1. ניתן לבקר בספריה שלנו בימי ה’ בין 14.00 ל 10.00. מאות ספרים, קטלוגים, כתבי עת בולאיים מכל העולם עומדים לרשותך ללא תשלום כלשהוא.
2. ניתן לבקר באחד המועדונים (ראה חוגים ואגודות) ושם יימצאו תמיד אנשים שישמחו לייעץ. ביקור ראשון אינו מחייב, בדרך-כלל, תשלום כלשהוא אך חברות קבועה כרוכה בתשלום דמי חבר.
3. אפשר גם לקבוע בטלפון פגישה ראשונה במשרד שלנו ברח אבן גבירול 39, קומה 1 ונייעץ לך בשמחה.
קימת אפשרות חיפוש. הצבע (עכבר שמאלי) במקום ריק בחלון הסדרות ואח"כ תקתק Ctrl F. ייפתח חלון חיפוש סטנדרטי ותוכל לחפש כמקובל.
המחיר של מעטפות היום הראשון זהה או דומה מאד למחיר סדרות הבולים החתומים עם שובל. השירות הבולאי הישראלי שווק בשנים הראשונות למדינה רק מעטפות יום ראשון עם בולים ללא שובל (עד מחצית שנת 1956) - ובמקרה זה המחיר זהה או דומה מאד למחיר הסדרה החתומה. רק כאשר מחיר הבול עם שובל לא חתום גבוה מאד עשוי להיות הפרש מאד משמעותי בין מחיר בול עם שובל חתום ומעטפת היום הראשון. במספר מקרים הכינו אספנים פרטיים מעט מאד מעטפות יום ראשון עם שבלים ולכן מעטפות אמיתיות כאלה - כלומר מעטפות שהחותמת לא זויפה - יקרות מאד ומומלץ לרכשם רק עם תעודת אמיתות מטעם מומחה מוכר. דוגמאות: "נגב" 1950, "מנורה" 1952 ועוד.
על המעטפות מופיעה תמונה של ים המלח ומעליה הכיתוב "ואחותייך סדום ובנותיה תשובון קדמתן". כיתוב זה מופיע גם באנגלית. על המעטפה מודבק בול שבט לוי ועל החותמת כתוב "סדום - 382 מ’ מתחת לפני הים 14.2.56".
באותה תקופה היתה אופנה של איסוף מעטפות מקושטות עם חותמת הדאר הרגילה - מהיום הראשון להפעלה. מספר סוחרי בולים נהגו לשווק מעטפות מקושטות שהם הכינו וזאת בכמויות גדולות, בהתאם לביקוש דאז. כיום יש מעט אספנים של מעטפות כאלה ולכן ערכם המסחרי נמוך. אלו מזכרות יפות שערכן האמנותי או ההסטורי רב יותר מערכן הבולאי.
ה-"חלודה" היא פטריה המתפתחת מצד הדבק כלפי חוץ - עד שהורסת גם את נייר הבול לגמרי. היא מתפשטת מהבול לדף הסדרן וליתר הבולים. לכן אין להשתמש בסדרנים או דפי אלבום שמבחינים בהם בתחילת החלודה. בולים נגועים יש לשמור בנפרד. עזרה ראשונה היא הורדת הדבק במים - גם כאשר מדובר בבול לא חתום. בשלבים ראשונים של התפשטות הפטריה - הורדת הדבק עשויה למנוע את המשך ההתפשטות. ישנם חומרים כימיים מלבינים שונים - אך לרוב הם יורידו גם חלק מהצבע. לא מומלץ להתעסק בזה.
בד"כ בולים בלי חותמת ועם דבק מקורי, ללא סימני מדבקות - ערכן המסחרי גבוה יותר. לגבי בולי ישראל זה תמיד נכון. במקרה של בולים זרים - יש חריגים כאשר הבולים עם חותמת מקורית שווים יותר ולפעמים אפילו הרבה יותר. כאשר בול הופיע וקרוב מאד למועד הופעתו השתנה תעריף הדואר והבול לא התאים יותר לשימוש דוארי רגיל - הרי לך סיבה למחיר גבוה יותר לבול חתום. יש גם מקרים שבול חתום שוויו נמוך ביותר אך המעטפה השלמה עם חותמת מתאריך או מקום יוצאי דופן - הופכים המעטפה ליקרה ביותר.
לא. אין כמעט מדינה בעולם שלא הנפיקה מידי פעם בולים עם שבלים - בצד הבול, למטה, למעלה, באמצע גליון, שובל בודד בפינת גליון של מספר בולים וכו’. הצורך בשובל התעורר בישראל כאשר המטבעות מתקופת ימי בית שני שנבחרו לסדרת "דאר עברי" כללו טקסט בכתב עברי קדום שלא היה מוכר לישראלי הממוצע. לכן החליט ד"ר חזקי, היועץ לנושא בולים במנהלת העם, להוסיף שורת הסבר תחתונה לכל גליון בולים. מאז - שורת השבלים הפכה למנהג קבע וישראל היא היחידה בעולם שעושה זאת באופן שיטתי, בעת הנפקת כל בול ובול. ד"ר חזקי הכיר היטב את נושא השבלים דרך בולי צ’כוסלובקיה שלאחר מלחמת העולם השניה - ארץ מוצאו. באותה התקופה הנפיקה צ’כוסלובקיה מספר משמעותי של בולים עם שבלים.