.jpg)
הצורך של החיילים לשמור על קשר עם בני משפחותיהם בזמן מלחמה העמיד לא אחת אתגר קשה בפני שלטונות הצבא. קבלה ומשלוח של דברי דואר הוכרו כאמצעי ראשון במעלה לשמירה על מורל הלוחמים, ונעשו מאמצים גדולים להבטיח את רציפות פעולתו של הדואר הצבאי. בתקופת מלחמת העולם הראשונה התמודדו שלטונות הצבא לראשונה עם הצורך להעביר מיליוני דברי דואר לכל רחבי העולם, ואחד הפתרונות שמצאו היה פיתוח של גלויה מיוחדת ובה מסרים קצרים, מודפסים מראש, מהם יכול היה החייל לבחור את המסר המתאים לו. מספר גלויות השמורות באוסף אלכסנדר מייצגות מסרים שהעבירו חיילי הצבא הבריטי מחזית ארץ ישראל.
ב-1 במאי 1951 הנפיק דואר סין את בולי דואר האוויר הראשונים לו.
בשנת 1909 הנפיק הדואר הרוסי שפעל בשטחי האימפריה העות’מאנית בולים חדשים ועליהם הדפס רכב שכלל את שמו של בית הדואר בו נעשה שימוש בבול. בולים שכאלו הונפקו עבור שניים עשר מבתי הדואר המרכזיים שהפעילה רוסיה באזור הלבנט, וביניהם שני בתי הדואר שפעלו בארץ ישראל - יפו וירושלים.
.jpg)
בול שהשימוש בו הוגבל רק לצורך משלוח מכתבים בתוך גבולות המדינה המנפיקה. לרוב המדובר בבולים עליהם לא הודפס הערך הנקוב במטבע המקומי, או בבולים שהונפקו במדינות בהן על פי שיטת המטבע המקומי היה הבדל בין מטבע "קשה" ששימש למסחר בינלאומי ומטבע אחר ששימש בפנים הארץ.
מעטפה שנשלחה באי טרינידד מתעדת ניסיון של אגודת הצדקה המקומית לאסוף, במהלך מלחמת העולם הראשונה, תרומות לטובת הצלב האדום. השתלשלות העניינים הפכה פעילות זו לקוריוז בולאי.
.jpg)
.jpg)
