

לעיתים, זוכה האספן ופריטים מעניינים הקשורים לתולדות הדואר נוחתים על סף דלתו מבלי שיצטרך להתאמץ ולחפש אחריהם. המעטפה המודרנית שנשלחה בשנת 1978 מישראל אל ביתו של צבי אלכסנדר בלונדון מהווה דוגמה טובה לדרך בה ניסו שולחי המכתבים לאורך כל ההיסטוריה להערים על שלטונות הדואר ולהימנע מתשלום מלוא מחיר המשלוח שנדרש מהם.


על פי המקובל בקרב חוקרי הטבע נהוג להצמיד לכל צמח שם מדעי בלטינית. שם זה מזהה את הצמח בכל רחבי העולם, וזאת בניגוד לשם העממי הניתן לצמח בכל מקום באופן עצמאי. על מנת לזהות את הצמח באופן מדויק נהוג לציין על הבול את שמו המדעי בנוסף לשמו העממי.

בול שהונפק בתעריף המיועד לתשלום משלוח דמי דואר כמותי. במרבית מדינות העולם, כולל ישראל, לא הונפקו בולים מיוחדים לצורך זה, והתשלום מבוצע במזומן בבית הדואר על ידי השולח.

מעטפה שנשלחה באי טרינידד מתעדת ניסיון של אגודת הצדקה המקומית לאסוף, במהלך מלחמת העולם הראשונה, תרומות לטובת הצלב האדום. השתלשלות העניינים הפכה פעילות זו לקוריוז בולאי.