כינוי שהוענק על ידי בולאים לשלושה דגמים של בולים שהונפקו על ידי שלוש יישויות באימפריה הבריטית. דגם אחד הונפק על ידי קנדה בשנים 1912 - 1925, דגם שני הונפק על ידי רודזיה בשנים 1913 - 1919, ודגם שלישי הונפק על ידי ניו זילנד בשנת 1926. בכל שלושת הדגמים מופיעה דמותו של המלך ג’ורג’ החמישי כשהוא לבוש במדים של אדמירל בצי הבריטי.
בתמונה: שלושת הדגמים של בולי האדמירלים.
בשנת 2008 הפעיל לראשונה הדואר המלכותי בבריטניה עמדות עבודה אוטומטיות שנועדו להציע לאזרחים שירות מקיף ומשופר. המדובר היה במכונות אוטומטיות משולבות בהן ניתן היה לבצע מגוון של פעולות, החל מרכישת תוויות ביול בערכים נקובים מבוקשים, וכלה במשלוח עצמאי של חבילות ומכתבים, כולל שקילת דבר הדואר, חישוב עלות המשלוח, והדפסת תווית ביול מתאימה לתעריף הנדרש.
השירות, שמותג בשם המסחרי "שלח ולך" (Post&Go) התבסס על מכונות חדישות מתוצרת התאגיד הגרמני וינקור-ניקסדורף (Wincor-Nixdorf), שהתמחתה בייצור מכשירי כספומט לבנקים. עמדת העבודה הנפיקה ללקוח תווית ביול עליה הודפסו הפרטים של השירות שסופק. עם הזמן הוכנסו לשימוש תוויות בעיצוב חדש, עליהן הודפסו מראש תמונות בנושאים שונים, דוגמת ציפורים.
המכונות האוטומטיות לא התקבלו היטב על ידי הציבור, ולא הצדיקו כלכלית את השימוש בהן. בשנת 2015 הועברה המכונה האחרונה מסוגה אל מוזיאון הדואר הבריטי.
בתמונה: עמדת עבודה ששימשה את השירות של "שלח ולך". בהגדלה ניתן לראות דוגמה לתווית ביול שהונפקה על ידי המכונה.
נקודות, או צורות אחרות, בצבעים שונים המודפסות בשולי גיליון הבולים או על פס הביניים המשולב בגיליון. נקודות אלו משקפות את מספר הגלופות ששימשו להדפסת הבולים, כאשר כל נקודה מייצגת את אחת הגלופות.
שורת הנקודות הצבעוניות, הנראות כמו אורות של רמזור, הקנו למרכיב זה את שמו. בבולים שונים ניתן למצוא דוגמאות ל"רמזורים" המורכבים משתי נקודות בלבד, ועד רמזורים המורכבים משמונה נקודות בצבעים שונים.
בנוסף לנקודות עגולות ניתן למצוא בבולים שונים דגמים של ריבועים, אותיות, ואף ציורים שונים.
בתמונה: בבולים שהודפסו באיי פוקלנד בשנת 1998 שולבו שני דגמים של רמזורים בני ארבעה סימנים כל אחד. בבולים שהודפסו בבריטניה בשנת 1969 שולב רמזור המורכב משורה של שבע נקודות צבעוניות.
הדפס רכב שהוטבע בשנת 1872 על בולי מקסיקו שהונפקו בשנים 1869 עד 1871, על מנת לאשרר מחדש את זכות השימוש בהם.
בשנת 1871 נחשפה במקסיקו סיטי פרשה של זיוף בולים בקנה מידה רחב מאוד. החשד נפל על בכירים בממשל המקסיקני אשר חברו לגורמים בבית הדפוס הממשלתי והדפיסו באופן לא חוקי כמות גדולה של בולים תוך שימוש בגלופות המקוריות. בולים אלו הופצו ברחבי מקסיקו, ופגעו קשות בכלכלת המדינה שהייתה רעועה בין כה וכה.
בניסיון לחסום את התופעה ולמנוע שימוש בבולים הלא מורשים, נקבע כי על כל הבולים החדשים שיופצו יוטבע הדפס רכב עם המילה הספרדית "Anotado", שמשמעותה "אושר". פעולה זו בוצעה באופן ידני תוך שימוש בחותמת שהוטבעה במקסיקו סיטי על כל אחד מן הבולים בנפרד. בתי הדואר ברחבי מקסיקו קיבלו הנחייה להחזיר לעיר הבירה את מלאי הבולים שברשותם, על מנת להטביע עליהם את הדפס הרכב.
למרות המאמץ האדיר לא תרמה הפעולה לפתרון הבעיה. למעשה, רבים מן הבולים שהוחזרו מבתי הדואר השונים היו מזוייפים, והוספת הדפס הרכב רק הכשירה אותם לשימוש.
בתמונה: בול מקסיקני שהודפס בשנת 1871 והועבר לבית הדואר של וראקרוס. בשנת 1872 נוסף עליו הדפס רכב עם המילה "אושר". בהגדלה ניתן לראות את הדפס הרכב שבוצע באופן רשלני והאותיות המרכיבות אותו קשות לקריאה.
הדפס רכב שנועד לאשר את החזרתם לתוקף של בולים אשר הוצאו משימוש בשלב מוקדם יותר.
בולי ונצואלה שהונפקו בשנת 1937 והוצאו משירות, הודפסו מחדש והוחזרו לשימוש בסוף אותה שנה. על בולים אלו הוטבע הדפס רכב בנוסח "אושר מחדש" (Resellado) בצירוף התקופה (1937-1938). בשנת 1943 הוחזרו הבולים לשימוש פעם נוספת והפעם במטרה למכור אותם לאספנים. בולים אלו נמכרו רק בסדרות שלמות.
בתמונה: בול מחודש יוני 1937 שהונפק מחדש בונצואלה בחודש דצמבר 1937. על הבול נוסף הדפס רכב המאשר כי הוא "אושר מחדש".
בולי הסדרה הונפקו פעם נוספת בשנת 1943.
הדפס רכב שנועד לאשר את החזרתם לתוקף של בולים אשר הוצאו משימוש בשלב מוקדם יותר.
רבים מבולי ניקרגואה משנות העשרים ועד שנת השישים הוצאו משימוש והוחזרו חזרה לשימוש במועד מאוחר יותר, לעיתים תוך כדי שינוי הערך הנקוב שלהם. חלק מבולים אלו סומנו באמצעות הדפס רכב עם המושג "אושר מחדש" (Resello).
בתמונה: בול משנת 1953 שהונפק מחדש בניקרגואה בשנת 1956 תוך כדי הפתחת ערך הנקוב מ-6 סנטבוס ל-5 סנטבוס.
הדפס רכב שנועד לאשר את החזרתם לתוקף של בולים אשר הוצאו משימוש בשלב מוקדם יותר.
בולי פורטוגל, אשר הודפסו בליסבון בתחילת שנות ה-20, הועברו בשלב מסויים להדפסה בבריטניה. בשנת 1929 הוחזרה ההדפסה למדפיס הממשלתי של פורטוגל בליסבון, ובתקופת ההתארגנות להכנת הבולים החדשים מהדפסה מקומית הוחזרו לשימוש בולים ישנים שנותרו במלאי. על בולים אלו הוטבע הדפס רכב בנוסח "אושר מחדש" (Revalidado).
בתמונה: בול מתחילת שנות ה-20 שהונפק מחדש בפורטוגל בשנת 1929. על הבול נוסף הדפס רכב המאשר כי הוא "אושר מחדש".
מונח המתייחס לתקלה בהטבעת אותיות הבקרה בפינות בולי בריטניה הראשונים, אשר הובילה להדפסה כפולה של האות או חלק ממנה.
אותיות הבקרה שולבו בבולי בריטניה כאמצעי שיקשה על זייפני בולים לעשות שימוש חוזר בבולים משומשים. בשלב ראשון הוטבעו אותיות הבקרה בפינות התחתונות של הבולים, ולאחר מכן שולבו אותיות בקרה גם בפינות העליונות של הבולים. הטבעת האותיות בפינות הגלופה נעשתה באופן ידני, בול אחרי בול, וזאת באמצעות יתדות מתכת עם צורת האותיות.
במקרה שההטבעה לא נעשתה היטב, כיסה עובד הדפוס את האזור שנפגם במתכת והטביע שוב את האות. אם עבודה זו לא נעשתה היטב, נותרו בגלופה שרידים של ההטבעה השגויה, והדבר בא לידי ביטוי בבול שהודפס מן הגלופה.
בתמונה: בול פני שחור שהונפק בבריטניה בשנת 1840. האות M שבפינה השמאלית התחתונה של הבול הוטבעה יותר מפעם אחת, ובהגדלה ניתן לראות מתחת לאות שרידים מן ההטבעה המקורית שלא הצליחה.
אות, המהווה חלק מהדפס רכב, אשר חורגת ממקומה ונמצאת מעל או מתחת לשורה אליה היא שייכת.
בתמונה: בול שהונפק בזנזיבר כהדפס רכב על בול של הודו. האות Z שבמרכז המילה חרגה כלפי מעלה מקו השורה. למטה ניתן לראות בול שהונפק בפולין כהדפס רכב על בול גרמני. האות A שבסוף המילה הראשונה חרגה כלפי מטה מקו השורה.
עיוות או שבר באחת או יותר מן האותיות המרכיבות את הכיתוב בעיצוב הבול. מצב זה מתרחש בגלל פגם בלוח ההדפסה ששימש להדפסת הבול.
בתמונה: שני בולים זהים לכאורה מסדרת דואר עברי שהונפקה בישראל בשנת 1948. בשובל של הבול הימני (הידוע בתור טיפוס 3a) היה פגם בלוח ההדפסה אשר גרם לאות "ו" במילה "לגאולת" להיראות כמו האות "י". ניתן להשוות את האות "ו" השבורה לאות "ו" התקינה שבשובל הבול השמאלי (הידוע בתור טיפוס 9).
אותיות הבקרה שולבו בבולי בריטניה כאמצעי שיקשה על זייפני בולים לעשות שימוש חוזר בבולים משומשים. המטרה הייתה למנוע מצב בו הזייפן יחתוך שני בולים משומשים ויצור מן החלקים שלא הוחתמו בול אחד שלם.
בשלב ראשון הוטבעו אותיות הבקרה בפינות התחתונות של הבולים, ולאחר מכן, החל משנת 1858, שולבו אותיות בקרה גם בפינות העליונות של הבולים. האותיות בפינות העליונות של הבול שולבו בהצלבה יחסית לאותיות שבפינות התחתונות.
הטבעת האותיות בפינות הגלופה נעשתה באופן ידני, בול אחרי בול, וזאת באמצעות יתדות מתכת עם צורת האותיות.
בתמונה: בול שהונפק בבריטניה בשנת 1858 עם אותיות בקרה בכל ארבעת הפינות של הבול. עיון בבולי צמודה בת ארבעה בולים מאפשר לראות את הדרך בה שולבו האותיות בפינות הבולים.
צורת האותיות המרכיבות את סימן המים שהוטבע בנייר מתוצרת מספר יצרנים מובילים במאה ה-19, והכולל לרוב את שמו של היצרן או את הלוגו שלו. האותיות עוצבו עם קו כפול היוצר את קווי המתאר של האותיות בסימן המים.
בתמונה: צידו האחורי של בול "המלכה הגדולה" שהונפק בקנדה בשנת 1868, וכולל חלק מן האותיות המרכיבות של שמו של יצרן הנייר E & G BOTHWELL CLUTHA MILLS. בתרשים למטה ניתן לראות את סימן המים המלא המתפרס על רצף של בולים.
בתרשים המצורף מטה סומנו בצבע ירוק מקומו של הבול המופיע בתמונה, וכן מקומותיהם של שלושת הבולים המשובצים בהמשך ועל כל אחד מהם חלק מסימן המים.
.jpg)
.jpg)
.jpg)
אירגון בין לאומי שמקום מושבו בעיר ברן שבשוויץ ותפקידו להסדיר את העברת דברי הדואר בין מדינות העולם. כל מדינה החברה באירגון מתחייבת להעביר ליעדו כל מכתב המגיע מכל מקום בעולם ואיגוד הדואר העולמי קובע את התשלום שישלמו המדינות זו לזו תמורת השירות.
בתמונה: בול שהונפק בישראל לציון צירופה של מדינת ישראל לאיגוד הדואר העולמי.
דבר בולים עם בול מודפס, המעוצב כדף מקופל עם שוליים דביקים. השולח כותב את המסר בחלקה הפנימי של האיגרת, ולאחר שהוא מקפל אותה ומדביק את השוליים, נרשמת כתובת הנמען בחזית האיגרת.
בתמונה: איגרת שהונפקה בארץ ישראל ב-1.8.1927 על ידי דואר המנדט הבריטי.
דבר בולים המודפס על דף נייר דק. לאחר כתיבת המסר ניתן לקפל את האיגרת, והיא מהווה כמעטפה. איגרת האוויר פותחה לראשונה בשנת 1933 על ידי קצין צבא מחיל ההנדסה הבריטי בעיראק, במטרה לאפשר הטסת כמות גדולה של דברי דואר קלי משקל במטוסים שפעלו באותם ימים, והיו מוגבלים מאוד בכמות המשקל שיכלו לשאת.
הדואר הציע תעריף מופחת עבור משלוח איגרת אוויר, יחסית למחיר המשלוח של מכתב רגיל. על פי תקנות איגוד הדואר העולמי אסור להכניס דבר לתוך האיגרת המקופלת, אחרת ידרש השולח לשלם מחיר של מכתב רגיל.
השימוש באיגרות אוויר התפתח מאוד במהלך מלחמת העולם השנייה, כחלק מן הצורך להתמודד עם כמויות דברי הדואר הגדולות שנשלחו בזמן המלחמה בין החיילים שבחזית ומשפחותיהם שבעורף.
בתמונה: איגרת האוויר הראשונה שנכנסה לשימוש בעיראק בשנת 1933.
פריט בולאי מיוחד שפותח במהלך מלחמת העולם השנייה, ונועד לספק מענה לבעייה הקשה של שינוע מיליוני המכתבים שנשלחו בין החיילים בחזית ובני משפחותיהם שנשארו בבית.
השולח כתב את המכתב על גבי טופס מיוחד, שהועבר לתחנת השירות האיזורית (ארץ ישראל קיבלה שירות מתחנת השירות שהופעלה בקהיר שבמצרים). הטופס צולם במיקרופילם, שרק הוא נשלח לתחנת השירות הקרובה לכתובת הנמען. שם פותחו הצילומים, והודפסו בהגדלה על נייר צילום אשר הועבר לנמען במעטפה מיוחדת.
ארצות הברית הפעילה שירות דומה שנקרא בשם "דואר הניצחון".
בתמונה: מעטפה ובתוכה הדפס של איגרת אוויר מצולמת, כפי שהתקבלה על ידי משפחת החייל באנגליה. האיגרת נשלחה בשנת 1944 על ידי חייל בריטי ששירת בארץ ישראל.
דבר בולים שהונפק במתכונת המבוססת על העיצוב של איגרת אוויר, אולם עם בול מודפס בערך נקוב המתאים למשלוח בתוך הארץ. הנפקת איגרת בפנים הארץ נועדה לחסוך למשתמש את הצורך לרכוש נייר כתיבה, מעטפה ובול בנפרד על מנת לשלוח מסר בתוך הארץ.
בישראל הונפקו האיגרות הראשונות בפנים הארץ בשנת 1952, והן נועדו להתגבר על תנאי המחסור בנייר ששררו בארץ באותם ימים.
בתמונה: איגרת בפנים הארץ שהונפקה בישראל ב-20.1.1960.
שירות העברת מסמכים אלקטרונית שהוצע לציבור החל משנת 1980 על ידי מנהלות דואר שונות ברחבי העולם. בתקופה בה מכשירי הפאקס היו נדירים, הציע הדואר לסרוק את המסמך שהביא השולח לבית הדואר ולשגר אותו אלקטרונית אל בית הדואר הקרוב למקום מגוריו של הנמען. שם ניתן היה לבחור בין האפשרות שהמסמך ימתין בבית הדואר עד שהנמען יבוא לאסוף אותו, או שהמסמך יוכנס למעטפה וישלח לכתובת הנמען בדואר רגיל.
ההתפתחות הטכנולוגית המהירה הפכה את השירות הזה למיותר בתוך זמן קצר. מכשירי פאקס זולים הפכו לנפוצים בקרב הציבור, והמצאת האינטרנט ביטלה סופית את הצורך בשירות אינטלפוסט.
בתמונה: בול שהונפק ביוון בשנת 1986 כאמצעי לפרסום שירות אינטלפוסט. למטה ניתן לראות מעטפה ששימשה את הדואר בקנדה על מנת לשלוח את הנייר הסרוק מבית הדואר המקבל לבית הנמען.
תעודה הניתנת לפריט בולאי (בול, כליל וכו’) ע"י מומחה שבחן אותו. באישור מתואר הפריט, ונרשמת חוות דעתו של המומחה לגבי מצבו של הפריט, והאם מדובר בפריט מקורי או בזיוף.
בתמונה: אישור שניתן למעטפה שנשלחה מארץ ישראל בשנת 1854. המומחה ציין באישור כי "לדעתי המדובר בפריט מקורי במצב טוב".
אחד מסוגי הסימנים שהוטבעו באמצעות מקב על לוח ההדפסה ששימש את דואר ארצות הברית לאחר סיום תהליך ההקשייה של המתכת. סימן זה נועד להעיד כי לוח ההדפסה נבדק והוא מוכן לשימוש. הסימן כלל את האות הלטינית F והוא הוטבע בדרך כלל משמאל למספר המזהה ששולב בשולי לוח ההדפסה. הנוהג לסמן את אישור לוח ההדפסה לשימוש היה בתוקף בארצות הברית במהלך שנות ה-20 וה-30.
בתמונה: צמודה משולי גיליון הבולים ובה ניתן לראות את מספר לוח ההדפסה כשלשמאלו האות F שהוטבעה בלוח ההדפסה באמצעות מקב לאחר סיום הכנתו לשימוש.
טופס ששולח המכתב מקבל בחזרה ובו אישור חתום ע"י הנמען כי המכתב נמסר לו. ראשי התיבות AR מציינים השירות הזה בכל השפות - כאשר המקור הוא המינוח הצרפתי.
בתמונה: אישור מסירה של מכתב שנשלח ממוזמביק להודו. האישור נשלח חזרה למוזמביק מן העיר בומבי שבהודו, והוא כולל את חתימת מקבל המכתב.
אישור שניתן ללקוח, תמורת תשלום, על ידי מספר אירגוני דואר בתקופות שונות. הטופס אישר רק את עצם מסירת המכתב לבית הדואר, ולא היה כרוך ברישום ומעקב אחר דבר הדואר במהלך העברתו לנמען.
בכיתוב על הטופס הודגש כי "הנפקת האישור הזה אינה יכולה להיחשב כעדות לרישום דבר הדואר, והמכתב אליו מתייחס האישור יטופל בדיוק כמו מכתב שהונח בתיבת הדואר".
בתמונה: טופס שהונפק בשנת 1878 על ידי דואר בריטניה ומאשר מסירה של דבר דואר לבית הדואר של ליברפול.
אלבום המשמש לאכסון בולים באופן זמני, לפני שילובם באלבום הקבוע. פריט זה מכונה גם בשם "סדרן בולים". דפי האלבום מכילים שורות של פסי נייר או פלסטיק האוחזים בבול ושומרים אותו במקומו. מרבית היצרנים מציעים למכירה אלבומים עם דפים בצבע שחור או לבן, ולרוב ישולבו דפי נייר שקופים בין הדפים באלבום.
בתמונה: אלבום מלאי עם דפים בצבע שחור. האלבום מכיל אוסף של בולים מישראל.
מארז שיווקי המוצע למכירה על ידי שירותים בולאיים רבים ברחבי העולם. לרוב הוא כולל אלבום מהודר המכיל את כל הבולים שהונפקו על ידי אותה מדינה במהלך שנה נתונה.
בתמונה: האלבום השנתי שהונפק בשנת 2006 על ידי השירות הבולאי של ישראל.
תבנית עשוייה מתכת המשמשת ליציקת אותיות מתכת מהן מתבצעת ההדפסה בתהליך דפוס בלט. המונח הלועזי Matrix מקורו בשפה הלטינית, ומשמעותו הוא "רחם" ממנה "נולדות" האותיות הבודדות.
בתמונה: משמאל - אמה עשוייה נחושת, מימין - אותיות עופרת שנוצקו מן האמה.
טכניקת הדפסה היוצרת אשליה של גוף תלת מימדי. ההדפסה מורכבת משתי תמונות של אותו הגוף, כל אחת בצבע שונה, המודפסות זו לצד זו בזווית מעט שונה. האפקט התלת מימדי מתקבל על ידי התבוננות בתמונה דרך משקפיים בהן כל עדשה היא בצבע שונה, כך שבכל עין מתקבל מראה שונה. טכניקה זו שימשה לראשונה ליצירת בולים בעלי מראה תלת מימדי בשנת 1956.
בתמונה: בול שהונפק באיטליה בשנת 1956 לציון מלאת שנה לקבלת איטליה לאומות המאוחדות. במבט דרך משקפיים צבעוניות מתקבל מראה תלת מימדי של כדור הארץ.
טכניקת גילוף המבוססת על חריטת קווים גליים מקבילים היוצרים יחד את המראה של גוף תלת מימדי. טכניקה זו שימשה ליצירת דמות הראש של השליט במספר בולים בין השנים 1890 ו-1914.
בתמונה: בול שהונפק באוסטרליה בשנת 1913. בהגדלה ניתן לראות את דמות ראשו של הקיסר פרנץ יוזף בבול שהונפק באוסטריה בשנת 1890.
אספן בולים, המאופיין גם באמצעות המונחים בולאי או פילטליסט, הוא אדם העוסק באיסוף, לימוד וחקר של פריטים אשר שימשו את שירותי הדואר במהלך ההיסטוריה.
בתמונה: בבול, שהונפק באוסטריה בשנת 1955 לרגל יום הבול, הוצגה דמותו של אספן בולים הבוחן את הבולים שצבר וסידר באלבום.
תחום איסוף בולאי המתמקד בייצור ובאיסוף גלויות מירב. בשונה ממרבית תחומי האיסוף האחרים הכלולים בתחביב הבולאות, אספנות גלויות מירב כוללת ייצור של פריטי מזכרת המורכבים משילוב של גלויה, בול וחותמת על פי כללים שנקבעו מראש.
בתמונה: שער הביטאון שיצא לאור על ידי אספני גלויות המירב בישראל.
תחום בבולאות המתמקד באיסוף, חקר ומיון חותמות הדאר. תחום זה אינו מוגדר כענף תצוגה תחרותית עצמאי בתערוכות בולים, אולם חקר החותמות הוא חלק חשוב מתחום "איסוף תולדות הדואר".
המונח האנגלי "מרקופיליה" (Marcophily) רווח במרבית הארצות. בארצות הברית מקובל גם המונח "קומטולוגיה" (Commatology), המבוסס על המילה היוונית "קומה" (Komma) שמשמעותה "מרכיב" או "חלק".
בתמונה: חותמת המתכת, שהוכנה בשנת 1995 בגרמניה עבור הרשות הפלסטינית לשימוש ביישוב "חוזעה" שברצועת עזה. בטעות, שובש שמו של היישוב ובחותמת נרשמה המילה "קזאזה" במקום "חוזעה". החותמת שימשה זמן קצר עד שהוחלפה בחותמת מטיפוס "גשר" שיוצרה במצרים.
גלוית דואר הכוללת פרסומת המונפקת על ידי הדואר ביפן. גלויות אלו נמכרות לציבור במחיר מופחת (5 ין פחות מן הערך הנקוב של הגלויה), וסכום זה ממומן על ידי המפרסם שיזם את הנפקת הגלויה.
גלויות אלו, המכונות בשם "אקו-קארד", כוללות מגוון רחב מאוד של מסרים פרסומיים המשולבים בחזית הגלויה, החל מפרסומות מסחריות של חברות ובתי עסק שונים, וכלה במסרים חינוכיים מטעם גורמים ממשלתיים שונים.
בתמונה: גלוית פרסום מסוג "אקו-קארד" המכיל מסר חינוכי שנועד לשכנע בני נוער שלא לשאוף אדים של מדללי צבע. למטה ניתן לראות דוגמה לפרסומת מסחרית של בית מרקחת המעודד שימוש בתרופות.
מונח המאפיין לימוד ואיסוף של תוויות זיכרון. המונח "ארינופיליה" מורכב מן הביטוי בגרמנית erinnerung, שפירושו "זיכרון", עם הסיומת היוונית philos, שפירושה "אהבה".
בתמונה: תווית זיכרון שהודפסה במונקו בשנת 1952 לציון תערוכת בולים שהתקיימה במדינה. למטה משובצות שתי תוויות זיכרון שהודפסו בבריטניה ובארצות הברית.
.jpg)
אשנב הדואר, בו מטפל פקיד הדואר בלקוחות, מקבל ומוסר דברי דואר.
בתמונה: אשנב בבית דואר גרמני במחצית המאה ה-19, כפי שאויר בבול שהונפק בגרמניה בשנת 1979.
בול שהונפק על ידי המדינה במטרה לציין אבל על מותו של מנהיג. בול שכזה יודפס במקרים רבים בצבע שחור, או בתוספת של מסגרת שחורה.
בול האבל הראשון הונפק בארצות הברית בשנת 1923, לציון מותו של הנשיא הרדינג. ברית המועצות הנפיקה בול אבל בשנת 1924 לציון מותו של לנין, ומאז הונפקו בולי אבל רבים בשורה של מדינות סביב העולם.
בתמונה: בול האבל הראשון שהונפק בארצות הברית בשנת 1923. למטה משובצים (מימין לשמאל) בולי אבל שהונפקו בברית המועצות בשנת 1924, ביוגוסלביה בשנת 1934, ובבלגיה בשנת 1935.
בול שהונפק במטרה לבייל אגרות ברכה שנשלחו לרגל יום האהבה, יום סנט ולנטיין (14 בפברואר). ארצות הברית הייתה הראשונה שהנפיקה בול אהבה בשנת 1973, ולאחר מכן אומץ נוהג זה ברבות ממדינות העולם.
בתמונה: בול אהבה שהונפק בישראל בשנת 2009. בהגדלה ניתן לראות בולי אהבה שהונפקו בארצות הברית (1973), אירלנד (1985) ופולין (2004).
החל משנת 1983 הנפיק דואר ארצות הברית בולים רשמיים לשימוש משרדי הממשל. בתחתית הבול שולבה הודעה המזהירה מפני שימוש לא חוקי בבולים הרשמיים למטרות פרטיות, ומאיימת על העבריינים בקנס של 300 דולרים.
בנוסף לבולים הדביקים הנפיק דואר ארצות הברית גם מעטפות רישמיות עם בולים מודפסים, וגם עליהן הודפס המסר המאיים בקנס של 300 דולרים.
הבולים והמעטפות הונפקו שוב ושוב לאורך השנים, אולם למרות האינפלציה וירידת ערך הדולר לא עודכן סכום הקנס הרשום על הבולים.
בתמונה: בול איום בעונש שהונפק בארצות הברית בשנת 1983. בהגדלה ניתן לקרא את נוסח ההזהרה המשולב בתחתית הבול.
למטה מוצגת מעטפה רשמית שהונפקה בשנת 1983, וכן שני בולים שהונפקו בשנת 1991 ובשנת 2007.
בולים מיוחדים שהונפקו במספר מדינות על מנת לשלם את התעריף המיוחד שגבה הדואר על מכתבים שנמסרו בבית הדואר לאחר שעות הפעילות הרגילות וחייבו טיפול ידני מיוחד של פקידי הדואר. ברוב המדינות לא הוכנו למטרה זאת בולים מיוחדים אלא השתמשו בבולים רגילים ורשמו בכתב יד או בחותמת על המעטפה שתוספת התשלום נגבתה.
בולי איחור הונפקו בוויקטוריה (1855-7), קולומביה (1888-1914), אקוודור (1945), פנמה (1903-16), ואורוגואי (1936). בישראל אין שירות כזה וממילא גם לא תעריף מיוחד כזה.
בתמונה: בול שהונפק בפנמה בשנת 1903 לצורך תשלום התעריף הנוסף שנדרש עבור מסירה מאוחרת. במרכז הבול משולב המונח "איחור" בספרדית (Retardo).
בול שהונפק על ידי דואר איטליה החל משנת 1928, ונועד לשלם עבור מס מיוחד שאישר לחברות פרטיות להוביל דברי דואר. עקב קשיים בפעילות הדואר האיטלקי, הוקמו חברות פרטיות אשר פעלו בניגוד למונופול הממשלתי והובילו מכתבים ודברי דואר אחרים ביעילות ובמחיר מופחת. על מנת להכשיר את פעילותן של חברות אלו הטיל הדואר האיטלקי מס מיוחד ששולם באמצעות הדבקת בול אישור הובלה על כל מכתב.
בתמונה: בול אישור הובלה שהונפק באיטליה בשנת 1928.
בול שהונפק על מנת לשלם את תוספת העלות הכרוכה בשירות של אישור מסירה. בישראל לא הונפקו בולים מיוחדים למטרה זו, והתשלום בוצע באמצעות בולים רגילים.
בתמונה: בול אישור מסירה שהונפק במונטנגרו בשנת 1895. האותיות AR בחלקו העליון של הבול מציינות את השירות של אישור מסירה על פי המונח בצרפתית (Avis de Reception).
כינוי לבול שהודבק על מעטפה ונשלח מבית דואר בו לא הוצעו כלל למכירה בולים מסוג זה. ההסבר היחידי למצב זה הוא שהשולח רכש את הבול בבית דואר אחר, החזיק אותו ברשותו, ועשה בו שימוש כשרצה לשלוח מכתב.
מצבים כאלו, בהם השולח עושה שימוש בבול שהביא עימו מאתר אחר, יוצרים לעיתים פריטי תולדות דואר נדירים, ומכאן חשיבותם מבחינה בולאית.
בתמונה: דוגמה למעטפה שנשלחה בדואר הצבאי הגרמני ששירת על אדמת סין בשנת 1900, בתקופת דיכוי מרד הבוקסרים. על המעטפה הודבק באופן נדיר בול בערך נקוב של 25 פנינג, שלא סופק כלל לחיילי חיל המשלוח הגרמני בסין. ההסבר האפשרי לשימוש הנדיר בבול זה בדואר הצבאי הגרמני בסין הוא שהחייל ששלח את המכתב החזיק ברשותו את הבול אותו רכש בגרמניה או באחד ממשרדי הדואר הגרמני מעבר לים.
בחינה מקרוב של הבול מגלה סימני לכלוך בין השיניים של הניקבוב בבול, עובדה היכולה לתמוך באפשרות שהבול הוחזק זמן רב בארנקו של השולח וצבר אבק וליכלוך קודם להדבקתו על המעטפה.
תווית נייר הנראית כמו בול דואר, אולם נושאת את שמה של מדינה שאינה קיימת כלל.
בתמונה: בול בדוי שהודפס בשנת 1874 על ידי סוחר בולים מווינה בשם זיגמונד פריידל. על הבול הבדוי נרשם כאילו הונפק במדינה בשם "ארץ פרנץ יוסף", שכלל לא הייתה קיימת.
בולים המיוצרים לצורך אימון דוורים ו/או ניסוי ציוד מיון בדואר.
בתמונה: בול בדיקה שהודפס על ידי דואר ארצות הברית.
החל משנת 1891 הנפיק דואר ניו זילנד בולים מיוחדים לשימוש המחלקה הממשלתית שסיפקה שירות של ביטוח חיים לתושבי המדינה. הבולים מהווים למעשה סוג של בולים רשמיים, אולם עקב מעמדה המיוחד של המחלקה לביטוח חיים קיבלו הבולים מעמד מיוחד.
בתמונה: בול ביטוח חיים הונפק על ידי ניו זילנד בשנת 1891. במרכז העיצוב של הבול, כמו גם כל יתר הבולים מסוג זה, נמצא המגדלור, הסמל של חברת ביטוח החיים בניו זילנד.
בול שהונפק בבריטניה בין השנים 1902 עד 1904, ושימש כבול רשמי שחולק לעובדי בית המלוכה בבריטניה לצורך משלוח מכתבים כחלק מעבודתם השוטפת. בני משפחת המלוכה והעובדים הבכירים בארמון היו רשאים לשלוח דואר ללא תשלום, וכל שנדרשו לעשות היה לחתום על המעטפה על מנת שזו תישלח בדואר. בולי בית המלוכה נועדו לשימוש עובדים מן הדרג השני, דוגמת מנהלי משק הבית בארמונות המלוכה, או האחראי על המכבסה המלכותית.
הבול הודפס באמצעות הוספת הדפס רכב בנוסח "בית המלוכה רשמי" (Royal Households OFFICIAL) על בולים מן המניין.
הנפקת הבולים הרשמיים למשרדי הממשלה בבריטניה נועדה לפשט את ניהול החשבונות בין האוצר והמשרדים השונים, אולם התבררה כלא יעילה וננטשה כליל בחודש מאי 1904.
בתמונה: בול "בית המלוכה" שהונפק בבריטניה בשנת 1902.
בול המורכב מארבעה חלקים המופרדים זה מזה באמצעות ניקבוב או דיקור. הדוגמה הבולטת ביותר לבול שכזה הונפקה על ידי סין בשנת 1909, ושימשה כבול אקספרס.
לכל אחד מחלקי הבול היה תפקיד שונה בתהליך משלוח המכתב:
- החלק הראשון (השמאלי ביותר) נשאר בפנקס של בית הדואר ממנו נשלח המכתב.
- החלק השני הוצמד למעטפה והוחזר לבית הדואר השולח כאישור למסירת המכתב לנמען.
- החלק השלישי הוצמד למעטפה ונשאר בבית הדואר המקבל כאישור למסירת המכתב לנמען.
- החלק הרביעי נמסר לשולח כאישור בזמן משלוח המכתב.
בתמונה: החלק השני של בול האקספרס שהונפק בסין בשנת 1909. חלק זה הוחזר לבית הדואר השולח כאישור על מסירת המכתב לנמען. למטה משובץ הבול השלם עם ארבעת חלקיו.
בול שהשימוש בו הוגבל רק לצורך משלוח מכתבים בתוך גבולות המדינה המנפיקה. לרוב המדובר בבולים עליהם לא הודפס הערך הנקוב במטבע המקומי, או בבולים שהונפקו במדינות בהן על פי שיטת המטבע המקומי היה הבדל בין מטבע "קשה" ששימש למסחר בינלאומי ומטבע אחר ששימש בפנים הארץ.
בתמונה: בול שהונפק בארצות הברית בשנת 1985 וערכו הנקוב נרשם באמצעות האות D. בול זה הוגבל לצורך משלוח מכתבים בתוך ארצות הברית בלבד.
בול צדקה שעליו מצוין במפורש כי הסכום הנוסף שנגבה על ידי הבול נועד לקידום הבריאות במדינה. מרבית בולי הבריאות הונפקו על ידי ניו זילנד, הנוהגת להנפיק מידי שנה בול צדקה מיוחד המוקדש למטרה זו.
בתמונה: בול בריאות שהונפק על ידי פיג’י בשנת 1951. בהגדלה ניתן לראות כי הערך הנקוב של הבול היה 2 פני, בתוספת פני אחד לקידום הבריאות.
בול דואר שהונפק במיוחד לצורך משלוח גלויה.
במרבית המקרים בולי הדואר נועדו למשלוח כל סוגי הדואר, מכתבים וגלויות כאחד, אולם במספר מועט של מקרים הונפקו בולים במיוחד לצורך משלוח גלויות.
בתמונה: בול שהונפק בהונג קונג בשנת 1879 במיוחד לצורך משלוח גלויות. הבול הודפס על ידי הוספת הדפס רכב של שינוי ערך (3 סנטים) על בול קיים של 16 סנט.
בולים המונפקים למכירה כמותית בגלילי בולים (של 100 או אף 5000). בישראל הונפקו בולי גליל במסגרת סדרת "ערים" א’ ו"מזלות". ניתן להבדיל בין בולי הגליל לבולים הרגילים (בישראל) רק אם מדובר לפחות ב-6 בולים צמודים אנכית (בגליון הדואר הרגיל יש רק 5 שורות של בולים).
בחלק מן המקרים הונפקו בולי הגליל בעולם כשהם לא מנוקבבים בשתי דפנות, וזאת כדי למנוע מצב בו השיניים יתקעו במכונה המנפיקה את הבולים.
בתמונה: בול גליל שהונפק בארצות הברית בשנת 1917.
בול שהכיתוב המופיע בו מודפס בשתי שפות שונות. בשנת 1927, לציון מלאת 60 שנה לפדרציה של קנדה, החליט דואר קנדה להנפיק את כל הבולים שלו בשתי השפות הרשמיות של המדינה, אנגלית וצרפתית.
בתמונה: הבול הדו לשוני הראשון שהונפק בקנדה בשנת 1927. המילה "דואר" נכתבה בבול הן האנגלית (POST) והן בצרפתית (POSTES).
כינוי לבולים שהונפקו בין השנים 1945 עד 1949 בגרמניה תחת שליטת בעלות הברית. הבולים שימשו גם באיזור שבשליטה אמריקאית וגם באיזור שבשליטה בריטית, וכונו בשם "בולים דו-איזוריים".
בתמונה: דוגמה לאחד הבולים שהונפקו בגרמניה תחת שליטת בעלות הברית.
בול שנועד לשלם את עלות המשלוח של מכתבים בדואר. השולח מדביק את הבול שרכש על המעטפה של המכתב, כהוכחה לכך ששילם עבור השירות.
בתמונה: בול דואר שהונפק בשנת 1860 במושבה הבריטית נובה סקוטיה (כיום אחד המחוזות המרכיבים את קנדה).
בול שהונפק במטרה לשלם עבור משלוח מכתבים ודברי דואר בדרך האוויר. עלות משלוח דואר במטוסים הייתה גבוהה יותר מאשר משלוח מכתבים בדואר ים, ולכן הונפקו בולים בערכים נקובים גבוהים יותר עבור שירות זה. עם הזמן הוסב כמעט כל משלוח הדואר לדרך האוויר, והבולים המיוחדים לדואר אוויר הפכו למיותרים. עם זאת, מדינות רבות המשיכו להנפיק בולי דואר אוויר בעיקר עבור אספנים.
בתמונה: בול דואר אוויר שהונפק בארצות הברית בשנת 1963.
בול שהונפק במטרה לשלם עבור שירות דואר אוויר דחוף. בולים מסוג זה הונפקו על ידי איטליה, ארצות הברית, קולומביה, וקנדה.
בתמונה: בול דואר אוויר דחוף שהונפק בארצות הברית בשנת 1934. למטה משובצים בולי דואר אוויר דחוף שהונפקו על ידי איטליה (1932) וקנדה (1943).
ב-18 ביוני 1877 המריא בארצות הברית מן העיר נשוויל, טנסי, כדור פורח בשם "בופלו" לטיסה מתוכננת אשר הובילה דברי דואר. לצורך מימון הטיסה הודפס בול מיוחד אשר הודבק על המכתבים שהובלו על ידי הכדור הפורח. לאחר נחיתת הבלון נלקחו המכתבים אל בית הדואר של העיר גלטין (Gallatin), שם הוטבעה עליהם חותמת בית הדואר המקומי/
בתמונה: הבול שהונפק בשנת 1877 עבור טיסת הכדור הפורח "בופלו". למטה משולבת מעטפה שהובלה בטיסה זו, אחת משלוש מעטפות ששרדו.
בול שהונפק בניו זילנד כאמצעי תשלום עבור שירות העברת מסרים באמצעות יוני דואר מן האי גרייט בריאר (Great Barrier) לעיר הבירה אוקלנד. השירות נפתח לציבור בשנת 1898 ופעל עד שנת 1908.
בתמונה: בול שהונפק בניו זילנד בנובמבר 1898 לטובת תשלום עבור שירות דואר היונים.
בול שהונפק בתעריף המיועד לתשלום משלוח דמי דואר כמותי. במרבית מדינות העולם, כולל ישראל, לא הונפקו בולים מיוחדים לצורך זה, והתשלום מבוצע במזומן בבית הדואר על ידי השולח.
בתמונה: בול בתעריף של דואר כמותי שהונפק על ידי ארצות הברית.
בול שהונפק במיוחד על מנת לשלם עבור מכתבים שנשלחו אל מחוץ לגבולות המדינה. טורקיה הייתה המדינה הראשונה שהנפיקה בשנת 1901 בולים נפרדים למשלוח דואר בתוך המדינה ולמשלוח דואר לחו"ל, למרות שבפועל שולחי המכתבים לא הקפידו על ההפרדה הזו.
בתמונה: בול שהונפק בשנת 1906 על ידי דואר האיטי לצורך משלוח מכתבים לחו"ל. הבולים לחו"ל היו נקובים במטבע "קשה" (Piastres) בעוד הבולים שנועדו למשלוח בתוך האיטי היו נקובים במטבע מקומי (Gourdes).
בולים שהונפקו במחצית השנייה של המאה ה-19 על ידי בתי מלון שהוקמו באתרים נידחים, לרוב באיזורים הרריים מבודדים בהרי האלפים. מלונות אלו סיפקו לאורחיהם שירות של הובלת מכתבים אל בתי הדואר בעיירה הקרובה, והנפיקו בולים מיוחדים לצורך גביית התשלום עבור השירות.
בתמונה: שתי דוגמאות לבולים שהונפקו על ידי מלונות שוויצרים בהרי אלפים.
בול שהונפק בתעריף המיועד לתשלום משלוח דמי דואר כמותי המובא לבית הדואר כשהוא ממוין מראש בסדר החוסך לדואר את הצורך לחזור ולמיין את המכתבים. במרבית מדינות העולם, כולל ישראל, לא הונפקו בולים מיוחדים לצורך זה, והתשלום מבוצע במזומן בבית הדואר על ידי השולח.
בתמונה: בול בתעריף של דואר ממוין מראש שהונפק על ידי ארצות הברית.
בול שהונפק על ידי הגורם הפרטי שהפעיל את שירות הדואר המקומי בעיר או איזור מוגדרים. בולים אלו הונפקו במחצית השנייה של המאה ה-19 במדינות שונות באירופה ובארצות הברית, בהן פעלו שירותי דואר מקומיים שהשלימו את פעילות הדואר הממלכתי.
בתמונה: בול שהונפק בשנת 1887 עבור שירות הדואר המקומי שפעל בעיר אודנסה (Odense) שבדנמרק. שירות הדואר הזה הוקם ב-1 בפברואר 1884 ופעל עד ה-2 ביוני 1891.
בול שהונפק במיוחד עבור משלוח מכתבים ודברי דואר באמצעות ספינת אוויר (צפלין).
בתמונה: בול שהונפק בשנת 1930 על ידי דואר פינלנד על מנת לשלם עבור מכתבים שנשלחו בטיסה מיוחדת של ספינת האוויר "גרף צפלין" בדרכה חזרה מפינלנד לגרמניה ב-24.9.1930. הבול הונפק על ידי הוספת הדפס רכב על בול רגיל מאותה עת. הבול יצא מתוקף מיד לאחר הטיסה המיוחדת.
בול שהונפק לצורך תשלום עבור העברת דברי דואר בשירות הדואר הפניאומטי. במדינות דוגמת גרמניה וצרפת הונפקו מעטפות וגלויות שנועדו לשימוש בשירות הדואר הפניאומטי. איטליה בחרה להנפיק בולי דואר מיוחדים לצורך השימוש בשירות.
בתמונה: בול שהונפק באיטליה בשנת 1945 לצורך תשלום עבור דואר פניאומטי.
בולים מיוחדים שהונפקו על ידי מצרים בין השנים 1936 עד 1951, ונועדו לשימוש חיילי הצבא הבריטי שהוצבו באיזור תעלת סואץ.
בתמונה: בול דואר צבאי שהונפק במצרים. בהגדלה ניתן לראות מעטפה צבאית שנשלחה בשנת 1941 ממצרים לניו זילנד ועליה בולי הדואר הצבאי.
.jpg)
בול שהונפק על מנת לשלם את עלות העברת דברי דואר באמצעות צוללת, בתקופה בה הוצע שירות כזה על ידי הדואר.
בתמונה: בול שהונפק בחודש מרץ 1945 על ידי חיל המצב הגרמני שחנה בבסיס הצוללות שבאי האלה שבצפון גרמניה. הבול שימש לתשלום עבור העברת דברי הדואר באמצעות צוללת מן הבסיס הצבאי הגרמני שהיה נתון למצור.
בול שהונפק במטרה לשלם את דמי הרישום של משלוח מכתב בדואר רשום. לעיתים נכלל בערך הנקוב של הבול גם התשלום עבור המכתב הרגיל, על מנת למנוע את הצורך להדביק שני בולים נפרדים על המכתב, ולעיתים הוקצה בעיצוב הבול מקום לרישום מספר הרישום, על מנת למנוע את הצורך להדביק על המעטפה תווית נפרדת עבור מספר הרישום.
בתמונה: בול דואר רשום שהונפק בארצות הברית. למטה מוצגות דוגמאות לבולי דואר רשום שהונפקו בפנמה (1904), קולומביה (1895) וליבריה (1894).
בול שהונפק במקור כבול דואר רגיל והוסב לשימוש כבול דמי דואר.
בתמונה: בול שהוסב בשנת 1960 על ידי פפואה ניו גיני לשימוש כבול דמי דואר, וזאת באמצעות הוספת הדפס רכב מתאים.
כינוי לבולים שהונפקו באורוגואי בשנת 1856, ומתארים את דמותה של "השמש של מאי" (הסמל הלאומי של אורוגואי).
בחלקו העליון של הבול שולבה המילה "דיליז’נס" (Diligencia), כדי להדגיש כי המכתבים הנשלחים בדואר של אורוגואי מועברים ליעדם במרכבת דואר.
בתמונה: בול בערך נקוב של ריאל אחד אשר הונפק באורוגואי בשנת 1856.
בול מיוחד באמצעותו נהגו אירגוני הדואר לגבות מן הציבור תשלומים שלא בוצעו מראש. בניגוד לבולים רגילים, שהתמורה עבורם שולמה מראש, בולים מסוג "דמי דואר" לא הצביעו על הסכום ששולם, אלא על הסכום שצריך עדיין לשלם.
על פי נהלי הדואר, במקרים בהם גילו הפקידים כי המכתב נשלח מבלי שיודבקו עליו בולים בסכום המתאים, הם הדביקו על המעטפה בולים מסוג "דמי דואר" בסכום הנדרש. סכום זה נגבה מן המכותב במועד מסירת המכתב.
עם השנים ויתרו רוב שירותי הדואר בעולם על הנפקת בולים מיוחדים לצורך גביית קנסות, ובחרו להשתמש לשם כך בבולי דואר רגילים.
בתמונה: בול "דמי דואר" מן הסדרה השלישית והאחרונה שהונפקה בישראל בשנת 1952.
בולים מסוג דמי דואר שהונפקו בשנת 1913 על ידי דואר ארצות הברית במטרה לגבות קנסות על ביול חסר במשלוח חבילות. שירות דואר החבילות בארצות הברית התנהל בראשיתו בנפרד משירות הדואר הכללי, ומנהלי הדואר ביקשו להפריד את כל ההתנהלות הכספית בין שני השירותים.
בתמונה: בול דמי דואר לדואר חבילות שהונפק בשנת 1913 בארצות הברית.
בול מסוג דמי דואר שהונפק במיוחד על מנת לגבות את הקנס שהוטל על אי הדבקת בול מס מלחמה. רומניה הייתה המדינה היחידה שהנפיקה בול דמי דואר מיוחד לגביית קנסות על אי תשלום מס המלחמה, בעוד מדינות אחרות גבו את הקנסות האלו תוך שימוש בבולי דמי דואר רגילים.
הבולים הונפקו ברומניה משנת 1915 עד שנת 1921.
בתמונה: בול דמי דואר למס מלחמה שהונפק ברומניה בשנת 1918. על הבול נכתב ברומניה "דמי תשלום, בול עזרה" (Taxa de plata. Timbru de ajutor).
בול שהונפק בבריטניה בשנת 1903, ושימש כבול רשמי שחולק לעובדי המספנות ומתקנים נוספים של משרד האדמירליות בבריטניה לצורך משלוח מכתבים כחלק מעבודתם השוטפת. הבול הודפס באמצעות הוספת הדפס רכב בנוסח "אדמירליות רשמי" (ADMIRALTY OFFICIAL) על בולים מן המניין.
הנפקת הבולים הרשמיים למשרדי הממשלה בבריטניה נועדה לפשט את ניהול החשבונות בין האוצר והמשרדים השונים, אולם התבררה כלא יעילה וננטשה כליל בחודש מאי 1904.
בתמונה: בול "האדמירליות" שהונפק בבריטניה בשנת 1903.
בתהליך ההדפסה - הגליונות הראשונים נבדקים להתאמה של הגוונים, להתאמה בין משטחי הצבע השונים וכך הלאה. בעבר היה צורך להדפיס אחד או יותר הדפסות נסיון - ולהביא עותקים לאישור סופי ע"י המוסמכים. עותקים נותרו בארכיונים שונים - ועם הזמן - הגיעו עותקים גם לידי אספני בולים. בישראל אין נוהל העברה של הגהות לארכיון כלשהוא וכל התחלות ההדפסה אמורות להיות מושמדות לפני היציאה מהמדפיס הממשלתי. במוזיאון לתולדות הדואר ולבולאות שמורים ומוצגים כמה גליונות הגהה בצבעים שונים של הבולים הראשונים של ישראל.
בתמונה: צמדה בת ארבעה בולי הגהה שנשמרה בארכיון בית הדפוס ווטרלו ובניו. על פי הנוהג נהוג היה לנקב חורים בגיליונות הבולים שהודפסו בשלב ההגהה, על מנת לפסול אותם משימוש לצורכי דואר.
בול בצבע שונה מן הצבע הסופי בו הונפק הבול לציבור. פריט זה מהווה חלק מן הניסיונות שמבצע המדפיס לפני קבלת ההחלטה הסופית.
בולי הגהת צבע עשויים להיות מונפקים בהרכבים שונים של צבע בודד, או של מספר צבעים יחד.
בתמונה: הגהת צבע שנעשתה בשנת 1953 כמסגרת עבודות ההכנה להנפקת בול הרמב"ם בישראל. הבול הסופי הונפק בצבע חום כהה יותר מזה שהודפס בהגהת הצבע.
בול שהונפק במקסיקו בין השנים 1875 עד 1879, על מנת לשלם עבור שירות מיוחד של הובלת דברי דואר בספינות של חברות פרטיות. הסכום שנגבה באמצעות הבול הזה הועבר במזומן לקברניט הספינה, כחלק מן ההסדר להובלת המכתבים מנמלי מקסיקו לאירופה.
בתמונה: בול מן ההדפסה השנייה של בולי ההובלה הימית שהונפק במקסיקו.
בול שהונפק בשנת 1968 על ידי דואר ארצות הברית כאמצעי תשלום עבור שירות מיוחד שהוצע באותה עת.
בשנת 1968 מלחמת וייטנאם הייתה בשיאה, ומאות אלפי חיילים אמריקאים שירתו בווייטנאם. חיילים רבים נוספים שרתו בבסיסים אמריקאים ברחבי העולם, מחוץ לגוש היבשתי של ארצות הברית. במענה לדרישה של הציבור הציע הדואר האמריקאי שירות חדש אשר נועד להעביר חבילות בדרך האוויר לחיילים אמריקאים בבסיסים מחוץ לגוש היבשתי, דוגמת אלסקה, הוואי, פורטו ריקו, ובעיקר לווייטנאם.
השירות החדש עסק בהובלת החבילה בדואר אוויר על בסיס מקום פנוי במטוסים שטסו לאותם בסיסים. השולח נדרש לשלם כרגיל את עלות משלוח החבילה באמצעות בולי דואר רגילים, ולהוסיף סכום מיוחד עבור הזכות להובלה אווירית. את הסכום המיוחד ניתן היה לשלם רק באמצעות הבול החדש שהונפק במיוחד לשם כך.
לא ניתן היה להשתמש בבול הזה על מנת לשלם עבור משלוח דברי דואר רגילים, אלא רק לתשלום עבור הובלת חבילות לאנשי צבא בהובלה אווירית.
בתמונה: בול הובלת חבילות באוויר שהונפק על ידי דואר ארצות הברית ב-4 באפריל 1968.
בשנת 1943 הודפסו בגרמניה הנאצית בולים עבור ממשלת הודו החופשית בראשות סוֹבְהאָז צָ’נְדְּרָה בּוֹסֶהָ, אשר נלחמה כנגד השלטון הבריטי בהודו ושיתפה פעולה עם יפן וגרמניה. ממשלת בובות זו נקראה בשם "הודו החופשית" (אזאד הינד). תחילה נועדו הבולים לשמש כבולי תעמולה, ובהמשך תוכנן שהם ישמשו כבולי דואר של ממש בטריטוריה שנוהלה על ידי ממשלת הודו החופשית בחסות יפן במזרח הודו. בפועל הבולים לא נשלחו כלל להודו, אלא נשארו במחסני בית הדפוס בגרמניה ונמכרו לציבור האספנים בתום מלחמת העולם השנייה. עיצוב הבולים כלל את חיילי צבא הודו החופשית מניפים את הדגל של ממשלת הודו החופשית.
בתמונה: הבול שהודפס בגרמניה בשנת 1943. למטה משולבים הבולים עם צביעה חלקית בצבע כתום ועם צביעה מלאה בצבע כתום וירוק.
בול שהונפק על ידי בוואריה ונורבגיה במטרה לסמן מכתבים המוחזרים לשולח. בולים אלו היו ללא ערך נקוב, והמכתבים הוחזרו לשולח ללא כל עלות נוספת. על חלק מן הבולים נרשם שמו של בית הדואר שהחזיר את המכתב לשולח.
בתמונה: בול החזרת מכתב שהונפק בבוואריה. בתחתית הבול נרשם שמו של בית הדואר של אוגסבורג (Augesburg) אשר החזיר את המכתב לשולח.
בשנת 1943, במהלך מלחמת העולם השנייה, ניצבה בפני מפקדי כוחות הצבא הנאצי בצפון אפריקה בעיה קשה. רבים מן החיילים הגרמנים ביקשו לשלוח חבילות הבייתה, ויצרו לחץ רב על אמצעי התחבורה המוגבלים שעמדו לרשות הצבא. הפתרון ניתן באמצעות הנפקה של בול מיוחד שנועד לאשר משלוח של חבילה. הבולים חולקו לחיילים בכמות מוגבלת, וקבעו למעשה את מכסת החבילות שיוכל החייל לשלוח. על כל חבילה נדרש החייל להדביק, מעבר לבול דואר בערך נקוב של 20 פנניג, גם בול היתר למשלוח החבילה.
בתמונה: בול היתר משלוח חבילות שהונפק בשנת 1943 על ידי מפקדת הצבא הגרמני בצפון אפריקה.
בול המשמש כקבלה על תשלום אגרות או מיסים שונים. גם אם בול כזה נמכר בבתי דואר, הוא אינו בול דואר - לא ניתן לבייל בו מכתבים כתשלום דמי הדואר.
בתמונה: בול הכנסה שהונפק בישראל בשנת 1961.
בול התקף גם לתשלום מס וגם לתשלום עבור משלוח דואר.
בישראל לא הונפקו בולים כאלה, אך בולי דואר שונים שימשו בתקופות שונות גם כבולי הכנסה רשמיים.
בתמונה: בול הכנסה דוארי שהונפק באי ברבדוס. הכיתוב "דואר והכנסה" בחלקו העליון של הבול מעיד על שני השימושים שניתן היה לעשות בבול זה.
בול שהונפק במקור כבול הכנסה, והוסב לשימוש כבול דואר. יש להבחין בינו ובין בול הכנסה דוארי שהונפק מלכתחילה לשימוש כפול גם לצורכי דואר וגם לצורכי הכנסה.
בתמונה: בול שהונפק באקוודור בשנת 1912 כבול הכנסה, והוסב באמצעות תוספת של הדפס רכב לשימוש כבול דואר.
כינוי לבול זמני שהונפק במושבה הבריטית ניאסלנד בשנת 1898. בעקבות אובדן משלוח מאנגליה של בולי דואר בערך נקוב של פני אחד, נוצר בניאסלנד מחסור בבולים אלו. מנהל הדואר המקומי נאלץ לייצר בולים זמניים תוך שימוש באמצעים המוגבלים שעמדו לרשותו.
הבול הודפס בשני צבעים בגיליונות של 30 בולים, ללא ניקבוב וללא דבק. במרכז כל בול הוטבע בתהליך נפרד, בול אחרי בול, תבליט חסר צבע שכלל את עץ הקפה (הסמל של המושבה) ואת הערך הנקוב "פני אחד".
התבליט שבמרכז הבול הוטבע באמצעות המכבש ששימש להטבעת בולי מס בתבליט על המחאות בנקאיות, כעדות לתשלום המס שנדרש מכל המחאה בנקאית. מסיבה זו זכה בול הדואר לכינוי "בול המחאות".
בתמונה: בול המחאות שהונפק בניאסלנד בשנת 1898. מבט בצידו האחורי של הבול מאפשר להבחין ביתר קלות בתבליט שהוטבע במרכז הבול.
.jpg)
בולי צדקה שהונפקו על ידי האיטי ועל ידי מקסיקו וחובה היה לעשות בהם שימוש בתקופות מסויימות בשנה. ההכנסות ממכירת בולים אלו הועברו לקרן ממשלתית אשר מימנה את הפעילות לעידוד ידיעת קרוא וכתוב ולמניעת אנאלפבתיות.
בתמונה: בול הקרן לאוריינות שהונפק בהאיטי. למטה משולב בול שהונפק למטרה זו על ידי מקסיקו.
בבולי האיטי ומקסיקו אלו שולבה המילה "אוריינות" בצרפתית (Alphabetisation) ובספרדית (Alphabetizacion) בהתאמה.
בין השנים 1927 עד 1931 הודפסה על בולי צרפת דרישה לתוספת תשלום (מעבר לערך הנקוב לצורך משלוח דואר). הסכום הנוסף הועבר לקרן ממשלתית מיוחדת שנועדה להקטין את החוב הלאומי העצום שצברה צרפת במהלך מלחמת העולם הראשונה.
למעשה מדובר היה בבולים ששילבו מס דואר יחד עם הערך הנקוב הרגיל. על הבולים הודפסה, בנוסף לסכום שהלקוח נדרש לשלם, גם כיתוב המציין כי הכסף נועד לקרן לכיסוי החוב הלאומי (Caisse d’Amortissement) או בראשי תיבות CA.
בתמונה: בול שהונפק בצרפת בשנת 1928 ובו דרישה לתשלום של 50 סנטים (בנוסף לערך הנקוב הרגיל). הכיתוב כולל את ראשי התיבות CA. בהגדלה ניתן לראות את הכיתוב המלא כפי שהופיע בבול משנת 1929.
בול שהונפק על ידי שירות הדואר עבור גורם פרטי על מנת לאפשר לו לשלוח דברי דואר בחינם. בולי זיכיון הונפקו לאורך השנים על ידי מדינות שונות, וזאת על פי מדיניות שנהגה באותן מדינות מעת לעת. שוויץ היא דוגמה למדינה המנפיקה בולי זיכיון רבים לשימוש מוסדות ציבוריים שונים כגון בתי חולים ומוסדות לימוד שונים.
בתמונה: בול זיכיון שהונפק על ידי דואר ספרד בשנת 1869, ונועד לאפשר לחוקר דיאגו קסטיל להפיץ את עבודת המחקר שכתב ופרסם על תולדות הדואר הספרדי.
בולי זיכרון מונפקים על ידי רשויות הדואר מספר פעמים בשנה על מנת לציין אירוע, רעיון, נושא או אישיות חשובה. בולים אלה מודפסים פעם אחת בלבד בכמות מוגבלת ונמכרים בדואר במשך תקופה קצרה. הבולים גדולים יותר מבולים מן המניין, מעוצבים בקפידה ואטרקטיביים יותר לאספנים.
בתמונה: בול זיכרון שהונפק בישראל בשנת 2013 כחלק מסדרת מועדים התשע"ג.
כינוי לבול שהודפס כך שכל שטחו מכוסה בדיו המכילה זרחן. כאשר מאירים את הבול במנורת על-סגול זוהרים פני הבול בצבע ירקרק.
בישראל הונפקו מספר בולים כשכל שטחם מכוסה בדיו זרחנית, דוגמת חלק מבולי סדרת "מבנים ואתרים" מתחילת שנות ה-2000.
בתמונה: בול מן המניין "יקינטון מזרחי" שהונפק בישראל בשנת 1999. בחלק מן ההדפסות החוזרות הונפק הבול במתכונת של בול זרחורי.
בול המיועד לביול חבילות בלבד. הרבה מדינות הנפיקו בולים מסוג זה, אך לא ישראל.
בתמונה: בול חבילות שהונפק בארצות הברית בשנת 1913.
בול שהונפק על ידי דואר פינלנד לצורך תשלום עבור שירות מיוחד של הובלת חבילות באוטובוסים, כולל אוטובוסים של חברות פרטיות. השירות הוצע לראשונה ב-1 בינואר 1949.
בתמונה: בול שהונפק על ידי דואר פינלנד בשנת 1952 לצורך תשלום עבור הובלת חבילות באוטובוסים. שם השירות מופיע בבול בשתי שפות, פינית (Autopaketti) ושוודית (Busspaket).
בול שהונפק לתשלום עבור שירות משלוח דחוף של חבילות. שירות כזה הופעל על ידי דואר הוותיקן בתחילת שנות ה-30 של המאה ה-20.
בתמונה: בול חבילות דחוף שהונפק על ידי הוותיקן בשנת 1931. הבול הודפס על ידי הוספת הדפס רכב עם המונח "חבילות" על בול דחוף של הוותיקן.
בול שהונפק על ידי אחת החברות הפרטיות שהוקמו בבריטניה במהלך שנות השישים של המאה ה-19, ועסקו בהפצה של חוזרים עבור בתי עסק מסחריים, וזאת בתחרות עם הדואר הבריטי.
בתמונה: בול שהונפק על ידי חברת הפצה פרטית שפעלה בעיר גלזגו שבסקוטלנד.
בול שהונפק לקראת חג המולד על מנת לבייל את כרטיסי הברכה לחג. בול כזה הונפק לראשונה בשנת 1937 על ידי אוסטריה, ולאחר מכן הונפקו בולי חג המולד על ידי הונגריה (1943), קובה (1951) ואוסטרליה (1957). בשנים שלאחר מכן הונפקו בולי חג המולד על ידי רבות ממדינות העולם.
בישראל לא הונפקו בולים לרגל חג המולד, אולם בשנים האחרונות מונפקת מידי שנה תווית ביול לכבוד החג הנוצרי.
בתמונה: הבול הראשון שהוקדש לחג המולד הונפק בשנת 1937 על ידי אוסטריה. למטה משובצים הבולים שהונפקו על ידי הונגריה (1943), קובה (1951) ואוסטרליה (1957).
בשנת 1981 העביר הפרלמנט הבריטי חוק המתיר לארגון הצופים ולאירגוני צדקה בבריטניה לעסוק במשלוח ובחלוקה של כרטיסי ברכה לחג המולד בכל שנה בתקופה שבין 25 בנובמבר עד 1 בינואר. האירגונים הורשו לגבות מן השולח דמי משלוח תמורת חלוקת הדואר, ולהנפיק בולים פרטיים לצורך גביית התשלום.
בתמונה: בול פרטי שהונפק על ידי אחד מאירגוני הצדקה לצורך מימון משלוח כרטיסי הברכה לחג המולד. בהגדלה ניתן לראות בול נוסף, מוקדם יותר, בתעריף של 10 פני.
בול שנוצר תוך שימוש בחותמת גומי.
השימוש בחותמות גומי במקום בתהליכי דפוס מסודרים לצורך ייצור בולי דואר, אופייני לבולים שנוצרו בתנאי מחסור או בזמני חירום.
בתמונה: בול שנוצר בשנת 1886 במדינה קצרת הימים ניו ריפובליק (Nieuwe Republiek), כיום חלק מדרום אפריקה. בשנים 1887-1886 נוצרו באמצעות חותמות גומי על נייר שהוזמן מאירופה 240 טיפוסי בולים שונים. הם הוטבעו על ידי חברת ברנרד נל ושות’ (Bernard Nel and Company) שפעלה בעיר פרייהייד (Vryheid).
בול שנגזר לחלקים קטנים יותר (חצי, רבע ואפילו שמינית) על מנת ליצור ערך נקוב קטן יותר מזה של הבול השלם. במרבית המקרים נהלי הדואר אסרו על גזירת הבול לחלקים קטנים יותר, אולם ידועים מקרים רבים בהם פקידי הדואר פעלו בדרך זו בתקופות של מחסור בבולים.
הדוגמה הבולטת ביותר לשימוש בחלקי בולים נהגה במקסיקו בין השנים 1856 עד 1866, במהלכן נשלחו מכתבים עליהם הודבקו חצאי בולים, רבעי בולים, ואפילו שמינית של בול.
בתמונה: גזיר שנשלח בשנת 1868 מבית הדואר הטורקי של יפו, עליו הודבקו חצי בול ורבע בול של שני פיאסטר על מנת ליצור את התעריף הנדרש של פיאסטר וחצי. בהגדלה ניתן לראות גזיר של מעטפה שנשלחה במקסיקו בשנת 1864 ועליה רבע בול שנחתך כרצועה אנכית צרה.
בול דואר שנחתך לשניים כדי ליצור בול ששוויו לצורך משלוח דואר הוא מחצית מערך הבול השלם. יש גם מקרים בהם נחתך הבול לשליש ואף לרבע.
בתמונה: בול בערך נקוב של שני ריאל אשר הונפק בהודו הפורטוגלית. בשלב מאוחר יותר נחצה הבול באמצעות הוספת ניקבוב אנכי, והוספת הדפס רכב עם ערך נקוב של ריאל אחד לכל אחד מחצאי הבול.
בול שהונפק על ידי הולנד ועל ידי שוויץ לשימוש על מכתבים שנשלחו ליעדם בטיסות מיוחדות. בבולים שהונפקו בהולנד שולב הביטוי Bijizondere Vluchten (=טיסות מיוחדות) ובבולים שהונפקו בשוויץ שולב הביטוי Pro Aero.
בתמונה: בול טיסה מיוחדת שהונפק בהולנד בשנת 1980. בהגדלה ניתן לראות את הביטוי ששולב בעיצוב הבול.
בול טיסה מיוחדת שהונפק בשוויץ בשנת 1941.
כאשר הטלפונים היו נדירים, נהגו להחזיק תאי טלפון ציבורי בסניפי דואר והלקוחות היו משלמים באמצעות בול זה. השירות כלל גם אפשרות זימון מראש של בן השיח - באמצעות גלויה לביתו המפרטת מתי לבוא לסניף כדי לקבל השיחה.
בתמונה: בול טלפון שהונפק בצרפת בסוף המאה ה-19.
בול ששרד ממנו עותק אחד ויחיד. הבול המפורסם ביותר ממנו שרד עותק יחיד הוא הבול בערך של סנט אחד שהונפק בשנת 1856 בגוייאנה הבריטית.
בתמונה: בול גוייאנה הבריטית.
בול שהודפס על נייר המצופה ביריעת מתכת דקה. ההנפקה הראשונה של בול יריעת מתכת בוצעה על ידי הונגריה בשנת 1955, שהדפיסה בול על יריעת אלומיניום לציון תעשיית האלומיניום שלה. ברית המועצות הנפיקה בול יריעת מתכת בשנת 1961, וטונגה עשתה זאת בשנת 1963. במהלך שנות השישים הצטרפו מדינות רבות לאופנה החדשה, שהגיעה לשיאה בשנת 1970. מרבית הבולים האלו נועדו למשוך את תשומת ליבם של אספני הבולים, וכמות הבולים המודפסים על יריעת מתכת הלכה ודעכה ככל שפג החידוש שבדבר.
בתמונה: הבול שהונפק על ידי הונגריה בשנת 1955, הבול הראשון שהונפק על יריעת מתכת.
בולים מיוחדים שהונפקו על ידי מדינה כובשת לשימושם של האזרחים המתגוררים בשטח שנכבש מן האוייב. פעמים רבות הונפקו הבולים על ידי הוספת הדפס רכב מתאים על בולים שנתפסו בבתי הדואר של האוייב.
בתמונה: בול שהונפק על ידי גרמניה הנאצית בשנת 1941, בזמן מלחמת העולם השנייה, לצורך שימוש האוכלוסייה האזרחית בלטביה. הנפקת הבול בוצעה על ידי הוספת הדפס רכב על בולים של ברית המועצות שנתפסו שלל על ידי הגרמנים.
בול שהונפק לכאורה על ידי מדינה קיימת, ונושא את שמה של אותה מדינה, אולם הודפס למעשה על ידי גורם פרטי בלי רשותם של הגורמים המוסמכים באותה מדינה.
בתמונה: בול לא חוקי הנושא לכאורה את שמה של רואנדה, אולם הונפק למעשה בשנת 1999 ללא אישור המדינה.
בול שאינו חתום, אולם הדבק המקורי שמאחורי הבול חסר כך שהבול אינו תמים (ראה: בול תמים).
בתמונה: תעודת מומחה המעידה כי בול העיתונים האמריקאי שהונפק בשנת 1875 הוא לא משומש, אולם הוא ללא דבק.
בול שהונפק מלכתכילה לשמש לצורך משלוח דואר בתוך הארץ בלבד. בולים מסוג זה הונפקו בסוף המאה ה-19 על ידי הדואר הקונסולרי הבריטי שפעל במדגסקר (1895) ובליבריה (1897).
בתמונה: בול שהונפק בשנת 1897 על ידי ליבריה. למטה משובצים שני בולים שהונפקו בשנת 1895 על ידי הדואר הקונסולרי הבריטי במדגסקר.
בול שהונפק על ידי נורבגיה בשנת 1964. הבול נמכר לציבור במחיר של 2.5 קרונות, מתוכם רק חצי קרונה שימשה לתשלום עבור משלוח דואר ושתי קורונות נוספות הועברו כתרומה לקרן הפליטים של האו"ם. בנוסף, בבול הודפס מספר סידורי ייחודי אשר זיכה את הרוכש להשתתף בהגרלת לוטו נושאת פרסים.
בתמונה: בול לוטו שהונפק על ידי נורבגיה בשנת 1964.
בול דואר שהודפס במקור על נייר ללא שכבת דבק בצד האחורי. אדם שביקש להשתמש בבול שכזה נאלץ למרוח דבק כדי להצמידו למעטפה. בולים כאלו הונפקו במדינות שונות בעיקר בתקופות של מחסור בנייר מיוחד עם דבק. חשוב להבדיל בין בול שהודפס במקור בלי דבק לבין בול שהדבק נשטף ממנו לאחר מכירתו בבית הדואר.
בתמונה: בול שהונפק בסין בשנת 1963. הבול הונפק ללא דבק בצידו האחורי.
בול שלא צויין על פניו הערך הנקוב שלו. לעיתים נרשם עליו השירות עבורו הוא מיועד, ולעיתים לא נרשמת עליו כל התייחסות לערך הכספי שלו.
בולים ראשונים מסוג זה הונפקו במחצית המאה ה-19 עבור חלק ממושבות בריטניה. מתוך כוונה לחסוך בהוצאות הייצור של הבולים הוכנה גלופה אחת ללא רישום של ערך נקוב, ממנה הודפסו בולים במספר צבעים. אנשי הדואר והלקוחות ידעו כי צבע מסויים נמכר בסכום נתון. בולים שכאלו הוכנו עבור טרינידד (1851), ברבדוס (1852), מאוריציוס (1858), והאיים האיוניים (1859).
לאחר מלחמת העולם השנייה, בתנאים של אינפלציה מהירה, ביקשו שלטונות הדואר להימנע מן הצורך להדפיס בולים בעלי ערכים נקובים שהשתנו במהירות על ידי הדפסת בולים עליהם נרשם השירות לו הם נועדו. המחיר בפועל השתנה ללא הרף, אולם רוכש הבול הבטיח את זכותו לקבל את השירות שנרשם על הבול שרכש. נוהג זה קיים במרבית מדינות העולם וכמעט כל הבולים מן המניין מונפקים בשנים האחרונות כבולים ללא ערך נקוב.
בתמונה: הבול הראשון ללא ערך נקוב שהונפק בישראל בשנת 1982.
דוגמה לבולים שהונפקו ללא ערך נקוב עבור טרינידד (1851), ברבדוס (1852) ומאוריציוס (1858). הבולים שהודפסו בצבע כחול נמכרו בדואר במחיר של פני אחד.
דוגמה לבולים שהונפקו באיים האיוניים בשנת 1859. הבול הכתום נמכר בחצי פני, הבול הכחול נמכר בפני אחד, והבול האדום נמכר בשני פני.
בולים שעוצבו במיוחד לצורך שיווק במכונות אוטומטיות למכירת בולים. לבולים שכאלו יש לעיתים מאפיינים מיוחדים, השונים מן המתכונת הרגילה הנהוגה לגבי בולים הנמכרים בגיליונות על ידי הפקידים בבתי הדואר. הבולים נארזים כגלילי בולים כדי שניתן יהיה לשלב אותם במכונות האוטומטיות, ולעיתים משאירים את צידי הבולים ללא ניקבוב, כדי למנוע מצב בו ה"שיניים" של הבולים נתקעים בפתח של המכונה.
מדינות בהן נהוג היה להנפיק בולים מן המניין במתכונת גדולה, נדרש הדואר לעצב ולהדפיס בולים קטנים, על מנת שיתאימו למכונות האוטומטיות. לעיתים נארזו הבולים בצירופים מיוחדים, כך שהערך הנקוב של צירוף הבולים יקל על המכירה באוטומטים.
בתמונה: בול שהונפק בניו זילנד בשנת 1978 במתכונת קטנה מן הרגיל במדינה, וזאת לצורך הכנת גלילי בולים. בהגדלה ניתן לראות רצף של בולים שהונפקו בגיברלטר בשנת 1971, אשר הערך הנקוב של רצף הבולים מסתכם לסכום "עגול" של 5 פני.
בול צדקה המונפק מידי שנה בשוויץ במטרה לאסוף כספים לקידום מיזמים לאומיים שונים. הנפקת הבול היא חלק מאירועי "היום הלאומי של שוויץ", המצוין מידי שנה ב-1 באוגוסט. ארגון הצדקה "למען המולדת" נוסד בשנת 1909, ובשנת 1910 הוא החל להנפיק גלויות מיוחדות לאיסוף כספים.
הנפקת בולי צדקה "למען המולדת" החלה בשנת 1936.
בתמונה: בול "למען המולדת" שהונפק בשוויץ בשנת 1979.
בול צדקה המונפק מידי שנה בשוויץ במטרה לאסוף כספים לקידום מטרות ארגון הצדקה "למען הנוער", אשר נוסד בשנת 1912.
הנפקת בולי צדקה "למען הנוער" החלה בשנת 1913.
בתמונה: בול "למען הנוער" שהונפק בשוויץ בשנת 1917.
השם המסחרי שהעניק דואר ארצות הברית לבולים שהנפיק, עליהם לא נרשם ערך נקוב בסכום כספי, אלא סוג השירות שהבול נועד לרכוש. המונח "בול לנצח" נועד להעביר ללקוח את המסר כי הבול אותו הוא רוכש יוכל לשמש אותו בכל מועד עתידי בו יבקש לשלוח מכתב, מבלי שיפגע מירידת הערך האינפלציוני של המטבע.
בישראל מוצע שירות דומה באמצעות רכישת בול ללא ערך נקוב, עליו מצוין שם השירות אותו הוא מקנה, דוגמת "מכתב בפנים הארץ".
בתמונה: "בול לנצח" שהונפק על ידי דואר ארצות הברית בשנת 2018. בהגדלה ניתן לראות את המונח "לנצח" המשולב בעיצוב הבול.
בול אשר נקבע כי ניתן יהיה לרכוש אותו רק תמורת מטבע "קשה", העשוי מתכת דוגמת זהב או כסף, ולא תמורת שטרות נייר. בולים שכאלו הונפקו על ידי מדינות במצב כלכלי קשה, אשר נדרשו לשלם במטבע "קשה" עבור דברי דואר שנשלחו אל מחוץ לגבולות המדינה, ולכן דרשו כי על דברי דואר אלו יודבקו רק בולים עבורם שולם במטבע מתאים ולא בשטרות כסף אשר היו נתונים לשינויים אינפלציוניים.
בתמונה: בול שהונפק בפרו בשנת 1880, עליו נוסף הדפס רכב עם המילה הספרדית המציינת את המתכת כסף (Plata). הדפס רכב זה נועד לציין כי ניתן לרכוש את הבול רק בתמורה למטבעות עשויים כסף. למטה ניתן לראות בול שהונפק ביוון בשנת 1900, עליו נוספו באמצעות הדפס רכב האותיות AM. אותיות אלו הן ראשי תיבות של המילים ביוונית Axia Metallike, שמשמעותן "ערך במתכת".
על מנת לחסוך את הצורך לבטל את תוקפם של בולים שהודבקו על דברי דואר שנמסרו למשלוח במרוכז על ידי חברות גדולות, הנפיקו שירותי דואר שונים ברחבי העולם בולים מבוטלים מראש, עליהם הודפסה החותמת בבית הדפוס. בולים שכאלו נמכרו באופן מרוכז רק לחברות שנהגו לשלוח מכתבים בכמויות גדולות, ושלא היה חשש כי יעשו שימוש חוזר בבולים שרכשו.
מדינות דוגמת ארצות הברית ובלגיה נהגו לבטל את הבולים בבית הדפוס תוך הדפסת שם העיר בה עתידים הבולים להימסר למשלוח. במדינות דוגמת צרפת נהגו להדפיס חותמת ללא ציון שם היישוב.
עם השנים, ככל שהתרחב השימוש במכונות ביול ובהסדרי תשלום מרוכזים ישירות לבית הדואר, פחת הצורך בבולים מבוטלים מראש.
בתמונה: בול מבוטל מראש שהונפק בבלגיה בשנת 1924 לשימוש בבית הדואר של בריסל.
בחודש יוני 1938 הנחה הדואר האמריקאי כי בתי העסק הגדולים, העושים שימוש בבולים מבוטלים מראש בעלי ערך נקוב גבוה (שישה סנט ומעלה), חייבים להוסיף על הבולים זיהוי של בית העסק ואת חודש ושנת השימוש. ההנחייה נועדה למנוע שימוש חוזר בבולים בעלי ערך נקוב גבוה. הוספת הזיהוי נעשתה בכתב יד, באמצעות חותמת ידנית, או בהדפסה, וזאת בהתאם להיקף השימוש של הבולים באותו בית עסק.
ידועים מאות בתי עסק שונים שפעלו על פי הנחייה זו, ותיעדו את עצמם על בולי הדואר המוחתמים מראש בהם עשו שימוש. רבים מבתי העסק אלו אינם מוכרים, ואספני הבולים מתמודדים עם הניסיון לזהות אותם.
בתמונה: בול מוחתם מראש מבולטימור, מרילנד (Baltimore, Ma) עם תוספת המידע שהודפסה על ידי רשת חנויות הכלבו הגדולה "מונטגומרי וורד" (Montgomery Ward) בחודש יוני 1954 (MW June 54).
בול המיועד לביול אישור תשלום בעד מברק. מספר מדינות הנפיקו בולים מיוחדים עבור שירות המברקה של הדואר.
בישראל לא הונפקו בולי מברק.
בתמונה: בול מברק שהונפק ברוסיה בשנת 1866.
תווית נייר הדומה לבול, אולם איננה מהווה בול דואר חוקי שהונפק על ידי מדינה או יישות מדינית קיימת. תוויות מסוג זו נועדו להונות אספני בולים תמימים אשר יתפתו לרכוש אותן במחשבה שמדובר בבולים אמיתיים, או לשמש כאמצעי תעמולה לקידום יומרות מדיניות של גורמים פוליטיים שונים.
בתמונה: תווית שהונפקה בשנת 1889 ומתחזה להיות בול דואר של "ממלכת סדנג" (Kingdom of Sedang), יישות מדינית לא מוכרת שניסה סוחר צרפתי להקים בחלק מן השטח ששייך כיום לוויאטנאם.
טופס ששימש את הדואר לצורך מתן שירות הדורש תשלום מיוחד, עליו הודפס בול דואר שנועד לגבות את התשלום עבור השירות. במרבית המקרים ניסה הדואר לחסוך עלויות והדפיס טפסים עליהם היה צורך להדביק בולי דואר.
בתמונה: טופס ששימש בשנת 1912 למשלוח חבילה מאוסטריה לירושלים. על הטופס הודפס בול בערך נקוב של 10 הלר, שנועד במקור למשלוח של חבילה בתוך אוסטריה. לצורך כיסוי העלות הנוספת של המשלוח לירושלים הודבקו על הטופס גם בולים רגילים להשלמת הסכום הכולל של קרונה אחת ושישים ואחד הלר. בהגדלה ניתן לראות את הבול המודפס על הטופס.
דוגמה נוספת לטופס עליו הודפס בול הונפקה בבריטניה בשנת 1878. הטופס, עם בול בערך נקוב של חצי פני, שימש כאישור משלוח מכתב רגיל בבית הדואר.
בולים שנוצרו תוך שימוש בחותמת יד, ולא הודפסו במכונת דפוס. מספר בולים כאלו הונפקו במהלך המאה ה-19 על ידי גורמים שלא עמדו לרשותם האמצעים הדרושים לביצוע הדפסה.
בתמונה: בול שהונפק בשנת 1889 על ידי דואר אינדור, אחת הנסיכויות של הודו. למטה שולבו בול שהונפק בברמודה בשנת 1849 ובול שהונפק בגויאנה הבריטית בשנת 1850.
בולים שהונפקו על ידי דואר ארצות הברית לשימוש ארגונים ללא כוונת רווח שהיו זכאים לשלוח מכתבים בתעריף מופחת. הבולים מתאפיינים בערכים הנקובים בשברי סנטים, דוגמת 3.1 סנט או 5.2 סנט.
בתמונה: בול שהונפק על ידי דואר ארצות הברית בשנת 1982 בערך נקוב של 5.9 סנט לשימוש מוסדות ללא כוונת רווח.
בול שהונפק בבריטניה בין השנים 1902 עד 1904, ושימש כבול רשמי שחולק למפקחים על בתי הספר בבריטניה לצורך משלוח מכתבים כחלק מעבודתם השוטפת. הבול הודפס באמצעות הוספת הדפס רכב בנוסח "מועצת החינוך" (BOARD OF EDUCATION) על בולים מן המניין.
הנפקת הבולים הרשמיים למשרדי הממשלה בבריטניה נועדה לפשט את ניהול החשבונות בין האוצר והמשרדים השונים, אולם התבררה כלא יעילה וננטשה כליל בחודש מאי 1904.
בתמונה: בול "מועצת החינוך" שהונפק בבריטניה בשנת 1902.
בול רישמי שהונפק על ידי דואר ארצות הברית לשימוש מחלקת האוצר, וזאת בעקבות החלטת הקונגרס מיום 3 במרץ 1873 לבטל את זכות הביול בחינם שהוענקה עד אז למשרדי הממשל האמריקאי. הבול הרישמי שנועד לשימוש המשרד הממשלתי הונפק בין השנים 1873 עד 1879, והוחלף במעטפה מיוחדת שחולקה למשרדי הממשל. ב-5 ביולי 1884 בוטל תוקפם של בולי הממשל שנועדו למחלקה מיוחדת.
כל הבולים של מחלקת האוצר הונפקו בצבע חום.
בתמונה: אחד מ-16 הבולים שהונפקו בארצות הברית עבור מחלקת האוצר.
.jpg)
בול רישמי שהונפק על ידי דואר ארצות הברית לשימוש מחלקת ההנהלה, וזאת בעקבות החלטת הקונגרס מיום 3 במרץ 1873 לבטל את זכות הביול בחינם שהוענקה עד אז למשרדי הממשל האמריקאי. הבול הרישמי שנועד לשימוש המשרד הממשלתי הונפק בין השנים 1873 עד 1879, והוחלף במעטפה מיוחדת שחולקה למשרדי הממשל. ב-5 ביולי 1884 בוטל תוקפם של בולי הממשל שנועדו למחלקה מיוחדת.
כל הבולים של מחלקת ההנהלה הונפקו בצבע אדמדם (כרמין).
בתמונה: אחד מ-5 הבולים שהונפקו בארצות הברית עבור מחלקת ההנהלה.
.jpg)
בול רישמי שהונפק על ידי דואר ארצות הברית לשימוש מחלקת החקלאות, וזאת בעקבות החלטת הקונגרס מיום 3 במרץ 1873 לבטל את זכות הביול בחינם שהוענקה עד אז למשרדי הממשל האמריקאי. הבול הרישמי שנועד לשימוש המשרד הממשלתי הונפק בין השנים 1873 עד 1879, והוחלף במעטפה מיוחדת שחולקה למשרדי הממשל. ב-5 ביולי 1884 בוטל תוקפם של בולי הממשל שנועדו למחלקה מיוחדת.
כל הבולים של מחלקת החקלאות הונפקו בצבע צהוב.
בתמונה: אחד מ-11 הבולים שהונפקו בארצות הברית עבור מחלקת החקלאות.
.jpg)
בול רישמי שהונפק על ידי דואר ארצות הברית לשימוש מחלקת המדינה, וזאת בעקבות החלטת הקונגרס מיום 3 במרץ 1873 לבטל את זכות הביול בחינם שהוענקה עד אז למשרדי הממשל האמריקאי. הבול הרישמי שנועד לשימוש המשרד הממשלתי הונפק בין השנים 1873 עד 1879, והוחלף במעטפה מיוחדת שחולקה למשרדי הממשל. ב-5 ביולי 1884 בוטל תוקפם של בולי הממשל שנועדו למחלקה מיוחדת.
כל הבולים של מחלקת המדינה הונפקו בצבע ירוק.
בתמונה: אחד מ-11 הבולים שהונפקו בארצות הברית עבור מחלקת המדינה.
.jpg)
בול רישמי שהונפק על ידי דואר ארצות הברית לשימוש מחלקת המלחמה, וזאת בעקבות החלטת הקונגרס מיום 3 במרץ 1873 לבטל את זכות הביול בחינם שהוענקה עד אז למשרדי הממשל האמריקאי. הבול הרישמי שנועד לשימוש המשרד הממשלתי הונפק בין השנים 1873 עד 1879, והוחלף במעטפה מיוחדת שחולקה למשרדי הממשל. ב-5 ביולי 1884 בוטל תוקפם של בולי הממשל שנועדו למחלקה מיוחדת.
כל הבולים של מחלקת המלחמה הונפקו בצבע ורוד (רוז).
בתמונה: אחד מ-18 הבולים שהונפקו בארצות הברית עבור מחלקת המלחמה.
.jpg)
בול רישמי שהונפק על ידי דואר ארצות הברית לשימוש מחלקת המשפטים, וזאת בעקבות החלטת הקונגרס מיום 3 במרץ 1873 לבטל את זכות הביול בחינם שהוענקה עד אז למשרדי הממשל האמריקאי. הבול הרישמי שנועד לשימוש המשרד הממשלתי הונפק בין השנים 1873 עד 1879, והוחלף במעטפה מיוחדת שחולקה למשרדי הממשל. ב-5 ביולי 1884 בוטל תוקפם של בולי הממשל שנועדו למחלקה מיוחדת.
כל הבולים של מחלקת המשפטים הונפקו בצבע סגול.
בתמונה: אחד מ-12 הבולים שהונפקו בארצות הברית עבור מחלקת המשפטים.
.jpg)
בול רישמי שהונפק על ידי דואר ארצות הברית לשימוש מחלקת הפנים, וזאת בעקבות החלטת הקונגרס מיום 3 במרץ 1873 לבטל את זכות הביול בחינם שהוענקה עד אז למשרדי הממשל האמריקאי. הבול הרישמי שנועד לשימוש המשרד הממשלתי הונפק בין השנים 1873 עד 1879, והוחלף במעטפה מיוחדת שחולקה למשרדי הממשל. ב-5 ביולי 1884 בוטל תוקפם של בולי הממשל שנועדו למחלקה מיוחדת.
כל הבולים של מחלקת הפנים הונפקו בצבע אדמדם (ורמיליון).
בתמונה: אחד מ-18 הבולים שהונפקו בארצות הברית עבור מחלקת הפנים.
.jpg)
בול רישמי שהונפק על ידי דואר ארצות הברית לשימוש מחלקת הצי, וזאת בעקבות החלטת הקונגרס מיום 3 במרץ 1873 לבטל את זכות הביול בחינם שהוענקה עד אז למשרדי הממשל האמריקאי. הבול הרישמי שנועד לשימוש המשרד הממשלתי הונפק בין השנים 1873 עד 1879, והוחלף במעטפה מיוחדת שחולקה למשרדי הממשל. ב-5 ביולי 1884 בוטל תוקפם של בולי הממשל שנועדו למחלקה מיוחדת.
כל הבולים של מחלקת הצי הונפקו בצבע כחול.
בתמונה: אחד מ-11 הבולים שהונפקו בארצות הברית עבור מחלקת הצי.
.jpg)
בול רישמי שהונפק על ידי דואר ארצות הברית לשימוש מחלקת משרד הדואר, וזאת בעקבות החלטת הקונגרס מיום 3 במרץ 1873 לבטל את זכות הביול בחינם שהוענקה עד אז למשרדי הממשל האמריקאי. הבול הרישמי שנועד לשימוש המשרד הממשלתי הונפק בין השנים 1873 עד 1879, והוחלף במעטפה מיוחדת שחולקה למשרדי הממשל. ב-5 ביולי 1884 בוטל תוקפם של בולי הממשל שנועדו למחלקה מיוחדת.
כל הבולים של מחלקת משרד הדואר הונפקו בצבע שחור. הם עוצבו בצורה שונה מהבולים הרשמיים שהונפקו לטובת מחלקות הממשל האחרות.
בתמונה: אחד מ-11 הבולים שהונפקו בארצות הברית עבור מחלקת משרד הדואר.
.jpg)
בול רשמי שהונפק במדינות מסויימות לשימוש מחלקה או משרד ממשלתי מוגדר. בולים מסוג זה התבררו בדרך כלל כלא יעילים, עקב הצורך בניהול שוטף של ההדפסה וחלוקת הבולים תוך התאמה לצורכי המשרדים השונים, והם הוחלפו בשיטה מקובלת יותר של בולים רשמיים לשימוש כלל גורמי הממשל במדינה.
בתמונה: בול שהונפק בדרום אוסטרליה לשימוש משרד המדפיס הממשלתי. בנוסף מוצגים (מימין לשמאל) בול שהונפק בארגנטינה לשימוש משרד הפנים, בול שהונפק בארצות הברית לשימוש מחלקת החקלאות, ובול שהונפק בבריטניה לשימוש האדמירליות.
ב-1 באפריל 1868 הנפיק מנהל הדואר של דרום אוסטרליה בולים רשמיים לשימוש גורמי הממשל השונים. על הבולים הוטבע הדפס רכב עם אותיות אשר זיהו את הגורם עבורו הם נועדו. הבולים, שזכו לכינוי "בולים מחלקתיים", הוחלפו בתחילת 1874 על ידי בולים רשמיים אחידים שסומנו באותיות OS ושימשו את כלל גורמי הממשל בדרום אוסטרליה.
הממונה על אדמות הכתר, שעמד בראש מחלקת אדמות הכתר של המושבה דרום אוסטרליה, היה זכאי לבולים רשמיים משלו.
בתמונה: בול מחלקתי מדרום אוסטרליה ששימש את הממונה על אדמות הכתר. הבול סומן באותיות .C.L - "אדמות הכתר" (Crown Lands).
.jpg)
ב-1 באפריל 1868 הנפיק מנהל הדואר של דרום אוסטרליה בולים רשמיים לשימוש גורמי הממשל השונים. על הבולים הוטבע הדפס רכב עם אותיות אשר זיהו את הגורם עבורו הם נועדו. הבולים, שזכו לכינוי "בולים מחלקתיים", הוחלפו בתחילת 1874 על ידי בולים רשמיים אחידים שסומנו באותיות OS ושימשו את כלל גורמי הממשל בדרום אוסטרליה.
בשנת 1867 החלה בנייתו של בית החולים הממשלתי הראשון בדרום אוסטרליה, אשר הוקם בעיירה גמביירטון (Gambierton) שבפרברי אדלייד הבירה. בניית בית החולים נמשכה עד 1869, והארכיטקט של הפרוייקט, שנמנה על צוות אנשי המקצוע של הממונה על העבודות הציבוריות, היה זכאי לבולים רשמיים משלו.
בתמונה: בול מחלקתי מדרום אוסטרליה ששימש את הארכיטקט. הבול סומן באות A - "ארכיטקט" (Architect).
ב-1 באפריל 1868 הנפיק מנהל הדואר של דרום אוסטרליה בולים רשמיים לשימוש גורמי הממשל השונים. על הבולים הוטבע הדפס רכב עם אותיות אשר זיהו את הגורם עבורו הם נועדו. הבולים, שזכו לכינוי "בולים מחלקתיים", הוחלפו בתחילת 1874 על ידי בולים רשמיים אחידים שסומנו באותיות OS ושימשו את כלל גורמי הממשל בדרום אוסטרליה.
אנשי בית החולים, שנמנו על מחלקת המזכירות הראשית של המושבה דרום אוסטרליה, היו זכאים לבולים רשמיים משלהם.
בתמונה: בול מחלקתי מדרום אוסטרליה ששימש את אנשי בית החולים. הבול סומן באות .H - "בית החולים" (Hospital).
.jpg)
ב-1 באפריל 1868 הנפיק מנהל הדואר של דרום אוסטרליה בולים רשמיים לשימוש גורמי הממשל השונים. על הבולים הוטבע הדפס רכב עם אותיות אשר זיהו את הגורם עבורו הם נועדו. הבולים, שזכו לכינוי "בולים מחלקתיים", הוחלפו בתחילת 1874 על ידי בולים רשמיים אחידים שסומנו באותיות OS ושימשו את כלל גורמי הממשל בדרום אוסטרליה.
אנשי בית המשוגעים, שנמנו על מחלקת המזכירות הראשית של המושבה דרום אוסטרליה, היו זכאים לבולים רשמיים משלהם.
בתמונה: בול מחלקתי מדרום אוסטרליה ששימש את אנשי בית המשוגעים. הבול סומן באות .L.A - "בית המשוגעים" (Lunatic Asylum).
.jpg)
ב-1 באפריל 1868 הנפיק מנהל הדואר של דרום אוסטרליה בולים רשמיים לשימוש גורמי הממשל השונים. על הבולים הוטבע הדפס רכב עם אותיות אשר זיהו את הגורם עבורו הם נועדו. הבולים, שזכו לכינוי "בולים מחלקתיים", הוחלפו בתחילת 1874 על ידי בולים רשמיים אחידים שסומנו באותיות OS ושימשו את כלל גורמי הממשל בדרום אוסטרליה.
עובדי הנהלת בית המשפט העליון, שהיו חלק מן המחלקה המשפטית של המושבה דרום אוסטרליה, היו זכאים לבולים רשמיים משלהם.
בתמונה: בול מחלקתי מדרום אוסטרליה ששימש את הנהלת בית המשפט העליון. הבול סומן באותיות .S.C - "בית המשפט העליון" (Supreme Court).
.jpg)
ב-1 באפריל 1868 הנפיק מנהל הדואר של דרום אוסטרליה בולים רשמיים לשימוש גורמי הממשל השונים. על הבולים הוטבע הדפס רכב עם אותיות אשר זיהו את הגורם עבורו הם נועדו. הבולים, שזכו לכינוי "בולים מחלקתיים", הוחלפו בתחילת 1874 על ידי בולים רשמיים אחידים שסומנו באותיות OS ושימשו את כלל גורמי הממשל בדרום אוסטרליה.
חברי בית הנבחרים, שהיו חלק מהנהלת המושבה דרום אוסטרליה, היו זכאים לבולים רשמיים משלהם.
בתמונה: בול מחלקתי מדרום אוסטרליה ששימש את חברי בית הנבחרים. הבול סומן באותיות .H.A - "בית הנבחרים" (House of Assembly).
.jpg)
ב-1 באפריל 1868 הנפיק מנהל הדואר של דרום אוסטרליה בולים רשמיים לשימוש גורמי הממשל השונים. על הבולים הוטבע הדפס רכב עם אותיות אשר זיהו את הגורם עבורו הם נועדו. הבולים, שזכו לכינוי "בולים מחלקתיים", הוחלפו בתחילת 1874 על ידי בולים רשמיים אחידים שסומנו באותיות OS ושימשו את כלל גורמי הממשל בדרום אוסטרליה.
הגזבר, שהיה חלק ממחלקת הגזברות של המושבה דרום אוסטרליה, היה זכאי לבולים רשמיים משלו.
בתמונה: בול מחלקתי מדרום אוסטרליה ששימש את הגזבר. הבול סומן באות .T - "גזבר" (Treasurer).
ב-1 באפריל 1868 הנפיק מנהל הדואר של דרום אוסטרליה בולים רשמיים לשימוש גורמי הממשל השונים. על הבולים הוטבע הדפס רכב עם אותיות אשר זיהו את הגורם עבורו הם נועדו. הבולים, שזכו לכינוי "בולים מחלקתיים", הוחלפו בתחילת 1874 על ידי בולים רשמיים אחידים שסומנו באותיות OS ושימשו את כלל גורמי הממשל בדרום אוסטרליה.
מנהלי הדואר, שנמנו על מחלקת המזכירות הראשית של המושבה דרום אוסטרליה, היו זכאים לבולים רשמיים משלהם.
בתמונה: בול מחלקתי מדרום אוסטרליה ששימש את מנהלי הדואר. הבול סומן באותיות .P.O - "דואר" (Post Office).
.jpg)
ב-1 באפריל 1868 הנפיק מנהל הדואר של דרום אוסטרליה בולים רשמיים לשימוש גורמי הממשל השונים. על הבולים הוטבע הדפס רכב עם אותיות אשר זיהו את הגורם עבורו הם נועדו. הבולים, שזכו לכינוי "בולים מחלקתיים", הוחלפו בתחילת 1874 על ידי בולים רשמיים אחידים שסומנו באותיות OS ושימשו את כלל גורמי הממשל בדרום אוסטרליה.
הממונה על הגנים הבוטניים, שהיה חלק ממחלקת אדמות הכתר של המושבה דרום אוסטרליה, היה זכאי לבולים רשמיים משלו.
בתמונה: בול מחלקתי מדרום אוסטרליה ששימש את הממונה על הגנים הבוטניים. הבול סומן באותיות .B.G - "הגנים הבוטניים" (Botanical Gardens).
.jpg)
ב-1 באפריל 1868 הנפיק מנהל הדואר של דרום אוסטרליה בולים רשמיים לשימוש גורמי הממשל השונים. על הבולים הוטבע הדפס רכב עם אותיות אשר זיהו את הגורם עבורו הם נועדו. הבולים, שזכו לכינוי "בולים מחלקתיים", הוחלפו בתחילת 1874 על ידי בולים רשמיים אחידים שסומנו באותיות OS ושימשו את כלל גורמי הממשל בדרום אוסטרליה.
גמברטון היה יישוב חדש שהוקם באותה תקופה, וצמח עם השנים להיות העיר השנייה בגודלה בדרום אוסטרליה. הממונה על סלילת הדרכים הראשיות ביישוב גמברטון, שהיה חלק ממחלקת העבודות הציבוריות של המושבה דרום אוסטרליה, היה זכאי לבולים רשמיים משלו.
בתמונה: בול מחלקתי מדרום אוסטרליה ששימש את הממונה על סלילת הדרכים הראשיות בגמברטון. הבול סומן באותיות MRG - "הדרכים הראשיות בגמברטון" (Main Roads Gambierton).
.jpg)
ב-1 באפריל 1868 הנפיק מנהל הדואר של דרום אוסטרליה בולים רשמיים לשימוש גורמי הממשל השונים. על הבולים הוטבע הדפס רכב עם אותיות אשר זיהו את הגורם עבורו הם נועדו. הבולים, שזכו לכינוי "בולים מחלקתיים", הוחלפו בתחילת 1874 על ידי בולים רשמיים אחידים שסומנו באותיות OS ושימשו את כלל גורמי הממשל בדרום אוסטרליה.
שטחי הקרקע שבצפון מרכז אוסטרליה לא היו מאורגנות כמושבה נפרדת, אלא נוהלו על ידי המושבה דרום אוסטרליה. הממונה על הטריטוריות הצפוניות, שהיה חלק ממחלקת אדמות הכתר של המושבה דרום אוסטרליה, היה זכאי לבולים רשמיים משלו.
בתמונה: בול מחלקתי מדרום אוסטרליה ששימש את הממונה על הטריטוריות הצפוניות. הבול סומן באותיות .N.T - "הטריטוריות הצפוניות" (Northern Territory).
.jpg)
ב-1 באפריל 1868 הנפיק מנהל הדואר של דרום אוסטרליה בולים רשמיים לשימוש גורמי הממשל השונים. על הבולים הוטבע הדפס רכב עם אותיות אשר זיהו את הגורם עבורו הם נועדו. הבולים, שזכו לכינוי "בולים מחלקתיים", הוחלפו בתחילת 1874 על ידי בולים רשמיים אחידים שסומנו באותיות OS ושימשו את כלל גורמי הממשל בדרום אוסטרליה.
המדפיס הממשלתי, שנמנה על מחלקת המזכירות הראשית של המושבה דרום אוסטרליה, היה זכאי לבולים רשמיים משלו.
בתמונה: בול מחלקתי מדרום אוסטרליה ששימש את המדפיס הממשלתי. הבול סומן באותיות .G.P - "המדפיס הממשלתי" (Government Printer).
.jpg)
ב-1 באפריל 1868 הנפיק מנהל הדואר של דרום אוסטרליה בולים רשמיים לשימוש גורמי הממשל השונים. על הבולים הוטבע הדפס רכב עם אותיות אשר זיהו את הגורם עבורו הם נועדו. הבולים, שזכו לכינוי "בולים מחלקתיים", הוחלפו בתחילת 1874 על ידי בולים רשמיים אחידים שסומנו באותיות OS ושימשו את כלל גורמי הממשל בדרום אוסטרליה.
המודד הכללי, שהיה חלק ממחלקת אדמות הכתר של המושבה דרום אוסטרליה, היה זכאי לבולים רשמיים משלו.
בתמונה: בול מחלקתי מדרום אוסטרליה ששימש את המודד הכללי. הבול סומן באותיות .S.G - "המודד הכללי" (Surveyor General).
.jpg)
ב-1 באפריל 1868 הנפיק מנהל הדואר של דרום אוסטרליה בולים רשמיים לשימוש גורמי הממשל השונים. על הבולים הוטבע הדפס רכב עם אותיות אשר זיהו את הגורם עבורו הם נועדו. הבולים, שזכו לכינוי "בולים מחלקתיים", הוחלפו בתחילת 1874 על ידי בולים רשמיים אחידים שסומנו באותיות OS ושימשו את כלל גורמי הממשל בדרום אוסטרליה.
חברי המועצה החקיקתית, שהיו חלק מהנהלת המושבה דרום אוסטרליה, היו זכאים לבולים רשמיים משלהם.
בתמונה: בול מחלקתי מדרום אוסטרליה ששימש את חברי המועצה החקיקתית. הבול סומן באותיות .L.C - "המועצה החקיקתית" (Legislative Council).
.jpg)
ב-1 באפריל 1868 הנפיק מנהל הדואר של דרום אוסטרליה בולים רשמיים לשימוש גורמי הממשל השונים. על הבולים הוטבע הדפס רכב עם אותיות אשר זיהו את הגורם עבורו הם נועדו. הבולים, שזכו לכינוי "בולים מחלקתיים", הוחלפו בתחילת 1874 על ידי בולים רשמיים אחידים שסומנו באותיות OS ושימשו את כלל גורמי הממשל בדרום אוסטרליה.
המזכיר הפרטי של המושל, שהיה חלק מהנהלת המושבה דרום אוסטרליה, היה זכאי לבולים רשמיים משלו.
בתמונה: בול מחלקתי מדרום אוסטרליה ששימש את המזכיר הפרטי של המושל. הבול סומן באותיות .P.S - "המזכיר הפרטי" (Private Secretary).
ב-1 באפריל 1868 הנפיק מנהל הדואר של דרום אוסטרליה בולים רשמיים לשימוש גורמי הממשל השונים. על הבולים הוטבע הדפס רכב עם אותיות אשר זיהו את הגורם עבורו הם נועדו. הבולים, שזכו לכינוי "בולים מחלקתיים", הוחלפו בתחילת 1874 על ידי בולים רשמיים אחידים שסומנו באותיות OS ושימשו את כלל גורמי הממשל בדרום אוסטרליה.
המזכיר הראשי, שעמד בראש מחלקת המזכירות הראשית של המושבה דרום אוסטרליה, היה זכאי לבולים רשמיים משלו.
בתמונה: בול מחלקתי מדרום אוסטרליה ששימש את המזכיר הראשי. הבול סומן באותיות .C.S - "המזכיר הראשי" (Chief Secretary).
.jpg)
ב-1 באפריל 1868 הנפיק מנהל הדואר של דרום אוסטרליה בולים רשמיים לשימוש גורמי הממשל השונים. על הבולים הוטבע הדפס רכב עם אותיות אשר זיהו את הגורם עבורו הם נועדו. הבולים, שזכו לכינוי "בולים מחלקתיים", הוחלפו בתחילת 1874 על ידי בולים רשמיים אחידים שסומנו באותיות OS ושימשו את כלל גורמי הממשל בדרום אוסטרליה.
המחסנאי הממשלתי, שנמנה על מחלקת המזכירות הראשית של המושבה דרום אוסטרליה, היה זכאי לבולים רשמיים משלו.
בתמונה: בול מחלקתי מדרום אוסטרליה ששימש את המחסנאי הממשלתי. הבול סומן באותיות .G.S - "המחסנאי הממשלתי" (Government Storekeeper).
.jpg)
ב-1 באפריל 1868 הנפיק מנהל הדואר של דרום אוסטרליה בולים רשמיים לשימוש גורמי הממשל השונים. על הבולים הוטבע הדפס רכב עם אותיות אשר זיהו את הגורם עבורו הם נועדו. הבולים, שזכו לכינוי "בולים מחלקתיים", הוחלפו בתחילת 1874 על ידי בולים רשמיים אחידים שסומנו באותיות OS ושימשו את כלל גורמי הממשל בדרום אוסטרליה.
המנתח הקולוניאלי, שנמנה על מחלקת המזכירות הראשית של המושבה דרום אוסטרליה, היה זכאי לבולים רשמיים משלו.
בתמונה: בול מחלקתי מדרום אוסטרליה ששימש את המנתח הקולוניאלי. הבול סומן באותיות .C.Sgn - "המנתח הקולוניאלי" (Colonial Surgeon).
.jpg)
ב-1 באפריל 1868 הנפיק מנהל הדואר של דרום אוסטרליה בולים רשמיים לשימוש גורמי הממשל השונים. על הבולים הוטבע הדפס רכב עם אותיות אשר זיהו את הגורם עבורו הם נועדו. הבולים, שזכו לכינוי "בולים מחלקתיים", הוחלפו בתחילת 1874 על ידי בולים רשמיים אחידים שסומנו באותיות OS ושימשו את כלל גורמי הממשל בדרום אוסטרליה.
הנאמן הרשמי, שהיה חלק מן המחלקה המשפטית של המושבה דרום אוסטרליה, היה זכאי לבולים רשמיים משלו.
בתמונה: בול מחלקתי מדרום אוסטרליה ששימש את הנאמן הרשמי. הבול סומן באותיות .O.A - "הנאמן הרשמי" (Official Assignee).
.jpg)
ב-1 באפריל 1868 הנפיק מנהל הדואר של דרום אוסטרליה בולים רשמיים לשימוש גורמי הממשל השונים. על הבולים הוטבע הדפס רכב עם אותיות אשר זיהו את הגורם עבורו הם נועדו. הבולים, שזכו לכינוי "בולים מחלקתיים", הוחלפו בתחילת 1874 על ידי בולים רשמיים אחידים שסומנו באותיות OS ושימשו את כלל גורמי הממשל בדרום אוסטרליה.
עובדי הספרייה החקיקתית, שהיו חלק מהנהלת המושבה דרום אוסטרליה, היו זכאים לבולים רשמיים משלהם.
בתמונה: בול מחלקתי מדרום אוסטרליה ששימש את עובדי הספרייה החקיקתית. הבול סומן באותיות .L.L - "הספרייה החקיקתית" (Legislative Library).
ב-1 באפריל 1868 הנפיק מנהל הדואר של דרום אוסטרליה בולים רשמיים לשימוש גורמי הממשל השונים. על הבולים הוטבע הדפס רכב עם אותיות אשר זיהו את הגורם עבורו הם נועדו. הבולים, שזכו לכינוי "בולים מחלקתיים", הוחלפו בתחילת 1874 על ידי בולים רשמיים אחידים שסומנו באותיות OS ושימשו את כלל גורמי הממשל בדרום אוסטרליה.
הממונה על העבודות הציבוריות, שעמד בראש מחלקת העבודות הציבוריות של המושבה דרום אוסטרליה, היה זכאי לבולים רשמיים משלו.
בתמונה: בול מחלקתי מדרום אוסטרליה ששימש את הממונה על העבודות הציבוריות. הבול סומן באותיות .P.W - "העבודות הציבוריות" (Public Works).
.jpg)
ב-1 באפריל 1868 הנפיק מנהל הדואר של דרום אוסטרליה בולים רשמיים לשימוש גורמי הממשל השונים. על הבולים הוטבע הדפס רכב עם אותיות אשר זיהו את הגורם עבורו הם נועדו. הבולים, שזכו לכינוי "בולים מחלקתיים", הוחלפו בתחילת 1874 על ידי בולים רשמיים אחידים שסומנו באותיות OS ושימשו את כלל גורמי הממשל בדרום אוסטרליה.
הפרקליט הכללי, שעמד בראש המחלקה המשפטית של המושבה דרום אוסטרליה, היה זכאי לבולים רשמיים משלו.
בתמונה: בול מחלקתי מדרום אוסטרליה ששימש את הפרקליט הראשי. הבול סומן באותיות .A.G - "הפרקליט הראשי" (Attorney General).
.jpg)
ב-1 באפריל 1868 הנפיק מנהל הדואר של דרום אוסטרליה בולים רשמיים לשימוש גורמי הממשל השונים. על הבולים הוטבע הדפס רכב עם אותיות אשר זיהו את הגורם עבורו הם נועדו. הבולים, שזכו לכינוי "בולים מחלקתיים", הוחלפו בתחילת 1874 על ידי בולים רשמיים אחידים שסומנו באותיות OS ושימשו את כלל גורמי הממשל בדרום אוסטרליה.
הרשם הכללי, שנמנה על מחלקת המזכירות הראשית של המושבה דרום אוסטרליה, היה זכאי לבולים רשמיים משלו.
בתמונה: בול מחלקתי מדרום אוסטרליה ששימש את הרשם הכללי. הבול סומן באותיות .R.G - "הרשם הכללי" (Registrar General of Births, &c).
.jpg)
ב-1 באפריל 1868 הנפיק מנהל הדואר של דרום אוסטרליה בולים רשמיים לשימוש גורמי הממשל השונים. על הבולים הוטבע הדפס רכב עם אותיות אשר זיהו את הגורם עבורו הם נועדו. הבולים, שזכו לכינוי "בולים מחלקתיים", הוחלפו בתחילת 1874 על ידי בולים רשמיים אחידים שסומנו באותיות OS ושימשו את כלל גורמי הממשל בדרום אוסטרליה.
השופט הראשי, שהיה חלק מן המחלקה המשפטית של המושבה דרום אוסטרליה, היה זכאי לבולים רשמיים משלו.
בתמונה: בול מחלקתי מדרום אוסטרליה ששימש את תתת. הבול סומן באותיות .S.M - "השופט הראשי" (Stipendiary Magistrate).
.jpg)
ב-1 באפריל 1868 הנפיק מנהל הדואר של דרום אוסטרליה בולים רשמיים לשימוש גורמי הממשל השונים. על הבולים הוטבע הדפס רכב עם אותיות אשר זיהו את הגורם עבורו הם נועדו. הבולים, שזכו לכינוי "בולים מחלקתיים", הוחלפו בתחילת 1874 על ידי בולים רשמיים אחידים שסומנו באותיות OS ושימשו את כלל גורמי הממשל בדרום אוסטרליה.
השמאי, שהיה חלק ממחלקת הגזברות של המושבה דרום אוסטרליה, היה זכאי לבולים רשמיים משלו.
בתמונה: בול מחלקתי מדרום אוסטרליה ששימש את השמאי. הבול סומן באותיות .V.A - "שמאי" (Valuator).
.jpg)
ב-1 באפריל 1868 הנפיק מנהל הדואר של דרום אוסטרליה בולים רשמיים לשימוש גורמי הממשל השונים. על הבולים הוטבע הדפס רכב עם אותיות אשר זיהו את הגורם עבורו הם נועדו. הבולים, שזכו לכינוי "בולים מחלקתיים", הוחלפו בתחילת 1874 על ידי בולים רשמיים אחידים שסומנו באותיות OS ושימשו את כלל גורמי הממשל בדרום אוסטרליה.
העיירה גולווה, שהייתה נתונה בשלבי פיתוח והרחבה, הקימה תחבורה לשימוש הנמל. הממונה על התחבורה בגולווה, שהיה חלק ממחלקת העבודות הציבוריות של המושבה דרום אוסטרליה, היה זכאי לבולים רשמיים משלו.
בתמונה: בול מחלקתי מדרום אוסטרליה ששימש את הממונה על התחבורה בגולווה. הבול סומן באותיות .G.T - "התחבורה בגולווה" (Goolwa Tramway).
.jpg)
ב-1 באפריל 1868 הנפיק מנהל הדואר של דרום אוסטרליה בולים רשמיים לשימוש גורמי הממשל השונים. על הבולים הוטבע הדפס רכב עם אותיות אשר זיהו את הגורם עבורו הם נועדו. הבולים, שזכו לכינוי "בולים מחלקתיים", הוחלפו בתחילת 1874 על ידי בולים רשמיים אחידים שסומנו באותיות OS ושימשו את כלל גורמי הממשל בדרום אוסטרליה.
הממונה על החיסון, שנמנה על מחלקת המזכירות הראשית של המושבה דרום אוסטרליה, היה זכאי לבולים רשמיים משלו.
בתמונה: בול מחלקתי מדרום אוסטרליה ששימש את הממונה על החיסון. הבול סומן באותיות .V.N - "חיסון" (Vaccination).
.jpg)
ב-1 באפריל 1868 הנפיק מנהל הדואר של דרום אוסטרליה בולים רשמיים לשימוש גורמי הממשל השונים. על הבולים הוטבע הדפס רכב עם אותיות אשר זיהו את הגורם עבורו הם נועדו. הבולים, שזכו לכינוי "בולים מחלקתיים", הוחלפו בתחילת 1874 על ידי בולים רשמיים אחידים שסומנו באותיות OS ושימשו את כלל גורמי הממשל בדרום אוסטרליה.
האבוריג’ינים, התושבים הילידים של אוסטרליה, לא קיבלו אזרחות או מעמד של תושב במושבות אוסטרליה השונות, אלא נוהלו על ידי פקיד ממונה. מגן האבוריג’ינים, שהיה חלק ממחלקת אדמות הכתר של המושבה דרום אוסטרליה, היה זכאי לבולים רשמיים משלו.
בתמונה: בול מחלקתי מדרום אוסטרליה ששימש את מגן האבוריג’ינים. הבול סומן באותיות .P.A - "מגן האבוריג’ינים" (Protector of Aborigines).
.jpg)
ב-1 באפריל 1868 הנפיק מנהל הדואר של דרום אוסטרליה בולים רשמיים לשימוש גורמי הממשל השונים. על הבולים הוטבע הדפס רכב עם אותיות אשר זיהו את הגורם עבורו הם נועדו. הבולים, שזכו לכינוי "בולים מחלקתיים", הוחלפו בתחילת 1874 על ידי בולים רשמיים אחידים שסומנו באותיות OS ושימשו את כלל גורמי הממשל בדרום אוסטרליה.
מהנדס המושבה, שהיה חלק ממחלקת העבודות הציבוריות של המושבה דרום אוסטרליה, היה זכאי לבולים רשמיים משלו.
בתמונה: בול מחלקתי מדרום אוסטרליה ששימש את המהנדס. הבול סומן באות .E - "מהנדס" (Engineer).
.jpg)
ב-1 באפריל 1868 הנפיק מנהל הדואר של דרום אוסטרליה בולים רשמיים לשימוש גורמי הממשל השונים. על הבולים הוטבע הדפס רכב עם אותיות אשר זיהו את הגורם עבורו הם נועדו. הבולים, שזכו לכינוי "בולים מחלקתיים", הוחלפו בתחילת 1874 על ידי בולים רשמיים אחידים שסומנו באותיות OS ושימשו את כלל גורמי הממשל בדרום אוסטרליה.
חברי מועצת הדרכים, שהיו חלק ממחלקת העבודות הציבוריות של המושבה דרום אוסטרליה, היו זכאים לבולים רשמיים משלהם.
בתמונה: בול מחלקתי מדרום אוסטרליה ששימש את חברי מועצת הדרכים. הבול סומן באותיות .R.B - "מועצת הדרכים" (Road Board).
.jpg)
ב-1 באפריל 1868 הנפיק מנהל הדואר של דרום אוסטרליה בולים רשמיים לשימוש גורמי הממשל השונים. על הבולים הוטבע הדפס רכב עם אותיות אשר זיהו את הגורם עבורו הם נועדו. הבולים, שזכו לכינוי "בולים מחלקתיים", הוחלפו בתחילת 1874 על ידי בולים רשמיים אחידים שסומנו באותיות OS ושימשו את כלל גורמי הממשל בדרום אוסטרליה.
אנשי מועצת החינוך, שנמנו על מחלקת המזכירות הראשית של המושבה דרום אוסטרליה, היו זכאים לבולים רשמיים משלהם.
בתמונה: בול מחלקתי מדרום אוסטרליה ששימש את אנשי מועצת החינוך. הבול סומן באותיות .E.B - "מועצת החינוך" (Education Board).
.jpg)
ב-1 באפריל 1868 הנפיק מנהל הדואר של דרום אוסטרליה בולים רשמיים לשימוש גורמי הממשל השונים. על הבולים הוטבע הדפס רכב עם אותיות אשר זיהו את הגורם עבורו הם נועדו. הבולים, שזכו לכינוי "בולים מחלקתיים", הוחלפו בתחילת 1874 על ידי בולים רשמיים אחידים שסומנו באותיות OS ושימשו את כלל גורמי הממשל בדרום אוסטרליה.
חברי מועצת הים, שהיו חלק ממחלקת הגזברות של המושבה דרום אוסטרליה, היו זכאים לבולים רשמיים משלהם.
בתמונה: בול מחלקתי מדרום אוסטרליה ששימש את חברי מועצת הים. הבול סומן באותיות .M.B - "מועצת הים" (Marine Board).
.jpg)
ב-1 באפריל 1868 הנפיק מנהל הדואר של דרום אוסטרליה בולים רשמיים לשימוש גורמי הממשל השונים. על הבולים הוטבע הדפס רכב עם אותיות אשר זיהו את הגורם עבורו הם נועדו. הבולים, שזכו לכינוי "בולים מחלקתיים", הוחלפו בתחילת 1874 על ידי בולים רשמיים אחידים שסומנו באותיות OS ושימשו את כלל גורמי הממשל בדרום אוסטרליה.
חברי מועצת חסרי הכל, שנמנו על מחלקת המזכירות הראשית של המושבה דרום אוסטרליה, היו זכאי לבולים רשמיים משלהם.
בתמונה: בול מחלקתי מדרום אוסטרליה ששימש את אנשי מועצת חסרי הכל. הבול סומן באותיות .D.B - "מועצת חסרי הכל" (Destitute Board).
.jpg)
ב-1 באפריל 1868 הנפיק מנהל הדואר של דרום אוסטרליה בולים רשמיים לשימוש גורמי הממשל השונים. על הבולים הוטבע הדפס רכב עם אותיות אשר זיהו את הגורם עבורו הם נועדו. הבולים, שזכו לכינוי "בולים מחלקתיים", הוחלפו בתחילת 1874 על ידי בולים רשמיים אחידים שסומנו באותיות OS ושימשו את כלל גורמי הממשל בדרום אוסטרליה.
השופטים, אשר היו חלק מן המחלקה המשפטית של המושבה דרום אוסטרליה, היו זכאים לבולים רשמיים משלהם.
בתמונה: בול מחלקתי מדרום אוסטרליה ששימש את השופטים. הבול סומן באותיות .B.M - "מושב השופטים" (Bench of Magistrates).
.jpg)
ב-1 באפריל 1868 הנפיק מנהל הדואר של דרום אוסטרליה בולים רשמיים לשימוש גורמי הממשל השונים. על הבולים הוטבע הדפס רכב עם אותיות אשר זיהו את הגורם עבורו הם נועדו. הבולים, שזכו לכינוי "בולים מחלקתיים", הוחלפו בתחילת 1874 על ידי בולים רשמיים אחידים שסומנו באותיות OS ושימשו את כלל גורמי הממשל בדרום אוסטרליה.
אנשי מחלקת האסירים, שנמנו על מחלקת המזכירות הראשית של המושבה דרום אוסטרליה, היו זכאי לבולים רשמיים משלהם.
בתמונה: בול מחלקתי מדרום אוסטרליה ששימש את אנשי מחלקת האסירים. הבול סומן באותיות .C.D - "מחלקת האסירים" (Convict Department).
.jpg)
ב-1 באפריל 1868 הנפיק מנהל הדואר של דרום אוסטרליה בולים רשמיים לשימוש גורמי הממשל השונים. על הבולים הוטבע הדפס רכב עם אותיות אשר זיהו את הגורם עבורו הם נועדו. הבולים, שזכו לכינוי "בולים מחלקתיים", הוחלפו בתחילת 1874 על ידי בולים רשמיים אחידים שסומנו באותיות OS ושימשו את כלל גורמי הממשל בדרום אוסטרליה.
הממונה על מחנות הצבא, שנמנה על מחלקת המזכירות הראשית של המושבה דרום אוסטרליה, היה זכאי לבולים רשמיים משלו. המדובר היה במשרה קצרת ימים שבוטלה בחודש דצמבר 1868.
בתמונה: בול מחלקתי מדרום אוסטרליה ששימש את הממונה על מחנות הצבא. הבול סומן באותיות .B.D - "משרד המבקר" (Barracks Department).
.jpg)
ב-1 באפריל 1868 הנפיק מנהל הדואר של דרום אוסטרליה בולים רשמיים לשימוש גורמי הממשל השונים. על הבולים הוטבע הדפס רכב עם אותיות אשר זיהו את הגורם עבורו הם נועדו. הבולים, שזכו לכינוי "בולים מחלקתיים", הוחלפו בתחילת 1874 על ידי בולים רשמיים אחידים שסומנו באותיות OS ושימשו את כלל גורמי הממשל בדרום אוסטרליה.
אנשי המכס, שהיו חלק ממחלקת הגזברות של המושבה דרום אוסטרליה, היו זכאים לבולים רשמיים משלהם.
בתמונה: בול מחלקתי מדרום אוסטרליה ששימש את אנשי המכס. הבול סומן באות .C - "מכס" (Customs).
.jpg)
ב-1 באפריל 1868 הנפיק מנהל הדואר של דרום אוסטרליה בולים רשמיים לשימוש גורמי הממשל השונים. על הבולים הוטבע הדפס רכב עם אותיות אשר זיהו את הגורם עבורו הם נועדו. הבולים, שזכו לכינוי "בולים מחלקתיים", הוחלפו בתחילת 1874 על ידי בולים רשמיים אחידים שסומנו באותיות OS ושימשו את כלל גורמי הממשל בדרום אוסטרליה.
מנהל הלשכה, שנמנה על מחלקת המזכירות הראשית של המושבה דרום אוסטרליה, היה זכאי לבולים רשמיים משלו.
בתמונה: בול מחלקתי מדרום אוסטרליה ששימש את מנהל הלשכה. הבול סומן באותיות .C.O - "מנהל הלשכה" (Commissariat Officer).
.jpg)
ב-1 באפריל 1868 הנפיק מנהל הדואר של דרום אוסטרליה בולים רשמיים לשימוש גורמי הממשל השונים. על הבולים הוטבע הדפס רכב עם אותיות אשר זיהו את הגורם עבורו הם נועדו. הבולים, שזכו לכינוי "בולים מחלקתיים", הוחלפו בתחילת 1874 על ידי בולים רשמיים אחידים שסומנו באותיות OS ושימשו את כלל גורמי הממשל בדרום אוסטרליה.
מנהל הרכבת, שהיה חלק ממחלקת העבודות הציבוריות של המושבה דרום אוסטרליה, היה זכאי לבולים רשמיים משלו.
בתמונה: בול מחלקתי מדרום אוסטרליה ששימש את מנהל הרכבת. הבול סומן באותיות .M.R - "מנהל הרכבת" (Manager of Railways).
.jpg)
ב-1 באפריל 1868 הנפיק מנהל הדואר של דרום אוסטרליה בולים רשמיים לשימוש גורמי הממשל השונים. על הבולים הוטבע הדפס רכב עם אותיות אשר זיהו את הגורם עבורו הם נועדו. הבולים, שזכו לכינוי "בולים מחלקתיים", הוחלפו בתחילת 1874 על ידי בולים רשמיים אחידים שסומנו באותיות OS ושימשו את כלל גורמי הממשל בדרום אוסטרליה.
מפכ"ל המשטרה, שנמנה על מחלקת המזכירות הראשית של המושבה דרום אוסטרליה, היה זכאי לבולים רשמיים משלו.
בתמונה: בול מחלקתי מדרום אוסטרליה ששימש את מפכ"ל המשטרה. הבול סומן באותיות .C.P - "מפכ"ל המשטרה" (Commissioner of Police).
.jpg)
ב-1 באפריל 1868 הנפיק מנהל הדואר של דרום אוסטרליה בולים רשמיים לשימוש גורמי הממשל השונים. על הבולים הוטבע הדפס רכב עם אותיות אשר זיהו את הגורם עבורו הם נועדו. הבולים, שזכו לכינוי "בולים מחלקתיים", הוחלפו בתחילת 1874 על ידי בולים רשמיים אחידים שסומנו באותיות OS ושימשו את כלל גורמי הממשל בדרום אוסטרליה.
מפקח הטלגרף, שנמנה על מחלקת המזכירות הראשית של המושבה דרום אוסטרליה, היה זכאי לבולים רשמיים משלו.
בתמונה: בול מחלקתי מדרום אוסטרליה ששימש את מפקח הטלגרף. הבול סומן באותיות .S.T - "מפקח הטלגרף" (Superintendent of Telegraph).
.jpg)
ב-1 באפריל 1868 הנפיק מנהל הדואר של דרום אוסטרליה בולים רשמיים לשימוש גורמי הממשל השונים. על הבולים הוטבע הדפס רכב עם אותיות אשר זיהו את הגורם עבורו הם נועדו. הבולים, שזכו לכינוי "בולים מחלקתיים", הוחלפו בתחילת 1874 על ידי בולים רשמיים אחידים שסומנו באותיות OS ושימשו את כלל גורמי הממשל בדרום אוסטרליה.
גידול כבשים התפתח במחצית המאה ה-19 באופן מואץ בכל רחבי אוסטרליה, כולל דרום אוסטרליה. מפקח הצאן, שהיה חלק ממחלקת אדמות הכתר של המושבה דרום אוסטרליה, היה זכאי לבולים רשמיים משלו.
בתמונה: בול מחלקתי מדרום אוסטרליה ששימש את מפקח הצאן. הבול סומן באותיות .I.S - "מפקח הצאן" (Inspector of Sheep).
.jpg)
ב-1 באפריל 1868 הנפיק מנהל הדואר של דרום אוסטרליה בולים רשמיים לשימוש גורמי הממשל השונים. על הבולים הוטבע הדפס רכב עם אותיות אשר זיהו את הגורם עבורו הם נועדו. הבולים, שזכו לכינוי "בולים מחלקתיים", הוחלפו בתחילת 1874 על ידי בולים רשמיים אחידים שסומנו באותיות OS ושימשו את כלל גורמי הממשל בדרום אוסטרליה.
מפקדי המשטרה, שנמנו על מחלקת המזכירות הראשית של המושבה דרום אוסטרליה, היו זכאים לבולים רשמיים משלהם.
בתמונה: בול מחלקתי מדרום אוסטרליה ששימש את מפקדי המשטרה. הבול סומן באות .P - "משטרה" (Police).
.jpg)
ב-1 באפריל 1868 הנפיק מנהל הדואר של דרום אוסטרליה בולים רשמיים לשימוש גורמי הממשל השונים. על הבולים הוטבע הדפס רכב עם אותיות אשר זיהו את הגורם עבורו הם נועדו. הבולים, שזכו לכינוי "בולים מחלקתיים", הוחלפו בתחילת 1874 על ידי בולים רשמיים אחידים שסומנו באותיות OS ושימשו את כלל גורמי הממשל בדרום אוסטרליה.
מבקר המדינה, שנמנה על מחלקת המזכירות הראשית של המושבה דרום אוסטרליה, היה זכאי לבולים רשמיים משלו.
בתמונה: בול מחלקתי מדרום אוסטרליה ששימש את מבקר המדינה. הבול סומן באותיות .A.O - "משרד המבקר" (Audit Office).
ב-1 באפריל 1868 הנפיק מנהל הדואר של דרום אוסטרליה בולים רשמיים לשימוש גורמי הממשל השונים. על הבולים הוטבע הדפס רכב עם אותיות אשר זיהו את הגורם עבורו הם נועדו. הבולים, שזכו לכינוי "בולים מחלקתיים", הוחלפו בתחילת 1874 על ידי בולים רשמיים אחידים שסומנו באותיות OS ושימשו את כלל גורמי הממשל בדרום אוסטרליה.
האחראי על המתנדבים, שנמנה על מחלקת המזכירות הראשית של המושבה דרום אוסטרליה, היה זכאי לבולים רשמיים משלו.
בתמונה: בול מחלקתי מדרום אוסטרליה ששימש את האחראי על המתנדבים. הבול סומן באות .V - "מתנדבים" (Volunteers).
.jpg)
ב-1 באפריל 1868 הנפיק מנהל הדואר של דרום אוסטרליה בולים רשמיים לשימוש גורמי הממשל השונים. על הבולים הוטבע הדפס רכב עם אותיות אשר זיהו את הגורם עבורו הם נועדו. הבולים, שזכו לכינוי "בולים מחלקתיים", הוחלפו בתחילת 1874 על ידי בולים רשמיים אחידים שסומנו באותיות OS ושימשו את כלל גורמי הממשל בדרום אוסטרליה.
יבשת אוסטרליה, כולל דרום אוסטרליה, משכה אליה תנועה גדולה של מהגרים במחצית השנייה של המאה ה-19. סוכן ההגירה, שהיה חלק ממחלקת אדמות הכתר של המושבה דרום אוסטרליה, היה זכאי לבולים רשמיים משלו.
בתמונה: בול מחלקתי מדרום אוסטרליה ששימש את סוכן ההגירה. הבול סומן באותיות .I.A - "סוכן ההגירה" (Immigration Agent).
.jpg)
ב-1 באפריל 1868 הנפיק מנהל הדואר של דרום אוסטרליה בולים רשמיים לשימוש גורמי הממשל השונים. על הבולים הוטבע הדפס רכב עם אותיות אשר זיהו את הגורם עבורו הם נועדו. הבולים, שזכו לכינוי "בולים מחלקתיים", הוחלפו בתחילת 1874 על ידי בולים רשמיים אחידים שסומנו באותיות OS ושימשו את כלל גורמי הממשל בדרום אוסטרליה.
הממונה על עבודות המים, שהיה חלק ממחלקת העבודות הציבוריות של המושבה דרום אוסטרליה, היה זכאי לבולים רשמיים משלו.
בתמונה: בול מחלקתי מדרום אוסטרליה ששימש את הממונה על עבודות המים. הבול סומן באות .W - "עבודות המים" (Waterworks).
.jpg)
ב-1 באפריל 1868 הנפיק מנהל הדואר של דרום אוסטרליה בולים רשמיים לשימוש גורמי הממשל השונים. על הבולים הוטבע הדפס רכב עם אותיות אשר זיהו את הגורם עבורו הם נועדו. הבולים, שזכו לכינוי "בולים מחלקתיים", הוחלפו בתחילת 1874 על ידי בולים רשמיים אחידים שסומנו באותיות OS ושימשו את כלל גורמי הממשל בדרום אוסטרליה.
מפקדי הצבא, שנמנו על מחלקת המזכירות הראשית של המושבה דרום אוסטרליה, היו זכאים לבולים רשמיים משלהם.
בתמונה: בול מחלקתי מדרום אוסטרליה ששימש את מפקדי הצבא. הבול סומן באות .M - "צבא" (Military).
.jpg)
ב-1 באפריל 1868 הנפיק מנהל הדואר של דרום אוסטרליה בולים רשמיים לשימוש גורמי הממשל השונים. על הבולים הוטבע הדפס רכב עם אותיות אשר זיהו את הגורם עבורו הם נועדו. הבולים, שזכו לכינוי "בולים מחלקתיים", הוחלפו בתחילת 1874 על ידי בולים רשמיים אחידים שסומנו באותיות OS ושימשו את כלל גורמי הממשל בדרום אוסטרליה.
רשם הירושות, שהיה חלק מן המחלקה המשפטית של המושבה דרום אוסטרליה, היה זכאי לבולים רשמיים משלו.
בתמונה: בול מחלקתי מדרום אוסטרליה ששימש את רשם הירושות. הבול סומן באותיות .I.E - "רשם הירושות" (Intestate Estates).
.jpg)
ב-1 באפריל 1868 הנפיק מנהל הדואר של דרום אוסטרליה בולים רשמיים לשימוש גורמי הממשל השונים. על הבולים הוטבע הדפס רכב עם אותיות אשר זיהו את הגורם עבורו הם נועדו. הבולים, שזכו לכינוי "בולים מחלקתיים", הוחלפו בתחילת 1874 על ידי בולים רשמיים אחידים שסומנו באותיות OS ושימשו את כלל גורמי הממשל בדרום אוסטרליה.
רשם המקרקעין, שהיה חלק מן המחלקה המשפטית של המושבה דרום אוסטרליה, היה זכאי לבולים רשמיים משלו.
בתמונה: בול מחלקתי מדרום אוסטרליה ששימש את רשם המקרקעין. הבול סומן באותיות .L.T - "רשם המקרקעין" (Land Titles).
.jpg)
ב-1 באפריל 1868 הנפיק מנהל הדואר של דרום אוסטרליה בולים רשמיים לשימוש גורמי הממשל השונים. על הבולים הוטבע הדפס רכב עם אותיות אשר זיהו את הגורם עבורו הם נועדו. הבולים, שזכו לכינוי "בולים מחלקתיים", הוחלפו בתחילת 1874 על ידי בולים רשמיים אחידים שסומנו באותיות OS ושימשו את כלל גורמי הממשל בדרום אוסטרליה.
רשם התארים, שהיה חלק מן המחלקה המשפטית של המושבה דרום אוסטרליה, היה זכאי לבולים רשמיים משלו.
בתמונה: בול מחלקתי מדרום אוסטרליה ששימש את תתת. הבול סומן באותיות .T.R - "רשם התארים" (Titles Registry).
.jpg)
ב-1 באפריל 1868 הנפיק מנהל הדואר של דרום אוסטרליה בולים רשמיים לשימוש גורמי הממשל השונים. על הבולים הוטבע הדפס רכב עם אותיות אשר זיהו את הגורם עבורו הם נועדו. הבולים, שזכו לכינוי "בולים מחלקתיים", הוחלפו בתחילת 1874 על ידי בולים רשמיים אחידים שסומנו באותיות OS ושימשו את כלל גורמי הממשל בדרום אוסטרליה.
רשם התעודות, שהיה חלק מן המחלקה המשפטית של המושבה דרום אוסטרליה, היה זכאי לבולים רשמיים משלו.
בתמונה: בול מחלקתי מדרום אוסטרליה ששימש את רשם התעודות. הבול סומן באותיות .D.R - "רשם התעודות" (Deed Registry).
.jpg)
ב-1 באפריל 1868 הנפיק מנהל הדואר של דרום אוסטרליה בולים רשמיים לשימוש גורמי הממשל השונים. על הבולים הוטבע הדפס רכב עם אותיות אשר זיהו את הגורם עבורו הם נועדו. הבולים, שזכו לכינוי "בולים מחלקתיים", הוחלפו בתחילת 1874 על ידי בולים רשמיים אחידים שסומנו באותיות OS ושימשו את כלל גורמי הממשל בדרום אוסטרליה.
דרום אוסטרליה לא הייתה עשירה במכרות זהב כמו שכנתה, מערב אוסטרליה, אולם היה בה די כדי להפוך את הזהב למשאב כלכלי משמעותי במושבה. הממונה על שדות הזהב, שהיה חלק ממחלקת אדמות הכתר של המושבה דרום אוסטרליה, היה זכאי לבולים רשמיים משלו.
בתמונה: בול מחלקתי מדרום אוסטרליה ששימש את הממונה על שדות הזהב. הבול סומן באותיות .G.F - "תתת" (Gold Fields).
.jpg)
ב-1 באפריל 1868 הנפיק מנהל הדואר של דרום אוסטרליה בולים רשמיים לשימוש גורמי הממשל השונים. על הבולים הוטבע הדפס רכב עם אותיות אשר זיהו את הגורם עבורו הם נועדו. הבולים, שזכו לכינוי "בולים מחלקתיים", הוחלפו בתחילת 1874 על ידי בולים רשמיים אחידים שסומנו באותיות OS ושימשו את כלל גורמי הממשל בדרום אוסטרליה.
השריף, שנמנה על מחלקת המזכירות הראשית של המושבה דרום אוסטרליה, היה זכאי לבולים רשמיים משלו.
בתמונה: בול מחלקתי מדרום אוסטרליה ששימש את השריף. הבול סומן באות .S - "שריף" (Sheriff).
.jpg)
בזמנים של מחסור במתכות לייצור מטבעות, נעשה שימוש בבולי דואר כתחליף למטבעות. הבולים הוכנסו לתוך מארזים עשויים פח ופלסטיק או הודבקו על עיגולים עשויים קרטון עבה, ושימשו כמטבעות בסכומים קטנים. לעיתים כוסו עלויות הייצור ע"י מכירת שטח פירסום בגב "המטבע".
בתמונה: בול צרפתי ששימש כמטבע בתחילת שנות ה-20, לאחר מלחמת העולם הראשונה.
בול דואר שנוצר, במלואו או בחלקו, תוך שימוש במכונת כתיבה.
בתמונה: בול שהונפק בשנת 1895 באוגנדה על ידי מיסיונר נוצרי שהביא עימו מאנגליה לאוגנדה מכונת כתיבה. האותיות UG משמעותן "ממשלת אוגנדה", והערך של הבול נקוב בצדפים, שהיו באותה העת המטבע העובר לסוחר באוגנדה.
בול שנוצר תוך שימוש במכונת שיכפול (סטנסיל).
הבול היחיד שהודפס באמצעי טכני זה הונפק בשנת 1945 באי קומה-ג’ימה (Kume Shima), חלק מאיי ריו קיו שבדרום יפן. אלווד ג’. וילסון (Elwood J. Wilson), סגן מפקד כוח הכיבוש האמריקאי, הורה על הדפסת בולים על מנת להפעיל את שירותי הדואר באי. האמצעי הטכני היחיד שעמד לרשותו הייתה מכונת שיכפול שפעלה באמצעות שעוונית (סטנסיל).
בתמונה: הבול שהונפק באי קומה-ג’ימה בשנת 1945. הבול הודפס בצבע שחור משעוונית (סטנסיל) שהוכנה תוך שימוש במכונת כתיבה, ובמרכז כל בול הוטבעה בצבע אדום חותמת ובה כתובת ביפנית בנוסח "חותם מנהל הדואר של האי קומה".
בולים שהונפקו בזמן מלחמה כאמצעי תעמולה המעודד את האוכלוסיה לתמוך במאמץ המלחמתי או כאמצעי לגיוס כספים ולגביית מיסים לכיסוי הוצאות המלחמה.
בתמונה: בול מלחמה שהונפק במושבה הבריטית איי קיימן במהלך מלחמת העולם הראשונה.
בשנת 1937 נחשפה במשרדי הממשלה בקנדה פרשה של גניבת בולים בהיקף רחב, ובעקבות זאת הוחלט להנהיג במדינה בולים בעלי חירור עם הכיתוב "בשירות הוד מלכותו" (.O.H.M.S). בולים אלו הוכנסו לשימוש בשנת 1939, ובשנת 1949 הוחלף החירור בהדפס רכב בנוסח דומה.
בקנדה נהוגות שתי שפות רישמיות, אנגלית וצרפתית, והעובדה שהנוסח על הבולים היה באנגלית פגע בתושבים דוברי הצרפתית. לפיכך הוחלט בשנת 1950 להטביע על הבולים הממשלתיים את האות הלועזית G, האות הראשונה של המילה "ממשלה" גם באנגלית (Government) וגם ובצרפתית (Gouvernement).
בתמונה: בול שהונפק בקנדה לשימוש משרדי הממשלה ועליו הדפס רכב עם האות "G".
בול שהונפק באופן רשמי על ידי מדינה אשר נכבשה וממשלתה נאלצה באופן זמני לשהות בגלות, מחוץ לגבולות המדינה. במספר מקרים בולים אלו הונפקו כביטוי של מחאה ותעמולה כחלק מן המאבק של הממשל הגולה לחזור לארצו, ורק במעט מקרים בולי הממשלה הגולה שימשו בפועל לצורך משלוח דואר.
בתמונה: בול שהונפק על ידי ממשלת פולין הגולה בתקופת מלחמת העולם השנייה. פולין הייתה כבושה על ידי גרמניה הנאצית, וממשלתה הגולה ששהתה בלונדון הנפיקה בולים לשימוש החיילים הפולנים ששירתו בצבא הבריטי.
בולים המונפקים בכמויות גדולות ולאורך זמן לצורך מתן מענה לצורך באמצעי תשלום עבור הפעילות השוטפת של הדואר. שכשאוזל המלאי של בול מסויים, חוזרים ומדפיסים אותו שוב ושוב, לעיתים במשך עשרות שנים, עד אשר מחליטים להנפיק בול בעיצוב שונה.
בולים מן המניין הם בולים קטנים באופן יחסי, מעוצבים בפשטות ומודפסים בשיטות זולות. דוגמאות לסדרות מן המניין בישראל: דאר עברי, מטבעות, מזלות, שבטים, ועוד.
בתמונה: בול "שרוליק" שהונפק בשנת 1997 לקראת שנת החמישים למדינת ישראל.
בול שעבר טיפול בחומרים כימיים במטרה לנקות ממנו את סימני החותמת או להסיר ממנו כתמים שפגמו במראה שלו. בול מנוקה נחשב לבול פגום, אשר ערכו האספני נפגע משמעותית עקב הטיפול שעבר. ביצוע פעולת ניקוי תוך ניסיון להסתיר זאת נחשבת לפעולה של זיוף.
בתמונה: בול שהונפק בקווינסלנד בשנת 1882 ועבר בשלב כלשהו פעולה של ניקוי בניסיון להסיר ממנו כתמים.
כיתוב שהופיע בדרך כלל על בולי הכנסה ושולב בשלהי המאה ה-19 על בולי הדואר הרגילים של ויקטוריה. בשנת 1883 נחקק בויקטוריה חוק הקובע כי תבוטל ההפרדה בין סוגי הבולים השונים (בולי דואר ובולי הכנסה) וניתן יהיה לעשות שימוש בכל בול לכל מטרה. בהתאם לחוק זה נוסף הכיתוב על בולי ויקטוריה שהונפקו בין השנים 1884 עד 1899, והם הפכו למעשה לבולי דואר והכנסה.
בתמונה: בול שהונפק בויקטוריה בשנת 1897 עם הכיתוב "בול מס" (Stamp Duty).
למטה ניתן לראות בולים נוספים שהונפקו בויקטוריה בשנים 1884 ו-1886.
.jpg)
בול מס דואר חריג שהתמקד בהטלת מס על העברת חבילות בגבול המדינה. הבול היחיד מסוג זה הונפק על ידי דואר צ’ילה ב-8 באפריל 1957, והשימוש בו היה חובה על כל חבילה שיצאה את גבולות המדינה או נכנסה אליה מחו"ל.
ההכנסות מגביית המס על החבילות נועדו לתמוך בקרן שהוקמה על שמו של חואקין פרייטו (Joaquín Prieto), אשר שימש כנשיא צ’ילה במאה ה-19.
בתמונה: בול מס דואר על דואר חבילות שהונפק בצ’ילה ב-1957.
העיר טלקה, השוכנת במרכז צ’ילה כ-250 ק"מ מדרום לעיר הבירה, נוסדה בשנת 1742. בשנת 1942 ביקשו ראשי היישוב לציין מלאת 200 שנה להקמתו, ועל מנת לסייע במימון החגיגות הונפק בצ’ילה בול מס דואר מיוחד.
הבול אמנם נושא את שם המדינה של צ’ילה, אולם בפועל הוא הופץ ונמכר רק בשטח העיר טלקה. על פי התקנות חוייבו תושבי העיר לרכוש ולהדביק את הבול על כל מכתב שנשלח מבית הדואר של טלקה, והסכום שנצבר סייע במימון החגיגות.
בתמונה: בול מס הדואר שהונפק בשנת 1942 למימון החגיגות בעיר טלקה. למרות שהוא כולל את שם המדינה של צ’ילה, הוא אינו מוכר כבול מס דואר שהיה תקף בכול שטח המדינה.
בול שהונפק בבריטניה בין השנים 1882 עד 1889, ושימש כבול רשמי שחולק לעובדי מס הכנסה בבריטניה לצורך משלוח מכתבים כחלק מעבודתם השוטפת. הבול הודפס באמצעות הוספת הדפס רכב בנוסח "מס הכנסה רשמי" (Inland Revenue OFFICIAL) על בולים מן המניין.
הנפקת הבולים הרשמיים למשרדי הממשלה בבריטניה נועדה לפשט את ניהול החשבונות בין האוצר והמשרדים השונים, אולם התבררה כלא יעילה וננטשה כליל בחודש מאי 1904.
בתמונה: בול "מס הכנסה" שהונפק בבריטניה בשנת 1885.
החל משנת 1958 הנפיקה קוסטה ריקה בול מס חובה שהוקדש לחג המולד. שולחי המכתבים נדרשו להדביק את בול המס, בנוסף לבולי הדואר הרגילים, על כל מכתב שנשלח במהלך חודש דצמבר, וההכנסות ממכירת בול המס הועברו לקרן מיוחדת שהוקמה לטובת כפר הילדים בקוסטה ריקה. בשנת 1958 הונפק בול המס על ידי הוספת הדפס רכב על בול קיים, והחל משנת 1959 הונפקו מידי שנה בולים מיוחדים.
בתמונה: אחד הבולים שהונפקו בשנת 1959 לצורך איסוף המס למען הילדים בתקופת חג המולד. בהגדלה ניתן לקרא את הכיתוב ששולב בתחתית הבול "בול חג המולד - למען כפר הילדים".
הבול שהונפק בקוסטה ריקה בשנת 1958 לצורך איסוף המס בתקופת חג המולד.
בול מס דואר שהונפק במטרה לגבות מן הציבור את כספי המס שהוטל על מנת לממן את הוצאות המלחמה בה הייתה מעורבת המדינה המנפיקה. הציבור נדרש להדביק על המעטפה בול מס מלחמה בנוסף לבולי הדואר הרגילים שנועדו לשלם את עלות משלוח המכתב.
בול מס מלחמה הונפק לראשונה בספרד בשנת 1874, במהלך המלחמה הקרליסטית השלישית שהנהלה בין השנים 1872 עד 1876. מרבית בולי מס המלחמה הונפקו במהלך מלחמת העולם הראשונה במושבות האימפריה הבריטית. הנפקות מאוחרות יותר נעשו במדינות דוגמת צפון בורניאו בזמן מלחמת העולם השנייה ובחריין בשנת 1974.
בתמונה: בול מס המלחמה שהונפק בספרד בשנת 1874. למטה ניתן לראות בולי מס מלחמה שהונפקו בזמן מלחמת העולם הראשונה בקנדה (1915), איי קיימן (1917) ובאיי בהאמה (1918).
בול מיוחד שהונפק בספרד בשנת 1931 במטרה למסד נוהג ולפיו קיבלו הדוורים סכום כסף עבור כל מסירת מכתב. על הבול הודפס הנוסח בספרדית שמשמעותו "דמי משלוח" (Derecho de Entrega).
עד סוף שנת 1930 מקובל היה בספרד שהדוור יקבל מן הנמען במזומן סכום של 5 סנטימוס עבור כל מכתב שהוביל לביתו. הנהלת הדואר החליטה למסד את הנוהג הזה והנפיקה ב-1 בינואר 1931 בול מס מיוחד בערך נקוב של 5 סנטימוס אותו נדרש השולח להדביק על המכתב. הבול נועד לשלם את עלות דמי המשלוח שקיבל הדוור.
המס החדש העלה למעשה את דמי המשלוח של מכתב בתוך ספרד מסכום של 25 סנטימוס לסכום של 30 סנטימוס. ב-8 באוגוסט 1931 החליטה הנהלת הדואר להפסיק את ההפרדה המלאכותית בין תעריף המשלוח והמס המיוחד, ופשוט לעדכן את תעריף הדואר לסכום של 30 סנטימוס. השינוי הפך למעשה את בול מס המשלוח למיותר, אם כי הוא נותר בשימוש בתור בול דואר רגיל שניתן היה להשתמש בו לכל מטרה.
באופן רשמי הבולים האלו נועדו לשימוש רק על בולים בתוך ספרד, אולם ידועים מקרים רבים בהם נעשה בהם שימוש על מכתבים שנשלחו לחו"ל מבלי שהדואר יקנוס את המכתב.
בתמונה: בול מס המשלוח שהונפק בספרד בשנת 1931.
בול שהודפס במקור בדרום אפריקה כבול הכנסה לגביית מס על סיגריות, אשר שימש בשנת 1922, בין החודשים אוגוסט עד דצמבר, כבול דמי דואר זמני באזור דרבן (Durban) ופורדסבורג (Fordsburg).
בתמונה: החלק המרכזי של בול ההכנסה ששימש לגביית מס על סיגריות. למטה משובץ הבול המלא המעוצב כסרט נייר ארוך אותו ניתן היה לכרוך סביב חפיסת הסיגריות.
בשנת 1927 הטילה קוסטה ריקה מס בסך 10 סנטימוס על כל משלוח של חבילה שהכילה ספרים. לצורך גביית המס הונפקו בולים מיוחדים באמצעות תוספת של הדפס רכב על בולים קיימים.
בתמונה: אחד מבולי מס הספרים שהונפק בקוסטה ריקה בשנת 1927. למטה משולבים שני בולים נוספים מהונפקו באותה שנה לצורך גביית המס.
בול הכנסה שנועד לשלם את המס על העיתון, ולעיתים הבטיח את משלוח העיתון בדואר ללא תשלום נוסף. בחלק מן המקרים הודפס הבול המעיד על תשלום מס העיתונים ישירות על גיליון הנייר עליו הודפס העיתון, אולם לרוב המונח מתייחס לבולים אותם הדביקו על העיתון המודפס, דוגמת אלו שהונפקו על ידי צרפת ואוסטריה.
בתמונה: דוגמה לבול ששימש בבריטניה החל מסוף המאה ה-18, והודפס ישירות על גיליון הנייר עליו הודפס העיתון. בהגדלה ניתן לראות את הבולים הדביקים שהונפקו על ידי צרפת (מימין) ועל ידי אוסטריה (משמאל).
.jpg)
בול שהונפק בבולגריה בין השנים 1925 עד 1939, ובאמצעותו נגבה מס מיוחד שנועד לממן טיפול במכתבים ביום השבתון. שולח המכתב, אם היה מעוניין ששיטפלו במכתב שלו ביום השבתון, נדרש לשלם תוספת תשלום עבור השירות המיוחד הזה. הסכום שנגבה באמצעות הבול הזה הועבר לקרן מיוחדת שנועדה לממן בית הבראה לעובדי הדואר.
בתמונה: בול מס שבתון שהונפק בבולגריה בשנת 1926.
בול עם מספר סידורי משולב בעיצוב שלו, כך שכל אחד מהבולים בגיליון מכיל מספר המעיד על מיקומו בגיליון. בול שכזה הונפק לראשונה באורוגואי בשנת 1882, ולאחר מכן הונפק בול דומה באסטוניה בשנת 1927. במדינות אחרות, דוגמת ספרד בשנת 1875, בודפס הסיפרור בצידו האחורי של הבול.
בתמונה: בול שהונפק באורוגואי בשנת 1882 ונושא את המספר הסידורי 72 בחזיתו, בתחתית העיגול שבמרכז העיצוב. למטה ניתן לראות קטע מתוך שני בולים צמודים עם מספר סידורי עוקב (15 ו-16) בשני הבולים.
דוגמה לצמד בולים שהונפקו באסטוניה בשנת 1927 ועליהם מספר סידורי עוקב (23 ו-24) בפינה הימנית התחתונה שבתוך מסגרת הבול.
בול שהונפק על ידי אחת מהחברות הפרטיות הרבות שפעלו בעיקר בארצות הברית במהלך המאה ה-19, ועסקו בחלוקת מכתבים מסניפי הדואר אל בתי הנמענים. באותה תקופה הדואר האמריקאי העביר מכתבים רק בין בתי הדואר, ועל הנמען היה להגיע לבית הדואר ולברר אם התקבל עבורו מכתב.
החוק התיר לחברות פרטיות להקים שירותי דואר משלימים, אשר ימסרו את המכתבים לבתי המכותבים. תמורת השירות הזה גבו אותן חברות סכום קטן, אותו שילמו באמצעות בולים מיוחדים שהונפקו על ידי החברה.
בתמונה: בול שהונפק על ידי חברת משלוחים אמריקאית שפעלה בעיר ניו יורק.
בשנת 1937 השיק דואר צ’כוסלובקיה שירות מיוחד ולפיו יכול היה השולח לבקש, תמורת תשלום, כי המכתב ששלח ימסר אישית לידיו של הנמען. לצורך תשלום עבור השירות המיוחד הנפיק דואר צ’כוסלובקיה בול מיוחד בצורת משולש. הצורה המיוחדת של הבול נועדה לסמן עבור הדוור את המעטפה שצריך לטפל בה באופן מיוחד, ולא להכניס אותה לתיבת הדואר של הנמען.
בתמונה: בול מסירה אישית שהונפק על ידי דואר צ’כוסלובקיה בשנת 1937.
בישראל משתמשים בתווית ’אקספרס’ אדומה ובולים רגילים אך במספר מדינות הודפסו בולים מיוחדים לשירות זה.
בתמונה: בול אקספרס שהונפק על ידי הדואר בקנדה.
בול שהונפק על ידי ארגנטינה בשנת 1939 על מנת לשלם עבור משלוח מסרים מוקלטים בדואר. השירות, אשר שווק לציבור תחת השם "פונופוסטל" (Fonopostal), איפשר ללקוחות הדואר להקליט מסר קצר על תקליט ולשלוח אותו אל הנמען, שם ניתן היה לנגן את התקליט על הפטיפון הביתי. שירות דומה הוצע על ידי מדינות נוספות, אולם רק בארגנטינה הונפקו בולים מיוחדים לצורך תשלום עבורו.
בתמונה: אחד הבולים שהונפקו על ידי ארגנטינה השנת 1939 על מנת לשלם עבור משלוח תקליט בדואר. בהגדלה מופיע בול נוסף שהונפק לאותה מטרה.
החל משנות השבעים של המאה ה-20 החלו מעצבים שונים לרתום את היכולות החדשות שנוצרו בעקבות התפתחות עולם המחשבים. הולנד הייתה המדינה הראשונה שהנפיקה בשנת 1970 סדרה בת חמישה בולים בהם הוצגו עיצובים גרפיים שנוצרו תוך שימוש במחשב. בשנת 1985 הנפיקה ברזיל סדרה של בולים מן המניין שעוצבו בהשפעת מדפסות הסיכה שהיו מקובלות באותם ימים.
בשנים שלאחר מכן התרחב מאוד השימוש במחשבים, ולמעשה כיום מרבית מרבית המעצבים יוצרים את הבולים תוך שימוש בתוכנות ממוחשבות.
בתמונה: בול מעוצב מחשב שהונפק בשנת 1970 על ידי דואר הולנד. למטה משובץ בול שהונפק בשנת 1985 על ידי ברזיל.
בולים מן המניין שהונפקו באיטליה בשנים 1921 עד 1923 ועליהם הדפס רכב עם האותיות .B.L.P, ראשי תיבות של הביטוי Buste Lettere Postali (מעטפות דואר). הבולים האלו נמכרו בהנחה של 5 אחוזים לארגון של גימלאי צבא והודבקו על איגרות מיוחדות שכללו פרסומות מסחריות. הרווחים ממכירת האיגרות עם הבולים המיוחדים נועדו למימון קרן מיוחדת לסיוע ליוצאי צבא נכים.
בתמונה: דוגמה לאחד הבולים שהונפקו עם הדפס הרכב BLP. למטה ניתן לראות דוגמה לאיגרת עם פרסומות עליה הודבקו הבולים האלו.
בול המורכב משני חלקים, עם ניקבוב בין שני החלקים. מתכונת זו מאפשרת להפריד בין שני החלקים ולהצמיד כל חלק לפריט דואר או לטופס אחר.
איטליה עשתה שימוש נרחב בבולים מפוצלים, אותם הנפיקה בשנים 1955 עד 1966, על מנת שישמשו למשלוח חבילות. הבול הכיל שני חלקים, אותם הפריד פקיד הדואר בזמן משלוח החבילה. החלק השמאלי, בו נרשם הנוסח "על החבילה" (SUL BOLLETTINO), הודבק על כרטיס המשלוח שהוצמד לחבילה, והחלק הימני, בו נרשם הנוסח "על הקבלה" (SULLA RICEVUTA), הודבק על הקבלה שנמסרה לשולח.
בתמונה: כרטיס חבילה שנשלח באיטליה ועליו הודבקו החלקים השמאליים של מספר בולים מפוצלים. בתחתית כל חלק נרשמה המטרה לה נועד.
בול שהונפק בטכניקה של צילום, והודפס, בדומה לפיתוח של תמונה, על נייר פיתוח. המדובר בטכניקה יקרה ואיטית, אשר שימשה רק לעיתים נדירות בהיעדר אפשרות זולה יותר להנפקת בולים. בולים שפותחו על נייר צילום הונפקו לראשונה בעיר מפקינג הנצורה בשנת 1900, בתקופת מלחמת הבורים. בשנת 1912 הונפקו בולי דואר אוויר של העיר רגנסבורג בגרמניה על נייר צילום, ובשנת 1919 הדפיס הטייס הצ’יליאני פיגרואה בולי דואר אוויר פרטיים בטכניקה של צילום.
בתמונה: בול דואר אוויר שהונפק בעיר רגנסבורג בשנת 1912. למטה משולבים הבול שהונפק במפקינג (1900) ובול פיגרואה (1919).
בול דואר שהונפק ביישוב שהיה נתון תחת מצור. שתי הדוגמאות הידועות הונפקו בשנת 1900 בזמן מלחמת הבורים בערים שונות בדרום אפריקה בהם היו הבריטים נתונים תחת מצור של הבורים.
בתמונה: בול שהונפק בשנת 1900 בעיר מפקינג (Mafeking) שבדרום אפריקה. בהגדלה ניתן לקרא את הכיתוב "מצור".
שני הבולים המשובצים למטה הונפקו בשנת 1900 בעיר שוויצר רנק (Schweizer Renecke) שבדרום אפריקה. בהגדלה ניתן לקרא את המילה "במצור" שנוספה כהדפס רכב על הבולים.
בול שהונפק על ידי מפעיל של דואר מקומי, אשר עסק בהובלת דואר באיזור מוגבל, כגון בתוך יישוב עירוני או לאורך קו תחבורה בין מקומות יישוב מוגדרים. בולים כאלו הונפקו גם על ידי חברות רכבת, או חברות תעופה, על מנת לשלם עבור הובלת דברי דואר עד לבית הדואר הקרוב. בולים מקומיים הונפקו בעיקר על ידי גורמים פרטיים באופן לא רשמי, וגם במקרים בהם קיבל המפעיל אישור ממשלתי להובלת דואר הבולים שהנפיק לא היו תקפים מחוץ לגבולות איזור הפעולה שלו.
בתמונה: בול שהונפק בשנת 1963 על מנת להוביל דברי דואר מן האי הפרטי הארם אל בית הדואר בבריטניה הסמוכה. למטה משובצים בול של מפעיל פרטי מקנדה שהונפק בשנת 1979, בול הדואר העירוני של שנגחאי, בול הדואר העירוני של שטוקהולם משנת 1887, ובול של מפעיל מקומי במרוקו בשנת 1897.
בול שנעשה בו שימוש לצורך משלוח דואר וניתן לראות על פניו לפחות חלק מהחותמת באמצעותה בוטל.
בתמונה: על מנת שלא לפגוע בכבודה של המלכה איזבלה השנייה, וללכלך את פניה בכתמי דיו מכוערים, פותחה בספרד חותמת מיוחדת בעיצוב דמוי מסגרת. פקידי הדואר הונחו להקפיד ולהטביע את החותמת כך שתקיף את פניה של המלכה.
בול רישמי שהונפק על ידי דואר ארגנטינה לשימוש משרד האוצר. הבול הרישמי הונפק בין השנים 1913 עד 1938, על ידי הוספת הדפס רכב על בולים מן המניין שהונפקו בין השנים 1911 עד 1938.
הדפס הרכב הורכב מן האותיות MH, ראשי תיבות (בספרדית) של שם המשרד Ministerio de Hacienda.
בתמונה: אחד מ-44 הבולים שהונפקו בארגנטינה עבור משרד האוצר.
בול רישמי שהונפק על ידי דואר ארגנטינה לשימוש משרד החוץ והדת. הבול הרישמי הונפק בין השנים 1913 עד 1938, על ידי הוספת הדפס רכב על בולים מן המניין שהונפקו בין השנים 1911 עד 1938.
הדפס הרכב הורכב מן האותיות MRC, ראשי תיבות (בספרדית) של שם המשרד Ministerio de Relaciones Exteriores y Religión.
בתמונה: אחד מ-40 הבולים שהונפקו בארגנטינה עבור משרד החוץ והדת.
בול רישמי שהונפק על ידי דואר ארגנטינה לשימוש משרד החקלאות. הבול הרישמי הונפק בין השנים 1913 עד 1938, על ידי הוספת הדפס רכב על בולים מן המניין שהונפקו בין השנים 1911 עד 1938.
הדפס הרכב הורכב מן האותיות MA, ראשי תיבות (בספרדית) של שם המשרד Ministerio de Agricultura.
בתמונה: אחד מ-46 הבולים שהונפקו בארגנטינה עבור משרד החקלאות.
.jpg)
בול רישמי שהונפק על ידי דואר ארגנטינה לשימוש משרד הימייה. הבול הרישמי הונפק בין השנים 1913 עד 1938, על ידי הוספת הדפס רכב על בולים מן המניין שהונפקו בין השנים 1911 עד 1938.
הדפס הרכב הורכב מן האותיות MM, ראשי תיבות (בספרדית) של שם המשרד Ministerio de Marina.
בתמונה: אחד מ-46 הבולים שהונפקו בארגנטינה עבור משרד הימייה.
.jpg)
בול רישמי שהונפק על ידי דואר ארגנטינה לשימוש משרד המלחמה. הבול הרישמי הונפק בין השנים 1913 עד 1938, על ידי הוספת הדפס רכב על בולים מן המניין שהונפקו בין השנים 1911 עד 1938.
הדפס הרכב הורכב מן האותיות MG, ראשי תיבות (בספרדית) של שם המשרד Ministerio de Guerra.
בתמונה: אחד מ-55 הבולים שהונפקו בארגנטינה עבור משרד המלחמה.
.jpg)
בול רישמי שהונפק על ידי דואר ארגנטינה לשימוש משרד העבודות הציבוריות. הבול הרישמי הונפק בין השנים 1913 עד 1938, על ידי הוספת הדפס רכב על בולים מן המניין שהונפקו בין השנים 1911 עד 1938.
הדפס הרכב הורכב מן האותיות MOP, ראשי תיבות (בספרדית) של שם המשרד Ministerio de Obras Públicas.
בתמונה: אחד מ-37 הבולים שהונפקו בארגנטינה עבור משרד העבודות הציבוריות.
.jpg)
משרד העבודות הציבוריות והמבנים הציבוריים בבריטניה הוקם בשנת 1832 על מנת לטפל בתחזוקם של המבנים והאנדרטאות שבבעלות הממשלה. לצורך מימוש אחריותו היו למשרד נציגויות ברבות מן הערים הראשיות של בריטניה, ועובדים שהיו מוצבים במרחב הכפרי. שמירה על קשר בין כל מרכיבי המערכת המשרדית חייבה שימוש רחב במכתבים שנשלחו באמצעות הדואר.
בין השנים 1896 עד 1902 הונפק על ידי הדואר הבריטי בול רשמי שחולק לעובדי המשרד לעבודות ציבוריות בבריטניה לצורך משלוח מכתבים כחלק מעבודתם השוטפת. הבול הודפס באמצעות הוספת הדפס רכב בנוסח "משרד העבודות הציבוריות, רשמי" (O.W. OFFICIAL) על בולים מן המניין.
הנפקת הבולים הרשמיים למשרדי הממשלה בבריטניה נועדה לפשט את ניהול החשבונות בין האוצר והמשרדים השונים, אולם התבררה כלא יעילה וננטשה כליל בחודש מאי 1904.
בתמונה: בול "משרד העבודות הציבוריות" שהונפק בבריטניה בשנת 1901.
בול רישמי שהונפק על ידי דואר ארגנטינה לשימוש משרד הפנים. הבול הרישמי הונפק בין השנים 1913 עד 1938, על ידי הוספת הדפס רכב על בולים מן המניין שהונפקו בין השנים 1911 עד 1938.
הדפס הרכב הורכב מן האותיות MI, ראשי תיבות (בספרדית) של שם המשרד Ministerio del Interior.
בתמונה: אחד מ-41 הבולים שהונפקו בארגנטינה עבור משרד הפנים.
.jpg)
בול רישמי שהונפק על ידי דואר ארגנטינה לשימוש משרד הצדק והחוק. הבול הרישמי הונפק בין השנים 1913 עד 1938, על ידי הוספת הדפס רכב על בולים מן המניין שהונפקו בין השנים 1911 עד 1938.
הדפס הרכב הורכב מן האותיות MJI, ראשי תיבות (בספרדית) של שם המשרד Ministerio de Justicia e Instrucción.
בתמונה: אחד מ-58 הבולים שהונפקו בארגנטינה עבור משרד הצדק והחוק.
.jpg)
.jpg)
בול המכיל כחלק מן העיצוב שלו את השנה בה הוא נוצר.
נוהג זה בוצע לראשונה בבולים הראשונים של אפגניסטן (1871), שבעיצוב שלהם נכלל התאריך המוסלמי. החל משנת 1935 משולבת בבולים המונפקים בקנדה שנת ההדפסה, כשהיא מוסתרת בספרות זעירות בעיצוב הבול. בשנת 1952 התחילה סין לשלב את שנת ההנפקה בשולי הבול, ובשנת 1955 עשתה זאת גם איטליה. אוסטריה, הונגריה וגרמניה המערבית הצטרפו בשנת 1969, והחל משנת 1973 משולבות שתי הספרות האחרונות של השנה באופן בולט בבולי ברזיל. ישראל החלה בשנת 1976 להדפיס את השנה הלועזית בשולי הבול, ובשנת 1978 צורפה לעיצוב גם השנה העברית.
בתמונה: הבול הראשון שהונפק בישראל עם השנה בשוליים. למטה ניתן לראות את בולי אפגניסטן, קנדה, סין, איטליה, אוסטריה, גרמניה המערבית, הונגריה וברזיל.
.jpg)
הבולים הראשונים שהכילו את שנת ההנפקה כחלק מן העיצוב שלהם היו הבולים הראשונים של אפגניסטן, אשר הונפקו החל משנת 1871. הבולים, שעוצבו והודפסו בתנאים הפרימיטיבים ששררו באפגניסטן באותה עת, כללו במרכזם ראש של אריה וסביבו כיתוב באותיות ערביות. בתוך הכיתוב שולבה שנת ההנפקה על פי לוח השנה המוסלמי, כך שבבול שהונפק בשנת 1871 שולבה השנה המוסלמית 1288.
מאחר וכל אחת מן הגלופות שהרכיבו את לוח ההדפסה של בולי אפגניסטן הראשונים גולפה בנפרד בעבודת יד, קיים שוני רב בין פרטי העיצוב של הבולים באותה הנפקה. גם בעיצוב השנה יש שוני בין הבולים, ויש לבחון היטב כל בול על מנת לאתר ולפענח את השנה המשולבת בו.
הקושי גדל כאשר מביטים בבולים שהונפקו בשנים שונות, מאחר ובחלק מן המקרים בחר מעצב הבול לפזר את הספרות המרכיבות את השנה המוסלמית במיקומים שונים בבול, דבר שלא מקל על איתור ופיענוח השנה המשולבת בבול.
בתמונה: בול שהונפק באפגניסטן בשנת 1871 (על פי הלוח האזרחי המקובל), שהיא שנת 1288 על פי לוח השנה המוסלמי. בהגדלה ניתן לראות את הספרות בערבית המציינות את השנה המוסלמית (משולב מתחת לצידו הימני של ראש האריה שבמרכז הבול).
 - 01 - מיקום.jpg)
 - 01 - פרט.jpg)
בבול שהונפק בשנת 1880, היא שנת 1298 על פי לוח השנה המוסלמי, בחר המעצב לפזר את ארבע הספרות המרכיבות את השנה. למטה ניתן לראות את הבול כפי שהונפק לצד עותק עליו סומנו ארבע הספרות של השנה המוסלמית.
 - 01 - מעובד.jpg)
 - 01 - מעובד וצבוע.jpg)
 - 01 - מעובד וצבוע - 04.jpg)
 - 01 - מעובד וצבוע - 03.jpg)
 - 01 - מעובד וצבוע - 02.jpg)
 - 01 - מעובד וצבוע - 01.jpg)
בול שהונפק תוך שימוש בתהליך של הבלטה, כך שחלק מן העיצוב בולט מפני הנייר.
בתמונה: בול מתובלט שהונפק בבריטניה בשנת 1854.
כחלק מתהליך ההנפקה של בול חדש, מכין הדואר לעיתים מספר חלופות עיצוב לבול ומחליט על בסיסם איזו גירסה להנפיק בפועל. דוגמה לבולי נסיון שהוכנו בישראל כחלק מתהליך ההנפקה של בולי "דואר עברי" הם הבולים שבהם שולב הכיתוב "יהודה" או "ארץ ישראל".
בתמונה: בול נסיון שעוצב על ידי אוטה ואליש ובו שולב הכיתוב "ארץ ישראל".
כינוי כוללני לתוויות פירסומת, ’בולים’ של מדינות לא קיימות, בולים לשימוש פרטי מקומי ועוד.
בתמונה: תווית פרטית המתחזה לבול דואר, אשר הופצה בשנות ה-50 בשם הרפובליקה של מלוקו הדרומית, מדינה שכלל לא הייתה קיימת.
בולים שהונפקו במטרה לעודד תיירות למדינה ולהציג בפני הציבור הרחב את הנוף הפיסי והתרבותי של המדינה המנפיקה. הבולים הראשונים מסוג זה הונפקו בשנת 1897 על ידי ניופאונדלנד, ושנה לאחר מכן הנפיקה גם ניו זילנד סדרה של בולי עידוד תיירות. מאז הונפקו בולי עידוד תיירות על ידי מרבית המדינות בעולם, וזהו אחד הנושאים הנפוצים ביותר בבולי העולם.
בתמונה: בול מן הסדרה הראשונה של בולי עידוד תיירות, אשר הונפקה על ידי ניופאונדלנד בשנת 1897. למטה משובצים עוד כמה מבולי הסדרה.
מספר בולים מן הסדרה השנייה של בולי עידוד תיירות שהונפקה בשנת 1898 בניו זילנד.
בול שהונפק לתשלום עבור שירות משלוח דחוף של עיתונים ודברי דפוס. שירות כזה הופעל על ידי דואר צ’כוסלובקיה בתקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה.
בתמונה: בול עיתונים דחוף שהונפק על ידי צ’כוסלובקיה בשנת 1919.
בול דואר שנוצר תוך שימוש ברכיבים של ערכת גופנים, כולל אותיות, ספרות, סימנים מעוטרים וקווים מפרידים. המדובר בבולים בעלי עיצוב פשוט שהודפסו במצבי דחק בהם לא הייתה אפשרות לעצב גלופת דפוס של ממש.
בתמונה: בול שהונפק בצפת הנצורה בשנת 1948, תוך שימוש בערכת גופנים שנמצאה בבית הדפוס המקומי. למטה משולבות דוגמאות לבולים שהונפקו תוך שימוש בערכות גופנים בראוניון (1852), רומאניה (איטליה) (1859), גוייאנה הבריטית (1862), פיג’י (1870), אוגנדה (1896), ומלטה (1925).
בול דואר שהונפק במטרה לשלם עבור משלוח עיתונים. למרבית מערכות העיתונים לא היה מערך הפצה משלהן, והן נהגו לשלוח את חבילות העיתונים באמצעות הדואר. במרבית המקרים תעריף משלוח עיתון (דברי דפוס) היה נמוך מהתעריף הרגיל, וזאת במטרה מוצהרת של המדינה לסייע בהפצת המידע.
בארצות הברית נהגו במחצית המאה ה-19 להדביק את הבול על חבילת העיתונים, ולכן היה צורך בבולים גדולים מהרגיל. במדינות אחרות הדביקו את הבולים על הטופס שנלווה למשלוח, או ישירות על הגיליון הבודד של העיתון, ולכן הונפקו שם בולים בגודל רגיל.
בתמונה: בול עיתונים גדול במיוחד שהונפק בארצות הברית בשנת 1865.
בול דואר המחולק לחיילים ומאפשר להם לשלוח מכתבים ודברי דואר ללא תשלום.
בתמונה: בול פטור צבאי שהונפק על ידי צרפת בשנת 1964.
הטייס הצ’ילאני קלודומירו פיגרואה (Clodomiro Figueroa) הטיס ב-1 בינואר 1919 את הטיסה הניסיונית הראשונה להובלת דברי דואר בצ’ילה. הוא המריא מסנטייגו ונחת בוולפראיסו, מרחק של כ-120 ק"מ, כשהוא מוביל במטוס 539 מכתבים. לצורך מימון הטיסה הנפיק פיגרואה בול מיוחד בערך נקוב של חמישה פזו, אשר הודפס בטכניקה של צילום על קרטון עבה ונוקבב באמצעות מכונת כתיבה. הבול הודפס בסטודיו לצילום של אאורליו ורה (Aurelio Vera), ובסך הכול הונפקו 800 עותקים מן הבול הפרטי. למרות שהבול הונפק באופן פרטי הוא נחשב לבול דואר האוויר הראשון של צ’ילה.
בתמונה: בול פיגרואה שהונפק בצ’ילה בסוף שנת 1918. למטה מוצג בול מודרני שהונפק בצ’ילה בשנת 1988 לציון טיסת הדואר של פיגרואה.
בול שהונפק בבריטניה בין השנים 1896 עד 1904, ושימש כבול רשמי שחולק לקציני התשלומים של הצבא הבריטי לצורך משלוח מכתבים כחלק מעבודתם השוטפת. מכתבים שנשלחו על ידי קציני התשלומים למשרד המלחמה היו פטורים מתשלום.
הבול הודפס באמצעות הוספת הדפס רכב בנוסח "צבא רשמי" (ARMY OFFICIAL) על בולים מן המניין בערכים נקובים נמוכים.
בתמונה: בול "צבא רשמי" שהונפק בבריטניה בשנת 1896, על ידי הוספת הדפס רכב לבול שהונפק במקור בשנת 1887.
בולים עם תוספת לערך הנקוב למטרות ציבור. בולי הצדקה הידועים ביותר הם בולי "PRO JUVENTUTE" (למען הנוער) ובולי "PRO PATRIA" (למען המולדת), המונפקים על ידי שוויץ מידי שנה.
בישראל תוכננה בשנת ב-1958 הנפקה של בולי צדקה, והכוונה הייתה לממן באמצעות התוספת לערך הנקוב את הוצאות מלחמת סיני. סדרת בולי "בטחון" עם תוספת לערך הנקוב אכן הונפקה, והערך הנקוב בבולים אלו עוצב כשהוא מורכב משני סכומים נפרדים, אולם ברגע האחרון שונתה ההחלטה, וכל סכום הערך הנקוב של הבולים נועד לצורכי דואר.
בתמונה: בול צדקה "למען המדינה" שהונפק על ידי שוויץ בשנת 1984. הבול נמכר בבתי הדואר תמורת סכום של פרנק שוויצרי אחד, 70 סנטים נועדו לתשלום עבור דברי דואר ו-30 סנטים הועברו כתרומה לקרן "למען המולדת".
בול שעוצב על פי ציור ילדים. הבול הראשון שעוצב במתכונת זו הונפק על ידי צ’כוסלובקיה בשנת 1958, ובשנים שלאחר מכן הונפקו בולים דומים על ידי רבות ממדינות העולם.
בתמונה: בול ילדים שהונפק על ידי צ’כוסלובקיה בשנת 1958. בנוסף מוצגים בולי ילדים שהונפקו על ידי ברית המועצות (1960), מונקו (1963), והאנטילים ההולנדים (1963).
בתחילת המאה ה-20 הציע דואר שוויץ ללקוחותיו שירות מיוחד של הדפסת בולים על מעטפות פרטיות של הלקוח. הכוונה הייתה לאפשר ללקוחות המסחריים הגדולים להכין מעטפות פרטיות עם מסרים פרסומיים, והדואר התחייב להדפיס על מעטפות אלו בולי דואר שימנעו מהן את הצורך להתאמץ ולהדביק בולי דואר על כל מעטפה. שירות דומה הוצע באותה עת גם על ידי מנהלות דואר אחרות באירופה, כך שלא היה בכך כל תופעה יוצאת דופן.
בתקנות הדואר בשוויץ לא נקבע כיצד על המעטפות של הלקוח להיראות, ולא הוגדרו מגבלות של גודל או צורה. חברה פרטית בשם קושר ובניו (Kocher et Fils) ניצלה את הלקונה בתקנות והגישה לדואר תוויות פרסום עם פרטי החברה בבקשה להדפיס עליהן בולי דואר תקפים. הדואר נאלץ להיענות לבקשת החברה, ולמעשה לייצר עבורה תוויות פרסום פרטיות עם אישור רשמי. רק לאחר שהודפסו למעלה מ-16 אלף תוויות עבור חברת קושר ובניו שינה הדואר את התקנות והגביל את השירות להדפסת בולי דואר על מעטפות בלבד.
בתמונה: דוגמה לתווית פירסומת עם בול מודפס שהוכנה בשנת 1909 על ידי דואר שוויץ עבור חברת קושר ובניו. למטה ניתן לראות את ארבע התוויות הריקות כפי שהוגשו על ידי חברת קושר לדואר, ואת הצירופים שנוצרו לאחר שהדואר הדפיס לבקשת החברה שלושה בולי דואר שונים על התוויות הפרטיות.
בול שהונפק בשנים הראשונות שלאחר המצאת הבול. נהוג להתייחס לתקופה שבין 1840 עד 1875 כתקופה הקלאסית של הבולאות, אם כי יש גם דעות אחרות המסיימות את התקופה במועד מוקדם יותר.
בתמונה: בול שהונפק ברוסיה בשנת 1857.
תקלה טיפוסית שהתרחשה בשלב הניקבוב של בולי בריטניה הראשונים גרמה לכך שבולי השורה הראשונה של גיליון הבולים (שורה A) נוקבבו כשהם קצרים מיתר בולי השורות האחרות בגיליון.
בתמונה: בול "פני אדום" משנת 1857 בו חדר קו הניקבוב אל תוך העיצוב בחלקו העליון של הבול.
בולים שהונפקו באישורו של דון קרלוס, הטוען לכתר ספרד, בתקופת המלחמה הקרליסטית השלישית (1872-1876). הבולים הונפקו בשנים 1873 ו-1874, בזמן שדון קרלוס שלט על מספר מחוזות בצפון ספרד וניסה לעלות לכס המלוכה בספרד בתואר קרלוס השביעי.
בתמונה: בול קרליסטי שהונפק בשנת 1873. למטה משובץ בול קרליסטי שהונפק בשנת 1874.
בול שצמוד אליו חלק משולי הגליון. אספנים רבים מוכנים לשלם יותר על בול שולי כאשר מדובר בבול נדיר.
בתמונה: בול בריטי שאליו צמוד חלק מן השול העליון של הגיליון.
בול מיוחד שהונפק בהולנד בשנת 1996, אשר נועד לשמש את מי שביקש להודיע על שינוי כתובתו. הבול הונפק בערך נקוב של 0.70 יורו. בשנת 1997 הונפק בול נוסף בערך נקוב של 0.80 יורו..
בתמנה: בול שינוי כתובת שהונפק בהולנד בשנת 1996.
בול רשמי שנועד לשימוש משרדי הממשלה. בישראל הונפקה רק סדרה אחת מסוג זה, והיא הייתה בתוקף בשנים 1951 - 1952.
בתמונה: בול שירות שהונפק על ידי דואר ישראל ב-1.2.1951.
בולים שהונפקו מאז שנת 1951 על ידי חברת "נתיבי אוויר בריטיים ואירופאים" (British European Airways), לימים "נתיבי אוויר בריטיים", על מנת לשלם עבור שירות הובלת המכתבים שהציעו לציבור. השירות כלל הובלת מכתבים בין שדות התעופה אליהם טסה החברה, ובשדה התעופה הקרוב לכתובת הנמען הועבר המכתב לבית הדואר להמשך טיפול. בול שירות המכתבים המוטס הודבק על המעטפה ומימן את עלות הטיסה ואת עלות בול הדואר הממלכתי שהודבק על המעטפה בעת העברתה לטיפול הדואר.
בתמונה: בול שהונפק על ידי חברת "נתיבי אוויר בריטיים ואירופאים" בשנת 1957. למטה משובצת מעטפה שהוטסה על ידי החברה בשנת 1961 ונמסרה להמשך טיפול בדואר.
בול שהונפק בשנת 1974 על ידי חברת התעופה בשמה החדש "נתיבי אוויר בריטיים".
.jpg)
בול דואר שתוכנן להנפקה, הודפס, אולם לא הונפק בפועל.
בתמונה: בול בנושא אספרנטו שתוכנן להיות מונפק בישראל בשנת 1967, אולם הנפקתו בוטלה בעיקבות ביטול קונגרס האספרנטו שאמור היה להתקיים בישראל.
בול שהודפס על יריעה של חומר פלסטי שקוף. שימוש במצע שקוף גורם לרקע עליו מונח הבול להשתקף דרכו, ולמעשה לשנות את מראה הבול בהתאם לצבע ועיצוב הרקע עליו הוא מונח. בול בטכניקה זו הונפק לראשונה בפינלנד בשנת 2008.
בתמונה: בול שהונפק בספרד בשנת 2018 והוקדש לחלונות ויטראז’. הדפסת הבול בדיו אקרילית על יריעה של פלסטיק שקוף יצרה את התחושה שאכן מדובר בחלון זכוכית שהאור משתקף דרכו ומדגיש את הצבעים.
בול שהונפק על ידי מדינה אחת ושימש למשלוח דואר במדינה אחרת. החותמת המוטבעת על הבול מעידה כי הוא הוכר כבול חוקי על ידי שלטונות הדואר במדינה ממנה נשלח המכתב, למרות שהוא לא הונפק באותה מדינה.
במרבית המקרים המדובר בבולים ששימשו בבתי דואר זרים שנפתחו על ידי מדינה אחת בשטחה של מדינה אחרת. תופעה זו הייתה נפוצה מאוד במאה ה-19, לפני הקמת איגוד הדואר העולמי, כאשר מעצמות אירופה פתחו בתי דואר זרים במושבות שלהן או בשטחי מדינות אחרות. התופעה הזו המשיכה להתקיים עד למחצית המאה ה-20, דוגמת בולי בריטניה ששימשו במושבה טריסטן דה קונה עד שנת 1952, או בולי צרפת ששימשו במצרים עד שנת 1931.
סיבה נוספת להחתמת בולי מדינה אחת בבתי דואר של מדינה אחרת קשורה לחוקים הקשורים למשלוח מכתבים תוך כדי הפלגה בים. נוסעי הספינה היו רשאים להדביק על מכתביהם בולים השייכים למדינת המוצא ממנה הפליגה האוניה, או למדינה שההספינה הייתה בבעלותה. מכתבים אלו נפרקו בנמל הראשון בו עגנה הספינה וכובדו על ידי בית הדואר המקומי שהחתים את הבולים הזרים.
בתמונה: בול שהונפק על ידי הודו בסוף המאה ה-19 ושימש בבית הדואר הזר שנפתח בזנזיבר שבאפריקה. בהגדלה ניתן לראות בול שהונפק על ידי ספרד בסוף המאה ה-19, הודבק על מכתב שנשלח על סיפון ספינה וכובד על ידי בית הדואר של סיירה לאונה.
לאורך דרך הדואר הראשית שהשתרעה באיראן בין הערים רשת (Rasht) וטהרן, מרחק של כ-250 ק"מ, פעלו מספר תחנות דואר בהן ניתן היה להחליף סוסים ולהצטייד במזון ומים. בשנת 1909 הפעיל הדואר בפרס תוכנית ניסיונית ולפיה ניתן היה למסור מכתב לכל אחד ממנהלי תחנת הדואר, והוא דאג לשלוח אותו באמצעות מרכבת הדואר שעצרה בתחנה. לצורך ביצוע המשימה ניתנו למנהלי תחנות הדואר בולים אותם יכלו למכור ללקוחות שביקשו לשלוח מכתבים.
על מנת לאפשר למנהלי תחנות הדואר להרוויח מן הפעילות הזו, הם רכשו את הבולים בהנחה של 10% ומכרו אותם ללקוחות במחיר מלא. עם זאת, היה חשש שהם ירכשו כמות גדולה מאוד של בולים וימכרו אותם בהנחה לסוחרי בולים. על מנת למנוע זאת סומנו הבולים שסופקו למנהלי תחנות הדואר באמצעות הדפס רכב שכלל את המילה הצרפתית Relais (שמשמעותה "תחנת דואר") ואת מקבילתה בשפה הפרסית. הדפס רכב זה הוטבע על בולים שהונפקו בשנת 1909 ובשנת 1911.
הניסוי לשלוח מכתבים באמצעות מנהלי תחנות הדואר התברר ככישלון, והופסק כעבור מספר שנים.
בתמונה: בול שהונפק בפרס בשנת 1911, ועליו הדפס הרכב המסמן אותו כחלק מהניסוי בתחנות הדואר. בהגדלה ניתן לראות את המונח בצרפתית.
ואת המונח בפרסית.
בול דואר שעוצב והונפק במטרה להפיץ מסר לציבור הרחב ולקדם שינוי בפעילות האוכלוסיה. בולי תעמולה התייחסו לאורך השנים לשורה ארוכה של נושאים, דוגמת הפסקת עישון, מאבק בשימוש בסמים, מניעת אלימות, ומלחמה בשחיתות הציבורית. מסעות תעמולה עסקו גם בשינוי התנהגות הציבור, וקידום נושאים דוגמת תשלום מיסים, חיסון כנגד מחלות, ורכישת השכלה.
בתמונה: בול שהונפק על ידי ישראל בשנת 1983 במטרה לקדם הפסקת עישון. למטה משולב בול שהונפק על ידי איטליה בשנת 1954 במטרה לקדם תשלום מיסים.
בול מיוחד בתעריף מופחת שהונפק בארצות הברית לטובת ארגונים וחברות ששלחו כמויות גדולות של דברי דואר והיו זכאיות לתעריף משלוח נמוך מהרגיל. במרבית המדינות, כולל בישראל, לא הונפקו בולים מיוחדים לצורך זה, אלא התשלום הוסדר במזומן מול בית הדואר המקומי.
בתמונה: בול תעריף כמותי שהונפק בארצות הברית בשנת 1981.
בול שהונפק במטרה לשלם עבור שירות מוגדר מראש, להבדיל מבולי דואר רגילים איתם ניתן לשלם בדרך כלל עבור שורה ארוכה של שירותים בולאים. בול תעריף מיוחד יכול היה לעיתים לשמש גם למטרות אחרות, וזאת בכפוף לכללי העבודה של הדואר באותו מועד.
הסיבה העיקרית להנפקת בולי תעריף מיוחד הייתה הרצון לחשב את ההכנסות מהפעלת השירות המיוחד אל מול ההוצאות של הדואר להפעלת השירות, וזאת על מנת לקבוע האם כדאי לדואר להמשיך ולהפעיל את השירות המיוחד. ההקפדה על שימוש בבולים מיוחדים לצורך תשלום עבור השירות המיוחד יכולה הייתה להקל על ניהול החשבונאות.
בתמונה: בול איחור שהונפק בדנמרק במטרה לשלם את התעריף המיוחד עבור איחור במסירת הדואר למשלוח. בהגדלה ניתן לראות בול דואר רשום שהונפק בקנדה, בול אישור הובלה שהונפק באיטליה, בול מסר מוקלט שהונפק בארגנטינה, ובול אישור מסירה שהונפק במונטנגרו.
.jpg)
בצבאות רבים בעולם מעניקים לחיילים זכות למשלוח מכתבים ללא תשלום, אולם צבא שבדיה הלך צעד נוסף קדימה והוא מאפשר גם למשפחת החייל לשלוח אליו מכתבים בחינם. על מנת לאפשר את מימוש הזכות הזו, הנפיק הדואר בשבדיה בול מיוחד המחולק למשפחות החיילים, ומאפשר להם לשלם באמצעות הבול הזה עבור המכתבים שהם שולחים אל החייל.
כל חייל בצבא שבדיה זכאי לקבל מידי שבוע מעטפה מיוחדת, עם בול דואר מודפס, המאפשרת להם לשלוח מכתב בלי תשלום. בגב המעטפה המיוחדת הזו משולב בול דואר מיוחד, אותו יכול הנמען להפריד מן המעטפה ולבייל באמצעותו את מכתב התשובה אל החייל.
בתמונה: בול תשובה צבאי שהונפק בשבדיה, כפי שהוא נראה לאחר הפרדתו מגב המעטפה המיוחדת. בהגדלה ניתן לראות את חזית המעטפה (מימין), עם הבול המודפס עליה, ואת צידה האחורי של המעטפה (משמאל) בו משובץ בול התשובה הצבאי.
.jpg)
המונח העברי המאפיין את העיסוק בחקר שירותי הדואר בעולם, ובאיסוף ולימוד בולי הדואר.
בתמונה: שער של אחד מגיליונות "הירחון הישראלי לבולאות", עיתון בולאי אשר יצא לאור על ידי התאחדות בולאי ישראל בין השנים 1966 - 1992. בשנת 1993 הוחלף הירחון על ידי מגזין "שובל".
ענף איסוף המתמקד במעטפות שהועברו בדרך האוויר, כולל מטוסים, כדורים פורחים, ספינות אויר (צפלין), יוני דואר וכדומה. מקובל לארגן את האוסף על פי הנתיבים בהם הועבר הדואר, לרוב לפי סדר כרונולוגי.
בתמונה: מעטפה שנשלחה בדואר אוויר מפולין לארץ ישראל בשנת 1937, והגיעה כחלק מטיסת הבכורה של חברת התעופה הפולנית "לוט" בקו התעופה מוורשה ללוד .
איסוף של תוויות שאינן בולים חוקיים שהונפקו על ידי גורמים מוסמכים, אלא בבולים מדומים שהודפסו במגמה להונות את אספני הבולים או כאמצעי תעמולה לקידום מטרה פוליטית. המונח "בולאות דימיונית" נקבע על ידי החוקר הבולאי פרד מלוויל, אשר חיבר בשנת 1923 ספר בו ריכז מידע על ההנפקות הלא חוקיות.
בתמונה: כריכת הספר "בולאות דמיונית" (Phantom philately) של המחבר פרד ג’, מלוויל (Fred J. Melville).
ענף איסוף המתמקד בבול על כל תשניותיו, ובדרכים בהם שימש למשלוח דואר. האספן המסורתי יתמקד לרוב בבולים של מדינה מסויימת אשר הונפקו בפרק זמן נתון, ויארגן את האוסף שלו באופן כרונולוגי.
בתמונה: דף אופייני מתוך אוסף מסורתי. בדף מוצגים הגוונים השונים בהם הודפס בול שהונפק בקנדה בתחילת שנת 1869 ושימש לצורכי הדואר במשך כשנה בלבד.
תחום איסוף בולאי, במסגרתו מתמקד האספן בנושא שבחר לעצמו, ומלקט בולים, דברי בולים, חותמות ומגוון רחב ככל האפשר של פריטים בולאיים. האספן מארגן את האוסף על בסיס תוכנית מובנית, המציגה את הנושא באמצעות הפריטים הבולאיים.
בתמונה: שער העיתון "נושאון" - ביטאון האגודה הישראלית לבולאות תימאטית.
אם אתה מעיין בערך זה - נראה שהנך בולאי ולא סתם אספן בולים.
נהוג לכנות בתואר "בולאי" את האספן שאינו מסתפק רק בליקוט וצבירה של פריטים בולאיים, אלא משתדל להעמיק את ידיעותיו אודות הרקע של הפריטים שצבר, חוקר את הפריטים הבולאיים שבאוסף, ומארגן אותם על פי השיטה שבחר לעצמו.
בתמונה: ציור משנת 1929, מעשה ידיו של הצייר השוויצרי פרנסואה ברו (François Barraud).
בולים המונפקים מידי שנה על ידי המדינות החברות באיחוד האירופי. נוהג זה החל בשנת 1956, כאשר החברות ב"איגוד הפחם והפלדה האירופי" הנפיקו בול בעל מראה משותף, וממשיך מאז תחת כותרות והגדרות שונות.
בתמונה: בול אירופה מן ההנפקה הראשונה בשנת 1956. הבול הונפק על ידי לוקסמבורג.
בולים שהונפקו במיוחד על מנת לאפשר לשולח לאחל בעזרתם שפע ברכות למקבל המכתב לרגל אירוע משמח. עיצוב הבולים מתייחס בדרך כלל לאירוע עבורו נועדו הברכות.
בתמונה: בול שהונפק בישראל בשנת 2003 במטרה לאפשר איחולי ברכה לרגל נישואי הנמען.
בין השנים 1981 עד 1995 הנפיקה בריטניה מידי שנה גליל בולים מיוחד של בולי משין ובו רצף מוזר של ארבעה בולים שחזר על עצמו בתוך הגליל. בשנת 1981, לשם דוגמה, כלל הרצף שלושה בולים בני 4 פני ועוד בול של חצי פני.
בולים אלו הודפסו על ידי הדואר הבריטי במיוחד עבור אחד מלקוחותיו הגדולים, המגזין הפופולארי רידרס דייג’סט (Reader’s Digest), אשר רכש כמויות גדולות מאוד מן הבולים לטובת הסקר השנתי שערך בין קוראיו בבריטניה. לכל אחד מן העיתונים צורף כרטיס, עליו הודבק רצף הבולים שנועד לשלם את מחיר מכתב התשובה. הקוראים התבקשו להסיר את הבולים מן הכרטיס ולעשות בהם שימוש על המעטפה בה יחזירו לעיתון את תוצאות הסקר.
בתמונה: הכרטיס ששלח העיתון רידרס דייג’סט לקוראיו בשנת 1981, אליו הוצמד רצף הבולים שהסתכם במחיר של 12.5 פני (שלושה בולים של 4 פני ועוד בול של חצי פני).
בשנת 1974 פלשה טורקיה לשטחה של קפריסין, ויצרה מדינת חסות על כמחצית שטחו של האי. למעלה מ-200 אלף פליטים יוונים שנמלטו מן השטח שתחת שלטון טורקיה אל דרום קפריסין.
על מנת לסייע במימון הטיפול בבעיית הפליטים, הנפיק קפריסין בול מס דואר שההכנסות ממנו הועברו לקרן מתאימה. בשנת 1977 הונפק בקפריסין בול מס בעיצוב חדש, המתאר ילד פליט היושב לצד גדר תיל. דואר קפריסין הודיע כי ימשיך וינפיק בול דומה מידי שנה, עד אשר תיסוג טורקיה משטח האי.
בתמונה: בול מס הפליטים שהונפק בקפריסין בשנת 1977, הראשון שיצא בעיצוב החדש.
בולים שהונפקו במאה ה-19 על ידי חלק מן הקולג’ים המרכיבים את אוניברסיטת אוספורד ואת אוניברסיטת קימברידג’ באנגליה.
מאז המאה ה-17 ניתנה לאוניברסיטאות של אוקספורד וקימברידג’ הזכות החוקית לקיים מערך של שליחים שיספק לתלמידי האוניברסיטה שירותי הובלת מכתבים. בין השנים 1871 עד 1886 הונפקו על ידי שמונה מבין הקולג’ים המרכיבים את שתי האוניברסיטאות בולים פרטיים שנועדו לשלם עבור שירות העברת הידיעות. בשנת 1886 בוטלה על ידי הדואר המלכותי הזכות שניתנה לאוניברסיטאות לקיים מערך של שליחים, ונאסר על המשך הנפקת הבולים הפרטיים.
בתמונה: בול שהונפק בשנת 1879 על ידי קולג’ הרטפורד שבאוניברסיטת אוקספורד.
בתקופה שקדמה להנפקת הבולים הפדרליים של שוויץ בשנת 1850, הונפקו בולים מקומיים בשלושה מבין הקנטונים המרכיבים את שוויץ. בולים אלו נועדו רק לשימוש בתוך גבולות הקנטון, ולא היו תקפים למשלוח דואר אל קנטונים אחרים בתוך שוויץ.
בשנת 1843 הונפקו שני בולים בקנטון ציריך, ובול כפול בקנטון ג’נבה. בשנת 1845 הונפק בול גם בקנטון באזל.
בתמונה: אחד משני הבולים שהונפקו בקנטון ציריך. בהגדלה ניתן לראות את כל בולי הקנטונים. מימין, בולי ציריך, במרכז, בול באזל, ומשמאל, בול ג’נבה הכפול.
בשנת 1897 ציינה המלכה ויקטוריה את יובל השישים לעלייתה לכס המלוכה בבריטניה, המכונה יובל היהלום. מספר מושבות בריטיות בחרו לציין את האירוע בהנפקה מיוחדת של בולי דואר, והגדילה לעשות המושבה ברבדוס שהנפיקה סדרת בולים מיוחדת בעיצוב ייחודי. בבולים שהוקדשו ליובל היהלום של המלכה ויקטוריה שונתה צורתה של המסגרת הפנימית המכילה את סמל המושבה, ואשר בדרך כלל הייתה בצורת עיגול, והיא עוצבה בצורת מעויין שנועד ליצג צורה של יהלום.
בתמונה: בול שהונפק במושבה הבריטית ברבדוס בשנת 1897 והוקדש ליובל היהלום של המלכה ויקטוריה.
בולים שהונפקו על ידי מנהלות דואר זמניות שהוקמו בטריטוריות אשר היו נתונות בתהליך של קביעת עתידן המדיני באמצעות משאל עם. בתקופה בה נחתמו הסכמי השלום לאחר מלחמת העולם הראשונה, נותרו מספר איזורים באירופה שגורלם לא הוכרע, ונקבע כי עתידם יוחלט על ידי תושבי העיר או האיזור. משאל העם אורגן בניהול חבר הלאומים, ובמהלך תקופה זו הונפקו באיזורים אלו בולים אשר קידמו בין היתר את הקריאה לאזרחים לבוא ולהצביע.
בתמונה: בול שהונפק בשנת 1920 בעיר אולשטין. במרכז הבול נוסף הדפס רכב עם המילה "משאל עם" (Plebiscite). במשאל העם קבעו תושבי אולשטין ברוב עצום כי ברצונם להשתייך לגרמניה ולא להצטרף לפולין שזה עתה הוקמה.
בתקופה שלאחר תום מלחמת העולם הראשונה היה המצב הכלכלי של צרפת בכי רע, ובקרב כל שכבות העם הייתה אבטלה חמורה. גם האינטלקטואלים במדינה, דוגמת המדענים ואנשי מדעי הרוח, סבלו מחוסר תעסוקה.
בשנת 1934 התארגנה בצרפת תנועה שנועדה למפות את מצבם של המובטלים האינטלקטואלים, ולפתח משרות מתאימות בהן הם יוכלו להשתלב. תקציב המדינה לא יכול היה לסייע לקידום הפעילות הזו, ובמקום זאת אושר להנפיק מידי שנה בולי צדקה שיתמכו בפעילות זו. סכום הכסף שנאסף ממכירת הבולים הועבר לקרן שנועדה לסייע לפעילות התנועה. הבולים האלו הונפקו מאז שנת 1935 עד שנת 1940.
בתמונה: בול שהונפק בצרפת בשנת 1936, ומשולב בו הכיתוב "סיוע למובטלים אינטלקטואלים".
כינוי לבולים שהונפקו בניו זילנד בשנת 1893 עם פרסומות למוצרים וחברות מודפסות בצידם האחורי. הבולים הונפקו כחלק מניסיון של דואר ניו זילנד להגדיל את הכנסותיו באמצעות מכירת שטחי הפרסום בגב הבולים. פעילות זו נתקלה בהתנגדות חריפה מצד הציבור הרחב, והיא הופסקה כעבור מספר חודשים.
בתמונה: שחזור של הפרסומות שהודפסו בצדו האחורי של אחד מגיליונות הבולים. בהגדלה ניתן לראות דוגמה לאחת הפרסומות, שנועדה לקדם מכירת סבון מתוצרת חברת סנלייט (Sunlight).
בשנת 1924 הנפיק דואר איטליה בולים מיוחדים ועליהם תמונתו של המלך. בחלקו התחתון של הבול שולבה פרסומת מסחרית של בתי עסק איטלקיים שונים. בולים אלו עוררו גל של מחאות מצד פוליטיקאים שטענו כי "הבול הוא סמל של האומה ואין ללכלכו בפרסומת". דברים אלו זכו לתהודה בעיתונות האיטלקית, וגם איגוד הדואר העולמי יצא נגד השימוש בבולים כמצע לפרסומת מסחרית. לאור ההתנגדות העזה הפסיק הדואר האיטלקי בשנת 1925 את הנפקת בולי הפרסומת, הוציא את ההנפקות הקיימות מן המחזור, והשמיד את מלאי הבולים שהודפסו.
בתמונה: בול איטלקי שהונפק בשנת 1924 עם פרסומת לשוקולד באצ’י. למטה משובצות שתי דוגמאות נוספות לפרסומת בבולי איטליה, כולל פרסומת לבית המסחר היהודי לטקסטיל "כהן", שפעל ברומא ובטורינו.
בולים שהודפסו במיוחד במתכונת המיועדת לשילוב בקונטרס בולים. לעיתים מדובר בבולים שהודפסו רק במתכונת זו, ולעיתים המדובר בבולים שהודפסו גם במתכונת שונה, שנועדה לשימוש בגליל בולים או בגיליון דואר רגיל.
בתמונה: גיליון בולים שהודפס בדואר שבדיה בשנת 1997, במתכונת שנועדה לשילוב בקונטרס בולים. הבולים לא עברו ניקבוב בהיקף הגיליון, אלא רק בין הבולים בגיליון.
כינוי לבולים מן המניין המונפקים בנורבגיה בעיצוב אחיד מאז שנת 1872. הבולים, שבמרכזם קרן דואר וכתר, מהווים את הסדרה המונפקת לאורך פרק הזמן הארוך ביותר.
בתמונה: בול מסדרת קרן הדואר שהונפק בנורבגיה בשנת 2011.
בולים שנועדו למכירה רק בחלק משטח המדינה, אם כי לעיתים ניתן לעשות בהם שימוש בכל שטח המדינה.
בעקבות שינוי משפטי במעמד הדואר באיים ג’רסי, גרנסי והאי מאן, הנפיק הדואר הבריטי בולים מיוחדים שנועדו למכירה רק בבתי הדואר באיים אלו. בעיצוב הבולים שולב הסמל האופייני של כל אחד מן האזורים. בנוסף, הונפקו בולים אזוריים גם לשימוש בסקוטלנד, ווילס וצפון אירלנד. הבולים נמכרו רק בבתי הדואר של אותם איזורים, אולם ניתן היה להשתמש בהם בכל שטח בריטניה.
בתמונה: הבול האיזורי שהונפק עבור האי מאן, והכיל את סמל האי המעוצב בדמות תלת רגל. למטה ניתן לראות את הבולים האיזוריים שהונפקו לשימוש בסקוטלנד, ווילס וצפון אירלנד.
בולים שהונפקו במטרה לשלם עבור שירות מוגדר מראש, להבדיל מבולי דואר רגילים איתם ניתן לשלם בדרך כלל עבור שורה ארוכה של שירותים בולאים. הבולים לשימוש מיוחד, דוגמת בולים שנועדו עבור שירות של דואר אוויר או מסירה מיוחדת, יכולים לעיתים לשמש גם למטרות אחרות, וזאת בכפוף לכללי העבודה של הדואר באותו מועד.
הסיבה העיקרית להנפקת בולים לשימוש מיוחד הייתה הרצון לחשב את ההכנסות מהפעלת השירות המיוחד אל מול ההוצאות של הדואר להפעלת השירות, וזאת על מנת לקבוע האם כדאי לדואר להמשיך ולהפעיל את השירות המיוחד. ההקפדה על שימוש בבולים מיוחדים לצורך תשלום עבור השירות המיוחד יכולה הייתה להקל על ניהול החשבונאות.
בולים לשימוש מיוחד שלרוב שימשו רק למטרה זו היו הבולים מסוג "דמי דואר", אשר נועדו לגביית קנסות על ידי פקידי הדואר, ולא נמכרו לקהל הרחב לשימוש כבולי דואר.
בתמונה: בול מסוג "דמי דואר" שהונפק בהונדורס הבריטית בשנת 1923.
כינוי לסדרת בולי התקליט שהונפקה על ידי בהוטן בשנת 1973. הבולים יוצרו מפלסטיק, וניתן היה להניח אותם על מכשיר פטיפון ולשמוע את המסרים שהוקלטו עליהם.
בתמונה: אחד מבולי התקליט שהונפקו על ידי בהוטן בשנת 1973.
הבול הראשון שהודפס על בד הונפק על ידי הונגריה בספטמבר 1958. גיליונית הזיכרון, שהוקדשה לקונגרס הבולאי בבריסל והכילה ארבעה בולים משולשים, הודפסה על בד ספוג שעווה.
בשנים שלאחר מכן הונפקו בולים על בד מסוגים שונים, בעיקר במטרה ליצור אטרקציה עבור אספני הבולים.
בתמונה: גיליונית הזיכרון שהודפסה בשנת 1958 בהונגריה.
מעטפה עליה הודבקו בולים של יותר ממנהלת דואר אחת, כאשר הבולים של כל מנהלת דואר נועדו לשלם על חלק מן הדרך בין השולח לנמען.
מצב של ביול מעורב התאפשר בתקופות בהם הסכמי הדואר בין המדינות אפשרו לשולח המכתב לשלם מראש רק עבור חלק ממסלול העברת המכתב, ומקבל המכתב נדרש לשלם עבור השלמת המסלול.
בתמונה: מכתב שנלשח בשנת 1868 מבית הדואר האוסטרי בירושלים אל האי קורפו שביוון. שולח המכתב שילם בירושלים את דמי המשלוח עד גבול יוון, ומקבל המכתב שילם עבור השלמת המסלול בין עיר הנמל ביוון ובין עיר מגוריו.
בירושלים הודבקו על המעטפה שני בולים אוסטריים בערך נקוב כולל של 30 סולדי. סכום זה שילם את דמי העברת המכתב מירושלים לנמל יפו (8 סולדי), דמי הטיפול במכתב בעיר יפו (2 סולדי), ודמי ההובלה בספינה מנמל יפו ועד לעיר הנמל ביוון (20 סולדי).
ביוון הודבק על המכתב בול יווני בערך נקוב של 20 לפטה, אשר מימן את דמי העברת המכתב מעיר הנמל ועד לביתו של הנמען. סכום זה נגבה ממקבל המכתב.
מעטפה עליה הודבקו בולים של יותר מיישות מנפיקה אחת על מנת לשלם את דמי המשלוח.
לעיתים משתמשים במונח הזה על מנת לאפיין מצב בו הודבקו על המעטפה בולים של אותה מדינה משתי הנפקות שונות.
בתמונה: מעטפה שנשלחה בשנת 1940 על ידי חייל אוסטרלי ששירת בארץ ישראל לביתו באוסטרליה. מחיר המשלוח (120 מיל) שולם באמצעות בולים של פלשתינה בערך נקוב של 100 מיל בתוספת בול אוסטרלי בערך נקוב של 6 פני.
מתקן לביטול בולים אשר בנוסף להטבעת סימני דיו ביצע גם שורה של חתכים מכוונים בנייר הבול. מתקן זה שימש לביטול בולי הכנסה ובולי טלגרף, וגילוי חותמת שכזאת על בול דואר מעידה לרוב כי הבול לא שימש לצורך משלוח דואר, אלא כבול הכנסה.
בסוף שנות הארבעים של המאה ה-19 נעשה ניסיון לבטל דברי דואר באמצעות המתקן הזה, אולם החתכים גרמו נזק למכתב וביטול בולי דואר בחיתוך הופסק.
בתמונה: בול הכנסה, שהונפק בארצות הברית בשנת 1871, בוטל באמצעות מתקן החיתוך. במבט מצידו האחורי של הבולי ניתן לראות היטב את החתכים בצורת שורה של יתדות שנעשו בנייר הבול.
בול שבוטל באמצעות ניקוב חור, ולא באמצעות חותמת דיו. המדובר במרבית המקרים בבול שלא שימש לצורכי משלוח דואר, אלא בבול הכנסה ששימש לגביית מס.
בתמונה: בול דואר והכנסה שהונפק בבברמודה, ושימש לצורך גביית היטל כניסה לאי. הבול, והטופס עליו הוא הודבק, נוקבו על מנת למנוע שימוש חוזר בבול.
בולי אפגניסטן הראשונים, אשר הונפקו בשנת 1871, בוטלו על ידי פקידי הדואר באמצעות קריעה של חלק מן הבול לאחר הדבקתו על המעטפה/
ביטול בקריעה בוצע גם עבור בולי הספינה "ליידי מקלאוד" שפעלה בשנת 1847 כחלק משירות דואר מקומי בטרינידד.
בתמונה: בול שהונפק באפגניסטן בשנת 1871, וחלק ממנו נקרע בכוונה תחילה על מנת לבטל את תוקפו ולמנוע שימוש חוזר. פעולה זו בוצעה לאחר הדבקת הבול על המעטפה.
בשנים הראשונות לאחר המצאת הבול, קבעו נהלי הדואר כי החותמת המכילה את תאריך המשלוח ואת מקום המשלוח תוטבע על המעטפה לצד הבולים המודבקים עליה. ביטול תוקף הבול (למניעת שימוש חוזר בו) נעשה באמצעות חותמת נפרדת, או על ידי קווים בעט. בשלב מאוחר יותר אוחדו שתי הפעולות על ידי הטבעת החותמת עם פרטי המשלוח על הבול.
הנוהג לבטל בולים באמצעות קווים בדיו לא נעלם, ולעיתים (בעיקר מתוך עצלות) נוהגים פקידי הדואר לקשקש בעט על בולים שאינם חתומים, במקום לטרוח ולהשתמש בחותמת הדואר. על פי כללי האיסוף הקיימים בול מודרני שכזה נחשב פחות מאשר בול שבוטל באמצעות חותמת, והקישקוש בדיו למעשה פוסל את הבול משילוב באוסף.
בתמונה: בול מקומי שהודפס בניו יורק בשנת 1845, בתקופה שקדמה לתחילת השימוש בבולי דואר בכל רחבי ארצות הברית של אמריקה. תוקף הבול בוטל באמצעות קווי דיו.
כינוי עממי לתוויות אשר הונפקו על ידי הדואר הבריטי החל ממחצית שנות השלושים של המאה ה-20. התוויות נועדו לצורך ניסוי והדגמה של מכונות אוטומטיות למכירת בולים שהוכנסו לשמוש בבריטניה. הכינוי "ביצים שלוקות" ניתן לתוויות על ידי הציבור בבריטניה, בגלל הצורה המעוגלת של עיצוב התוויות.
בתמונה: תווית ניסוי שהונפקה בבריטניה במחצית שנות ה-30. בהגדלה מוצגת שורה של תוויות בעיצוב שהונפק במחצית שנות ה-50.
הדפס רכב באנגלית ובפרסית שהוטבע בשנת 1922 על כל הבולים שהונפקו בפרס (איראן) בין השנים 1912-1911.
בשנת 1922 הופצו בקרב סוחרי הבולים באירופה כמויות גדולות של בולים פרסיים אשר הונפק כ-10 שנים קודם לכן, ב-1911 וב-1912. הבולים, שככל הנראה נגנבו ממחסני הדואר בפרס, נמכרו באירופה במחירים נמוכים מאוד. שלטונות פרס חששו כי הבולים האלו יוחזרו אל גבולות פרס, ישמשו למשלוח דואר, ויגרמו לדואר הפרסי הפסדים גדולים.
כפתרון הוחלט להטביע על מלאי הבולים שנותר במחסני הדואר בפרס הדפס רכב עם המילה "ביקורת" (Controle) בצירוף השנה 1922. תוקפם של הבולים בלי הדפס הרכב בוטל, ולא ניתן היה להשתמש בהם לצורך משלוח דואר.
בתמונה: בול פרסי שהונפק בשנת 1911 ועליו הדפס הרכב עם המילה "ביקורת".
כינוי לעיצוב הבולים שהנפיקה צרפת בין השנים 1900 עד 1929. הבול נקרא על שמו של הצייר הצרפתי ג’וזף בלאן (Joseph Blanc) שעיצב את הבול. העיצוב כולל את דמותה של אלת החירות אוחזת בידה את מאזני השיוויון כלצידה שני מלאכים המסמלים את ערך האחווה. הבול שימש בעיקר את צרפת, אולם נשלח גם אל חלק מן המושבות שממעבר לים, תוך הוספת שמן באמצעות הדפס רכב.
בתמונה: בול בעיצוב בלאן שהונפק בצרפת החל משנת 1900.
כינוי לבול שהונפק על ידי דואר קנדה בשנת 1929. הבול, המתאר את הספינה הנקראת בשם זה, נחשב לאחד הבולים היפים ביותר שהונפקו על ידי קנדה.
בתמונה: הבול שהונפק על ידי קנדה.
בנזין לבן, המכונה גם בשם בנזין רפואי, הוא נוזל שקוף, דליק ונדיף מאוד, המופק מנפט.
בולאים נהגו להשתמש בבנזין על מנת לבחון את סימן המים המוטבע בנייר הבולים. נהוג היה להניח את הבול כשפניו כלפי מטה בתוך מגש בצבע שחור, ולטפטף מספר טיפות בנזין על הבול. הנייר הרטוב שיקף את סימן המים למשך זמן קצר, עד שהנוזל התנדף. הבנזין לא פגע בבול ולא המס את שכבת הדבק שבצידו האחורי, ולכן הועדף על ידי האספנים.
מאחר ומדובר בנוזל דליק מאוד, שאין להשתמש בו בחדר סגור, העדיפו האספנים בשנים האחרונות להשתמש בנוזלים אחרים, בטוחים יותר, שיוצרו במיוחד עבור הבולאים. גם העובדה שמרבית הבולים המודרניים אינם מיוצרים עוד על נייר עם סימן מים, הובילה להפסקה כמעט מוחלטת של שימוש בבנזין על ידי אספני הבולים.
בתמונה: בקבוק של בנזין רפואי הנמכר בבתי מרקחת בישראל.
כינוי לבולים שהונפקו בדרום אפריקה במתכונת מוקטנת בתקופת מלחמת העולם השנייה. בעקבות תנאי המחסור שנוצרו בזמן המלחמה, ובניסיון לחסוך בנייר המשמש להדפסת מיליוני הבולים הדרושים לדואר הדרום האפריקאי, הוחלט לשנות את הגודל של הבולים ולהדפיס אותם במתכונת קטנה יותר.
המונח "בנטאם" הוא כינוי בסלנג המקומי של דרום אפריקה לתרנגול קטן, ובהתאם זכו הבולים המוקטנים לכינוי הזה.
בתמונה: בולים מוקטנים שהודפסו בדרום אפריקה בשנת 1942.
נוסח הכיתוב האופייני על הבולים הרישמיים של בריטניה ומושבותיה. במרבית המקרים משולבים בבולים רק ראשי התיבות OHMS, המבוטאים בתור "בשירות הוד מלכותו" או "בשירות הוד מלכותה", בהתאם למלך או המלכה הנמצאים בשלטון באותה עת.
בתמונה: בול רישמי שהונפק במושבה הבריטית סומלילנד בשנת 1904, וכולל הדפס רכב עם ראשי התיבות "בשירות הוד מלכותו". בעותק הזה של הבול התרחשה תקלת הדפסה, והנקודה שלאחר האות M כמעט ולא הודפסה.
בשנת 1941 הפעיל דואר ארצות הברית מערך חדש של בתי דואר ניידים באמצעות משאיות יעודיות שנסעו לאורך הדרכים הראשיות ושירתו את היישובים במרחב הכפרי. השירות החדש נועד להחליף את קרונות הדואר שפעלו קודם לכן ברכבות הנוסעים.
הנסיעה הראשונה של בית הדואר הנייד התבצעה ב-10 בפברואר 1941, ובשיאה פעלו במסגרת זו למעלה מ-200 משאיות. המערך הצטמצם והלך ככל שהעברת דברי הדואר התבצעה במטוסים, והנסיעה האחרונה של בית הדואר הנייד התבצעה ב-30 ביוני 1974.
דברי הדואר שנמסרו לבתי הדואר האלו הוחתמו על גבי המשאית בחותמת מיוחדת שכללה את המונח HPO ואת שמות היישובים שבקצות הקו. דברי הדואר עברו מיון על המשאית תוך כדי הנסיעה.
בתמונה: מעטפת היום הראשון של פעילות הקו הראשון ב-10 בפברואר 1941, במסע שבין וושינגטון הבירה והעיר האריסונבורג, וירג’יניה.
ג’ון פאלמר פיתח בבריטניה את השיטה להובלת דברי דואר באמצעות שירות קבוע של מרכבות דואר. הוא נולד בשנת 1742, ובשנת 1784 התמנה לאחראי על מערך מרכבות הדואר להובלת דואר, וזאת על פי הצעה שגיבש והציע לדואר הבריטי. הוא המשיך לפתח ולייעל את השירות הזה עד פרישתו לגימלאות בשנת 1792. הוא נפטר בשנת 1818.
ההתבססות על מרכבות דואר שפעלו על פי לוח זמנים קבוע ונסעו בנתיבים מתוכננים בקפידה השפיעה לא רק על יעילות העברת דברי הדואר, אלה יצרה מערך תחבורה מסודר שעסק גם בהסעת נוסעים ברחבי בריטניה.
בתמונה: ג’ון פאלמר בתרשים משנת 1817, כשנה לפני מותו, וציור של מרכבת הדואר שפעלה כחלק מהמערך שפותח בידי ג’ון פאלמר.
בול שהונפק על ידי קנטון ג’נבה שבשוויץ בשנת 1843. הבול הונפק במתכונת ייחודית מבול אחד בעל ערך נקוב של 10 סנטים אשר ניתן היה להפרדה ולשימוש כשני בולים בודדים בערך נקוב של 5 סנטים כל אחד. הבול בערך נקוב של 5 סנטים שימש למשלוח מכתב בתוך גבולות העיר ג’נבה ואילו הבול השלם, בערך נקוב של 10 סנטים, שימש למשלוח מכתב בכל רחבי קנטון ג’נבה.
בתמונה: בול ג’נבה הכפול.
כך נראה הערך הנקוב המשותף של הבול הכפול.
וכך נראה הערך הנקוב שעל כל אחד מן הבולים בנפרד.
.jpg)
כינוי לבול שהונפק בארצות הברית בשנת 1863. עיצוב הבול, שהודפס בצבע שחור, מתמקד בפניו של אנדרו ג’קסון, ששירת כנשיא ארצות הברית כשלושים שנה קודם לכן. הצירוף של שם הנשיא וצבע הבול הקנה לו את הכינוי "ג’ק השחור" (Black Jack).
בתמונה: בול ג’ק השחור שהונפק בארצות הברית בשנת 1863.
כינוי לתופעה של השתקפות העיצוב של הבול בגוון ורוד בצדו האחורי.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה הטילה בריטניה מצור ימי על נמלי גרמניה, והגבילה את יכולתה לייצא את מוצרי התעשייה שנהגה עד אז למכור ברחבי העולם. ארצות הברית, שנהגה לרכוש בגרמניה את הדיו הדרושה לה להדפסת בולי הדואר, נאלצה להשתמש באופן זמני בתחליפים מאיכות ירודה, והתוצאה הייתה זליגה של הדיו דרך נייר הבולים ויצירת גוון ורוד בצידו האחורי של הבול. תופעה זו בולטת במיוחד בחלק מן הבולים בערך נקוב של 2 סנט, 3 סנט ו-12 סנט שהודפסו בארצות הברית בשנת 1914.
בתמונה: צידה האחורי של צמודה בת שישה בולים בה ניתן לראות את השתקפות העיצוב בגוון ורוד. למטה ניתן להשוות בין העיצוב שבחזית הבול ובין ההשתקפות הוורודה של העיצוב בגב הבול.
שינוי קל בצבע בו הודפס הבול, לעומת הצבע המקורי שתוכנן עבורו. במקרים בהם מתקשים אנשי הדפוס לשמור על אחידות הרכב הדיו בהדפסות החוזרות של הבול, או אפילו במהלך הותה הדפסה, נוצרים בולים השונים מעט זה לזה.
בתמונה: ארבעה גוונים שונים של בול מן המניין שהודפס בגיברלטר בשנת 1912. למטה משובצים בולים בשני גוונים שהונפקו בהודו בשנת 1895, ובולים בשני גוונים שונים שהונפקו באוגנדה בשנת 1898.
מוט קצר, עשוי עץ או מתכת, שבראשו מגולפת אות, ספרה או סימן אחר. הגופן שימש כרכיב בסיסי של תעשיית הדפוס בתקופה שקדמה לדפוס הממוחשב, ואנשי הדפוס הרכיבו את לוחות ההדפסה הדרושים להדפסת דפי העיתון או הספר על ידי ליקוט של גופנים מתוך מגשים הערוכים לכך וארגונם בשורות מסודרות תוך שימוש בסרגל מתכת יעודי.
במקרים מסויימים נעשה שימוש בגופנים בודדים על מנת לעצב בולי דואר.
בתמונה: מגש המחולק לתאים בהם מאוכסנים גופנים שונים, ועליהם סרגל המתכת המכיל גופנים מסודרים.
גופן טיפוסי המזוהה עם גרמניה, הידוע גם בכינוי "כתב גותי".
בתמונה: גופן גרמני ששימש להוספת הדפס רכב על בולים של משרדי הדואר הגרמניים בסין. בהגדלה ניתן לראות את המילה "סין" בגופן גרמני.
גופן דמוי כתב יד ששימש לעיתים להכנת הדפסי רכב על בולים.
בתמונה: בתום מלחמת העולם הראשונה היה מחוז קיליקיה שבדרום טורקיה נתון תחת שלטון צרפתי. על בולים טורקיים שנתפסו שלל בבתי הדואר נוסף הדפס רכב עם הכיתוב "קיליקיה", לעיתים בתוספת ראשי התיבות TEO, "שטחי אוייב כבושים" (Territoires Ennemis Occupés). בהגדלה ניתן לראות את המילה "קיליקיה" בגופן כתב יד.
גופן טיפוסי של אותיות לטיניות ללא תגים (Serif) בקצות האותיות.
בתמונה: גופן ללא תגים ששימש בשנת 1893 להוספת הדפס רכב על בולים של טונגה.
גופנים בעיצוב חריג ששימשו את מדפיסי הבולים לצורך הכנת הדפסי רכב או בולים המבוססים על ערכת גופנים.
בתמונה: דוגמה לגופן חריג ומהודר ששימש להוספת הדפס רכב של הערך הנקוב על בולי מדגסקר של האימפריה הצרפתית.
שימוש בגופנים ממספר טיפוסים שונים על מנת ליצור הדפס רכב אחד.
בתמונה: בול שהונפק בשנת 1891 במושבה הבריטית סלנגור. כל שורה בהדפס הרכב שעל הבול הורכבה מטיפוס שונה של גופן.
גופן שהאותיות שבו נוטות לימין, וידוע בתולדות הדפוס בכינוי "איטליק". בהדפסת ספרים גופן זה משמש להדגשה של משפטים נבחרים, אולם בהדפסת בולים גופן נטוי משמש כעיטור דקורטיבי.
בתמונה: גופן נטוי ששימש בשנת 1922 להוספת הדפס רכב על בולים של צרפת לצורך שימוש באיזור ממל שגורלו היה נתון במחלוקת. בהגדלה ניתן לראות את הגופן הנטוי ששימש לשינוי הערך הנקוב בבולי ממל.
גופן טיפוסי של אותיות לטיניות בסגנון הכולל תגים (Serif) בקצות האותיות.
בתמונה: גופן רומי ששימש בשנת 1911 להוספת הדפס רכב עם המילה "רפובליקה" על בולים של אנגולה. בהגדלה ניתן לראות שתי דוגמאות נוספות של הוספת הדפסי רכב על בולים של מושבות המיצר (1885) וטרינידד וטובגו (1918).
צמודת בולים שהופרדה באמצעות חיתוך בגיליוטינה מתוך גיליון הבולים, וזאת במטרה לייצר קונטרסי בולים. כאשר החיתוך לא נעשה בצורה מדוייקת הדבר בא לידי ביטוי בפגיעה בנקבוב הבול או בחיתוך חלק מן הבולים הצמודים. בול ששוליו גזומים מעיד לרוב שמקורו מתוך קונטרס בולים.
בתמונה: בול מסדרת דואר עברי שבחלקו העליון ניתן להבחין בחלק גזום מתוך הבול שמעליו.
דוגמה נוספת לצמודה של בולים עם שוליים גזומים בחלק העליון שגרם לחיתוך חלק מבולי השורה שמעל.
ואלו השוליים התחתונים של הצמודה, בה ניתן לראות פגיעה בנקבוב הבולים.
גזיר של בול מתוך גיליון בולים לא מנוקבב, או מתוך דבר בולים, כאשר החיתוך נעשה בקווים ישרים, ולא בצמוד לשוליים של הבול המודפס.
אספני הבולים בעבר העדיפו לגזור את הבולים בצמוד להיקף הבול (מצב המכונה "גזור לפי צורה"), על מנת שיתאימו למקום שהוקצה לבולים אלו באלבומים המודפסים מראש. כיום מעדיפים האספנים שלא לגזור כלל את הפריטים, ובכל מקרה להעדיף מצב של "גזור במלבן" על פני מצב של "גזור לפי צורה".
בתמונה: גזיר של בול שהונפק בגויאנה הבריטית בשנת 1950. החיתוך של הבול מתוך הגיליון נעשה בקווים ישרים ולא בצמוד להיקף הבול העגול.
גזיר של בול מתוך גיליון בולים לא מנוקבב, או מתוך דבר בולים, כאשר החיתוך נעשה בצמוד לשוליים של הבול המודפס ולא בקווים ישרים.
אספני הבולים בעבר העדיפו לגזור את הבולים בצמוד להיקף הבול על מנת שיתאימו למקום שהוקצה לבולים אלו באלבומים המודפסים מראש. כיום מעדיפים האספנים שלא לגזור כלל את הפריטים, ובכל מקרה להעדיף מצב בו הבול נגזר בקווים ישרים (מצב המכונה "גזור במלבן") על פני מצב של "גזור לפי צורה".
בתמונה: גזיר של בול שהונפק בגויאנה הבריטית בשנת 1950. החיתוך של הבול מתוך הגיליון נעשה בצמוד להיקף הבול העגול.
חלק שנגזר מהמעטפה השלמה ועליו מודבק הבול ומוטבעת החותמת. עד לשנים האחרונות אספני בולים רבים לא נהגו לאסוף מעטפות שלמות, אלא גזרו מתוכן רק את החלק שעניין אותם. כיום מקובל יותר לאסוף מעטפות שלמות וגזירת המעטפה מפחיתה מאוד מערכו של הפריט.
בתמונה: גזיר של מעטפה ועליה מודבק הבול הזמני שהוכן בשנת 1901 על ידי סגל ספינת המלחמה הגרמנית "ויניטה". עקב מחסור בבולים בעלי ערך נקוב של 3 פנינג, החליט מפקד הספינה לחתוך לשניים בולים בעלי ערך נקוב של 5 פנינג ולהטביע על כל מחצית ערך נקוב חדש של 3 פנינג. רק 600 עותקים הוכנו מן הבול הזה, ומרביתם לא השתמרו, כך שהבול הזה נחשב לאחד הנדירים ביותר בבולאות הגרמנית.
חלק גזור מדבר בולים, דוגמת גלויה או איגרת אוויר, הכולל את הבול המודפס על דבר הבולים.
בתמונה: גזיר הדפס מתוך מעטפה מבוילת שהונפקה בארצות הברית.
כאשר גלופת דפוס נשחקת כתוצאה מהדפסת כמויות גדולות של גליונות בולים, נהוג לנסות ולתקן את הפגמים שנוצרו בגלופה ולחרוט מחדש חלקים ממנה, כדי שניתן יהיה לחזור ולהשתמש בה להדפסת כמויות נוספות של בולים באיכות טובה.
כמעט בלתי אפשרי לבצע תיקונים שכאלו מבלי לשנות מעט את מצבה המקורי של הגלופה, וההבדלים הקטנים בקווים החרוטים מאפשרים לזהות את הבולים שהונפקו מן הגלופה לאחר שעברה גילוף מחדש.
המונח "גילוף מחדש" מתייחס גם למצבים בהם היקף התקונים שבוצעו בגלופה היה רחב מאוד, וגם למצבים בהם הוכנה גלופה חדשה לגמרי תוך גילוף מחדש של עיצוב הבול המקורי. במרבית המצבים האלו יגדירו הקטלוגים את הבולים שהודפסו תוך שימוש בגלופה שעברה גילוף מחדש כטיפוס נפרד של הבול המקורי.
בתמונה: בשנת 1968 הונפק בארצות הברית בול שהוקדש לאוליבר ונדל הולמס הבן, שהיה שופט בבית המשפט העליון. גלופת הבול עברה גילוף מחדש, ובעקבות כך נוצר טיפוס חדש של הבול המכונה על ידי האספנים האמריקאים כטיפוס 2. ניתן להבחין בין שני הטיפוסים על ידי בחינת העניבה שעל צווארו של הולמס. בגלופה המחודשת (טיפוס 2) קצה העניבה אינו נוגע במעיל, והקו האלכסוני השלישי מלמטה שבור, ואינו מגיע עד קצה העניבה מימין.
למעט מקרים נדירים בהם הודפסו בולים באופן יחידני, כל בול על דף נייר נפרד, כמעט כל הבולים הודפסו בקבוצות על גיליונות נייר בגדלים שונים. יש להבחין בין המונח "גיליון דפוס" המתייחס לגודל הנייר שנגזר מסוג מכונת הדפוס בה נעשה שימוש, ובין המונח "גיליון דואר" המתייחס לגודל הגיליון שסופק על ידי הנהלת הדואר לפקידים בבתי הדואר.
מספר הבולים שנכלל בגיליון הדואר השתנה משמעותית בין הגורמים המנפיקים בעולם וכן מן התקופה ההיסטורית בה הונפקו הבולים. בשנת 1870 הודפסו בבריטניה הבולים בערך נקוב של חצי פני בגיליונות ענק שהכילו 480 בולים, וכך הם נמסרו לבתי הדואר. בשנת 1968 הונפקו על ידי דואר צ’כוסלובקיה גיליונות בולים שכללו ארבעה בולים בלבד.
בתמונה: גיליון הבולים שהונפק על ידי דואר צ’כוסלובקיה בשנת 1968. למטה ניתן לראות את הפינה הימנית העליונה של גיליון הבולים שהונפק בבריטניה בשנת 1870 וכלל במקור 480 בולים.
גיליון הבולים השלם הנמצא למכירה בסניפי הדואר.
הבולים מודפסים לרוב בגיליונות נייר גדולים, המכונים בשם "גיליון דפוס", המכילים כל אחד מספר גיליונות דואר. בתום תהליכי ההדפסה והניקבוב חותכים את גיליון הדפוס השלם לגיליונות דואר נפרדים.
בתמונה: גיליון דואר שהונפק על ידי ישראל בשנת 1966.
גיליון הנייר השלם כפי שהודפס בבית הדפוס.
הבולים מודפסים לרוב בגיליונות נייר גדולים, בהתאם לסוג מכונת הדפוס בה משתמשים. בתום תהליכי ההדפסה והניקבוב חותכים את גיליון הדפוס השלם לגיליונות דואר נפרדים.
גיליון הדפוס מכיל, מעבר לבולים עצמם, מגוון רחב של סימני בקרה שונים המסייעים למפעיל מכונת הדפוס לבחון את טיב ההדפסה. סימנים אלו נחתכים לרוב ונשארים מחוץ לשטח גיליון הדואר המגיע לידי הציבור.
בתמונה: גיליון דפוס שהודפס בישראל בשנת 1973. המסגרות האדומות מדגישות את גיליונות הדואר שנחתכו מתוך גיליון הדפוס.
גיליון בולים המורכב ממספר בולים שונים המודפסים זה לצד זה.
בתמונה: גיליון חריג המכיל את ארבעת בולי סדרת "המחשת מושגי מדע", שהונפקה בשנת 1993.
גיליון בולים המורכב מבולים שונים המשולבים זה לצד זה. לעיתים יוצרים הבולים השונים תמונה משותפת המתפרסת על פני הגיליון השלם.
בתמונה: גיליון שהונפק בארצות הברית בשנת 1982. 50 הבולים המרכיבים את הגיליון מציגים את הציפורים הרישמיות של כל אחת מ-50 המדינות של ארצות הברית. בהגדלה ניתן לראות חלק מן הבולים הכלולים בגיליון.
גיליונית זיכרון היא פריט בולאי, המונפק מעת ועת לציון אירועים מיוחדים דוגמת תערוכת בולים. בגליונית משולבים בול, או מספר בולים, הקשורים לאירוע, וסביבם רקע המשלים את עיצוב הבול.
השירות הבולאי מכנה פריט זה בשם "גיליונית מזכרת". האקדמיה ללשון העברית, בשיתוף עם ועדה מקצועית של התאחדות בולאי ישראל, החליטה ב-1991 על המונח "גיליונית זיכרון".
בתמונה: גיליונית זיכרון שהונפקה בישראל בשנת 1991 כחלק מהקמת מוזיאון לתולדות הדואר והבולאות בתל אביב.
גיליונית מזכרת היא פריט בולאי, המונפק מעת ועת לציון אירועים מיוחדים דוגמת תערוכת בולים. בגליונית משולבים בול, או מספר בולים, הקשורים לאירוע, וסביבם רקע המשלים את עיצוב הבול.
השירות הבולאי מכנה פריט זה בשם "גיליונית מזכרת". האקדמיה ללשון העברית, בשיתוף עם ועדה מקצועית של התאחדות בולאי ישראל, החליטה ב-1991 על המונח "גיליונית זיכרון".
בתמונה: גיליונית זיכרון שהונפקה בישראל בשנת 2007, לרגל מלאת 120 שנה להקמת שכונת נווה צדק ביפו.
מהדורה מוגבלת של הדפסי הבול החדש שבוצעה על ידי בית הדפוס במטרה לייצר מזכרות אותן ניתן יהיה לחלק לבעלי תפקידים במנהל הדואר והממשלה, או למכור לאספני הבולים. גיליונית הפאר מודפסת בכמות מוגבלת על קרטון עבה ואיכותי, ומבוצעת לאחר מועד הנפקת הבול ולא כחלק מתהליך הייצור שלו.
הדפסת גיליונית פאר מקובלת בבתי הדפוס המייצרים את בולי צרפת ומושבותיה. דוגמאות מוקדמות של הפריט הזה הכילו בתחתית הקרטון חתכים אופייניים לצד שם בית הדפוס שייצר אותן, וסימנים אלו נועדו לאמת את העובדה שמדובר אכן בפריט מזכרת רשמי.
מאחר ולא מדובר בפריט שהונפק כחלק מתהליך הייצור של הבול, הוא אינו מאושר להצגה בתערוכות בולים ואספנים רבים נוטים להתעלם ממנו.
בתמונה: גיליונית פאר שהודפסה כמזכרת לבול שהונפק על ידי דואר סנגל ויוצר בצרפת. בהגדלה ניתן לראות דוגמה לגיליונית פאר מוקדמת שהודפסה כמזכרת לבול צרפתי וכוללת בחלקה התחתון את שורת החתכים האופיינית.
.jpg)
אחד העזרים המשמשים את אספני הבולים לצורך בחינת הבול ואיתור סימני המים המוטבעים בנייר הבול. בצורתו הפשוטה ביותר המדובר במגש בצבע שחור, בתוכו מניחים את הבול כשהוא הפוך, ומטפטפים עליו מעט בנזין רפואי. הנייר הופך לשקוף כשהוא נרטב, וסימן המים בולט על רקע המגש השחור.
קיימים מתקנים מתוחכמים יותר, בהם איתור סימן המים נעשה באמצעים אלקטרוניים.
בתמונה: מגש בצבע שחור בתוכו מניחים את הבול כשהוא הפוך, ומטפטפים עליו מעט בנזין רפואי.
דבר בולים, המורכב מכרטיס עשוי קרטון, עליו מופיע בול מודפס. הגלויה הומצאה באוסטריה בשנת 1869, ונועדה לספק ללקוחות הדואר אמצעי פשוט ונוח להעברת מסרים. אירגוני הדואר, שביקשו לעודד את השימוש בגלויות, קבעו תעריף משלוח נמוך יותר לגלויה יחסית למכתב במעטפה.
המונח העברי "גלויה" נקרא במקור "מכתב גלוי", כדי להבחין בינו ובין המכתב במעטפה שנקרא בשם "מכתב סגור".
בתמונה: גלויה שהודפסה על ידי דואר ישראל בשנת 1998.
גלוית דואר עם בול מודפס שבצידה הקדמי או האחורי שולב איור או צילום.
יש להבדיל בין גלויה תיירותית, המונפקת על ידי גורמים פרטיים ואינה כוללת בול מודפס, לבין גלויה מצוירת שהונפקה על ידי הדואר וכוללת בול מודפס.
בתמונה: גלויה מצוירת שהונפקה על ידי דואר ישראל בשנת 1956. הגלויה הייתה חלק מסדרה בת שש גלויות שהוקדשו לאתרי קרבות ממלחמת העצמאות.
על פי מנהגי האבלות הנהוגים ביפן, אדם המתאבל על מות הוריו נמנע במשך שנה שלמה משורה ארוכה של פעילויות, ובין היתר הוא אינו שולח ואינו מקבל אגרות ברכה לשנה החדשה המתחילה ב-1 בינואר. על פי המקובל אדם הנמצא בתקופת אבלות שולח בסוף חודש נובמבר גלויות אבל מיוחדות לקרובים, מכרים, ועמיתים לעבודה, ומודיע להם כי הוא נמצא בתקופת אבל. הגלויה נועדה למנוע את המבוכה שתיגרם לאותם אנשים שלא היו מודעים לאבל של אותו אדם, אם ישלחו לו אגרות ברכה לשנה החדשה.
גלויות האבל, הנקראות ביפנית mochu hagaki, מכילות לרוב נוסח האומר כי "מאחר ואני באבל, אני לא שולח השנה אגרות ברכה לשנה החדשה". למעשה נוסח זה נועד להודיע למקבל כי עליו להימנע ממשלוח כרטיס ברכה לכתובת האבל.
בתמונה: תמונה טיפוסית של גלוית אבל הכוללת פרח בצבע לבן ונוסח מקובל להודעה על אבל.
גלוית דואר הכוללת פרסומת המונפקת על ידי הדואר בהודו מאז ה-2 בספטמבר 2002. הגלויה נמכרת לציבור בסכום השווה לחצי מעלות המשלוח של גלויה רגילה, כשאת ההפרש משלם הגורם שהזמין את הגלויה ושילב בה את הפרסומת שלו. כמות ההנפקה המינימלית שמוכר דואר הודו היא 100 אלף עותקים.
המונח מגהדוט (Meghdoot) מקורו במיתולוגיה ההודית, והוא מתייחס לענן המשמש כשליח להעברת מסר של אהבה בין המחזר לאהובתו. הדואר בהודו מחלק מידי שנה לעובדיו המצטיינים עיטור הנקרא גם הוא בשם מגהדוט.
מזמין הגלויה יכול לבחור את השפה בה יודפס המסר על הגלויה, וזאת מתוך השפות הרשמיות הרבות הנהוגות בהודו. בנוסף, יכול המזמין לקבוע את האזור בהודו בו הוא מבקש למכור את הגלויות שהזמין.
ממשלת הודו עשתה לאורך השנים שימוש רב בגלויות הפרסום האלו על מנת להעביר מסרים שונים לציבור הרחב, כולל מסרים שעסקו בחינוך הציבור לנושאים דוגמת היגיינה וחיסכון בדלק.
בתמונה: הגלויה הראשונה שהונפקה בשנת 2002 הכילה פרסומת לסרט הקולנוע "באבא", בכיכובו של השחקן ראג’יניקאנת (Rajinikant).
למטה ניתן לראות דוגמה לגלויה שהונפקה ביוזמת הממשלה עם מסר של חיסכון בדלק. הגלויה הונפקה בשש שפות שונות (בנגלי, גוג’רטי, טלוגו, מלאילם, פונג’בי וקנדה).
גלויות המודפסות ומופצות על ידי מוזיאון הדואר הלאומי בבריטניה, ומציגות תמונות של בולים היסטורים ומתקנים שונים ששימשו את הדואר לאורך השנים.
בתמונה: גלויה שהודפסה על ידי מוזיאון הדואר הלאומי ומציגה את אחד הדגמים של מרכבת הדואר ששימש את הדואר המלכותי בתחילת המאה ה-19.
פריט מזכרת בולאי הכולל שלושה מרכיבים - גלויה מצוירת, בול וחותמת דואר. על פי הכללים המקובלים נדרש האספן ליצור פריט שיש בו התאמה מירבית בין שלושת המרכיבים, ומכאן המונח "גלוית מרב". כללי האיסוף מעמידים בפני האספן שורה של מגבלות שנועדו להציב רף גבוה בפני העוסקים בתחום.
המונח "גלוית מרב" מתייחס לשאיפה של האספן ליצור התאמה מירבית בין מרכיבי הפריט.
בתמונה: גלוית מרב שהוכנה על ידי דואר ישראל בשנת 1995.
מאז שנת 1956 מציע דואר ניו זילנד גלויות מיוחדות אותן ניתן לשלוח ללא תשלום על מנת להודיע על שינוי כתובת המגורים. בתקופה שבין מחצית שנות ה-80 ועד שנת 2007 הגלויות הודפסו במתכונת מוגדלת, עם ציור צבעוני ששולב בצידן האחורי.
בתמונה: גלוית שינוי כתובת שנשלחה בשנת 2002 מניו זילנד לסקוטלנד על מנת להודיע על שינוי כתובת השולח. בהגדלה ניתן לראות כי הגלויה נשלחה ללא תשלום, ולא נדרש להדביק עליה בול דואר.
בצידה האחורי של הגלויה שובץ איור צבעוני הקשור לנושא מעבר הכתובת.
גלוית תשובה נועדה לאפשר לשולח לשלם מראש עבור התשובה שהוא מצפה לקבל מן הנמען. הגלויה מורכבת משתי גלויות קרטון המחוברות זו לזו, כשעל כל אחת מהן יש בול מודפס.
שולח הגלויה רושם את כתובת השולח ואת המסר שהוא מבקש להעביר על אחת הגלויות, ושולח אותה אל הנמען כשהיא מחוברת אל החלק המיועד לתשובה. מקבל הגלויה מפריד את החלק המיועד לתשובה, מוסיף עליו את כתובת השולח המקורי ואת דברי התשובה, ומוסר אותה לדואר ללא צורך בביול נוסף.
עם כניסת מכונות המיון האוטומטיות לבתי הדואר ברחבי העולם, גלויות התשובה על שני החלקים שלה גרמה לבעיות כיוון שהיא נתקעה במכונה. לפיכך הוחלט על ידי איגוד הדואר העולמי לבטל את השימוש הפריט הזה, וארגוני הדואר הפסיקו להנפיק אותו.
בתמונה: גלוית תשובה שהונפקה בישראל בשנת 1960.
הגלופה היא לוח ההדפסה ממנו מדפיסים את הבולים. צורתה של הגלופה, והחומר ממנה מייצרים אותה, משתנים בהתאם לשיטת הדפוס בה משתמשים להכנת הבולים. גלופה המשמשת בדפוס בלט או בדפוס שקע יכולה להיות במתכונת של לוח מתכת קשיח, שטוח או קמור, בעוד גלופה המשמשת בדפוס שטח יכולה להיות יכולה להיות עשויה מלוח מתכת דק וגמיש.
בתמונה: חלק מן הגלופה ששימשה להדפסת אחד מבולי סידרת "תוכנית מרשל", אשר הונפקה על ידי יוון בשנת 1951.
גלופת ההדפסה העשויה מתכת עלולה להיפגע בשלב היצור שלה או במהלך השימוש בה. בזמן ההדפסה מופעל על הגלופה לחץ רב, העלול לגרום להופעת סדקים. כל פגם שכזה יבוא לידי ביטוי בבולים שיודפסו מן הגלופה.
בתמונה: בול שהונפק בארצות הברית בשנת 1893. סדק שנוצר בגלופה גרם להופעה של קו צבעוני בולט במרכז הבול.
גלופות שנוצרו בארצות הברית מאז שנת 1912, וסומנו בשולי הגלופה באמצעות האות "A".
בתהליך ההדפסה של בולי ארצות הברית בתחילת המאה ה-20 התגלו קשיים רבים, שבאו לידי ביטוי במירכוז לא מוצלח של רבים מן הבולים. הרווחים בין הבולים בגיליון היו קטנים מידי, ופועלי הדפוס שביצעו את שלב הניקבוב התקשו לסנכרן בין שני השלבים ולייצר בולים ממורכזים.
הדואר החליט לערוך ניסיונות ולהגדיל את הרווחים בין הבולים בגלופה. בגלופות החדשות הוגדל הרווח מ-2 מ"מ ל-3 מ"מ, ובשולי הגלופה נוסף כוכב מחומש על מנת לסמן לעובדי הדפוס כי מדובר בגיליון עם רווחים גדולים יותר וכי עליהם לכייל את מכונת הניקבוב כך שתתאים לרווחים המוגדלים (ראה "גלופת כוכב").
הניסוי ברווח המוגדל הצליח חלקית, והוחלט לשנות שוב את המרווח בין הבולים. בגלופות החדשות שהוכנו נקבע רווח של 2.75 מ"מ בין הבולים, ובשולי הגלופות נוספה האות האנגלית "A".
ניסוי זה התברר כמוצלח מאוד, והרווח החדש נקבע כסטנדרט. עם הזמן הושמטה האות "A" מן הגלופות, כיוון שלא היה עוד צורך בסימון מיוחד של הגלופות המוגדלות.
בתמונה: דוגמה לבולים שהודפסו בארצות הברית בשנת 1912 מגלופה בעלת רווחים מוגדלים. למטה ניתן לראות בברור את האות "A" שנוספה בשולי הגלופה והודפסה על הבולים.
בבתי דפוס גדולים במרכזים של אימפריות, בהם נהגו להדפיס בולים באופן מרוכז עבור מושבות רבות, ניסו מדפיסי הבולים לחסוך בהוצאות ההדפסה, ולהכין עבור מספר מושבות בולים בעיצוב אחיד. הבולים היו זהים זה לזה במרבית חלקי העיצוב, כשרק שם המושבה והערך הנקוב השתנו מבול לבול.
במצבים כאלו נהוג היה לפצל את הגלופה ששימשה להדפסת הבולים לשני חלקים. גלופה אחת, שנקראה "גלופת היסוד" שימשה להדפסת מרבית חלקי העיצוב, תוך שהיא משאירה אזורים לבנים בהם הודפסו במהלך נפרד שם המושבה והערך הנקוב של הבול. חלקים אלו הודפסו מגלופה נפרדת, שנקראה בשם "גלופת עריך".
בתמונה: דוגמה לבול שהונפק על ידי האימפריה הבריטית לשימוש רבות ממושבותיה. התמונה מציגה את הבול כפי שהוא נראה לאחר הדפסת השלב הראשון באמצעות גלופת היסוד, לפני שהחלקים החסרים נוספו באמצעות גלופה העריך.
גלופות שנוצרו בארצות הברית בין השנים 1908 עד 1925, וסומנו בשולי הגלופה באמצעות כוכב מחומש.
בתהליך ההדפסה של בולי ארצות הברית בתחילת המאה ה-20 התגלו קשיים רבים, שבאו לידי ביטוי במירכוז לא מוצלח של רבים מן הבולים. הרווחים בין הבולים בגיליון היו קטנים מידי, ופועלי הדפוס שביצעו את שלב הניקבוב התקשו לסנכרן בין שני השלבים ולייצר בולים ממורכזים.
במספר הזדמנויות הכין דואר ארצות הברית גלופות נוספות, מיוחדות, של בולים שכבר הונפקו והתגלה צורך להדפיס מהם כמות נוספת. בגלופות החדשות הוגדל הרווח בין הבולים בגיליון. הגלופות החדשות סומנו על ידי תוספת של כוכב מחומש בשולי הגיליון, וזאת על מנת לסמן לעובדי הדפוס כי מדובר בגיליון עם רווחים גדולים יותר וכי עליהם לכייל את מכונת הניקבוב כך שתתאים לרווחים המוגדלים.
בתמונה: דוגמה לכוכב שהודפס בשולי גיליון בולים שהונפק בארצות הברית.
בבתי דפוס גדולים במרכזים של אימפריות, בהם נהגו להדפיס בולים באופן מרוכז עבור מושבות רבות, ניסו מדפיסי הבולים לחסוך בהוצאות ההדפסה, ולהכין עבור מספר מושבות בולים בעיצוב אחיד. הבולים היו זהים זה לזה במרבית חלקי העיצוב, כשרק שם המושבה והערך הנקוב השתנו מבול לבול.
במצבים כאלו נהוג היה לפצל את הגלופה ששימשה להדפסת הבולים לשני חלקים. גלופה אחת, שנקראה "גלופת היסוד" שימשה להדפסת מרבית חלקי העיצוב, תוך שהיא משאירה אזורים לבנים בהם הודפסו במהלך נפרד שם המושבה והערך הנקוב של הבול. חלקים אלו הודפסו מגלופה נפרדת, שנקראה בשם "גלופת עריך".
בתמונה: דוגמה להדפסת ניסיון של גלופת עריך, כפי שנשמרה בארכיון בית הדפוס. הבול הודפס בשנת 1902 לשימוש במושבות בריטניה, וגלופה העריך הוסיפה לבול את שם המושבה ואת הערך הנקוב.
הדפסת בולים בפסים בני מאות בולים נועדה להקל על שימוש כמותי בבולים. את פס הבולים הארוך והמגולגל מכניסים למתקן מיוחד או אורזים בקופסא עם פתח על מנת להקל על השימוש בבולים. ראה גם "בול גליל".
בתמונה: גליל בולים הכולל 100 בולים מקנדה בערך נקוב של סנט אחד.
גליל בולים המכיל בולי דמה ונועד לשמש לצורך ניסוי מכונות ממכר אוטומטיות של בולים וכאמצעי הדרכה לתירגול עובדי הדואר.
בתמונה: מארז של גליל בולי דמה הכולל 3000 בולי דמה (DUMMY), וקטע הכולל מספר בולי דמה מתוך גליל הבולים.
גליל עשוי מתכת קשה, באמצעותו משכפלים את העיצוב של הגלופה המקורית שהוכנה על ידי הגלף אל לח ההדפסה במספר העותקים הדרוש.
לאחר שהגלף מסיים לגלף את עיצוב הבול על הגלופה המקורית העשויה מתכת רכה, הגלופה עוברת תהליכים של הקשייה, והעיצוב שבה מועבר בלחץ רב לגליל העברה העשוי מתכת רכה. הגליל עובר תהליך של הקשייה, ודגש הטבוע בו מועבר בלחץ רב אל לוח ההדפסה. פעולת שכפול זו חוזרת על עצמה מספר פעמים, עד לקבלת לוח הדפסה שלם עם מספר הבולים הרצוי להדפסה גיליון הבולים השלם.
בתמונה: גליל העברה מותקן בתוך המכבש ומעביר את הגילוף המקורי של הבול אל לוח ההדפסה המונח מתחתיו.
גליל, המורכב מרשת של חוטי נחושת או ברונזה, המשולב בתהליך ייצור הנייר ומשמש לשיפור פני הנייר ולהטבעת סימני מים בגוף הנייר.
הגליל המהדר הומצא בשנת 1827 על ידי ג’ון מרשל (John Marshall) מלונדון, ששילב אותו בקצה המכונה לייצור הנייר, בשלב בו עיסת הנייר עדיין לחה וניתנת לעיצוב. במקור נועד הגליל המהדר רק לצורך החלקת פני השטח של הנייר, אולם מספר שנים לאחר מכן החלו לשלב בגוף הגליל המהדר פיסות מתכת שיצרו דגמים שונים בגוף הנייר.
בתמונה: גליל מהדר מוקדם המוצג במוזיאון הטכנולוגיה של ברלין. התרשים המוצג מטה מדגים את עיקרון ההטבעה של סימני המים בגוף הנייר באמצעות פיסות מתכת המותקנות על הגליל המהדר.
.jpg)
אמן המתמחה בגילוף בפלדה או נחושת. הוא מעתיק ציור של צייר אמן אחר באמצעת קווים או נקודות הנחרטות במתכת בעומק ובעובי משתנים. כל גלף יעתיק הציור המקורי תוך מתן פירוש אישי.
בתמונה: בול שהונפק באוסטריה בשנת 1962. הוא מציג את הגלף בעבודתו, כשהוא חורט את פרטי הבול בלוחית המתכת שלפניו.
כינוי לבולים מן המניין שהונפקו בגרמניה מאז שנות התשעים של המאה ה-19 ועד תחילת שנות העשרים של המאה ה-20. על הבולים הופיעה דמותה האלגורית של "גרמניה" כנערה חבושה בקסדה, לבושה בשריון ומחזיקה בידה חרב.
בתמונה: בול שהונפק בגרמניה בשנת 1915 ועליו דמותה של "גרמניה".
המותג ששימש את הדואר הבריטי בשנת 1971 להשקת שירות חדש שהציע מסירה של מכתב לנמען בכל רחבי בריטניה ביום שלאחר מועד המשלוח. לטובת השירות החדשני חידש הדואר הבריטי את צי כלי הרכב שלו, שילב בהם מטוסים (כולל שימוש במטוס הקונקורד העל קולי), וצבע את המותג החדש על כל האמצעים שעמדו לרשותו.
בתמונה: מכונית של הדואר הבריטי עליה נצבע המותג "דאטה-פוסט". למטה משולבת כריכה של קונטרס בולים שהונפק בשנת 1985 ועליו פרסומת לשירות "דאטה-פוסט".
מונח המתייחס למצבים בהם נעשה ניסיון להקטין את כמות הדבק שנמרח בצידו האחורי של נייר הבולים. מקרים אלו ארעו בתקופות בהן שרר מחסור בחומרי גלם, ולא היה מספיק דבק על מנת להכין נייר בכמות מספיקה לצורך בבולים.
החיסכון הושג על ידי מריחה של שכבת דבק דקה מאוד בצידו האחורי של הבול.
בתמונה: בול שהונפק בסין בשנת 1902, ועליו שכבה דקה מאוד של דבק.
מונח המתייחס למצבים בהם נעשה ניסיון להקטין את כמות הדבק שנמרח בצידו האחורי של נייר הבולים. מקרים אלו ארעו בתקופות בהן שרר מחסור בחומרי גלם, ולא היה מספיק דבק על מנת להכין נייר בכמות מספיקה לצורך בבולים.
החיסכון הושג על ידי מריחת הדבק באמצעות גליל מיוחד בעל חורים, כך שנוצר דגם של עיגולים ללא דבק בצידו האחורי של הבול.
בתמונה: בול מקומי שהונפק בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1946, באיזור תורינגיה, אשר הייתה תחת שליטת ברית המועצות. עקב תנאי המחסור הקשים בחומרי גלם הונפק הבול עם שכבת דבק חסכונית בצידו האחורי.
מונח המאפיין מצב בו שכבת הדבק המקורית שהייתה מרוחה בצדו האחורי של הבול הוסרה ממנו, ובמקום זאת נמרחה שכבת דבק חדשה. מצב זה מתרחש לרוב כחלק מניסיון להטעות את אספני הבולים, וליצור מצב בו ערכו המסחרי של הבול יהיה גבוה יותר בזכות שכבת הדבק המחודשת.
בתמונה: תעודת מומחה המציינת במפורש כי שכבת הדבק שבצדו האחורי של הבול שנבדק היא מחודשת.
מונח המציין כי שכבת הדבק שבצדו האחורי של הבול נמרחה במהלך ייצור הבול על ידי הגורם המנפיק, וכי היא משמרת את מצבו המקורי של הבול. שכבת הדבק נשמרת לעיתים בשלמותה ללא כל פגם, ולעיתים ניתן להבחין בה בפגמים שונים דוגמת סימני מדבק או הסרה חלקית של חלק מן הדבק.
בתמונה: תעודת מומחה המאשרת כי הדבק המרוח בצדו האחורי של הבול הוא מקורי, אבל יש בו פגמים (Disturbed original gum).
.jpg){kind=small}
בול אשר אין צורך להרטיב את שכבת הדבק המרוחה בצידו האחורי על מנת להפוך אותה לדביקה. הבול מיוצר כשהוא צמוד לנייר מיוחד השומר על שכבת הדבק, וכדי לעשות בבול שימוש יש להסיר אותו מן הנייר המגן עליו ולהצמיד אותו למעטפה. בולים מסוג זה הונפקו לראשונה על ידי סיירה ליאונה בשנת 1964, וכיום חלק ניכר מן הבולים בעולם מונפקים במתכונת של דבקית.
בתמונה: דבקית בצורת מפת סיירה ליאונה שהונפקה במדינה זו בשנת 1964.
דבר דואר שנפגם במהלך הטיפול בו בבית הדואר, או במהלך העברתו מהשולח לנמען.
בתמונה: מכתב שנשלח בדרך האוויר מפקיסטן לבריטניה, ונפגם תוך כדי כך. החותמת שהוטבעה בחזית המעטפה מודיעה כי המכתב "נפגם על ידי מי ים".
מונח המתייחס לסוגים שונים של פריטים בולאיים שעליהם מודפס בול דואר. בישראל הונפקו מספר סוגים של דברי בולים, דוגמת גלויות דואר, גלויות דואר מקושטות, איגרות אוויר, איגרות בפנים הארץ, ומעטפות מקושטות.
בקרב האספנים הישראלים הוותיקים מקובל יותר השימוש במינוח "כליל", שהוא תרגום מילולי של המונח הגרמני "GANZSACHEN".
בתמונה: דוגמאות של דברי בולים שהונפקו בישראל.
מושג המתייחס לחוזרים וטפסים מסחריים המודפסים ומופצים בכמות גדולה מאמצעות הדואר. שירותי הדואר, שביקשו לעודד משלוח של פריטים שכאלו הציעו תעריפים מיוחדים ומופחתים לגורמים המסחריים והממשלתיים שפעלו בדרך זו. במספר מקרים הונפקו בולים מיוחדים המיועדים לתשלום עבור משלוח דברי דפוס.
בתמונה: הבול הראשון שהונפק לטובת משלוח דברי דפוס הונפק בפיליפינים בשנת 1886 ועליו הכיתוב Impresos שמשמעותו "מודפס". בול דומה הונפק בשנת 1888 גם על ידי קובה. צ’כוסלובקיה הנפיקה בשנת 1934 בול ועליו הדפס רכב עם האותיות O.T., ראשי תיבות של המילים "דברי דפוס מסחריים" (Obchodni Tiskopis), ובוהמיה ומוראביה הנפיקה בשנת 1940 בול ועליו הדפס רכב עם האותיות GD-OT, ראשי תיבות של המילים "דפוס עסקי" (Geschafts Drucksache).
חותמת בעלת שני מרכיבים, המהווה שילוב של חותמת ביטול ושל חותמת תאריך ומקום. חותמת הביטול, שמטרתה לבטל את תוקפו של הפריט הבולאי, נכנסה לשימוש עם המצאת הבול בשנת 1840, והיא הוטבעה על המעטפה במהלך נפרד, בנוסף לחותמת עם פרטי תאריך ומקום המשלוח של הפריט הבולאי. הכנסת החותמת המשולבת מסוג דו חותמת נועדה לחסוך את הצורך בביצוע שתי פעולות החתמה נפרדות.
בתמונה: דו חותמת שהוטבעה בקובה בשנת 1902.
הובלת דברי דואר בדרך האוויר, החל בכלי טיס קלים מן האוויר דוגמת כדורים פורחים וצ’פלינים, וכלה בכלי טייס מודרניים דוגמת מטוסים ומסוקים. בקטגוריה זו נכללים גם שירותי דואר אוויר שניתנו באמצעות יוני דואר.
בתמונה: מכתב שנשלח בשנת 1935 מקפריסין ללוד בטיסת הבכורה של קו התעופה החדש שהפעילה חברת "אייר מיסר" ממצרים.
בולים שהונפקו על ידי שוויץ בין השנים 1938 עד 1949 במטרה לבייל מעטפות שנשלחו ליעדן בדרך האוויר באמצעות טיסות מיוחדות. הבול הראשון, שהונפק בשנת 1938, הודפס באמצעות הוספה של הדפס רכב על בול קיים. בול זה לא נמכר לציבור, אלא הודבק על המעטפה על ידי פקידי הדואר. רק עותקים בודדים לא חתומים הגיעו לידי אספני הבולים, והם נמכרים במחירים של אלפי שקלים.
הבולים שהונפקו בשנים שלאחר מכן נמכרו לציבור באופן רגיל.
בתמונה: הבול שהונפק על ידי שוויץ בשנת 1938. למטה משובצים הבולים שהונפקו בשנת 1946 ובשנת 1949.
שירות מיוחד שהופעל במדינות שונות באירופה מאז מחצית המאה ה-19 ולאורך מרבית המאה ה-20. השירות שילב הובלה של חבילות דואר יחד עם הסעת נוסעים באיזורים הכפריים. השירות ניצל את אמצעי התחבורה שעמדו לרשות אירגון הדואר, ואת הנסיעות התכופות שקיים אירגון הדואר לצורך חלוקת דברי הדואר באיזורים הכפריים, על מנת להוביל נוסעים באיזורים בהם לא עמדו לרשותם שירתי תחבורה אחרים.
ככל שהתפתחו שירותי התחבורה הציבורית להובלת נוסעים קטן הצורך בשירות המשולב של הדואר, והוא הצטמצם מאוד בסוף המאה ה-20.
בתמונה: אוטובוס הדואר שפעל בשוויץ במחצית המאה ה-20. בהגדלה ניתן לראות את העגלה של הדואר הבריטי שפעלה באירלנד במחצית המאה ה-19.
דברי דואר שהובלו ליעדם באמצעות אוטוג’ירו.
אוטוג’ירו היה כלי תעופה ניסיוני שפותח בשנות השלושים של המאה ה-20, אשר היה מבוסס על כנף עליונה מסתובבת אשר סיפקה לכלי הטייס את כוח העילוי ועל מדחף שהותקן בחזית כלי הטייס וסיפק את ההנעה קדימה. הרוטור העליון לא היה קשור למנוע, אלא הסתובב באופן חופשי כתגובה לתנועת כלי הטייס קדימה. השימוש באוטוג’ירו הופסק עם פיתוח המסוק.
במהלך שנות השלושים הופעלו מספר קווים ניסיוניים להובלת דואר על פני מרחקים קצרים תוך שימוש באוטוג’ירו. כמעט כל הניסיונות האלו לא הובילו להפעלה מסחרית של שירות המבוסס על אוטוג’ירו.
בתמונה: מעטפת מזכרת שהובלה בטיסה הראשונה בבריטניה בה הועברו דברי דואר באמצעות אוטוג’ירו. הטיסה הניסיונית מווינדזור ללונדון בוצעה במסגרת תערוכה שהתקיימה בלונדון באותה עת.
המונח הלועזי (מבוטא "פאק-א-בוט"), שמקורו בשפה הצרפתית, אומץ על ידי אירגון הדואר העולמי על מנת לאפיין מכתבים שנמסרו למשלוח בלב ים תוך כדי הפלגה באוניה. מכתבים אלו הועברו לטיפול שירותי הדואר בנמל הראשון אליו הגיעה האוניה, שם הוחתמו הבולים שעל המעטפה באמצעות חותמת Paquebot, בנוסף לחותמת של בית הדואר המקומי שהוטבעה לצד הבולים.
בוועידת איגוד הדואר העולמי, שהתקיימה בווינה בשנת 1891, הוגדרו בסעיף 11,3 תנאי המשלוח של מכתבים בלב ים: "מכתבים שיופקדו בתיבת המכתבים שעל סיפון האוניה במהלך ההפלגה, או ימסרו לצוות האוניה, יבויילו בבולים של המדינה ממנה הפליגה האוניה, או של המדינה אליה שייכת האוניה. מכתבים שימסרו בזמן שהאוניה עוגנת בנמל חייבים להיות מבויילים בבולי המדינה בה עוגנת האוניה".
בתמונה: מכתב שנשלח בשנת 1939 על סיפון אוניה במהלך הפלגה מסין למצרים. הבולים הסיניים שהודבקו על המעטפה הוחתמו בחותמת "דואר אוניה" כאשר האוניה עגנה במצרים. חותמת נפרדת של בית הדואר המקומי הוטבעה על המעטפה בקהיר. בהגדלה ניתן לראות את החותמת שהוטבעה על הבולים.
לעיתים שולבה החותמת "דואר אוניה" כחלק מחותמת הדואר של הנמל המקבל, וזאת על מנת לחסוך את העבודה הכפולה הנדרשת כדי להטביע את חותמת "דואר אוניה" ואת חותמת בית הדואר המקומי בנפרד. דוגמה לכך ניתן לראות בחותמת שהוטבעה על מכתב שנשלח בשנת 1937 מבריטניה לארצות הברית.
שירות דואר שהתבסס על הובלת דברי הדואר באמצעות רוכבי אופניים.
שירות הדואר הראשון שהתבסס על רוכבי אופניים הופעל בשנת 1893 במערב אוסטרליה, וקישר בין העיירה קולגרדי (Coolgardie) ובין מכרות הזהב שפעלו בסביבה. בשנת 1894 הופעל שירות דומה במערב ארצות הברית, וחיבר בין סן פרנציסקו ובין מרכז מכרות הזהב בעיירה פרזנו. בשנת 1897 הופעל שירות דומה לתקופה קצרה שהרחיב את העברת דברי הדואר לאזור אגם לפרוי (Lake Lefroy). שירותי דואר המבוססים על רוכבי אופניים הופעלו גם בעידן המודרני, כולל שירות שהופעל בצפון איטליה בשנת 1944 ושירות שהופעל בשנת 1968 על ידי בני נוער בעיירה טימארו (Timaru) שבניו זילנד.
עבור כל שירותי הדואר האלו הונפקו בולי דואר ששימשו לתשלום עבור העברת דברי הדואר.
בתמונה: הבול הראשון שהונפק עבור שירות הובלת דואר באמצעות אופניים. הבול הונפק בעיירה קולגרדי בשנת 1893.
שירות דואר מיוחד שהוצע על ידי גרמניה בסוף העשור השני של המאה ה-20 ונועד לזרז את משלוח המכתב אל מעבר לאוקיינוס האטלנטי. על סיפונן של מספר אניות הותקן מטוס ימי אותו ניתן היה לשגר מן הסיפון באמצעות מעוט (קטפולטה). כאשר הספינה הגיעה למרחק שאפשר טיסה אל החוף, המטוס ועליו המכתבים שוגר מן הסיפון ובכך נחסך פרק זמן של מספר שעות בזמן העברת המכתב.
בתמונה: מעטפה שנשלחה מארצות הברית לגרמניה על סיפון האנייה "אירופה", אשר הייתה מצויידת במטוס ימי שהמריא מן הסיפון מאמצעות מעוט. השולח שילם את עבור העברת המכתב לחוף באמצעות השירות המיוחד. החותמת המיוחדת מציינת כי יש לשלוח את המכתב "באמצעות מטוס המשוגר ממעוט".
הובלת דברי דואר באמצעות כדור פורח בוצעה לראשונה בשנת 1859 בארצות הברית. כדור פורח בשם "יופיטר" המריא מן העיירה לפייט ונחת במרחק של כ-45 ק"מ. המכתבים נמסרו לבית הדואר הסמוך למקום הנחיתה והועברו לניו יורק ברכבת.
בשנת 1870, במהלך המצור הגרמני על העיר פריז, נשלחו מן העיר אלפי מכתבים באמצעות כדורים פורחים שרובם כללו טייס (par Balloon monte). מסרים הועברו באמצעות כדורים פורחים גם מן העיר מץ שהייתה נתונה במצור.
בתמונה: צילום של המראת הכדור הפורח מן העיירה לפייט שבארצות הברית בשנת 1859. למטה ניתן לראות מעטפה שהובלה בטיסה זו.
למטה משובצת מעטפה שנשלחה בשנת 1870 מן העיר פריז הנצורה.
שירות מיוחד שהציע הדואר ההולנדי החל משנת 1921. מכתבים שנשלחו באוניות הוכנסו לכספות מיוחדות המסוגלות לצוף במקרה של טביעת האוניה ובכך למנוע את אובדן דברי הדואר. בולים מיוחדים הונפקו בהולנד כדי לשלם עבור השירות הזה.
בתמונה: בול מיוחד שהונפק בהולנד בשנת 1921, חלק מסדרה של בולים שנועדו במיוחד לתשלום עבור הובלת מכתבים בשירות הכספת הצפה.
החל מסוף המאה ה-17 התפשטה ברחבי אנגליה תרבות של בתי קפה, אשר הפכו למקומות בילוי ומפגש מועדפים של רבים מתושבי הממלכה. בבתי הקפה נחתמו חוזים בין אנשי עסקים, סוכמו פרטים של מסעות ימיים עם אנשי הביטוח, והתקיימו דיונים אודות חדשות היום.
בתי הקפה העיקריים הפכו גם למרכזים של העברת ידיעות, ושימשו כמרכזי קשר ומשלוח מכתבים. במקום לשלם את התעריפים הגבוהים שדרש הדואר הממלכתי, העדיפו שולחי המכתבים לציין את כתובת בית הקפה המקומי של הנמען, אשר בדק מעת לעת אם התקבלו עבורו מכתבים. קברניטי הספינות שהתכוונו להפליג אל מעבר לים פקדו את בית הקפה וביררו אם הצטברו מכתבים המיועדים לנמל היעד.
הדואר הממלכתי, שהפסיד כספים, ניסה להילחם ברשת התקשורת המקבילה שפעלה דרך בתי הקפה, אולם לא הצליח לבטל את פעילות המוסד הזה. בתחילת המאה ה-19 בדקו נהגי מרכבות הדואר הממלכתי, לפני שיצאו מלונדון לערי הפריפריה, אם יש בבית הקפה האיזורי מכתבים אותם יוכלו להוביל באופן פרטי אל עיר היעד אליה תכננו להגיע.
מערכת הדואר המקבילה של בתי הקפה הפסיקה לפעול רק לאחר הפעלת הרפורמה של 1840. שיפור השירות של הדואר הממלכתי, והורדת תעריפי המשלוח, הפכו את המערכת המקבילה ללא כדאית, והיא חדלה מלפעול.
בתמונה: ציור משנת 1828 המתאר את מרכבת הדואר הממלכתי, שהחלה את מסעה הארוך למערב אנגליה, עוצרת בפתח בית הקפה הלונדוני "גלוסטר" על מנת לאסוף מכתבים ונוסעים באופן פרטי. הקטע המוגדל מציג את שלט המלון ובית הקפה המותקן על קיר המבנה, מעל מרכבת הדואר.
בחודש שבין ה-5 בדצמבר 1839 ועד ה-9 בינואר 1840 משלוח מכתב בכל רחבי בריטניה חוייב בתעריף אחיד של ארבעה פני, במקום במחיר המושפע מן המרחק לבית המכותב. היה זה הצעד הראשון ברפורמה הגדולה שהנהיג רולנד היל בשירותי הדואר של בריטניה, אשר במהלכה הופחת מחיר המשלוח לפני אחד והונהג השימוש בבולי דואר.
בתמונה: מכתב מקופל שנשלח ב-6 בדצמבר 1839 מן העיר אברדין לאדינבורו. בחזית המכתב רשם פקיד הדואר את המספר 4 בדיו שחורה, כעדות לכך שמחיר המשלוח לא שולם מראש, ושיש לגבות סכום של 4 פני מן הנמען.
ב-10 בינואר 1840 הופחת מחיר משלוח מכתב בכל רחבי בריטניה לתעריף אחיד של פני אחד. היה זה צעד נוסף ברפורמה הגדולה שהנהיג רולנד היל בשירותי הדואר של בריטניה, אשר בשיאה הונהג השימוש בבולי דואר. התעריף של פני אחד נותר בתוקף עד שנת 1918.
בתמונה: מכתב מקופל שנשלח ב-9 במאי 1840 מן העיר טונברידג’ וולס. בחזית המכתב הטביע פקיד הדואר חותמת המציינת כי שולם סכום של פני אחד. הצבע האדום של הדיו מעיד שמחיר המשלוח שולם מראש, ואין צורך לגבות דבר מן הנמען.
דברי דואר שהובלו ליעדם באמצעות דאון.
דאונים לא שימשו מעולם כאמצעי שגרתי להעברת דואר, אולם מעת לעת נערכו טיסות ניסיוניות וטיסות ראווה של דאונים במסגרתן הובלו דברי דואר.
בתמונה: חותמת שהוטבעה בליכטנשטיין בשנת 1946 במהלך העברת דברי דואר באמצעות דאון. מעטפה מקושטת שהונפקה בבריטניה בשנת 1972 לרגל הפעם הראשונה בה הובלו דברי דואר באמצעות דאון בבריטניה.
שירות דואר מיוחד שהופעל על ידי הדואר האמריקאי בזמן מלחמת העולם השניה. השירות נועד להעביר מכתבים אל החיילים האמריקאים ששרתו מעבר לים. המכתבים שנרשמו על גבי טופס מיוחד, צולמו במיקרופילם על מנת לחסוך בעלות הגבוהה של העברת מטענים בזמן מלחמה. כשהגיע המיקרופילם ליעדו, הוגדל הצילום ונשלח לנמען במעטפה מיוחדת. השירות הופעל בחודש ינואר 1942 ופעל עד חודש אוקטובר 1945.
האימפריה הבריטית הפעילה שירות דומה שנקרא בשם "איגרת אוויר מצולמת".
בתמונה: מודעת פרוסומת המעודדת משלוח של מכתבים לחיילים באמצעות שירות "דואר הניצחון" (V-MAIL) על מנת להעלות את מוראל הלוחמים בחזית.
מונח המתייחס לשורה של שירותי דואר פרטיים שפותחו בבריטניה בתחילת המאה ה-19, ונועדו להשלים את שירותי הדואר הממלכתי. המושג "הסעיף החמישי" נועד לציין את הסעיף החוקי שהתיר להקים את השירותים האלו.
בתחילת המאה ה-19 היה הדואר הממלכתי בבריטניה מבוסס על בתי דואר מרכזיים שהוקמו בערים הגדולות שהוגדרו כ"ערי דואר". ערים אלו שכנו לאורכם של מספר דרכים ראשיות, שהוגדרו כ"דרכי הדואר". הדואר הממלכתי עסק אך ורק בהובלת המכתבים בין בתי הדואר שעל הדרכים הראשיות, ולמעשה לא נתן מענה ליישובים הכפריים שלא שכנו על דרכי הדואר.
בתוך הערים הגדולות הוקמו אירגוני דואר פרטיים שסיפקו שירות משלים של הובלת המכתבים מבית הדואר לבית הנמען. בשנת 1801 חוקק הפרלמנט הבריטי את הסעיף החמישי לחוק הדואר, אשר התיר להקים שירות משלים דומה גם במרחב הכפרי. שירותי דואר אלו הובילו מכתבים מבתי הדואר שבערים הראשיות אל אחד היישובים הכפריים ששכנו במרחק ממוצע של כ-30 ק"מ מעיר הדואר.
על פי החוק כל שירות כזה פעל בין שתי נקודות בלבד, בין בית הדואר בעיר הדואר ואחד היישובים הכפריים. לא ניתן היה להקים שירות מרחבי שהוביל מכתבים למספר יישובים כפריים באותו מהלך. במרבית המקרים נגבה תמורת השירות סכום של פני אחד, אם כי החוק התיר למפעיל השירות לקבוע תעריף גבוה יותר. חישוב התעריף שנגבה ממכתבים יוצאים, שנשלחו מן היישוב הכפרי אל עיר הדואר והמשיכו בדרכם בדואר הממלכתי, היה מורכב מאוד, ולמעשה לא הייתה שיטה אחידה לביצוע החישוב.
בין שנת 1801 ועד מחצית שנות השלושים של המאה ה-19 הוקמו ברחבי בריטניה למעלה מ-50 שירותי דואר שפעלו בהיתר הסעיף החמישי לחוק הדואר. 16 משירותים אלו הכינו חותמת מיוחדת שהעידה על תשלום דמי הדואר, וכללו בנוסף לשם עיר הדואר ציון לעובדה שהשירות פועל בהיתר הסעיף החמישי לחוק הדואר.
בתמונה: מכתב שנשלח באמצעות דואר הסעיף החמישי מאחד היישובים הכפריים סביב עיר הדואר שאפטסברי. המכתב המשיך בדרכו באמצעות הדואר הממלכתי לבית הנמען בעיירה ביודלי. בהגדלה ניתן לראות דוגמה לחותמת "הסעיף החמישי" מן העיר שאפטסברי.
בתום מלחמת העולם הראשונה, במהלך המהפיכה ברוסיה ומלחמת האזרחים שהתחוללה במדינה, נמלטו פליטים רוסיים רבים לשטחה של תורכיה השכנה. הגנרל הרוסי הברון רנגל (Wrangel) אירגן לטובת אותם פליטים שהתגוררו במחנות בשטח תורכיה שירות דואר מיוחד. השירות פעל בשנים 1920-1921 וחדל לפעול בחודש יוני 1921. בעקבות פינוי מחנות פליטים.
עבור שירות דואר הפליטים הוכנו בולים מיוחדים על ידי הוספת הדפס רכב על בולים רוסיים. הדפס הרכב כלל את המילים "דואר צבאי רוסי" (POCHTA RUSSKOI ARMITY) באותיות קיריליות, בנוסף לערך הנקוב של הבול.
בתמונה: מכתב שנשלח ממחנה הפליטים בתורכיה בחודש מרץ 1921. בהגדלה ניתן לראות את הכיתוב של הדפס הרכב שהוטבע על הבולים.
שירות דואר עירוני שפעל בעיר וינה, בירת אוסטריה, במחצית השנייה של המאה ה-18, החל משנת 1772. שמו של שירות הדואר מתייחס לרעשן אותו נשאו עימם הדוורים שהלכו ברחובות העיר, ובעזרתו השמיעו רעש שהודיע לציבור המעוניין בכך לצאת מן הבית ולהביא לדוור את המכתבים שרצו לשלוח. דואר הרעשן פעל בווינה במשך עשר שנים.
בתמונה: איור של דוור עירוני שפעל בווינה כחלק מדואר הרעשן. למטה ניתן לראות את הרעשן העשוי מלוח עץ עם ידית מתכת, אותה טלטל הדוור והשמיע רעש שהודיע על הגעתו.
שירות דואר חבילות שהופעל באי גרינלנד על ידי החברה המלכותית למסחר של גרינלנד (Royal Greenland Trading Company). עבור השירות הזה הונפקו בולים מיוחדים ועליהם הכיתוב "בול חבילות" (Pakke-Porto).
בתמונה: בול דואר חבילות שהונפק בגריננלנד.
שירות משלוח חבילות שהוצע על ידי הדואר הבריטי בשנת 1986, ונועד לספק מעקב ממוחשב אחר הטיפול בחבילה. טפסים מיוחדים שהופקו עבור השירות החדש, אשר שווק תחת המותג Trakback, הכילו בר-קוד עם מספר סידורי ייחודי. הטופס הודבק על החבילה ונסרק בכל תחנת שירות תוך כדי העברת החבילה ליעדה.
בתמונה: הטופס המיוחד שהונפק על ידי הדואר הבריטי עבור שירות דואר החבילות המתועד.
דברי דואר שהובלו ליעדם באמצעות טיל. ניסיון ראשון בתחום זה נעשה באוסטריה בשנת 1928, ובמהלך שנות השלושים נערכו ניסיונות רבים נוספים להוביל דברי דואר שהוכנסו לראשו החלול של טיל ושוגרו לעבר אתר היעד. לאחר איתור מקום נפילת הטיל נאספו מתוכו דברי הדואר והובלו לבית הדואר הקרוב להמשך טיפול.
מרבית הניסויים לשימוש בטילים כאמצעי להעברת דואר התבררו ככישלון, ועם התפתחות הובלת הדואר במטוסים, השימוש בטילים הופסק.
בתמונה: תווית שהודפסה בארצות הברית כחלק מקידום השימוש בדואר טילים. למטה משובצת מעטפה שנשלחה בארצות הברית במסגרת אחד הניסיונות למשלוח דואר באמצעות טיל.
שירות להעברת ידיעות בדרך האוויר באמצעות יוני דואר.
יוני דואר חוזרות באופן טבעי אל השובך בו גדלו, ותכונה זו נוצלה עוד בתקופות היסטוריות קדומות כאמצעי להעברת ידיעות. היונים נלקחו מן השובך בו גדלו אל האתר ממנו ביקשו לשלוח ידיעות, וכאשר הצמידו אל גופן את המסר הכתוב ושחררו אותן, הן חזרו אל השובך ממנו נלקחו. המטפל ביונים המתין לשובה של היונה, הסיר ממנה את המסר הכתוב, והעביר אותה אל הנמען.
שירותי דואר מסחריים הופעלו במקומות שונים בעולם החל ממחצית המאה ה-19, בעיקר באתרים נידחים או באיזורי לחימה.
בתמונה: יונת דואר שעל רגלה מותקן טוטף בו הונח המסר הכתוב. למטה ניתן לראות את מבנה הטוטף שחובר לרגל של היונה.
מונח המאפיין העברת דברי דואר שלא בדרך האוויר. דרך זו הייתה כמובן איטית יותר מאשר הובלת דברי הדואר במטוסים, אולם מחיר השירות היה נמוך משמעותית.
בתמונה: מכתב שנשלח מקניה לבריטניה בשנת 1958. מאחר והערך הנקוב של הבול שהודבק על המעטפה לא הספיק למשלוח בדואר אוויר (כפי שביקש השולח), הועבר המכתב לבריטניה בדרך הים. על המעטפה הוטבעה חותמת המסבירה את הסיבה לביצוע השינוי: "ביול לא מספיק לדואר אוויר. הועבר באמצעות דואר שטח".
מונח שנקבע על ידי הדואר הבריטי במהלך מלחמת העולם השנייה, ונועד לאפיין דברי דואר שנשלחו על סיפון ספינות מלחמה והובאו אל בית הדואר באחת מערי הנמל להמשך טיפול. מכתבים אלו היו זכאים לתנאי טיפול מיוחדים (שהשתנו מעת לעת), והוחתמו בבית הדואר בחותמת המיוחדת עם הכיתוב "דואר ימי" על מנת להבטיח שיטופלו בהתאם לתנאים אלו. לפני מלחמת העולם השנייה נהנו מתנאים מיוחדים אלו רק מכתבים שנשלחו על סיפונן של ספינות הצי הבריטי, ובתקופת המלחמה הורחבה הזכאות כך שתכלול גם מכתבים שנשלחו על סיפונן של אוניות בעלות הברית של בריטניה.
בתמונה: איגרת שנשלחה על סיפון הספינה "אמפרר" (HMS Emperor) ונמסרה לטיפול בית הדואר בחוף, שם הוחתמה בחותמת המיוחדת "דואר ימי". בהגדלה ניתן לראות את מבנה החותמת המיוחדת שנכנסה כאמור לשימוש בתקופת מלחמת העולם השנייה והמשיכה לשמש גם בתום המלחמה.
.jpg)
שירות מיוחד שהוצע על ידי רבים מארגוני הדואר בעולם. ללקוחות גדולים, השולחים כמויות גדולות של דברי דואר, הוצע תעריף מופחת למשלוח המכתבים. במרבית המקרים התשלום הוסדר במזומן מול בית הדואר, אולם היו גם מקרים בהם הונפקו בולי דואר מיוחדים לתעריף של דואר כמותי.
בתמונה: מודעה שפרסם דואר ישראל בעיתון דבר ב-20 לאפריל 1975, ובה הוצע ללקוחות הדואר תעריף מופחת על דואר כמותי. בתקופה בה מחיר המשלוח של מכתב רגיל היה 35 אג’, התעריף המופחת לדואר כמותי עמד על 32 אג’ בלבד.
.jpg)
שירות שהוצע על ידי הדואר הבריטי משנת 1902 עד שנת 1910, ולפיו ניתן היה למסור מראש לבית הדואר (בין 17 עד 22 לדצמבר) את כרטיסי הברכה והמכתבים שנועדו למסירה בחג המולד, והדואר הבטיח את העברתם במועד בבוקר החג.
בתחילת המאה ה-20 שירות הדואר היה יעיל מאוד, ומכתבים הועברו ליעדם יום לאחר מסירתם לבית הדואר. אנשים שביקשו שכרטיס הברכה שלהם ימסר לנמען בבוקר חג המולד מסרו אותו לבית הדואר רק בערב החג, ובכך יצרו עומס על מנגנון המיון והניתוב של הדואר בערב חג המולד.
בספטמבר 1902 כתב תושב מנצ’סטר בשם ג’ון פיליפס (John Phillips) מכתב לשר הדואר ובו הציע ליצור שירות מסגרתו ניתן יהיה למסור את כרטיסי הברכה מראש לבית הדואר, שם יעברו מיון וימתינו למסירתם בבוקר חג המולד. הצעתו התקבלה, ועוד באותה שנה בוצע ניסוי להפעלת השירות בעיר מנצ’סטר בלבד. השירות התברר כמוצלח, ולמעלה מ-19 אלף כרטיסי ברכה נשלחו בחודש דצמבר 1902. בעקבות זאת הוחלט להרחיב את השירות ולהפעיל אותו בערים נוספות. משנת 1903 הציע הדואר הבריטי בכל שנה את השירות המיוחד בערים שונות ברחבי בריטניה, אולם הביקוש הראשוני הלך ודעך, ושנת 1910 הייתה השנה האחרונה בה ניתן היה להפקיד מראש בבית הדואר כרטיסי ברכה למסירה בחג המולד.
על פי הכללים צריך היה השולח למסור כרטיס הברכה לידי הפקיד באחד מסניפי הדואר הראשיים בערים בהן הוצע השירות באותה שנה, שם הוטבעה על הבול חותמת מיוחדת שלא כללה את תאריך המסירה, אלא הכילה הודעה שמדובר בדבר דואר שנועד מראש להתעכב בבית הדואר ולהימסר בבוקר החג.
בתמונה: החותמת המיוחדת ששימשה לביטול הבולים על כרטיסי הברכה שנמסרו למשלוח כחלק מהשירות המיוחד. הדואר ביקש להבטיח כי הנמען יבין שלא מדובר בעיכוב שחל בפעילות הדואר, אלא בהמתנה מתוכננת לבוקר חג המולד. החותמת לא מכילה את תאריך המשלוח, אלא נוסח המציין כי "נמסר מראש למשלוח ביום חג המולד" (POSTED IN ADVANCE / FOR DELIVERY ON XMAS DAY).
כינוי כולל לשורה ארוכה של שירותים שהוצעו על ידי רשויות הדואר במטרה להאיץ את המהירות בה מגיע דבר הדואר ליעדו ונמסר לנמען. שולח המכתב יכול היה לבחור, תמורת תוספת תשלום, לזרז את הטיפול בהעברת מכתבו, בין אם הדבר נעשה על ידי שימוש באמצעי תחבורה מהיר יותר (דוגמת דואר אוויר) ובין אם הדבר נעשה על ידי שימוש בנהלים מיוחדים (דוגמת שירות אקספרס).
בתמונה: מעטפה שנשלחה בתקופת המעבר מקרית עמל בדואר רשום ובדואר אקספרס. על המעטפה הודבקו בולים בערך נקוב כולל של 65 מיל (10 מיל מכתב רגיל + 15 מיל דמי רישום +40 מיל דמי אקספרס).
דברי דואר שהובלו ליעדם באמצעות שימוש במצנחים. בתקופות מלחמה נעשה שימוש רב באמצעי זה על מנת לשמור על קשר עם יחידות צבאיות מבודדות. בזמני שלום הוצנחו דברי דואר לאתרים מבודדים.
בתמונה: מעטפה שהוצנחה לרגל חג המולד שנת 1946 אל תחנת המיסיון של האי מורנינגטון, בצפון מזרח אוסטרליה.
מכתב שנשלח מאזור אשר היה נגוע במחלות, ואשר היה חשש כי יהווה אמצעי להפצת המחלה לאזור היעד, עבר תהליך של חיטוי על סיפון האוניה שהובילה אותו, או בתחנת הסגר שהוקמה בנמל היעד או לאורך הדרך. החיטוי בוצע בדרכים שונות, דוגמת חימום בתנור או בעשן, או טבילה בחומץ.
לאחר הטיפול מקובל היה להטביע על המכתב חותמת המעידה כי המכתב עבר תהליך של חיטוי וכי אין עוד סכנה בהעברתו לנמען.
בתמונה: צידו האחורי של מכתב מקופל שנשלח בשנת 1835 מעכו למרסי שבצרפת. על המכתב הוטבעה חותמת המעידה כי טופל בתחנת ההסגר של נמל מרסי.
שירות מיוחד שהוצע על ידי רבים מארגוני הדואר בעולם סמוך להכנסה לשימוש של המיקוד. ללקוחות גדולים, השולחים כמויות גדולות של דברי דואר, הוצע למיין מראש את המכתבים המובאים לבית הדואר על פי המיקוד, ובתמורה הם זכו לתעריף מופחת למשלוח המכתבים. במרבית המקרים התשלום הוסדר במזומן מול בית הדואר, אולם היו גם מקרים בהם הונפקו בולי דואר מיוחדים לתעריף של דואר ממוין מראש.
בתמונה: מודעה שפרסם דואר ישראל בעיתון דבר ב-20 לאפריל 1975, ובה הוצע ללקוחות הדואר למיין מראש את המכתבים על פי המיקוד. בתקופה בה מחיר המשלוח של מכתב רגיל היה 35 אג’, התעריף המופחת למכתב ממוין מראש עמד על 30 אג’ בלבד.
התפתחות המסוקים בשנים שמיד לאחר מלחמת העולם השנייה גרמו לשירותי הדואר במקומות שונים בעולם לנסות ולרתום את כלי התחבורה החדיש למערך הובלת הדואר. בשנת 1947 הופעל לראשונה בארצות הברית קו הובלת דואר באיזור העיר לוס אנג’לס, ובשנת 1948 הופעל שירות דומה במזרח בריטניה.
למרות התקוות הגדולות שתלו שירותי הדואר במסוק ככלי להובלת דואר, הניסיונות השונים התגלו ככישלון מסחרי ותפעולי. מחירה הגבוה של שעת טיסה במסוק, טווח הטיסה המוגבל של המסוקים, וכמות המשקל הקטנה שניתן היה להטעין עליהם, כל אלו הפכו את הובלת הדואר במסוקים ללא כדאית. במחצית שנות ה-50 הופסק כמעט לחלוטין השימוש במסוקים להובלת דואר, וכל שנותר בידי האספנים הם מעטפות שהוחתמו בחנוכת קווי הדואר השונים לאורך השנים בהן נערכו הניסיונות.
בתמונה: ציור המתאר את חנוכת קו הדואר באמצעות מסוקים בבריטניה בשנת 1948. בהגדלה ניתן לראות את הדגל החגיגי של הדואר המלכותי שהונף בחלון המסוק.
הדפס רכב שהוטבע על בולי דנמרק החל משנת 1919. בולים אלו שימשו לתשלום עבור חבילות שהועברו באמצעות שירותי המעבורת בין העיר אסביר (Esbjerg) לאי פאנו (Fano) ובין העיר לוגסטור (Logstor) והכפר אגרסונד (Aggersund).
בתמונה: בול "דואר מעבורת" שהונפק בדנמרק בשנת 1919. למטה מופיעים בולים נוספים שהונפקו בשנים 1922, 1949, ו-1972.
מבט בהגדלה על הדפס הרכב המופיע על בולי דואר המעבורת.
דבר דואר שהטיפול בהעברתו התמשך זמן ארוך מן המצופה. במצבים כאלו מקובל שארגון הדואר מציין על המעטפה את הסיבה לעיכוב במסירת הדואר.
בתמונה: מכתב שנשלח ב-10 בינואר 1959 מפולין למדינת ישראל, אולם נותב בטעות למצרים. המכתב, שנועד למדינת אויב, עוכב על ידי הצנזורה המצרית שבדקה את תוכן המכתב, ולאחר מכן נשלח חזרה לפולין. המכתב הגיע לישראל ב-19 בפברואר 1959, כ-40 יום לאחר שנשלח לראשונה מפולין. דואר ישראל הטביע על המעטפה חותמת בנוסח "מכתב זה התעכב באחת ממדינות ערב כתוצאה מניתוב בלתי נכון".
מעטפה או גלויה שנשלחה בתקופה בה הוטלו מגבלות על העברה חופשית של דברי דואר, והעברת המסרים הותנתה בבדיקת תוכן דברי הדואר על ידי קציני הצנזורה הצבאית ואישורם למשלוח. עדות לבדיקה ולאישור הצנזורה הוטבעה על דבר הדואר במתכונת של חותמת או מדבקה שנוספו על המעטפה או הגלויה.
בתמונה: מכתב רשום שנשלח מיפו לגרמניה בחודש אוגוסט 1915. המכתב נותב על ידי הדואר הטורקי לבית הדואר האזורי בביירות, שם נבדק תוכן המכתב על ידי הצנזורה הצבאית הטורקית ואושר למשלוח. כאשר הגיע המכתב לגרמניה הוא הועבר לבדיקת הצנזורה הצבאית הגרמנית אשר אישרה גם היא את העברת המכתב לנמען.
זו החותמת של הצנזורה הצבאית הטורקית שהוטבעה על המכתב בביירות.
וזו החותמת של הצנזורה הצבאית הגרמנית שהוטבעה על המכתב בגרמניה.
שירות דואר מאורגן להעברת דברי דואר בתוך העיר או באיזור מצומצם.
בתמונה: כרטיס אספנות ועליו ציור של דוור ששימש את הדואר העירוני בלונדון בשנות השלושים של המאה ה-19.
שירות דואר שהוצע על ידי הדואר האמריקאי החל משנת 1955 כחלופה זולה למשלוח של דואר רשום. השולח קיבל בבית הדואר קבלה על משלוח הדואר, והנמען הוחתם על קבלה בעת מסירת המכתב, אולם בשונה מדואר רשום לא נוהל מעקב אחר המכתב במהלך הטיפול בו בבתי הדואר השונים. שירות דומה הוצע על ידי דואר בריטניה החל משנת 1961, שם הוא נקרא בשם Recorded Delivery.
בתמונה: בול שהונפק על ידי דואר ארצות הברית בשנת 1955 לצורך תשלום עבור משלוח מכתב בדואר מתועד.
שירות דואר שהוצע על ידי הדואר הבריטי החל משנת 1961 כחלופה זולה למשלוח של דואר רשום. השולח קיבל בבית הדואר קבלה על משלוח הדואר, והנמען הוחתם על קבלה בעת מסירת המכתב, אולם בשונה מדואר רשום לא נוהל מעקב אחר המכתב במהלך הטיפול בו בבתי הדואר השונים. שירות דומה הוצע על ידי דואר ארצות הברית החל משנת 1955, שם הוא נקרא בשם Certified Mail.
בתמונה: מכתב שנשלח בבריטניה באמצעות דואר מתועד, והודבקה עליו התווית המציינת את סוג השירות שהוענק למשלוח. בהגדלה ניתן לראות את הקבלה שניתנה לשולח בעת מסירת המכתב בבית הדואר.
שירות העברת מכתבים באמצעות ספינות אוויר (צפלין) הוצע על ידי גרמניה מאז מחצית שנות ה-20 ועד מחצית שנות ה-30 של המאה ה-20. ספינות האוויר פעלו בקווי תעופה מוגדרים בתוך אירופה, וקיימו מעת לעת גם טיסות ארוכות לאמריקה ולאסיה. מכתבים שנועדו למשלוח בספינות אוויר הועברו בדואר יבשה עד לבסיס היציאה של טיסות הצפלין בגרמניה, ומשם הובלו בדרך האוויר.
בתמונה: מכתב שנשלח בשנת 1933 מירושלים לאורוגואי. המכתב הועבר בדרך הים והיבשה לברלין, ומשם בדרך האוויר (בספינת האוויר גראף צפלין) למונטווידאו שבאורוגואי.
שיטה להעברה מהירה של דברי דואר ברמה העירונית. בשיטה זו מוכנסים המכתבים למיכלים סגורים, המועברים בצינורות בין תחנות שונות באמצעות לחץ אוויר דחוס. שיטה זו פעלה במספר ערים גדולות באירופה ובארצות הברית, ובאיטליה גם הונפקו בולי דואר מיוחדים לתשלום עבור השימוש בדואר הפניאומטי.
בתמונה: איור המתאר את אחת מתחנות הביניים של הדואר הפניאומטי בעיר ניו יורק.
שירות הובלת דברי דואר באמצעות צוללות הוצע מספר פעמים במהלך ההיסטוריה, בזמנים של מלחמה, בהם השירות נועד לפרוץ את המצור הימי שהוטל על ידי האויב. בשנת 1916 הפעילה גרמניה שירות הובלת דואר בצוללות מגרמניה לארצות הברית, בניסיון לעקוף את המצור הימי שהטילה בריטניה על גרמניה. שירות דומה הופעל בשנת 1938, במהלך מלחמת האזרחים בספרד.
בתמונה: מעטפה שתוכננה להישלח בשנת 1916 מגרמניה באמצעות צוללת המטען "דויטשלנד", אולם בעקבות ביטול השירות הוחזרה המעטפה לשולח.
שירות דואר מיוחד שהופעל בשנות ה-20 וה-30 של המאה העשרים באי הקטן ניופאו שבאוקיינוס השקט, שהיה חלק מן המושבה טונגה. מאחר ובאי לא היה מעגן שאפשר לספינות לעגון בו, הוכנסו המכתבים שנשלחו מן האי לקופסת פח אטומה, אשר הובלה על ידי שחיין מיוחד אל הספינות שחלפו בקרבת האי. באחת הפעמים הותקף השחיין על ידי כריש, ואנשי האי החלו להוביל את קופסת הפח בסירות קאנו. אחד מתושבי האי, שהיה בולאי נלהב, הכין מלאי של חותמות מיוחדות אותן נהג להטביע בנדיבות על המכתבים שהובלו באמצעות שירות הדואר הזה.
בתמונה: בול שהונפק בממלכת טונגה ובו מוצג הקאנו ועליו קופסת הפח המובלת אל הספינה שעגנה בקרבת האי ניופאו.
הובלת דברי דואר באמצעות רחפת.
בשנת 1981 חנך הדואר הבריטי את הקו הסדיר הראשון להובלת דברי דואר באמצעות רחפת, אשר הפליגה מנמל פורטסמות’ אל האי וויט.
בתמונה: גלויה שהדפיס הדואר הבריטי ובה תמונת הרחפת שהובילה את דברי הדואר. לרגל פתיחת הקו הוטבעה חותמת מיוחדת.
רכבת טאלילין הוא קו רכבת פרטי הפועל במערב ויילס כאטרקציה תיירותית מאז שנת 1951. הקו הוקם במקור בשנת 1865 במטרה להוביל את תוצרי מכרות הצפחה שפעלו במרחק של 12 ק"מ מחוף הים.
בשנת 1957 ניצלו מנהלי הרכבת חוק ישן שהתיר לחברות הרכבת בבריטניה להוביל מכתבים, והציעו לתיירים שנסעו ברכבת שירות חדש של דואר פרטי. הנוסעים יכלו לרכוש בול פרטי שהונפק על ידי חברת הרכבת, להדביק אותו על מעטפה לצד בול רגיל של בריטניה, ולשלשל את המעטפה בתיבה מיוחדת שהותקנה בתחנת הקצה של הרכבת. הנהלת הרכבת התחייבה להוביל את המעטפה חזרה לבית הדואר שבתחנת המוצא ולהעביר אותה למשלוח בדואר הרגיל. התיירים זכו למזכרת מעניינת מן הטיול בו השתתפו והנהלת הרכבת זכתה להכנסה נוספת.
בעקבות האישור שניתן לרכבת טאלילין החלו חברות פרטיות נוספות שהפעילו קווי רכבת תיירותיים שירותים דומים של הובלת מכתבים.
בתמונה: בול פרטי שהונפק על ידי חברת רכבת טאלילין.
מונח המתייחס למכתבים שנשלחו אל שבויי מלחמה הכלואים במחנות שבויים או נשלחו על ידי שבויי המלחמה מן המחנות את קרוביהם וידידיהם. מכתבים מסוג זה נשלחו במרבית המקרים ללא צורך בבולים, והם מתאפיינים בחותמות של הגורמים הרשמיים שטיפלו בהעברתם בין המדינות האוייבות, ובחותמות הצנזורה שבדקה את תוכן המכתבים.
בתמונה: מכתב שנשלח בשנת 1948 מרצועת עזה הכבושה בידי מצרים אל שבוי מלחמה ערבי במחנה עתלית שבמדינת ישראל. המכתב הועבר בתיווך נציגות הצלב האדום בעזה, והוא נבדק מספר פעמים הן על ידי הצנזורה המצרית והן על ידי הצנזורה הישראלית.
שירות דואר המופעל על ידי הצבא במהלך מלחמות, או במהלך מבצעים רחבי היקף. דואר שדה נועד בעיקר לשרת את החיילים המוצבים ביחידות הלוחמות, אשר הפרוסות בחזית ומשנות לעיתים תכופות את מיקומן. אנשי יחידות דואר השדה פועלים בשיתוף עם יחידות נייחות של מערך הדואר הצבאי, ועם בתי הדואר האזרחיים הקיימים במרחב, על מנת לשמור על קשר מכתבים שוטף בין החיילים שבחזית ובין בני משפחותיהם שנותרו בבית.
איסוף פריטים בולאיים שטופלו על ידי דואר שדה מתמקדים בעיקר בחותמות היחידות הצבאיות השונות ובחותמות הצנזורה הצבאית שבחנה את תוכן המכתבים ואישרה לשלוח אותן.
בתמונה: גלויה המציגה את נציג דואר השדה של הצבא הגרמני בזמן מלחמת העולם הראשונה מחלק מכתבים וחבילות ללוחמים בחזית.
שירות המוצע על ידי ארגוני דואר רבים בעולם, ולפיו יכול השולח לבקש שהמכתב ישמר בבית הדואר, לשם יגיע המכותב ויאסוף אותו. סידור זה מהווה פתרון בעיקר לתיירים הנוסעים ליישוב מסויים ואינם יודעים מה תהיה הכתובת בה ישהו במהלך הטיול.
על פי הנוהל שנקבע על ידי ארגון הדואר העולמי, על השולח לציין בכתובת הנמען את המונח הצרפתי "פוסט רסטנטה" (POST RESTANTE) ואת שם בית הדואר בו ישמר המכתב. פרטי השירות המדוייק משתנים ממדינה למדינה, אולם באופן עקרוני המכתב ישמר בבית הדואר למשך פרק זמן מסויים, במהלכו נדרש המכותב להגיע לבית הדואר, להזדהות באמצעות תעודה מתאימה, ולקבל את דבר הדואר הממתין לו.
בחלק מן המדינות נדרש המכותב לשלם סכום כסף מסויים, על מנת לכסות את עלות השירות. במדינות אחרות השירות ניתן ללא תשלום. מכתב שלא יאסף בתוך פרק הזמן שנקבע מראש יוחזר לשולח.
בתמונה: גלויה שנשלחה משוויץ לכתובת של "דואר שמור" בבית דואר בבלגיה. פקידי הדואר בבלגיה הטביעו על הגלויה חותמת עם דרישה לתשלום (בדמות האות האנגלית T), והדביקו על הגלויה בול בלגי בערך נקוב של פרנק אחד, סכום שנגבה מן הנמען כאשר הגיע לאסוף את הגלויה.
דברי דואר שניזוקו במהלך הטיפול בהם על ידי שירותי הדואר. בהגדרה זו כלולים דברי דואר שהיו מעורבים בהתרסקות מטוסים, תאונות דרכים וטביעת כלי שייט, בנוסף לשלל סיבות אחרות שהובילו לפגיעה בשלמות המכתבים. על פי נהלי הדואר נהוג להטביע על מכתבים שכאלו חותמת המסבירה מדוע ניזוק המכתב.
בתמונה: מכתב שניזוק בשרפה בדואר. למטה ניתן לראות דוגמאות לחותמת המסבירה כי "המכתב ניזוק במהלך שריפה בקרון הדואר ברכבת", או מציינת באופן כללי כי "המכתב ניזוק במהלך הטיפול בדואר".
על פי כללי איגוד הדואר העולמי נדרשה כל אחת מחברות האיגוד להעביר עותק אחד מכל בול חדש שהנפיקה אל כל אחת מן החברות באיגוד. העברת הדוגמאות בוצעה בניהול איגוד הדואר העולמי, כך שאחת לתקופה הועברו אל משרדי האיגוד מספר מספיק של עותקים מכל בול חדש, ופקידי איגוד הדואר העולמי חילקו אותן לכל המדינות החברות.
הכוונה הייתה לאפשר לכל מדינה להפיץ בקרב פקידי הדואר המטפלים בדואר הנכנס מחו"ל להכיר את הבולים החוקיים של המדינות בעולם ולאתר תוויות הלא חוקיות המתחזות להיות בולי דואר.
על מנת למנוע גניבה או שימוש לא חוקי בבולים אלו נקבע כי יש להטביע עליהם הדפס רכב עם המילה "דוגמה". במרבית מדינות העולם שימש לצורך כך המונח האנגלי Specimen, אולם יש מונחים נוספים בשפות אחרות ששימשו את המדינות הרלוונטיות.
בתמונה: בול שהונפק בבריטניה בשנת 1902, עליו נוסף הדפס רכב עם המולה "דוגמה".
הנוסח ששימש את המדינות דוברות האיטלקית לסימון הבולים החדשים שהועברו כדוגמה לאיגוד הדואר העולמי על מנת שיחולקו לכל המדינות החברות באיגוד.
בתמונה: בול שהודפס בלוב בשנת 1931, בתקופה בה לוב הייתה מושבה איטלקית, עליו נוסף הדפס רכב עם המונח "דוגמה" בשפה האיטלקית.
הנוסח ששימש את המדינות דוברות הגרמנית לסימון הבולים החדשים שהועברו כדוגמה לאיגוד הדואר העולמי על מנת שיחולקו לכל המדינות החברות באיגוד.
בתמונה: בול שהודפס בגרמניה בשנת 1999 עליו נוסף הדפס רכב עם המונח "דוגמה" בשפה הגרמנית.
הנוסח ששימש את המדינות הדוברות הולנדית (או שפות דומות להולנדית) לסימון הבולים החדשים שהועברו כדוגמה לאיגוד הדואר העולמי על מנת שיחולקו לכל המדינות החברות באיגוד.
בתמונה: בול שהודפס בדרום אפריקה עליו נוסף הדפס רכב עם המונח "דוגמה" בשפת אפריקנס, הדומה להולנדית.
הנוסח ששימש את יפן לסימון הבולים החדשים שהועברו כדוגמה לאיגוד הדואר העולמי על מנת שיחולקו לכל המדינות החברות באיגוד.
בתמונה: בול שהודפס ביפן בשנת 1976 עליו נוסף הדפס רכב עם המונח "דוגמה" בשפה היפנית ובכתב יפני.
הנוסח ששימש את המדינות דוברות הספרדית לסימון הבולים החדשים שהועברו כדוגמה לאיגוד הדואר העולמי על מנת שיחולקו לכל המדינות החברות באיגוד.
בתמונה: בול שהודפס בארגנטינה בשנת 1942 עליו נוסף הדפס רכב עם המונח "דוגמה" בשפה הספרדית.
דואר דחוף, המכונה גם בשם "דואר אקספרס", הוא שירות המוצע על ידי ארגוני דואר רבים בעולם. במסגרת השירות הזה מתחייב הדואר להעניק למכתב עדיפות בשלב המיון, ולהעביר את המכתב מבית הדואר הסמוך לבית הנמען אל כתובת הנמען באמצעות שליח מיוחד.
כדי לסמן את המכתב הזכאי לטיפול מהיר, נהוג להדביק עליו תווית מיוחדת בצבע בולט.
בתמונה: מכתב דחוף שנשלח בשנת 1951 מבית הדואר של חיפה, והודבקה עליו תווית "דחוף" בצבע אדום.
איריודין (Iriodin) הוא שם מסחרי שהוענק על ידי חברת התרופות והכימיקלים הגרמנית מרק (Merck) לדיו המיוחדת שפיתחו. הדיו מבוססת על המינרל נציץ (Mica) המכוסה בשיכבה דקיקה של מתכת מחומצנת. הנציץ מעניק לצבע ברק דמוי פנינה, ובהתאם לסוג המתכת בה משתמשים מתקבלים גוונים טבעיים של כסף, זהב ומתכות אחרות.
הדפסת בולי דואר בדיו איריודין יוצרת אפקט קשה מאוד לחיקוי, ומשמש כאמצעי ביטחון המגן על הבולים מפני ניסיונות זיוף.
בתמונה: בול מסדרת משין שהונפק בבריטניה בשנת 2003. השתקפות האור בחזית הבול יוצרת מראה של ברק דמוי פנינה.
תקלה בשלב ההדפסה אשר נגרמה עקב שימוש בדיו סמיכה מידי. במצב זה כמות קטנה מידי של דיו כיסתה את פני הגלופה וההדפסה בוצעה באופן חלקי בלבד.
בתמונה: בול שהונפק בבריטניה בשנת 1961. הדיו בגוון זהב הייתה יבשה מידי, והודפסה באופן חלקי בלבד. ניתן להשוות בין הדפסה צבע הזהב בבול תקין (מימין) ובבול שהודפס בדיו יבשה מידי (משמאל).
.jpg)
דיו משנה צבעים, הידועה בשמה המסחרי OVI, פותחה כאמצעי ביטחון ששימש להדפסת שטרות כסף, דוגמת הדולר האמריקאי והיורו האירופאי. הדיו מבוססת על תכונות מגנטיות של חומרי הצבע, הנשלטים במהלך ההדפסה ומקובעים בזוויות שתוכננו מראש. מצב זה גורם לשינוי הצבע הנגלה לעיני המתבונן, בהתאם לנקודת מבטו.
בתמונה: בול שהודפס בבריטניה בשנת 1992. ראש המלכה הודפס בדיו משנה צבעים, ובהתאם לנקודת המבט צבע הראש משתנה מזהב לירוק.
דיו המכילה חלקיקי מתכת, וכשהיא מתייבשת נוצר על הנייר מראה של המתכת ששולבה בדיו. בשנת 1867 הודפסו לראשונה בשוויץ ובהולנד בולים באמצעות דיו מתכתית, ובשנים שלאחר מכן הודפסו מעת לעת בולים נוספים. החל משנות השישים של המאה ה-20 התרבו מאוד הבולים שהודפסו בדיו מתכתית, בעיקר לצורך מכירה לאספנים.
בתמונה: בול שהודפס בפרס בשנת 1915 עם מסגרת בדיו מתכתית בצבע כסף. למטה משולבים הבול שהודפס בשוויץ בשנת 1867 בדיו מתכתית המכילה ברונזה, והבול שהודפס בהולנד בשנת 1867 בדיו מתכתית המכילה זהב.
דיו מיוחדת שפותחה על ידי המדפיס הממשלתי של יפן, ואיפשרה להדפיס תמונות בעלות מראה משתנה. הדיו מבוססת על רכיבים מתכתיים הניתנים לשליטה תוך כדי תהליך ההדפסה, כך שהם יוצרים מראה שונה בהתאם לזווית בה מביטים על הבול. טכניקה זו משמשת את דואר יפן להדפסת בולים שונים מאז שנת 2002.
בתמונה: בול שהונפק ביפן בשנת 2002 והודפס תוך שימוש בטכניקה של דיו מתכתית רב מימדית.
דיו שנמהלו לתוכה חומרים כימיים הגורמים לאי יציבות של תוצרי ההדפסה ולהתמוססותה במים. הדיו הנמלטת פותחה בשנת 1850 על ידי חברת דה לה רו (De La Rue) הבריטית כאמצעי הגנה כנגד ניסיונות של זייפנים לשטוף את סימני החותמת מפני הבול. שטיפת בול שהודפס בדיו נמלטת גורמת להתמוססות הדיו ולפגיעה ניכרת במראה הבול.
אספני הבולים נדרשים לזהירות רבה כאשר הם מטפלים בבול שהודפס בדיו נמלטת. אסור להשרות אותו במים כדי להסיר אותו מן המעטפה, ויש לעשות שימוש בתיבת הזעה.
בתמונה: בול שהונפק בבריטניה בשנת 1902 תוך שימוש בדיו נמלטת, והושרה במים. חלק ניכר מן הדיו התמוססה ופגמה במראה הבול. בהגדלה ניתן להשוות בין הבול שהושרה במים ובין מראה הבול המקורי.
שיטה להפרדת הבולים זה מזה, וזאת באמצעות הוספת שורה של חתכים בין הבולים בגיליון הדואר. בשונה משיטת הניקבוב, בשיטת הדיקור לא נוצרים חורים בהיקף הבול, ולא מתקבל המראה הטיפוסי של "בול עם שיניים".
בישראל שימשה שיטת הדיקור במהלך הייצור של חלק מבולי דואר עברי.
בתמונה: גיליונית הזיכרון שהונפקה בישראל בשנת 1957, לרגל תערוכת הבולים "תבול". במקרה זה הועדפה שיטת הדיקור על מנת שחורי הניקבוב לא יפגמו במראה השלם של רצפת הפסיפס.
דיקור שבוצע באמצעות סכינים נטויים ומקבילים, היוצרים קו חיתוך לא יעיל המקשה להפריד את הבולים זה מזה. הדיקור יוצר הפרדה גסה ולא סדירה בהיקף הבול. שיטה זו שימשה לעיתים נדירות בלבד.
בתמונה: בול שהונפק בארץ ואן דימן (טסמניה) והופרד באמצעות דיקור אלכסוני.
הממציא הבריטי הנרי ארצ’ר (Henry Archer) פיתח בשנת 1848 מכונה שביצעה הפרדה בין הבולים בגיליון בשיטה של דיקור באמצעות שורת סכינים ישרות. שיטה זו לא אומצה על ידי הדואר הבריטי ורק דוגמאות בודדות שרדו מן הניסויים שנערכו להפרדת הבולים.
בתמונה: צמד של בולי הפני האדום שהופרדו באמצעות שיטת הדיקור שפיתח הנרי ארצ’ר.
.jpg)
דיקור שבוצע באמצעות שורה של סכינים קטנות שאורגנו במתכונת אלכסונית, אחת פונה לימין וזו שלצידה פונה לשמאל. התוצר המתקבל בבול לאחר הפרדתו נראה כמו שורה של בליטות לאורך שולי הבול, ודומה מאוד לשיניים שנוצרות בתהליך של ניקבוב.
בתמונה: בול שהונפק ביוון בשנת 1916, והופרד מתוך הגיליון בשיטת דיקור זיג זג. בהגדלה ניתן לראות את ה"שיניים" שנוצרו בשולי הבול שהונפק בקווינסלנד בשנת 1897, ואת שרידי הנייר שנקרע בין השיניים כתוצאה מהפרדת הבולים.
במבט לעבר פס הדיקור לפני הפרדת הבול ניתן להבחין בדרך בה אורגנו הסכינים שחתכו את הנייר.
דיקור שבוצע באמצעות שורה של סכינים שמוקמו במתכונת של זיג זג, כך שהתוצר המתקבל בבול נראה כמו רצף של חורים בצורת מעויין או יהלום. שיטה זו ידועה גם באמצעות המונח הצרפתי Perce en losanges.
בתמונה: צמודה של בול שהונפק בבולגריה בשנת 1884. הבול הופרד מתוך הגיליון בשיטת דיקור מעויינים. בהגדלה ניתן לראות את המעויינים שנוצרו בין הבולים בגיליון.
דיקור ניסיוני שבוצע בשנת 1852 ביוזמת משרד האוצר בבריטניה. הפרדת הבולים נעשתה באמצעות גליל בעל בעל שוליים חדים בחתך גלי שיצר בשולי הבולים קו שהורכב מגלים רחבים ורדודים. דגם זה ידוע גם בשם "דיקור גלדסטון", על שמו של שר האוצר באותה עת.
בתמונה: בול פני אדום שהופרד באמצעות שיטת הדיקור הניסיונית של משרד האוצר הבריטי.
שיטה להפרדה בין הבולים בגיליון בה בוצעה פעולת הדיקור באמצעות סיכה חדה שיצרה חתכים בנייר הבול. בבול הסופי לאחר הפרדתו מן הגיליון תוצאת דיקור הסיכה נראית כקו לא מסודר של קרעים בנייר.
בתמונה: בול שהונפק בברבדוס בשנת 1860, אשר עבר פעולה של דיקור סיכה.
דיקור שבוצע באמצעות שורה של סכינים קטנות ומעוקלות. התוצר המתקבל בבול לאחר הפרדתו נראה כמו שורה של בליטות לאורך שולי הבול, ודומה מאוד לשיניים שנוצרות בתהליך של ניקבוב. שיטה זו הייתה ייחודית לבולים שהונפקו בפינלנד במחצית המאה ה-19.
בתמונה: בול שהונפק בפינלנד בשנת 1866, והופרד מתוך הגיליון בשיטת דיקור עקלתון. בהגדלה ניתן לראות את ה"שיניים" שנוצרו בשולי הבול.
במבט לעבר פס הדיקור לפני הפרדת הבול ניתן להבחין בנקודות החיבור שנוצרו בכל אחד מן העקלתונים.
.jpg)
דיקור שבוצע באמצעות שורה של סכינים ישרות קטנות, אשר שובצו בלוח ההדפסה ששימש להדפסת הבולים. באופן זה ניסה בית הדפוס לחסוך זמן, ולבצע במהלך אחד הן את ההדפסה והן את הפרדת הבולים זה מזה. במהלך ההדפסה נמרחה דיו על שורת הסכינים החדות, והן הותירו את סימני הצבע בין הבולים המודפסים בגיליון. התוצר שהתקבל בבול נראה כמו שורה של קווים ישרים צבועים שכל אחד מהם מכיל חתך בנייר.
בתמונה: בול שהונפק בלוקסמבורג בשנת 1865, והופרד מתוך הגיליון בשיטת דיקור צבוע. בהגדלה ניתן לראות את שורת החתכים הצבועים בין צמד בולים שלא הופרדו זה מזה.
.jpg)
פעולה של הפרדת בולים לא רשמית שבוצעה בשנים 1914 ו-1915 על ידי מנהל הדואר בעיר קנזס סיטי. על מנת להקל את עבודתו לקח מנהל הדואר את גיליונות הבולים בערך נקוב של סנט אחד ושני סנט, שסופקו לו כשהם לא מנוקבבים, ויצר הפרדה בין הבולים באמצעי דיקור מאולתר שהכין.
בתמונה: צמודה של ארבעה בולים בערך נקוב של סנט אחד ביניהם בוצעה הפרדה מאולתרת. במבט מקרוב על הקו המפריד בין הבולים ניתן להבחין בצורת הסכינים ששימשו לביצוע הדיקור.
.jpg)
דיקור שבוצע באמצעות שורה של סכינים קטנות שכל אחת מהן היא בצורת חצי עיגול, או קשת. התוצר המתקבל בבול נראה כמו שורה של קשתות לאורך שולי הבול.
בתמונה: בול שהונפק בהאנובר בשנת 1864, והופרד מתוך הגיליון בשיטת דיקור קשתות.
דיקור שבוצע באמצעות שורה של סכינים שמוקמו במתכונת של זיג זג. התוצר המתקבל בבול נראה כמו שורה של שיני מסור חדות.
שיטה זו ידועה גם באמצעות המונח הצרפתי Perce en scie.
בתמונה: בול שהונפק בשנת 1864 על ידי חברת הספנות סנט תומס לה גירה (St Thomas La Guaira) , שפעלה לאורך חופי ונצואלה. הבול הופרד מתוך הגיליון בשיטת דיקור שיני מסור. בהגדלה ניתן לראות את ה"שיניים" החדות שנוצרו בשולי הבול.
בסוף שנות השישים הודיעה חברת "דה לה רו" (De La Rue) הבריטית על פיתוח שיטת דפוס חדשה, המותאמת במיוחד להדפסת בולים. כחלק מתהליך השיווק של השיטה החדשה הנפיקה החברה סדרה של תוויות דמויות בולים שנועדה להמחיש את יכולות בית הדפוס. בפועל הודפסו בשיטה החדשה רק שתי סדרות בולים בבריטניה.
בתמונה: שתיים מן התוויות שהדפיסה חברת דה לה רו כחלק ממסע השיווק של השיטה שפיתחו. בהגדלה משולבים שני בולים מתוך הסדרות שהודפסו בבריטניה בשיטת דלקריל, סדרת הדואר של שנת 1969 וסדרת משחקי חבר העמים משנת 1970.
מתכונת מורכבת של קווים היוצרים מראה הדומה לבד משי רטוב, אשר הודפסו על בולי דואר כאמצעי ביטחון נגד זיוף. בשנת 1872 הדפיסה מקסיקו את מתאר הקווים בצידם האחורי של סדרת בולים מן המניין, ובשנת 1915 הודפסו הקווים ברקע של הבולים שהונפקו על ידי הונדורס הבריטית.
בתמונה: בול שהונפק על ידי הונדורס הבריטית בשנת 1915 על רקע של מתאר קווים דמוי משי רטוב. בהגדלה ניתן לראות קטע מן הבול.
מקסיקו הדפיסה בשנת 1872 את מתאר הקווים בצידם האחורי של סדרת בולים מן המניין. למטה ניתן לראות את אחד מבולי הסדרה משני צדדיו.
סכום שנגבה על ידי הדואר כתשלום עבור מכתב שנמסר לבית הדואר לאחר שעות הפעילות הרגילות, וחייב את פקידי הדואר לבצע טיפול מיוחד על מנת להספיק ולשלב את המכתב במשלוח הדואר של אותו ערב. העובדה שדמי האיחור שולמו נרשמה על גבי המעטפה בכתב יד, באמצעות חותמת מיוחדת, או באמצעות בולי דואר. חלק משירותי הדואר בעולם הנפיקו בול איחור מיוחד לצורך תשלום עבור השירות המיוחד הזה.
בתמונה: מכתב שנשלח בבריטניה בשנת 1896, ונמסר לבית הדואר לאחר שעות הפעילות המקובלות. על המעטפה הוטבעה חותמת מיוחדת המעידה כי השולח שילם את דמי האיחור על מנת להבטיח שהמכתב לא ימתין בבית הדואר עד ליום המחרת, אלא יטופל בו ביום.
פריט מקושט המונפק ע"י השירות הבולאי לציון אירוע ממלכתי או ציבורי. על דף המזכרת מודבק בול שנמצא במחזור, והוא מוחתם בחותמת אירוע. על הדף מודפסים איורים הקשורים לנושא או לאירוע.
בנוסף לדפי המזכרת המונפקים ביוזמת השירות הבולאי, מיוצרים ע"י השירות הבולאי גם דפי מזכרת ביוזמה פרטית. הגורמים המזמינים דפים אלה נוהגים לרוב להציע חלק מהם גם למכירה לציבור הרחב.
בתמונה: דף מזכרת שהונפק בשנת 2019 על ידי השירות הבולאי ביוזמת התאחדות בולאי ישראל, וזאת לרגל הכנס השנתי ה-33 של בולאי ישראל.
עמוד של בולים מתוך קונטרס, אשר כלולים בו במקרים רבים תמהיל מגוון של בולים שונים ותוויות פרסומת. דף הקונטרס נועד לאפשר מכירה נוחה של בולים בערכים נקובים מתאימים, תוך ניסיון להרכיב בולים המשלימים יחד מחיר עגול ונוח לרכישה בדואר.
בתמונה: דף מתוך קונטרס שהונפק בגרמניה בשנת 1934, בדף כלולים בולים בעלות כוללת של 40 פנינג (5 פעמים 6 פנינג, פעמיים 5 פנינג, ותווית פרסום אחת).
דף של בולי דואר מתוך קונטרס בולים אשר אחד או יותר מן הבולים שבו הוחלף בתווית פרסום.
בתמונה: דף קונטרס עם תוויות פירסום מתוך קונטרס בולים שהונפק בבריטניה.
דפוס בלט היא שיטה בה יוצרים לוח הדפסה בעל חלקים בולטים, עליהם מורחים שכבת דיו ומטביעים אותו בלחץ על גיליון הנייר. שיטה זו הייתה טכניקת הדפוס הראשונה שפותחה עוד במאה ה-15, והיא נחשבת לשיטת דפוס זולה ופשוטה, אם כי פחות איכותית יחסית לשיטות דפוס מתקדמות יותר.
בתמונה: בול דואר שהונפק בישראל בשנת 2023 בו מתואר תהליך ההדפסה של בולי דואר עברי שבוצע בשנת 1948 בשיטת הבלט, ובשובל הבול מופיעה הגלופה ששימשה להדפסת הבולים. למטה משולבים בולים שהודפסו כחלק מסדרת דואר עברי.
שיטת דפוס המבוססת על העיקרון של יצירת שקעים בלוח ההדפסה, אותם ימלאו בדיו אשר תועבר אל גיליון הנייר שיוצמד לגלופה.
קיימות שתי דרכים עקרוניות ליצירת השקעים בלוח ההדפסה:
- חריטה של השקעים על ידי גלף אמן המעתיק את עיצוב הבול אל הגלופה.
- צריבה של השקעים באמצעות חומצה תוך שימוש בתבניות שנוצרו בדרכים שונות.
בתמונה: בול הרמב"ם שהונפק בישראל בשנת 1953. זה היה הבול הראשון שהונפק בישראל בשיטת דפוס שקע.
כינוי לסידרה של 15 בולים מן המניין שהונפקו על ידי סודן בשנת 1941. הבולים עוצבו על ידי הגב’ ה. מ. הרברט (H. M. Herbert), והם מתארים את עצי הדקל על האי טוטי, בפאתי העיר חרטום, בנקודת המפגש של הנילוס הכחול והנילוס הלבן.
בתמונה: בול מטיפוס דקלים שהונפק בסודן בשנת 1941. למטה ניתן לראות דוגמאות נוספות לבולי הסידרה.
כינוי לבולים שהונפקו על ידי צרפת בין השנים 1906 עד 1913 לשימוש מושבותיה במערב אפריקה. במרכז עיצוב הבול שולב עץ דקל בולט על רקע מספר עצי דקל נוספים.
בתמונה: בול מטיפוס דקלים שהונפק בשנת 1906 עבור המושבה הצרפתית "דהומיי".
דרך ציבורית המשמשת להעברת מכתבים אל בתי הדואר בערים הראשיות. דרכים אלו זכו לתשומת לב מיוחדת של הנהגת המדינה, אשר דאגה לתחזק אותן ברמה גבוהה על מנת לאפשר העברה מסודרת של דברי הדואר. המושג "דרך הדואר" הפך לשם נירדף ל-"דרך ראשית", והפיתוח הכלכלי של יישובים ובתי עסק הושפע מאוד ממידת קירבתם לדרך הדואר.
מאז מחצית המאה ה-20, במהלכה התרחבה מאוד פריסת בתי הדואר ברחבי העולם, וגברה התודעה לפיתוח הדרכים לצורכי תחבורה כללית, כמעט ונעלמה המשמעות המיוחדת שניתנה לדרכי הדואר במאות הקודמות.
בתמונה: גלויה משנת 1906 המציגה קטע מדרך הדואר בארצות הברית אשר קישרה בין ניו יורק ובוסטון. בבול שהונפק באינדונזיה בשנת 2008 מוצג התוואי של דרך הדואר הגדולה שסללו ההולנדים בתחילת המאה ה-19 בצפון האי ג’אווה.
כינוי לבול מסירה מיוחדת שהונפק בארצות הברית בשנת 1907. במרכז הבול משולב כובע עם כנפיים, שנועד לסמל את הקסדה של האל הרומאי הרמס, שליח האלים, אולם הוא דומה יותר לכובע נשים רחב שוליים שהיה אופנתי באותה עת.
בשנת 1907 השתתפה השחקנית לילי אלזי (Lily Elsie) במחזה "האלמנה העליזה", אשר עלה על במת התיאטרון בלונדון וזכה לפירסום עולמי. השחקנית הבריטית נהגה לחבוש כובעים אופנתיים רחבי שוליים שעוטרו בנוצות, ואשר דמו מאוד לכובע ששולב בבול האמריקאי.
בתמונה: בול "מסירה מיוחדת" שהונפק בארצות הברית בשנת 1907, ואשר זכה לכינוי "האלמנה העליזה" עקב הדמיון בין הכובע ששולב בו, לכובע שנהגה לחבוש השחקנית הראשית במחזה הבריטי הפופולארי "האלמנה העליזה".
כינוי לשגיאת הדפסה שנוצרה בבול שהונפק באוסטרליה בשנת 1910. כתוצאה מגוף זר שחדר למכונת הדפוס במהלך ההדפסה נוצר כתם לבן קטן בעיצוב הבול. תקלות מסוג זה נפוצות למדי, ולרוב לא מושכות תשומת לב רבה מצד האספנים, אולם במקרה זה הכתם הלבן נוצר בדיוק על אחת מרגליה של ציפור האמו המשולבת בעיצוב הבול, ויצר את הרושם שהרגל שבורה.
בתמונה: הבול שהונפק באוסטרליה בשנת 1910. בהגדלה ניתן לראות את הכתם הלבן שנוצר על רגלו של האמו ויצר את הרושם של "רגל שבורה".
אי הלורד האו שוכן באוקיינוס השקט, כ-600 ק"מ מזרחית לאוסטרליה. בשנת 1930, בתקופה שבין 23 באוגוסט עד 17 באוקטובר, נוצר באי מחסור בבולים בערך נקוב של 2 פני. מנהל הדואר המקומי לקח בולים בערך נקוב של פני וחצי והוסיף עליהם בכתב יד הדפס רכב עם המילים "2 פני, שולם, אי הלורד האו" (2d/paid/LHI).
בתמונה: הבול הזמני שהונפק בשנת 1930 באי הלורד האו ביוזמת מנהל הדואר המקומי. בהגדלה ניתן לקרא את תוכן הדפס הרכב שנוסף בכתב יד על הבול.
בתחילת שנת 1916, בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, נוצר במושבה מזרח אפריקה הגרמנית מחסור בבולי דואר בערכים הנקובים השימושיים ביותר. מושלי המושבה החליטו להדפיס בולים זמניים בבית הדפוס המקומי של המיסיון האוונגלי, אולם בטרם הוכנסו הבולים החדשים לשימוש הגיע מגרמניה מלאי של בולי דואר שפתר את הבעיה והפך את הבולים המקומיים למיותרים. הבולים נותרו במחסני הדואר של המושבה הגרמנית, וכאשר התקרבו הכוחות הבריטיים למקום, הוחלט לקבור את הבולים באדמה על מנת למנוע את תפיסתם בידי הבריטים. הבולים נותרו קבורים בקרקע עד שנת 1922, כאשר ממשלת גרמניה חילצה אותם באישור הבריטים ומכרה אותם במכירה פומבית. השנים בהם היו הבולים קבורים בקרקע הלחה הזיקה מאוד לבולים, וכ-95 אחוזים מהם נפגמו לחלוטין והיה צריך להשמיד אותם.
בתמונה: בול בערך נקוב של רופיה אחת אשר הודפס ב-1916 בבית הדפוס של המיסיון האוונגלי במזרח אפריקה הגרמנית.
בשנת 2005 פורסמה בארצות הברית יוזמה משותפת של חברת פיטני באוס (Pitney Bowes) וחברת זאזל (Zazzle) להדפסת בולי דואר בעיצוב אישי. חברת פיטני באוס עסקה בתחום העברת דברי דואר וחברת זאזל עסקה בתחום השיווק והחזיקה ברשותה מאגרים עצומים של תמונות מהן ניתן היה לבחור את תוכן הבול. הקהל הוזמן להיכנס לאתר האינטרנט של חברת זאזל, לבחור את התמונה ואת הערך הנקוב המבוקש, וגיליון בן 20 בולים הודפס ונשלח לבית המזמין.
בתמונה: דוגמה לבול אישי שהונפק על ידי חברת זאזל.
.jpg)
ב-1 ביולי 1845 נכנס בארצות הברית לתוקף החוק שקבע תעריף אחיד למשלוח מכתבים. מחיר משלוח מכתב למרחק של עד 450 ק"מ נקבע לסכום של 5 סנט, ולמרחק ארוך יותר של עד 4500 ק"מ נקבע מחיר של 10 סנט. הנפקת בולי דואר לא סוכמה בשלב זה, ולמעשה הבולים הראשונים של ארצות הברית הונפקו רק בשנת 1847.
במספר ישובים ברחבי ארצות הברית החליטו מנהלי בתי הדואר המקומיים להנפיק באופן פרטי בולים שיקלו עליהם את העבודה השוטפת, ויחסכו את הצורך לרשום על כל מעטפה את מחיר המשלוח. בולים אלו, שהיו בשימוש עד להנפקת הבולים הכלל ארציים של ארצות הברית, זכו לכינוי "הבולים הזמניים של מנהלי בתי הדואר".
בתמונה: הבול הזמני שהונפק בשנת 1846 על ידי מנהל בית הדואר בעיירה מילבורי במסצ’וסטס, ועליו דמותו של ג’ורג’ וושינגטון. מרבית הבולים עוצבו בצורה פשוטה בהרבה, דוגמת הבול שהונפק בשנת 1845 בעיר בולטימור במרילנד.
ב-1 בינואר 1907 שונתה המדיניות של דואר ניו זילנד, והונפקו בולים רשמיים לשימוש משרדי הממשל השונים. עד אז המכתבים הרשמיים נשלחו במעטפות עליהן הודפסו המילים "דמי הדואר שולמו", ועכשיו נדרשו משרדי הממשל להדביק על המעטפות ששלחו את הבולים הרשמיים החדשים.
עם הפעלת המדיניות החדשה פנה מפקד תחנת המשטרה של העיירה ריפטון (Reefton) אל מנהל בית הדואר האיזורי שישב בעיירה הסמוכה גריימות’ (Greymouth) וביקש ממנו שיספק לו בולים רשמיים. מאחר ובבית הדואר של גריימות’ לא היה באותה עת מלאי זמין של בולים רשמיים, לקח מנהל הדואר בולים רגילים ורשם בכתב יד על כל אחד מהם את המילה "רשמי" (Official). בנוסף הטביע מנהל הדואר על הבולים חותמת בה נכתב שם בית הדואר והמילה "שולם 3" (Greymouth Paid 3).
בתמונה: בולים רשמיים זמניים שהונפקו בניו זילנד בשנת 1907.
שוורצנברג היא עיר השוכנת במזרח גרמניה, במחוז סקסוניה. מסיבה לא ברורה לא נכבשה שוורצנברג בתום מלחמת העולם השנייה, ובין ה-11 במאי עד ה-25 ביוני 1945 התנהלה העיר באופן עצמאי. במהלך תקופה זו הונפקו בעיר בולי דואר שהתבססו על בולי גרמניה הנאצית שנותרו במחסני בית הדואר המקומי, עליהם הוטבע הדפס רכב בדמות טירה שנועד להסתיר את דמותו של אדולף היטלר. הבולים המשיכו לשמש זמן קצר גם לאחר כניסת כוחות הכיבוש הסובייטי לעיר.
בתמונה: מעטפה שנשלחה מבית הדואר בשוורצנברג ועליה הבול המקומי. למטה ניתן לראות את שני הטיפוסים של הבולים, האחד עם דמות הטירה בלבד והשני עם שם העיר מתחת לדמות הטירה.
תהליך המופעל לעיתים בשלב ההדפסה וגורם לעיוות פני הנייר כך שחלק מן הדגם בולט מפני השטח של הנייר. ההבלטה נוצרת על ידי דחיסת הנייר בתבנית בת שתי שכבות. החלק הבולט עשוי להיות צבוע או להישאר במצבו הטבעי של הנייר.
תהליך ההבלטה הופעל במקרים רבים ליצירת מעטפות מבוילות ומסמכים רשמיים, וכן ליצירת בולי דואר בעלי מראה מרשים.
בתמונה: גזיר מתוך מעטפה מבוילת שהונפקה על ידי בריטניה. בהגדלה ניתן לראות את החלקים שהובלטו מפני הנייר של המעטפה.
הטבעה של דמות הבול המבוצעת במהלך שלבי העבודה על הכנתו, לפני ביצוע שלב ההדפסה הסופי. נהוג להבחין בין ארבעה סוגים של הגהות:
הגהת אמן - הטבעה המבוצעת מן המטבעת תוך כדי שלבי החריטה של האמן, לפני השלמתה.
הגהת מטבעת - הטבעה המבוצעת מן המטבעת בתום השלמת העבודה עליה, על מנת לבחון את תקינותה.
הגהת גלופה - הטבעה המבוצעת מן הגלופה, כלומר מלוח ההדפסה, כחלק מתהליך הבדיקה שלה.
הגהת צבע - הטבעה המבוצעת מן המטבעת או מן הגלופה בצבעים שונים כחלק מתהליך ההחלטה על צבע ההנפקה.
בתמונה: הגהת צבע של בול דואר עברי. ההגהה בוצעה בצבע כחול כהה מן הגלופה שנועדה להדפסת בול בערך נקוב של 5 מיל, אשר הונפק בצבע ירוק.
סדרה ארוכה של הגהות שהוכנו על ידי בית הדפוס "דה לה רו" (De La Rue) במחצית שנות התשעים של המאה ה-19. ההגהות נועדו לשמש את בית הדפוס כאמצעי המחשה ללקוחות פוטנציאלים מרחבי האימפריה הבריטית לגבי יכולות הביצוע ומגוון העיצובים וסוגי הנייר שביכולת בית הדפוס להציע להם. ההגהות עוצבו על בסיס בולים ששימשו את האימפריה הבריטית בזמנו, עם דמותה של המלכה ויקטוריה במרכז. במסגרת העליונה של התווית, במקום שם המושבה שהודפס שם בדרך כלל, שולבה המילה "אימפריה" (Imperium).
בתמונה: הגהת "אימפריה" מנוקבבת. למטה ניתן לראות מגוון של הגהות "אימפריה" בצבעים וסוגי נייר שונים.
סידרה של הגהות שהודפסו על ידי יוצר הבול מן הגלופה תוך כדי העבודה עליה. הגהות אלו מאפשרות לאמן לבחון בזמן אמת את תוצרי העבודה, לאתר פגמים שאולי נוצרו בגלופה, ולתקן אותם. ההגהות משקפות את שלבי העבודה של האמן, החל מן הפעולות הראשונות וכלה בתוצר הסופי שיועבר להדפסה. עבור אספני הבולים משקפות ההגהות את אופן פעולתו של האמן ואת הדרך בה התפתחה היצירה.
בתמונה: אחת מתוך שמונה הגהות שהודפסו על ידי האמן שעיצב בול שהונפק בארגנטינה בשנת 1985. למטה ניתן לראות את כל שמונה ההגהות ואת הבול הסופי שהונפק בפועל.
בשנת 1839 יזם משרד האוצר הבריטי תחרות לעיצוב בולי הדואר הראשונים, והבטיח לשלם סכום של 100 לירות שטרלינג להצעות שיזכו בתחרות. מבין 2600 ההצעות שהתקבלו במשרד האוצר נבחרו ארבעה עיצובים, אולם בסופו של דבר הועדפה הצעתו של רולנד היל כעיצוב על פיו הודפס בול הפני השחור.
בתמונה: אחד העיצובים שהוגשו למשרד האוצר הבריטי כחלק מהתחרות.
הדפסת מספר עותקים של הבול מתוך הגלופה לצורכי בדיקה, לפני שמאשרים אותה לשימוש באופן סופי. הדפסה זו נעשית על ידי יצרן הגלופה או על ידי המדפיס, והיא נועדה לאתר פגמים ותקלות שחלו בתהליך הייצור של הגלופה. הגהת גלופה זהה במרבית המקרים לבול הסופי, ולעיתים נהגו לנקב בה חורים על מנת לסמן אותה כחומר ארכיוני ולמנוע שימוש בה למשלוח דואר.
בתמונה: צמודה של הגהות גלופה מבול שהונפק בארצות הברית. למטה משולב קטע מתוך תעודת מומחה המאשר כי הפריט שנבדק הוא אכן הגהת גלופה, וכי החורים שנוקבו בבול נעשו כחלק משילובו בארכיון.
במקרים בהם מדובר בבולים המודפסים ביותר מצבע אחד, הגהת הגלופה תכיל רק את החלק שנכלל באותה גלופה. ההגהה מימין נלקחה מן הגלופה ששימשה להדפסת מסגרת הבול (צפון בורניאו, 1939) וההגהה משמאל נלקחה מגלופה ששימשה להדפסת מרכז הבול (ג’מייקה, 1921).
מאז תחילת שנות החמישים של המאה ה-20 נהגו יצרני הבולים של צרפת ומושבותיה להדפיס גיליונות של הגהת גלופה בצבע. גיליונות אלו הוכנו כחלק משלב ההחלטה על הצבע המדויק בו יודפסו הבולים, והם הודפסו במתכונת פחות או יותר קבועה. הגיליונות, שכללו 25 בולים, הודפסו כך שארבע השורות הראשונות הודפסו כל אחת בצבע אחיד, והשורה החמישית הודפסה תוך שילוב של הצבעים השונים. במקרים רבים ניתן למצוא בשולי הגיליון רישומים בעיפרון המציינים את מספרו המדויק של הצבע הנבחר, לעיתים בצירוף הערות נוספות.
בתמונה: גיליון הגהת גלופה בצבע שהודפס עבור בול שהודפס בשנת 1956 על ידי צרפת עבור קמבודיה. למטה משולב גיליון הגהת גלופה בצבע שהודפס עבור צרפת בשנת 1957.
מבט על ההערות בעיפרון שנרשמו ליד שורות הבולים.
הדפסה שבוצעה ישירות מן המטבעת בתום עבודתו של הגלף, כולל הגהות המשקפות את היצירה השלמה לפני ביצוע תהליך ההקשייה של המטבעת, וכלה בהדפסה הסופית המציגה את מצב המטבעת לאחר תהליך ההקשייה. הגהות אלו נועדו לאפשר לגלף לבחון את תוצאת עבודתו, ולאתר שגיאות ותקלות הניתנות לתיקון במהלך העבודה על גילוף המטבעת.
במרבית המדינות נהוג היה לשמור את הגהות המטבעת בארכיון בית הדפוס שייצר אותן, תוך שילוב של חותמות והערות שונות, דוגמת חתימת האמן שגילף את המטבעת. בשנים האחרונות פורקו רבים מן הארכיונים של בתי הדפוס שהפסיקו לפעול, והגהות המטבעת מצאו את דרכן לשוק הבולאי ונמכרו לאספני הבולים.
בתמונה: הגהת מטבעת של בול בריטי שהודפסה בשנת 1872. על כרטיס הקרטון הוטבעה חותמת המכריזה כי ההדפסה בוצעה מן המטבעת בשלב שקדם להקשיית לוחית המתכת.
ב-1 באפריל 1830 נכנס לתוקפו החוק שנחתם על ידי מלך צרפת שארל העשירי, והדואר במרחב הכפרי של צרפת החל לפעול. המדובר היה בפריסה של 35 אלף תיבות דואר לאורך מסלולים שיצאו ממרכזים עירוניים בכל רחבי צרפת, ובגיוס של כ-5,000 דוורים שהלכו מידי יום במסלול של כ-25 ק"מ על מנת לאסוף את המכתבים מתיבות הדואר ולחלק את דברי הדואר שנועדו לנמענים במרחב הכפרי.
מימון הפעילות של דואר המרחב הכפרי נעשה בחלקו באמצעות מס מיוחד שהוטל על דברי דואר שנאספו או חולקו במרחב הכפרי, וזאת בנוסף לדמי המשלוח הרגילים עבור העברת המכתב.
עבודתו של הדוור במרחב הכפרי נחשבה לקשה ומפרכת, וכללה הליכה יומית בכל תנאי מזג האוויר לאורך מסלול ארוך. קשיים אלו תוארו בשיר שחובר בשנת 1890: "האם יש עבודה קשה מזו של הדוור הכפרי? הולך ללא הפסקה... תמיד ברגל ולעולם לא רכוב על סוס. קם השכם בבוקר ועמל עד שקיעת השמש, בלי שיזכה להתרענן מלגימה של יין לבן".
בתמונה: בול שהונפק בצרפת בשנת 1950 והוקדש לדמותו של הדוור הכפרי.
שירות דואר שאורגן במרוקו בשנת 1912 על ידי בית המלוכה המרוקאי, וזאת על מנת להדגיש את תביעתם לשלטון אל מול השלטון הזר, הצרפתי והספרדי, שמשל בפועל במרוקו. הדואר השריפי, שהנפיק בולי דואר וקישר את הערים המרכזיות של מרוקו, פעל כשנה אחת ונסגר לאחר מיסוד פעילותו של הדואר הצרפתי במדינה.
בתמונה: בול שהונפק בשנת 1912 על ידי הדואר השריפי. הבול, שעוצב על ידי פול ליאת (Paul Layat) והודפס בפריז, מציג את המסגד בגדול של טנג’יר. בשנת 1962 הנפיק דואר מרוקו בול מיוחד לציון מלאת 50 שנה לפעילות הדואר השריפי.
הוספת פרטים בתהליך נפרד על גבי גיליון בולים קיים שכבר הודפס קודם לכן. הוספת הדפס רכב על בול קיים מתבצעת לרוב כאשר יש צורך לייצר בדחיפות בול דואר חדש, ואין לרשויות הדואר את הזמן הדרוש לביצוע תהליך ההדפסה המלא.
קיימים מצבים רבים בהם נוצר הצורך להוספת הדפס רכב, דוגמת מקרים של עדכון לא מתוכנן של תעריפי הדואר המחייב ייצור בולים בערכים נקובים חדשים, שינוי שם המדינה (לרוב בעת קבלת עצמאות), או הוספת מסר תעמולתי דחוף.
בתמונה: בול שהונפק בישראל בשנת 1962, כתוצאה מצורך דחוף בבולים בעלי ערכים נקובים חדשים. הדפס הרכב שינה את הערך הנקוב של הבול.
מצב נדיר בו נוסף הדפס רכב בכתב יד על בול קיים, שינה את מעמדו, ולמעשה יצר בול חדש.
דוגמה נדירה למצב זה התרחשה בשנת 1915 באי מאפיה השוכן באוקינוס ההודי, כ-25 ק"מ מחופי טנזניה. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה שכנה באי מושבה גרמנית, שהייתה חלק ממזרח אפריקה הגרמנית. בשנת 1915 כבש הצבא הבריטי את האי, והפך אותו לשטח בשליטה בריטית. כחלק מן הפעולות להחזרת החיים האזרחיים לתקנם, הוסבו בולי הדואר הגרמניים שנתפסו כשלל בבית הדואר של האי מאפיה, והפכו באמצעות תוספת של הדפס רכב לבולי דואר של המושבה הבריטית החדשה.
כשהתקבלה ההחלטה לבצע את פעולת ההסבה, לא עמד לרשות הפקידים הבריטים שום אמצעי טכני להטבעת הדפס הרכב על הבולים. המפקד הצבאי הבריטי של האי מאפיה, לוטננט קולונל ג’. ד. מקקיי (LT. COLONEL J. D. MACKAY), החליט לבצע באופן ידני את הסבת הבולים, והוסיף בכתב ידו על כל בול את המילים "המלך ג’ורג’, מאפיה" (Gorge REX, MAFIA) ואת ראשי התיבות של שמו (JDM). ככל הנראה הספיק המפקד הצבאי להוסיף את הכיתוב הזה על כ-10 עד 15 בולים מכל ערך נקוב, לפני שהוכנה חותמת גומי מתאימה והמשך העבודה בוצעה באמצעות חותמת זו.
בתמונה: בול גרמני בערך נקוב של 4 הלר שהוסב לבול בריטי באמצעות הדפס רכב בכתב יד. למטה ניתן להשוות בבול דומה, בערך נקוב של שבע וחצי הלר, בין הדפס הרכב בכתב יד והדפס הרכב שהוטבע באמצעות חותמת.
הוספת הדפס רכב על בולים קיימים באמצעות מכונת כתיבה על מנת לשנות את פרטי הבול או לעדכן את הערך הנקוב שלו.
בתמונה: שינוי הערך הנקוב על בולי טונגה שבוצע בשנת 1896 באמצעות מכונת כתיבה. למטה משובץ בול שהונפק בניקרגואה והוסב בשנת 1929 לשמש כבול דואר אוויר.
תקלת הדפסה שכתוצאה ממנה נוסף הדפס הרכב כשהוא הפוך יחסית לבול הדואר המקורי.
בתמונה: בול שהונפק במלטה בשנת 1926 ועליו נוסף הדפס רכב כשהוא הפוך.
תקלה בשלב הטבעת הדפס הרכב אשר הובילה למצב בו הכיתוב של הדפס הרכב, כולו או חלקו, מופיע פעמיים בבול.
בתמונה: בול שהונפק במושבה זולולנד בשנת 1888. הבול הונפק על ידי הוספת שם המושבה על בול של המושבה נטאל. המילה "זולולנד", שנוספה באמצעות הדפס רכב, הוטבעה פעמיים עקב תקלה בשלב הייצור.
הדפס רכב שהוטבע על ידי דואר מקאו בשנת 1934 על סדרת בולים מן המניין שהוסבו לשימוש כבולי דואר אוויר. בהדפס הרכב שולבו סימני כתב בגופן יווני, וזאת על מנת להקשות על זייפנים שיתקשו להשיג את הגופן החריג. המסר שנכתב על הבולים היה חסר משמעות, וכלל שורה אקראית של סימני כתב יווני.
בתמונה: אחד הבולים עליהם הוסיף דואר מקאו את הדפס הרכב באותיות יווניות. בהגדלה ניתן לראות את סימני הכתב, אשר כאמור לא הכילו מסר אלא סתם רצף של סימני כתב.
הדפס רכב שהוטבע על בולים כאמצעי ביקורת ופיקוח במקרים של גניבה. לאורך השנים נוצרו מצבים בהם מלאי גדול של בולים נגנב ממחסני הדואר, והתעורר חשש כי ימכרו בזול לציבור הרחב ויגרם הפסד כספי לדואר. הוספת הדפס הרכב על הבולים שנותרו במחסני הדואר נועד לסמן אותם כבולים חוקיים ולאסור את השימוש בבולים חסרי הסימון.
בתמונה: הדפס רכב עם המילה "קנזס" שהוטבע בשנת 1929 על בולי ארצות הברית, בעקבות גל מעשי שוד של בתי דואר. למטה משולבים בול ממקסיקו עליו הוטבע בשנת 1856 הדפס רכב עם שם המחוז "סולטפק" (Sultepec), ובול מגרמניה המזרחית עליו הוטבע בשנת 1948 הדפס רכב עם שם המחוז "ליפציג" (Leipzig).
הדפס רכב שהוטבע על גיליון הבולים השלם באופן רצוף, מבלי להתחשב במיקומו המדוייק של כל אחד מן הבולים בגיליון.
בתמונה: הדפס רכב בדגם של קרנות דואר שהוטבע בשנת 1948 על בולי מערב גרמניה. בהגדלה ניתן לראות הדפס רכב רצוף שהוטבע על בולי ספרד בשנת 1931.
הדפסה הכוללת דגם מורכב של קווים עדינים שנוספה על הנייר ששימש להדפסת הבול, מתחת לעיצוב הבול. נייר הכולל הדפס רקע מכונה נייר ביטחון, והשימוש בו נועד להקשות על זייפני הבולים לייצר בולי דואר או למחוק את סימני החותמת שהוטבעה על הבולים על מנת לעשות בהם שימוש חוזר.
המונח האנגלי Underprint משמש לעיתים לתיאור בול עם הדפסה בצידו האחורי.
בתמונה: בול שהונפק בהונדורס הבריטית והודפס על נייר ביטחון הכולל הדפס רקע. בהגדלה ניתן להשוות בין שני בולים דומים שהונפקו במקסיקו כחלק מסדרת "יצוא", האחד על נייר רגיל והשני על נייר עם הדפס רקע.
דואר אוסטריה נהג להכין עבור כל בול שתוכנן להנפקה הדפס בצבע שחור, אשר הופץ לעיתונים הבולאיים לפני מועד ההנפקה הרשמי וזאת במטרה שיפרסמו את התמונה בעיתון. נוהג זה, שנמשך עד השנים האחרונות, נדחק עקב האפשרות להפיץ את תמונת הבול כקובץ אלקטרוני.
בתמונה: הדפס שחור של בול שהונפק באוסטריה בשנת 2007. ניתן לראות את ההשוואה בין ההדפס השחור ובין התמונה הצבעונית של הבול כפי שהונפק בפועל.
.jpg)
תהליך עבודה במהלכו מוטבע העיצוב המופיע בלוח ההדפסה על פני גיליון נייר. בין שלבי העבודה הכרוכים בתהליך ההדפסה ניתן למנות את ניקוי לוח ההדפסה, מריחתו בדיו, והצמדת גיליון הנייר אל לוח ההדפסה המרוח בדיו.
בתמונה: הוצאת גיליון הנייר ממכונת הדפוס לאחר ביצוע שלב ההדפסה, כפי שתועד במדפיס הממשלתי האמריקאי בשנת 1904.
מונח המתייחס לתקלה שהתרחשה בשלב ההדפסה, כאשר גיליון הנייר, עליו נמרחה מראש שכבת הדיו בצידו האחורי, הוכנס למכונת הדפוס כשהוא הפוך, והטבעת הבולים בוצעה בצד השגוי של הגיליון, על שכבת הדבק.
בתמונה: בולי דואר עברי בערך נקוב של 15 מיל שהודפסו בטעות על הצד האחורי של גיליון הנייר. בהגדלה ניתן לראות את חוות דעת המומחה המאשר כי הבולים אכן הודפסו בצד הדבק.
.jpg)
בול שהודפס כך שהעיצוב שלו, כולו או חלקו, מופיע על הנייר כשהוא הפוך. במרבית המקרים מצב שכזה נוצר עקב תקלה בשלב ההדפסה, כאשר הדיו לא התייבשה מספיק מהר, ודמות הבול הועברה לצידו האחורי של גיליון הנייר הבא שהונח על הגיליון שעדיין רטוב.
הדפסה מכוונת של עיצוב הפוך בוצעה בפרוסיה בשנת 1866. הבול הודפס כשהוא הפוך על צידו האחורי של נייר שקוף, על גבי שכבת הדבק שמאחורי הבול. הרעיון היה שכך תימנע האפשרות לשטוף את הבול מן המעטפה מבלי שהעיצוב יהרס לחלוטין.
דוגמה להדפסה של חלק מן העיצוב כשהוא הפוך התרחשה בסוריה בשנת 1930, בסידרה של בולים מן המניין. עקב תקלה בהכנת הגלופה שולב באחד מבולי הסידרה שם משפחתו של המעצב כשהוא הפוך.
בתמונה: צידו האחורי של בול שהודפס בפרוסיה בשנת 1866 כשהוא הפוך על נייר שקוף.
למטה משולבים שני צידי בול שהודפס ביוגוסלביה בשנת 1919, ועקב תקלה בייבוש הדיו הועתקה הדמות (מימין) אל הגיליון הבא שהונח על הבולים הרטובים.
בול מן המניין שהונפק בסוריה בשנת 1930 אשר שם משפחתו של המעצב שולב בשולי הבול כשהוא הפוך. ניתן להשוות את השם ההפוך (מימין) למצב התקין באחד מיתר בולי הסידרה.
בול, או צמודת בולים, אשר עקב תקלה בשלב ההדפסה הוטבע בהם רק חלק מן העיצוב. מצב זה עשוי להיגרם עקב קפל שנוצר בנייר במהלך ההדפסה ומנע מן הדיו להגיע אל הבולים, או עקב חדירה של גוף זר שחצץ בין לוח ההדפסה ובין נייר הבולים.
בתמונה: צמודת בולים שהודפסה בישראל בשנת 1948, אשר עקב קפל בגיליון הנייר נותרו חלק מן הבולים כשהם לא מודפסים. למטה משובצת צמודה של בולים שהונפקה בניו זילנד, ותווית שנדבקה על גיליון הנייר מנעה את ההדפסה המלאה של חלק מן הבולים. כאשר התייבש הדבק של המדבקה היא נשרה, והבולים הלא מודפסים נחשפו. התווית נשמרה בידי אספני הבולים והיא מוצגת מתחת לצמודת הבולים.
בין השנים 1872 עד 1877 הודפסו בשוודיה בולים המעוצבים בדמות עיגול מרכזי בולט ונקובים במטבע בשם אור (Ore). אחד הבולים, בערך נקוב של 20 אור, הודפס מספר פעמים בגוונים שונים של צבע אדום. אחת ההדפסות התבררה כבעייתית מאוד, מאחר והצבע האדום הבהיר דהה במהירות עד שלו ניתן היה עוד להבחין בפרטי הבול.
דואר שוודיה החליט לאסוף מבתי הדואר את כל הגיליונות שדהו, ולהדפיס עליהם את הבול פעם נוספת, בצבע כהה יותר. התנאים הטכניים לא אפשרו להדפיס את הצבע החדש בדיוק על ההדפסה המקורית, ובמקרים רבים ניתן להבחין במתאר הדהוי של הבול המקורי ברקע הבולים החדשים.
בתמונה: בול שהודפס מחדש בשנת 1876 וניתן לראות ברקע את ההדפסה המקורית. למטה ניתן לראות גזיר ועליו הבול הדהוי (לצד בול נוסף בערך נקוב של 5 אור).
בקטע המוגדל מתוך הבול ניתן לראות את שרידי ההדפסה הדהויה ברקע ההדפסה החדשה.
בול המודפס באופן מטושטש כך שלא ניתן לראות בבירור את קווי ההדפסה הבודדים שלו. מצב זה נגרם כאשר הנייר אינו מוחזק היטב במכונת הדפוס והוא זז ברגע בו בוצעה ההדפסה, או שהדיו העודפת שהייתה מרוחה על הגלופה לא נוקתה היטב והיא נמרחה גם במרווחים שהיו צריכים להישאר לא מודפסים.
בתמונה: בול שהונפק באוסטרליה בשנת 1927 והודפס באופן רשלני כך שהדיו נמרחה עליו. בהגדלה ניתן להשוות בין המראה המטושטש של הדפסה מרוחה ובין המראה החד של הדפסה תקינה.
מונח המתייחס לאישור שניתן על ידי הדואר הבריטי בשנות השישים של המאה ה-19 למספר קטן של חברות ואירגונים להדפיס באופן רשמי הדפס רכב פרטי על הבולים שנרכשו על ידם. הדפס הרכב נועד למעשה לסמן את הבולים כרכוש החברה, ולמנוע את גניבתם על ידי עובדי החברה.
ארגון הדואר התייחס להדפסי רכב מגינים כאל רע הכרחי, ובמרבית המקרים העדיף להעניק אישור להוספת הדפסי רכב בצידם האחורי של הבולים, תוך שההדפסה מתבצעת על ידי הדואר במהלך ייצור הבולים, מתחת לשכבת הדבק. כאמור רק כעשר חברות ואירגונים קיבלו אישור להוסיף הדפס רכב מגן בחזית הבול, וגם אישורים אלו בוטלו בתוך שנים ספורות.
הנוהג להוסיף הדפסי רכב מגינים הוחלף על ידי השימוש במכונות החירור (PERFIN), שסימנו את הבולים כרכוש החברה.
בכל המקרים בהם נעשה שימוש בהדפס רכב מגן בוצעה ההדפסה של התוספת הפרטית באופן עדין, בדיו הדומה בציבעה לצבע הבול, כך שהציור המקורי של הבול לא יוסתר על ידי הדפס הרכב.
בתמונה: הדוגמה המפורסמת ביותר של שימוש בהדפסי רכב מגינים בוצעה על ידי קבוצת הדיונים של אוניברסיטת אוקספורד (Oxford Union Society), אשר נהגה לספק לחבריה בולים מקופת הארגון. על מנת למנוע שימוש לרעה בבולים אלו הודפסו בחזית הבול ראשי התיבות של שם הארגון O.U.S.
מונח הלקוח מארצות הברית ומתייחס לזהות הגורם שהוסיף את הדפס הרכב על הבולים המבוטלים מראש. המונח מבדיל בין "הדפסת המשרד", המתייחס למשרד לחריטה והדפסה (Bureau of Engraving and Printing), ובין ההדפסות האחרות שבוצעו על ידי שלל גורמים ממשלתיים ופרטיים ברחבי ארצות הברית.
בתמונה: בול מבוטל מראש שהדפס הרכב שעליו בוצע בשנת 1938 על ידי המשרד לחריטה והדפסה. למטה משולבות שלוש דוגמאות להדפסות המשרד, המציגות את המראה האחיד של הדפסי הרכב, ושלוש דוגמאות להדפסות פרטיות ממקומות שונים.
.jpg)
.jpg)
.jpg)
כינוי להדפסה חוזרת של בולי הפני השחור שביצע הדואר המלכותי בבריטניה בשנת 1865, שנים רבות לאחר שבולים אלו כבר לא היו בשימוש. הדואר השתמש בגלופה מספר 66 שנשמרה בארכיב והדפיס ממנה מספר גיליונות. הסיבה לביצוע ההדפסה החוזרת אינה ברורה, אולם הסיפור הרווח טוען כי ההדפסה החוזרת בוצעה על פי בקשת בית המלוכה הבריטי וזאת על מנת להעשיר את אוספי הבולים של ילדי בית המלוכה.
בתמונה: בול "פני שחור" שהודפס בשנת 1865 במסגרת ההדפסה החוזרת.
בול שהוצא משימוש וערכו למשלוח דואר בוטל. לעיתים בולים שכאלו נמכרים לסוחרי בולים כשאריות, ובחלק מן המקרים הם מסומנים באמצעות הדפס רכב המדגיש את מצבם כבולים שהוצאו משימוש.
בתמונה: בול משוויץ שהוצא משימוש ונוסף עליו הדפס רכב עם המילים "מחוץ למחזור" בגרמנית (Ausser Kurs). למטה משולב בול מצרפת שהוצא משימוש ונוסף עליו הדפס רכב עם המילה "מבוטל" בצרפתית (Annule).
.jpg)
בול או סדרה לשימוש שוטף. הבול מודפס מחדש בכל פעם שהמלאי לצורכי דואר אוזל. לרוב - הבולים מן המניין קטנים ומודפסים בפחות צבעים.
בתמונה: בול מן המניין מסדרת מבנים ואתרים היסטוריים שהונפק בשנת 2000.
בניגוד לבולים מן המניין - בולי הזכרון מודפסים פעם אחת בלבד. הם באים לחגוג או להנציח אירוע, אדם או נושא. בהנפקות זיכרון מושם דגש מיוחד על עיצוב והדפסה איכותיים.
בתמונה: בול זיכרון שהונפק בישראל לרגל יום הבולאות בשנת 1999.
כינוי שהוענק לבול צרפתי אשר הונפק לראשונה בשנת 1903 והונפק שוב ושוב לאורך השנים תוך שינויים קלים בעיצוב. במרכז הבול מוצגת דמותה של אישה בלבוש מסורתי הזורעת את השדה.
בתמונה: בול הזורעת כפי שהונפק בשנת 1903.
כחלק מהרחבת רשת הדואר ברחבי בריטניה בתחילת שנות החמישים של המאה ה-19, נפתחו בתי דואר מקומיים בכפרים קטנים רבים ברחבי סקוטלנד. הדואר המלכותי הקצה לאותם כפרים חותמות דואר פשוטות, שכללו רק את שם היישוב ולא הכילו את המתקן המאפשר לציין את מועד המשלוח. בחלק מן הכפרים האלו נשלחו מעט מאוד מכתבים, והחותמות שהוטבעו על דברי דואר שהוחתמו בהם מבוקשים מאוד על ידי האספנים.
בתמונה: מכתב שנשלח בשנת 1858 מן הכפר הקטן אריסאיג (Arisaig) שבצפון מערב סקוטלנד. פקיד הדואר המקומי החתים את בול הפני האדום שהודבק על המכתב בחותמת המקומית של הכפר.
.jpg)
השלב המסיים בתהליך ייצור הנייר, במסגרתו מעבירים את הנייר דרך סדרה של גלילי מתכת המחליקים את פני הנייר.
מקורו של המונח האנגלי בשפה היוונית, במילה המשמשת גם כמקור למילה "צילינדר".
בתמונה: השחלת הנייר דרך סדרה של גלילי מתכת במטרה להחליק את פני הנייר.
בול שהודפס מן הגלופה זמן קצר לאחר תחילת השימוש בה, לפני שהיא החלה להישחק מן השימש השוטף. בבולים אלו ניתן לראות את כל הקווים העדינים שנחקקו בגלופה, והבול נראה במיטבו. בולים אלו מבוקשים מאוד על ידי אספני הבולים.
בתמונה: בול שהודפס במאוריציוס בשנת 1848, בשלב מוקדם של השימוש בגלופה. ניתן לראות בבול בבירור את כל הקווים שנחרטו בגלופה.
כינוי לבול שהונפק על ידי דואר הקנטון של באזל בשנת 1845. במרכז עיצוב הבול הודפסה יונה פרוסת כנפיים שהקנתה לבול את שמו.
בתמונה: בול "היונה של באזל" שהונפק ב-1 ביולי 1845.
היטל מיוחד בסכום של חצי פני שנגבה על ידי הדואר הבריטי במחצית הראשונה של המאה ה-19. הסכום הזה נגבה מכל מכתב שהועבר בשטח סקוטלנד, אם הוא חצה בדרכו את אחת מנקודות הביקורת שנקבעו בדרכים מסויימות או חצה גשר שנקבע כנקודת מס. הסכום הוטל גם במקרים בהם המכתב הובל במרכבה בעלת יותר משני גלגלים.
ההיטל המיוחד נקבע על ידי הפרלמט הבריטי בשנת 1813, וההכנסות מגבייתו הועברו לקרן מיוחדת שהוקמה על מנת לתחזק את הדרכים הציבוריות. ההיגיון שהנחה את קובעי החוק היה שמרכבות כבדות בעלות ארבעה גלגלים גורמות נזק לדרכים הציבוריות, ולכן עליהן להשתתף במימון תחזוקת הדרכים והגשרים הציבוריים.
ההיטל היה בתוקף עד למימוש הרפורמה בתעריפי הדואר בשנת 1840.
בתמונה: מכתב מקופל שנשלח בשנת 1833 מהעיר אברדין שבצפון מזרח סקוטלנד אל העיר מונטרוז שבדרום מזרח סקוטלנד. בחזית המכתב נרשם בכתב יד מחיר המשלוח - 7 פני, התעריף הנכון להעברת מכתב למרחק של 30 עד 50 מייל. בנוסף, הוטבעה בחזית המכתב חותמת המעידה כי נגבה עבור המכתב ההיטל המיוחד של חצי פני.
.jpg)
כינוי לבולים מן המניין שהונפקו על ידי שוויץ בין השנים 1882 עד 1907. בבולים שולבה דמותה של הלווטיה, דמות נשית המייצגת את שוויץ, כשהיא עומדת ואוחזת חנית ומגן.
בתמונה: בול בעיצוב "הלווטיה העומדת" שהונפק בשנת 1882. למטה ניתן לראות בולים נוספים מטיפוס זה שהונפקו בשנת 1900, 1905 ו-1907.
מלך בריטניה ג’ורג’ החמישי החזיק גם בתואר קיסר הודו, והיה ידוע בשם המלך הקיסר ג’ורג’. במהלך מלחמת העולם הראשונה ראשי התיבות של שמו נוספו כהדפס רכב על בולים גרמניים שנתפסו שלל על ידי הצבא הבריטי במושבות גרמניות שונות, והוסבו לשמש כבולי כיבוש זמניים תחת שלטון בריטי.
בתמונה: בול משנת 1900 של המושבה הגרמנית סמואה עליו נוסף בשנת 1914 הדפס רכב .G.R.I אשר הסב אותו לבול כיבוש בריטי. הדפס הרכב שינה גם את הערך הנקוב של הבול מ-20 פנינג (המטבע הגרמני) לשני פני וחצי (המטבע הבריטי).
כינוי לבול שהונפק במושבה ויקטוריה בשנת 1852, ואשר הציג באופן חריג לזמנו את המלכה ויקטוריה כשהיא יושבת על כס המלכות. עיצוב זה היה שונה משמעותית ממרבית בולי האימפריה הבריטית שהציגו את ראש המלכה. הבולים בדגם זה הונפקו בוויקטוריה עד שנת 1857.
בתמונה: בול בדגם "המלכה על כיסאה" שהונפק בוויקטוריה בשנת 1852.
על מנת לממן את שירות הדואר שהופעל בשנת 1830 במרחב הכפרי בצרפת, נקבע בחוק היטל מיוחד בעלות של דצים (decime) אחד. סכום זה נדרש בנוסף לדמי המשלוח הרגילים, והיה צורך לשלם אותו עבור כל מכתב שנועד לכתובת במרחב הכפרי של צרפת, או נשלח ממנו.
החיוב בוצע באמצעות הטבעת חותמת עגולה ובה נכתב 1D. בחודשים הראשונים הוטבעה החותמת בצבע שחור או אדום ללא הבחנה, אולם באפריל 1834 פורסמו נהלים שקבעו כי החותמת תוטבע בצבע אדום על מכתבים שנשלחו מן המרחב הכפרי, ובצבע שחור על מכתבים ממקומות אחרים המיועדים לכתובת במרחב הכפרי.
המס המיוחד עבור משלוח מכתבים במרחב הכפרי בצרפת בוטל בחודש יולי 1846.
בתמונה: מכתב שנשלח בשנת 1838 מן העיר גרנובל אל הכפר אלמון (Allemond) שבהרי האלפים בדרום מזרח צרפת. על המעטפה הוטבעה בצבע שחור חותמת המס על הדואר הכפרי. החותמת הוטבעה בצבע שחור או בצבע אדום על פי ההנחיות.
.jpg)
כינוי לבולים הראשונים שהונפקו בשנת 1853 במושבה הבריטית כף התקווה הטובה (כיום חלק מדרום אפריקה). הבולים הונפקו בצורת משולש, וזאת על מנת לאפשר לפקידי הדואר המקומי שלא ידעו קרא וכתוב להבחין בין מכתבים שנשלחו מתוך המושבה ובין מכתבים שהגיעו מחוץ למושבה (עליהם היו מודבקים בולים מרובעים רגילים).
בשנת 1853 הונפקו בכף התקווה הטובה שני בולים בצורת משולש, האחד אדום בערך נקוב של פני אחד והשני כחול בערך נקוב של ארבעה פני.
בתמונה: שני עותקים של הבול האדום, כפי שהודפס כך ששני בולים יצרו צורה של ריבוע. למטה נמצא בול כחול בודד שנגזר מתוך הגיליון.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה גייסה שוודיה את המשמר הלאומי שלה והחזיקה אותו בכוננות במהלך המלחמה. על מנת לגייס כספים שיאפשרו לצייד את אנשי המשמר הלאומי בביגוד מתאים ובאמצעים האחרים הדרושים להם, הונפקו בולי דואר מיוחדים שחלק ממחירם הועבר לקרן למימון המשמר הלאומי. על בולים אלו הוטבע הדפס רכב שכלל את סמל שלושת הכתרים של בית המלוכה בשוודיה ואת המונח "המשמר הלאומי" (Landstormen).
בתמונה: בול שהונפק בשוודיה בשנת 1916 ועליו הכיתוב הקובע כי הוא נועד לאסוף כספים למימון המשמר הלאומי.
כינוי לבולי הסדרה השנייה שהונפקה על ידי ברזיל בשנת 1844. בבולים אלו הספרות שבמרכז הבול הודפסו כשהן נטויות לצד ימין, בשונה מבולי הסדרה הראשונה (בולי עין הפר) שם הספרות היו ישרות.
בתמונה: בול מסדרת הנטויים בערך נקוב של 60 רייס.
בולים שהונפקו בו זמנית על ידי מספר ישויות מנפיקות. מרבית ההנפקות הכוללניות נעשו ביוזמת אחת ממעצמות אירופה בשיתוף עם המושבות, הטריטוריות ושטחי החסות שלה. ההנפקה הכוללנית הראשונה בוצעה על ידי פורטוגל ומושבותיה בשנת 1898, ומרבית ההנפקות הכוללניות בוצעו ביוזמת בריטניה וצרפת.
בתמונה: אחד הבולים שנכללו בהנפקה הכוללנית הראשונה של פורטוגל ומושבותיה בשנת 1898. למטה ניתן לראות דוגמאות מן ההנפקה הכוללנית של צרפת ומושבותיה בשנת 1949, ומן ההנפקה הכוללנית של בריטניה ומושבותיה בשנת 1953.
בולים שהונפקו בתקופות של אינפלציה גבוהה, והודפסו עליהם ערכים נקובים גבוהים במיוחד.
בתמונה: בול שהונפק בגרמניה בתחילת שנות העשרים של המאה ה-20, והודפס עליו ערך נקוב בסכום של 20 מיליארד מרק. למטה ניתן לראות בול שהודפס בזאיר בשנת 1992, ועליו הדפס רכב ששינה את ערכו הנקוב לסכום של 200 אלף זאיר.
בולים שהודפסו בארצות הברית בסוף המאה ה-19 עבור מספר מדינות באמריקה הלטינית. הבולים הודפסו ביוזמת ניקולס פרדריק סיבק (Nicholas Frederick Seebeck), הסוכן של חברת המילטון להדפסת שטרי כסף (Hamilton Bank Note Company).
סיבק פנה למספר מדינות באמריקה הלטינית, והציע להדפיס עבורם בולי דואר בחינם. התנאי היה שלסיבק שמורה הזכות למכור לאספנים את עודפי הבולים שיצאו משימוש, ולבצע הדפסות חוזרות של הבולים האלו. כתוצאה מיוזמתו של סיבק איבדו בולי אמריקה הלטינית את מעמדם וערכם בחוגי האספנים בעולם.
בתמונה: בול שהודפס על ידי סיבק בשנת 1898 עבור ניקרגואה.
בחודש ספטמבר 1870, במהלך מלחמת גרמניה-צרפת, לכדו הגרמנים את מלך צרפת נפוליאון השלישי והטילו מצור על העיר פריז. תומכי הרפובליקה מבין הצרפתים ניצלו את ההזדמנות, ביטלו את המלוכה והכריזו על הקמת הרפובליקה השלישית של צרפת. מוסדות השלטון של הרפובליקה הצרפתית התיישבו בעיר בורדו, וזאת מחוסר יכולת לחזור לפריז הנצורה על ידי הגרמנים.
הרפובליקנים הדפיסו בעיר בורדו בולי דואר חדשים שנועדו להחליף את המלאי הקיים של הבולים שהציגו את דמותו של נפוליאון השלישי. על הבולים החדשים הודפסה דמותה של קרס, אלת החקלאות הרומית, כשראשה מעוטר בזר של שיבולים וענבים. הייתה זו למעשה חזרה לדגם המקורי של בולי צרפת הראשונים שהונפקו בשנת 1849. הבולים שהונפקו בזמן המצור על פריז זכו לכינוי "הנפקת בורדו".
מתקני הדפוס בעיר בורדו לא היו איכותיים כמו אלו של עיר הבירה פריז, וניתן להבחין די בקלות בין התוצר הגס של בולי שנת 1870 בהשוואה לבולי 1849.
בתמונה: בול שהודפס בצרפת בשנת 1870, חלק מהנפקת בורדו. ניתן להבחין באיכותו הירודה של הבול משנת 1870 (מימין) יחסית לבול שהודפס בשנת 1849 (משמאל).
.jpg)
הבולים בעיצוב "עלי המייפל", אשר הונפקו על ידי קנדה בשנת 1897, נתקלו בהתנגדות מצד האוכלוסייה דוברת הצרפתית במדינה. הערך הנקוב של הבולים נרשם רק במילים בשפה האנגלית, הקשה עליהם להשתמש בבולים. הנפקת "עלי המייפל" הופסקה כעבור חודשים ספורים, והוחלפה בבולים בעיצוב חדש בו שולב הערך הנקוב בספרות בפינות התחתונות של הבול.
בתמונה: בול שהונפק בקנדה בשנת 1897 בעיצוב החדש עם הערך הנקוב במספרים. למטה ניתן להשוות בין הנפקת המספרים (מימין) והנפקת עלי המייפל.
כינוי לבולים בהם הדמות המרכזית מעוצבת כשהיא מעוטרת בזר מנצחים עשוי עלי דפנה או עלי זית.
בתמונה: בול שהונפק בצרפת בשנת 1863, וכולל את דמותו של הקיסר נפוליאון השלישי כשהוא מעוטר בזר של עלי דפנה.
בשיטת הדפוס המכונה בשם "גילוף פלדה" יוצרים את לוח ההדפסה על ידי לחיצה של גליל ההעברה אל פני השטח של לוח ההדפסה. כל אחד מן הבולים המוטבע בלוח ההדפסה נוצר על ידי הפעלת לחץ ממושך על גליל ההעברה תוך גילגולו הלוך וחזור, כך שכל חלקי העיצוב יוטבעו בלוח ההדפסה.
במקרים בהם התרשל עובד בית הדפוס במלאכתו, ולא הניע את גליל ההעברה במלא ההיקף הנדרש, חלק מן העיצוב לא יוטבע בלוח ההדפסה, והוא יהיה חסר בבולים שיודפסו מן הלוח הזה.
בתמונה: צמודה של בולים שהונפקו בארצות הברית בשנת 1983. בבול הימני העליון בצמודה לא בוצע תהליך ההעברה של העיצוב בשלמותו, והקצה השמאלי של גשר ברוקלין לא הודפס. בהגדלה ניתן להשוות בין הדמות הימנית שמציגה את המראה התקין ובין הדמות השמאלית בה הקצה השמאלי של הגשר חסר.
.jpg)
דבר בולים מטיפוס חדש שפותח על ידי הדואר הבריטי כשירות לציבור והונפק בשנת 1982. דבר הבולים הודפס במתכונת דומה לזו של איגרת אוויר, אולם על נייר עבה יותר עם בול מודפס ללא ערך נקוב. הכוונה הייתה להציע לציבור אפשרות לרכוש כמות של אגרות מטיפוס "הערת דואר" ולעשות בהן שימוש בכל עת שידרש להודיע דבר מה למכותב.
בתמונה: הבול שהודפס על האיגרת והבטיח רמת שירות גבוהה וקבועה. למטה משולבת האיגרת המקופלת כפי ששווקה לציבור.
.jpg)
הדפסה מחודשת של בול דואר על ידי ארגון הדואר או על ידי גורמים פרטיים. העתקים לא נועדו לשמש לצורך משלוח דואר (גם כאשר הם הודפסו על ידי הדואר) אלא נועדו לשמש כמזכרת למטרות פרסום או למטרות לימוד. העתקים יכולים להיות מודפסים בצבע אחד (לרוב שחור) או בצבע מלא הדומה לבול המקורי.
בתמונה: העתקים של בולי יפן הראשונים שהודפסו בשנת 1961 על ידי הדואר היפני, וזאת לציון מלאת 90 שנה להקמת שירות הדואר המודרני ביפן. דף זה הוא חלק מסדרה בת עשרה דפים שונים שהכילו העתקים באיכות גבוהה של רבים מן הבולים הראשונים של יפן.
במסגרת עבודתו בשירות הדואר הכפרי בצרפת במחצית המאה ה-19, נדרש הדוור ללכת מידי יום לאורך מסלול שאורכו כ-25 ק"מ ולאסוף את המכתבים מתוך כ-10 תיבות דואר שהותקנו לאורך הדרך. על מנת להבטיח כי הדוור עושה את עבודתו נאמנה, ואינו מדלג על חלק מתיבות המכתבים, הוא נדרש להטביע חותמת מיוחדת בטופס בקרה שנשא עימו.
בכל אחת מתיבות המכתבים, בצידה הפנימי של הדלת, הוברגה חותמת עם אחת מאותיות הא’-ב’. האותיות הותקנו בתוך התיבות על פי סדר הא’-ב’, כך שבטופס שהחתים הדוור אמורות היו להופיע האותיות על פי סדר מסלול ההליכה. הדוור נשא עימו קסת דיו, אותו מרח על החותמת שבתיבה והטביע את האות הן בטופס הבקרה והן על כל מכתב שהוצא מן התיבה.
בתמונה: מכתב שנשלח מן המרחב הכפרי בצרפת, ונאסף מהתיבה העשירית לאורך מסלול ההליכה, זו שסומנה באות J. בהגדלה ניתן לראות את החותמת שהוברגה לדלת התיבה (עם האות A).
ואת קסת הדיו שנשא עימו הדוור לאורך מסלול ההליכה.
כינוי לבולים מסוג פני אדום שנמכרו בעיר קרדיף בחודש ינואר 1879 כשהם לא מנוקבבים. עקב תקלה שלח בית הדפוס לבית הדואר של העיר קרדיף שבדרום ווילס 25 גיליונות של 240 בולי פני אדום כל אחד כשהם לא מנוקבבים. כל הבולים נמכרו לציבור לצורך משלוח דואר, ורובם אכן הודבקו על מכתבים ונשלחו. הבולים הודפסו תוך שימוש בלוח הדפסה מספר 116.
מנהל באחד המשרדים בקרדיף, ששלח את אחד מעובדיו לרכוש בולים בבית הדואר המקומי, כעס מאוד כאשר העובד התעכב בבית הדואר זמן רב. העובד התנצל וטען כי זו לא הייתה אשמתו, אלא אשמת פקיד הדואר שנאלץ לחתוך את הבולים במספריים והפעולה לקחה זמן רב. המנהל, שהיה אספן בולים, בחן את הבולים והבחין שהם אכן לא מנוקבבים. הוא שלח מיד את העובד חזרה לבית הדואר על מנת שירכוש בולים דומים נוספים, ובינתיים השתמש במלאי הראשון על מנת לשלוח את התכתובת של המשרד. את הבולים הנוספים שהביא העובד מכר המנהל לסוחר בולים ברווח נאה, והבולים האלו, הידועים כיום בכינוי "הפני של קרדיף", מוערכים במחיר של אלפי לירות שטרלינג.
בתמונה: אחד הבולים המקוריים מטיפוס "הפני של קרדיף" אשר נשלחו בבית הדואר של העיר קרדיף (חותמת מספר 162) ב-18 בינואר 1879.
הכינוי המקובל לנייר מכתבים מבויל מראש שהונפק בסרדיניה החל מחודש נובמבר 1818. באותה תקופה הדואר הממלכתי סיפק שירות באיכות ירודה, וארגונים רבים הובילו מכתבים באופן יעיל יותר, למרות שמדובר היה בפעולה לא חוקית. נוכח הפגיעה בהכנסות הדואר הוחלט להנפיק את הנייר הממשלתי המבויל מראש, שהיווה למעשה היתר לשלוח את המכתב באחד האירגונים הפרטיים. הלקוח שרכש את הנייר בדואר הממלכתי שילם למעשה מס למדינה, ובנוסף שילם למוביל הפרטי על עצם הטיפול בהעברת המכתב ליעדו.
בסוף שנות העשרים של המאה ה-19 השתפר מאוד השירות של הדואר הממלכתי, וכתוצאה מכך לא היה עוד צורך להיעזר בשירותי הגורמים הפרטיים. רשמית ניתן היה לרכוש את הנייר המבויל בדואר עד שנת 1836, אולם בפועל הופסק השימוש בו בסוף שנות ה-20.
בתמונה: איגרת מקופלת שנרכשה בדואר סרדיניה ועליה הוטבעה החותמת שהעידה כי שולם המס הממשלתי המתיר את העברת האיגרת בדואר הפרטי. בעלון ההסבר שהופץ בסרדיניה בשנת 1818 הופיע איור של שלושת הטיפוסים של חותמת זו, ובכולם משובצת דמות של פרש על סוס, איור שהקנה לפריט את שמו.
כינוי לסדרת בולי דואר האוויר שהונפקה בארצות הברית בשנת 1930 ונועדה לתשלום עבור הובלת דברי דואר באמצעות ספינות אוויר (צפלינים). הבולים, שהיו בעלי ערך נקוב גבוה, נמכרו לציבור בכמות קטנה מאוד, ונחשבים לפריטי אספנות נחשקים.
בתמונה: שלושת הבולים של סדרת הצפלינים.
.jpg)
.jpg)
.jpg)
כינוי לבולים מן המניין שהונפקו בהונגריה החל משנת 1915 ועד שנת 1923.
בתמונה: בול בעיצוב "הקוצרים" שהונפק בהונגריה.
תקלה העשויה להתרחש בשלב ההדפסה של ייצור הבול, כאשר מאגר הדיו המשמשת להדפסה מתכלה, וכתוצאה מכך נוצרים בולים שהודפסו באופן חלקי.
בתמונה: בול שהודפס בארצות הברית בשנת 1954. הבול עליון מראה סימנים של הדפסה חלקית, תוצר של הרעבת דיו. למטה מוצגת דוגמה נוספת של הרעבת דיו שנעשתה בצרפת.
כינוי לבולים שהונפקו במקור בארצות הברית בשנים 1934 עד 1937, והודפסו פעם נוספת במתכונת לא מנוקבבת ביוזמתו של מנהל הדואר, ג’יימס פארלי. ההדפסה החוזרת בוצעה בהיקף מוגבל, במטרה לרצות את נשיא ארצות הברית שהיה אספן בולים, אולם כאשר נודע הדבר לאספני הבולים, הם תבעו לדין את דואר ארצות הברית ודרשו לאפשר לכל האספנים המעוניינים בכך לרכוש את הבולים המיוחדים. בית המשפט חייב את הדואר להדפיס את הבולים מחדש עבור האספנים, ופארלי נאלץ להשקיע כסף רב בהדפסה החוזרת. כל הפרשה של הדפסת הבולים הלא מנוקבבים זכתה בבולאות האמריקאית לכינוי "השטויות של פארלי".
בתמונה: אחד הגיליונות המיוחדים שהודפסו כחלק מן היוזמה של פארלי לרצות את נשיא ארצות הברית. בהגדלה מוצגת ההערה המשולבת בראש הגיליון.
כיתוב על בולים שהונפקו במקור על ידי ונצואלה בתחילת שנות התשעים של המאה ה-19 כבולי הכנסה במטרה לגבות מיסים שיתמכו במערכת בתי הספר הציבוריים במדינה. בשנת 1893, עקב מחסור בבולי דואר, הותר להשתמש בבולי הכנסה אלו גם לצורך משלוח דואר.
בתמונה: בול מסדרת "השכלה" שהונפק בוונצואלה והותר לשימוש כבול דואר בשנת 1893.
כינוי לבולים שהונפקו באורוגוואי משנת 1856 עד שנת 1862. במרכז הבול שולבה שמש בעלת פנים אנושיות מוקפת בקרניים.
בתמונה: בול מטיפוס "השמש של מונטווידאו" שהונפק באורוגוואי בשנת 1856.
הפרדת הבול המשומש משכבת הנייר של המעטפה עליה הוא דבוק. ההפרדה מתבצעת באמצעות המסת שכבת הדבק המצמידה את הבול לנייר המעטפה וזאת על ידי השריית הבול במים פושרים.
בתמונה: גזירי הנייר ועליהם הבולים מושרים בקערת מים, ולאחר המסת שכבת הדבק מונחים הבולים לייבוש על נייר סופג כשהם הפוכים.
כינוי לבולים מן המניין ששימשו את בריטניה בין השנים 1952 עד 1967. בולים אלו כללו את דמותה של המלכה אליזבת’ השנייה, שהיה מבוסס על דיוקן שנוצר על ידי דורותי ווילדינג (Dorothy Wilding).
בתמונה: דוגמאות מסדרת הבולים מן המניין בעיצוב דורותי ווילדינג.
מונח שמקורו בשפה הצרפתית ומשמש לאפיון יצירת אמנות שלמה במימדים קטנים. בבולאות משמש המונח הזה לאפיון האיור המשולב במרכז בול המעוצב כאיור המוקף במסגרת. במקרים רבים הדפסת בולים שכאלו התבצעה בשני שלבים, עם שתי גלופות נפרדות, ולרוב בשני צבעים.
בתמונה: הוינייטה של ראש המלכה אליזבת השנייה כפי שהודפס בבול שהונפק ברודזיה וניאסלנד בשנת 1954. בהגדלה ניתן לראות את הבול השלם הכולל את הוינייטה עם המסגרת שסביבה.
.jpg)
כינוי לתשנית גוון נדירה של בול בערך נקוב של פרנק אחד שהונפק בצרפת בשנת 1849. הבול מכונה על שם סוחר הבולים הראשון שרכש אותו לאחר גילוי התשנית הנדירה.
אנטול הולוט (Anatole Hulot) עבד בבית הדפוס שהדפיס את בולי צרפת בשנת 1849. בשנת 1895, כאשר מיינו את הניירות שנותרו בארכיון האישי שלו לאחר פטירתו, התגלה גיליון אחד של הבול בערך נקוב של פרנק אחד אשר היה בגוון בהיר יותר מזה שהונפק בפועל. הגיליון היה ללא דבק, ויתכן שזו הסיבה לשינוי הגוון. הגיליון נמכר לסוחר בולים פריזאי בשם ארנסט ורוויל (Ernest Vervelle), אשר פרק אותו לפריטים בודדים ומכר אותו לאספנים. תשנית ורוויל נחשבת לאחד מפריטי המפתח בבולאות של צרפת, למרות שהבול הזה לא הונפק מעולם בגוון השונה.
בתמונה: הבול שהתגלה בארכיון של הולוט בשנת 1895, עם גוון בהיר מן הרגיל. למטה ניתן להשוות את תשנית "ורוויל" (מימין) לבול רגיל (משמאל).
.jpg)
יצירה של פריט בולאי באופן פרטי, במטרה להונות את שירותי הדואר או את אספני הבולים. פעולת הזיוף יכולה לכלול שינוי מהותי בבול דואר קיים על מנת להגדיל את ערכו, או הדפסה של בול דואר חדש לחלוטין. ידועים מקרים רבים בהם יצרו הזייפנים "בולי דואר" של מדונות שלא היו קיימות כלל, תוך שהם מסתמכים על חוסר הידע של חלק מן האספנים.
דוגמה ליצירה שכזאת היא "בול" מס’ 1 של אפגניסטן, אשר הודפס במאה ה-19 על ידי סוחר בולים מהודו. הבול הצליח להונות אפילו את העורכים של הקטלוגים העולמיים, שכללו אותו בפרסומים שלהם. חלפו מספר שנים עד שחוקר בולאי הצליח להוכיח כי אכן מדובר בזיוף, והבול הוסר מן הקטלוג.
בתמונה: ה"בול" הראשון (המזוייף) של אפגניסטן.
בולי דואר שזוייפו כחלק ממסע תעמולה שניהלו מדינות שונות בתקופות מלחמה כנגד מדינות האוייב. הבולים המזוייפים הכילו מסרים שנועדו לפגוע במורל של אוכלוסיית האוייב.
בתמונה: בול גרמני שזוייף על ידי ארצות הברית בתקופת מלחמת העולם השנייה. הכיתוב "הרייך הגרמני" שונה לכיתוב "הרייך המרוסק" ודמותו של היטלר עוותה כך שיראה כגולגולת מת.
בהגדלה מוצגים שני בולים נוספים מתקופת מלחמת העולם השנייה. בול איטלקי שזוייף על ידי בריטניה במטרה להציג את הברית עם גרמניה באור מגוכח, ובול בריטי שזוייף על ידי גרמניה וכלל את המסר התעמולתי שבריטניה נלחמת לטובת הקומוניסטים בגלל מזימה יהודית.
מילה בשפה הרוסית שמשמעותה "כפרי". המונח מתייחס לשורה ארוכה של שירותי דואר שפעלו ברוסיה בתקופה שקדמה למלחמת העולם הראשונה. באותה תקופה העביר הדואר של המדינה את המכתבים רק בין בתי הדואר שבערים הגדולות ושירותי הדואר הכפרי סיפקו שירות משלים והעבירו את הדואר מהערים הגדולות לאיזורים הכפריים שסביבן. רבים משירותי הדואר הכפרי הנפיקו בולים מיוחדים.
בתמונה: בול שהונפק בשנת 1893 לשימוש דואר הזמסטבו של מחוז קולומנה שבאזור מוסקבה ברוסיה.
חומר הזורח ומפיץ אור כאשר מקרינים אותו באמצעות קרני אור על סגול. מאז תחילת שנות השישים נהוג במדינות רבות להדפיס על בולי הדואר שכבה או פסים של החומר הזרחני, כאמצעי עזר לטיפול במכתבים במכונות המיון האוטומטיות. לעיתים מודפסת שכבת זרחן על מנת להקנות לבול מראה זוהר ובהיר יותר.
בתמונה: בול ישראלי שהונפק בשנת 1994 והודפסו עליו שני פסי זרחן.
כינוי לבול שהונפק על ידי ארצות הברית בשנת 1939 לרגל מלאת חמישים שנה לקבלתן של ארבע מדינות לאיחוד. בבול הוצגו המפות של וושינגטון, מונטנה, צפון דקוטה ודרום דקוטה כשהן צמודות לקו הגבול עם קנדה, ומדינות אלו נראו בעיני האספנים האמריקאים כיריעות בד התלויות ליבוש על חבל הכביסה.
בתמונה: הבול שהונפק בארצות הברית בשנת 1939.
אחד מן הסוגים של דברי בולים שהונפק על ידי שירותי דואר שונים ברחבי העולם. החבק מורכב מסרט נייר ארוך עם בול מודפס אותו ניתן לכרוך סביב עיתון מגולגל ולשלוח בדואר.
בתמונה: חבק שהונפק בחודש יולי 1900 על ידי הדואר הגרמני בארץ ישראל. במצב מקופל נראה החבק כמו מכתב עם בול מודפס, ובמצב פרוס ניתן לראות את סרט הנייר הארוך אותו ניתן היה לכרוך סביב העיתון.
.jpg)
חברות שפעלו בבריטניה בין השנים 1865 עד 1869, ועסקו בהפצה של חוזרים ופרסומים אחרים שנשלחו על ידי גורמים מסחריים. חברות הפצת חוזרים התחרו למעשה בדואר הבריטי, וסיפקו שירות בתעריף נמוך מזה שהוצע על ידי הדואר הממלכתי.
השירות להפצת חוזרים בוצע למעשה בניגוד לחוק, אשר הקנה לדואר הבריטי מונופול על הפצת דברי דואר מכל הסוגים. בשנת 1867 הגיש הדואר תביעה משפטית כנגד אחת החברות, ולאחר שזכה במשפט החלו יתר החברות לצמצם את פעילותן עד שהפסיקו אותה כליל בשנת 1869.
בשנת 1870 הציע הדואר הבריטי ללקוחותיו המסחריים שירות הובלת חוזרים בתעריף מופחת, ובכך למעשה חסם סופית את האפשרות שיקומו חברות פרטיות מתחרות.
בתמונה: ספר שפורסם בבריטניה בשנת 1960 ובו מחקר על פעילותן של החברות להפצת חוזרים בבריטניה במאה ה-19.
בול חדרה הודפס באמצעים פרימיטיביים. ועד המושבה חדרה גבה באמצעות בול זה את דמי הובלת המכתב מחדרה לבית הדאר האוסטרי ביפו. משם המשיך המכתב, באמצעות הדואר האוסטרי, ללא תשלום נוסף למושבות יהודיות אחרות בארץ ישראל, או בתוספת דמי דאר מתאימים, לחו"ל.
הבול הונפק בערך נקוב של 5 פארה ובערך נקוב של 10 פארה.
בתמונה: חצי בול בערך נקוב של 10 פארה ( שנרשם באמצעות האות "י") שהודבק על המעטפה כדי לשלם את התעריף של 5 פארה. בבול האחר הערך הנקוב (5 פארה) נרשם באות עברית (ה) משני צידי הבול הצר.
מסמך המפרט את חוות דעתו של מומחה מוכר בתחומו, אשר בחן את הפריט הבולאי ומאשר את מקוריות הפריט ואת מצבו הפיזי. חוות דעת מומחה צריכה לכלול הערות לגבי פגמים שהתגלו בפריט הבולאי, ולגבי ניסיונות לבצע בו שינויים ותיקונים. בכל מקרה בו האספן מעוניין לרכוש פריט בולאי בעל ערך משמעותי, מומלץ מאוד שיעביר את הפריט לבדיקת מומחה וישיג מסמך המאשר כי מדובר בפריט מקורי ולא בזיוף.
בתמונה: דוגמה לתעודת מומחה שבחן מעטפה שנשלחה על ידי הדואר האוסטרי בארץ ישראל, ומאשר כי אכן מדובר בפריט מקורי ותקין.
מונח המתייחס לגודל של חורי הניקבוב בבול מסוים יחסית לגודל החורים בהדפסה שונה של אותו הבול. במקרים בהם מבצעים הדפסות חוזרות או מקבילות של בול מסוים, לעיתים נעשה שימוש בציוד שונה בכל הדפסה. שינוי זה בציוד הניקבוב יכול לבוא לידי ביטוי בצפיפות הניקבוב (לדוגמה: ניקבוב 10 לעומת ניקבוב 11), ולעיתים, גם כאשר צפיפות הניקבוב זהה, ניתן יהיה להבחין בין שתי ההדפסות על ידי השוואת גודל חורי הניקבוב בכל הדפסה.
בתמונה: בול מן המניין שהונפק בארצות הברית בשנת 1968 על מנת לשמש כבול גליל, ובוצעו ממנו הדפסות חוזרות רבות. בשני הצמדים המוצגים צפיפות הניקבוב זהה (ניקבוב 10), אולם כפי שניתן להבחין בהגדלה גודל החורים בדוגמה העליונה גדול מזה שבדוגמה התחתונה.
.jpg)
מתקן להטבעת החותמת הכוללת את תאריך המשלוח על המכתבים שנמסרו לטיפול הדואר. לעיתים משמש המונח הזה לתיאור החותמת שהוטבעה על המכתב.
בתמונה: בול שהונפק בארצות הברית ומציג את חותם הדואר הכולל את תאריך המשלוח ואת החותמת שהוטבעה באמצעותו על המעטפה.
.jpg)
חותמות קטנות, הכוללות אותיות יפניות וסמלים שונים, אשר הוטבעו על ידי שלטונות הכיבוש היפניים בתקופת מלחמת העולם השנייה כהדפס רכב על בולים של מדינות מלאיה השונות. הדפסי רכב אלו הסבו את הבולים האזרחיים שהונפקו בתקופת השלטון הבריטי לבולי כיבוש יפניים ושימשו את תושבי מלאיה במהלך המלחמה.
בתמונה: דוגמה לאחת מחותמות הסימון שהוטבעה בשנת 1942 על בולי טרנגאנו (Trengganu). בהגדלה ניתן לראות שתי דוגמאות לחותמות סימון שהוטבעו על ידי היפנים על בולי מושבות המיצר (Straits Settlements).
חותמת בעלת מראה ייחודי, ששימשה בעיר דבלין שבאירלנד בין השנים 1808 עד 1814. החותמת עוצבה בהשפעת צורתו של הנבל האירי, והיא כוללת בצידה השמאלי דמות מסוגננת של בת ים. ידועים מספר טיפוסים של החותמת, אשר שימשו כחותמת מעבר דרך דבלין, חותמת יציאה של דברי דואר שנשלחו מדבלין, או כחותמת לאישור משלוח דואר בחינם בתנאים מסוימים.
בתמונה: חותמת מטיפוס "בת הים" שהוטבעה בדבלין בשנת 1909, ונועדה לציין אישור משלוח דואר בחינם.
חותמת שהוטבעה בצידה האחורי של המעטפה. על פי כללי הדואר חותמת בית הדואר השולח הוטבעה בצידה הקדמי של המעטפה, וביטלה את הבולים. בצידה האחורי של המעטפה הוטבעו חותמות של בית הדואר המקבל והחותמות של בתי הדואר שטיפלו בניתוב המכתב במהלך דרכו אל הנמען.
בתמונה: צידה האחורי של מעטפה שנשלחה לחייל ישראלי בשנת 1948. כתובת החייל נרשמה באופן חלקי, ובמאמץ לאתר את החייל עברה המעטפה דרך בתי דואר שונים שכל אחד מהם הטביע את חותמו בצידה האחורי של המעטפה.
מונח המתייחס לחותמת אשר אינה מכילה פרטים היכולים לזהות את מקום המשלוח.
במובן הרחב כלולות בהגדרה זו גם חותמות הביטול דוגמת צלב מלטה שנועדו לבטל את תוקף הבול, ולצידן הוטבעה על המעטפה חותמת שהכילה את פרטי המקום והתאריך. בפועל נהוג להשתמש במונח זה כאשר מתייחסים לחותמות שהונהגו בתקופת מלחמה, ואשר נועדו למנוע מן האוייב להשיג מידע על המיקום ממנו נשלחו המכתבים.
בתמונה: דוגמאות לחותמות אילמות ששימשו את הבריטים במהלך מלחמת העולם הראשונה.
חותמת מיוחדת המונפקת לרגל אירוע מסוים, ומוטבעת לרוב בסניף דאר אחד בלבד. ברוב המקרים החותמת לא כוללת תאריכון מתחלף, כלומר משמשת להחתמה רק יום אחד, בתאריך המצוין בחותמת.
חותמת האירוע המוקדמת ביותר הוטבעה בפריז בשנת 1855 לציון התערוכה העולמית שהתקיימה במקום.
בתמונה: חותמת שהנפיק דואר ישראל לכבוד תערוכת הבולים "הפניה" שהתקיימה בדנמרק בשנת 2001. נוסח החותמת הוא "ברכה לתערוכת הבולים הפניה 2001".
חותמת המוטבעת ע"י הדאר עפ"י בקשת הקונה, ללא קשר לשימוש בבול למשלוח דאר. נוהג זה היה נפוץ מאוד בקרב מדינות שונות במזרח אירופה, אסיה ואפריקה, אשר ביקשו להשיג הכנסה במטבע זר לשיפור מצבן הכלכלי. החתמת הבולים נעשתה במקרים רבים בתהליך של הדפסה בבית הדפוס, כחלק מתהליך הנפקת הבולים.
בולי C.T.O. כאלה נמכרו במחירים הנמוכים משמעותית מן הערך הנקוב של הבולים, והם נועדו בעיקר לילדים או לאספנים מתחילים. כדי לעודד את המכירה נהגו המדינות המנפיקות ליצור בולים גדולים, וצבעוניים שהציגו נושאים פופולאריים.
השירות הבולאי של ישראל, כמו שירותים בולאיים אחרים בעולם, מאפשר רכישה של בולים חתומים מראש, אך רק במחיר הזהה למחיר הבול הלא חתום. לפיכך בולים אלו אינם נחשבים לבולי CTO.
בתמונה: בול מוחתם בהזמנה שהונפק בשנת 1971 על ידי אמירות פוג’יירה שבמפרץ הפרסי (כיום חלק מאיחוד האמירויות).
חותמת המוטבעת על המעטפה באמצעות מכונת ביול, וכוללת הן את פרטי המשלוח (התאריך ומקום המשלוח) והן את הסכום ששולם. מבחינת ההגדה הטכנית מדובר בחותמת ולא בבול, מאחר ולא ניתן לרכוש אותה לצורך שימוש עתידי.
חותמת הביול כוללת כאמור שני חלקים מובחנים. בצידה הימני יש מרכיב בצורת ריבוע המכיל את הסכום ששולם, ובצידה השמאלי יש מרכיב מעוגל המכיל את פרטי המשלוח.
בתמונה: חותמת ביול ששימשה באחד מבתי הדואר בתל אביב. בתחתית החלק הרבוע של החותמת משולב סמל הצבי, מרכיב המאפיין חותמות ביול ששימשו את דואר ישראל.
מכונות הביול משמשות הן את בתי הדואר והן את הפקידים במשרדי הממשלה ובחברות מסחריות. מרבית מכונות הביול מאפשרות להוסיף לחותמת שהם מטביעים מרכיב שלישי, המעוצב כמרכיב פרסומי הכולל מסר או ציור המאפיינים את הגורם השולח.
חותמת שמטרתה להטביע כתמי דיו על פני הבול ולמנוע את האפשרות לעשות בו שימוש חוזר.
בתמונה: חותמת הביטול שנועדה למנוע את השימוש החוזר בבולי הפני השחור, הבול הראשון בעולם, עוצבה בצורת צלב והוטבעה בשלב הראשון בצבע אדום.
חותמת הדואר הראשונה שנכנסה לשימוש בפעילות הדואר בעולם.
החותמת הומצאה על ידי הנרי בישופ, ששימש כמנהל הדואר בבריטניה מאז שנת 1660. לאור טענות מן הציבור על עיכוב בהעברת דברי הדואר, יזם בישופ חותמת עגולה אותה נדרשו פקידי הדואר להטביע על המעטפה כאשר היא נמסרה לידיהם על ידי שולח המכתב. החותמת נועדה לשמש כעדות למועד בו קיבל הדואר את המכתב לטיפולו.
החותמת עוצבה כעיגול המחולק לשניים. בחלקו העליון של העיגול שולבו שתי אותיות שציינו את החודש ובחלקו התחתון של העיגול שולבו ספרות שציינו את היום בחודש בו התקבל המכתב לטיפול הדואר.
החותמת הייתה בשימוש עד תחילת המאה ה-19, עם שינויים קלים בעיצוב, אולם במהותה היא המשיכה לשקף את המועד בו קיבל הדואר אחריות על משלוח המכתב.
בתמונה: מכתב שנשלח בשנת 1791 מן האי סנט כריסטופר למדיירה דרך לונדון. כאשר הגיע המכתב ללונדון הוטבעה עליו חותמת בישופ המעידה כי המסירה בוצעה ב-17 באוקטובר.
מנהלי בתי דואר קטנים שלא קיבלו חותמת ביטול נדרשו להוסיף בכתב יד על המעטפה והבול את שם היישוב ואת תאריך המשלוח. אין מדובר בביטול עט, שבוצע לרוב בדיעבד על מנת לפסול את הבול משימוש חוזר, אלא בתחליף לחותמת שלא עמדה לרשות מנהל הדואר. נוהג זה היה נפוץ במחצית המאה ה-19 במרחב הכפרי של ארצות הברית, והצטמצם מאוד ככל שחולקו חותמות דואר גם ליישובים הקטנים ביותר.
בתמונה: בול מן היישוב הארווארד, ניו יורק (Harvard NY), שבוטל בכתב יד. בהגדלה ניתן לראות את חלקה העליון של מעטפה שנשלחה מן היישוב גרינפילד סנטר, ניו יורק (Greenfield Center NY), שבוטל בכתב יד על המעטפה והבול.
.jpg)
סוג של חותמת עשויה גומי שהוכנסה לשימוש בבתי דואר קטנים במושבות האיים הקריביים ובמושבות האוקיינוס השקט של האימפרייה הבריטית. לכאורה, נועדו החותמות לשמש באופן זמני עד להנפקת חותמות המתכת הקבועות, אולם בפועל הן שימשו במשך שנים רבות. סביר כי הן הוכנו בכוונה תחילה מחומר זול עבור בתי דואר שהיקף פעילותם לא הצדיק הכנה של חותמת מתכת יקרה.
בתמונה: הטבעה של חותמת הגומי הזמנית שהונפקה לבית דואר באי ג’מייקה.
כינוי לחותמת הביטול ששימשה את בתי הדואר של בוואריה בין השנים 1850 עד 1869. בהיקף החותמת העגולה שולבו קווים שהקנו לה מראה דמוי גלגל שיניים והעניקו לה את שמה.
במרכז החותמת שובץ מספר, אשר זיהה את בית הדואר בו שימשה החותמת. המספרים הוקצו על ידי הדואר של בוואריה, כאשר הרשימה הראשונה של חותמות ממוספרות חולקה על פי סדר הא-ב (בגרמנית). כך לדוגמה חותמת מספר 18 שימשה את אוגוסבורג (Augsburg), חותמת מספר 145 שימשה את פורת (Fürth), וחותמת מספר 380 שימשה את וויסנבורג (Weißenburg).
לאורך שנות השימוש בחותמת שונה מעת לעת העיצוב שלה, והאספנים מבחינים בין שלושה טיפוסים יסודיים הנבדלים בעיקר בצורת הקווים שבהיקף החותמת.
בתמונה: בול שהונפק בבוואריה בשנת 1850 כשהוא מבוטל בחותמת גלגל שיניים שבמרכזה המספר 419 ששימש את רגנשטאוף (Regenstauf).
חותמת מכונה בה החלק המיועד לביטול הבולים מעוצב בדמות של דגל מתנופף. חותמות בעיצוב זה הוכנסו לראשונה לשימוש בארצות הברית בשנת 1894, ולאחר מכן הופעלו גם על ידי קנדה (1897-1900), ניו זילנד (1899) ומדינות נוספות.
בתמונה: מעטפה מארצות הברית המוחתמת בחותמת דגל. בהגדלה ניתן לראות חותמות דגל מארצות הברית, קנדה וניו זילנד.
.jpg)
חותמת ביטול בעל מראה מיוחד שהונפקה בתחילת המאה ה-20 על ידי הדואר האמריקאי וסופקה למנהלי סוכנויות הדואר ביישובים הקטנים ברחבי ארצות הברית.
במאה ה-19 נידרשו מנהלי בתי הדואר הקטנים לייצר בעצמם את חותמת לביטול הבולים, ובשנת 1903 הוחלט בהנהלת הדואר האמריקאי לשפר את הטיפול בסוכנויות הדואר הקטנות. 500 חותמות נוצרו וחולקו כניסוי לסוכנויות הדואר ברחבי המדינה, צעד שזכה להצלחה רבה. בשנים 1903 עד 1905 סופקו חותמות דואר לכ-30 אלף סוכנויות דואר קטנות בכל רחבי ארצות הברית. חותמות אלו שימשו את מנהלי הדואר שנים רבות, וחלקן שרדו עד תחילת שנות ה-50.
הנהלת הדואר האמריקאי ניצלה את הנפקת החותמות כדי לציין את מעמדה של סוכנות הדואר הקטנה, ואת היקף התגמול השנתי ששולם למנהל הדואר כנגזרת של היקף ההכנסות שייצר. בין קווי החותמת שולב מספר אשר ייצג את היקף הכנסות בית הדואר. המספר "1", לדוגמה, ציין שמנהל בית הדואר זכה לתגמול של עד 100 דולרים עבור פעילותו בשנה הקודמת להנפקת החותמת, המספר "2" ציין סכום של בין 100 ל-200 דולר וכך הלאה. מנהל בית דואר שהצליח להגדיל את הכנסותיו זכה לקבל חותמת דואר חדשה שציינה את מעמדו המעודכן.
הכינוי "חותמת דואן" הוא כינוי מודרני שהתקבל על ידי האספנים האמריקאים לכבודה של חוקרת תולדות הדואר אדית’ דואן (Edith R. Doane) שפרסמה מחקרים על החותמת המיוחדת הזו.
בתמונה: מכתב שנשלח בשנת 1905 מן העיירה הקטנה קואטס שבמדינת ארקנסו. החותמת המוטבעת על המכתב מעידה כי הכנסות בית הדואר המקומי לא עלו על 100 דולר לשנה.
הסוחר הבריטי וויליאם דוקרה (William Dockwra) ייסד בלונדון בשנת 1680 שירות דואר פרטי שחילק מכתבים בגבולות העיר לונדון. תמורת תשלום של פני אחד ניתן היה למסור מכתבים באחד ממספר משרדים שפעלו ברחבי לונדון, והמכתב נמסר לכתובת הנמען. השירות היה יעיל מאוד, ובזמני שיא חילקו השליחים של דוקרה את מכתבים חמש פעמים ואף יותר בכל יום. השירות שהפעיל דוקרה נודע בשם "דואר בפני" (Peny Post).
על המכתבים שהתקבלו למשלוח הוטבעה חותמת משולשת שכללה את המילים "דואר בפני, שולם" (PENY POST, PAID). לעיתים המילה שולם אוייתה באופן שונה (PAYD). בנוסף הכילה החותמת אות שציינה את המשרד בו נמסר המכתב למשלוח, L - המשרד הראשי ברחוב ליים, W - סניף ווסטמינסטר, T - רחוב טמפל וכך הלאה.
ידועות גם חותמות שהוטבעו בצורת לב, וחותמות שהכילו הרכב שונה של סימנים.
בעקבות הצלחתו של השירות העירוני והרווחים היפים שצבר הולאם שירות הדואר של וויליאם דוקרה על ידי הדואר הבריטי בשנת 1682, והוא המשיך לפעול כחלק משירות הדואר הממלכתי.
בתמונה: חותמת דוקרה משנת 1683, מן התקופה בה הופעל שירות הדואר העירוני על ידי הדואר הבריטי.
מכתבים שנאספו על ידי הדוור לאורך קו החלוקה במרחב הכפרי בארצות הברית (Rural Free Delivery) הובאו חזרה אל בית הדואר ממנו יצא קו החלוקה, שם הוטבעה עליהם חותמת המציינת את שמו של בית הדואר ואת מספר קו החלוקה לאורכו נאסף המכתב.
בתמונה: מכתב שנאסף של ידי הדוור לאורך קו חלוקה מספר 9 שיצא מן היישוב גרין ביי (Green Bay). בהגדלה ניתן לראות כי בחלק המוחתם על הבול מופיע מספר קו החלוקה - 9.
המכשיר באמצעותו הוטבעה החותמת על דבר הדואר.
לעיתים משמש המונח הזה לאפיון הסימן שהוטבע על המעטפה, והמונח "חותמת יד" מציין חותמת שהוטבעה באופן ידני להבדיל מחותמת מכונה.
בתמונה: חותמת יד ששימשה את דואר ברזיל. למטה משולבת חותמת יד המוצגת במוזיאון הדואר של אתונה, יוון.
.jpg)
חותמת שהוטבעה בצורה שמקלקלת ומסתירה את עיצוב הבול. לעיתים עוצבה החותמת בכוונה תחילה במתכונת כזו, ולעיתים נגרמה ההשחתה כתוצאה משימוש ביותר מידי דיו.
בתמונה: בול שהונפק במאוריציוס בשנת 1872, והוחתם בחותמת רגילה עם יותר מידי דיו שהסתירה כליל את העיצוב שלו.
כינוי שהוענק לחותמת ביטול אשר הופעלה באדינבורו שבסקוטלנד בין השנים 1863 עד 1873. החותמת קיבלה את שמה בגלל הדימיון בין דגם הקרניים המופיעות בה ובין סמל דוכסות ברנזוויק שבגרמניה. במרכז החותמת משובץ המספר 131, המספר המזהה של בית הדואר של אדינבורו.
בתמונה: חותמת כוכב ברנזוויק על בול דואר ועל גזיר.
טיפוס של דו חותמת (duplex cancellation) אשר הוכנס לשימוש בבריטניה בשנת 1854. החלק השמאלי של החותמת נראה בצורתו האובלית כמו כף, ומכאן שם החותמת.
בחלק הימני, שהוטבע על הבול ושימש כחותמת ביטול, שולב מספר שזיהה את הישוב ממנו נשלח המכתב.
בתמונה: חותמת כף שהוטבעה בליברפול ב-16 ביולי 1855. המספר 466 המשולב בחלקה הימני של החותמת מזהה את בית הדואר של ליברפול.
חותמת צד המוטבעת על דואר של גורם רשמי ומעידה כי מדובר במכתב הזכאי למשלוח בחינם, או בתנאים מיוחדים. שיטה זו נכנסה לשימוש בבריטניה בשנת 1840, כחלק מן הרפורמה של הדואר, והמשיכה להתקיים עד שנת 1983.
בתמונה: חותמת שהוטבעה בשנת 1962 על ידי סגל בית המלוכה הבריטי ואישרה כי מדובר במכתב רשמי הזכאי למשלוח ללא תשלום. בהגדלה ניתן לראות חותמת נוספת שהוטבעה בשנת 1974 על יד נציגות אחרת של בית המלוכה הבריטי.
בזמן מלחמת העולם השנייה שונו חותמות בתי המיון בקנדה, ונמחקו מהן שם היישוב בו הוטבעה החותמת. במטרה למנוע מן האויב את האפשרות ללמוד על מיקום היחידות הצבאיות, או על מקום מגוריהם של בני משפחות החיילים המשרתים בצבא, הוחלט כי החותמת תכיל רק את התאריך בו נשלח המכתב, בעוד שם היישוב לא יופיע בחותמת.
בתמונה: מעטפה שנשלחה מקנדה לאנגליה בחודשים האחרונים של מלחמת העולם השנייה, בחודש מרץ 1945, ונבדקה על ידי הצנזורה הצבאית. הבול בוטל בחותמת מואפלת שלא כללה את שם היישוב ממנו משלח המכתב.
חותמת ביטול המעוצבת בצורת מספר מעגלים קונצרניים, במתכונת הנראית כמו לוח קליעה למטרה. חותמת מסוג זה שימשו בתקופות שונות בארצות שונות, לעיתים מדובר בחותמת אילמת ולעיתים שולב במרכז החותמת מספר או אות ששימשו לזיהוי בית הדואר ממנו נשלח המכתב.
בתמונה: חותמת מטרה אילמת שהוטבעה בארצות הברית, ודוגמאות לחותמות מטרה עם ספרה (מארצות הברית) ועם אות (מבריטניה).
הטבעת החותמת על פני הבול נועדה להכתים אותו, לבטל את ערכו, ולמנוע שימוש חוזר בבול לצורך משלוח דואר. כתמי הדיו של החותמת גם משחיתים את העיצוב של הבול, או חלק ממנו, ומונעים ממי שמתבונן בבול להינות מן המראה שהודפס עליו. במספר מקרים בהם הופיעה בבול דמותו של שליט המדינה, נתפסה פעולת ההחתמה המשחיתה את פניו המופיעים בבול כביזיון לשליט. במאמץ למצוא פתרון שיאפשר לבטל את האפשרות להשתמש בבול מבלי לבזות את השליט. עוצבה חותמת מיוחדת שהכתימה את השטח שסביב הדמות המרכזית מבלי להכתים את פניו של המלך.
בתמונה: במאה ה-19 עוצבה בנסיכות ההודית בור חותמת מיוחדת בצורת מסגרת חלולה, ופקידי הדואר הונחו להטביע אותה כך שלא תימרח דיו על פניו של השליט.
הטבעת החותמת על פני הבול נועדה להכתים אותו, לבטל את ערכו, ולמנוע שימוש חוזר בבול לצורך משלוח דואר. כתמי הדיו של החותמת גם משחיתים את העיצוב של הבול, או חלק ממנו, ומונעים ממי שמתבונן בבול להינות מן המראה שהודפס עליו. במספר מקרים בהם הופיעה בבול דמותו של שליט המדינה, נתפסה פעולת ההחתמה המשחיתה את פניו המופיעים בבול כביזיון לשליט. במאמץ למצוא פתרון שיאפשר לבטל את האפשרות להשתמש בבול מבלי לבזות את השליט. עוצבה חותמת מיוחדת שהכתימה את השטח שסביב הדמות המרכזית מבלי להכתים את פניו של המלך.
בתמונה: בשנת 1859 עוצבה בסיציליה חותמת מיוחדת בצורת האות "ח", ופקידי הדואר הונחו להטביע אותה כך שלא תימרח דיו על פניו של השליט. ברוב המקרים השתדלו הפקידים למלא את ההנחייה.
אך במקרים רבים התרשלו הפקידים בדרך הטבעת החותמת.
הטבעת החותמת על פני הבול נועדה להכתים אותו, לבטל את ערכו, ולמנוע שימוש חוזר בבול לצורך משלוח דואר. כתמי הדיו של החותמת גם משחיתים את העיצוב של הבול, או חלק ממנו, ומונעים ממי שמתבונן בבול להינות מן המראה שהודפס עליו. במספר מקרים בהם הופיעה בבול דמותו של שליט המדינה, נתפסה פעולת ההחתמה המשחיתה את פניו המופיעים בבול כביזיון לשליט. במאמץ למצוא פתרון שיאפשר לבטל את האפשרות להשתמש בבול מבלי לבזות את השליט. עוצבה חותמת מיוחדת שהכתימה את השטח שסביב הדמות המרכזית מבלי להכתים את פניו של המלך.
בתמונה: בשנת 1851 עוצבה בספרד חותמת מיוחדת בצורת צלב עם ארבעה חיצים סביבו, ופקידי הדואר הונחו להטביע אותה כך שלא תימרח דיו על פניה של המלכה.
ביטול הבולים שעל המעטפה באופן ממוכן. מכונות ההחתמה נכנסו לשימוש במחצית המאה ה-19 בגרמניה ובארצות הברית, ומשם הופצו למרבית מנהלות הדואר בעולם. חותמת טיפוסית ששימשה במכונות אלו הכילה מרכיב, לרוב בצורת עיגול, שהכיל את תאריך ההחתמה ופרטי בית הדואר, ולצידו קווים מקבילים, ישרים או גליים, שביטלו את הבולים.
בתמונה: חותמת מכונה מישראל שהוטבעה בתל אביב בשנת 1949. למטה ניתן לראות דוגמאות לחותמות מכונה מארצות הברית (1891), בריטניה (1899), גרמניה (1920), וצרפת (1936).
.jpg)
חותמת רציפה שהוטבעה על ידי מכונת ההחתמה מסוג "קראג". החותמת, שהוטבעה במדינות רבות ברחבי העולם מאז שנת 1905 ועד שנות השמונים של המאה ה-20, כללה כיתוב של שם היישוב ותאריך המשלוח יחד עם קווים ישרים או גליים.
בתמונה: מעטפה שהוחתמה בבריטניה בחותמת מכונת "קראג" בשנת 1964. צורת החותמת השתנתה מעת לעת, ובתחילת המאה (1906) הוטבעה בבריטניה חותמת עם קווים ישרים ולא גליים.
חותמת שהוטבעה באחד מבתי הדואר שטיפלו בהעברת המכתב בדרכו מבית הדואר ממנו נשלח ועד לבית הדואר בקרבתו מתגורר המכותב. חותמות אלו הוטבעו לרוב בצידה האחורי של המעטפה. הנוהג להטביע חותמת בכל בית דואר שטיפל במכתב היה מקובל עד מלחמת העולם הראשונה, ודעך בהדרגה בתקופה שלאחר המלחמה, בעיקר עקב הגידול הרב בהיקף דברי הדואר והעומס שהוטל על הפקידים.
בתמונה: צידה האחורי של מעטפה שנשלחה בשנת 1871 מיפו לאתונה. המעטפה יצאה מיפו ב-9 ביוני 1871, ובהגדלה ניתן לראות את חותמות המעבר שהוטבעו בבתי הדואר של ביירות שבלבנון (10.6.1871), איזמיר (סמירנה) שבתורכיה (16.6.1871), ופיראוס (פירא) שביוון (7.6.1871 - על פי הלוח היוליאני, מקביל לתאריך 19.6.1871).
.jpg)
.jpg)
חותמת ששימשה את מושבות בריטניה החל ממחצית המאה ה-19 כאמצעי לציין כי דמי הדואר שולמו במזומן בבית הדואר המקומי. השימוש בחותמת נועד לדחות את הצורך להדפיס ולהפיץ בולי דואר לכל אחת מן המושבות. החותמות יצאו בהדרגה משימוש במושבות השונות, במקביל לתחילת השימוש בבולי דואר.
בתמונה: חותמת מעגל וכתר ששימשה באי טובגו שבאיי הודו המערבית. המדובר בחותמת נדירה מאוד, ששרדו ממנה כ-15 עותקים בלבד. היא נכנסה לשימוש ב-7 בפברואר 1874 והשימוש בה הופסק ב-7 באוגוסט 1878. החותמת הוטבעה על מכתב שנשלח מטובגו לג’מאיקה ב-8 במרץ 1878.
מונח המאפיין באופן כללי כל טיפוס של חותמת הכוללת עיטור מסוג כלשהו, אולם מתייחס בעיקר לחותמות הביטול שהוכנו במחצית השנייה של המאה ה-19 על ידי מנהלי בתי הדואר הקטנים ברחבי ארצות הברית.
בתקופה שבין 1860 ו-1890 הוקמו ברחבי ארצות הברית עשרות אלפי בתי דואר חדשים, והדואר האמריקאי, אשר סיפק להם חותמת המכילה את שם בית הדואר, הנחה את מנהלי אותם בתי דואר קטנים להכין בעצמם חותמת נוספת שתשמש לביטול הבולים. רבים ממנהלי בתי הדואר הסתפקו בהטבעת כתם דיו על הבול, אולם היו אחרים שניצלו את ההזדמנות על מנת ליצור חותמת ביטול המכילה דגם מעוטר. הכישרוניים שבהם גילפו יצירות מינאטוריות ששיקפו לעיתים את חיי היום יום בעיירה בה פעלו.
במהלך שנות התשעים של המאה ה-19 הנחה הדואר האמריקאי את עובדיו להפסיק את השימוש בחותמות הביטול הפרטיות, אולם הן חזרו לשימוש במהלך שנות ה-30 של המאה העשרים. באותה תקופה שולמה למנהלי בתי הדואר משכורת שנגזרה מהיקף הפעילות של הסניף בו פעלו, ורבים מאותם מנהלים שביקשו להגדיל את הכנסתם הכינו חותמות מעוטרות אותן הטביעו על מכתבים רשומים בלבד. דבר זה עודד את אספני הבולים לשלוח מכתבים רשומים מאותם בתי דואר על מנת לזכות בחותמת המיוחדת, ובכך הגדילו את היקף המכירות של בתי הדואר. נוהג זה בוטל כעבור תקופה בהנחיית הדואר האמריקאי.
בתמונה: חותמת מעוטרת בדמות ראש כלב שהוטבעה בשנת 1866 בעיירה ווטרברי שבקונטיקט (Waterbury, Connecticut), שם פעל מנהל דואר מוכשר בשם ג’ון וו. היל (John W. Hill). במהלך שלושים שנות שירותו כמנהל הדואר של ווטרברי ייצר היל מגוון גדול של חותמות ביטול מעוטרות מסוגים שונים, כולל דוגמאות של אותיות, דגמים גיאומטריים ותמונות שונות.
חותמת בצורת מעויין אותה נהג הדואר הבריטי להטביע על כל דברי הדואר שנשלחו מידי שנה במהלך חודש אוקטובר. מידי שנה ערך הדואר הבריטי מפקד שמטרתו הייתה לספק נתונים לגבי מספר דברי הדואר המטופלים על ידי הדואר. על כל מכתב שעבר דרך מכונות המיון של הדואר הוטבעה חותמת המפקד שהעידה כי המונה האוטומטי שחובר למכונת המיון הופעל וספר את המעטפה.
בתמונה: מעטפה שנשלחה בבריטניה בחודש אוקטובר 1955 והוטבעה עליה החותמת המעויינת של המפקד השנתי.
כינוי לחותמת המעוצבת בצורת מלבן אנכי אשר חלקו העליון מעוגל.
מתכונת זו מזכירה את הצורה הטיפוסית בה נהגו לעצב לוחות אבן לשימוש כמצבות קבורה, ומכאן הכינוי שניתן לחותמת על ידי האספנים.
בתמונה: חותמת מצבה שהוטבעה בבריטניה בחזית של מכתב מקופל שהתקבל בשנת 1856 מקנדה.
חותמת מטיפוס שהוכנס לשימוש בשנת 1784 בבתי הדואר בבריטניה, וכלל את שם בית הדואר השולח ואת המרחק שלו במיילים מן העיר לונדון. החותמות המשיכו לשמש את הדואר המלכותי עד להפעלת הרפורמה במערך הדואר בשנת 1840.
על פי השיטה שהייתה מקובלת באותה תקופה, חושבה עלות המשלוח של המכתב על פי מספר הדפים שהוא הכיל והמרחק שהוא הובל. על מנת להקל על פקידי הדואר לחשב את מרחק הנסיעה, נקבע כי בבית הדואר השולח תוטבע חותמת מיוחדת ובה ירשם המרחק של אותו בית דואר מלונדון. נתון זה הקל על בית הדואר המקבל (שם ידע הפקיד מה המרחק שלו מלונדון) לחשב את הסכום שעליו לגבות מן המנען.
לאורך השנים הופעלו חותמות מרחק במגוון של עיצובים וגדלים. בשנות העשרים של המאה ה-19 התווספה לחלק מן החותמות אות שציינה את דרך הדואר ששימשה לחישוב המרחק.
בתמונה: מכתב שנשלח בשנת 1827 מן העיר סטריבן (Strathaven) שבדרום סקוטלנד אל העיר המילטון המרוחקת ממנה כעשרה קילומטרים. בבית הדואר של סטריבן הוטבעה על המכתב חותמת מרחק ישרה הכוללת את שם העיר, את מרחקה מלונדון (401 מייל), ואת האות הלטינית C המעידה כי המרחק חושב לאורך דרך הדואר העוברת בעיר קרלייל (Carlisle).
חותמת, פרטית או רשמית, שהוטבעה על המעטפה לצד הבולים, ללא תפקיד דוארי. לרוב היא מוטבעת או מודפסת על מנת לקשט את המעטפה.
בתמונה: חותמת קישוט פרטית שהוטבעה על מעטפות מזכרת שהוכנו בשנת 1952 לרגל תערוכת הבולים הנודדת שהוצגה בעיר רמת גן.
טיפוס של חותמת ששימשה באנגליה ובווילס בין השנים 1879 עד 1914. החותמת נועדה לשמש גם כחותמת תאריך וגם כחותמת ביטול, ולכן שולב העיגול שכלל את שם בית הדואר והתאריך בתוך מסגרת ריבועית של קווים עבים שנועדו להכתים את הבול באופן בולט ולמנוע שימוש חוזר בבול.
בתמונה: חותמת מטיפוס "עיגול בריבוע" שהוטבעה באנגליה בשנת 1903.
חותמת ביטול שעוצבה כך שחלקה העיקרי התבסס על סדרה של קווים עבים ומקבילים שנועדו להכתים את פני הבול באופן בולט, שלא יאפשר לעשות בו שימוש חוזר.
קבוצת הקווים המקבילים עוצבו בצורת מלבן, עיגול או אליפסה, ולצידה של חותמת הביטול הוטבעה על המעטפה החותמת שכללה את תאריך המשלוח ושם בית הדואר ממנו נשלח המכתב.
בתמונה: דבר בולים שנשלח מן העיר אלנטאון, פנסילבניה (Allentown, PA) בשנת 1891. הבול המודפס בוטל באמצעות חותמת ביטול עם קווים עבים, שעוצבו בצורת אליפסה.
.jpg)
חותמת ביטול, בעלת צורה סכמטית של פרפר, שהוכנסה לשימוש בשנת 1849 במדינת ויקטוריה (כיום חלק מאוסטרליה), ושימשה עד שנת 1851. בחלקה התחתון של החותמת משולבת האות V (ויקטוריה), ובחלקה העליון של החותמת משולב מספר המציין את היישוב בו הוטבעה החותמת. ידועות כ-50 חותמות שונות, מהן חותמת מספר 1 הוטבעה במלבורן, חותמת מספר 2 בעיר קילמור, וכך הלאה.
בתמונה: בול שהונפק בויקטוריה בשנת 1850 ועליו חותמת פרפר מספר 15, שהוטבעה בעיר ג’ילונג (Geelong).
מונח המאפיין חותמות שהוטבעו בצבעים השונים מצבע שחור. מאז אמצע המאה ה-19 התקבע הנוהג להטביע את החותמות בצבע שחור, ורק במקרים מיוחדים נעשה שימוש בצבע שונה.
בשנת 1935 החל דואר צ’כוסלובקיה להטביע חותמות בצבעים שונים, כולל חותמות שהוטבעו בשילוב של שני צבעים. בשנים שלאחר מכן הטביעו גם שירותי דואר אחרים חותמות בצבעים השונים מצבע שחור, בעיקר כדי לציין אירועים חגיגיים.
דואר ישראל נוהג להטביע מעת לעת חותמות יום הופעה חגיגיות בצבע זהב.
בתמונה: חותמת בשני צבעים שהוטבעה על ידי דואר צ’כוסלובקיה בשנת 1935. בהגדלה ניתן לראות חותמות דומות שהוטבעו בצבעים שונים בשנים 1934 ו-1935.
דואר בריטניה הטביע בשנים 1964 ו-1970 חותמות חגיגיות בשלושה צבעים. החותמות הוטבעו כחלק מתערוכות בולים שהתקיימו באותן שנים.
חותמת ביטול המעוצבת בצורת מעויין צר וארוך המורכב מנקודות. חותמת זו שימשה את הדואר בתורכיה, מצרים וסודאן על מנת לבטל את דברי הדואר שנאספו מן המרחב הכפרי ומאתרים המרוחקים מדרכי הדואר העיקריות. דברי דואר אלו הובאו אל בתי הדואר האיזוריים שם הוחתמו בחותמת בית הדואר.
בתמונה: גלויה של הדואר הרוסי ביפו שנשלחה באמצעות תיבת הדואר הניידת שהוצבה על סיפון ספינה שהפליגה מיפו לפורט סעיד. הגלויה בוטלה באמצעות חותמת רטה ונמסרה ב-12 במאי 1897 לטיפול בית הדואר של פורט סעיד. בהגדלה ניתן לראות את מבנה חותמת הביטול המכונה בשם "חותמת רטה".
חותמת המוטבעת בבית הדואר ומעידה כי דמי הדואר שולמו במזומן על ידי השולח ישירות לפקידי הדואר. החותמת עצמה אינה כוללת את הסכום ששולם.
בתמונה: חותמת שולם שהוטבעה בבית הדואר של רחובות ב-7 בדצמבר 1967. חותמת זו נכנסה לשימוש בדואר רחובות ב-8 באפריל 1958.
בשנת 1909 הופעל ביוון שירות הדואר הכפרי, אשר אסף וחילק דברי דואר באיזורים שמחוץ למרכזים העירוניים. המכתבים שנאספו במרחב הכפרי בוטלו באמצעות חותמת מיוחדת, שעוצבה במתכונת של מעויין המורכב מנקודות ובמרכזו מספר המציין את קו החלוקה במרחב הכפרי.
בתמונה: בול שהונפק ביוון והוחתם בחותמת המרחב הכפרי.
במחצית השנייה של המאה ה-19 סיפק דואר ארצות הברית למנהלי בתי הדואר חותמת שכללה את פרטי התאריך ומקום המשלוח, אולם לא סיפק להם חותמת נפרדת לצורך ביטול הבולים. מנהלי בתי הדואר נדרשו להתארגן בעצמם ולהכין חותמת ביטול שכזאת בכוחות עצמם.
ברבים מן המקרים השתמשו המנהלים בפקקים עשויים שעם. לעיתים השתמשו בפקק כפי שהוא, ולעיתים חרטו מנהלי הדואר בפקק העגול דגמים פשוטים או מורכבים שנועדו ליצור מראה יפה יותר לחותמת.
בתמונה: חותמת שעם שהוטבעה בשנת 1886 בעיירה סאות’ בית לחם שבמדינת פנסילבניה שבארצות הברית. מנהל בית הדואר המקומי ביצע מספר חתכים בפקק השעם, אולם הותיר אותו כמעט בצורתו העגולה המקורית.
חותמת תאריך עגולה שבחלקה העליון תוספת מעוגלת שנועדה לשילוב מידע נוסף על מהות החותמת. דגם זה שימש בבריטניה בראשית המאה ה-20.
בקרב האספנים באירלנד חותמת זו ידועה בשם "חותמת קוואל" (Cowall), ראשי תיבות של הערים באירלנד בהם שימשה החותמת את בית הדואר המקומי - קורק, ווטרפורד, לונדונדרי, לימריק (Cork, Waterford, Londonderry, Limerick).
בתמונה: חותמת תאריך מחופה שהוטבעה בלונדון בשנת 1911. בתוך התוספת המעוגלת שבראש החותמת שולבה המילה "רשום" (REGISTERED).
מתכונת מקובלת לחותמת דואר המעוצבת בצורת עיגול (המורכב ממעגל היקפי אחד או שניים), וכוללת את פרטי היישוב ממנו נשלח המכתב ואת תאריך המשלוח.
חותמות ידניות מסוג זה נכנסו לראשונה לשימוש בדואר בשנות העשרים של המאה ה-19, ובשנות השמונים של המאה ה-19 הן החלו להיות מוטבעות גם במכונות החתמה.
בתמונה: חותמת תאריך עגולה שהייתה בשימוש בבית הדואר של תל מונד בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל.
חותמת ביטול המוטבעת בבתי הדואר כשהיא כוללת, לצד פרטי בית הדואר ומועד המשלוח, גם מסר תעמולתי שנועד לפרסם אירוע, או לקדם נושא.
בשונה מחותמת אירוע, חותמת תעמולה נמצאת לרוב בשימוש ביותר מבית דואר אחד, ומוטבעת למשך יותר מיום אחד.
בתמונה: חותמת התעמולה, שכללה את המסר "הצטרף למסע נגד המוות בדרכים", הוטבעה בבית הדואר של באר שבע ב-1.1.1960. חותמת תעמולה זו הוטבעה בחמישה בתי דואר (ירושלים, תל אביב, חיפה,באר שבע וטבריה) במהלך כל חודש ינואר 1960.
מונח צרפתי המציין חותמות תעמולה שנועדו לפרסם את מוקדי העניין התיירותיים של היישובים בהם הן הוטבעו. האיורים המשולבים בחותמת מציגים מבנים מעניינים, ערכי טבע ונוף, אירועים היסטוריים ואתרי נופש המהווים מוקדי משיכה למבקרים. חותמות אלו הוכנסו לשימוש בצרפת בתחילת שנות ה-50 והוטבעו באלפי יישובים ואתרי תיירות.
בתמונה: מכתב רגיל שנשלח בצרפת והוחתם בחותמות תעמולה תיירותית. בהגדלה ניתן לראות מספר דוגמאות לחותמות המציגות את מוקדי המשיכה המקומיים של האתרים בהם הן הוטבעו.
במקרים בהם מדפיסים את הבולים המיועדים ליצור גליל הבולים מתוך גיליונות דואר רגילים (ולא בהדפסה רציפה), יש צורך להדביק את הרצועות הנחתכות מתוך הגיליון זו לזו, על מנת לקבל סרט נייר רציף בן מאות בולים. חיבור הרצועות נעשה על ידי הדבקת הבול הראשון ברצועה אחת אל הספח הצמוד לבול האחרון ברצועה האחרת. ניתן למצוא את נקודות החיבור האלו בגליל הבולים הסופי, ויש אספנים המתמקדים באיתור ואיסוף שלהן.
בתמונה: נקודת החיבור כפי שהיא נראית מן הצד הקידמי של הבולים. בהגדלה ניתן להשוות בין מראה נקודת החיבור מלפנים ומאחור.
דוגמה נוספת לנקודת חיבור של גליל בולים, בבולים שהונפקו בארצות הברית, כפי שהיא נראית מלפנים ומאחור.
.jpg)
.jpg)
טכניקה ששימשה את זייפני הבולים על מנת להונות את רשויות הדואר ולעשות שימוש חוזר בבולים משומשים. הזייפנים נהגו ללקט כמויות גדולות של בולים שהוחתמו באופן חלקי, ולחתוך מכל בול את החלק שנותר ללא חותמת. בעבודה קפדנית ניסוי הזייפנים להתאים את חלקי הבולים זה לזה, ולהדביק אותם כך שהתקבל בול דואר שלם אותו ניתן היה להדביק על מעטפה ולשלוח בדואר. הזייפנים הניחו כי הפקידים יתקשו להבחין בקו החיתוך שבמרכז הבול, ויעבירו אותו ליעדו.
הוספת אותיות הבקרה בארבעת פינות הבול נועדה להקשות על פעילותם של חותכי הבולים, שנאלצו לחפש בולים בהם שני החצאים המחוברים יחד יצרו בול שלם שבו האותיות בפינות יתאימו זו לזו.
בתמונה: בול שנוצר כעיבוד גראפי מחיבור של שני חצאי בולים חתומים. הבול שבדוגמה קל לאיתור כמזויף, כיוון שהאותיות בפינות לא מתאימות זו לזו. בהגדלה ניתן לראות את הבולים המקוריים מהם נחתכו החצאים שיצרו את הבול המזויף.
הדוור שפעל לאורך קו החלוקה במרחב הכפרי בארצות הברית אסף מכתבים למשלוח תוך כדי מסעו לאורך הקו, והחתים אותם כאשר חזר לבית הדואר ממנו פעל הקו. במקרים בהם המכתב נאסף לאורך קו החלוקה ונועד למכותב שהתגורר בהמשך קו החלוקה, מסר הדוור את המכתב ליעדו תוך כדי מסעו לאורך הקו, מבלי לטרוח לקחת את המכתב לבית הדואר. במקרים אלו ביטל הדוור את הבול בביטול עט, תוך כדי רישום מספר קו החלוקה בכתב יד על הבול.
בתמונה: גלויה שנשלחה על ידי שולח שהתגורר לאורך קו חלוקה מספר 3 שיצא מן היישוב שניוט שבקנזס (Chanute, Kansas), ונועדה למכותבת שהתגוררה לאורך אותו קו חלוקה. בהגדלה ניתן לראות כי הדוור ביטל את הבול שהודבק על הגלויה בכתב יד, תוך שהוא רושם את מספר קו החלוקה - 3.
בתקופה שעד סוף המאה ה-19 העביר דואר ארצות הברית את המכתבים שנועדו לכתובות במרחב הכפרי אל בית הדואר ביישוב העירוני הקרוב ביותר, ותושבי המרחב הכפרי נדרשו לפקוד מעת לעת את בית הדואר ולברר אם נשלחו אליהם מכתבים. בשנת 1896 החלה לפעול באופן ניסיוני תוכנית של הדואר האמריקאי ולפיה יצאו מידי יום מבתי הדואר העירוניים קווי חלוקה שפקדו את הכפרים והחוות הבודדות שלאורך הקו, חילקו להם את המכתבים שנשלחו אליהם ואספו מהם מכתבים למשלוח אותם הביאו בסוף היום אל בית הדואר ממנו יצאו. שירות זה, שניתן חינם על ידי הדואר, התרחב בהדרגה והפך לחוק מדינה בשנת 1906.
בתמונה: מכונית מתחילת המאה ה-20 שפעלה כחלק משירות החלוקה חינם למרחב הכפרי לאורך קו חלוקה מספר 2. למטה ניתן לראות בול שהונפק בארצות הברית בשנת 1996 לציון מלאת 100 שנים לשירות החלוקה חינם במרחב הכפרי.
מונח המתייחס לצמודה בת ארבעה בולים המעוצבים כך שהם יוצרים תמונה משותפת.
בתמונה: ארבעה בולים שהונפקו בארצות הברית בשנת 1972 ויוצרים יחד תמנות נוף.
כלי העבודה העיקרי של הגלף, היוצר את הגלופה בשיטת הדפוס המכונה "גילוף פלדה". הגלף הוא אמן החורט את התמונה שיצר המעצב על פיסת מתכת רכה. צפיפות הקווים והנקודות שיוצר הגלף על פיסת המתכת יקבעו את איכות התוצאה הסופית שתתקבל בבול.
על מנת לבצע את היצירה נעזר הגלף במגוון של כלי חריטה בעלי חוד שונה, המאפשרים לו לשלוט בתוצאה המתקבלת בגלופה.
בתמונה: דוגמאות לכלי חריטה שונים המשמשים בעבודת הגילוף.
מונח המאפיין חור קטן שנוקב בנייר עליו מודפס הבול, למעט החורים שנעשו בכוונת מכוון כחלק מתהליך של חירור. בול שנוקב בו חריר נחשב לפסול, ורצוי שלא לצרף אותו לאוסף.
בתמונה: בול שהונפק באקוודור בשנת 1892. מימין לראשו של השליט ניתן להבחין בחור שנוצר בנייר הבול. מן הצד האחורי ניתן להבחין בחריר באופן בולט וברור.
כיתוב המזהה את פרטי המעצב, המגלף, או המדפיס של הבול. כיתוב זה משולב לעיתים בגוף הבול ולעיתים הוא מופיע בשולי גיליון הבולים.
אחת הדוגמאות המוקדמות לשילוב פרטי המגלף בגוף הבול הופיעה בבול "בית הדואר" שהונפק במאוריציוס בשנת 1847. המגלף, ג’וזף ברנרד (Joseph Barnard), שילב את ראשי התיבות של שמו (JB) בתחתית ראשה של המלכה ויקטוריה. דוגמה לרישום השם המלא ניתן למצוא בבולים מטיפוס "ניווט ומסחר" שהונפקו בצרפת החל משנת 1876. בתחתית הבול שולבו שם המעצב ג’. סאגה (J. Sage) ושם המגלף א. מושון (E. Mouchon). בישראל שולב שמו של המעצב בגוף הבול החל משנת 1971, כאשר הופיע שמו של אליעזר ויסהוף בתחתית בולי סדרת אמנות הבמה.
במרבית המקרים מופיע הכיתוב המזהה את פרטי המעורבים בהכנת הבול בשוליים של גיליון הבולים.
בתמונה: צמודה שהונפקה באוסטרליה בשנת 1938 ובה מופיע בשוליים כיתוב המזהה את בית הדפוס בו הודפסו הבולים.
.jpg)
למטה ניתן לראות דוגמאות לבולים בהם שולב הכיתוב בגוף הבול, כולל הגדלה של החתימה הרלוונטית.
מאוריציוס - 
צרפת - 
ישראל - 
החותם של הסולטן הטורקי אשר שולב ברבים מן הבולים שהונפקו באימפריה העות’מאנית. חותם זה השתנה בכל פעם שעלה לשלטון סולטן חדש, ולעיתים השתנה סימן הטוגרה במהלך שלטונו של אותו סולטן.
בתמונה: בול עות’מאני שהונפק במהלך מלחמת העולם הראשונה, בשנת 1916.
במהלך המלחמה שינה הסולטן מוחמד החמישי את הכינוי הרשמי שלו מ-"אל ראשיד" (הישר) ל-"אל ג’אזי" (המנצח), שם מתאים יותר לשליט בזמן מלחמה. מימין מופיע סימן הטוגרה ששולב בבולים העות’מאנים בשנת 1914 ומשמאל סימן הטוגרה המתוקן כפי ששולב בבולי שנת 1916.
כינוי לבולים שהנפיק שלטון הכיבוש היפני בבורמה בשנת 1942. היפנים הטביעו על בולים בריטיים שנתפשו שלל בבתי הדואר בבורמה דמות של טווס, סמל בית המלוכה של בורמה באותה תקופה. הטווס נועד להסתיר את דמותו של המלך ג’ורג’ השישי שהופיע בבולים ששימשו את בורמה בתקופת השלטון הבריטי.
בתמונה: צמודה בת ארבעה בולים מבורמה עליהם נוספה על ידי הכובשים היפנים דמות הטווס. למטה ניתן להשוות בין הבול המקורי שהונפק בשנת 1939 ובין הבול עם דמות הטווס שהונפק על ידי היפנים בשנת 1942.
דפוס בלט היא שיטה בה יוצרים לוח הדפסה בעל חלקים בולטים, עליהם מורחים שכבת דיו ומטביעים אותו בלחץ על גיליון הנייר. שיטה זו הייתה טכניקת הדפוס הראשונה שפותחה עוד במאה ה-15, והיא נחשבת לשיטת דפוס זולה ופשוטה, אם כי פחות איכותית יחסית לשיטות דפוס מתקדמות יותר.
בתמונה: בול דואר שהונפק בישראל בשנת 2023 בו מתואר תהליך ההדפסה של בולי דואר עברי שבוצע בשנת 1948 בשיטת הבלט, ובשובל הבול מופיעה הגלופה ששימשה להדפסת הבולים. למטה משולבים בולים שהודפסו כחלק מסדרת דואר עברי.
.jpg)
מונח המתייחס לעיצוב האחיד ששימש להנפקת הבולים של רבות מן המושבות של המעצמות האירופאיות במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20. מטעמי חיסכון בייצור הבולים נהגו בתי הדפוס המרכזיים של כל מעצמה להכין גלופה אחת יסודית בה ניתן היה לשבץ את שם המושבה עבורה נועדו הבולים ואת הערך הנקוב שנדרש להדפיס.
לצד המונח "טיפוס מפתח" נהוג להשתמש גם במונח "גלופת יסוד" (key plate) - המתייחס לגלופה המכילה את העיצוב המרכזי של הבול, ובמונח "גלופת עריך" (duty plate) - המתייחס לגלופה המכילה את שם המושבה ואת הערך הנקוב. בולים שהודפסו באמצעות שימוש בשתי הגלופות האלו יחד יצרו את העיצוב שכונה "טיפוס מפתח".
בתמונה: בול מטיפוס מפתח ששימש את מושבות האימפריה הצרפתית בשנת 1892, וכונה בשם "ניווט ומסחר". הבול הונפק עבור המושבה שנקראה בשם "מושבות אקיאניה" (כיום "פולינזיה הצרפתית").
למטה ניתן לראות מספר דוגמאות של טיפוס מפתח ששימש את מושבות האימפריה הבריטית במהלך שנות ה-90 של המאה ה-19.
מצב בו רשות הדואר המוסמכת מבצעת הנפקה מכוונת של בול המכיל שגיאת תוכן, וזאת במטרה למנוע ספסרות בשוק הבולאי.
בתמונה: בול שהונפק על ידי דואר ארצות הברית בשנת 1962, והודפס בכוונה תחילה כך שהרקע הצהוב הפוך יחסית לדמות שבצבע שחור. כמות קטנה מן הבול, שהוקדש למזכ"ל האו"ם דאג המרשלד שנהרג בהתרסקות מטוס, הודפסה בטעות עם השגיאה, וכאשר התגלתה הבעיה, הדפיס הדואר האמריקאי בכוונה תחילה כמות גדולה של בולים שגויים והפיץ אותם כדי למנוע ספסרות בבול השגוי.
קבוצה של שלושה בולים שונים המודפסים זה לצד זה ויוצרים יחד תמונה משותפת. מקור הביטוי בעיצוב האופייני של דלתות המזבח בכנסייה הנוצרית.
בתמונה: סדרת בולי כינרת שהונפקו בישראל בשנת 1992 ויוצרים יחד עיצוב משותף.
כינוי לבולים שהונפקו על ידי גרמניה בתחילת המאה ה-20 לשימוש מושבותיה ברחבי העולם. במרכז עיצוב הבול שולבה דמותה של היאכטה "הוהנצולרן" (Hohenzollern), ספינתו של קיסר גרמניה. הבולים הונפקו בשני גדלים, בהתאם לערך הנקוב בהם.
בתמונה: בול מטיפוס יאכטה קטן שהונפק עבור המושבה הגרמנית "טוגו", ובול מטיפוס יאכטה גדול שהונפק עבור המושבה הגרמנית "דרום מערב אפריקה".
בולי צדקה שהונפקו על ידי דואר גרנדה בשנת 1968 כחלק ממבצע איסוף כספים למימון חלוקת חלב לילדים. הבולים הונפקו על ידי הוספת הדפס רכב עם המסר והערך הנקוב החדש על סדרת בולים קיימת.
בתמונה: אחד הבולים מסדרת בולי הצדקה שהנפיקה גרנדה בשנת 1968.
בול שתוקפו לצורך תשלום עבור משלוח דואר בוטל על ידי רשויות הדואר הרשמיות של המדינה. מכתב עליו הודבק בול שיצא מתוקף נחשב כאילו לא שילמו עליו כלל, ופקידי הדואר מחוייבים להתעלם מן הבול שתוקפו בוטל.
בתמונה: גלויה שנשלחה מחיפה בתחילת חודש יוני 1948, כשהיא מבוילת בבול מתקופת המנדט הבריטי שתוקפו בוטל עם הקמת המדינה. פקידי הדואר התעלמו מן הבול שיצא מתוקף, לא החתימו אותו, אלא ציינו לצדו דרישה לתשלום קנס של 14 מיל (כפל הסכום של 7 מיל שהיה צריך להיות משולם עבור הגלויה). הסכום נגבה מן המקבל באמצעות בולים מסוג דמי דואר.
סדרת בולי מעבר שהיו בשימוש בירושלים ממרץ 1948 עד יולי 1948. בתום המצור על ירושלים הוכנסו לשימוש גם שם בולי "דאר עברי".
בתמונה: בול שהונפק בירושלים בתקופת מנהלת העם, כאשר העיר הייתה במצור ולא ניתן היה להוביל אליה את בולי מנהלת העם שהוכנו בתל אביב. הבול הוכן בהדפסה הראשונה של בולי ירושלים, ב-9.5.1948.
שיטה להעברת דברי דואר אל תוך פריז הנצורה בתקופת המלחמה בין גרמניה וצרפת בשנים 1870-1871. בניסיון לעקוף את המצור הגרמני ניסו הצרפתים לשגר במורד נהר הסיין, מן העיר מולן שבמעלה הנהר, כדורים אטומים עשויים אבץ ומלאים במכתבים. התקווה הייתה כי כדורים אלו לא יתפסו על ידי הצבא הגרמני ויגיעו לידי התושבים בעיר פריז. בפועל השיטה נכשלה לחלוטין, ואף לא אחד מן הכדורים הגיע ליעדו. חלקם נתפסו ברשתות שפרסו הגרמנים לרוחב הנהר, חלקם טבעו בבוץ שבקרקעית הנהר, וחלקם חלף דרך העיר במורד הנהר ונסחף אל הים.
בשנים שלאחר המצור התגלו חלק מן הכדורים, והמכתבים שהוכנסו לתוכם הועברו באיחור לנמענים, אם ניתן היה לאתרם.
בתמונה: אחד הכדורים שהתגלה לאחר עשרות שנים ומוצג במוזיאון הדואר בפריז. למטה מוצג בול שהונפק בצרפת בשנת 1979 והוקדש לכדורי מולן.
אחת מן המעטפות שנשלחו בתוך כדור מולן והתגלו בשנים שלאחר תום המצור על פריז. המעטפה נשלחה במקור משוויץ, הועברה לעיר מולן ומשם נשלחה בתוך כדור מולן במורד נהר הסיין.
כינוי לתשנית, שנוצרה בבול שהונפק בארצות הברית בשנת 1893, כתוצאה מתקלה בשלב ההדפסה. בבול שערכו הנקוב 2 סנט, אשר הונפק כחלק מסדרת בולי קולומבוס, ארעה תקלה שכתוצאה ממנה נוצר כתם לבן בכובע של אחת הדמויות בבול. כתם זה נראה כאילו יש שבר בחלקו העליון של הכובע.
בתמונה: הבול שהונפק בארצות הברית בשנת 1893, עם שגיאת ההדפסה שיצרה את התשנית של "כובע שבור". בהשוואה עם הבול הרגיל (מימין) ניתן להבחין בכתם הלבן היוצר את ה"שבר" בכובע.
.jpg)
כינוי לבול הראשון שהונפק בבלגיה בשנת 1849, ועליו דמותו של מלך בלגיה, ליאופולד הראשון, כשהוא לבוש מדי צבא ועל כתפיו כותפות בולטות.
בתמונה: הבול הראשון של בלגיה, אשר הונפק בשנת 1849.
בתחילת המאה ה-20 פרח בארצות הברית שוק האוטומטים למכירת בולים, אשר נוצרו על ידי יצרנים שונים. בחלק ממכונות אלו שולבו גלילי בולים שנרכשו מהדואר האמריקאי כשהם מנוקבבים מראש (ניקבוב בצפיפות 12), ובחלק אחר שולבו גלילי בולים לא מנוקבבים אשר הופרדו על ידי המכונה האוטומטית בטכניקה עצמאית. בכל מכונה יכול היה הלקוח לרכוש מספר עותקים של בול מסוג אחד בלבד, בהתאם לגליל הבולים שהותקן במכונה.
החברה האמריקאית לאוטומטים (U.S. Automatic Vending Company), שהתמחתה בייצור מכונות למכירת בולים ולמכירת כרטיסים, פיתחה שיטה שתאפשר למכור במהלך אחד מספר בולים מסוגים שונים. שלושה בולים בערך נקוב כולל של 5 סנט נארזו בתוך כיס מיוחד, אשר היה חלק מסרט נייר שהוזן לאוטומט למכירת כרטיסים. החברה הוציאה פטנט על ההמצאה, והפעילה מכונה ניסיונית בעיר ניו יורק, אולם ההמצאה לא זכתה להצלחה וננטשה כעבור זמן קצר.
בתמונה: צידו האחורי של כיס למכירת בולים, ועליו פרטי החברה והמוצר. במבט מלפנים ניתן לראות כיצד נארזו הבולים בתוך כיס הנייר, שהיה חלק משרשרת של כיסים זהים.
מארז עשוי שתי שכבות של חומר פלסטי המחוברות בחלקן התחתון. הבול מוכנס בין שתי השכבות, כך שהוא מוגן ושמור מפני נזק. השכבה הקדמית היא שקופה, וניתן לראות דרכה את פני הבול. השכבה האחורית היא שחורה או שקופה, בהתאם לבחירתו וטעמו של האספן.
צדו האחורי של כיס המגן הוא דביק, דבר המאפשר להצמיד את הבול לדף התצוגה או לדף האלבום בו נשמר הבול.
בקרב אספני הבולים כיס המגן מכונה "הוויד" (HAWIDD), על שם בית החרושת הראשון שיצר אותו.
בתמונה: בול בריטי שמור בתוך כיס מגן בעל דופן אחורית בצבע שחור.
מונח המתייחס לכל התווים והספרות המשולבים בעיצוב הבול, להבדיל מהמרכיבים של האיור הכלול בעיצוב הבול. הכיתוב יכלול לרוב את שם המדינה המנפיקה, את הערך הנקוב של הבול, את מטרת ההנפקה, תיאור של האיור המופיע בבול, ופרטים טכניים שונים דוגמת פרטי המעצב ושנת ההנפקה. הכיתוב עשוי להיות מורכב מסימני כתב השייכים למספר שפות.
בתמונה: בול שהונפק בישראל בשנת 2023, וכולל כיתוב רב בעברית, אנגלית וערבית.
מונח המתייחס לכל סוגי האותיות והספרות העשויים להיות משולבים בשוליים שסביב גיליון הבולים. כיתוב זה עשוי לכלול פרטים טכניים דוגמת מספר הגלופה ומספר הגיליון, תאריך ההדפסה, פרטי המדפיס, סימני בקרה שונים, וסיכום של ערך הבולים בגיליון. לעיתים משולבות בכיתוב השוליים הנחיות שונות המתייחסות לשימוש בבולים.
בתמונה: צמודה שהונפקה בקנדה בשנת 1942 ובה נתונים טכניים שונים והתייחסות לתוכן הבולים.
בשולי הגיליון שהונפק בהודו בשנת 2000 שולב זיהוי המדפיס של הבולים.
בשולי גיליון בולי הפני האדום שהונפקו בבריטניה בשנת 1841 הופיעה אזהרה שלא לשטוף את שכבת הדבק כאשר מרטיבים אותה.
מונח המתייחס לדבר דואר שלם, וזאת בניגוד למונח "גזיר" המתייחס לחלק שנגזר מתוך המעטפה.
בקרב האספנים הישראלים הוותיקים המינוח "כליל" משמש לאפיון "דבר בולים", תרגום מילולי של המונח הגרמני "GANZSACHEN".
בתמונה: מעטפה שלמה שנשלחה בישראל בשנת 1950, ועליה תוויות המעידות כי נשלחה בדואר רשום ובדואר אקספרס.
מונח המציין כי למוכר יש ספקות לגבי מצבו של הבול שהוא מציע למכירה, בין אם מדובר בפריט החשוד כמזוייף או בפריט שיש בו פגמים לא מתועדים. המונח מצהיר כי הבול מוצע למכירה "כפי שהוא", ללא אחריות מצד המוכר, ועל הקונה להביא בחשבון כי הוא מסתכן ברכישת בול פגום או מזוייף מבלי שתהיה לו אפשרות להתחרט ולקבל את כספו בחזרה.
בתמונה: בול נדיר שהונפק ביפן, אולם יש למוכר חשדות לגביו. הבול הוצע למכירה במחיר נמוך מאוד עם אזהרה כי הוא נמכר "כפי שהוא".
תקלת הדפסה במהלכה הוטבע התכן של הבול, כולו או חלקו, יותר מפעם אחת. מצב זה יכול לקרות כאשר גיליון הבולים נתקע בתוך מכונת הדפוס, או שבטעות גיליון הבולים הוכנס פעם נוספת לתוך מכונת הדפוס.
בתמונה: תקלת כפל דפוס שארעה בבול שהונפק ביוון בשנת 1943.
דוגמה נוספת (רודזיה 1974) מציגה מצב בו אחד הצבעים של הבול הודפס בכפילות תוך תזוזה של הנייר בין שתי ההדפסות. מימין מוצג הבול הרגיל ומשמאל מוצג הבול עם כפל דפוס של הצבע השחור.
שוליים רחבים ומאויירים המודפסים בחלקו העליון של גיליון הבולים. תוספת זו משולבת על ידי מדינות רבות לחלק העליון של גיליונות בולים מודרניים, והיא נועדה למשוך את תשומת ליבם וכספם של אספני הבולים. לשוליים המאויירים אין כל משמעות מבחינה בולאית, אולם ניתן לשלבם באוספי הבולים כשהם מחוברים לבולי דואר מתוך הגיליון.
בתמונה: גיליון בולים שהונפק בארה"ב בשנת 1996 לרגל המשחקים האולימפיים באטלנטה. בראש הגיליון שולבה כרזה גדולה וצבעונית.
.jpg)
מתכונת ניסיונית לשיווק בולים שהונפקה בשנת 1993. המדובר בכרטיס בגודל של כרטיס אשראי עליו היו שישה בולים צרים וארוכים במתכונת של דבקיות אותן ניתן היה לקלף מן הכרטיס ולהדביק על המכתב.
כרטיסי בולים הונפקו על ידי קיריבטי וצפון קוריאה, אולם ליוזמה הזו לא היה המשך.
בתמונה: כרטיס בולים שהונפק על ידי צפון קוריאה בשנת 1993. כל שורה בכרטיס כוללת בול דואר ולצידו תווית המציינת את סוג השירות.
פריט שיווקי שנמכר לאספני הבולים על ידי הדואר הבריטי מאז שנת 1973 ביום ההופעה של כל בול חדש. המדובר בצילום צבעוני של הבול החדש כשהוא מודפס על כרטיס קרטון בגודל של גלויה. כרטיסים אלו משווקים תחת המותג PHQ, ראשי תיבות של המונח "הנהלת הדואר" (Postal Headqurter).
בתמונה: כרטיס הנהלת דואר הראשון שהופץ על ידי הדואר הבריטי בשנת 1973. למטה ניתן לראות בהגדלה את ההערה שהודפסה בתחתית כרטיס הנהלת הדואר הראשון, אולם על חזית מרבית הכרטיסים לא מודפס דבר מעבר לתמונת הבול החדש.
יש הנוהגים לאסוף את הכרטיסים כפי שהם, במצב חדש, ויש הנוהגים להדביק עליהם את הבול החדש שהונפק ולהחתים את הבול בחותמת יום ההופעה.
תשלום דמי הנסיעה בקווי אוטובוס הדואר, שהופעלו על ידי הדואר המלכותי, נעשה באמצעות כרטיסי נסיעה בעלי מראה אופייני. על חלק ניכר מן הכרטיסים הודבקו בולי דואר אשר שימשו כבולי הכנסה ושיקפו את מחיר הנסיעה שנגבה מן הנוסע.
בתמונה: אוטובוס שפעל בחבל קנט באנגליה חונה בפתח בית הדואר של הכפר וורמסהיל. על כרטיס האוטובוס הודבק בול בערך נקוב של לירה שטרלינג.
כרטיס בולאי, ללא ערך למשלוח דואר, שהונפק כמזכרת מאירוע בולאי, דוגמת תערוכת בולים או הנפקה של בול חדש. כרטיסי המזכרת הודפסו לרוב על ידי גורמים פרטיים, עם מעורבות מסויימת של גורמים רשמיים.
בישראל נהגו סוחרי הבולים להכין בשנות ה-50 כרטיס מזכרת עבור כל הנפקה של בול חדש.
בתמונה: כרטיס מזכרת שהודפס בבריטניה בשנת 1956 על ידי חברת סטנלי גיבונס לרגל תערוכת בולים שנערכה ביוזמת החברה. בכרטיס שולב בול דואר חדש שהונפק על ידי סנט הלנה.
כרטיס שהודפס החל משנת 1970 על ידי המדפיס הממשלתי של ארצות הברית עבור הדואר האמריקאי. פריט זה נועד לשמש כמזכרת אותה חילק הדואר האמריקאי בתערוכות בולים עולמיות למבקרים בדוכן המכירות של דואר ארצות הברית. בכרטיס המזכרת הודפסו בהגדלה בולים אמריקאים, שנבחרו לרוב כך שישקפו את הקשר של ארצות הברית למדינה בה התקיימה תערוכת הבולים.
בתמונה: כרטיס המזכרת הראשון שהודפס בשנת 1970 ונועד לחלוקה בתערוכת הבולים שהתקיימה בבריטניה. בכרטיס הודפסו בולי הסדרה שהוקדשה למתיישבים הראשונים שהגיעו מבריטניה ליבשת אמריקה.
פטריה מיקרוסקופית המתפתחת בצד הדבק, מתפשטת עם הזמן גם אל הנייר, ועלולה לבסוף להרוס את הבול לגמרי. חום ולחות האופיניים למישור החוף של ישראל מזרזים את התפתחות הכתמים. הצבע החום האופיני לכתמי הלחות הוביל למינוח העממי "חלודה".
בתמונה: בול ישראלי שבצידו הימני התפתחו כתמי לחות חומים.
המונח "בול לא חתום" מתאר את מצב הבול בצידו הקדמי, מבלי להתייחס למצב הדבק בצידו האחורי. "בול לא חתום" הוא בול שלא בוטל על ידי חותמת או בדרך שונה, ולמעשה ניתן לעשות בו שימוש לצורך משלוח דואר.
בול שכזה יכול להיות עם דבק מקורי (ואז הוא מכונה "בול תמים"), עם דבק שניכרים בו סימני מדבק (ואז הוא יקרא בשם "בול ממודבק") או ללא דבק כלל.
בתמונה: מעטפה שנשלחה מאנגליה לישראל בתחילת שנת 2023 והודבקו עליה בולים רבים. מסיבה כלשהיא בחר הדואר הבריטי שלא להחתים את הבולים שעל המעטפה. בולים אלו הם במצב "לא חתום ללא דבק" (כי הדבק ישטף כאשר יסירו את הבולים מן המעטפה).
הדפס רכב שהוטבע על בול אחד מתוך שלושים בולים שהונפקו בנטאל בשנת 1904 במתכונת של קונטרס. הקונטרס כלל חמישה גיליונות בני שישה בולים בערך נקוב של פני אחד, סך הכל 30 פני. הקונטרס נמכר לציבור במחיר של שני שילינג ושישה פני (כלומר 30 פני), אולם הדואר של נטאל ביקש לגבות פני אחד עבור עלות יצור הקונטרס. הפתרון שגובש היה לבטל את ערכו של אחד משלושים הבולים שבקונטרס באמצעות הדפס רכב שקבע כי אין לעשות שימוש בבול זה.
הדף השלם מתוך הקונטרס, זה המכיל חמישה בולים רגילים ובול אחד מבוטל באמצעות הדפס רכב, הוא פריט מבוקש הזוכה למחירים גבוהים בשוק הבולאי.
בתמונה: בול שהונפק בנטאל בשנת 1904 ובוטל באמצעות הדפס רכב עם הכיתוב "לא לשימוש".
בול שלא הוצמד מעולם לדף אלבום בעזרת מדבק, ובצידו אחורי אין של שרידים המעידים על שימוש במדבק. המונח מתייחס גם לבולים עם דבק וגם לבולים בלי דבק.
בתמונה: צידו האחורי של בול בריטי שהונפק בשנת 1914, ללא סימנים המעידים על שימוש במדבק.
מונח המתייחס לבולים משומשים שרוכזו והועמדו למכירה במשקל מבלי שעברו מיון ובדיקה מקדימה. מנקודת מבטו של הקונה יש בכך יתרון, כיוון שיתכן וניתן יהיה למצוא בערימת הבולים דוגמאות לבולים שגויים או לתשניות מבוקשות. מצד שני, ברכישת בולים לא ממוינים הקונה מסתכן בכך שהערימה תכלול גם בולים פגומים.
בתמונה: ערימה של בולים משומשים מסוגים שונים, כולל בולים על נייר וללא נייר.
מונח המאפיין את היחס בין הניקבוב שבהיקף הבול ובין העיצוב המודפס של הבול. בבול ממורכז הרווחים בין חורי הניקבוב והתוכן הם סימטריים מכל צדי הבול, וככל שהתוכן סוטה מן המרכז, הבול נחשב לפחות ממורכז.
בבול המוגדר כ-"לא ממורכז" ניתן להבחין בסטייה משמעותית של התוכן המודפס יחסית לחורי הניקבוב, עד למצבי קיצון בהם הניקבוב נוגס בתוכן. בולים שכאלו נחשבים פחות איכותיים, והם מאבדים חלק ניכר מערכם הכספי בשוק הבולאי.
בתמונה: בול לא ממורכז שהונפק בג’מייקה בשנת 1863. למטה ניתן להשוות בין בול לא ממורכז שהונפק באיי קוק בשנת 1892 ובין בול דומה עם רמת מרכוז טובה.
בול שהונפק מבלי שיתבצע לגביו שלב ההפרדה בין הבולים בגיליון (בשיטת ניקבוב או בשיטת דקור). לבול אין את המראה האופייני של "שיניים" בהיקף הפריט, והוא הופרד מן הגיליון השלם באמצעות מספריים או אמצעי חיתוך אחר.
הבול הראשון בעולם הונפק ב-1840 כשהוא לא מנוקבב, וכך גם מרבית הבולים שהונפקו בשנים שלאחר מכן. שלב ההפרדה בין הבולים כחלק מתהליך הנפקת הבול נכנס לשימוש נרחב רק 30 שנה מאוחר יותר.
הנפקת בולים לא מנוקבבים התבצעה גם בתקופות מאוחרות יותר, אם כהחלטה של יצרן הבול ואם כתקלה שהשפיעה על חלק מן הבולים בהנפקה.
בקרב חלק מאספני הבולים בישראל מקובל להשתמש במונח "חתוך" כאשר דנים בבול לא מנוקבב.
בתמונה: בול שהונפק בברית המועצות בשנת 1938 כשהוא לא מנוקבב.
תקלה שהתרחשה במהלך ייצור הבולים וגרמה להשמטת שורה או טור של נקבים בין בולים שבדרך כלל היו צריכים להיות מנוקבבים.
בתמונה: צמודה של ארבעה בולים מסדרת דואר עברי שהונפקה בישראל בשנת 1948. חורי הניקבוב שבין שורות הבולים לא בוצעו, וגרמו למצב המכונה "לא מנוקבב בין בולים".
.jpg)
בול שהונפק אך לא שולב ברשימה המופיעה בקטלוג. המדובר בבולים שחוקיותם מוטלת בספק, ועורכי הקטלוג בחרו שלא לשלב אותו בפרסום שבאחריותם. חשוב לציין כי לא קיימת מדיניות אחידה לגבי ההכרה בחוקיות הבול, ועורכי קטלוגים שונים נוהגים לא אחת באופן שונה ביחס להנפקה הנתונה במחלוקת.
מדיניות הרישום בקטלוג עשויה להשתנות עם הזמן, ובולים שלא נרשמו במועד אחד עשויים להיכלל בקטלוג במועד מאוחר יותר. יתכנו גם מצבים בהם בולים שנכללו בקטלוג יוצאו ממנו במהדורה מאוחרת יותר, וזאת לאור מידע חדש שיגיע לידי העורך.
לעיתים יבחר עורך הקטלוג לרשום את הבולים החשודים בקטלוג, אולם לא לציין לידם את הערך הקטלוגי כסימן לכך שמדובר בבולים בעייתיים.
בתמונה: בול פרטי שהונפק בשנת 1982 באי הלא מאוייש גרוניי השוכן במזרח סקוטלנד. הבעלים של האי הנפיק בין השנים 1981 עד 1986 מאות תוויות שהתחזו לבולי דואר, ובולים אלו לא הוכרו ולא נרשמו במרבית הקטלוגים.
מונח המאפיין מצב בו ההדפסה בוצעה בתנאים של מחסור בדיו, ולא השאירה סימני צבע על הנייר. לעיתים, כאשר פעולת ההדפסה בוצעה בלחץ רב, ניתן לראות את דמותה של הגלופה על הנייר.
בתמונה: בול שהודפס במונגוליה בשנת 1993, כתבליט על יריעה של זהב. עקב תקלה ההטבעה בוצעה ללא יריעת הזהב ויצרה אפקט של תבליט לבקן בנייר הבול. בהגדלה ניתן להשוות בין ההטבעה הלבנה ובין הטבעת הזהב.
הנוסח המופיע על חלק מהבולים מסוג "דמי דואר" שהונפקו עבור צרפת ומושבותיה. מונח זה מופיע לעיתים כהדפס רכב על בול רגיל ומסב אותו לשמש כבול מסוג "דמי דואר".
בתמונה: בול מסוג "דמי דואר" שהונפק עבור טוניס תחת שלטון צרפתי.
מונח בשפה הצרפתית שנרשם על בולים שהונפקו בצרפת, מונקו ואנדורה מאז שנת 1908. בולים אלו נועדו לגבות מן המקבל את דמי המכס שהיה עליו לשלם עבור חבילה שקיבל. בולים אלו נחשבים לבולים מסוג "דמי דואר", למרות שהכספים שנגבו באמצעותם לא נועדו לשלם את דמי הדואר, אלא תשלומים עבור מיסים, והם היו אמורים להיחשב כבולי הכנסה.
בתמונה: בול לגביית תשלומי מכס שהונפק בצרפת בשנת 1908.
פס מתכת גמיש המותקן בתוך מכונת הדפוס, בצמוד לגליל עם הגלופה, ותפקידו לגרד את פני הגלופה ולהסיר ממנה את עודפי הדיו שנמרחה עליה לפני שהיא תוצמד לנייר ההדפסה.
בתמונה: עובד הדפוס מתקין את להב הניקוי בתוך מכונת הדפוס. בתרשים ניתן לראות כיצד גורף הלהב את עודפי הדיו מפני הגלופה.
מצב של תקלה בשלב ההדפסה, כאשר גוף זר נתקע בין להב הניקוי ובין גליל הגלופה. להב הניקוי אינו מצליח למחות בשלמות את עודפי הדיו מפני הגלופה, וכתוצאה מכך מופיע פס של דיו כשהוא מרוח על גיליון הבולים. תקלה זו יכולה להיות נקודתית או מתמשכת, בהתאם לגודלו של הגוף הזר שמפריע לפעולת להב הניקוי ומשך הזמן בו הוא היה תקוע במקומו קודם שעובדי הדפוס תיקנו את התקלה.
בתמונה: פס של דיו מרוח על מספר בולים בגיליון שהונפק בבריטניה בשנת 1939. בהגדלה ניתן לראות כי בגלל התקלה הפך הגוף הזר שניתקע בלהב הניקוי למעין מברשת קטנה, שמרחה צבע על גיליון הבולים.
לאורך זמן, צובר לוח ההדפסה המשמש לייצור הבולים ליכלוך ושאריות של דיו שהתייבשה. למרות הניקוי של פני השטח תוך כדי ההדפסה, החריצים העדינים נסתמים בדיו והבולים המודפסים מלוח ההדפסה נראים מטושטשים. ביצוע ניקיון יסודי של לוח ההדפסה משחזר את מצבו המקורי, והבולים המודפסים מלוח ההדפסה הנקי נראים חדים וניתן להבחין בכל הפרטים הקטנים שבהם.
בתמונה: בול יווני שהודפס בשנת 1868 לאחר ביצוע ניקוי יסודי של לוח ההדפסה שנוצר בשנת 1862. למטה ניתן להשוות בין הבול שהודפס לפני ניקוי לוח ההדפסה (מימין) ובין הבול שהודפס לאחר ניקוי לוח ההדפסה.
בשנת 1927 החלה הלשכה לחריטה ודפוס (the Bureau of Engraving and Printing) בארצות הברית לצפות את לוחות ההדפסה העשויים פלדה בשיכבה דקה של כרום, וזאת על מנת לחזק את לוח ההדפסה ולהאריך את תקופת השימוש בו.
בשולי גיליון הבולים שהודפס באמצעות לוחות ההדפסה המצופים כרום שולבו האותיות .C.S, ראשי תיבות של המילים "כרום פלדה" (Chromed Steel).
בתמונה: בול שהונפק בארצות הברית בשנת 1933, עם האותיות .C.S בשולי הגיליון.
כינוי לבול שהונפק באי טרינידד בשנת 1847. הבול הונפק על ידי דיויד ברייס (David Bryce) כאמצעי לתשלום עבור מכתבים שנשלחו בשירות הדואר הפרטי שניהל באי הקריבי.
השם "ליידי מקלאוד" ניתן לספינה כאות כבוד לרעייתו של מושל טרינידד, סר הנרי מקלאוד.
בשנת 1845 רכש דיויד ברייס ספינת קיטור והקים שירות דואר שהוביל דברי דואר בין פורט אוף ספיין וסן פרננדו, שתי ערי נמל במערב טרינידד. כשנתיים נגבו דמי המשלוח במזומן, ובשנת 1847 בחליט ברייס להדפיס את בול הדואר.
בשירות פעל עד שנת 1851, מועד בו הפעיל השלטון הבריטי שירות דואר ממשלתי באי טרינידד.
בתמונה: בול ליידי מקלאוד. בבול הכחול מופיעה דמותה של הספינה ליידי מקלאוד ומתחתיה ראשי התיבות של שמה.
מונח המתייחס לדרך בה נכתבו מילים מסויימות בעיצוב בולי הדואר, עם או בלי מקף המקשר בין שני חלקי המילה. הבדלים אלו מאפשרים להבחין בין הנפקות שונות של בולים זהים בהם הוחלט לשנות את מתכונת הכתיבה של מונחים מסויימים ולהוסיף או להשמיט את המקף המשולב במילה.
בתמונה: בול שהונפק בבריטניה בשנת 1865 וכולל מקף המפריד בין המילים "שישה-פני". בהגדלה ניתן לראות את ההבדל בין ההנפקה הזו ובין בול דומה שהונפק בשנת 1869 ללא המקף.
דוגמה נוספת ניתן לראות בבול שהונפק בדרום אפריקה בשנת 1932 ללא מקף המפריד בין חלקי המילה "דרום אפריקה" בשפת האפריקנס. במהדורה מאוחרת יותר נוסף מקף מפריד בין שני חלקי המילה "דרום-אפריקה".
בולים משומשים שנגזרו מן המעטפה עליה הודבקו, ונשטפו במים על מנת להפריד אותם משכבת הנייר של המעטפה. בולים משומשים, שנמכרים "ללא נייר" לפי משקל, ימכרו לרוב במחיר גבוה יותר מבולים שלא נשטפו והם "על נייר".
בתמונה: ערימה של בולים ללא נייר.
סדרת בולים שהונפקה במקסיקו ב-1 בספטמבר 1934 במטרה לאסוף סכום של 600 אלף פזוס למען האוניברסיטה הלאומית של מקסיקו. ההנפקה נעשתה בהוראה ישירה של נשיא מקסיקו לאָסְרוֹ קַארְדֵנָאס דֶּל רִיּוֹ, והיא כללה שני מרכיבים עיקריים. הבול הנמוך בסידרה, שערכו הנקוב היה פזטה אחת, הונפק כבול מס דואר אותו חובה היה להדביק על כל מכתב שנשלח בתקופת מבצע איסוף הכספים (1 בספטמבר עד 30 בנובמבר 1934). יתר הבולים בערכים נקובים שונים נמכרו לציבור באופן רגיל. הבול הגבוה בסדרה, שערכו הנקוב היה 20 פזו, הונפק בכמות קטנה מאוד (1,500 עותקים) והוא מבוקש מאוד על ידי אספנים.
סדרת הבולים "למען האוניברסיטה" הציגה דמויות שונות מן ההיסטוריה של מקסיקו ונחשבת לאחת היפות שהונפקו במדינה זו.
בתמונה: הבול הנמוך בסדרת בולי "למען האוניברסיטה" שהונפק במתכונת של בול מס דואר. למטה מופיע הבול הגבוה בסידרה אשר באופן חריג ערכו הנקוב היה 20 פזו.
בולי צדקה המונפקים על ידי דואר הולנד מאז שנת 1924, אשר ההכנסות ממכירתם מועברות לקרן מיוחדת לטובת הילדים.
בתמונה: אחד מבולי הצדקה הראשונים שהונפקו על ידי דואר הולנד "למען הילד" בשנת 1924. הסדרה הראשונה כללה שלושה בולים.
ב-15 בינואר 1944 פקדה את חבל סאן חואן שבמערב ארגנטינה, במרומי רכס האנדים, רעידת אדמה חזקה שגרמה לכ-10 אלפים הרוגים והותירה עשרות אלפים נוספים כשהם חסרי בית. כחלק ממבצע ארצי לגיוס כספים על מנת לשקם את נזקי רעידת האדמה הנפיק דואר ארגנטינה ב-17 בפברואר 1944 סדרה בת ארבעה בולי צדקה, שההכנסות ממכירתם הועברו לקרן מיוחדת שהוקמה לצורך סיוע לקורבנות הרעש.
לכל הבולים נקבע ערך נקוב נמוך של 5 סנטבוס לצורך משלוח דואר, וערך נוסף בערכים משתנים כתרומה לקרן הסיוע. בבול הגבוה בסדרה נקבע באופן חריג ערך מוסף גבוה מאוד של 20 פזו (פי 400 מהערך הנקוב לצורך משלוח דואר).
בתמונה: בול הצדקה שהונפק בארגנטינה עם ערך מוסף גבוה מאוד כתרומה לקרן הסיוע לנפגעי רעש האדמה. סכום זה גרם לשימוש מועט ביותר בבול זה, וקשה מאוד למצוא אותו בשימוש על מעטפה מסחרית.
בלגיה היא מדינה דו לשונית, בה חלק מן האוכלוסייה דוברת צרפתית וחלק אחר דובר פלמית. נוסח זה מופיע בבולים מסוג "דמי דואר" שהונפקו בבלגיה, לצד המונח בצרפתית.
בתמונה: בול מסוג "דמי דואר" שהונפק בבלגיה. בחלקו העליון משולב המונח "לשלם" בצרפתית ובחלקו התחתון משולב המונח "לשלם" בשפה הפלמית.
הנוסח המופיע על חלק מהבולים מסוג "דמי דואר" שהונפקו במדינות דוברות צרפתית.
בתמונה: בול מסוג "דמי דואר" שהונפק בלוקסמבורג בשנת 1907.
מארז שהוכן על ידי סוחר בולים, אשר ריכז בתוכו קבוצה של בולים שונים בעלי מכנה משותף והציע אותו למכירה לאספנים. קיימים מארזים במגוון עצום של תחומים וגדלים, חלקם התמקד בבולים של יישות מנפיקה אחת וחלקם התמקד בבולים בעלי נושא משותף.
בתמונה: מארז בולים בו רוכזו 20 בולי זיכרון שהונפקו על ידי ארצות הברית בין השנים 1965-1963.
מונח המאפיין מארז בולים הייחודי לבולאי קנדה. בין השנים 1961 עד 1967 שיווק דואר קנדה חלק מן הבולים שהנפיק בגיליונות של 25 בולים, אותם מכר בתוך אריזת צלופן שקופה. הניסוי נמשך קצת יותר משש שנים והופסק כיוון שהתברר כי אריזת הצלופן אינה מגינה על הבולים כמו קונטרסי הבולים העשויים קרטון, והלקוחות העדיפו שלא לרכוש את הבולים הארוזים בצלופן.
בתמונה: מארז צלופן של בולי קנדה משנת 1965. למטה מוצג מארז נוסף משנת 1962.
אריזה שיווקית של בולים חדשים המשמשת את דואר בריטניה מאז שנת 1964. המארז כולל את סדרת הבולים החדשים שהונפקו בבריטניה בצירוף דף מידע המציג את הרקע לנושא הבולים.
הנוהג לשווק מארזי תצוגה התקבל עם השנים על ידי ארגוני דואר רבים ברחבי העולם.
בתמונה: מארז תצוגה שהונפק בבריטניה בשנת 2015. בהגדלה מופיע מארז התצוגה הראשון שהנפיקה בריטניה באפריל 1964 וכלל את סדרת בולי שייקספיר.
הדפס רכב שהוטבע על בולים מיותרים של האי מאוריציוס אשר נשארו במלאי ללא שימוש.
בתחילת שנות השמונים של המאה ה-19 החליטו מנהלי דואר מאוריציוס להיפטר מעודפי הבולים שהונפקו בשנים 1860 עד 1877 ונותרו ללא שימוש במחסני הדואר. על הבולים הוטבע הדפס רכב עם המילה "מבוטל" (Cancelled), והם נמכרו במחיר נמוך לסוחרי בולים באירופה.
בולים אלו זוכים לעניין בקרב אספני הבולים של מאוריציוס, ונמכרים במחיר גבוה מזה של הבולים הרגילים ללא הדפס הרכב.
בתמונה: בול שהונפק במאוריציוס ונמכר כחלק מן המלאי העודף לאחר הטבעת הדפס הרכב "מבוטל".
בית הדפוס "פרקינס בקון" (Perkins Bacon) החזיק מאז 1840 בזיכיון לארבעים שנה להדפסת בולי בריטניה ומושבותיה. הוא נהג לשמור חלק מן הבולים שהדפיס כדוגמאות לאיכות העבודה שלו, ועל מנת למנוע שימוש לרעה וגניבה של הבולים, הטביע בית הדפוס על הדוגמאות ששמר חותמת אובלית עם המילה "מבוטל" (Cancelled).
בשנת 1861 פנה אחיינו של רולנד היל אל בית הדפוס וביקש שיספקו לו מספר עותקים מן הבולים שהדפיסו, על מנת שיוכל להעשיר את אוסף הבולים שלו ושל בני משפחה נוספים. פרקינס בקון שמח למלא את הבקשה, והעביר לבני משפחת היל שישה עותקים מכל בול שהיה במלאי בבית הדפוס. גם על בולים אלו הוטבעה החותמת "מבוטל".
כאשר נודע לאנשי משרד האוצר הבריטי על המתנה הזו, הם הגיבו בחומרה. הזיכיון להדפסת בולי בריטניה נלקח מחברת "פרקינס בקון" והועבר לחברת "דה לה רו".
הבולים ועליהם החותמת "מבוטל" נחשבים לנדירים, וזוכים למחירים גבוהים כאשר הם מוצעים למכירה.
בתמונה: בול שהונפק באי סנט וינסנט ועליו חלק מן החותמת "מבוטל". בהגדלה ניתן לראות שני ניסיונות לשחזר את צורת החותמת השלמה על בסיס חלקים שהוטבעו על בולים שונים.
.jpg)
שיטת מכירה לפיה שולח המוכר לביתו של האספן מבחר של בולים כשליד כל אחד מהם רשום המחיר המבוקש. בדרך זו יכול האספן לבחון את הבולים, לשמור את הבולים המעניינים אותו, ולשלוח לסוחר חזרה את יתרת הבולים בצירוף תשלום עבור הבולים שהשאיר ברשותו.
המסחר הבולאי ברשת האינטרנט הפחית מאוד את השימוש במשלוח בולים להסכמה, אולם יש עדיין מקרים רבים בהם שיטת מסחר זו פעילה. בדרך זו יכול האספן לבחון את הבולים באופן יסודי, ולא להסתפק בתמונה סרוקה שלהם.
מועדונים של אספני בולים נהגו לעשות שימוש בשיטה זו כאמצעי מסחר בין חברי המועדון, ומנהל המכירה היה שולח לחברים מבחר של בולים ממנו יכלו לבחור בולים עבור האוסף שלהם.
בתמונה: דוגמה לחלק מתוך דף בולים להסכמה, כשליד כל בול רשום המחיר המבוקש. לעיתים היה מבחר הבולים נשלח בתוך חוברת מיוחדת, אליה יכול היה הסוחר לצרף הצעות הנחה שונות לרוכשים את החוברת בשלמותה.
אחד העזרים החשובים המשמשים את אספן הבולים על מנת לבחון את הפרטים הקטנים המופיעים בעיצוב הבול, ואת מצבו הטכני של הבול.
בתמונה: בול דואר שהונפק ב-1960 בברית המועצות לרגל יום הבול, ומתאר את השימוש במגדלת לבחינת הבול.
אחד העזרים המשמשים את האספן על מנת למדוד את צפיפות חורי הניקבוב שסביב הבול. הבדיקה מתבצעת על ידי השוואת הניקבוב של הבול מול השורות השונות המודספות במד הניקבוב.
בתמונה: מד ניקבוב עשוי פלסטיק בו מוצגות מידות הצפיפות השונות באמצעות בליטות התואמות את חורי הניקבוב. הצמדת הבול אל השורה המתאימה מאפשרת לאתר את צפיפות הניקבוב שלו.
פיסת נייר שקוף עם דבק בצד אחד, בדרך כלל מקופל לשני חלקים לא שווים. החלק הקצר מודבק לאחורי הבול ולחלק העליון ואילו החלק הארוך מודבק לדף האלבום. בשיטה זאת ניתן בקלות להרים הבול כדי לבחון את הצד האחורי. מדבקים מאיכות טובה יורדים בקלות במים.
הצמדת מדבק אל צידו האחורי של בול תמים משאירה סימנים בשכבת הדבק, ועל פי כללי האיסוף המקובלים כיום מצב זה פוגע בערכו הכספי של הבול. מאז המצאת כיס המגן ירד מאוד השימוש במדבק, והוא כמעט לא מקובל בקרב אספני הבולים.
בתמונה: מבט אל צידו האחורי של הבול, שם הוצמד המדבק.
תווית עגולה, עם דבק בצידה האחורי, אשר שימשה את בתי הדואר כאמצעי לסגירת החפף של המעטפה ובנוסף היוותה סימן המציין כי המעטפה עליה הודבקה זכאית למשלוח בין בתי הדואר ללא תשלום. מדבקות שכאלו שימשו עד תחילת המאה ה-20 את בתי הדואר של מדינות גרמניה ושל אוסטריה, והיו נפוצות מאוד בשירות הדואר המצרי שפעל במאה ה-19, שם הודפס על כל מדבקה שמו של בית הדואר ממנו היא נשלחה.
בתמונה: מדבקה בין-דוארית ששימשה את הדואר הגרמני. למטה משובצות מספר מדבקות בין-דואריות ששימשו את שירות הדואר המצרי.
יישות מדינית שהנפיקה בעבר בולי דואר, אולם חדלה מלהתקיים ואינה מנפיקה עוד בולים חדשים.
ישנם אספני בולים המעדיפים להתמקד באיסוף בולים של מדינה מתה, כיוון שכך הם יכולים לדעת מראש בכמה בולים מדובר, ויש להם סיכוי טוב יותר להגיע לאוסף מושלם של כל בולי אותה יישות מדינית, מבלי שיצטרכו להתמודד עם רכישת הבולים החדשים המונפקים מידי שנה.
לעיתים מתייחס המושג "מדינה מתה" ליישות מדינית שהחליפה את שמה באופן רשמי. כך לדוגמה "חוף הזהב", אשר החליפה את שמה וממשיכה להתקיים תחת השם גאנה. בולי "חוף הזהב" יכולים להיחשב לבולים של מדינה מתה.
בתמונה: בול שהונפק על ידי ברית המועצות בשנת 1980. היישות המדינית הזו התפרקה בשנת 1991 ואינה מנפיקה עוד בולים תחת השם הזה.
מונח מתחום הדפוס המתייחס למצב בו הדיו מרוחה על כל שטח הנייר וגולשת מן השטח המתוחם שבהיקף האיזור המעוצב. בבולאות מתייחס המונח למצב בו השטח המודפס גולש אל המרווח שבין הבולים בגיליון, ולא משאירים שוליים לבנים סביב עיצוב הבול לצורך ביצוע הניקבוב. מצרים הייתה המדינה הראשונה שהנפיקה בולים עם עיצוב מדמם החל משנת 1947.
בתמונה: בול שהונפק על ידי מצרים בשנת 1947 בו העיצוב "מדמם" דיו אל השטח המוקצה לניקבוב. למטה ניתן לראות גיליון בולים לא מנוקבב שהונפק במצרים בשנת 1947, ומציג את הדרך בה מכסה הדיו את כל השטח מבלי להשאיר מסגרת לא מודפסת סביב כל בול.
בול שנפגם, ואבד לו חלק מן העובי המקורי של הנייר עליו הודפס. האיזור הפגום יכול להוות בנקודה קטנה, או בחלק גדול יותר משטח הבול. במקרים רבים ניתן להבחין בחלק הפגום כאשר מביטים בצידו האחורי של הבול, או כאשר מביטים בבול אל מול מקור אור חזק.
יש המכנים את החלק הדק יותר בנייר הבול בשם "חלון".
בתמונה: צידו הקדמי של בול שהונפק בשנת 1852 בפארמה, כיום חלק מאיטליה. הפגם אינו בולט מצד זה, אולם במבט אל צידו האחורי של הבול ניתן לראות כי בחלקו התחתון נייר הבול נפגם מאוד.
בול שנעשה בו שימוש לצורך דואר. הוא הוחתם ובזה בוטל תוקפו לשימוש נוסף של מכתבים.
החותמת המוטבעת על הבול מספקת לבולאי מידע על המקום והזמן בו נעשה שימוש בבול.
בתמונה: בול אוסטרי, שהונפק במקור לשימוש באירופה, היה בשימוש גם בבתי הדואר שהפעילה אוסטריה במדינות אחרות. החותמת מעידה כי עותק זה של הבול היה בשימוש בבית הדואר האוסטרי שפעל בירושלים.
.jpg)
מונוגרמה, בהקשר הבולאי, היא תשליב מעוצב של אותיות המהוות סמל מסחרי של חברה. במספר מקרים שילב בית הדפוס שהדפיס את הבולים את הסמל המסחרי שלו על אחד מספחי הנייר הנלווה לגיליון הבולים. קיים ביקוש גבוה בקרב האספנים לבול שעל הספח הצמוד אליו מופיעה המונוגרמה של בית הדפוס.
נוהג זה היה קיים בבתי דפוס רבים ברחבי העולם, והוא היה נפוץ במיוחד בבולי אוסטרליה שהודפסו במחצית הראשונה של המאה ה-20.
בתמונה: בול שהונפק באוסטרליה, אשר על הספח הצמוד אליו מופיעה מונוגרמה המשלבת את האותיות JBC, הסמל המסחרי של בית הדפוס האוסטרלי ג’יימס בראדלי קוק (James Bradley Cooke).
חלק מן האוסף אותו בחר האספן לארגן במתכונת מוסכמת ולהציג אותו לציבור במסגרת תערוכת בולים.
בתמונה: תצוגה המתמקדת בדואר המושבות היהודיות מתוך אוסף תולדות תולדות הדואר של ארץ ישראל שבנה האספן צבי אלכסנדר. האוסף שמור במוזיאון אלכסנדר לתולדות הדואר והבולאות, וחלקו מוצג בתצוגת קבע ובתערוכות מתחלפות המתקיימות במוזיאון
בולים או דברי דאר אחרים שמקורם בתקופה המקדימה או מבשרת תקופה בולאית חדשה. ההתייחסות לתקופה מסויימת בתור "מוקדמים" קשורה לנקודת המבט של המגדיר. עבור אספן של בולי סינגפור, בולי האימפרייה הבריטית ששימשו במלאיה הם "מוקדמים", בעוד שעבור אספן בולי צ’כוסלובקיה הפריטים הבולאיים של האימפרייה האוסטרו-הונגרית הם "מוקדמים".
בקרב אספני הבולים של ארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי ובתקופת מדינת ישראל נהוג לכנות בשם "מוקדמים" את הפריטים הבולאיים מן התקופה העות’מאנית. יש המרחיבים הגדרה זו גם לפריטים בולאיים משנים מוקדמות יותר.
בתמונה: מכתב שנשלח מעכו בשנת 1471 באמצעות הדואר הוונציאני, אשר החל לפעול בארץ ישראל בתקופה הצלבנית (במאה ה-13) ושירת את הסוחרים האיטלקים גם בראשית התקופה הממלוכית. עיון בכתובת הרשומה בחזית המכתב מגלה מספר סימנים אופייניים לתקופה. בתחילת השורה הראשונה מסומן צלב, שנועד להבטיח את סיוע האל, ובסוף השורה השנייה מופיעים שני סימנים משולשים קטנים, המציינים ככל הנראה את מספר הסוסים שיש להחליף במהלך הובלת המכתב לביירות, שם נמסר לקברניט הספינה שהפליגה לאיטליה.
כינוי לבולים בעיצוב חדש שהונפקו בצרפת החל משנת 1900. הבולים נקראו על שם המעצב הצרפתי יוג’ין לואי מושון (Eugène Louis Mouchon).
בתמונה: בול בעיצוב מושון שהונפק בצרפת בשנת 1902.
מונח המתייחס לבולים ששינו את צבעם עם השנים, תופעה הבולטת במיוחד בבולים שצבעם המקורי היה כתום. למרות הכינוי "מחומצן" אין מדובר בתהליך שהתרחש כתוצאה מן החמצן שבאוויר, אלא מתהליך כימי שהתרחש בין העופרת ששימשה להפקת הצבע הכתום ובין כמויות מזעריות של גופרית המצויים באוויר. הגופרית גורמת ליצירת תרכובת מתכתית כהה עם העופרת שבצבע הכתום. תהליך זה הוא הפיך, וטיפול זהיר במי חמצן עשוי להחזיר לבול את צבעו המקורי.
בתמונה: בול שהונפק בארצות הברית בשנת 1922, ועבר עם השנים תהליך של שינוי צבע. למטה ניתן להשוות בין הבול הכהה ובין הצבע הכתום המקורי של הבול.
בשנת 1883 הוציאה שוויץ מספר בולים מתוקף, ולא ניתן היה עוד להשתמש בהם לצורכי דואר. על הבולים שנותרו במחסני הדואר הוסיפה שוויץ הדפס רכב עם המילים "מחוץ לכלל" (Ausser kurs) ומכרה אותם לאספני בולים במחיר מופחת.
בתמונה: בול משוויץ שיצא מתוקף ונמכר לאספני בולים בתוספת הדפס רכב "מחוץ לכלל". בהגדלה ניתן לראות את נוסך הדפס הרכב.
מונח המתייחס למחיקה, מלאה או חלקית, של פרטים מתוך לוח הדפסה קיים על מנת לעשות בו שימוש חוזר ולהדפיס בולים חדשים.
בתמונה: בול מסדרת דמי דואר הראשונה של אוסטרליה, אשר הודפסה בשנת 1902 תוך שימוש בלוח ההדפסה ששימש בשנת 1891 להנפקת בולי דמי דואר של ניו סאות’ וילס. ניתן להשוות בין שני הבולים ולראות כיצד נמחקו בלוח ההדפסה האותיות NSW מן המסגרת בתחתית הבול.
בשנת 1920 הונפקו בולי "הרייך הגרמני" (Deutsches Reich) תוך שימוש בלוח ההדפסה ששימש קודם לכן להנפקת בולי בוואריה. המילה "בוואריה" נמחקה חלקית על מנת לאפשר את הוספת הכיתוב "הרייך הגרמני".
בול שסומן באמצעות ניקוב חורים בצורות שונות. המינוח האנגלי לבולים מחוררים הוא perfins - חיבור של שתי המילים perforated initials, כלומר "ראשי תיבות מחוררים". בפועל מקובל לעצב את החורים הן במתכונת של אותיות והן במתכונת של ציורים שונים.
החירור נועד לשמש גורמי ממשל וחברות מסחריות, אשר נהגו לרכוש כמויות גדולות מאוד של בולי דואר לצורך פעילותן השוטפת, וחששו מפני תופעה של גניבת הבולים על ידי עובדי החברה. סימון הבולים כרכושה של החברה, על ידי חירור ראשי התיבות של החברה או הלוגו שלה, מנע שימוש פרטי בבולים אלו.
חירור הבולים החל באנגליה בשנת 1868, והתפשט בכל רחבי העולם. בישראל לא היה שימוש בחירור, אולם בתקופת המנדט הבריטי ובתקופה עות’מאנית היו מקרים מעטים של שימוש בחירור על ידי חברות מסחריות דוגמת בנק אנגלו-פלסטינה, הקרן הקיימת לישראל ובנק קרדיט ליאונה.
בתמונה: בול שהונפק באוסטרליה וחוררו בו האותיות OS, ראשי תיבות של המונח האנגלי "בול רשמי" (official stamp). בול זה שימש את גורמי הממשל באוסטרליה לצורך משלוח מכתבים כחלק מפעילותם השוטפת.
כינוי לסוג של חותמת שתוכננה במטרה "לחסל" את הבול ולהכתים אותו כך שלא ניתן יהיה לעשות בו שימוש חוזר. חותמות "מחסל" כוללות שטח גדול של דיו המכסה את פני הבול ומסתיר חלק גדול מן העיצוב שלו.
בתמונה: בול משומש שהונפק באל סלוודור והוחתם בחותמת מסוג "מחסל".
בשנת 1862, עם פרוץ מלחמת האזרחים בארצות הברית, נוצר במדינות הצפון מחסור חריף במתכות יקרות, זהב וכסף, אשר נדרשו להכנת מטבעות. כפתרון לבעיה הוחלט להדפיס שטרות נייר בערכים נקובים נמוכים שיהוו תחליף למטבעות המתכת. על מנת להעניק לשטרות אלו את ההכרה שתזכה אותם באמון הציבור הוחלט לשלב בעיצוב השטרות דגמים של בולי דואר בערכים הנקובים המתאימים לערך השטר. השטרות המבוססים על בולי דואר שימשו בשנים 1862 ו-1863, עד שהוחלפו בעיצוב שונה.
בתמונה: שני הצדדים של השטר שערכו הנקוב היה 5 סנט. למטה שולבו תמונות השטרות שערכם הנקוב היה 25 סנט ו-50 סנט. השטר בערך של 25 סנט נוקבב בהיקף, על מנת להגביר את הדימיו לבול דואר "עם שיניים".
פיסת מתכת רכה עליה חורט הגלף את התמונה שהכין מעצב הבול. בתום פעולת הגילוף עוברת פיסת המתכת תהליך של הקשייה באמצעים כימיים, ההופך את המטבעת לקשה מאוד. במקרים נדירים מודפס הבול ישירות מן המטבעת, אולם במרבית המקרים משמשת המטבעת כבסיס ליצירת לוח ההדפסה תוך שיכפול של התמונה המגולפת במספר העותקים הנדרש להדפסת גיליון בולים שלם.
גילוף התמונה על המטבעת נעשה בתמונה ראי, וזאת על מנת שהתמונה שתודפס על הבול תראה כשהיא ישרה. תוך כדי פעולת הגילוף של המטבעת נוהג האמן להדפיס מעת לעת דוגמה על נייר מיוחד, וזאת על מנת שניתן יהיה לבחון את איכות הגילוף. דוגמאות אלו מכונות בשם "הגהת מטבעת".
בתמונה: גלף החורט את תמונת הבול על המטבעת תוך שימוש בשורה של מכשירי גילוף.
כינוי לסדרת בולי דואר אוויר שהנפיק דואר ארצות הברית בין השנים 1941 עד 1944. סדרה זו נועדה ליצור אחידות בשלל בולי דואר האוויר שהונפקו בשנים קודמות, ולספק לציבור סדרה של בולים בעיצוב אחיד עם ערכים נקובים שונים. הסדרה המקורית שהונפקה בשנת 1941 כללה שישה בולים, החל בערך נקוב של 6 סנט שהיה תעריף היסוד של משלוח מכתב בדואר אוויר בתוך ארצות הברית. בשנת 1944, כחלק ממאמץ לגיוס כספים למימון הוצאות מלחמת העולם השנייה, הועלה תעריף היסוד של משלוח מכתב בדואר אוויר ל-8 סנט, ולכן הונפק בול נוסף לסדרה.
המטוס המופיע על הבולים הוא דמיוני, והמעצב יצר את ציור הבול תוך שהוא משלב זנב המורכב משלושה הגאי כיוון על גוף של מטוס דקוטה.
בתמונה: סדרה בולי דואר האוויר המכונה בשם "מטוסי תובלה". למטה ניתן לראות את הבול בערך נקוב של 8 סנט שנוסף בשנת 1944.
בולים אשר אינם מוצעים עוד למכירה בבתי הדואר, אולם עדיין תקפים לצורך משלוח מכתבים.
בתמונה: מודעה של סוחר בולים בריטי המציעה למכירה בולים מיושנים של האימפריה הבריטית. למטה מוצג חלק ממארז בולים למכירה, הכולל בין היתר בולים ישנים ומיושנים.
.jpg)
שירות שהוצע על ידי דואר ארצות הברית החל משנת 1941 והתבסס על מכונות הביול של חברת פיטני באוס (Pitney Bowes) אשר הוסבו לעבוד בהכנסת מטבע. הציבור הוזמן להכניס למכונה מטבע בערך המתאים, להקליד את הסכום שיש להדפיס על תווית הביול, להדביק את התווית על המעטפה ולהכניס אותה לתוך המכונה. מכונות הביול המוסבות הוצבו במקומות ציבוריים ואפשרו ללקוחות לשלוח דברי דואר בכל זמן שרצו. בשנת 1944 הורחב השירות גם לקנדה.
בתמונה: פרסומת לשירות ששווק תחת המותג מייל-או-מט. למטה משובצות שתי חותמות ביול שהודפסו בארצות הברית וחותמת ביול שהודפסה בקנדה. במרבית החותמות שהודפסו על ידי מכונות הביול המוסבות שולבו האותיות PO כסימן מזהה של השירות.
כינוי לבולים שהונפקו בהוואי בשנת 1851.
מבולים נדירים אלו שרדו עותקים בודדים בלבד, רובם על מכתבים שנשלחו על ידי מיסיונרים שפעלו באותה עת באי הוואי. מאפיין זה הקנה לבולים את הכינוי המקובל עבורם.
בתמונה: בול שהונפק באי הוואי בשנת 1851.
מונח המתייחס לתוספת המחיר שנדרש הלקוח לשלם בעת רכישת הבול, בנוסף לערך הנקוב הרגיל של הבול.
שירותי הדואר נהגו לנצל את הבולים כאמצעי לאיסוף כספים למטרות צדקה שונות, וזאת על ידי גביית סכום נוסף מעבר לערכו של הבול לצורך משלוח דואר. הסכום הנוסף הועבר לאחד מארגוני הצדקה, וזאת בהתאם למה שנקבע מראש. בולי שכאלו, עליהן הוטבע סכום נוסף כונו בשם "בול צדקה".
בניסיון למנוע ניצול לרעה של משתמשי הדואר, נקבעו מעת לעת כללים שנועדו להגביל את הסכום הנוסף שנגבה עבור הבול, אולם ידוע כי לא אחת הופרו הכללים ונגבו סכומים מופרזים מן הציבור.
בתמונה: בול שהונפק בשנת 1943 בגרמניה הנאצית, ובו נגבה מיסף של 88 מארק עבור בול שערכו הנקוב למשלוח דואר היה 12 מארק.
קוד המורכב מספרות, או מצירוף של אותיות וספרות, אשר נועד לתרגם את הכתובת הרשומה על דבר הדואר לאיזורים ולהקל על מיון וחלוקת הדואר. גרמניה הייתה ראשונה לאמץ בשנת 1942 מיקוד המורכב משתי ספרות, אשר הוחלף בשנת 1961 למיקוד של ארבע ספרות. שיטה זו אומצה על ידי שוויץ (1964), אוסטריה (1966), אוסטרליה ודנמרק (1967), נורבגיה (1968) ובלגיה (1969). מיקוד באורך חמש ספרות אומץ על ידי ארה"ב (1963), צרפת (1965), איטליה (1967), שבדיה (1968), פינלנד ויגוסלביה (1971). יפן אימצה בשנת 1968 שיטה מורכבת של מיקוד בן שלוש עד חמש ספרות. בריטניה הנהיגה בשנת 1959 שיטת מיקוד המורכב מצירוף של אותיות וספרות, וכך נהגו גם הפיליפינים (1968) וקנדה (1971).
בתמונה: עלון פרסום שהופץ על ידי דואר בריטניה עם הנהגת המיקוד במדינה. למטה ניתן לראות בולים שהונפקו במטרה לעודד את הציבור הרחב לעשות שימוש במיקוד כחלק מרישום הכתובת על המעטפה. הבולים הונפקו בצרפת (1972), הולנד (1978), לוקסמבורג (1980), יוון (1983), אינדונזיה (1984), וגרמניה (1993).
מספר בן חמש ספרות שנועד לקודד את הערים והיישובים ברחבי ארצות הברית ולשמש כנתון עזר ליעול מיון הדואר וחלוקתו. המונח האמריקאי ZIP נוצר כראשי תיבות של הביטוי "תוכנית שיפור איזורית" (Zone Improvement Plan), והוא נכנס לשימוש בחודש יולי 1963. בשנת 1973 הנפיק דואר ארצות הברית בול מיוחד לעידוד השימוש במיקוד, ודמות מצויירת בשם "מר זיפ" הודפסה בשולי גיליונות הבולים האמריקאים כחלק ממסע הסברה להטמעת השימוש במיקוד.
בתמונה: בול שהונפק בארצות הברית בשנת 1973 לעידוד השימוש במיקוד. בהגדלה ניתן לראות את דמותו של מר מיקוד ששולבה בשולי גיליונות הבולים.
מתקן, ידני או חשמלי, אשר נועד להקל את עבודת פקידי הדואר באירגונים גדולים אשר נדרשו להדביק מידי יום אלפי בולים על המעטפות שנשלחו ללקוחות הארגון. השימוש במכונות הדבקת הבולים התפתח בעשורים הראשונים של המאה ה-20, ושירותי הדואר נדרשו להכין גלילי בולים מיוחדים שנועדו להשתלב במכונות אלו.
השימוש במכונות להדבקת בולים פחת בהדרגה ככל שהתפתחו מכונות הביול אשר הטביעו חותמות תשלום ישירות על המעטפה, וחסכו למשרדי הדואר את הצורך לחזור ולהטביע חותמות ביטול על כל אחת מן המעטפות המבויילות.
בתמונה: דוגמה למכונה ידנית להדבקת בולים שנפוצה בארצות הברית בשנת 1912.
מכונת דפוס שנכנסה לשימוש במדפיס הממשלתי האמריקאי בשנת 1970, כחלק מן המגמה להדפיס את הבולים הצבעוניים של ארצות הברית בשיטת דפוס צילום-שקע (Photogravure) במקום הבולים החרוטים שהודפסו עד מחצית שנות השישים. מגמה זו החלה במחצית שנות השישים, אז החל הדואר האמריקאי להדפיס את הבולים בשיטה החדשה באמצעות בתי דפוס חיצוניים, עד לרכישה וההתקנה של המכונה החדשה במדפיס הממשלתי.
מכונת הדפוס אנדריאוטי הייתה מסוגלת להדפיס בשבעה צבעים שונים במהלך אחד, למרות שבמרבית המקרים נוצלו רק חמישה מן הצבעים לצורך הדפסת בולי ארצות הברית.
בתמונה: בול היובל למדינת מיזורי שהונפק בשנת 1971 היה הבול הראשון שהודפס על ידי המדפיס הממשלתי האמריקאי תוך שימוש במכונת הדפוס החדשה.
אחת הבעיות העיקריות איתה נאלצו שירותי הדואר להתמודד, הייתה הצורך להחתים בבתי המיון הגדולים מידי יום באופן ידני מאות אלפי מעטפות. בשנת 1904 המציא מהנדס נורבגי בשם גוסטב אדולף הנסן (Gustav Adolf Hansen), שהיה מנהל העבודה במפעל קראג באוסלו (Krag Maskinfabrik company), מכונה אוטומטית להחתמה רציפה של מעטפות. המכונה נקראה על שם המפעל, קראג, ולא על שמו של הממציא.
מכונת קראג הייתה מסוגלת להחתים כ-1200 מעטפות בדקה, והיא פתרה למעשה את בעיית העומס בבתי המיון הגדולים. בשנת 1905 היא הופעלה בבית המיון של אוסלו, וזמן קצר לאחר מכן היא הותקנה בשבדיה, דנמרק, גרמניה, רוסיה, בריטניה ובמדינות רבות נוספות. המכונה פעלה בהצלחה משך עשרות שנים, והוחלפה בהדרגה עם כניסתן לשימוש של מכונות המיון החדישות בשנות השבעים והשמונים.
בתמונה: מכונת החתמה "קראג" בגירסה החשמלית, כפי שפורסמה בקטלוג המוצרים של החברה בתחילת המאה ה-20. ניתן היה גם לרכוש מכונת החתמה קטנה יותר, שהופעלה ידנית, וסיפקה פתרון לבתי מיון קטנים יותר.
מכונת דפוס מיוחדת שפעלה בפרו בין השנים 1862 עד 1873.
בתחילת שנות השישים של המאה ה-19 נחקק בפרו חוק חדש בו הוחלט להנפיק בפרו בולי דואר, ונקבע כי הבולים חייבים להיות מודפסים במדפיס הממשלתי שבעיר הבירה לימה. בעקבות החלטה זו רכש מנהל הדואר של פרו מכונת דפוס מיוחדת מיצרן צרפתי, והתקין אותה בבית הדפוס המרכזי במדינה. מכונת הדפוס נקראה בשם "מכונת לקוק" (Lecoq), ולמעשה נועדה במקור לפעול בתחנות רכבת ולהדפיס כרטיסי נסיעה ברכבת. היא הופעלה על ידי אדם אחד שיכול היה להדפיס בקצב של בול בשנייה.
המכונה הדפיסה בול אחד בכל מהלך, וההדפסה בוצעה על סרטי נייר צרים וארוכים ולא בגיליונות שלמים. סרטים אלו, שהכילו 40 בולים כל אחד, נחתכו במספריים לבולים בודדים או לצמדים וזאת לפי בקשת הלקוח. בשנים בהן פעלה המכונה בפרו הודפסו באמצעותה ששת הבולים הראשונים של פרו. המכונה פעלה בהצלחה רבה, והבולים הודפסו תוך שילוב של הדפסה בצבע ויצירת תבליט בגוף הבול.
בתמונה: צילום של מכונת לקוק. למטה מופיעים שני בולים שהונפקו בעזרת מכונה זו בשנת 1862 ובשנת 1871.
.jpg)
"פינום" מלשון "פנים". מכונה מיוחדת הנמצאת בבתי המיון הגדולים, ולתוכה מכניסים את תוכן שקי הדואר המכילים את המכתבים שנאספו מתיבות הדואר שברחובות. תפקידה של המכונה הוא לסובב את המכתבים כך שכולם יתיישרו כשהבול בפינה הימנית העליונה, והכתובת של הנמען תהייה ניתנת לקריאה נוחה. פקידי הדואר קוראים את פרטי הכתובת ומקלידים אותם למכונה, אשר מעבירה את המכתב לשק הדאר המתאים.
מכונת הפינום הומצאה בבריטניה והופעלה לראשונה בשנת 1957 בעיר סאות’המפטון. תחילה התבססה פעולת המכונה על פסי גרפיט שהודפסו בצידם האחורי של הבולים, ובהמשך הוחלפו פסי הגרפיט בהדפסה של זרחן על פני הבולים.
בתמונה: הקלדת הכתובת מהמעטפה המוצגת לפקיד כשהיא מיושרת.
שיטת מסחר ולפיה מוכרים את הבולים בתפזורת על פי מחיר מוסכם ליחידת משקל. מקובל להבחין בין מספר הגדרות המתארות את איכות תערובת הבולים העומדת למכירה. כך למשל נהוג לציין אם הבולים הם "על נייר" או "ללא נייר", נהוג לציין אם מארז הבולים "עבר מיון" או "לא עבר מיון", ונהוג לציין מה המקור של ערימת הבולים העומדת למכירה (בנקים, אירגוני צדקה או מקור אחר).
בתמונה: תפזורת של בולים המוצעת למכירה על פי משקל.
שיטת מסחר במסגרתה מוצעים הפריטים למכירה בפני קהל הלקוחות למשך פרק זמן מוגבל, במהלכו מציינים הרוכשים את המחיר המקסימלי שהם מוכנים לשלם, ובתום הזמן שנקבע עובר הפריט לבעלותו של זה שהציע את המחיר הגבוה ביותר.
מכירה פומבית יכולה להתקיים במסגרת מפגש משותף, באופן פיזי באולם, או ברשת האינטרנט,. המכירה יכולה גם להתבצע על ידי הגשת הצעות רכישה מראש למנהל המכירה, הקובע בתום התקופה שנקבעה את זהותו של המציע שזכה בפריט.
בתמונה: קטלוג המכירה הפומבית שפורסם על ידי חברת "בולי תל אביב" בישראל.
שיטה שפותחה בראשית המאה ה-20 למשלוח מכתבים מספינות שהפליגו בלב ים. השיטה התבססה על ההמצאה החדשה של הטלגרף האלחוטי, שהותקן על פי חוק בכל ספינות הנוסעים לאחר אסון טביעת הטיטניק. מאחר ולטלגרף האלחוטי לא היה טווח המספיק לשידור מלב האוקיינוס אל החוף, הועבר תוכן המכתב מן האונייה המשדרת אל משרד הטלגרף על סיפונה של ספינת נוסעים סמוכה שהפליגה לכיוון ההפוך. נוסח המכתב הועתק על טופס מיוחד, הוכנס למעטפה ייעודית, וכאשר הספינה המקבלת עגנה בנמל הראשון בדרכה, המעטפה הועברה לסניף הדואר המקומי להמשך משלוח בדואר רשום.
בתמונה: מכתב שנשלח בשנת 1927 מלב ים באמצעות שירות הטלגרף האלחוטי של חברת מרקוני. עם הגעת הספינה המקבלת לנמל פלימות’ שבאנגליה, המכתב נמסר להמשך משלוח בדואר רשום בבית הדואר המקומי.
המושג "מכתב דואר עלומות" משמש את דואר ישראל כתחליף למושג הלועזי שתרגומו המילולי הוא "מכתב מת". ביטוי זה מאפיין מכתב אשר הדואר לא הצליח לאתר את הנמען, ואין עליו את כתובת השולח, כך שגם שלא ניתן להחזיר אותו חזרה. המכתב תקוע במשרדי הדואר, ומהווה "מכתב מת". על מעטפה של מכתב שכזה ניתן למצוא חותמות של "משרד דואר עלומות" (Dead Letter Office), שם טופל בניסיון לאתר את כתובת השולח, וכן תוויות שונות באמצעותן סגרו את המעטפה לאחר שהיא נפתחה בניסיון למצוא רמז לכתובת השולח במכתב שבתוך המעטפה.
בתמונה: גלויה שנשלחה בשנת 1964 מאוסטריה לאוסטרליה, שם הוכרזה כ-"מכתב מת". בהגדלה ניתן לראות את החותמות שהוטבעו על הגלויה ומעידות כי הנמען לא אותר והגלויה הועברה למשרד דואר עלומות (DLO).
על פי הכללים בארצות הברית הוטל קנס על מכתבים שטופלו במשרד דואר עלומות, אשר כלל דרישה לדמי משלוח וכן דמי טיפול. סכום זה נגבה מן המקבל במקרה שהוא הגיע לבית הדואר וביקש לקבל את המכתב. למטה ניתן לראות שתי חותמות דרישה לתשלום, האחת משנת 1975 והשנייה משנת 1977.
דוגמה לתווית ששימשה את משרד דואר עלומות בקנדה לסגירת מעטפות שנפתחו תוך כדי ניסיון לאתר את הנמען או השולח.
מכתב שנמסר לבית הדואר על מנת שיעבור לידי נמען המתגורר באותו היישוב. ארגוני הדואר הבחינו בין מכתב שנמסר ביישוב בו מתקיימת חלוקת מכתבים לבית הנמען, ובין מכתב שנמסר ביישוב קטן שבו נדרשו הנמענים להגיע אל בית הדואר ולברר אם יש עבורם מכתב.
ביישובים בהם הועסקו דוורים שחילקו את המכתבים לבתים, כמעט ולא היה הבדל בין מכתב שנועד לכתובת מקומית ובין מכתב שנועד להישלח ליישוב אחר. במקרים מסויימים נקבע תעריף מופחת עבור מכתב שנועד למסירה באותו יישוב, ולא נדרש לשנע אותו ליישוב אחר.
בישובים קטנים שלא כללו משלוח לבית הנמען, נגבה לרוב תעריף מופחת ששיקף את העובדה שכל שנדרש מפקיד הדואר הוא לשמור על המכתב שנמסר לו ולהמתין להגעתו של הנמען.
בתמונה: מכתב שנמסר למשלוח מקומי בעיר בואנוס איירס, בירת ארגנטינה. המכתב נמסר לבית הדואר ב-9 ביולי 1953 והגיע לבית הדואר של שכונת "פלורידה" בבואנוס איירס בשעות הבוקר של ה-11 ביולי 1953.
גיליון נייר שקופל כך שניתן לציין את כתובת הנמען על צדו החיצוני. המסר הכתוב נרשם בצדו הפנימי של גיליון הנייר. מכתבים מקופלים נשלחו ללא מעטפה בתקופה בה דמי הדואר חושבו לפי מספר גיליונות הנייר שכלל המכתב, ולא היה טעם לשלם עבור מעטפה כפל דמי משלוח.
בתמונה: מכתב מקופל שנשלח בשנת 1853 מהיישוב המיסיונרי הרטוב שמדרום לירושלים לניו יורק שבארצות הברית. החותמות השונות המוטבעות על המכתב מאפשרות לשחזר את הנתיב שעבר דרך ביירות שבלבנון, איטליה, גרמניה, בלגיה, בריטניה עד שהגיע לניו יורק.
מכתב אשר נמסר למשלוח על סיפון אונייה במהלך ההפלגה בלב ים, והועבר לטיפול בית הדואר בנמל בו עגנה הספינה מבלי שתוטבע חותמת על המעטפה. בתי הדואר באוסטרליה ובניו זילנד נהגו להטביע על המעטפה חותמת בנוסח "מכתב משוחרר" והחתימו את הבולים שעליה בחותמת בית הדואר.
בתמונה: קטע מתוך מעטפה שהתקבלה מספינה בבית דואר בניו זילנד, אשר החתים את הבולים בחותמת מיוחדת אשר כללה את הביטוי "מכתב משוחרר". למטה משולב קטע מתוך מעטפה אחרת שהתקבלה מספינה בבית דואר בניו זילנד. על המעטפה הוטבעה לצד הבולים חותמת "מכתב משוחרר" והבולים בוטלו בחותמת בית הדואר.
הדואר הבריטי הפעיל מאז תחילת המאה ה-19 מערך מסודר של ספינות דואר, אשר הפליגו בין הנמלים שהוכרזו כתחנות דואר על פי לוח זמנים קפדני והתחייבו לפקוד את אותם נמלים במועדים קבועים. ספינות אלו היו בבעלות הדואר הבריטי, או פעלו תחת חוזים מחייבים שנחתמו עימן.
כאשר לא ניתן היה להיעזר בספינות הדואר, נשלחו מכתבים גם באמצעות ספינות מזדמנות, אשר קיבלו תשלום עבור הובלת המכתבים לנמל היעד אליו הפליגו. ספינות אלו לא היו מחוייבות ללוח זמנים מוגדר, ובהתאם עלות משלוח המכתב בספינות אלו היה זול יותר.
שולח המכתב יכול היה לבחור אם לשלם את העלות הגבוהה יותר של השימוש בספינות הדואר, על מנת להבטיח את מועד ההגעה של המכתב ליעדו. מכתבים אלו סומנו באופן ברור, בכתב יד או באמצעות חותמת, שהם הועברו בספינת הדואר.
בתמונה: מכתב שנשלח בשנת 1842 מבוסטון שבארצות הברית דרך בריטניה לפריז שבצרפת. שולח המכתב שילם את העלות הגבוהה של המשלוח בספינת הדואר, כפי שניתן ללמוד מן החותמת "מכתב ספינת דואר" (Packet Letter) שהוטבעה בחזית המכתב.
דוגמה לרישום בכתב יד "ספינת דואר" (Packet) שנרשמה בשולי מכתב אחד.
אספני הבולים נוהגים להבחין בין "מכתב סתם", שנשלח על ידי אדם פרטי, גורם ממשלתי או חברה מסחרית, כחלק מפעילותם השוטפת, ובין "מכתב פילאטלי" שנוצר מראש במטרה לשמש כמזכרת בולאית. "מכתב סתם", המכונה גם בשם "מכתב מסחרי", נחשב כפריט עדיף לצורכי איסוף, מאחר והוא משקף את הפעילות הטבעית של הדואר בתקופה בה נשלח המכתב.
בתמונה: מכתב נדיר שנשלח על ידי אדם פרטי מן היישוב כפר ברוך בתקופת מנהלת העם. מעט מאוד מכתבים נשלחו בתקופה זו מן היישוב הקטן, ורובם נועדו לשמש כמזכרת בולאית.
תווית שהונפקה לשימוש חיילי הקומנדו של הצבא הבורי בסוף המאה ה-19, במהלך מלחמת הבורים השנייה בדרום אפריקה.
עם פרוץ מלחמת הבורים בין הצבא הבריטי ובין חיילי מדינת אורנג’ החופשית, הוצבו אלפי חיילים בורים בחזיתות השונות. על מנת להקל עליהם את משלוח המכתבים לבני משפחותיהם, הורה הגנרל ברנד הוכאפפל (Barend Hochapfel), מפקד חיילי הקומנדו, להדפיס תוויות מיוחדות המעידות על זכותו של החייל לשלוח דואר בחינם. התוויות הודפסו בצבע שחור על נייר צהוב, והם הונפקו ב-10,000 עותקים.
בחלקה העליון של התווית נרשם (באפריקנס) "מכתב קומנדו", במרכזה נרשמו ראשי התיבות של "מדינת אורנג’ החופשית" (Oranje Vrij staat), ובחלקה התחתון נרשמה המילה "חינם".
התווית נכנסה לשימוש בחודש אוקטובר 1899, והייתה בתוקף עד חודש מאי 1900.
בתמונה: תווית "מכתב קומנדו".
שירות שניתן על ידי דואר ארצות הברית במהלך המאה ה-19 ועד תחילת שנות ה-20 של המאה העשרים, אשר נועד לסייע באיתור הנמען בבתי דואר ביישובים בהם לא הייתה חלוקה לבתים. בישובים אלו הנמען נדרש להגיע מעת לעת לבית הדואר ולברר אם התקבלו עבורו מכתבים חדשים.
כאשר התקבל בבית הדואר מכתב המיועד לאדם מסוים, ואותו אדם לא הגיע אל בית הדואר בתוך פרק זמן נתון, נהג מנהל הדואר לפרסם בעיתון המקומי של היישוב מודעה על כך שיש ברשותו מכתב הממתין לאותו אדם. תמורת השירות הזה גבה הדואר סכום כסף, על פי תעריף שהשתנה מעת לעת.
בתמונה: מכתב שנשלח ב-23 בפברואר 1862 מן העיר ריצ’מונד, וירג’ניה אל העיר קולומביה, דרום קרוליינה. על המעטפה הודבק בול בערך נקוב של 5 סנט שנועד לשלם את דמי המשלוח של המכתב. כיוון שהמכותב לא הגיע לבית הדואר לבקש את המכתב, פרסם מנהל בית הדואר מודעה בעיתון המקומי בניסיון לאתר אותו. על המעטפה הוטבעה חותמת עם המילה "פורסם" (ADVERTISED) ולצידה חותמת עם הספרה "2", שנועדה לציין כי יש לגבות מן המקבל סכום של שני סנט עבור פרסום המודעה.
אחד העזרים המשמשים את הבולאי, באמצעותו נהוג לאחוז את הבול על מנת להימנע מלגעת בו בידיים חשופות. נגיעה ישירה בבול עלולה להשאיר על הנייר של הבול שאריות שומן ולכלוך המסייעים להתפתחות כתמים. חשוב להקפיד שקצות המלקט הבולאי יהיו חלקים ולא משוננים, כמו במלקט המשמש למריטת שערות.
בתמונה: כף יד האוחזת בבול באמצעות מלקט.
בחודש יוני 1840, יחד עם הנפקת בולי הפני השחור והפני הכחול, הנפיק הדואר המלכותי בבריטניה שתי אגרות מבוילות, האחת בצבע שחור ובערך נקוב של פני אחד, והשנייה בצבע כחול ובערך נקוב של שני פני. האגרות נודעו בכינוי "מלרדי", על שמו של ויליאם מלרדי (William Mulready) שעיצב אותן. האיור שבפני האגרות נועד לסמל את תפקידו של הדואר הבריטי כמפיץ מכתבים לכל רחבי תבל, ובחלקה התחתון של חזית האיגרת נרשם הערך הנקוב שלה.
בתמונה: חזית איגרת המלרדי שהודפסה בצבע שחור. בהגדלה ניתן לראות את הערך הנקוב בסך פני אחד.
וזה הערך הנקוב בסך שני פני שנרשם בתחתית האיגרת שהודפסה בצבע כחול.
בול שהוצמד אליו מדבק בצידו האחורי, וניתן להבחין בשרידי המדבק או בסימנים שהמדבק השאיר בשכבת הדבק שמאחורי הבול.
על פי כללי האיסוף הנהוגים כיום, בול ממודבק מאבד מערכו יחסית לבול זהה שאין עליו סימני מדבק.
בתמונה: שרידים של מדבק כפי שהם נראים על צידו האחורי של הבול.
מונח המתאר את מיקום ההדפס של הבול יחסית לחורי הניקבוב שבהיקף הבול. בבול ממורכז היטב רוחב השוליים זהה הן בין שני צדי הבול והן בין החלק העליון והתחתון.
בתמונה: בול ממורכז שהונפק בברטניה.
עותק פגום, או במצב ירוד, של בול יקר, נדיר או קשה להשגה. אספן עשוי לבחור לצרף לאוסף באופן זמני עותק כזה של הבול החסר לו, עד שיצליח לאתר ולרכוש עותק תקין של הבול.
בתמונה: עותק פגום של בול אמריקאי משנת 1882.
בול שהופרד מן הגיליון באמצעות תהליך המכונה בשם "ניקבוב", במהלכו מנקבים שורות של חורים בין הבולים בגיליון. לאחר הפרדת הבול מהגיליון יוצרים חורי הניקבוב בהיקף הבול את המראה האופייני של "בול עם שיניים".
במרבית המקרים מנוקבים החורים בצפיפות של 12 עד 14 חורים לאורך שני סנטימטרים. הניסיון לימד כי צפיפות זו היא הנוחה ביותר לקריעת הבולים זה מזה, מבלי שהגיליון יתפרק מעצמו. ידועים גם מקרים בהם בוצע ניקבוב בצפיפות של 7 חורים בשני ס"מ ועד 18 חורים בשני ס"מ.
בתמונה: בול שהונפק במדינת פנאנג שבפדרציה של מלאיה, בו נוקבבו חורים בצפיפות של 18 חורים לכל שני סנטימטרים.
בול שסימני החותמת הוסרו ממנו באמצעים כימיים, בין אם במטרה להונות את שירותי הדואר לעשות בו שימוש חוזר ובין אם במטרה להונות את אספני הבולים ולהעלות את ערכו בשוק הבולאי.
בתמונה: בול שהונפק על ידי איי בהאמה, הוחתם על ידי הדואר כאשר הודבק על מעטפה, ונוקה תוך שימוש בחומרים כימיים שונים.
אחד העזרים המשמשים את האספן לבחינת הבולים. באמצעות אור אולטרה סגול יכול האספן לראות את סימני הזרחן שהודפסו על הבולים.
בתמונה: דוגמה לפנס המאיר באור אולטרה סגול.
כינוי לבולים שהונפקו ביוגוסלביה בשנת 1919, אשר הציגו דמות של אדם כבול המנתק את כבליו ויוצא לחופשי.
בתמונה: בול מטיפוס "מנתק הכבלים" שהונפק ביוגוסלביה בשנת 1919.
דגם מורכב של קווים גליים או נקודות שהודפס ברקע של בולי דואר. הדפסת הדגם המורכב, הנראה כמו רשת של קווים עדינים, נועדה להקשות על זייפני הבולים שנהגו לנסות ולשטוף את החותמת מן הבולים המשומשים, ולעשות בהם שימוש חוזר. שרידי החותמת בלטו על רקע רשת הקווים העדינה, והפכו את ניקוי החותמת למשימה קשה בהרבה.
ביצוע הדפסת הרקע של קווי המסבך יקר את עלות ההדפסה של הבולים, ולכן לא נעשה שימוש רחב בשיטה זו למניעת זיוף.
בתמונה: בול שהודפס באלזס לורן עם קווי מסבך. למטה שולבו דוגמאות נוספות של בולים בעלי מסבך שהודפסו בצרפת ובמקסיקו.
חלק מן העיצוב, הממוקם לרוב בהיקף הבול ותוחם את המוטיב המרכזי שלו.
בתמונה: הגהה של בול שהונפק על ידי ליבריה בשנת 1952. ההגהה מכילה רק את המסגרת שבתוכה שובץ המוטיב המרכזי שהודפס באמצעות גלופה נפרדת.
כינוי לטעות שהתרחשה לרוב במהלך ההדפסה של בול שהודפס בשני צבעים בשני מהלכים נפרדים. אחרי הדפסת השלב הראשון בצבע אחד, הוכנס הגיליון בטעות למכונת הדפוס כשהוא הפוך, וכך המסגרת הודפסה הפוך יחסית לתמונה המרכזית.
לעיתים נדירות תופעה של מסגרת הפוכה מתרחשת גם בבול המודפס במהלך אחד. במקרה זה התקלה התרחשה בשלב מוקדם יותר של הכנת לוח ההדפסה, כאשר מסגרת הבול הוטבעה בלוח ההדפסה כשהיא הפוכה יחסית למרכז הבול.
כאשר מביטים בבול הבודד קשה לדעת איזה משני המרכיבים הודפס כשהוא הפוך, המסגרת או מרכז הבול. הנטייה לרוב היא להתייחס לתוצאה כאל תקלה של "מרכז הפוך". עם זאת, כאשר בוחנים את הבול יחסית לגיליון השלם ניתן לקבוע בוודאות איזה מן המרכיבים הוא הפוך.
בתמונה: בול שהונפק במערב אוסטרליה בשנת 1855 ומציג את הברבור השחור, סמל המושבה מערב אוסטרליה. עקב תקלה בשלב תיקון לוח ההדפסה שולבה המסגרת של אחד הבולים כשהיא הפוכה יחסית לגיליון. נהוג לכנות את הבול הזה "הברבור ההפוך", למרות שלמעשה התקלה היא במסגרת ולא בברבור שבמרכז הבול.
בשנת 1990 הנפיקה אוסטרליה בול דואר חדש לציון הבול הנדיר ממנו שרדו תשעה עותקים בלבד.
חלק מעיצוב של בול אשר תוכנן מראש להדפסה בשני שלבים. שלב אחד כלל את הדפסת התכן המרכזי של הבול, בעוד החלק האחר כלל את הדפסת העריך. לצורך כך הושארה מסגרת ריקה בעיצוב התכן המרכזי, בתוכה שולב הערך הנקוב של הבול במהלך נפרד.
מתכונת זו נועדה לאפשר שימוש חוזר בעיצוב המרכזי על מנת להדפיס בולים בערכים נקובים שונים.
בתמונה: בול שהונפק בבריטניה וכלל בעיצוב שלו מסגרת עריך.
דף מזכרת מיוחד המודפס על ידי הדואר הצרפתי עבור בול דואר חדש שהוא מנפיק. הדף כולל עותק של הבול החדש כשהוא מוחתם בחותמת יום ההופעה, הדפסה בצבע אחד של הבול החדש, דברי הסבר על הבול, איור נלווה הקשור אליו, וחותם רשמי המוטבע בתבליט בנייר הדף הרשמי.
בתמונה: מסמך בולאי רשמי שהונפק על ידי הדואר הצרפתי בשנת 1975. בקטע המוגדל למטה ניתן לראות את הבול החתום בחותמת יום ההופעה, אל ההדפס של הבול בצבע אחד, ואת החותם הרשמי המוטבע בנייר פריט המזכרת.
מספר סידורי המוטבע בשולי הגיליון תוך כדי תהליך ההדפסה, וזאת במטרה לבצע בקרה על מספר הגיליונות המודפסים ולהעניק זיהוי חד ערכי לגיליון הבודד. במדינות דוגמת ספרד או אנדורה הודפס לעיתים מספר הגיליון בצידם האחורי של הבולים בגיליון.
בתמונה: מספר הגיליון (8819) הודפס באמצעות נומרטור בשולי גיליון הבולים שהונפק בישראל בשנת 1948.
מספר הגלופה ממנה הדפיסו את גיליון הבולים. במדינות שונות בעולם, וגם בישראל, נהוג לציין את מספר הגלופה בשולי גיליון הבולים.
בתמונה: בשולי גיליון הבולים שהונפק בישראל בשנת 1950 נרשם המספר "6", מספר הגלופה ממנה הודפסו הבולים.
מספר המוטבע בכל אחד מן הגלילים המשמשים להדפסת בולים בדפוס מסוג צילום-שקע (Photogravure). מספר זה מופיע לצד הבולים המודפסים מן הגליל. מספר הגלילים באמצעותם הודפס הבול מושפע ממספר הצבעים ששימשו בתהליך הדפוס, כאשר כל צבע דורש גליל הדפסה נפרד.
על פי המקובל בהדפסת בולי בריטניה בכל אחד מגלילי ההדפסה משולבות שתי גלופות, זו לצד זו. על מנת לסמן לאנשי בקרת הדפוס מאיזו גלופה הודפס כל גיליון בולים, נקבע כי בגלופה הימנית תשולב נקודה אחרי מספר הגליל בעוד שבגלופה השמאלית יודפס המספר ללא נקודה.
בתמונה: רביעיית בולים שהודפסו בבריטניה תוך שימוש בשישה צבעים. בהתאם, הודפסו לצד הבולים שישה מספרי גליל הדפסה.
בהגדלה ניתן לראות דוגמאות למספרי גליל הדפסה שהוטבעו לצד בולים שהודפסו במספר שונה של צבעים, בין שני צבעים ועד שבעה צבעים.
למטה מופיעים שני מספרי גליל הדפסה שהודפסו באותו מהלך, האחד מן הגלופה הימנית ששולבה בגליל ההדפסה (עם נקודה אחרי כל מספר גליל הדפסה) והשני מן הגלופה השמאלית ששולבה בגליל ההדפסה (בלי נקודה אחרי המספר).
על מנת שניתן יהיה להתייחס בקלות ובנוחות לבול מסויים המופיע בקטלוג, נוהגים עורכי הקטלוג להצמיד לכל פריט (דוגמת בול או גליונית זיכרון) מספר מזהה. המספרים ניתנים לרוב על פי סדר ההנפקה של הבולים, וככל שהמספר הקטלוגי גבוה יותר, הדבר מעיד שהבול הונפק במועד מאוחר יותר.
לעיתים מקובל להפריד בין סוגים שונים של בולים, ולספרר כל סוג בנפרד. כך לדוגמה נהוג בקטלוג סקוט האמריקאי לספרר בנפרד בולי דואר אוויר, ולתת להם מספרים סידוריים המתחילים באות C.
בתמונה: עמוד מתוך קטלוג בולי ישראל שהונפק בשנת 2016 על ידי התאחדות בולאי ישראל. ניתן לדוגמה לראות כי בול הדגל קיבל את המספר הקטלוגי 21.
מונח המתייחס לעטיפת הנייר לתוכה הוכנס המכתב לצורך משלוח בדואר. מונח זה כולל הן את מעטפות הנייר המיוצרות במיוחד למטרה זו והן סוגים אחרים של ניירות מקופלים ששימשו על מנת לעטוף את המכתב.
על המעטפה הודבקו בולי הדואר, או סומנה בדרכים אחרות העובדה שדמי הדואר עבור המשלוח שולמו מראש או נגבו במועד מאוחר יותר. בנוסף הוטבעו על המעטפה סימני דואר שונים המתעדים את אופן הטיפול במשלוח המכתב והעברתו ליעד.
בתמונה: מעטפה שנשלחה מדרום אפריקה לישראל בשנת 1948. על המעטפה הוטל קנס עקב ביול חלקי, והתשלום נגבה ממקבל המכתב בישראל.
מעטפה, או פריט בולאי אחר, שנשלחו בדואר ביוזמה של גורמים בולאיים במטרה לייצר פריט מזכרת, או במטרה לתעד שימוש בבול דואר מסוים או בחותמת של בית דואר מוגדר. נהוג להבחין בין מעטפה מסחרית, שנשלחה על ידי חברה מסחרית או על ידי אדם פרטי מתוך צורך אמיתי לשלוח דבר דואר, ובין מעטפה בולאית, שנשלחה משיקולים של תיעוד בולאי.
לעיתים קל להבחין כי המדובר במעטפה בולאית, כיוון שעל המעטפה הודבקו בולים עודפים ללא התחשבות בתעריף המשלוח, או במקרים בהם הודבקו על המעטפה בולים מיוחדים עם שגיאה או תשנית ייחודית. במקרים אחרים לא ברור אם מדובר במעטפה מסחרית או במעטפה בולאית, ויש צורך בחוות דעת של מומחה.
הבולאים מעדיפים לשלב באוסף מעטפות מסחריות, המשקפים את פעילות הדואר במועד המשלוח. עם זאת, יש תקופות או מצבים בהם העדויות היחידות לשימוש בדואר נותרו עקב פעילות הבולאים שיזמו משלוח מעטפות בולאיות.
בתמונה: מעטפה בולאית, השמורה באוסף אלכסנדר, שנשלחה כמזכרת מבית הדואר הרוסי בירושלים לאספן בולים בסיירה לאונה. על המעטפה הדביק השולח דוגמאות מכל הבולים שמצא בבית הדואר הרוסי בירושלים (דבר המעיד בעליל כי מדובר במעטפה בולאית), אולם יעד המשלוח החריג במערב אפריקה הופך את המעטפה לבעלת ערך אספני.
מעטפה שנשלחה בדואר בתקופה שלאחר המצאת הבול, ואין על פניה כל עדות לתשלום עבור המשלוח, בין אם מדובר בבול דביק, חותמת ביול, או חותמת "שולם". המדובר במעטפה שנשלחה על ידי גורם שהיה זכאי לפטור מתשלום, או שנשלחה בתנאים בהם בולי הדואר לא היו זמינים.
בתמונה: דוגמה למעטפה לא מבויילת שנשלחה בשנת 1935 מאיזור קואטה שבמערב הודו (כיום פקיסטן). בעקבות רעידת אדמה קשה שפקדה את האיזור לא ניתן היה לספק בולי דואר לתושבים במקום, והחותמת שהוטבעה על המעטפה מעידה כי הוענקה לתושבים הזכות לשלוח דואר ללא תשלום.
מעטפה הנושאת עליה סימני דואר המעידים על כך שהיא הוברה ליעדה בדרך האוויר.
בתמונה: מעטפה שנשלחה בשנת 1930 מבוליביה לשוויץ. בהגדלה ניתן לראות את התווית המעידה שהמעטפה הובלה בדואר אוויר, ואת החותמת המיוחדת לדואר אוויר ששימשה לביטול הבולים שעל המעטפה.
אופנה שהתפתחה בבריטניה בשנות השבעים והשמונים של המאה ה-19, ולפיה נהגו שולחי המכתבים לעטר את המעטפות ששלחו בציורים מעשה ידיהם. במקרים רבים השתדלו הציירים לשלב את בול הדואר בציור שהכינו, כך שהוא יהווה חלק מן התמונה הכללית שעל המעטפה. למרות שלציורים האלו לא הייתה כל משמעות מבחינת המשלוח בדואר של המעטפה, המדובר בפריט שהפך למבוקש בקרב אספני המעטפות בבריטניה, ומחירו יכול להגיע לסכומים ניכרים, בהתאם לאיכות הציור.
בתמונה: מעטפה מצוירת ביד שנשלחה בבריטניה בשנת 1878, ובה שולב הבול כך שיראה כמו שלט הפרסום התלוי מחוץ לפאב המקומי. למטה ניתן לראות מעטפה שנשלחה בבריטניה בשנת 1884, בה שולב בול הדואר כך שיראה כמו הכיסא עליו יושב הדייג החובב.
דברי בולים עליהם הודפס יותר מבול אחד על מנת לשלם את עלות המשלוח. מצב זה נוצר בדרך כלל כאשר עולים תעריפי הדואר ויש צורך בתוספת ביול על מנת לעדכן את דברי הבולים הקיימים במלאי. לעיתים העדכון מתבצע על ידי הוספת בול מודבק לצד הבול המודפס על דבר הבולים ולעיתים העדכון מתבצע על ידי הדפסת בול נוסף על דבר הבולים.
בתמונה: דבר בולים משולב שהונפק בבריטניה ועליו שלושה בולים מודפסים.
תופעה תרבותית שהתפתחה באירופה ובארצות הברית במחצית השנייה של המאה ה-19, ולפיה נהגו חלק מן הנשים לשלוח את מכתביהן במעטפה מעוטרת ועליה ציורים שונים. לעיתים המדובר היה בעבודת יד של שולחת המכתב, אשר עיטרה את המעטפה בציורים מעשה ידיה, ולעיתים המדובר היה במעטפות מסחריות אשר נוצרו על ידי בתי הדפוס במיוחד עבור הנשים ששלחו מכתבים.
בתמונה: מעטפה נשית מעוטרת שנשלחה בשנת 1860 בארצות הברית מן העיר סוואנה, ג’ורג’יה. המעטפה כללה תבליט של מסגרת פרחונית, אשר נוצר מראש ונצבע בעבודת יד (אולי על ידי שולחת המכתב).
כינוי למעטפה שנשלחה בדואר ועליה ציור בעל מסרים פטריוטיים. המעטפה נועדה להעלות את המוראל של הציבור בתקופות של מלחמה. מעטפות מסוג זה נוצרו לראשונה בארצות הברית בתקופת מלחמת האזרחים האמריקאית, בשנים 1861 עד 1865. הנוהג לשלוח מעטפות פטריוטיות דעך בתום מלחמת האזרחים האמריקאית, אולם התעורר מחדש בהיקף מוגבל בתקופות מאוחרות יותר, דוגמת מלחמת העולם הראשונה ומלחמת העולם השנייה.
המעטפות הפטריוטיות מתקופת מלחמת האזרחים האמריקאית נחשבות לפריט מבוקש מאוד, בעוד שהמעטפות המאוחרות יותר הוכנו ברובן כמזכרות בולאיות וערכן נמוך מאוד בעיני מרבית האספנים.
בתמונה: מעטפה פטריוטית שנשלחה בארצות הברית בשנת 1861.
כינוי למעטפה המשמשת את הדואר על מנת להעביר לנמען דבר דואר שנפגם במהלך הטיפול בו, ולא ניתן להמשיך ולהוביל אותו כפי שהוא. המעטפה החיצונים מוגדרת לרוב כטופס רשמי של הדואר, ונהוג להדביק עליה תווית המביעה צער על הנזק שנגרם לדבר הדואר, ומסבירה את הסיבה לנזק. בשנים האחרונות החליפו חלק משירותי הדואר את מעטפת האמבולנס העשוייה נייר בשקית העשוייה פלסטיק.
בתמונה: מעטפת אמבולנס שנשלחה על ידי דואר בריטניה בשנת 1982. על המעטפה הודבקה תווית ובה נכתב "מנהל הדואר מצטער שדבר הדואר המצורף ניזוק עקב תקלה בדואר".
.jpg)
זכותם של חברי הפרלמנט הבריטי למשלוח דואר בחינם בוטלו ב-10 בינואר 1840, עם כניסתו לתוקף של התעריף האחיד של פני אחד. כפתרון ביניים עבור חברי הפרלמנט, ועל מנת להמתיק עבורם את הגלולה המרה, הדפיס מנהל הדואר רולנד היל מעטפות מיוחדות שחולקו בחינם לחברי בית הלורדים, ואשר הקנו להם זכות להמשיך ולשלוח מכתבים בחינם אם הם הופקדו בתיבת הדואר היוצא של בית הלורדים. מעטפות אלו היו בתוקף עד ה-5 במאי 1840, והן בוטלו סופית עם כניסתו לשימוש של בול הפני השחור.
בתמונה: מעטפת בית הלורדים שנמסרה למשלוח בחינם ב-12 במרץ 1840.
.jpg){kind=small}
זכותם של חברי הפרלמנט הבריטי למשלוח דואר בחינם בוטלו ב-10 בינואר 1840, עם כניסתו לתוקף של התעריף האחיד של פני אחד. כפתרון ביניים עבור חברי הפרלמנט, ועל מנת להמתיק עבורם את הגלולה המרה, הדפיס מנהל הדואר רולנד היל מעטפות מיוחדות שחולקו בחינם לחברי בית הנבחרים, ואשר הקנו להם זכות להמשיך ולשלוח מכתבים בחינם אם הם הופקדו בתיבת הדואר היוצא של בית הנבחרים. מעטפות אלו היו בתוקף עד ה-5 במאי 1840, והן בוטלו סופית עם כניסתו לשימוש של בול הפני השחור.
בתמונה: מעטפת בית הנבחרים שנמסרה למשלוח בחינם ב-5 במרץ 1840.
מעטפה שהונפקה על ידי הדואר עם בול מודפס מראש. לעיתים מודפסים על המעטפה, בנוסף לבול, גם איור או תמונה.
בתמונה: מעטפת הדפס מקושטת שהונפקה על ידי דואר ישראל ב-4 במאי 1949, לרגל יום העצמאות הראשון של מדינת ישראל.
מעטפה עם חלון שקוף בחזיתה, כך שניתן לקרא את כתובת הנמען ישירות מן המכתב המקופל שבתוכה. שימוש במעטפת חלון חוסך את הצורך להעתיק את כתובת הנמען על המעטפה.
בתמונה: מעטפת חלון שנשלחה מפקיסטן בשנת 1967 והוטבעה עליה חותמת ביול. המכתב שהיה בתוך המעטפה לא נשמר, כך שלא ניתן לדעת לאן נשלחה המעטפה. למטה ניתן לראות מעטפה מבויילת עם חלון שהונפקה על ידי דואר ישראל בשנת 2003.
.jpg)
מעטפה שהוטסה על סיפון מטוס שחנך קו טיסה חדש בין שתי נקודות גיאוגרפיות. ניתן לזהות את המעטפה ככזאת באמצעות חותמת מיוחדת שהוכנה במיוחד לרגל הטיסה והוטבעה על הבול, או באמצעות כתובת מיוחדת שהודפסה על המעטפה.
בתמונה: מעטפת טיסה ראשונה שהוכנה בשנת 1951 לרגל חנוכת קו הטיסה בין ישראל וטוקיו. למטה ניתן לראות מעטפה שהוכנה בשנת 1957 לרגל חנוכת קו טיסה חדש בין ישראל ואתונה.
מעטפה שניצלה וחולצה מתוך שברי אוניה, רכבת או מטוס שהיו מעורבים בתאונה. אספנים המתמחים באיסוף מעטפות כאלו משתדלים לחקור את נסיבות התאונה ולאסוף כל פריט מידע לגבי כלי הרכב, נתיבי הנסיעה וגורל הנוסעים.
כאשר המעטפה ניזוקה בתאונה מאש או ממי ים מקובל שהדואר מחתים את המעטפה בחותמת מיוחדת או מצרף למעטפה הודעה המציינת את נסיבות התאונה.
ראה גם: מעטפת תאונת-אוויר
בתמונה: מעטפה שנשלחה מסקוטלנד בחודש נובמבר 1938, וניזוקה בתאונה שהתרחשה בספינת האוויר "קלפורניה".
מעטפה שעליה מודבק בול (או סדרת בולים) שהוחתם ביום הנפקת הבול. השירות הבולאי הישראלי מכין מעטפות מעוטרות המצוירות בדרך כלל ע"י האומן שצייר את הבול.
איור המעטפה אינו הכרחי, וגם מעטפה מסחרית רגילה ועליה הבול עם חותמת מתאריך יום ההופעה היא מעטפת יום ראשון.
בתמונה: מעטפת יום ראשון שהונפקה על ידי דואר ישראל ב-27.4.1998.
מעטפה שנשלחה על ידי חייל או קצין בשירות פעיל בתקופת לחימה.
בתמונה: גלויה שנשלחה על ידי הלל לבונטין, אשר שירת כקצין הנדסה בצבא הטורקי בתקופת מלחמת העולם הראשונה. הגלויה נשלחה מיחידת דואר צבאי מספר 45 שחנתה במחנה עוג’ה אל חפיר, שם עסק הלל לבונטין בבניית מסילת הברזל הטורקית אל תוך סיני.
על מנת להקטין את העומס שהוטל על אנשי הצנזורה הצבאית בתקופת מלחמת העולם הראשונה, כאשר מיליוני חיילים היו מגוייסים וכתבו מכתבים לבני משפחותיהם, הנהיג הצבא הבריטי שיטה שהתבססה על צנזורה עצמית. מעטפות מיוחדות חולקו לחיילים, ועליהם נדרש השולח לחתום על הצהרה בנוסח הבא: "אני מאשר בכבודי כי תוכן המעטפה מתייחס רק לנושאים פרטיים ומשפחתיים".
מעטפות אלו עברו באופן חלקי ביקורת של אנשי הצנזורה הצבאית, אולם מרביתן הועברו ליעדן תוך מתן אמון בהצהרת השולח. שיטה זו הופעלה שוב בתקופת מלחמת העולם השנייה.
בתמונה: מעטפת שבועת כבוד שנשלחה ממצרים ב-7 בפברואר 1917, והוחתמה בחותמת של יחידת הדואר הצבאי EY.
מעטפה שניצלה מתאונה אווירית.
בתמונה: מעטפה ששרדה על מטוס אל על שהופל בבולגריה ב-27.7.1955.
מונח המגדיר מעטפה עשויה חומר שקוף, והמשמשת להצגת בולים ופריטים בולאים אחרים. מקור המונח הלועזי Pochette הוא בשפה הצרפתית, ומשמעותו המילולית היא "כיס".
בתמונה: מעטפת תצוגה שקופה ובה בול המוצע למכירה.
במחצית הראשונה של המאה ה-19 נהגו שירותי הדואר באירופה ובאמריקה לנצל ספינות פרטיות שהזדמנו לנמלים כאמצעי להעברת דברי דואר בין שני צידי האוקיינוס האטלנטי. על פי הנוהג שנקבע, קיבל קברניט הספינה סכום של פני אחד (שווה ערך לשני סנט אמריקאי) עבור כל מכתב שקיבל בנמל המוצא ומסר לבית הדואר בנמל היעד. סכום זה שולם במזומן, ולרוב לא בא לידי ביטוי מפורש ברישומים שעל המעטפה.
בתמונה: מכתב שנשלח בשנת 1859 מלונדון שבאנגליה לניו יורק שבארצות הברית. על המעטפה נרשם כי היא תועבר באמצעות הספינה הפרטית "פלימות’ רוקס" (By Plymouth Rocks). המכתב נשלח ללא תשלום מראש, והוטבעה עליו חותמת ובה דרישה לגבות מן הנמען סכום של 6 סנט אמריקאי. סכום זה נועד לשלם עבור העברת המכתב ברכבת מלונדון לנמל ליברפול (1 פני = 2 סנט) + 2 סנט עבור המענק לקברניט הספינה הפרטית + 2 סנט עבור המשלוח של המכתב בתוך העיר ניו יורק.
.jpg)
אמן שתפקידו לעצב את התכן והכיתוב של בול הדואר.
בתמונה: המעצבת מרים קרולי אשר עיצבה מספר סדרות מבולי ישראל בסוף שנות החמישים.
מונח המתייחס לקונטרס בולים שפורק למרכיביו, תוך הפרדה בין הכריכה, גיליונות הבולים ודפי הבניים ששולבו בו. בעבר היה מקובל "לפוצץ" קונטרסי בולים על מנת להציג לראווה את חלקי הקונטרס, אולם נוהג זה אינו מקובל עוד ונתפס כהשחתה של הפריט הבולאי.
בתמונה: קונטרס בולים שהונפק בקנדה בשנת 1912. הקונטרס פוצץ על מנת להציג לראווה את שני דפי הבולים, שני דפי הביניים וכריכת הקרטון.
אחד העזרים המשמשים את אספן הבולים לצורך אבחון הצבע המדויק בו הודפס הבול.
לאורך השנים התקבלו בקרב אספני הבולים שורה של מונחים אשר נועדו לאפיין את הצבעים והגוונים השונים בהם הודפסו בולים, ובמיוחד הבולים הקלאסיים. מפתח הצבעים משווק במגוון רחב של צורות, אשר כולם מבוססים על הדפסה של הגוון ולצידו המונח המקובל בקרב אספני הבולים.
בתמונה: עמוד מתוך מפתח הצבעים שהודפס על ידי חברת סטנלי גיבונס בשיתוף עם בית הדפוס פרקינס ביקון בע"מ. בית הדפוס הכין בהזמנת חברת סטנלי גיבונס 100 תוויות בצבעים שונים. הרוכש התבקש להדביק את התוויות בדפי החוברת בצמוד לשמו של הצבע המתאים.
מקפים שהודפסו על השוליים או על פס הביניים של גיליונות הבולים בארצות הברית, ונועדו לשמש כפסי הכוונה לעין האלקטרונית ששולבה בתהליך ההדפסה וכיוונה את מכונת הניקבוב למיקום הנכון. שיטה זו נכנסה לשימוש בשנת 1935.
בתמונה: צמודה של בולים שהונפקו בארצות הברית בשנת 1938. על פס הביניים מצד ימין ניתן לראות את טור המקפים ששימשו להכוונת מכונת הניקבוב.
כינוי למספר סדרות של בולים מן המניין שהונפקו על ידי צרפת החל משנת 1944, ועליהם פנים של נערה צעירה המייצגת את דמותה האלגורית של צרפת. לאורך השנים עוצבה דמותה של מריאן מחדש בכל מספר שנים, תוך שהיא מתעדכנת בהתאם לטעם הציבור באותה עת.
בתמונה: דמותה של מריאן כפי שהופיעה על בול שהונפק בצרפת בשנת 1944. למטה מוצגים שלושה בולים נוספים ועליהם דמותה של מריאן כפי שעוצבה בשנים 1945, 1961, ו-2006.
כינוי לטעות שהתרחשה במהלך ההדפסה של בול שהודפס בשני צבעים בשני מהלכים נפרדים. אחרי הדפסת השלב הראשון בצבע אחד, הוכנס הגיליון בטעות למכונת הדפוס כשהוא הפוך, וכך התמונה המרכזית הודפסה הפוך יחסית למסגרת.
בתמונה: בול שהונפק בבלגיה ב-5 באוגוסט 1920 והוקדש לקתדרלה העתיקה של העיר דנדרמונדה שמצפון לבריסל. גיליון אחד בן 100 בולים הודפס בטעות עם מרכז הפוך, מהם שרדו בידי האספנים 17 עותקים. הבול ידוע בשם "דנדרמונדה ההפוכה".
כינוי לבולים שהונפקו בצרפת בין השנים 1900 עד 1927. הבולים נקראו על שם המעצב הצרפתי לוק-אוליבייה מרסון (Luc-Olivier Merson).
בתמונה: בול בעיצוב מרסון שהונפק בצרפת. בהגדלה ניתן לראות (בקושי) את שמו של מרסון משולב בפינה השמאלית התחתונה של הבול שעיצב.
כינוי לבולי העיתונים הראשונים שהונפקו על ידי אוסטריה החל משנת 1851, ועליהם דמותו של האל מרקורי חובש את הקובע המכונף שלו.
בתמונה: בול מרקורי שהונפק באוסטריה בשנת 1851.
בול שנעשה בו שימוש לצורך העברת דואר והוחתם בחותמת או בוטל בדרך אחרת.
בתמונה: בול אמריקאי שבוטל באמצעות חותמת מעוטרת בצורת כוכב שהוכנה באופן פרטי על ידי מנהל בית הדואר. חותמת זו מאפיינת תקופה במהלך המאה ה-19 בה הנחה הדואר האמריקאי את מנהלי בתי הדואר להכין בעצמם את החותמות בהם יבטלו את הבולים.
בול, שנועד לשמש הן לצורכי דואר והן לצורכי תשלום מיסים, אשר נעשה בו שימוש כבול הכנסה.
על בולים רבים שהונפקו בעולם נכתב מראש כי הם מיועדים לצורכי דואר ומיסים כאחד (postage & revenue). על פי סוג החותמת שהוטבעה על הבול ניתן לדעת אם הבול הודבק על מעטפה ונשלח בדואר, או הודבק על מסמך רשמי ושימש כבול הכנסה.
בחלק מן המושבות הבריטיות הונפקו בולים בעלי ערך נקוב גבוה במיוחד, אשר למרות הכיתוב "דואר ומיסים" לא היה בהם צורך למשלוח דואר והם שימשו רק לצורכי תשלום מיסים.
לא אחת נעשה שימוש בבול דואר רגיל לצורך תשלום מיסים ואגרות, למרות שלא נועד לכך. גם במקרים אלו ניתן ללמוד מסוג החותמת שהוטבעה על הבול על המטרה לה הוא שימש.
בתמונה: בול מסוג "דואר ומיסים" אשר הונפק בשנת 1904 במושבה הבריטית "מושבות המיצר". החותמת המשרדית האובלית שנותרה על הבול מעידה כי הוא שימש לצורך תשלום מס. הבול בעל הערך הנקוב הגבוה (100 דולר) שימש רק לצורכי מס ולא ידוע על שימוש בו לצורכי משלוח דואר.
בדוגמה המצורפת להלן ניתן לראות שימוש בבול רגיל מסדרת "דואר עברי" כבול הכנסה שהודבק על המחאה בנקאית. הבול בוטל באמצעות עט, ונוקב בו חור כמקובל לגבי בולי הכנסה.
בול הקשור על ידי חותמת לגזיר מתוך המעטפה המקורית שנשלחה בדואר.
מנקודת מבטם של אספני הבולים, ערכו של בול משומש על גזיר נמוך מזה של בול משומש שנשמר על מעטפה שלמה. עיון בפריט מסוג זה מאפשר ללמוד על תקופת השימוש בבול על פי תאריך החותמת המוטבעת עליו, אולם לא ניתן ללמוד ממנו על הסכום הכולל ששולם עבור המשלוח (כי יתכן שעל המעטפה השלמה הודבקו בולים נוספים) או על סימני דואר נוספים שהוטבעו על המעטפה.
בתמונה: גזיר של מעטפה עליה הודבק בול שהונפק בארגנטינה ב-11 ביוני 1862 ונשלח מבית הדואר של בואנוס איירס ב-15 באוגוסט 1863.
בול שנשמר כשהוא מודבק על המעטפה המקורית שנשלחה בדואר וקשור אליה על ידי חותמת הדואר.
מנקודת מבטם של אספני הבולים, ערכו של בול משומש על מעטפה מקורית גבוה מערכו של בול שנשמר על גזיר או שהורד מן המעטפה.
בתמונה: בול שהונפק בטיבט בשנת 1912 והודבק על מעטפה שנשלחה מבית הדואר של להסה.
כינוי לבולים מן המניין ששימשו את בריטניה בין השנים 1967 עד 1923. בולים אלו כללו את דמותה של המלכה אליזבת’ השנייה, שהיה מבוסס על דיוקן שנוצר על ידי ארנולד משין (Arnold Machin).
בתמונה: הבול הראשון מסדרת משין שהונפק ב-5 ביוני 1967. למטה דוגמאות מסדרת הבולים מן המניין בעיצוב ארנולד משין.
בול מיוחד שהונפק על מנת לסייע למימון משלחת שניסתה ללא הצלחה לכבוש את פסגת האוורסט בשנת 1924. לטובת חברי המשלחת הופעל שירות דואר שליחים שהוביל דברי דואר ממחנה הבסיס למרגלות הר אוורסט לבית הדואר בהודו. מרבית הבולים הודבקו על דברי דואר שנועדו לאספנים.
בתמונה: הבול שהונפק בשנת 1924 לטובת משלחת הר אוורסט. למטה ניתן לראות את חלקה העליון של גלויה עליה הודבקו בול משלחת האוורסט ובול של הדואר ההודי שהוחתם בבית הדואר של כלכותה.
.jpg)
כלי רכב המצוייד בריהוט ובאביזרים המאפשרים לו לתפקד כבית דואר המסוגל לספק את מלוא השירות לציבור. מתקן שכזה הוכנס לשימוש על ידי מספר מנהלות דואר באירופה ונועד לשמש כבית דואר זמני באירועים ציבוריים מרובי קהל, דוגמת אירועי ספורט, תערוכות וכנסים. משרד הדואר הנייד, בשונה מכלי הרכב ששימשו את הדואר הנע, פעל כבית דואר קבוע לאורך כל תקופת האירוע הציבורי אותו נועד לשרת. במשרד הדואר הנייד הופעלו חותמות מיוחדות בהן נרשם הנוסח "משרד דואר נייד" יחד עם מספר או אות שנועדו לציין באיזה כלי רכב מדובר.
בתמונה: חותמת משרד דואר נייד C שהופעל על ידי הדואר הבריטי. החותמת הוטבעה בתקופה בה הרכב פעל בשנת 1953 במסגרת התערוכה המלכותית שהתקיימה בעיר קרדיף שבוויילס. למטה ניתן לראות מעטפה רשומה שנשלחה ממשרד הדואר הנייד.
דואר שוויץ הפעיל משרדי דואר ניידים החל משנת 1937, והם זוהו באמצעות ספרה אחת ששולבה בחותמת. החותמת המוצגת למטה הוטבעה במשרד דואר נייד מספר 3, ולצידה משולב בול שהונפק על ידי שוויץ בשנת 1946 ומציג את כלי הרכב ששימש את משרד הדואר הנייד.
.jpg)
משרד דואר צבאי ששימש את יחידות הצי האמריקאי. משרדים אלו פעלו בדומה למשרדי הדואר הצבאי ששימשו את יחידות הצבא.
בתמונה: מעטפה רישמית שנשלחה בשנת 1945 ממפקדת הצי האמריקאי בוושינגטון הבירה. המעטפה הוחתמה על ידי משרד הדואר של הצי ששימש את מפקדת הצי.
בול, או פריט בולאי אחר, שבוצעו בו תיקונים שנועדו לנסות ולהסתיר פגמים. המדובר בתיקונים דוגמת הוספת דבק, הסתרת חורים באמצעות נייר, הוספת שן חסרה ועוד.
במקרים רבים התיקונים בוצעו במטרה להונות קונים פוטנציאלים, ולכן חשוב להתייעץ עם מומחה לפני רכישה של בול יקר ערך.
בתמונה: הפינה השמאלית התחתונה של הבול שהונפק בווירטמברג (אחת ממדינות גרמניה) נחתכה, ונעשה ניסיון גס להדביק אותה חזרה. במבט אל צדו האחורי של הבול ניתן לראות את מקום התיקון.
רשימת התכונות הפיזיות המתארות את הבול, בדגש על צורה וגודל.
בתמונה: בול שהונפק בבריטניה בשנת 1977, חלק מסדרת משין (Machin), בצורה מלבנית ובגודל חריג מן המקובל בבולי הסידרה.
סדרת בולים זמניים שהיו בשימוש בנהריה בתקופת המעבר, עד להכנסם לשימוש של בולי "דאר עברי".
בתמונה: בול שהונפק על ידי המועצה המקומית נהריה ב-16 במאי 1948.
כינוי לבול הראשון שהונפק בשנת 1850 במושבה ניו סאות’ ווילס (כיום חלק מאוסטרליה). הבול הודפס מגלופה בת 25 בולים של אחד מהם גולף בנפרד. הבול מתאר את הפושעים שהוגלו מבריטניה אל נמל סידני כשהם עומדים לפני נציג המושבה (יושב משמאל) שתפקידו לקבוע את גורלם במושבה. ברקע מגולף נמל סידני עם הספינה העוגנת בו.
בתמונה: בול נוף סידני.
כינוי לעיצוב הבולים שהנפיקה צרפת עבור רבות ממושבותיה החל משנת 1892.
הבול, שעוצב על ידי האמן הצרפתי לואי יוג’ין מושון (Louis-Eugène Mouchon), כולל שתי דמויות אלגוריות המייצגות את "ניווט" ואת "מסחר". "ניווט" מיוצג על ידי דמות נשית חשופת חזה האוחזת בידה הימנית את הגה הספינה ובידה השמאלית את התורן עם המפרש. "מסחר" מיוצג על ידי דמות גברית האוחזת בקרן השפע.
מטעמי חיסכון לא עוצב בול נפרד לכל מושבה, ובמקום זאת שולבה בעיצוב מסגרת ריקה, בה הודפס במהלך נפרד שם המושבה אליה נשלחו הבולים. בולי "ניווט ומסחר" הונפקו עבור 27 מושבות צרפתיות שונות, דוגמת בנין, דהומיי, גבון, אינדו-צ’יינה, מיוט, אובוק וסנגל.
בתמונה: בול בעיצוב "ניווט ומסחר" שהונפק בשנת 1892 עבור המושבה הצרפתית חוף השנהב.
חומר העשוי מסיבי צמחים הדבוקים יחד ויוצרים משטח עליו ניתן לכתוב או להדפיס. השימוש בנייר החל בסין במאה השנייה לפני הספירה, והגיע לאירופה בתיווך העולם הערבי סביב שנת 1100. קיימים סוגים רבים של נייר הנבדלים זה מזה במרקם, בעובי, ובאיכות הגימור של פני השטח של מצע הכתיבה. לאורך מרבית ההיסטוריה הנייר יוצר בעבודת יד, גיליון אחרי גיליון, ובעידן המודרני מרבית הנייר מיוצר באופן תעשייתי.
בתמונה: בול שהונפק בסין הלאומנית בשנת 1994 ומציג את תהליך הייצור הידני של הנייר. למטה משובץ בול שהונפק בקנדה בשנת 1956 ומציג ייצור תעשייתי של נייר.
כינוי לנייר דק ועדין המיוצר מחומר צמחי המושרה במי אורז. בול הדואר היחדי שהודפס על נייר אורז הונפק על ידי אל סלבדור בשנת 1889.
בתמונה: הבול שהונפק באל סלבדור בשנת 1889 והודפס על נייר אורז.
כינוי לנייר איכותי במיוחד המצופה בשכבה של דבק המכיל תחמוצת אבץ. הציפוי מקנה לנייר מראה לבן בוהק הדומה לאמייל.
בתמונה: בול שהונפק בבריטניה בשנת 1911 באופן נסיוני על נייר אמייל תוצרת אוסטרליה.
אספרטו הוא צמח עשבוני הגדל בצפון אפריקה ובדרום ספרד. מין דומה הצומח בכל רחבי המזרח התיכון, כולל ישראל, נקרא בשם "חילף החולות". במחצית המאה ה-19 פותחה בספרד שיטה המאפשרת לנצל את הצמח הזה כחומר גלם לייצור נייר. באנגליה אימצו את חומר הגלם הזה כתחליף זול לשביבי עץ, וייבאו כמויות גדולות ממנו מדרום ספרד. נייר אספרטו שימש גם להדפסת בולי דואר.
בתמונה: בול שהונפק בניו זילנד בשנת 1938. בול זה הודפס הן על נייר רגיל והן על נייר אספרטו.
אחד מסוגי הנייר המשמשים להדפסת בולים. המדובר בנייר חלק ללא מרקם מיוחד, אשר בתהליך הייצור שלו נעשה שימוש במצע ארוג אשר לא הותיר את רישומו בפני הנייר שנוצר ממנו. המונח "נייר ארוג" משמש כניגוד למונח "נייר מונח" (Laid Paper) אשר תהליך הייצור שלו גרם ליצירת נייר במרקם של פסים מקבילים.
בתמונה: בול הכנסה שהונפק בג’ודפור בשנת 1930 תוך שימוש בנייר ארוג.
נייר מיוחד המכיל אשלגן פרוסי שימש במחצית המאה ה-19 לייצור בולי בריטניה. הכימיקלים בנייר מנעו מן הדיו לחדור לעומק הנייר, כך שכל ניסיון לשטוף את הבולים במטרה להסיר את החותמת גרם לפגיעה בעיצוב הבול. הכימיקלים הגיבו עם הדיו שעל הנייר והקנו לנייר גוון כחלחל, אשר בלט במיוחד בצידו האחורי של הבול.
בתמונה: בול פני אדום בו ניתן להבחין בהכחלה של הנייר צמוד לשטח המודפס. למטה נין לראות דוגמאות להכחלה של הנייר בצידם האחורי של בול פני כחול ובול פני אדום.
נייר ביטחון, ששולבו בו חוטי משי, אשר שימש להדפסת בולי בריטניה בשנת 1847. הנייר פותח בבריטניה על ידי ג’ון דיקינסון (John Dickinson), ונקרא על שמו. סוגים דומים של נייר מחוייט משי שימשו באותה תקופה להדפסת בולי מדינות גרמניה ובולי שוויץ.
בתמונה: בול שהונפק בבריטניה בשנת 1847 והודפס על נייר דיקינסון. בהגדלה ניתן להבחין בשני חוטי המשי ששולבו בנייר כחלק מתהליך הייצור.
נייר עבה, בעל מרקם המדמה יריעת עור, שימש את פורטוגל בשנת 2019 להדפסת גיליונית זיכרון לציון מסעה של משלחת מגלן סביב כדור הארץ.
בתמונה: גיליונית זיכרון שהונפקה בפורטוגל בשנת 2019 על נייר עבה דמוי קלף.
נייר דק, קשיח, סופג, רך ואטום ששימש בעיקר להדפסת הגהות איכותיות תוך כדי תהליך הייצור של הבול.
המונח "נייר הודו" מתייחס לנייר שפותח היסטורית בסין או ביפן, ומיוצר מסיבים רכים של קני במבוק. האיכות הגבוהה של הנייר איפשרה להדפיס את כל הפרטים הקטנים שבוצעו בגלופה, ולבחון בצורה יעילה את איכות הגילוף של הבול.
בתמונה: הגהה של בול אמריקאי שהודפסה בשנת 1860. תעודת המומחה שהוכנה עבור ההגהה מתייחסת מפורשות לסוג הנייר עליו הודפסה ההגהה.
"וואשי" (Washi) היא מילה יפנית המתייחסת לנייר איכותי, המיוצר בעבודת יד בתהליך מסורתי עתיק, ומבוסס על סיבים המופקים ממספר עצים ושיחים מקומיים. תהליך העבודה הייחודי הוכר על ידי אונסקו כמורשת תרבותית לא מוחשית.
נייר וואשי קשיח יותר מנייר רגיל, וביפן הוא משמש למגוון של מלאכות מסורתיות. בין היתר הוואשי משמש את אמני קיפולי הנייר (אוריגמי).
בשנת 2021 הנפיקה יפן שלושה גיליונות זיכרון לציון מלאת 150 שנה לשירות הדואר המודרני במדינה. הגיליונות הודפסו על נייר וואשי.
בתמונה: גיליונית זיכרון שהונפקה ביפן בשנת 2021 תוך שימוש בנייר וואשי.
נייר ביטחון עם הדפסת רקע שנועדה להקשות על זייפני בולים. נייר זה שימש את ונצואלה להדפסת בולים בשנת 1932.
בעיות בבקרת האיכות של ייצור הנייר גרמו למצבים רבים בהם הדפסת הרקע הייתה כהה מידי, והאפילה על הבול שהודפס על הנייר.
בתמונה: בול שהודפס על ידי ונצואלה בשנת 1932. הבול הודפס על נייר וינצ’סטר עם הדפס רקע כהה מאוד, אשר העלים למעשה את עיצוב הבול. בהגדלה ניתן לראות מספר דוגמאות לבולים שהודפסו על נייר וינצ’סטר.
נייר רשמי המונפק על ידי המדינה ונושא עליו בול מודפס המעיד על המס שנגבה מן הקונה בזמן רכישת הנייר. במספר מדינות, דוגמת שבדיה או רוסיה, ניתן היה לפנות בכתב למשרדי הממשלה רק באמצעות נייר רשמי זה. מקור המונח "כרטה סיגילטה" הוא בשפה הלטינית, ומשמעותו המילולית היא "נייר סגור", או נייר אטום".
במאה ה-17 שימשו ניירות חתומים את מרבית גופי הממשל במדינות השונות באירופה, וזו הייתה דרך לגבות היטלים ומיסים מן הציבור. בשבדיה, לשם דוגמה, הונהג השימוש בנייר חתום בשנת 1660. ככל שחלף הזמן ננטש הנוהג הזה והוחלף בחובה להדביק על מכתבי הפנייה למשרדי הממשלה בולי מס שונים.
בתמונה: נייר חתום ששימש בשבדיה בשנת 1926. בחלקו העליון של הנייר הרשמי מודפס בול מס מסוגנן המעיד על גובה התשלום שנגבה מן הרוכש (2 קרונות). בהגדלה ניתן לראות בול שנגזר מנייר חתום שבדי בערך נקוב של 25 אורה.
בחודש אוקטובר 2020, בעיצומה של מגיפת הקורונה, החליטה אוסטריה להנפיק באופן חריג גיליונית זיכרון על נייר טואלט. הנייר מתאפיין באיכות נמוכה, בכושר ספיגה גבוה, ובמרקם ייחודי של פני הנייר.
בתמונה: גיליונית זיכרון שהונפקה באוסטריה בשנת 2020 על נייר טואלט.
נייר ביטחון שפותח בארצות הברית בשנת 1870 על ידי צ’רלס פ. סטיל (Charles F. Steel) ושימש להדפסת מספר בולים בארצות הברית במחצית שנות ה-70 של המאה ה-19. הנייר הורכב משתי שכבות, וכל ניסיון להשרות את הבול במים כדי לשטוף את סימני החותמת גרם להיפרדות השכבות ולהרס הבול.
בתמונה: דוגמה לבול שהונפק בארצות הברית ולדרך בה הוא נפרד לשכבות.
אחד מסוגי הנייר המשמשים להדפסת בולים. המדובר בנייר בעל מרקם של פסים מקבילים דקים, אשר בתהליך הייצור שלו נעשה שימוש במצע העשוי מחוטי מתכת דקים ומקבילים אשר הותיר את רישומו בפני הנייר שנוצר ממנו. המונח "נייר מונח" משמש כניגוד למונח "נייר ארוג" (Wave Paper) אשר תהליך הייצור שלו גרם ליצירת נייר במרקם אחיד וחלק.
נהוג להבחין בין "נייר מונח אופקי" ובין "נייר מונח אנכי", וזאת בהתאם לכיוון של הפסים המקבילים יחסית לעיצוב הבול שהודפס על הנייר.
בתמונה: בול שהונפק ברוסיה בשנת 1902 תוך שימוש בנייר מונח. בהגדלה ניתן לראות את הפסים המקבילים שהוטבעו בגוף הנייר במהלך הייצור. במקרה זה הקווים המקבילים של הנייר יצרו "נייר מונח אנכי". בנוסף לפסים המקבילים ניתן לראות גם את הפסים המפותלים שנוצרו כתוצאה מחוטי התיל ששולבו במצע עליו נוצר הנייר.
סוג של נייר ביטחון אשר שימש להדפסת בולים במחצית המאה ה-19. במהלך הכנת הנייר שולבו בו חוטי משי דקים, אשר נועדו להקשות על זיוף הבולים.
כל זמן שהפרדת הבולים מתוך הגיליון השלם נעשתה במספריים, לא היה כל קושי בהימצאות חוט המשי הדק בתוך הנייר, כיוון שהוא נחתך בקלות יחד עם הנייר עצמו. המצב השתנה כשהתחיל השימוש במכונות הניקבוב, כיוון שהחוט המשיך לקשור בין הבולים בגיליון והקשה על הפרדת הבול מהגיליון. עם התרחבות השימוש במכונות הניקבוב הופסק השימוש בנייר הכיל חוטי משי.
בתמונה: בול שהונפק בשוויץ בשנת 1854. במבט מצידו האחורי של הבול ניתן להבחין בחוט המשי הטבוע במרקם הנייר.
דבר בולים המורכב מגיליון נייר עליו הודפס מראש סימן מזהה המציין כי דמי המשלוח שולמו וכי אין צורך להדביק על הנייר בולים נוספים. דגמים מוקדמים של נייר מכתבים מבויל מראש הונפקו על ידי סרדיניה (1818) ועל ידי בריטניה (1840).
בתמונה: נייר מכתבים מבויל מראש שהונפק על ידי רוסיה בשנת 1899. נייר מכתבים זה הכיל פרסומות ששילמו חלק מדמי המשלוח, וההכנסות ממכירת נייר זה הועברו לקרן הצדקה שהקימה הקיסרית מריה, אשת הצאר הרוסי. למטה משולבות דוגמאות לנייר "הפרש הקטן" שהונפק בסרדיניה ולנייר "מלרדי" שהונפק בבריטניה.
נייר ביטחון, שתוך כדי תהליך הייצור שלו שולבו סיבים קצרים וצבעוניים העשויים כותנה, משי או צמר בתוך העיסה ממנה הוא נעשה. הסיבים הצבעוניים יוצרים מרקם הדומה לסלע גרניט.
בתמונה: בול שהונפק ביפן בשנת 1919 והודפס על נייר מלויף עם סיבים בצבע אדום.
בנייר עליו הודפס בול אוסטרי ב-1933 שולבו סיבים בצבע שחור.
בנייר עליו הודפס בול אמריקאי ב-1964 שולבו סיבים בצבע כחול.
בשנת 1915, בתקופת המהפיכה המקסיקנית, הודפסו במדינת ואחאקה (Oaxaca) בולים זמניים על צידם האחורי של טפסי דואר ישנים.
ואחאקה היא אחת המדינות המרכיבות את מקסיקו, והיא שוכנת בדרום מקסיקו, הרחק מעיר הבירה. עקב תנאי המלחמה אזלו הבולים בבתי הדואר, ולא היה במדינה נייר המתאים להדפסת בולים חדשים. מסיבה זו נאלצו אנשי הדואר שהדפיסו בולים זמניים לשימוש בתי הדואר לנצל את הצד האחורי של מלאי של נייר משומש עליו הודפסו טפסים ישנים.
בתמונה: בול שהודפס בואחאקה בשנת 1915. על צידו האחורי של הבול ניתן למצוא את הכיתוב של הטפסים ששימשו להדפסתו. בהגדלה ניתן לראות קטע מן הטופס המורכב מצמודה של שישה בולים.
בשנת 1918, בתום מלחמת העולם הראשונה, הפכה לטביה למדינה עצמאית. זמן קצר לאחר מכן הודפס בול הדואר הראשון של לטביה על ידי א. שנאקנבורי (A. Schnakenbury) בעיר ריגה. הבול בערך נקוב של 5 קופקות הודפס על צידן האחורי של מפות צבאיות גרמניות שהיו בשלבי הכנה במחסני בית הדפוס.
בחלק מן המפות הודפסו פרטים בשני צבעים, שחור וחום, ובחלק אחר הודפס רק הצבע השחור. סך הכול אותרו בבית הדפוס 65 מפות אזוריות של שטחים בלטביה. חלק מגיליונות הבולים נוקבבו בתום ההדפסה בעוד גיליונות בולים אחרים נותרו לא מנוקבבים.
בתמונה: בול שהודפס בלטביה בשנת 1918. בהגדלה ניתן לראות קטע של מפה שהודפס בשני צבעים כפי שהוא נראה בצידה האחורי של צמודה בת מספר בולים מנוקבבים.
העיר קיליס (Kilis) שוכנת בדרום טורקיה, על הגבול עם סוריה. בשנת 1921, במהלך מלחמת העצמאות הטורקית, הונפקו בעיר בולים זמניים על נייר ממוחזר שנועד במקור לשמש כנייר לגילגול סיגריות.
בשנת 1919 פלש הצבא הצרפתי ששהה בצפון סוריה אל תוך שטחה של טורקיה המוכה בעקבות ההפסד במלחמת העולם הראשונה. צבא טורקיה בהנהגתו של כמאל אתאטורק השיב מלחמה, ולאחר חודשים רבים של קרבות קשים הצליח להדוף את מרבית כוחות הצבא הצרפתי חזרה לסוריה. החיילים הצרפתים שנותרו בעיר קיליס החזיקו מעמד מספר חודשים נוספים, עד אשר נסוגו סופית מן העיר.
בתקופה זו הגיעו לעיר פליטים ארמניים רבים שנמלטו משטח טורקיה, ובעיר נוצר צורך רב בבולי דואר על מנת לספק שירותי תקשורת לתושבים והפליטים כאחד. מפקד הכוחות הצרפתים בקיליס הורה להכין בולים באמצעים הדלים שעמדו לרשותו, ולצורך ההדפסה ניצלו מלאי של נייר דק ועדין שנועד לשמש כנייר לייצור סיגריות. הניקבוב בוצע ככל הנראה תוך שימוש במכונת תפירה.
בתמונה: בול שהונפק בקיליס על נייר סיגריות. ההנפקה בוצעה ככל הנראה בין חודש מרץ 1921 ובין חודש דצמבר 1921. בהגדלה ניתן לראות את סוג הנייר העדין ששימש להדפסת הבולים.
בשנת 1918, בתום מלחמת העולם הראשונה, הפכה לטביה למדינה עצמאית. במדינה שררו תנאי מחסור, והבולים הראשונים שלה הודפסו על נייר ממוחזר משלל מקורות שנמצאו במחסני בית הדפוס.
בשנת 1919 בוצעה הדפסה נוספת של בולים בלטביה, ובין סוגי הנייר שנוצלו לצורך ההדפסה הזו נכללו גם גיליונות של נייר דק שנועד במקור לגילגול סיגריות.
בתמונה: צמודה של בולי לטביה שהודפסה בשנת 1919 על נייר סיגריות.
בשנת 1918, בתום מלחמת העולם הראשונה, הפכה לטביה למדינה עצמאית. במדינה שררו תנאי מחסור, והבולים הראשונים שלה הודפסו על נייר ממוחזר משלל מקורות שנמצאו במחסני בית הדפוס.
בשנת 1919 בוצעה הדפסה נוספת של בולים בלטביה, ובין סוגי הנייר שנוצלו לצורך ההדפסה הזו נכללו גם גיליונות של נייר שורות בצבע כחול.
בתמונה: בול שהודפס בלטביה בשנת 1919. ברקע הבול ניתן לראות את השורות שהודפסו על נייר הכתיבה המקורי.
עם פרוץ מלחמת האזרחים האמריקאית נותקו מדינות הדרום ממקור אספקת הבולים שנשאר במדינות הצפון. בעיירה לנור (Lenoir) שבצפון קרוליינה החליט ג’יימס הרפר (James Harper), מנהל הדואר המקומי, להדפיס בולים זמניים באמצעים שעמדו לרשותו. הוא הטיל על בנו, ג’ורג’ וושינגטון פינלי הרפר (George Washington Finley Harper), ששימש כעוזר מנהל הדואר, לגלף בעץ את הבול המבוקש ולהטביע אותו על נייר שורות שהיה בבית הדואר ושימש להנהלת חשבונות.
בתמונה: בול שהודפס בעיירה לנור בשנת 1861. ברקע הבול ניתן לראות בבירור את השורות של גיליון הנייר בצבע כתום.
בשנת 1887 הדפיסה מקסיקו בולים על נייר שנועד במקור לשמש כנייר כתיבה, והודפסו עליו שורות בצבע כחול. הבולים הונפקו במקור ב-1886, וכאשר בוצעה הדפסה נוספת של הבולים בצבעים שונים שנה לאחר מכן, היה צורך, עקב מחסור בנייר מתאים, למחזר מלאי של נייר ישן שהיה שמור במחסני הממשלה.
הבולים הודפסו ללא הבחנה הן בצד עם השורות המודפסות והן בצד האחורי של הנייר. בהתאם ניתן להבחין בפסים הכחולים של נייר השורות בחזית הבול או בצידו האחורי.
בתמונה: בול שהודפס במקסיקו בשנת 1887, כאשר ברקע הבול ניתן לראות את השורות בצבע כחול.
בשנת 1918, בתום מלחמת העולם הראשונה, הפכה לטביה למדינה עצמאית. במדינה שררו תנאי מחסור, והבולים הראשונים שלה הודפסו על נייר ממוחזר משלל מקורות שנמצאו במחסני בית הדפוס.
בשנים 1919 ו-1920 בוצעו הדפסות נוספות של בולים בלטביה, ובין סוגי הנייר שנוצלו לצורך ההדפסה הזו נכללו גם גיליונות של שטרי כסף שהכנתם לא הושלמה, ורק צד אחד של הגיליון הודפס.
הבולים של לטביה הונפקו על גיליונות של שלושה שטרות כסף שונים, הן שטרות רוסיים והן שטרות גרמניים.
בתמונה: בול שהודפס בלטביה בשנת 1920. בהגדלה ניתן לראות חלק משטר כסף גרמני המופיע בגב הבולים.
בשנת 1918, בתום מלחמת העולם הראשונה, הפכה לטביה למדינה עצמאית. במדינה שררו תנאי מחסור, והבולים הראשונים שלה הודפסו על נייר ממוחזר משלל מקורות שנמצאו במחסני בית הדפוס.
בשנת 1919 בוצעו הדפסות נוספות של בולים בלטביה, ובין סוגי הנייר שנוצלו לצורך ההדפסה הזו נכללו גם גיליונות של נייר שבצידו האחורי הודפסו תוויות של מוצרי מזון שונים, דוגמת בירה וממתקים. הבולים שהודפסו על נייר זה לא הונפקו לציבור, ולידי האספנים הגיעו רק הדפסות ניסיון והגהות שונות.
בתמונה: הגהה של בול שהודפס בלטביה בשנת 1919. בהגדלה ניתן לראות דוגמה לחלק מתווית של ממתקים שהודפסה במקור על צידו האחורי של הנייר.
נייר שיוצר מסיבים של צמח עשבוני, דמוי בננה, הצומח בעיקר בפיליפינים. הסיבים הארוכים של הצמח לא עברו תהליך של הלבנה, ועובדו לנייר עבה בצבע חום. הנייר הזה שימש להכנת מעטפות מבוילות ועטיפים לעיתונים, ולעיתים נדירות הודפסו עליו הגהות של בולי דואר.
בתמונה: עיבוד הסיבים הארוכים של הצמח העשבוני ממנו מיוצר נייר מנילה. למטה מוצגת הגהה של בול שהונפק בברזיל בשנת 1940, אשר הודפסה גם על נייר מנילה (מימין) וגם על נייר לבן.
עטיף שהודפס בארצות הברית במאה ה-19 על נייר מנילה.
בשנת 1902 הציגה חברת דה לה רו (De La Rue) הבריטית נייר חדש שפיתחה לצורך הדפסת בולים. המדובר בנייר איכותי שפני השטח שלו צופו בשכבה של אבקת גיר. שכבת הגיר הבטיחה הדפסה איכותית יותר מאשר נייר רגיל, ובנוסף, היא מנעה כמעט לחלוטין את הניסיון לשטוף את סימני החותמת מעל פני הבול המבוטל ולעשות בו שימוש חוזר. השריית הבול במים המיסה את שכבת הגיר ופגמה קשות בתמונה המודפסת על פניו.
נייר מצופה בגיר שימש את חברת דה לה רו להדפסת בולים רבים בבריטניה ומושבותיה בתקופה שקדמה למלחמת העולם השנייה. מספר בולים הודפסו על נייר זה גם לאחר מכן, עד מחצית שנות השישים.
בולים שהודפסו על נייר מצופה מהווים אתגר עבור אספני הבולים, מאחר ולא ניתן להפריד אותם מן המעטפה על ידי השרייה במים מבלי להסתכן בהריסתם. כדי להסיר את הבול מן הנייר עליו הודבק יש לעשות שימוש זהיר בתיבת הזעה.
בתמונה: בול שהונפק בבריטניה בשנת 1905 והודפס על נייר מצופה גיר. בהגדלה ניתן להשוות בין בול שהונפק בשנת 1938 בהונג קונג והודפס הן על נייר רגיל (מימין) והן על נייר מצופה גיר. הנייר המצופה גיר הוא לבן יותר, וההדפסה עליו איכותית וברורה יותר.
מונח המתייחס למגוון רחב של סוגי נייר שנוצרו בתנאים מקומיים, לרוב בעבודת יד, ושימשו להנפקת רבים מן הבולים של נסיכויות הודו ושל מדינות מזרח אסיה. המדובר במרבית המקרים בנייר קשיח ומלא סיבים, עם עובי ומרקם לא אחידים.
בתמונה: בול שהונפק בנסיכות ההודית נוונגר (Nawanagar) והודפס על נייר מקומי. למטה משובצים בולים שהונפקו ביפן (1872), נפאל (1899), וסין (1942) אשר הודפסו על נייר מקומי.
המונח "נייר נקבובי" מהווה למעשה מונח יחסי, מאחר וכל סוגי הנייר הם נקבוביים במידה כזו או אחרת. ההתייחסות לנייר מסויים כאל "נקבובי" נעשית תוך השוואה לניירות האחרים ששימשו להדפסת בולים בהנפקות מסויימות. המדובר בנייר רך, בעל כושר ספיגה גבוה, עם פני שטח מחוספסים וחסרי ברק. נייר זה כמעט ולא שימש להדפסת בולים.
בתמונה: בול שהודפס ביפן בשנת 1875 על נייר נקבובי. למטה ניתן לראות את שני צדדיו של בול שהודפס בארצות הברית בשנת 1879 על נייר נקבובי, ושני בולים מתוך סידרה שהודפסה על נייר נקבובי בניקרגואה בשנת 1875.
נייר מטיפוס חדש ששימש את דואר ארצות הברית באופן ניסיוני להדפסת בולים בשנת 1954.
בתחילת שנת 1954 פיתחה החברה האמריקאית ס. ד. ווארן ( S. D. Warren Co), טיפוס חדש של נייר לצורך הדפסת בולי ארצות הברית. הנייר החדש הכיל כמות גדולה של סידן פחמתי (Calcium carbonate) אשר גרם לנייר להיות לבן במיוחד והגביר את אטימותו למים. המטרה הייתה ליצור נייר שיאפשר למכונות הדפוס לפעול עם דיו יותר יבשה, דבר שיאפשר להגביר את מהירות ההדפסה, למנוע התכווצות של הנייר במהלך ההדפסה, ולייעל את שלב הנקבוב של הנייר.
דואר ארצות הברית השתמש בנייר החדש על מנת להדפיס חלק מן הבולים מן המניין בערך נקוב של 2 סנט אשר הכילו את דמותו של הנשיא ג’פרסון. בעקבות הניסוי לא המשיך הדואר לעשות שימוש בנייר סילקוט.
הבולים שהודפסו נשלחו למכירה בבית הדואר של קמברלנד מילס (Cumberland Mills) ביישוב ווסטברוק, מיין (Westbrook, Me) מבלי לפרסם הודעה מוקדמת לאספני הבולים. התשנית של הבול שהודפסה על נייר סילקוט היא נדירה ומבוקשת על ידי אספני הבולים, ומעטפת היום הראשון (כמוה ידועים רק שלושה עותקים) נמכרת בעשרות אלפי דולרים.
בתמונה: בול 2 סנט ג’פרסון המודפס על נייר סילקוט. למטה מעטפת היום הראשון הנדירה עליה מודבקים בולים אלו.
נייר שנוצר כגיליונות נפרדים באמצעות תבנית בעבודת יד, ולא כגליל בייצור תעשייתי. לנייר כזה יש מאפיינים ייחודיים, דוגמת שוליים לא ישרים, ועובי לא אחיד, ואיכותו מושפעת ממיומנותו של יצרן הנייר.
בתמונה: בול שהונפק בפינלנד בשנת 1968 ומציג ייצור נייר בתבנית ידנית.
נייר ערך שנועד לשימוש למטרות לא דואריות עליו הודפס או הוטבע בתבליט בול הכנסה.
בתמונה: בול הכנסה שהודפס על המחאה שהונפקה בארצות הברית בשנת 1882. למטה ניתן לראות את ההמחאה השלמה.
נייר אשר נצבע תוך כדי תהליך הייצור, וזאת על ידי הוספת חומרי צבע לעיסת סיבי הצמחים ממנה הוכן הנייר. להבדיל מנייר לבן שנמרחה עליו שכבת צבע בשלב ההדפסה, נייר צבוע יהיה צבעוני גם בצידו האחורי ולכל עומק שכבת הנייר.
בתמונה: בול שהונפק במקסיקו בשנת 1861 כחלק מסידרת בולים מן המניין. מרבית בולי הסידרה הודפסו בדיו שחורה, אולם על נייר צבוע בצבע שונה. הבול שערכו הנקוב ארבעה ריאל הודפס על נייר בצבע צהוב.
נייר אחיד, דק וקשה, אשר שימש משך שנים רבות להדפסת בולי ניו זילנד.
חברת ייצור הנייר קאון ובניו בע"מ (Cowan & Sons Ltd) נוסדה בסקוטלנד בשנת 1779, וב-1869 החלה לפעול באוסטרליה.
בתמונה: בול שהונפק בניו זילנד בשנת 1902 והודפס על נייר קאון.
נייר שצופה בתמיסה רגישה לאור ושימש בדרך כלל לשיכפול תרשימים. נייר מסוג זה שימש בשנת 1900 להנפקת בולי המצור על העיר מפקינג בתקופת מלחמת הבורים בדרום אפריקה.
בתמונה: בול שהונפק בשנת 1900 בעיר מפקינג תוך שימוש בטכניקה של פיתוח צילום על נייר רגיש לאור.
נייר ששימש להדפסת בולים, אשר במהלך הייצור שלו הוטבעו בו סימני מים במבנה של ריבועים.
בתמונה: בול שהונפק בג’יבוטי בסוף המאה ה-19, הודפס על נייר ריבועים. בחינת החלקים הריקים שבשולי הבול מאפשר להבחין במתאר הריבועים הטבוע בנייר הבול.
נייר עבה במרקם גס ובאיכות נמוכה ששימש את צרפת להדפסת חלק מבוליה במהלך מלחמת העולם הראשונה ובתקופה שמיד אחריה, כאשר היה מחסור בנייר איכותי יותר.
בתמונה: בול שהונפק בצרפת בשנת 1916 על נייר באיכות ירודה.
נייר עבה, צבוע בצבע כחול, ששימש להדפסת חלק מן הבולים הזמניים שהונפקו במושבה גויאנה הבריטית בשנים 1851 עד 1862. הנייר, ששימש בדרך כלל להכנת אריזות לסוכר, זכה לכינוי "שקית סוכר".
בתמונה: בול זמני שהונפק בגויאנה הבריטית בשנת 1856.
נייר עבה וקשה בעל מרקם גס, אשר שימש במאה ה-19 לייצור מארזי אבק שריפה לרובים. לעיתים נדירות שימש נייר מסוג זה להדפסת בולי דואר.
בתמונה: בול שערכו פני אחד אשר הונפק בטרינידד בשנת 1853. בצידו האחורי של הבול ניתן לראות את המרקם הגס של הנייר עליו הוא הודפס.
כינוי לניסיונות ההדפסה שביצע הדואר הבריטי זמן קצר לאחר הנפקת בול הפני השחור, וזאת במטרה לאתר דיו בצבע שיקשה על זייפני הבולים לעשות שימוש חוזר בבולי הדואר המשומשים. לאחר שהתברר כי הצבע השחור של בול הפני השחור מקל על זייפני הבולים להסיר את החותמת מן הבול, החל הדואר הבריטי בסדרה של ניסיונות במסגרתם הודפסו הבולים במגוון צבעים וסוגי דיו, במטרה לאתר את השילוב של דיו וחותמת שתקשה על השימוש החוזר בבולים. לצורך ההדפסה נעשה שימוש בלוחות המקוריים ששימשו להכנת בולי הפני השחור, אולם הפינה הימנית העליונה של כל גלופה נאטמה באמצעות שעווה על מנת שלא ניתן יהיה להדפיס בולי דואר לא חוקיים. בתום סידרת הניסיונות בחר רולנד היל להדפיס את הבולים של בריטניה בצבע אדום, ולהחליף את בול הפני השחור בבול פני אדום.
בתמונה: דוגמה לאחד מניסיונות ההדפסה הצבעוניים, הניכר בפינה הימנית העליונה שלא הודפסה ובאותיות הבקרה שלא הוטבעו בפינות הבול.
תהליך בו מוסיפים שורות של נקבים בין הבולים בגיליון, וזאת על מנת להקל את הפרדת הבולים זה מזה.
בתמונה: ניקבוב גיליון בולים בבית הדפוס המרכזי בארצות הברית.
ניקבוב בעל מראה אופייני שבוצע בבולים שנוצרו לצורך שיווק באוטומטים למכירת בולים. בולים אלו הודפסו במתכונת של סרטי נייר לא מנוקבבים ונמכרו לחברות שהפעילו את האוטומטים כשהם ארוזים בגלילים. חברות אלו ביצעו ניקבוב משלהן בין הבולים כך שניתן יהיה לספק אותם באמצעות האוטומטים. ניקבוב זה נוצר במתכונת של חורים גדולים, עגולים או מלבניים, בין כל שני בולים.
בתמונה: בול שהונפק בניו זילנד בשנת 1905 לצורך מכירה באוטומטים, ונוקבבו בו שני חורים גדולים בכל צד של הבול. למטה משובצות שתי דוגמאות לבולים שהונפקו בארצות הברית לצורך מכירה באוטומטים.
.jpg)
בעקבות דחיית הפתרון שפיתח הממציא הבריטי הנרי ארצ’ר (Henry Archer) להפריד בין הבולים בשיטת דיקור, פיתח ארצ’ר בשנת 1850 מכונה שביצעה הפרדה בין הבולים בגיליון בשיטה של ניקבוב. בשנת 1853 רכש הדואר הבריטי את הזכויות על הפטנט, והחל משנת 1854 הונפקו בולי בריטניה כשהם מנוקבבים.
בתמונה: בול הפני האדום שהופרד באמצעות שיטת הניקבוב שפיתח הנרי ארצ’ר.
הכינוי "בליץ", מלחמת הבזק של גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה, הוענק לבולים שהודפסו על רקע אירועי התקופה ההיסטורית הקשה.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה החזיק בית הדפוס הבריטי "דה לה רו" שפעל בלונדון את הזכיון להדפסת בולי ניו זילנד. על פי דרישת הדואר בניו זילנד הודפסו ב"דה לה רו" מעת לעת כמויות נוספות של הבולים מן המניין ונשלחו אל האי המרוחק.
מצב זה השתנה בחודש ספטמבר 1940, כאשר מטוסים גרמניים הפציצו את דפוס "דה לה רו" ופגעו קשות בכושר הייצור שלו. הפצצה נוספת בחודש דצמבר 1940 החמירה את המצב, והשביתה את פעילות הדפוס. בלית ברירה הועברו לוחות ההדפסה של בולי ניו זילנד לבית דפוס מתחרה בשם "ווטרלו ובניו", אשר המשיך להדפיס את הבולים.
לבית הדפוס "ווטרלו ובניו" לא הייתה מכונת ניקבוב בצפיפות 13.5 כמו לדפוס "דה לה רו", והם השתמשו במכונה שהצפיפות שלה הייתה 12.5. הניקבוב השונה מאפשר לזהות את הבולים שהודפסו באתר שונה בגלל ההפצצות של גרמניה הנאצית, ובולים אלו קיבלו את הכינוי "ניקבוב בליץ".
בתמונה: בול מניו זילנד שהודפס בבית הדפוס "ווטרלו ובניו" ונוקבב בצפיפות של 12.5 נקבים לשתי ס"מ. בהגדלה ניתן לראות את ההשוואה בין הניקבוב המקורי (בחלק העליון) ובין "ניקבוב הבליץ" (בחלק התחתון).
מצב בו לאורך אחד או יותר מקווי ההפרדה בין הבולים משתנה צפיפות הניקבוב. מקרים אלו נובעים כתוצאה מתקלה בציוד ששימש לביצוע הניקבוב.
בתמונה: צמודה של בולים שהונפקו בארצות הברית בשנת 1917. לאורך תחתית השורה התחתונה של הבולים בצמודה משתנה צפיפות הניקבוב מצפיפות 11 בצידה הימני של הצמודה לצפיפות 10 בצידה השמאלי. מצב זה התרחש בגלל שבר שנגרם לציוד במהלך העבודה, ובטעות הוחלף חלק מסרגל הניקבוב שהיה במקור בצפיפות 11 בחלק חלופי בעל צפיפות 10.
ניקבוב שבוצע בתנאים של מחסור, לרוב באמצעות ציוד שאינו מותאם לביצוע המשימה. בבול הסופי מתקבלת תוצאה שנראית כשוליים קרועים ולא אחידים בהיקף הבול.
בתמונה: בול שהונפק באפגניסטן בשנת 1932, עם ניקבוב גס.
מונח המתייחס לשיטת ניקבוב בה הרווח בין חורי הניקבוב אינו אחיד, וחלק מן הנקבים לא בוצע בכוונה תחילה.
בתמונה: בול שהונפק בהולנד בשנת 1928, ונוקבב חלקית בצדו העליון והתחתון. במקרה זה הבול הונפק לצורך הכנת גלילי בולים למכירה במכונה אוטומטית, והניקבוב הדולג נועד לחזק את הקשר בין הבולים ולמנוע מצב בו הם יתנתקו זה מזה ויתקעו בתוך המכונה.
גם בדנציג הונפקו בולים עם ניקבוב דולג, בהם הושמטו הנקבים בפינות הבול על מנת לחזק את הקשר בין הבולים שנועדו למכירה במכונות אוטומטיות.
ניתן להשוות בין הבול עם הניקבוב הדולג (מימין) ובין הבול שהונפק עם ניקבוב מלא (משמאל) ונועד למכירה בגיליונות דואר.
שיטת ניקבוב שנועדה לנקבב גיליון שלם במהלך אחד. מתקן הניקבוב הורכב ממספר רב של חודים אשר נועדו להספיק על מנת לנקבב את כל הגיליון בלחיצה אחת.
שיטה זו הייתה בעייתית מאוד לשימוש, מאחר והייתה רגישה מאוד לתקלות. היא הופעלה במספר קטן של מקרים, ובעיקר לצורך ניקבוב של גיליונות קטנים.
בתמונה: גיליון בולים שהונפק על ידי דואר סן מרינו בשנת 1961, ונוקבב בשיטת ניקבוב הארו. במבט לצידו האחורי של הגיליון ניתן לראות כיצד קווי הנקבוב מחוברים זה לזה ללא כל פערים או התנגשות.
בתחילת המאה ה-20 פרח בארצות הברית שוק מכונות הדבקת הבולים והאוטומטים למכירת בולים, אשר נוצרו על ידי יצרנים שונים. בחלק ממכונות אלו שולבו גלילי בולים שנרכשו מהדואר האמריקאי כשהם מנוקבבים מראש (ניקבוב בצפיפות 12), ובחלק אחר שולבו גלילי בולים לא מנוקבבים אשר הופרדו על ידי המכונה האוטומטית בטכניקה עצמאית. הצורך בביצוע הפרדה עצמאית נוצר עקב חולשת גלילי הבולים המנוקבבים מראש, אשר התפרקו כאשר הופעלו מכונות הדבקת הבולים במהירות גבוהה.
החברה האמריקאית לאוטומטים פעלה בניו יורק בין השנים 1907 עד 1915, וייצרה אוטומטים למכירת בולים ולמכירת כרטיסים. החברה זכתה להצלחה והמכונות שייצרה הותקנו במוסדות רבים ברחבי החוף המזרחי והחוף המערבי של ארצות הברית. במכונות אלו הותקנו גלילי בולים עם הפרדה עצמית ממספר טיפוסים שונים.
בתמונה: צמד בולים וביניהם ההפרדה האופיינית (מטיפוס 1) למכונה למכירת הבולים של החברה האמריקאית לאוטומטים.
מכונות מכירת הבולים שהוכנסו לשימוש בקנדה גרמו בעיות רבות למשתמשים, וגלילי הבולים ששולבו בהן נטו להיתקע במכונה. בחודש יולי 1918 החל להתבצע במספר אתרים בעיר טורונטו ניסוי לשימוש במכונות שהוסבו לשימוש עם סרטי בולים בהם נוספו שני נקבים גדולים בין כל זוג בולים. במכונה עצמה הותקנו פינים מתאימים שנועדו לאחוז את הבולים באמצעות החורים הגדולים ולשפר את תנועתם במכונה. הניסוי התברר ככישלון מוחלט, והוא הופסק אחרי יומיים, במהלכם נמכרו באמצעות המכונות כ-5,000 בולים בלבד.
בתמונה: צמד בולים שנוקבבו בהם החורים הגדולים לשימוש בניסוי בטורונטו.
מונח המציין בולים בהם נעשה שימוש בטכניקות הפרדה משולבות של ניקבוב ודיקור. לרוב מדובר בצמודה של מספר בולים בהם נוקבב ההיקף של הצמודה ובין הבולים נעשה שימוש בטכניקה של דיקור.
בתמונה: בולי ה"באנטאם" שהונפקו בדרום אפריקה בשנת 1942 בצמודות של שניים או שלושה בולים אשר הופרדו זה מזה באמצעות דיקור. בהגדלה מופיעים הבולים שהונפקו על ידי פפואה ניו-גיני בשנת 1969, שבהם הופרד צמד הבולים זה מזה באמצעות דיקור, ובהיקף הצמודה נעשה שימוש בניקבוב.
בתחילת המאה ה-20 פרח בארצות הברית שוק מכונות הדבקת הבולים והאוטומטים למכירת בולים, אשר נוצרו על ידי יצרנים שונים. בחלק ממכונות אלו שולבו גלילי בולים שנרכשו מהדואר האמריקאי כשהם מנוקבבים מראש (ניקבוב בצפיפות 12), ובחלק אחר שולבו גלילי בולים לא מנוקבבים אשר הופרדו על ידי המכונה האוטומטית בטכניקה עצמאית. הצורך בביצוע הפרדה עצמאית נוצר עקב חולשת גלילי הבולים המנוקבבים מראש, אשר התפרקו כאשר הופעלו מכונות הדבקת הבולים במהירות גבוהה.
חברת ברינקרהוף פעלה באיזור המערב התיכון של ארצות הברית בין השנים 1909 עד 1915, ועסקה בייצור ושיווק של אוטומטים למכירת בולים. במכונות אלו שולבו גלילי בולים עם הפרדה בעלת מראה מיוחד משני טיפוסים שונים. החברה פשטה את הרגל בשנת 1922.
בתמונה: צמד בולים וביניהם ההפרדה האופיינית (מטיפוס 1) לאוטומט מכירת הבולים של חברת ברינקרהוף.
טיפוס 1
.jpg)
טיפוס 2
בתחילת המאה ה-20 פרח בארצות הברית שוק מכונות הדבקת הבולים והאוטומטים למכירת בולים, אשר נוצרו על ידי יצרנים שונים. בחלק ממכונות אלו שולבו גלילי בולים שנרכשו מהדואר האמריקאי כשהם מנוקבבים מראש (ניקבוב בצפיפות 12), ובחלק אחר שולבו גלילי בולים לא מנוקבבים אשר הופרדו על ידי המכונה האוטומטית בטכניקה עצמאית. הצורך בביצוע הפרדה עצמאית נוצר עקב חולשת גלילי הבולים המנוקבבים מראש, אשר התפרקו כאשר הופעלו מכונות הדבקת הבולים במהירות גבוהה.
חברת הבולים אטלבורו נהגה לשלוח ללקוחותיה הרבים מידי חודש הצעות לרכש פריטים לאיסוף. לצורך כך הפעילה החברה החל מחודש ספטמבר 1909 מכונת הדבקת בולים מיוחדת שהפרידה את גליל הבולים במתכונת בעלת מראה יחודי והדביקה את הבולים על המעטפות.
בתמונה: צמד בולים וביניהם ההפרדה האופיינית למכונת הדבקת הבולים של חברת הבולים אטלבורו.
בתחילת המאה ה-20 פרח בארצות הברית שוק מכונות הדבקת הבולים והאוטומטים למכירת בולים, אשר נוצרו על ידי יצרנים שונים. בחלק ממכונות אלו שולבו גלילי בולים שנרכשו מהדואר האמריקאי כשהם מנוקבבים מראש (ניקבוב בצפיפות 12), ובחלק אחר שולבו גלילי בולים לא מנוקבבים אשר הופרדו על ידי המכונה האוטומטית בטכניקה עצמאית. הצורך בביצוע הפרדה עצמאית נוצר עקב חולשת גלילי הבולים המנוקבבים מראש, אשר התפרקו כאשר הופעלו מכונות הדבקת הבולים במהירות גבוהה.
חברת מיילומטר ירשה בשנת 1909 את עסקיה של חברת שרמק, אשר הייתה היצרן העיקרי של מכונות להדבקת בולים בארצות הברית. חברת מיילומטר ניסתה לשכנע את דואר ארצות הברית לאמץ את המכונות מתוצרתה ולהפוך את גלילי הבולים המנוקבבים מתוצרתה לסטנדרט כלל ארצי ברחבי אמריקה. כחלק מפעילות זו שינתה החברה את הניקבוב הטיפוסי שהופעל במכונות של חברת שרמק, ויצרה ניקבוב המבוסס על שורה של שישה נקבים עגולים גדולים (קיימים מספר טיפוסים של הניקבוב הזה). החברה, שפעלה עד שנת 1927 לא הצליחה לשכנע את דואר ארה"ב להפוך את הניקבוב הזה לסטנדרט האמריקאי.
בתמונה: צמד בולים וביניהם ההפרדה האופיינית למכונת הדבקת הבולים של חברת מיילומטר (טיפוס 1).
.jpg)
בתחילת המאה ה-20 פרח בארצות הברית שוק מכונות הדבקת הבולים והאוטומטים למכירת בולים, אשר נוצרו על ידי יצרנים שונים. בחלק ממכונות אלו שולבו גלילי בולים שנרכשו מהדואר האמריקאי כשהם מנוקבבים מראש (ניקבוב בצפיפות 12), ובחלק אחר שולבו גלילי בולים לא מנוקבבים אשר הופרדו על ידי המכונה האוטומטית בטכניקה עצמאית. הצורך בביצוע הפרדה עצמאית נוצר עקב חולשת גלילי הבולים המנוקבבים מראש, אשר התפרקו כאשר הופעלו מכונות הדבקת הבולים במהירות גבוהה.
חברת פרוול פעלה בשיקגו ועסקה במסחר סיטונאי במצרכי מזון יבשים. בשנת 1908 התקינה החברה מכונה להדבקת בולים מתוצרת חברת שרמק, אולם זו גבתה ממנה 50 סנט עודפים עבור כל גליל בולים שנוצל במכונה. בשנת 1911 החליטה חברת פרוול לפתח בעצמה מכונה להדבקת בולים, שהפרידה את גליל הבולים במתכונת בעלת מראה יחודי והדביקה את הבולים על המעטפות. במהלך שלבי הפיתוח בוצעה ההרדה של הבולים במספר טיפוסי ניקבוב שונים, שכולם מבוססים על שתי קבוצות של נקבים עם רווח ביניהם.
בתמונה: צמד בולים וביניהם הטיפוס הנפוץ ביותר של ההפרדה האופיינית למכונת הדבקת הבולים של חברת פרוול.
בתחילת המאה ה-20 פרח בארצות הברית שוק מכונות הדבקת הבולים והאוטומטים למכירת בולים, אשר נוצרו על ידי יצרנים שונים. בחלק ממכונות אלו שולבו גלילי בולים שנרכשו מהדואר האמריקאי כשהם מנוקבבים מראש (ניקבוב בצפיפות 12), ובחלק אחר שולבו גלילי בולים לא מנוקבבים אשר הופרדו על ידי המכונה האוטומטית בטכניקה עצמאית. הצורך בביצוע הפרדה עצמאית נוצר עקב חולשת גלילי הבולים המנוקבבים מראש, אשר התפרקו כאשר הופעלו מכונות הדבקת הבולים במהירות גבוהה.
חברת שרמק היא החברה המצליחה והנפוצה ביותר שייצרה מכונות להדבקת בולים ואוטומטים למכירת בולים. בשנת 1906 ג’וזף שרמק המציא מכונה להדבקת בולים שהייתה מסוגלת לסגור 250 מעטפות בדקה ולהדביק עליהן בול דואר. לצורך הפעלת המכונות להדבקת בולים פיתח שרמק מספר טיפוסים של ניקבובים, מהם הפך טיפוס 3 למוצלח והמקובל ביותר.
בתמונה: צמד בולים וביניהם ההפרדה האופיינית (מטיפוס 3) למכונת הדבקת הבולים של חברת שרמק.
ניקבוב שבוצע באופן מושלם כך שכל החורים נוקבו בצורה עגולה ויפה, וכל דסקיות הנייר של החורים נותקו מנייר הבולים. מצב זה מעיד על איכות מכונת הניקבוב ועל איכות המוטות ששימשו לביצוע הניקבוב, אשר טרם הספיקו להישחק.
בתמונה: צמודה שהונפקה בהונג קונג ומציגה ניקבוב מושלם של הבולים. בהגדלה ניתן לראות את החורים העגולים.
תקלה במכשיר הניקבוב, שכללה חוסר או פגם בחלק מן הפינים המנקבים את הנייר, הובילה למצב בו חלק מן הנקבים שהיו אמורים להיווצר בין הבולים בגיליון לא נוצרו.
בתמונה: התמקדות במרווח בין שני בולים שם נוצר מצב של ניקבוב חלקי. למטה ניתן לראות את צמד הבולים משני צדדיו.
על מנת להרכיב קונטרסי בולים נהגו היצרנים לחתוך גיליונות שלמים של בולים לחלקים קטנים יותר, על פי הדרוש להרכבת הקונטרס. חיתוך הגיליונות נעשה לעיתים באמצעות תלישת הבולים מתוך הגיליון ולעיתים באמצעות חיתוך הבולים באמצעות גיליוטינה. היכולת להבדיל בין בולים שנתלשו ובין בולים שנחתכו מאפשרת לעיתים להבדיל בין מהדורות שונות של קונטרסים.
בתמונה: רבעיית בולים מתוך קונטרס שהבולים הכלולים בו נחתכו בגיליוטינה. בהגדלה ניתן להשוות בין הניקבוב האחיד של בולים שנחתכו ובין המראה הלא אחיד של קצות "השיניים" של הניקבוב כאשר הבולים נתלשו מן הגיליון.
תקלה בשלב הניקבוב אשר גרמה לביצוע פעולת ניקבוב חוזרת באותו מיקום בגיליון הבולים. בהתאם לסוג הניקבוב שבוצע (ניקבוב שורה או ניקבוב מסרק) יתקבלו בבולים יותר מקו ניקבוב יחיד בנקודה שנפגעה מהתקלה.
בתמונה: צמודת בולי "דואר עברי" בה התרחשה תקלת ניקבוב שגרמה לניקבוב קו אנכי כפול בין הבולים.
מונח המאפיין ניקבוב שאינו מורכב משורה של נקבים עגולים במרווחים זהים. ניקבוב לא שגרתי בוצע לאורך השנים במתכונת של חורים מרובעים או מעויינים, חורים עגולים בעלי קוטר שונה שנוקבו זה לצד זה, או חורים בצורות שונות ששולבו בשורת הנקבים הרגילה.
בתמונה: בול שהונפק בסין לרגל שנת החזיר, ובהגדלה ניתן לראות את החור בצורת כוכב משושה ששולב בשורת הניקבוב.
ארצות הברית שילבה את ראשי התיבות USA בשורת הניקבוב בגיליונית שהנפיקה לרגל הנחיתה על מאדים, פולין שילבה חור אליפטי גדול כחלק משורת הנקבים כאמצעי להקשות על זייפני הבולים, ובריטניה יצרה באמצעות שילוב של נקבים עגולים ואליפטיים את אות קריאת המצוקה בקוד מורס SOS בשולי בול שהוקדש לאירגוני ההצלה במדינה.
"ניקבוב מודפס" אינו מהווה באמת ניקבוב היוצר הפרדה בין הבולים, ולמעשה המדובר בבולים שאינם מנוקבבים כלל. המונח מתייחס למצב בו כחלק מעיצוב הבול הוחלט להדפיס בהיקף הבול את הצורה האופיינית של "בול עם שיניים", וליצור בכך חיקוי מודפס של בול מנוקבב.
תופעה זו אינה נפוצה, והיא נוצרה בעיקר במקרים בהם הבולים הונפקו בתנאים טכניים קשים, תוך רצון להנפיק בול יפה למרות הקשיים.
בתמונה: בול שהונפק בשנת 1893 במושבה הצרפתית של "חוף סומליה". בהיקף הבול הוסיף המעצב את המראה הטיפוסי של ה"שיניים".
מונח המתייחס למצב בו לצורך ניקבוב הבול נעשה שימוש במספר מכונות ניקבוב בעלות צפיפות שונה. המצב הנפוץ ביותר של ניקבוב מורכב הוא שימוש במכונה אחת לצורך יצירת הקווים האנכיים ובמכונה אחרת לצורך יצירת קווי הניקבוב האופקיים, אולם ידועים גם מצבים מורכבים יותר בהם נעשה שימוש ביותר משתי מכונות שונות לצורך ניקבוב הבול.
בתמונה: בול שהונפק בבוסניה הרצגובינה בשנת 1906. ניקבוב הבול בוצע באמצעות שלוש מכונות ניקבוב שונות.
הצד העליון - ניקבוב 12.5
הצד הימני - ניקבוב 9.5
הצד התחתון - ניקבוב 6.5
הצד השמאלי - ניקבוב 12.5
תהליך במסגרתו מתבצע הניקבוב באמצעות סרגל פינים המעוצב בצורת מסרק, כך שבכל מהלך מתבצע הניקבוב בשלושה צדדים של הבול. המהלך הבא משלים את ניקבוב צידו הרביעי של הבול. שימוש בשיטת ניקבוב מחייב להכין "מסרק" חדש כאשר יש לנקבב בולים בגודל שונה, אולם הוא מתבצע מהר יותר מאשר בשיטת "ניקבוב קו".
בתמונה: צמודה מתוך גיליון בולים שנוקבב בתהליך של ניקבוב מסרק. סימן ההיכר העיקרי המאפיין תהליך זה נמצא בפינות הבולים, שם נפגשים קווי הניקבוב שנוצרו במהלך הפעולה מבלי שיחתכו אלו את אלו.
.jpg)
שיטת ניקבוב ניסיונית, לא רשמית, ששימשה לניקבוב בולי צרפת על ידי חברת "האחים סוס" (Susse freres) מפריז החל משנת 1861. מכונת הניקבוב יצרה בבול נקבים גדולים בצפיפות 7 לערך.
בתמונה: בול צרפתי שנוקבב בניקבוב סוס.
מכונת ניקבוב שפותחה בבריטניה בשנת 1854 על ידי ויליאם והנרי במרוז (William and Henry Bemrise). המכונה ביצעה את פעולת הניקבוב באמצעות גלילים עם מוטות קצרים בהיקפם. היכולת לבצע את הניקבוב באופן רציף, לעומת השימוש בסרגל ישר עם מוטות ניקבוב, האיצה את זמן ביצוע הניקבוב והקלה על מלאכתם של פועלי הדפוס. מכונת הניקבוב הסיבובי נרכשה על ידי המדפיס האמריקאי של בולי ארצות הברית והוכנסה לראשונה לשימוש בשנת 1857.
בתמונה: מכונת הניקבוב הסיבובי כפי שאויירה בארצות הברית בשנת 1861. למטה ניתן לראות מקרוב את הגלילים שביצעו את פעולת הניקבוב של הבולים.
תקלה בשלב הניקבוב, תוצאה של פין שבור, קצר או חסר במתקן הניקבוב, הגורמת למצב בו החור של הניקבוב לא נוקב. לעיתים ניתן להבחין במקום בו נלחצו הפינים אל גיליון הבולים מבלי לנקב את הנייר.
בתמונה: שורת בולים שהונפקו בליבריה בשנת 1950, כאשר חלק מן הניקבובים לא בוצעו באופן מלא. במבט מקרוב אפשר לראות את המיקום בו הניקבובים לא הצליחו לחדור את הנייר.
תהליך במסגרתו מתבצע הניקבוב באמצעות סרגלים ישרים בשני מהלכים נפרדים. ראשית מנקבבים את הגיליון בכיוון אחד, ואז מסובבים את הגיליון ב-90 מעלות ומשלימים את הניקבוב של הבולים.
תהליך זה הוא פשוט יותר לביצוע מבחינה טכנית, אולם הוא דורש זמן ארוך יותר מאשר שיטות מתקדמות יותר דוגמת ניקבוב מסרק.
בתמונה: צמודה מתוך גיליון בולים שנוקבב בתהליך של ניקבוב קו. סימן ההיכר העיקרי המאפיין תהליך זה נמצא בפינות הבולים, שם נפגשים קווי הניקבוב המצטלבים ויוצרים נקבים בעלי צורות משונות.
בשנת 1919 פיתחה חברת פרדריק פ. רוזבק (Frederick P. Rosback Co) בארצות הברית מכונת ניקוב חדשה, והציעו לדואר האמריקאי לרכוש אותה. במחצית 1919 ערך הדואר האמריקאי ניסוי במסגרתו בוצעה הדפסה חוזרת של בול בערך נקוב של סנט אחד, והוא נוקבב במכונה החדשה של רוזבק. מכונה זו יצרה ניקבוב בצפיפות של 12.5, בניגוד לצפיפות של 10 או 11 שהיו בשימוש קודם לכן.
הניסוי נכשל כישלון חרוץ. הדואר נאלץ להשמיד כמחצית משלושת מיליוני הבולים שהודפסו, כיוון שמכונת הניקבוב לא הצליחה לנקבב את גיליונות הבולים בצורה טובה. רק כמיליון ושלוש מאות אלף בולים הועברו למכירה בבתי הדואר.
בתמונה: בול שהודפס בשנת 1919 ונוקבב בצפיפות 12.5 כחלק מן הניסוי של מכונת הניקבוב של רוזבק.
כינוי לניקבוב ניסיוני שבוצע בעיר שיקגו בשנת 1857, בתקופה בה בולי ארצות הברית הונפקו כשהם לא מנוקבבים.
בסוף שנת 1854 פיתח רופא שיניים תושב שיקגו בשם ד"ר אלייג’ה האדלי (Dr. Elijah W. Hadley) מכונה שהוסיפה לגיליונות הבולים ניקבוב בצפיפות של 12.5. האדלי ניסה למכור את המצאתו להנהלת דואר ארצות הברית, וכחלק מן הניסוי של מכונת הניקבוב בוצע ניקבוב של מספר גיליונות בולים בבית הדואר של שיקגו. מרבית הבולים שנוקבבו הודבקו על מכתבים ונשלחו בבית הדואר של שיקגו, למעט ארבעה עותקים הידועים כיום שנשלחו מבתי דואר אחרים.
בתמונה: בול שהונפק בארצות הברית בשנת 1855 ונוקבב כחלק מן הניקבוב הניסיוני הידוע בשם "ניקבוב שיקגו".
החל משנת 1842 כפו מעצמות אירופה בכוח הנשק על הקיסרות הסינית לפתוח בפניהם למסחר ערי נמל שונות על חוף האוקיינוס ולאורך הנהרות הגדולים בפנים הארץ. הנוכחות הזרה בערים אלו הסתיימה ברובה בשנות ה-30 של המאה ה-20, וזאת בעקבות הכיבוש היפני של סין. הערים האחרונות פונו בסוף שנות הארבעים, עם השתלטות הקומוניסטים על סין.
הנוכחות הזרה בערים הסיניות הובילה לפיתוח שירותים שונים באותן ערים, ובכלל זאת הקמה של שירותי דואר מקומיים בחלק מאותן ערים. בנוסף, נפתחו בחלק מנמלי האמנה משרדי דואר זר שהופעלו על ידי מעצמות אירופה השונות שנכחו באותן ערים.
בתמונה: בול שהונפק בשנת 1876 על ידי שירות הדואר המקומי שפעל בעיר הנמל שנגחאי. למטה משובצים בול שהונפק בשנת 1894 על ידי שירות הדואר המקומי בעיר האנקו, ובול שהונפק בשנת 1895 על ידי שירות הדואר המקומי שפעל בעיר וואהו.
כינוי לשני בולי הבריאות שהנפיקה ניו זילנד בשנת 1931. בולים אלו ידועים גם בשם "הנער האדום והנער הכחול".
בתמונה: אחד מבולי הבריאות שהונפקו בניו זילנד בשנת 1931. בהגדלה מוצגים הפנים המחייכות של הנער על שני בולי הבריאות.
שמו המסחרי של החומר ששימש לייצור פסי הגרפיט אשר הודפסו בשנת 1957 בצידם האחורי של בולי בריטניה כבסיס להפעלת מכונות המיון האוטומטיות הראשונות. שם זה מורכב מן המילה "נפטא" בתוספת ראשי התיבות "דאג" (Deflocculated Acheson’s Graphite).
בתמונה: חותמת הצד שהודפסה על מעטפת היום הראשון של בולי הגרפיט בבריטניה. למטה מוצגת המעטפה בשלמותה.
במהלך ייצור לוח ההדפסה נהוג לסמן עליו מראש מספר נקודות, וזאת על מנת לסייע לעובד הדפוס לשבץ את הגלופות של הבולים הבודדים במיקום המדוייק בלוח השלם. בגמר ייצור הלוח נקודות אלו מוסרות בדרך כלל, כך שהן לא באות לידי ביטוי בבולים המודפסים מלוח ההדפסה.
במקרים בהם חלק מן הנקודות המנחות לא מוסרות בתום הייצור, תופיע הנקודה בבול הסופי שיגיע לידי הציבור.
בתמונה: בול שהונפק בקנדה בשנת 1897, ממיקום 1L91 בלוח ההדפסה. מתחת לפינה השמאלית התחתונה של הבול ניתן לראות בבירור את הנקודה המנחה. מתחת לנקודה המנחה יש בבול קו קטן, תוצאה של שריטה שלא טופלה בלוח ההדפסה.
כינוי לבולים שהונפקו בבריטניה בין השנים 1913 עד 1934. הבול תיאר את דמותה האלגורית של "בריטניה המושלת בימים" כשהיא רוכבת על גלי הים במרכבה עשויה מקונכיה הרתומה לסוסי ים.
בתמונה: בול מטיפוס סוסי הים שהונפק בבריטניה בשנת 1915.
פיסת נייר הצמודה לקצה גליל הבולים, ותפקידה להחזיק את הגליל בזמן שהאוטומט למכירת בולים תולש ומנפיק את הבול האחרון.
בתמונה: סוף גליל בולים של בול שהונפק בארצות הברית בשנת 1911. פיסת הנייר החומה דבוקה על הספח שצמוד לבול האחרון.
אמצעי בטחון שפותח במחצית המאה ה-19 על ידי חברת שטרי הכסף הלאומית (National Bank Note Company) בארצות הברית. חברה זו הדפיסה את השטרות ובולי הדואר של ארצות הברית ומספר מדינות נוספות, ועסקה רבות בפיתוח שיטות ביטחון שיקשו על זיוף הבולים והשימוש החוזר בהם.
שיטת הסורג כללה שימוש במתקן עם חודי מתכת שהוטבע בלחץ אל נייר הבולים, שבר את מרקם סיבי הנייר, ויצר בבול תבליט מרובע המורכב מנקודות בולטות. שבירת סיבי הנייר גרמו לספיגה טובה יותר של הדיו מחותמת הביטול והקשה מאוד על מחיקת הדיו מבולים משומשים.
שיטה זו שימשה להדפסת מרבית בולי ארצות הברית בין השנים 1867 עד 1871, ולהדפסת חלק מבולי פרו בין השנים 1874 עד 1879.
בתמונה: בול דמי דואר שהודפס עבור פרו בשנת 1874. למטה ניתן לראות את צד החזית ואת הצד האחורי של בול שהודפס עבור ארצות הברית.
תקלת הדפסה שגרמה לכך שאחד מצבעי הבול לא הודפס במיקום הנכון, וגרם לעיוות של תמונת הבול הסופי.
מצב זה יכול להתרחש רק במקרים בהם הבול הודפס ביותר מצבע אחד, והצבעים השונים הודפסו כל אחד תוך שימוש בלוח הדפסה נפרד. אם המדפיס לא הקפיד להתאים את מיקום לוחות ההדפסה השונים זה לזה, עלולה להיווצר סטיית צבע.
בתמונה: בול שהונפק על ידי דואר ארצות הברית, בו הצבע החום הוסט ממקומו וגרם לחוסר התאמה בינו ובין הצבעים האחרים ששימשו להדפסת הבול.
מספר בולים שהונפקו כחלק ממטרה אחת מוגדרת, בין אם הם הונפקו באותו מועד ובין אם הם הונפקו לאורך זמן. בולים השייכים לאותה סידרה יהיו לרוב בעלי עיצוב דומה, ולעיתים אף זהים זה לזה בהבדלים קלים הקשורים לערך הנקוב.
בתמונה: סידרה בת 50 בולים שהונפקה בארצות הברית בשנת 1976 ומוצגים בה דגלי המדינות המרכיבות את ארצות הברית של אמריקה.
סידרת לא מלאה בה חסר אחד הבולים, לרוב הבול בעל הערך הגבוה ביותר.
שירותים בולאיים רבים בעולם פועלים באופן לא ראוי ומנפיקים סדרות בולים בהן מרבית בולי הסידרה הם בעלי ערכים נקובים נמוכים יחסית, והבול האחרון הוא בעל ערך נקוב גבוה באופן חריג. מצב זה למעשה מחייב את האספן המבקש להרכיב אוסף מלא ככל האפשר לשלם את מחירו הגבוה של הבול האחרון בסידרה, או להסתפק באיסוף של סידרה קצרה, לא מלאה.
בתמונה: סידרת בולים שהונפקה בשנת 1996 על ידי הרשות הפלסטינית, והתמקדה בפרחים ופירות בארץ ישראל. ארבעת הבולים הראשונים בסידרה היו בערכים נקובים נמוכים (10 פילס, 25 פילס, 100 פילס, 150 פילס). הבול החמישי בסידרה היה בערך נקוב גבוה באופן חריג (750 פילס).
סדרה ארוכה של בולים מן המניין שהונפקו על ידי מקסיקו בין השנים 1975 עד 1993. הסדרה כוללת מאות בולים ב-28 עיצובים בסיסיים שונים המציגים את מוצרי הייצוא העיקריים של מקסיקו. הבולים הודפסו פעמים רבות וכוללים תשניות רבות מאוד של סוג נייר, ניקבוב, וגווני דיו. הרכבת אוסף מלא של סידרה זו מהווה אתגר משמעותי לאספנים, ומשמשת מקור למחקר בולאי מעמיק.
בתמונה: אחד מבולי סידרת יצוא שהונפק במקסיקו ומציג את הקפה כמוצר יצוא. למטה ניתן לראות דוגמאות נוספות למוצרי יצוא של מקסיקו (בשר בקר, דבש, בגדי ג’ינס, אופניים, נעליים, צדפים).
הדפס רכב שהוטבע באוסטריה בשנת 1954 על בול דואר שהוסב לבול צדקה במטרה לאסוף כספים כסיוע לנפגעי מפולת שלגים שהתרחשה במדינה. בול דואר רגיל, שהונפק במקור בשנת 1945, הודפס מחדש בתוספת הדפס רכב הקובע כי ערך הבול לצורכי משלוח דואר הוא שילינג אחד והערך הנוסף לצורכי צדקה הוא 20 גרושן.
בתמונה: הבול שהונפק באוסטריה בשנת 1954. על הבול הודפס המסר שמשמעותו "סיוע למפולת שלגים".
סימן שהוטבע על ידי מומחה בצידו האחורי של הבול, ונועד לאשר כי הבול נבדק על ידו. הסימן עשוי להיות מורכב מפרטיו המלאים של המומחה, מראשי התיבות של שמו, או של סימן מוסכם אחר המזהה אותו. נוהג זה להטביע את הסימן על הבול עצמו פחות מקובל בשנים האחרונות, אולם הוא היה מקובל מאוד בעבר וניתן למצוא סימני אימות על בולים ישנים רבים, לעיתים אף יותר מסימן אחד על אותו הבול. סימני האימות אינם פוגעים בערכו המסחרי של הבול.
בתמונה: צידו האחורי של בול שהונפק בעיר לובק בשנת 1865, ועליו סימן האימות של המומחה שאישר את נכונות הבול. בהגדלה ניתן לראות את פרטי סימן האימות.
מונח המתייחס לכל סוגי הסימנים שנוספו על המכתב על ידי הגורמים שטיפלו בהעברת הדואר ליעדו. סימנים אלו נרשמו בכתב יד, הוטבעו כחותמת, או הודבקו על המכתב. הסימנים נועדו להנחות את פקידי הדואר לגבי סוג הטיפול שיש להעניק לדבר הדואר, לציין את התשלום ששולם או שיש עדיין לגבות עבור הטיפול בו, או לסמן את המקור ממנו נשלח. עם מצאת בולי הדואר נוספו סימני דואר שנועדו לבטל את תוקפו של הבול ולמנוע את האפשרות להשתמש בו שוב.
בתמונה: מכתב מקופל שנשלח לוונציה בשנת 1531. בהגדלה ניתן לראות את הסימנים שנרשמו על המכתב והנחו את שליחי הדואר לגבי דחיפותו (שלושה סימני Cito="מהר"), קבעו את מספר סוסי הדואר שיש להחליף במהלך הובלתו (ארבעה משולשים שסימלו את הארכובה של אוכף הסוס), והזהירו מפני רשלנות בטיפול בו (שלושה גרדומים).
סימן שהוטבע על מכתב שנשלח מהולנד בשנת 1688, הכולל דרישה לתשלום של שלושה סטויבר (מטבע שערכו היה 1 חלקי 20 של הגולדן). האות H שבראש הסימן הצביע על כך שהמכתב נשלח מן העיר האג.
נוצה שחורה, שהודבקה על מכתב שנשלח משוודיה בשנת 1835, ציינה כי מדובר במכתב דחוף וכי יש להוביל אותו גם בשעות הלילה.
סימן דמוי חץ המשובץ בשולי גיליון הבולים המונפקים במדינות דוגמת ארה"ב ובריטניה. הסימן נועד לסייע לעובדי הדפוס לאתר במדויק את המקום אליו יש לכוון את פעולת מכונת הניקבוב.הסימן מופיע במרכז כל אחד מארבעת הצדדים של הגיליון.
בתמונה: סימן חץ שהוטבע בצידו העליון של גיליון הבולים אשר הונפק בבריטניה בשנת 1969.
תצורה המופיעה במבנה הנייר ששימש להדפסת הבול. ניתן להבחין בו כאשר מביטים בגב הבול אל מול מקור אור חזק.
השימוש בנייר מסוג זה נועד למנוע זיופים, ונעשה בו שימוש רחב בייצור שטרות כסף. חלק מבולי ישראל הודפסו על נייר עם סימן מים בצורת צבי הדאר. ב-30 השנים האחרונות השירות הבולאי הישראלי אינו משתמש בנייר עם סימן מים.
בתמונה: סימן מים ששימש את בית הדפוס של סוכנות הכתר בבריטניה להדפסת בולים של מושבות בריטיות רבות.
סימן המים האופייני שהוטבע בנייר אשר שימש להדפסת בולי בריטניה בשנות החמישים של המאה ה-19. הבירית, שהיא הרצועה שנקשרה על הירך ונועדה להחזקת גרבי הנשים הארוכות במקומם, שימשה כסמל של מסדר הבירית, המסדר המכובד ביותר בהיררכיית האצולה הבריטית.
סימן המים הזה הופיע בבולי בריטניה בשלושה גדלים: גדול, בינוני וקטן.
בתמונה: סימן המים בצורת בירית.
סימן המים האופייני שהוטבע בנייר המיוצר במכונה, אשר שימש להדפסת בולי בריטניה בין השנים 1867 עד שנת 1880.
בתמונה: סימן המים בצורת פרח. שני בולים בריטיים משנת 1873 ו-1874.
מצב בו סימני המים שהוטבעו בנייר הבולים מסודרים כך שבכל בול יופיע סימן מים בודד.
בתמונה: צמודה בת ארבעה בולים שהונפקו באוסטרליה בשנת 1914 כך שבכל אחד מהם משובץ סימן מים בודד. בהגדלה ניתן לראות שניים מתוך הבולים עם סימני המים המשולבים בהם.
מצב בו סימן המים שהוטבע בנייר הבולים מסודר כך שהוא משפרע על כל שטח הגיליון, וכל אחד מן הבולים מכיל חלק קטן מתוך סימן המים השלם.
בתמונה: צידו האחורי של בול שהונפק ברומניה בשנת 1900. בול זה היה במקור במרכז השורה העליונה של הגיליון שכלל 25 בולים. למטה ניתן לראות את הצד הקדמי של הבול ליד הצד האחורי שלו.
התרשים מימין מציג את סימן המים השלם שהוטבע בגיליון הנייר, ועוצב בצורת סמל המדינה של רומניה. התרשים משמאל מציג את סימן המים בתמונת ראי, כפי שהוא נראה מצידו האחורי של הגיליון. מיקומו של הבול שבתמונה הראשית מסומן בצבע ירוק, ובאדום מסומנת הצמודה בת 15 הבולים המשולבת למטה.
סימן מים מודפס אינו מהווה סימן מים של ממש, אלא חיקוי המנסה לדמות סימן מים המוטבע בגוף הנייר. בניסיון לאתר חלופה זולה לנייר עם סימן מים המוטבע בו בשלב הייצור, הדפיס דואר ניו זילנד בשנת 1925 בצידו האחורי של הבול את האותיות NZ ומתחתיהן כוכב. ההדפסה בוצעה בצבע שקוף הנראה כמו סימן מים.
בתמונה: צידו האחורי של בול שהונפק בשנת 1925 בניו זילנד עם סימן מים מודפס. למטה משולב הבול משני צדדיו.
חיקוי של סימן מים אשר הוטבע בשנת 1862 בבולי שוויץ. במקום להשתמש בנייר יקר עם סימן מים העדיפו בשוויץ להטביע בנייר הבולים באמצעות מתקן מיוחד סימן בצורת צלב בתוך מעגל אליפטי.
בתמונה: סימן המים המוטבע בצורת אליפסה כפי שהוא נראה מצידו האחורי של בול אשר הונפק בשוויץ בשנת 1862. למטה ניתן לראות את שני צידי הבול.
מצב בו סימני המים שהוטבעו בנייר הבולים פוזרו על פני הנייר כך שבכל בול מופיעים מספר סימני מים, בשלמותם או בחלקם.
בתמונה: תרשים המתאר את פיזור סימני המים בגיליון יחסית לבולים שהודפסו עליו. למטה ניתן לראות דוגמה לבול עם סימן מים מרובה בצורת צב אשר הונפק בטונגה בשנת 1897.
מונח המתייחס למגוון רחב של שגיאות העשויות להתגלות בקשר לסימן המים המוטבע בנייר הבולים. יש להבחין בין שתי קבוצות עיקריות של שגיאות:
- שגיאות שבוצעו בתהליך ייצור הנייר - בקבוצה זו ניתן למנות בעיות דוגמת הטבעת סימנים לא נכונים בנייר, או העדר של חלק מן הסימנים עקב פגם בייצור.
- שגיאות שבוצעו בשלב השימוש בנייר - בקבוצה זו ניתן למצוא בעיות דוגמת שילוב הנייר במכונת הדפוס כשהוא הפוך (כך נוצרים מצבים כגון סימן מים הפוך או סימן מים שכוב), או שימוש בנייר הלא מתאים להדפסת הבולים.
בתמונה: צידו האחורי של בול בריטי בו חסר אחד הכתרים שהיו צריכים להיות מוטבעים כחלק מסימן המים. השגיאה מופיעה בבול השמאלי מתוך צמד הבולים המוצגים למטה (במבט מאחור).
במבט מקרוב ניתן לראות (בקושי) כי הכתר המופיע בבול הימני (מוקף באליפסה) חסר בתוך האליפסה שבבול השמאלי.
סימן מים שהוטבע בנייר עליו הודפס גיליון הבולים כך שיופיע רק בשולי הגיליון, וזאת בניגוד לסימן המים שנועד להופיע בחלק בו הודפסו הבולים עצמם. סימן מים שולי יכיל לרוב את שם יצרן הנייר, בית הדפוס שהדפיס את הבולים, או שם המדינה שהנפיקה אותם.
בתמונה: קטע מתוך גיליון הנייר ששימש שלהדפסת בולי הקנגורו של אוסטרליה. בצדו הימני של הנייר ניתן לראות את סימני המים שנועדו להופיע בחלק עליו הודפסו הבולים, ובצדו השמאלי של הנייר ניתן לראות את סימן המים שנועד להופיע בשולי הגיליון. סימן המים השולי כולל את המילה "MONWE".
מונח המתייחס למצב בו סימן המים המוטבע בנייר שכוב על הצד יחסית לכיוון של הבולים עצמם. מצב זה יכול להיגרם כתוצאה מטעות בכיוון בו הוכנס הנייר למכונת הדפוס, או מהחלטה מכוונת של המדפיסים הנובעת מצורת הבולים המודפסים בגיליון.
בתמונה: מבט אל צידו האחורי של גיליון הנייר עליו הודפסו בולי מלטה בשנת 1899, כאשר סימן המים שכוב על צידו. בהגדלה ניתן להשוות בין הבולים עצמם ובין כיוון סימן המים המוטבע בנייר הבולים.
במקרים בהם בוצעו תיקונים במצע עליו מיוצר הנייר, סימני התפירה של המצע באים לידי ביטוי בגיליון הנייר שנוצר באמצעות אותו מצע. שורות התפרים מוטבעים בגוף הנייר בדומה לסימני המים המתוכננים המוטבעים באמצעות שילוב רכיבים בולטים על המצע.
בתמונה: סימני התפירה במצע כפי שהוטבעו בנייר ששימש להנפקת בול ביפן בשנת 1876. למטה ניתן לראות את סימני התפירה של המצע כפי בהוטבעו בחלקם העליון של צמד הבולים שהונפקו בארצות הברית בשנת 1851.
סימן המעוצב בדמות של צמח אשר נוסף בשנת 1873 על בולים של קובה ושימשו בבתי הדואר של פוארטו ריקו. סימן מעוצב בדמות תשליב של האותיות GCM, ראשי תיבות של המילים "ממשל חוקתי מקסיקו" (Gobierno Constitucionalista Mexico), נוסף בשנת 1915 על בולים של מקסיקו לציון הממשל החדש שעלה לשלטון כחלק ממלחמת האזרחים במקסיקו.
בתמונה: בול של קובה עליו נוסף בשנת 1873 הדפס רכב פרחוני לצורך שימוש בפוארטו ריקו. למטה ניתן לראות מספר דוגמאות של התשליב המעוטר שנוסף בשנת 1915 על בולי מקסיקו.
מרכיב זעיר ששולב בעיצוב הבול על ידי המעצב, הגלף, או בית הדפוס במטרה לסמן את עבודתם או להוסיף לה מרכיב אישי.
בתמונה: בול הכולל סימן סודי אשר הונפק על ידי קובה בשנת 1905. בשנה זו החלה החברה האמריקאית לשטרי כסף להדפיס את בולי קובה, והיא ביקשה לבדל את הבולים שהדפיסה מן ההדפסות המוקדמות יותר שבוצעו בשנת 1889. אם משווים את הבול משנת 1889 עם הבול משנת 1905 ניתן לראות כי בשני קצות הסרט המכיל את שם המדינה נוספה נקודה לבנה שלא הייתה בבול המקורי.
סימן המודפס על חלק מן הפריטים שבמהדורה, במרווחים קבועים, על מנת לאפשר לספור ולחלק את תוצרי ההדפסה בצורה נוחה.
דוגמה לשימוש בשיטה זו הונהגה בקונטרסים שהודפסו עבור קנדה בחברת שטרי הכסף האנגלו אמריקאית. על כריכת כל קונטרס מספר 50 במהדורה הודפס סימן מלבני בולט, כך שניתן היה לספור בקלות את חבילות הקונטרסים שנוצרו בסיום ההדפסה. למעשה מול כל כריכה עם סימן ספירה קיימים 49 כריכות של קונטרסים ללא סימן.
בתמונה: כריכה של קונטרס מקנדה ועליה סימן הספירה המעיד כי היא הייתה במספר 50 או 100 או 150 (וכך הלאה) בתהליך ההדפסה. למטה ניתן להשוות בין כריכה עם סימן ספירה ובין כריכה רגילה.
סימנים שהוטבעו בבולים כחלק מאמצעי הביטחון שנועדו להילחם בתופעה של גניבת הבולים של המוסד או החברה הפרטית על ידי העובדים. סימנים אלו הוטבעו באמצעות שיטות שונות, החל מהדפסי רכב בחזית או בגב הבולים וכלה בחירור הבולים.
בתמונה: בול עם חירור שבוצע על ידי בנק קרדי ליאונה בירושלים. ראשי התיבות בבול CLJ מייצגים את המילים Crédit lyonnais Jerusalem. בנוסף מוצגות דוגמאות לסימן בקרה פרטי ולהדפס רכב מגן.
.jpg)
הדפס רכב שנוסף באופן פרטי על פני הבול או בצידו האחורי, וזאת במטרה למנוע את גניבת הבולים על ידי עובדי החברה שהטביעה את הדפס הרכב. בדומה לחירור, הוספת סימני הבקרה הפרטיים נעשתה באישור הדואר ולא פסלה את הבולים משימוש לצורך משלוח מכתבים.
בתמונה: בול בריטי שנוסף עליו הדפס רכב פרטי שנועד לסמן אותו כרכושה של החברה. בהגדלה ניתן לראות דוגמאות נוספות לבולים בריטיים עם סימני בקרה פרטיים.
.jpg)
סימנים שונים שמוסיפים פקידי הדואר על המעטפה במטרה לספק מידע לגבי הטיפול בה. הסימנים נרשמים בכתב יד, מוטבעים באמצעות חותמות, או מבוצעים על ידי הוספת מדבקות שונות. סימני ההכוונה מתווספים בעיקר לגבי מעטפות שלא ניתן להעבירן לנמען, ויש להחזירן לשולח תוך ציון סיבת ההחזרה.
בתמונה: מעטפה שנשלחה בבריטניה בשנת 1965 ועליה שני סימני הכוונה והוטבעו באמצעות חותמות. למטה ניתן לראות את הסימן המודיע כי הנמען לא אותר, ואת הסימן המציין כי יש להחזיר את המעטפה לשולח.
בכל אחד מן הבולים שהונפקו ביפן בשנת 1874 שולב אחד מסימני כתב ההברות המכונה בשם קאטאקאנה. סימנים אלו נועדו לאפשר הבחנה בין הבולים שהונפקו בשנת 1874 ובין הבולים בעלי עיצוב דומה שהונפקו בשנת 1872-1873.
בתמונה: בול שהונפק ביפן בשנת 1874. בהגדלה ניתן לראות את סימן כתב ההברות ששולב בתוך הריבוע שבתחתית הבול.
.jpg)
בול בעל שכבת דבק מקורית בצידו האחורי, עליה ניתן להבחין בסימנים קלים המעידים על שימוש במדבק. סימנים אלו כוללים לרוב שינויים קלים בגוון או בברק של שכבת הדבק, במקום בו היה המדבק מוצמד לבול קודם שהוסר.
בתמונה: בול שהונפק במלאיה בשנת 1922. בצידו האחורי של הבול ניתן להבחין בקווי התיחום הישרים של המדבק שהותירו את חותמם בשכבת הדבק.
מונח המתייחס למבנה גלופת ההדפסה, ולדרך בה היא מוצמדת אל מכונת הדפוס. במרבית המקרים אמצעי ההצמדה של הגלופה למקומה לא אמורים להשתקף בבולים המודפסים מן הגלופה, כיוון שהם ממוקמים בקצות לוח ההדפסה, ונחתכים מן הגיליון הנשלח לבתי הדואר. במקרים נדירים מבנה לוח ההדפסה גורם לסימני העיגון להופיע במוצר המגיע לידי הציבור.
בתמונה: לוח הדפסה של גיליון בולים שלם באמצעותו הדפיסו את בולי ג’אמו וקשמיר בשנת 1883. בארבע הפינות ניתן לראות את ראשי הברגים שהצמידו את הגלופה למקומה, ובמהלך ההדפסה נמרח עליהם דיו והם הוטבעו בגיליון הבולים. בהגדלה ניתן לראות את ראש הבורג מהפינה השמאלית התחתונה של הגיליון.
דוגמה גוספת לסימני עיגון ניתן לראות בשורת הבולים שהונפקה באוסטרליה בשנת 1913. חלקו התחתון של הגיליון היה צריך להיחתך לפני המכירה לציבור, כך ששני העיגולים הצבעוניים, שנוצרו עקב ראשי המסמרות הבולטים שהצמידו את הגלופה למכונת הדפוס, לא היו צריכים להישאר כחלק מן הגיליון.
סימנים מסוגים שונים שהוטבעו על מעטפת המכתב כעדות לכך שנבדק על ידי הצנזורה הצבאית ואושר להמשך משלוח. סימני הצנזורה יכולים להופיע במתכונת של חתימה או סימן ידני, במתכונת של חותמת, או כתווית שהודבקה על המעטפה.
בתמונה: חותמת של הצנזורה הבריטית מתקופת מלחמת העולם הראשונה, ותווית דביקה של הצנזורה הצרפתית מתקופת מלחמת העולם הראשונה.
כינוי כוללני לתוויות פירסומת, ’בולים’ של מדינות לא קיימות, בולים לשימוש פרטי מקומי ועוד.
בתמונה: תווית פרטית המתחזה לבול דואר, אשר הופצה בשנות ה-50 בשם הרפובליקה של מלוקו הדרומית, מדינה שכלל לא הייתה קיימת.
כינוי לבולים המקומיים שהונפקו בשנת 1850 במושבה הבריטית גויאנה הבריטית. הבולים הודפסו באמצעים פרימיטיביים על ידי עיצוב חותמת מתכת שהורכבה מחלקים שנמצאו בבית הדפוס המקומי. צורתם העגולה של הבולים הזכירה סלילים של חוטי כותנה, והקנו להם את הכינוי "סלילי כותנה".
בתמונה: בול שהונפק בגויאנה הבריטית בשנת 1850.
חלק מגיליון הבולים הצמוד לבול, לרוב בשולי הגיליון.
בתמונה: על הספח, שבתחתית צמודת הבולים שהונפקו באוסטרליה בשנת 1942, נרשם מסר המעיד על כך שהבולים הודפסו באישור הממשל הפדרלי של אוסטרליה.
מונח, שמקורו מתחום האדריכלות, המתייחס אל השטח של שני המשולשים הכלואים בין הקו המעוגל של הקשת ובין הקווים הישרים של המלבן התוחם אותה. בבולאות יש מקרים בהם מחליט המעצב להשאיר שטחים אלו כשהם ריקים, ויש מקרים בהם בוחר המעצב לשלב בשטחים אלו סמלים שונים.
בתמונה: בול שהונפק בקנדה בשנת 1930. המעצב בחר לשלב בשטח של הספנדרל עלה של עץ האדר, סמלה של קנדה.
תקלה בייצור לוח ההדפסה של בול ושינגטון בערך נקוב של 2 סנט שהונפק בארצות הברית בשנת 1890 גרם תופעה של "כיפה" על הספרה 2 בצידו השמאלי של הבול.
בתמונה: בול שהונפק בשנת 1900 בארצות הברית עם התוספת שנגרמה עקב תקלה בלוח ההדפסה. בהגדלה ניתן לראות בבירור את ה"כיפה" שנוספה על הספרה 2.
תרשים הממחיש את הכיפה שעל הספרה 2.
ספרה שהודפסה על בולי צרפת שהונפקו החל משנת 1876 ועד שנת 1926, ואשר סימנה את שנת ההדפסה של הבול. הספרה הודפסה על פס הביניים הצר שהפריד בין שני חלקי גיליון הבולים השלם, בשורה השנייה מלמעלה.
נהוג לאסוף את הבולים הצמודים לספרת התאריך במתכונת של צמד בולים עם פס ביניים עליו מודפסת הספרה.
בתמונה: צמודה בת ארבעה בולים בה ניתן לראות את המיקום של ספרת התאריך. למטה מוצג צמד של בולים עם פס ביניים ועליו ספרת התאריך.
.jpg)
כינוי למגוון הכלים המשמשים את אספן הבולים במהלך הטיפול באוסף. עזרי הבולאות הבסיסיים כוללים את המלקט, באמצעותו אוחזים את הבולים על מנת שלא לפגוע בהם, המגדלת המאפשרת לבחון את הפרטים הקטנים הכלולים בבול, ומד הנקבוב במסייע לאבחן את סוג הנקבוב שבוצע בבול. בנוסף יש שורה ארוכה של עזרים אפשריים המשמשים את האספן לאפיון הבול, לטיפול בו, ולשמירתו לאורך זמן.
בתמונה: בול שהונפק בטיוואן בשנת 1972, ומוצגים בו עזרי הבולאות הבסיסיים.
אחד מן הסוגים של דברי בולים שהונפק על ידי שירותי דואר שונים ברחבי העולם. העטיף מורכב מסרט נייר ארוך עם בול מודפס אותו ניתן לכרוך סביב עיתון מגולגל ולשלוח בדואר.
בתמונה: עטיף שהונפק בחודש יולי 1900 על ידי הדואר הגרמני בארץ ישראל. במצב מקופל נראה העטיף כמו מכתב עם בול מודפס, ובמצב פרוס ניתן לראות את סרט הנייר הארוך אותו ניתן היה לכרוך סביב העיתון.
מונח המתייחס למכלול תהליכי הייצור המתבצעים בבית הדפוס לאחר השלמת ההדפסה של גיליונות הבולים ועד למשלוח התוצר הסופי לשימוש הדואר. תהליכים אלו כוללים בין היתר את הניקבוב, חיתוך גיליונות הדפוס לגיליונות דואר, ואריזת הגיליונות למשלוח.
בתמונה: בדיקה ואריזה של גילינות הבולים במדפיס הממשלתי של ארצות הברית בתחילת המאה ה-20.
רכיבים בערכת הגופנים המשמשים את העורך להעשרת עיצוב הבול המורכב מאותיות וספרות. הרכיבים המעוטרים שימשו בעיקר על מנת ליצור מסגרת בהיקף הבול, או להפריד בין חלקי הכיתוב בבול.
בתמונה: בול שהונפק באי ראוניון בשנת 1852, בו שילב העורך רכיבים עיטוריים רבים מן הערכה שעמדה לרשותו. למטה משולבים עיטורים ששימשו ליצירת המסגרת של בול גויאנה הבריטית (1862) ובול צפת (1948).
אירגון הגופנים הבודדים לתבנית הדרושה על מנת להדפיס את עיצוב הבול שנבחר. העורך בוחר את הגופנים הדרושים לו מתוך הערכה העומדת לרשותו, כולל תווי הרווח הנדרשים כדי ליצור את המבנה שנבחר, וחוזר על הפעולה עד לקבלת מספר התבניות הדרוש להרכבת לוח ההדפסה השלם.
בתמונה: סרגל עריכה ששימש בעבר לאיסוף הגופנים הבודדים לתבנית הנדרשת. למטה משובצים מספר בולי דואר עברי שהודפסו במדינת ישראל בשנת 1948. שורת השבלים הורכבה מגופנים בודדים, והשוואה בין הבולים מלמדת כי כל אחד מהם הורכב בדרך מעט שונה.
כינוי לבולי הסדרה הרביעית שהונפקה על ידי ברזיל בין השנים 1854 עד 1861. בולים אלו היו הראשונים בברזיל שהודפסו בצבע, והם ידועים בבולאות המקומית גם בכינוי "הצבעוניים".
השימוש בכינוי "עין החתול" בקרב בולאי ברזיל הוא חדש יחסית, ונכנס לתוקף במהלך שנות השישים של המאה ה-20. עד אז לא נהגו הבולאים להפריד בין בולי הסדרה השלישית והרביעית, ולכנות את כולם בשם "עין העז".
בתמונה: בול מסדרת עין החתול בערך נקוב של 280 רייס.
למטה, בול שהונפק בברזיל בשנת 1961 לציון מאה שנה לשימוש בבולי "עין העז", ומופיעה בו תמונה של אחד מבולי הסדרה הרביעית, הצבעונית. לא מדובר בשגיאה, מאחר ובאותה עת התייחסו גם לבולים אלו בכינוי "עין העז" ולא "עין החתול".
כינוי לבולי הסדרה השלישית שהונפקה על ידי ברזיל בשנת 1849. הבולים של הסדרה הראשונה זכו לכינוי "עין הפר", כיוון שהם נראו כמו עין גדולה של פר. בולי הסדרה השלישית, שהיו קטנים יותר, הקנו לבולים את הכינוי "עין העז".
בתמונה: בול מסדרת עין העז בערך נקוב של 60 רייס.
כינוי לבולים הראשונים שהונפקו על ידי ברזיל בשנת 1843. הבולים עוצבו בדמות של עין גדולה הנראית כמו עין של פר.
בתמונה: בול "עין הפר" בערך נקוב של 30 רייס שהונפק על ידי ברזיל בשנת 1843.
בול המעוצב כך שהתמונה המוצגת בו מתפרסת על פני מספר בולים צמודים. העיצוב עשוי להיות מורכב מצמד בולים, צמודה בת ארבעה בולים או יותר, או משורה של בולים הצמודים זה לזה.
בתמונה: עיצב מורכב מארבעה בולים שהונפקו באנגולה בשנת 1993. בהגדלה ניתן לראות שורה בת חמישה בולים שהונפקה בבריטניה בשנת 1980 לציון מלאת 150 שנה לרכבת בין ליברפול ומנצ’סטר.
הדפסה חדשה של בול תוך שינוי קל של העיצוב ושמירה על עיקר המראה המקורי שלו.
בתמונה: בול שהונפק בבריטניה בשנת 1881 והודפס מחדש באותה שנה תוך שינוי קל של העיצוב. בהגדלה ניתן לראות את שתי ההדפסות של הבול.
ההבדל העקרי בין שתי ההדפסות מצוי במספר ה"פנינים" המעטרות את פינות הבול. בעיצוב המקורי היו 14 פנינים ובעיצוב המחודש שולבו 16 פנינים.
בולים משומשים שנגזרו מן המעטפה עליה הודבקו, ונותרו כשהם דבוקים לשכבת הנייר של המעטפה. בולים משומשים, שנמכרים "על נייר" לפי משקל, ימכרו לרוב במחיר נמוך יותר מבולים שנשטפו והם "ללא נייר".
בתמונה: ערימה של בולים על נייר.
כנוי לבולים שהונפקו בקנדה בשנת 1897, וכללו את דמותה של המלכה ויקטוריה במרכז הבול עם עלה מייפל בכל אחת מארבע פינות הבול. הנפקה זו הייתה בתוקף מספר חודשים בלבד בטרם הוחלפה בבולים דומים עם מספרים בפינות התחתונות של הבול.
בתמונה: בול מהנפקת עלי המייפל. בהגדלה ניתן לראות את העלים ששובצו בפינות התחתונות של הבול.
מילה המודפסת בספח הנייר הצמוד לצד העליון של חלק מבולי ארצות הברית. המילה נועדה לציין עבור עובדי בית הדפוס היכן נמצא חלקו העליון של גיליון הדפוס.
בתקופה בה מקובל היה להדפיס חלק מבולי ארצות הברית בשני צבעים על מכונת דפוס שטוחה, חייב הדבר לבצע את הפעילות בשני שלבים. בשלב ראשון הודפס אחד הצבעים (לרוב הצבע הכהה יותר), ולאחר שהדיו התייבשה הוכנסו גיליונות הדפוס שוב למכונת הדפוס והודפס עליהם הצבע השני. במצב זה היה סיכוי לתקלה בה גיליון הדפוס יוכנס למכונת הדפוס בפעם השנייה כשהוא הפוך, ויווצר מצב המכונה "מרכז הפוך".
כדי לנסות ולמנוע זאת, הודפסה בראש גיליון הדפוס במהלך הדפסת הצבע הראשון המילה "עליון" (TOP), על מנת שתסייע לעובדי הדפוס שלא להפוך את כיוון הגיליון.
בתמונה: בול שהודפס בארה"ב בשנת 1931, ובחלקו העליון ניתן לראות את המילה TOP.
דוגמה נוספת לצמדת בולים שהודפסה בארה"ב בשנת 1929. ניתן להבחין בשתי הדוגמאות כי המילה TOP הודפסה בצבע הכהה יותר, זה שהודפס בשלב הראשון.
שורה של מלבנים צרים המודפסים על פס הביניים בגיליון הבולים. עיצוב זה נוצר לראשונה בבריטניה במחצית שנות השמונים של המאה ה-19, והם נועדו להגן על הגליל שמרח דיו על הגלופה תוך כדי הדפסה. הוספת העמודונים על פס הביניים שמרה על גליל הדיו בגובה אחיד ומנעה את שחיקה שלו. סיבה נוספת להוספת העמודונים נועדה למנוע מצב בו ימכרו לציבור תוויות ריקות של נייר ביטחון, שזייפנים יוכלו לנצל לייצור בולים מזויפים.
בתמונה: בול שהונפק בבריטניה בשנת 1884, עם דגם של עמודונים בשוליים העליונים של הבול. למטה ניתן לראות דגם של עמודונים המודפס על פס ביניים בגיליון בולים שהודפסו בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל.
כינוי לבולים שהונפקו בבאטום בשנת 1919, בתקופה שמיד לאחר מלחמת העולם הראשונה. האיזור, שהיה שייך לאימפריה הרוסית נמסר עם פרוץ המהפיכה הרוסית לאימפריה העות’מאנית, והתורכים נאלצו לסגת מן האיזור לטובת הכוחות הבריטים המנצחים. הסמל של עץ האלווי נבחר על ידי מועצת העיר, אשר הדפיסה את הבולים בבית הדפוס הממשלתי הרוסי שנותר נטוש בעיר. הבולים הונפקו ב-4 באפריל 1919.
זמן קצר לאחר מכן פרצה בעיר שביתה כללית כצעד של מחאה כנגד הנוכחות הבריטית, והבריטים השתלטו על העיר והנפיקו את הבולים מחדש תוך שהם מוסיפים עליהם הדפס רכב עם הכיתוב "כיבוש בריטי".
בתמונה: בול בערך נקוב של רובל אחד מסדרת בולי "עץ האלווי". בהגדלה ניתן לראות דוגמאות נוספות לבולים מן הסדרה, כולל אחד ועליו הדפס הרכב הבריטי.
בולים בהם הערך הנקוב מופיע פעמיים, בשני מטבעות שונים. בולים שכאלו הונפקו במדינות שהיו בעיצומו של תהליך החלפת מטבע, ובחרו לציין על הבול את הערך הנקוב על פי המטבע הישן והמטבע החדש גם יחד.
בתמונה: בול שהונפק באירלנד בשנת 2001, בתקופה בה החליפה המדינה את הלירה האירלנדית ביורו. למטה משולב בול שהונפק ברודזיה בשנת 1967, בתקופה בה החליפה המדינה את הלירה הרודזית לדולר הרודזי.
בשנים 1916 עד 1918 סבלה מקסיקו מפיחות משמעותי בערך כסף הנייר של המדינה. בעקבות זאת שונה הערך הנקוב של בולי המדינה, והתווסף עליהם הדפס רכב המציין כי הערך הנקוב של הבול שונה בעקבות הפיחות. הדפס הרכב שעל הבולים כלל את האותיות G.P. de M, ראשי תיבות של הממשלה הזמנית של מקסיקו (Gobierno Provisional da Mexico).
בתמונה: בול ממקסיקו שנוסף עליו בשנת 1916 הדפס רכב המציין את הסיבה לשינוי הערך הנקוב. למטה משולבות דוגמאות נוספות לבולים כאלו המציגים את מגוון הצבעים והצורות של הדפסי הרכב.
דוגמה לשטר כסף של הממשלה הזמנית במקסיקו.
מונח המציין מצבים בהם הבול הודפס ללא ערך נקוב, וזה שולב בבול לאחר שלב ההדפסה המקורי באמצעי שונה מזה ששימש להדפסתו. המדובר בבולים נדירים שהונפקו לרוב במצבי חירום באמצעים פרימיטיביים.
בתמונה: בול שהונפק באלבניה בשנת 1913 באמצעות חותמת גומי. הערך הנקוב שולב בבול במהלך נפרד תוך שימוש במכונת כתיבה. למטה ניתן לראות בול שהונפק בשנת 1901 במחוז ברבקואס (Barbacoas) שבמדינת קולומביה. הערך הנקוב שולב בבול בכתב יד.
מונח המתייחס לנוהל שהופעל במספר מדינות בעולם, ולפיו הוגבלה באופן מלאכותי מכירתו של אחד הבולים מתוך סידרה וזאת על מנת להעלות את ערכו בשוק הבולאי. נוהג זה היה נפוץ מאוד במזרח גרמניה מאז שנת 1955. על פי נוהל זה נקבעו מעת לעת כללים אשר התנו את רכישתו של אחד הערכים הנקובים מתוך סידרת בולים ברכישה של סידרת בולים שלמה, או שאיפשרה רק למנויים רשומים של השירות הבולאי לרכוש אותו, או שחייבה לרכוש את הבול המסויים אך ורק במטבע זר, דבר שהגביל מאוד את האפשרות להשיגו. יתר הבולים בסידרה נמכרו ללא כל מגבלה.
אירגוני הבולאים ראו בחומרה את הנוהג הזה, והתחילו לרכז "רשימה שחורה" של בולים שהמסחר בהם נוהל באופן לא ראוי במטרה לנצל את אספני הבולים.
בתמונה: בול מסדרת שילר בערך נקוב של 5 פנינג שהונפק במזרח גרמניה בשנת 1955. זה הבול הראשון שמכירתו לציבור הוגבלה.
למטה מופיע בול מסדרת חיות בר בערך נקוב של 5 פנינג שהונפק במזרח גרמניה בשנת 1962. זה הבול הראשון שנכלל ברשימה השחורה שהוכנה על ידי אירגוני הבולאים.
מונח המציין מצב בו הערך הנקוב נמחק מן הגלופה ששימשה להדפסת הבול, וזאת על מנת לאפשר שימוש חוזר בגלופה לצורך הדפסת בולים בצבעים שונים אשר ישקפו ערכים נקובים אחרים. המדובר במצב נדיר ביותר אשר התרחש בשנת 1860 במדינת קוריינטס (Corrientes) שבארגנטינה.
בתמונה: בול שהונפק במדינת קוריינטס שבארגנטינה בשנת 1860, תוך שימוש בגלופה ממנה נמחק הערך הנקוב. הבול שבצבע צהוב שימש בערך נקוב של 2 סנטבוס.
למטה ניתן לראות צמד בולים מן ההנפקה המקורית, אשר הודפסו עם ערך נקוב של ריאל אחד בתחתית הבול.
כך נראה הערך הנקוב בבול מן ההדפסה המקורית:
וכך נראה חלקו התחתון של הבול לאחר שהערך הנקוב נמחק לצורך הדפסת בולים בצבעים שונים.
למרות שהערך הנקוב לא נרשם בבול, ידעו לקוחות הדואר את הערך הנקוב המתאים וזאת על פי צבע הבול. הבול הירוק היה בערך נקוב של 2 סנטבוס, הבול האדום היה בערך נקוב של 3 סנטבוס, וגם הבול הכחול היה בערך נקוב של 3 סנטבוס.
הערך המצוין על הבול ותמורתו נותן הדאר שירות באותו מחיר.
בתמונה: בול שהונפק בבאדן בשנת 1851. הערך הנקוב בסך 3 קרוייצר מהווה את החלק המרכזי בעיצוב הבול הזה.
המחיר המוערך של הפריט הבולאי המופיע בקטלוג, על פי שיקול דעתם של עורכי הקטלוג.
מחירו של בול, כמו כמעט כל מוצר אחר, נקבע בזמן ביצוע המכירה בפועל. הוא מושפע מכללי ההיצע והביקוש ומותנה במצבו הפיזי של הבול. ככל שהבול נדיר יותר, מצבו טוב יותר, והוא זוכה לביקוש גבוה מצד הקונים הפוטנציאלים, כך יש סיכוי שימכר במחיר גבוה יותר.
על מנת לספק נקודת פתיחה למשא ומתן בין המוכר והקונה, מקובל לנסות ולהיעזר ברשימה שהוכנה על ידי מומחים אשר עקבו אחר העיסקאות הקודמות שנעשו בשוק הבולאי וריכזו את הצעתם במתכונת של ערך קטלוגי.
חשוב להבין כי הערך הקטלוגי אינו מהווה מחיר קבוע ומחייב, אלא משמש רק כהמלצה וכנקודת פתיחה למשא ומתן בין המוכר והקונה, אשר יסכמו ביניהם את המחיר שישולם בפועל עבור הפריט הבולאי.
בתמונה: עמוד מתוך קטלוג בולי ישראל שהונפק בשנת 2016 על ידי התאחדות בולאי ישראל. קטלוג זה מספק לגבי כל בול ארבעה מחירים נפרדים, על פי מצבו של הבול (בול לא חתום עם שובל, בול חתום עם שובל, בול לא חתום בלי שובל, ובול חתום בלי שובל). בדוגמה ניתן להתרשם מהערך הקטלוגי (בשקלים) של ארבעת מצבי הבול הגבוה מסדרת דואר עברי.
.jpg)
רישום הערך הכספי הכולל של הערכים הנקובים בשורה (או בטור) של גיליון הבולים. הסיכום נרשם בשוליים של הגיליון. נוהג זה נועד להקל על פקידי הדואר לחתוך מתוך הגיליון את מספר הבולים הדרוש להם.
בתמונה: סכום הערכים הנקובים של הבולים בגיליון שהונפק בחבל הסאר. חישוב מהיר מגלה כי בשורה היו חמישים בולים בערך נקוב של 10 סנטים כל אחד, שהצטברו לסכום של 5 פרנק.
בצידו העליון של גיליון הבולים שהונפק בגרמניה מופיע בראש כל טור הערך הנקוב המצטבר של הטורים החל מצד שמאל. בצידו השמאלי של הגיליון מופיע הסכום המצטבר של הערכים הנקובים בטור הראשון החל מתחתית הגיליון.
שינוי במצבו הפיזי של הבול, המפחית את ערכו הכספי בעיני האספנים. דוגמה לשינוי שכזה יכול להיות כתם המכער את מראה הבול, קמט בנייר עליו הוא מודפס, פגיעה בנקבוב שסביבו, או קרעים בגוף הבול.
בתמונה: בול שהונפק בארצות הברית בשנת 1869, ומכיל פגמים רבים מאוד שלמעשה פוסלים אותו בעיני מרבית אספני הבולים. יתכן כי אספן מתחיל ירכוש אותו באופן זמני על מנת למלא את רצף הבולים שבאוסף עד שיוכל להרשות לעצמו לרכוש עותק של הבול במצב טוב יותר.
פגם באחד המרכיבים ששובצו בגליל ההדפסה יבוא לידי ביטוי בבול שיודפס. התקלה תחזור על עצמה בכל גיליונות הבולים שיודפסו על לתיקון הפגם.
בתמונה: בול שהודפס בארצות הברית בשנת 1972. בבול מספר 43 בגיליון נוצר פגם שבא לידי ביטוי בהדפסת חצי מן הטבעת האולימפית בצבע אדום. בהגדלה ניתן להשוות את פינת הבול הפגום (משמאל) לפינה המקבילה בבול התקין שלצידו.
.jpg)
פגם שנוצר במהלך הכנת המטבעת ולא תוקן לפני הקשיית המתכת, יהפוך לפגם קבוע שיופיע בכל אחד מן הבולים שיודפסו מן המטבעת. מאחר והחריטה שבוצעה במטבעת משוכפלת לכל אחד מן הבולים שבלוח ההדפסה, הפגם יופיע בדיוק באותה צורה בכל הבולים שבגיליון ובכל ההדפסות החוזרות שיבוצעו מלוח ההדפסה הזה.
בתמונה: דוגמה לפגם במטבעת שנוצר במהלך ההכנה של אחד הבולים שהודפסו עבור האי פיג’י בשנת 1938. בהגדלה ניתן לראות כי על החבל הקרוב לתורן הספינה מופיעה מעין נקודה מעובה, הנראית כמו קשר בחבל. נקודה מעובה זו מופיעה בכל הבולים בערך נקוב של חצי פני, הן אלו שהודפסו בשנת 1938 והן בהדפסות החוזרות שבוצעו במהלך שנות הארבעים.
כינוי לבולים מן המניין שהנפיקה צרפת עבור מושבותיה במערב אפריקה בשנת 1906. בבולים מופיעה דמותו של לואי פדרב (Louis Faidherbe), קצין בדרגת גנרל ששימש כפקיד בכיר במנהל הקולוניאלי הצרפתי, והיה אחראי לכיבוש וניהול השטחים עליהם שלטה צרפת במערב אפריקה.
בתמונה: בול מטיפוס "פדרב" שהונפק בשנת 1906 עבור המושבה מאוריטניה. למטה ניתן לראות מספר בולים נוספים מטיפוס "פדרב" שהונפקו עבור מושבות צרפתיות במערב אפריקה.
גלוית דואר הכוללת פרסומת שהונפקה על ידי הדואר בבלגיה. גלויות אלו נמכרו לציבור במחיר מופחת, וסכום זה מומן על ידי המפרסם שיזם את הנפקת הגלויה.
גלויות אלו, המכונות בשם "פובליבל", כוללות מגוון רחב מאוד של מסרים פרסומיים המשולבים בחזית הגלויה, החל מפרסומות מסחריות של חברות ובתי עסק שונים, וכלה במסרים חינוכיים מטעם גורמים ממשלתיים שונים.
בתמונה: גלוית פרסום מסוג "פובליבל" המכיל פרסומת מסחרית לקפה. למטה ניתן לראות דוגמה לפרסומת אשר נועדה לעודד את הציבור לרכוש כרטיסים למפעל הלוטו הלאומי בבלגיה.
שירות שהוצע על ידי רבות ממנהלות הדואר בעולם ולפיו ניתנה האפשרות לשולח של החבילה לשלם מראש את דמי המכס עבור העברת החבילה ליעדה (בנוסף לתשלום דמי הדואר). כעדות לתשלום הודבקה על החבילה תווית (לרוב בצבע צהוב) שבה נרשם הביטוי "פטור מדמי מכס". הביטוי נרשם בשפה הצרפתית (FRANC de DROITS) ובנוסף תורגם לשפת המדינה ממנה נשלחה החבילה.
בתמונה: כרטיס משלוח חבילה מבית דואר בשוויץ ועליו תווית צהובה המעידה כי דמי המכס שולמו מראש. בהגדלה ניתן לראות כי הנוסח נרשם בתווית ביותר משפה אחת.
דוגמה לתוויות "פטור מדמי מכס" שהונפקו על ידי הדואר הבריטי.
בעברית: בולאות. המינוח בלועזית מקורו בשפה היוונית העתיקה והוא מורכב מחיבור של שתי מילים: "פילוס"=אוהב, "א-טלוס"=פטור ממס. כוונתו של ממציא הביטוי הייתה לומר שמאחר ובול הדואר מהווה הוכחה שדמי המשלוח שולמו, והמכתב פטור מתשלום נוסף, הרי זה האוהב בולים אוהב את הפריטים הפוטרים ממס.
בתמונה: שער של אחד מגיליונות העיתון "הפילטליסט האמריקאי" (The American Philatelist), עיתון בולאי היוצא לאור ברציפות מאז שנת 1887.
צירוף בולים המקובל כפריט איסוף בקרב בולאי צרפת. המונח מתייחס לאיסוף של קבוצת הבולים מן הפינה הימנית התחתונה בשולי הגיליון בה שולב תאריך הדפסת הגיליון. נהוג לרוב לאסוף פריט זה בצמודה בת שישה בולים.
בתמונה: צמודה בת ארבעה בולים שהונפקה בצרפת בשנת 1929 וכוללת בפינה הימנית התחתונה את תאריך ההדפסה של הבולים.
.jpg)
בול שהעיצוב שלו הועתק מעיצוב של בול קיים. על פי התפיסה המודרנית מדובר במעשה פסול של גניבת זכויותיו של המעצב המקורי, אולם ההנפקה בוצעה בתקופה בה חוקי זכויות היוצרים לא היו קיימים, ולא הייתה מניעה מלהעתיק עבודות של יוצרים אחרים.
בתמונה: בול מסירה מיוחדת שהונפק בארצות הברית בשנת 1922, ומתחתיו בול אקספרס שהונפק על ידי הרפובליקה הדומיניקנית בשנת 1925 תוך העתקת עיצוב הבול האמריקאי. בהגדלה ניתן לראות את הפרטים שהועתקו.
למטה משובצות שתי דוגמאות נוספות לפלגיאט בעיצוב בולים:
מחוז קוריינטס שבארגנטינה הנפיק בשנת 1856 בול שהעיצוב שלו הועתק מבול שהונפק בצרפת בשנת 1849.
אורוגוואי הנפיקה בשנת 1898 בול שהעיצוב שלו הועתק מבול שהונפק בניפאונדלנד בשנת 1890.
המונח "פלמרס" נגזר מן המילה הלועזית "פאלם" ("תמר" בעברית). הוא מתייחס לנוהג בעולם העתיק, היווני-רומי, להעניק ענף של עץ תמר למנצחים בתחרויות ספורט. במובן המודרני הקשור לבולאות מתייחס המונח "פלמרס" לטקס חלוקת הפרסים המתקיים בסיום תערוכת הבולים.
בתמונה: מר אלי ובר, יו"ר התאחדות בולאי ישראל (מימין) ומר טיבי יניב, מנכ"ל התאחדות בולאי ישראל, מעניקים לאורי ממן את התעודה והמדליה בהם זכה עבור האוסף שהציג בתערוכת הבולים "ירושלים 2006".
הבול הראשון בעולם. הונפק על ידי בריטניה בשנת 1840. הבול הודפס בצבע שחור וערכו הנקוב היה פני אחד.
בתמונה: בול הפני השחור.
עיצוב של פנים אנושיים בבול דואר המציג את פניה של הדמות כשהיא פונה לחזית, וזאת בניגוד להצגת הפנים בפרופיל.
בתמונה: בול דואר שהונפק בניו זילנד בשנת 1855, כחלק מסדרת הבולים הראשונה שהונפקה בניו זילנד.הבול מציג את פניה של המלכה ויקטוריה כשהיא פונה לחזית, בשונה מדמותה של המלכה ויקטוריה שהופיעה בפרופיל בבול הפני השחור שהונפק בבריטניה בשנת 1840.
לפעמים נוהגים להדפיס גליונות בולים עם פס מפריד באמצע, כדי להקל על הכנת קונטרסי בולים הכוללים חצאי גליונות. לפעמים פס הביניים נועד להקלה על ספירת מלאי, כקישוט או למטרות שווק בולאי. פס הביניים יכול להיות ריק, עם סימוני דפוס טכניים או עם ציורים.
בתמונה: צמד בולים עם פס ביניים שנלקחו מן הגיליון המיוחד של בולי מטבע 1950, שהונפק ב-26.2.1953 על מנת להכין קונטרסי בולים.
מונח המקובל בבולאות האמריקאית, ומתייחס לתקלה המתרחשת לעיתים בשלב חיתוך גיליונות הדפוס לגיליונות דואר.
בארצות הברית נהוג לייצר את גיליונות הדפוס כשהם מחולקים לגיליונות דואר ביניהם מפרידים פסי ביניים צרים. שלב החיתוך צריך להתבצע כך שפס הביניים יחתך לשניים, וכל אחד מן החצאים יהווה את שולי גיליון הדואר. במקרה של תקלה, החיתוך אינו מתבצע בשטח פס הביניים, אלא בתוך שטחו של גיליון הדואר עצמו, וכתוצאה מכך חלק מן הבולים נפגם.
כתוצאה מן התקלה נוצר מצב בו ניתן למצוא את בולי גיליון הדואר שלא נחתך כשהם צמודים לפס הביניים השלם ולעיתים גם לחלק מן הבול שהיה שייך במקור לגיליון הדואר הסמוך.
בתמונה: בול אליו צמוד מצד שמאל פס ביניים שלם וכן חלק מן הבול מגיליון הדואר הסמוך. למטה ניתן לראות צמודה של בולים שאל חלקם העליון צמוד פס ביניים עם נגזרת מתוך גיליון הדואר שמעליה.
על מנת לאפשר למכונות המיון האוטומטיות של הדואר לאתר את מיקום הבול על המעטפה, פותחה במחצית המאה ה-20 שיטה ולפיה הודפסו על הבולים סימנים מיוחדים בצבע שקוף המכיל זרחן. סימנים אלו, שעוצבו במקרים רבים בצורת פס אחד או או יותר, באור רגיל לא ניתן היה לראות את הסימנים האלו, שעוצבו במקרים רבים בצורת פס אחד או מספר פסים, כך שהם לא הפריעו לאדם הרגיל שהביט בבול. מכונת המיון, שהאירה את הבול באמצעות מנורת גלים בתחום האור העל-סגול, "ראתה" את הסימנים האלו בבירור, ויכולה הייתה ליישר את המעטפה לכיוון הנכון ולהטביע חותמת על הבול.
בתמונה: בול "הצופים", שהונפק בישראל בשנת 2007, כפי הוא נראה באור על-סגול. ניתן לראות בבירור את שני פסי הזרחן שהודפסו על הבול. בנוסף, הדפיס דואר ישראל בשולי הגיליון את סמל תערוכת הבולים שתוכננה לשנת 2008 באמצעות הצבע הזרחני, כהפתעה לבולאים שיבחנו את הבולים באמצעות אור על-סגול.
דואר ארצות הברית הדפיס גלילי בולים בשתי דרכים עיקריות:
- האחת התמקדה בהדפסה רצופה מתוך גלילי נייר שיצרו סרטי נייר ארוכים ורצופים.
- השנייה התמקדה בהדפסת גיליונות נייר שטוחים ורגילים, אשר נחתכו לסרטי נייר קצרים שהודבקו זה לזה על מנת ליצור את סרטי הנייר הארוכים.
גיליונות שטוחים שנועדו לשימוש כגלילי בולים סומנו בשוליים באמצעות המילים "גליל בולים" (COIL STAMPS). מילים אלו נחתכו במהלך הכנת גלילי הבולים, ולא נועדו להגיע לידי הציבור.
עם זאת, לעיתים נוצרו בדואר עודפים של גיליונות שנועדו לייצור גלילי בולים, והוחלט למכור את הגיליונות האלו בבתי הדואר כפי שהם, מבלי לחתוך אותם לסרטי נייר. גיליונות אלו, בהם ניתן לראות בשוליהם את המילים "גליל בולים", מכונים בבולאות האמריקאית בשם "פסולת גליל בולים".
בתמונה: צמודה של בולים שנועדו במקור לייצור גלילי בולים, אולם הגיעו למכירה בבתי הדואר במתכונת של גיליונות רגילים. בשולי הגיליון מופיעות המילים "גליל בולים".
.jpg)
בכל תהליך הדפסה נוצרים גם עותקים לא תקינים בעיקר בתחילת ההדפסה, כאשר הצבע עדיין אינו מותאם, או בעת תקלות שונות במהלך ההדפסה. פסולת זאת, במקרה של הדפסת בולים או כסף, חייבת להיות מושמדת ולא להגיע לשוק האספנים. שגיאות דפוס אשר הופצו בטעות לסניפי הדאר ושם נמכרו לקהל כי לא שמו לב לטעות - הם פריטים מבוקשים מאד ע"י אספני בולים.
כאמור, פסולת דפוס צריכה להיות מושמדת בבית הדפוס, ובמקרים בהם מגיעים פריטים שכאלו לידי אספנים, לרוב המדובר בפריטים שנגנבו על ידי עובדי בית הדפוס ונמכרו לסוחרי הבולים.
בתמונה: דוגמה לפסולת דפוס שנוצרה במהלך הדפסת בול ספרדי בשנת 1870.
שיטה ניסיונית לסימון בולים לצורך זיהויים על ידי מכונת המיון האוטומטית. שיטה זו, שהוכנסה לשימוש בבריטניה בשנת 1959, התבססה על הדפסת שני פסי גרפיט בצידם האחורי של הבולים. מכונת המיון איתרה את הבול על ידי זיהוי המטען החשמלי הקטן של פסי הגרפיט. השימוש בפסי גרפיט הופסק כעבור מספר חודשים, כיוון שהשימוש בפסי זרחן התברר כיעיל ונוח יותר.
בתמונה: שני פסי גרפיט שחורים מודפסים בצידו האחורי של בול בריטי בשנת 1959.
הוספת הדפס רכב המורכב מפסים שחורים על בול דואר קיים במטרה להסתיר את הדמות המוצגת בו ולאפשר המשך שימוש בבול למשלוח דואר. מצב זה נוצר במקרים של הדחת שליט שנוא שפניו הופיעו בבולי המדינה, דוגמת הסתרת פניו של פארוק, מלך מצרים המודח, בבולים שהונפקו במצרים בשנת 1953, או הסתרת פניו של היטלר, שליט גרמניה המובס, בבולים גרמניים לשעבר שהונפקו על ידי אוסטריה בשנת 1945.
בתמונה: בול שהונפק במצרים בשנת 1953. בהגדלה משולב בול שהונפק על ידי אוסטריה בשנת 1945 תוך הוספת הדפס רכב על בול גרמני.
בולים בריטיים משנת 1959 עליהם הודפסו פסי זרחן בצידם הקדמי ופסי גרפיט בצידם האחורי. המדובר בבולים שסומנו בפסי גרפיט לטובת הניסוי הזמני שנערך בבריטניה בשנת 1959, ונותרו כעודפים לאחר הפסקת הניסוי. על חזית הבולים הודפסו פסי זרחן והם הוחזרו לשימוש שוטף בדואר.
בתמונה: בול בריטי משנת 1959. ניתן לראות את שני פסי הזרחן המודפסים בחזית הבול, ואת פסי הגרפיט השחורים המודפסים בצידו האחורי.
בין השנים 1901 עד 1907 הדפיס דואר אוסטריה מספר פסי לכה אלכסוניים כשכבת יסוד מתחת לעיצוב הבול. פסי הלכה הפכו את הדיו של עיצוב הבול ללא יציבה, וכל ניסיון לשטוף את הבול במים גרם לדיו להתמוסס במים והבליט את העובדה שהמדובר בבול משומש שעבר טיפול.
הדפסת פסי הלכה בוצעה הן על בולים ששימשו באוסטריה והן על בולים ששימשו בבתי הדואר האוסטריים מעבר לים.
בתמונה: בול של משרד הדואר האוסטרי בלבנט עליו הודפסו שלושה פסי לכה אלכסוניים. בהגדלה ניתן לראות מקרוב את אחד מפסי הלכה.
בצמודה המצורפת ניתן לראות בהדגשה את פסי הלכה האלכסוניים כפי שהודפסו על הבולים.
.jpg)
חיקוי של בול אמיתי. החיקוי הודפס בצורה שונה מאוד מן המקור, או שסומן באופן ברור שמדובר בחיקוי, ללא כוונה להונות את האספנים אלא לספק דוגמה לבול המקורי.
נהוג להבחין בין חיקוי (פקסימיליה) ובין זיוף, שהודפס בצורה שקשה להבדיל בינה ובין הבול המקורי, ונועד להונות את שלטונות הדואר או את אספני הבולים.
בתמונה: פקסימיליה של בול עיתונים אמריקאי שסומנה באופן ברור על גבי הבול.
כינוי לבולי יפן שהונפקו בין השנים 1872 עד 1874. בבולים אלו שולבו בפינות הבול פרחים של עץ הדובדבן.
בתמונה: בול מטיפוס "פריחת הדובדבן" שהונפק ביפן בשנת 1874.
מונח כללי המתייחס לשלל סוגים של חומר בולאי, כולל בולים, חותמות, דברי בולים, קונטרסים, מעטפות ופריטים אחרים.
בתמונה: מבחר של פריטים בולאים.
השימוש בחותמות דואר כאמצעי למשיכת תשומת לב הציבור למוצרים ושירותים שונים הוא קדום מאוד, וכבר בשנת 1661, באחת החותמות המוקדמות ביותר שהוטבעו בבריטניה, שולב מסר פרסומי. בחותמת שהוטבעה על כל דברי הדואר שנשלחו מלונדון אל מחוז קנט נכתב "הדואר לכל קנט יוצא בכל לילה מבית ראונד שברחוב האהבה ומגיע בכל בוקר". החותמת הייתה בשימוש זמן קצר, ושילוב מסרים פרסומיים בחותמות התחדש רק בשלהי המאה ה-19.
רשויות הדואר התנגדו במרבית המקרים לשילוב פרסומות מסחריות של גורמים פרטיים בחותמות הדואר, והתירו רק מסרים של גופים ממשלתיים או פרסומות שנועדו לקדם את התיירות לאתרים שונים. עם זאת, מעת לעת השתרבבו אל חותמות הדואר גם פרסומות מסחריות. עם השנים חל שינוי במדיניות הזו, וחלק ממנהלות הדואר מכרו שטחי פרסום בחותמות הדואר גם לגורמים מסחריים.
בתמונה: חותמת הדואר שהוטבעה בשנת 1661 על המכתבים שנשלחו מלונדון למחוז קנט.
דוגמה מצרפת לחותמת שנועדה לקדם צריכת מוצרי מזון (חמאה וגבינה) מאחד ממחוזות צרפת.
דוגמאות לחותמות בריטיות בהן שולבה פרסומת מסחרית של גורם פרטי (חברת המסחר בבולים גיבונס, בית המכירות הפומביות כריסטיס, חברה לייצור מפתחות וצבתות).
דוגמה לפרסומת מבריטניה (שנת 1993) הפונה לגורמי הפרסום וקוראת להם לרכוש את שטחי הפרסומת מחותמות הדואר (מפרסם? שטח זה עשוי להגיע למיליוני צופים).
פרסומות מסחריות והודעות על שירותים של רשות הדואר הודפסו על שולי גיליונות בולים שהונפקו במדינות דוגמת גרמניה, צרפת, דרום אפריקה וניו זילנד.
בתמונה: בול מצרפת עם פרסומת בשוליים. בהגדלה ניתן לראות דוגמאות לפרסומת שוליים שהודפסה בדרום אפריקה (1936) וניו זילנד (1935).
בשנת 1870, במהלך המלחמה שהתנהלה בין גרמניה וצרפת, הטילו הגרמנים מצור על העיר הצרפתית מץ. תושבי מץ שביקשו לשמור על קשר עם האוכלוסיה שמחוץ לעיר, ייצרו כדורים פורחים קטנים, אותם מילאו במימן, והפריחו אותם כשאליהם קשורות חבילות של מכתבים. על מנת לאפשר משלוח של מקסימום מכתבים הם נכתבו על פיסות נייר דק בגודל 10 על 5 ס"מ.
תוכנית זו הופעלה בין 5 בספטמבר עד 4 באוקטובר 1870, ובמהלכה נשלחו עשרות אלפי מכתבים אל מעבר לקווי המצור הגרמני. מרבית המכתבים העדינים לא שרדו לאורך השנים, וכיום ידועים רק כ-100 עותקים של מכתבים אלו.
ממציא השיטה בעיר מץ היה רופא ששם משפחתו היה פפיון (בצרפתית - פרפר). סיבה זו, יחד עם המבנה העדין של נייר המכתבים שמזכיר כנפי פרפר, הקנו למכתבי המצור מן העיר מץ את הכינוי "פרפרי מץ".
בתמונה: דוגמה למכתב מטיפוס "פרפר מץ" שנשלח בחודש ספטמבר 1870.
ועד המושבה פתח תקווה גבה באמצעות בול זה את דמי הובלת המכתב מפתח תקווה לבית הדאר האוסטרי ביפו. משם המשיך המכתב, באמצעות הדואר האוסטרי, ללא תשלום נוסף למושבות יהודיות אחרות בארץ ישראל, או בתוספת דמי דאר מתאימים, לחו"ל.
הבול שימש בפועל זמן קצר, מאחר והשלטון הטורקי אסר על המשך השימוש בו.
בתמונה: בול פתח תקווה שהודפס בצבע באיכות גבוהה, ככל הנראה בחו"ל. הערך הנקוב (14 פארה) נרשם בספרות ובאותיות עבריות בחלקו התחתון של הבול.
אנילין הוא נוזל שמנוני שקוף המופק מזפת ומהווה מרכיב יסוד בתעשיית הצבעים. צבע אנילין מסיס במים וזוהר כאשר מאירים אותו באור אולטרה סגול. בולים הודפסו בצבע אנילין כאמצעי ביטחון נגד זייפנים, מאחר וכל ניסיון לשטוף את החותמת מן הבול ממיס את הדיו ופוגע בעיצוב הבול. לצבע אנילין יש נטייה לחדור לעומק הנייר כך שניתן לראות את עיצוב הבול מצידו האחורי.
בתמונה: בול שהונפק בבריטניה בשנת 1912. למטה ניתן לראות צמד בולים משני הצדדים ולהתרשם מן הדרך בה הצבע חדר לעומק הנייר.
בשנת 1898 הנחה איגוד הדואר העולמי את המדינות החברות בו להנפיק את הבולים המשמשים לתעריף הבסיסי של דואר לחו"ל בצבעים קבועים, וזאת במטרה להקל על פקידי הדואר ברחבי העולם לוודא כי דברי הדואר בוילו בסכום המתאים. ההנחיה קבעה כי הבול המשמש למשלוח דברי דפוס יונפק בצבע ירוק, הבול המשמש למשלוח גלויה יונפק בצבע אדום, והבול המשמש למשלוח מכתב יונפק בצבע כחול.
מרבית מדינות העולם יישמו את הנחיית איגוד הדואר העולמי, אולם עם השנים היא הלכה ונשחקה. תעריפי הדואר התרבו והשתנו ללא הרף עקב תנאי האינפלציה, והבולים הודפסו בטכניקות חדישות שאיפשרו ריבוי צבעים. בשנת 1953 ההנחייה להנפקת בולים בצבעים קבועים בוטלה על ידי איגוד הדואר העולמי.
בתמונה: בול בתעריף גלויה שהונפק על ידי בריטניה בשנת 1911. למטה ניתן לראות דוגמאות לבולים בצבעי איגוד הדואר העולמי שהונפקו על ידי בריטניה, ארצות הברית וצרפת.
Caritas הוא מונח בלטינית שמשמעותו "צדקה". נוסח זה מופיע על רבים מבולי הצדקה שהונפקו במדינות קתוליות, ושילבו את הנוסח הזה בעיצוב הבולים.
בתמונה: בול צדקה שהונפק בלוקסמבורג בשנת 1972. בהגדלה ניתן לראות את המונח CARITAS משולב בתחתית הבול, לצד הערך הנקוב והמיסף שנקבע למטרות צדקה.
מרבית הבולים הונפקו בצורה מרובעת. בדרך זו ניתן לנצל ביעילות את שטח הגיליון, ונוח להפעיל את שיטות הניקבוב המקובלות המבוססות על קווים ישרים. עם זאת, חלק מארגוני הדואר בחרו מעת לעת להנפיק בולים בצורות לא שיגרתיות, שכללו בולים בצורת משולש, מעויין, עיגול ואפילו צורות חופשיות.
שימוש בשיטות מתקדמות להדפסת בולים, אפשרה ליצרני הבולים להנפיק בולים במגוון רחב של צורות, כולל בעלי חיים שונים, מפות, כלי תחבורה, פירות, צמחים ושלל צורות נוספות.
בתמונה: בול שהונפק בשנת 1964 על ידי ממלכת טונגה שבאוקיינוס השקט. הבול מתאר את מפת האי טונגה.
המתכונת בה עוצבה חותמת הביטול ששימשה את בריטניה לביטול הבולים הראשונים שהונפקו בין השנים 1840 - 1844. החותמת עוצבה בדמות הצלב בעל שמונה הקצוות המכונה בשם "צלב מלטה".
בתמונה: חותמת הביטול בדמות צלב מלטה שהוטבעה בדיו אדומה על בול שני פני כחול שהונפק בבריטניה בשנת 1840.
שני בולים הצמודים יחד כפי שהונפקו בגיליון הבולים המקורי. צמד יכול להיות מורכב משני בולים זהים, שני בולים שונים (צמד שונים) או שני בולים הצמודים כשהם הפוכים זה יחסית לזה (צמד הפוכים).
המונח "צמד" כפשוטו מתייחס לשני בולים הצמודים אופקית, זה לצד זה. בולים הצמודים זה מעל זה מכונים בשם "צמד אנכי".
בתמונה: צמד המורכב משני עותקים של בול שהונפק בניקרגואה בשנת 1913.
שני בולים הצמודים יחד זה מעל זה, כפי שהונפקו בגיליון הבולים המקורי. צמד יכול להיות מורכב משני בולים זהים, שני בולים שונים (צמד שונים) או שני בולים הצמודים כשהם הפוכים זה יחסית לזה (צמד הפוכים).
שני בולים הצמודים אופקית, זה לצד זה, מכונים בשם "צמד אופקי", או פשוט "צמד".
בתמונה: צמד אנכי המורכב משני עותקים של בול שהונפק בברית המועצות בשנת 1937.
שני בולים הצמודים יחד עם פס ביניים זה מעל זה, כפי שהונפקו בגיליון הבולים המקורי. צמד אנכי יכול להיות מורכב משני בולים זהים, שני בולים שונים (צמד שונים עם פס ביניים) או שני בולים הצמודים כשהם הפוכים זה יחסית לזה (צמד הפוכים עם פס ביניים).
בתמונה: צמד אנכי עם פס ביניים המורכב משני עותקים של בול שהונפק בישראל כחלק מגיליונות של סדרת מזלות שנועדו להכנת קונטרסי בולים.
מאז שנת 1956 הותקנו בבתי הדואר בניו זילנד מתקנים מיוחדים ששימשו את פקידי הדואר להנפקת בולי גליל. מתקנים אלו, בשונה מן המכונות האוטומטיות למכירת בולי גליל, לא היו זמינים לציבור הרחב, אלא שימשו רק את פקידי הדואר שסיפקו שירות באשנבי הדואר. גלילי הבולים שהוכנו עבור מתקנים אלו הורכבו מ-20 סרטי בולים אשר הודבקו זה לזה על מנת ליצור את הסרט הארוך של הבולים ששולב במתקן.
על מנת להקל על פקידי הדואר להעריך את מספר הבולים שנותרו בתוך המתקן לפני שיהיה צורך להחליף סרט בולים, הודפס בקצה כל אחד מעשרים המקטעים מספר סידורי, החל מ-1 וכלה ב-19. אספני הבולים של ניו זילנד נוהגים לאסוף את צמדי הבולים המורכבים מקצות המקטעים הדבוקים זה לזה ועליהם מספר סידורי.
החל משנת 1967 החלו להכין את גלילי הבולים לשימוש אשנבי הדואר משלושים מקטעים בני עשרים בולים כל אחד, כך שמתקופה זו מנסים האספנים להשיג את כל 29 המספרים המציינים את חיבורי המקטעים.
בתמונה: צמד בולי גליל מאשנב אשר הונפקו בשנת 1956, ועליו הספרה 8 המציינת כי מדובר בנקודת החיבור של המקטע השמיני והמקטע התשיעי. למטה ניתן לראות דוגמה נוספת של צמד בולי גליל משנת 1960 ועליו הספרה 2.
שני בולים מחוברים, בעלי עיצוב זהה, שבכל אחד מהם משולב כיתוב בשפה שונה. בין השנים 1926 עד 1951 מרבית הבולים של דרום אפריקה הונפקו בצמדים דו לשוניים, בהם בול אחד הודפס באנגלית והבול השני הודפס באפריקנס.
בתמונה: צמד דו לשוני שהונפק בדרום אפריקה בשנת 1941.
צמד בולים המודפסים במצב הפוך האחד מול השני. בדרך כלל הבולים זהים, ומקורם בהדפסת גליונות מיוחדים לצורך הכנת קונטרסי בולים.
בתמונה: צמד הפוכים שנלקחו מן הגיליון המיוחד של בולי מטבע 1950, שהונפק ב-26.2.1953 על מנת להכין קונטרסי בולים.
צמד בולים עם פס ביניים המודפסים במצב הפוך האחד מול השני. בדרך כלל הבולים זהים, ומקורם בהדפסת גליונות מיוחדים לצורך הכנת קונטרסי בולים.
בתמונה: צמד הפוכים עם פס ביניים שנלקחו מן הגיליון המיוחד של בולי מטבע 1950, שהונפק ב-26.2.1953 על מנת להכין קונטרסי בולים.
שני בולים הצמודים יחד עם פס ביניים כפי שהונפקו בגיליון הבולים המקורי. צמד יכול להיות מורכב משני בולים זהים, שני בולים שונים (צמד שונים) או שני בולים הצמודים כשהם הפוכים זה יחסית לזה (צמד הפוכים).
המונח "צמד עם פס ביניים" כפשוטו מתייחס לשני בולים זהים הצמודים אופקית, זה לצד זה. בולים הצמודים זה מעל זה מכונים בשם "צמד אנכי עם פס ביניים".
בתמונה: צמד המורכב משני עותקים של בול שהונפק בארצות הברית.
בולים שונים - שניים או יותר, צמודים. יש אף גליונות שלמים של בולים שונים היוצרים תמונה שלמה.
בתמונה: צמד בולים שונים שנלקחו מן הגיליון המיוחד של סדרת סמלי ערים ב’, שהונפק ב-25.5.1971 על מנת להכין קונטרסי בולים.
בולים שונים, שניים או יותר, צמודים זה מעל זה.
בתמונה: צמד בולים שונים שנלקחו מן הגיליון המיוחד של סדרת סמלי ערים ב’, שהונפק ב-25.5.1971 על מנת להכין קונטרסי בולים.
בולים שונים צמודים זה מעל זה עם פס ביניים.
בתמונה: צמד בולים שונים שנלקחו מן הגיליון המיוחד של סדרת סמלי ערים ב’, שהונפק ב-25.5.1971 על מנת להכין קונטרסי בולים.
שני בולים שונים הצמודים יחד עם פס ביניים כפי שהונפקו בגיליון הבולים המקורי.
בתמונה: צמד שונים עם פס ביניים שהונפק בגרמניה בשנת 1934 כחלק מקונטרס.
קבוצה של ארבעה או יותר בולים המחוברים זה לזה כך שנוצר מרובע בן שני בולים לפחות לאורך ושניים לפחות לרוחב.
בתמונה: צמודה גדולה הכוללת 30 בולי פני שחור, הבול הראשון בעולם.
מונח המתייחס לאיסוף של קבוצת הבולים הסמוכה לחלק בשולי הגיליון בו הודפס מספר הגלופה ששימשה להדפסת הבול. במדינות שונות מקובל לאסוף מספר שונה של בולים, ולעיתים משתנה גודל הצמודה מתקופה אחת לאחרת באותה מדינה.
בישראל מקובל לאסוף את ארבעת הבולים שבפינה הימנית העליונה של גיליון הדואר. בשוליים הצמודים לארבעת הבולים מודפסים מספר הגלופה, המספר הסידורי של הגליון, תאריך ההדפסה, וסמל הדאר.
הדפסות חוזרות של אותו הבול נושאות מספרי גלופה זהים, אולם תאריך ההדפסה שונה.
בתמונה: צמודת גלופה של בול סמל העיר תל אביב מסדרת סמלי ערים א’. הצמודה הודפסה ב-19.12.74, ההדפסה השישית של הבולים האלו.
צירוף בולים המקובל כפריט איסוף בעיקר בקרב בולאי בריטניה. המונח מתייחס לאיסוף של קבוצת הבולים הסמוכה לחלק בשולי הגיליון בו הודפסו הסימנים המזהים של גלילי ההדפסה השונים ששימשו להדפסת הבול. נהוג לרוב לאסוף פריט זה בצמודה בת שישה בולים.
בתמונה: צמודת גליל הדפסה שהונפקה בבריטניה בשנת 1980. בהגדלה ניתן לראות את הסימנים המזהים של חמשת גלילי ההדפסה ששימשו להדפסה הצבעים השונים בבול.
צירוף בולים המקובל כפריט איסוף בקרב בולאי ארצות הברית של אמריקה. מאז שנת 1968 שילב השירות הבולאי של ארצות הברית בשולי הגיליון כיתוב המעודד את הציבור להקדים במועד משלוח הדואר. מקובל היה לאסוף את ארבעת או ששת הבולים הצמודים למקום בו מודפס הכיתוב בשולי הגיליון.
כיתוב זה הוחלף בשנת 1978 בכיתוב המצהיר על זכויות היוצרים שיש לארצות הברית על בוליה.
בתמונה: צמודת "הקדם במשלוח הדואר" של בול שהונפק בארצות הברית בשנת 1973.
צירוף בולים המקובל כפריט איסוף בקרב בולאי ארצות הברית של אמריקה. בשנת 1978 שילב השירות הבולאי של ארצות הברית בשולי הגיליון כיתוב המצהיר על זכויות היוצרים שיש לארצות הברית על בוליה. מאז מקובל לאסוף את ארבעת או ששת הבולים הצמודים למקום בו מודפסת ההצהרה בשולי הגיליון.
ההצהרה על זכויות היוצרים החליפה כיתוב קודם ששולב בשולי הגיליון ועודד את הציבור להקדים במועד משלוח הדואר.
בתמונה: צמודת זכויות יוצרים של בול שהונפק בארצות הברית בשנת 1979.
צמודה בת ארבעה בולים, אשר על הספח שלידם מודפס סימן החץ המסייע לעובדי הדפוס לכוון במדויק את מכונת הניקבוב. במדינות בהן מקובל לשלב סימני חץ בשולי הגיליון (דוגמת ארה"ב ובריטניה), יש ארבע צמודות כאלו בכל גיליון בולים.
בתמונה: בול שהונפק בארצות הברית בשנת 1925. צמודת החץ נלקחה מצידו השמאלי של גיליון הבולים.
.jpg)
צירוף בולים המקובל כפריט איסוף בקרב בולאי ארצות הברית של אמריקה. מאז 1964 מקובל לאסוף את ארבעת הבולים הצמודים למקום בו מודפסת בשולי הגיליון דמותו המאוירת של "מר מיקוד", או מודפס מסר המעודד את השימוש במיקוד.
בתמונה: צמודת מיקוד של בול שהונפק בארצות הברית בשנת 1978.
.jpg)
צמודת בולים ממנה ניתן ללמוד על המיקום המדוייק בגיליון השלם ממנו היא נלקחה. ניתן להבחין בין שני טיפוסים עקרוניים של צמודות מיקום:
- צמודה הכוללת מספר בולים אליהם מחוברים חלק מן השוליים של הגיליון, בין אם מדובר בפינה של הגיליון או בחלק עליו מודפסים פרטים מוכרים דוגמת צמודת חץ.
- צמודה הלקוחה ממרכז הגיליון, אולם כלול בה בול עם תשנית שכבר זוהתה וידוע המיקום שלה בגיליון.
צמודות מיקום מהוות כלי עזר חשוב לחוקר המנסה לשחזר את מבנה הגיליון השלם, מאחר וניתן ללמוד ממנה על המיקום של הבולים הקשים לזיהוי יחסית לבול המזוהה והמוכר הכלול בצמודה.
בתמונה: צמודה בת ארבעה בולים שהונפקו בקנדה בשנת 1935. בבול השמאלי העליון שבצמודה יש תשנית ידועה ומפורסמת המכונה בשם "הנסיכה הבוכה". הבול הודפס בגיליונות דפוס שכללו 400 בולים, אשר נחתכו לארבעה גיליונות דואר בני מאה בולים כל אחד. התשנית הזו מופיעה בבול מספר 11 בגיליון הדואר שנלקח מהפינה השמאלית העליונה של גיליון הדפוס.
בהגדלה ניתן לראות את הנקודה שהודפסה עקב פגם בגלופה מתחת לעין של הנסיכה אליזבת’ (לימים המלכה אליזבת’ השנייה), ויצרה את הרושם כאילו הנסיכה מזילה דמעה.
כינוי לצמודה בת ארבעה בולים וביניהם פס ביניים עליו מודפס דגם של עמודונים.
בתמונה: צמודת עמודונים שהונפקה בבריטניה בשנת 1912.
צירוף בולים המקובל כפריט איסוף בקרב בולאי ארצות הברית של אמריקה. המדובר בצמודה בת ארבעה בולים שמקורם לאורך אחד משני קווי האמצע (האופקי והאנכי) שנועדו לסייע לעובדי הדפוס לכוון את מכונת הניקבוב.
בתמונה: צמודת קוו מתוך גיליון שהונפק בארצות הברית בשנת 1918.
.jpg)
צירוף בולים המקובל כפריט איסוף בקרב בולאי ארצות הברית של אמריקה. המדובר בצמודה בת ארבעה בולים שמקורם במרכז גיליון הבולים, במקום בו נפגשים שני קווי האמצע (האופקי והאנכי) שנועדו לסייע לעובדי הדפוס לכוון את מכונת הניקבוב.
בתמונה: צמודת קווי אמצע של גיליון שהונפק בארצות הברית בשנת 1923.
מתכונת המקובלת בקרב אספני הבולים של מדינת ישראל. הצמודה כוללת ארבעה בולים ושני שבלים.
בתמונה: צמודת שובל שהונפקה בישראל בשנת 1972.
צמודה בת ארבעה בולים, אשר על הספח שלידם מודפס שמו של בית הדפוס שהדפיס את הבולים. פריט זה אופייני לאוסטרליה ולמדינות שאוסטרליה הדפיסה עבורן בולים, דוגמת נאורו.
בתמונה: בול שהונפק באוסטרליה בשנת 1938. בספח מופיע שמו של בית הדפוס האוסטרלי ג’ון אש (John Ash).
צירוף בולים המקובל כפריט איסוף בקרב בולאי קנדה. מאז אמצע שנות השבעים מקובל לאסוף את ארבעת הבולים הצמודים למקום בו מודפס בשולי הגיליון כיתוב המציין את שמם של המעורבים בהכנת הבול, ולעיתים גם תיאור של מטרת ההנפקה.
במהלך שנות השבעים הייתה בכל גיליון דואר צמודת תיאור אחת בלבד, ומאז שנות השמונים שולבה צמודת תיאור בכל אחת מפינות גיליון הדואר.
בתמונה: צמודת תיאור של בול שהונפק בקנדה בשנת 1987.
בול מקומי שהודפס בעיר צפת בתקופת מלחמת העצמאות.
בתמונה: בול צפת שהודפס בתנאים קשים בעיר שהייתה נתונה במצור.
מונח המתייחס למכתבים שנשלחו בדואר בתקופה שקדמה לשימוש בבולי דואר באותו איזור. מכתבים שכאלו מתאפיינים ברישומים ידניים המציינים את המחיר שנדרש לשלם עבור המשלוח, ובחותמות המעידות על הטיפול בהם על ידי גורמי הדואר השונים.
רבים מאספני הבולים נוהגים להשתמש במונח "פרהפילטלי" כדי להגדיר את המכתבים שנשלחו קודם לתחילת השימוש בבולים, אולם מכיוון שהמונח "פילאטליה" מתייחס גם לתקופה שקדמה להמצאת בול הדואר, נכון יותר להשתמש במונח "קדם בולאי".
בתמונה: מכתב מקופל שנשלח בשנת 1854 מיפו באמצעות סוכנות הדואר של חברת הלוייד האוסטרי.
"קהוי", להבדיל ממצב "מבריק", הוא מונח המתייחס למראה שכבת הדבק שבצידו האחורי של הבול. מידת הברק של הדבק מושפע מסוג החומר ממנו עשוי הדבק.
בתמונה: קונטרס בולים שהונפק בארצות הברית בשנת 1971. הקונטרס הזה הונפק במקור עם דבק מבריק, שגרם לדפי הבולים להידבק זה לזה בתנאי לחות וחייב לשלב דפי צלופן מפרידים בין דפי הבולים. בשלב מסויים הוחלף הדבק המבריק בדבק מסוג שונה, בעל מראה קהוי, שפתר את בעיית ההידבקות של הבולים זה לזה.
פס מתכת ששולב בהיקף לוחות ההדפסה רבים ששימשו להדפסה בולי בריטניה ומושבותיה. פס זה נועד להגן על הבולים שבקצה לוח ההדפסה מפני שחיקה מהירה שנבעה מן הלחץ שהופעל עליה תוך כדי פעולת מכונת ההדפסה. פס המתכת ספג את המכה הראשונית של גליל מריחת הדיו, והגן על הבולים המגולפים בתבליט.
פס המתכת בא לידי ביטוי בגיליון הבולים בצורת מסגרת צבעונית שהקיפה את גושי הבולים. מסגרת זו יכולה הייתה להיות רציפה או מקוטעת, בהתאם לצורת פס המתכת ששולב בלוח ההדפסה.
השם "קו היובל" ניתן לפס המתכת כיוון שהשימוש בו החל על ידי חברת הדפוס דה לה רו בשנת 1887, שנת היובל למלכה ויקטוריה.
בתמונה: גיליון בולים שהודפס בגיברלטר בשנת 1889, עם קו יובל רצוף מקיף כל אחד מתתי הגיליון. למטה ניתן לראות דוגמה לקו יובל מקוטע שהודפס בשנת 1927 עבור בולי הנוף בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל.
בשנת 1914 הפעיל דואר ארצות הברית מכונת דפוס חדישה, אשר כונתה על שם הממציא "מכונת סטיקני". מכונה זו פעלה באמצעות גלופות מעוגלות, אשר נכרכו סביב גליל גדול שהדפיס את את הבולים על נייר רציף והפיק סרטי נייר ארוכים מהם הכינו גלילי בולים. אחד מסימני ההיכר של מכונת סטיקני הוא הפס הצבעוני שנוצר בנקודת החיבור בין הגלופות. בקרב בולאים רבים מקובל איסוף של שני בולים צמודים וביניהם קו חיבור צבעוני.
בתמונה: שני בולים מתוך גליל בולים וביניהם קו חיבור. בהגדלה ניתן לראות את קו החיבור הצבעוני שבין הבולים.
דוגמה נוספת לצמד בולים מתוך גליל בולים וביניהם קו חיבור בצבע הבול.
מונח המתאר מצב בו קו היובל התוחם את גיליון הבולים עוצב כשורה של מקטעים בודדים שרוחב כל אחד מהם הוא כרוחב הבול המודפס בגיליון.
בתמונה: קו היובל המעוצב במתכונת של קו משותף המורכב ממקטעים בודדים.
.jpg)
מונח המתאר מצב בו קו היובל התוחם את גיליון הבולים עוצב כקו רצוף לרוחב הגיליון השלם.
בתמונה: קו היובל המעוצב במתכונת של קו רצוף.
קווים עדינים, או נקודות, המסומנים על הגלופה על מנת לסייע לעובד הדפוס בזמן העברת הגלופה הבודדת אל מקומה המדוייק בלוח ההדפסה. לרוב קווים אלו מוסרים לפני הדפסת הבולים, אך לעיתים ניתן למצוא שרידים לסימנים אלו בתוצר הסופי של ההדפסה.
בתמונה: הגהה של אחד מבולי דואר עברי שהודפסו בישראל בשנת 1948. במרכז כל אחד מצידי הבול משובץ קו דק שנועד לסייע בעימוד לוח ההדפסה השלם. בהגדלה ניתן לראות את הקו ששולב בחלקו העליון של הבול.
קווים צבעוניים דקיקים המופיעים ברקע של הבול המודפס כתוצאה מתקלה בשלב הייצור. במצבים בהם לוח ההדפסה נוצר בבית הדפוס כשהוא שטוח, ולקראת שלב ההדפסה היה צורך להרכיב אותו על גליל הדפסה, נדרשו עובדי הדפוס לכופף את לוח ההדפסה ולהתאים אותו להיקף גליל ההדפסה. כיפוף לוח ההדפסה במהירות ובחוסר זהירות גרם לעיתים להופעה של סדקים דקים בפני לוח ההדפסה. סדקים אלו קלטו את הדיו במהלך ההדפסה, והדיו הזו הוטבעה על נייר הבולים.
בתמונה: צמודה של בולים שהונפקה בקנדה בשנת 1908. בבול זה נעשה עבודה רשלנית מאוד שגרמה ליצירת סדקים רבים בפני הגלופה, כפי שניתן לראות מריבוי קווי הנימה הצבעוניים שמודפסים בחלקים הלבנים של הבול.
כינוי לקווים לבנים אלכסוניים דקים המופיעים בארבע הפינות של חלק מן בולים אשר הודפסו בבריטניה בין השנים 1862 עד 1864. ההדפסה באותה עת נעשתה על גלופות מצופות נחושת, אולם בשלב מסויים שונה סוג הדיו ששימשה את בית הדפוס, והסוג החדש של הדיו הגיב כימית עם הנחושת שבגלופה ופגע בה. כדי לפתור את הבעיה הכין בית הדפוס גלופות חדשות, אותן ציפה בכסף במקום בנחושת, וגלופות אלו שימשו להדפסת הבולים כאשר היה צורך להדפיס בולים בדיו החדש.
כדי שניתן יהיה להבחין בין בולים שהודפסו בגלופות הישנות (המצופות נחושת) ובין בולים שהודפסו בגלופות החלופיות (המצופות כסף), שילבו המעצבים את הקווים האלכסוניים הדקים בארבע הפינות של כל בול.
בתמונה: בול שהודפס בבריטניה בשנת 1862. בהגדלה ניתן לראות את הקו הלבן האלכסוני המשולב בפינה הימנית התחתונה בבול.
תקלת הדפסה המתרחשת כאשר עובד הדפוס התרשל בעיבוד לוח ההדפסה אותו הכין לצורך הדפסה בשיטת בלט.
בשיטת דפוס בלט הדפסת הבולים מתבצעת מן החלק הבולט של לוח ההדפסה. לאחר יציקת הגלופות המרכיבות את לוח ההדפסה, יש לשייף את כל שאריות המתכת שברווחים בין הבולים, ולוודא כי לא נותרו שם פסי מתכת בולטים. ביצוע רשלני של פעילות זו יגרום להופעת פסים צבעוניים דקים בשולי הבולים.
הופעת קווי התיחום בין הבולים אינה אחידה, ותלויה במידה רבה בעוצמת הלחץ של מכבש הדפוס, בגמישות הנייר עליו מודפסים הבולים, ובכמות הדיו שנמרחה על לוח ההדפסה. יתכן כי במהלך אותה ההדפסה גיליון אחד יושפע מחלקי המתכת הבולטים שבין הבולים וגיליון אחר לא.
בתמונה: בול שהונפק באוסטרליה בשנת 1916. בחלקו העליון ובחלקו הימני של הבול ניתן לראות את קו התיחום שהודפס באופן בולט. בהגדלה ניתן לראות את קו התיחום שבחלקו העליון של הבול.
שיטת דפוס המבוססת על שכפול תמונות תוך שימוש בג’לטין. המדובר למעשה בתהליך דמוי צילום המאפשר לשכפל תמונות באיכות טובה. תהליך זה כמעט ולא שימש להדפסת בולי דואר.
בתמונה: גיליונית זיכרון שהונפקה בבריטניה כחלק מתערוכת הבולים לונדון 1950. הבולים ההיסטוריים ששולבו בגיליונית שוכפלו בשיטת קולוטייפ.
בשנת 1912 הודפס בול הזמסטבו של פולטבה (Poltava) בערך נקוב של קופקה אחת תוך שימוש בתהליך דפוס קולוטייפ.
מונח בולאי המתייחס לאיסוף חותמות דואר. המונח הומצא בתקופה שקדמה למלחמת העולם השנייה, אולם כמעט ולא נמצא בשימוש. מרבית האספנים מעדיפים להשתמש במונח "אספנות חותמות" (Marcophily).
בתמונה: דף מתוך אוסף מתמחה המתמקד בחותמות העיר פראג במחצית השנייה של המאה ה-19.
משטר המתקיים במדינה הנשלטת במשותף על ידי שני גורמים שונים. סוג זה של משטר פעל באיי ההברידים החדשים שבדרום האוקיינוס השקט בין השנים 1906 עד 1980, כאשר האיים קיבלו עצמאות והפכו למדינה בשם וונואטו.
לאחר מאבק ממושך בין האימפריה הבריטית ובין האימפריה הצרפתית על השליטה באיי ההברידים החדשים, החליטו שתי האימפריות להנהיג באיים שלטון משותף. כחלק מן ההסכם פעלו באיי ההברידים החדשים שתי מערכות דואר מקבילות, בריטית וצרפתית, שכל אחת מהן הנפיקה בולי דואר משלה.
בתמונה: בול שהונפק באיי ההברידים החדשים בשנת 1974 על ידי הדואר הבריטי, תוך מתן ייצוג לשלטון הצרפתי באי באמצעות ראשי התיבות RF ששולבו בפינה השמאלית העליונה של הבול. שני הבולים הנוספים מייצגים בולים מוקדמים שהונפקו עבור האיים בתחילת המאה ה-20 על ידי הדואר הבריטי (מימין) והדואר הצרפתי (משמאל), תוך ציון המילה "קונדומיניום" להדגשת השלטון המשותף.
אמצעי לשיווק בולים במסגרתו מציע הדואר למכירה קבוצה של בולים הארוזים לרוב במתכונת של ספרון עם כריכת קרטון המגינה על הבולים.
בתמונה: הכריכה הקדמית של קונטרס הבולים הראשון שהונפק על ידי דואר ישראל. הקונטרס, שכונה אז בשם "פנקס בולי דואר", הכיל 18 בולים בערך נקוב כולל של 120 פרוטות (12 בולים בני 5 פרוטות ו-6 בולים בני 10 פרוטות). על כריכת הקונטרס הודפסה פרסומת מסחרית, ופרסומות נוספות הודפסו על דפים נוספים ששולבו בין דפי הבולים בקונטרס.
קונטרס שהונפק עם דפים לבנים או עם בולי דמה ונועד לשמש לצורך ניסוי מכונות ממכר אוטומטיות של קונטרסים וכאמצעי הדרכה לתירגול עובדי הדואר. בחלק מן המקרים עוצבה לקונטרס כריכה מיוחדת עם ציון מפורש שמדובר בקונטרס דמה, ובמקרים אחרים נוסף הדפס רכב עם המילה "דמה" (DUMMY) על העיצוב הקיים של הקונטרס הרגיל.
בתמונה: קונטרס דמה שהונפק בבריטניה בשנת 1968, תוך ציון מפורש שמדובר בקונטרס דמה. בקונטרס שהונפק בארצות הברית נוסף הדפס רכב "דמה" על העיצוב הרגיל של כריכת הקונטרס. שהכיל דפים לבני ריקים.
קונטרס בולים שהונפק כך שיתאים למכירה במכונות המכירה האוטומטיות. קונטרסים אלו עוצבו כך שלא יתפרקו או יפתחו תוך כדי הטיפול במכונה. בחלק מן המקרים נרשם על הקונטרס במפורש כי הוא נועד למכירה במכונות האוטומטיות.
בתמונה: קונטרס בולים שהונפק בארצות הברית בשנת 1968. על הכריכה נרשם במפורש בי הוא מיועד רק למכירה במכונות האוטומטיות.
כינוי לקונטרסים שהונפקו בארצות הברית תוך שימוש בבולים שלא נועדו מראש לייצור קונטרסים ובכריכות קרטון פשוטות שיוצרו עבור ההנפקה.
בשנת 1995 הוגשה לדואר ארצות הברית דרישה דחופה להנפקת קונטרסי בולים אותם ניתן יהיה למכור במכונות אוטומטיות. כדי לזרז את תהליך ההנפקה הוחלט להשתמש בחלקי גיליונות בולים רגילים, אשר יקופלו ויארזו בתוך כריכת קרטון בצבע כחול. החוזה לייצור כריכת הקרטון נמסר לאירגון צדקה שהוקם במדינת מישיגן והתמקד בהעסקת עובדים בעלי מוגבלויות. קונטרסים מאולתרים אלו ידועים בקרב אספני ארצות הברית בכינוי "הכחולים", בעקבות צבע הכריכה.
בתמונה: קונטרס מאולתר שהונפק בארצות הברית בשנת 1996. אריזת הקונטרס הורכבה מדף קרטון מקופל לשניים שנסגרה באמצעות מדבקה בחלקה התחתון.
קונטרס בולים שהונפק במתכונת מהודרת, על מנת שימשוך את תשומת לבם וממונם של אספני הבולים. הקונטרס מודפס לרוב כשהוא גדול יותר מהמתכונת המקובלת להדפסת קונטרסי בולים, ובנוסף לבולים הוא מכיל דברי הסבר, תמנות, ודפים נוספים המעשירים את הקונטרס והופכים אותו למעניין יותר עבור האספנים.
הקונטרס המהודר הראשון הונפק בבריטניה בשנת 1969, והוא התמקד בבולים ואוכל. לצד גיליונות הבולים הכיל הקונטרס דפים מאויירים שכללו מתכונים של מאכלים שונים.
הקונטרס המהודר הראשון של ישראל הונפק בשנת 1998, כחלק מתערוכת היובל להקמת מדינת ישראל.
בתמונה: כרזה מיוחדת שהופצה על ידי הדואר הבריטי לרגל הנפקת הקונטרס המהודר שהתמקד בבישול, למטה ניתן לראות את השער הקדמי של הקונטרס הבריטי.
בניסיון להגדיל את הכנסותיו יזם הדואר הבריטי הנפקה של קונטרסי בולים אשר מומנו על ידי חברות מסחריות. בתמורה שולבו בתוך הקונטרס רק מודעות פרסומת של החברה המממנת. נוהג זה הופעל לראשונה בשנת 1959, וחזר על עצמו פעמים רבות במהלך השנים שלאחר מכן.
בתמונה: קונטרס עם בולים בערך נקוב של 2 שילינג אשר הונפק על ידי הדואר הבריטי בשנת 1959 במימון חברה לשיווק בשר חזיר. למטה ניתן לראות את הפרסומת של החברה ששולבה על הכריכה האחורית של הקונטרס, בנוסף לפרסומות נוספות ששולבו על דפי הביניים שבתוך הקונטרס.
כינוי לבולים הראשונים שהונפקו באוגנדה בשנת 1895. הבולים הונפקו על ידי מיסיונר בריטי שפעל במקום, והודפסו תוך שימוש במכונת הכתיבה שהביא עימו מבריטניה. הערך הנקוב של הבולים צוין בקונכיות, ששימשו באותה עת כמטבע עובר לסוחר באוגנדה.
בתמונה: בול שהונפק באוגנדה בשנת 1895, וערכו הנקוב היה 50 קונכיות.
ספר המכיל רשימה מאורגנת של בולים בעלי מכנה משותף. הקטלוגים המסורתיים מאורגנים על פי היישות המנפיקה, והם מתמקדים בבולים של מדינה אחת או קבוצת מדינות. ישנם גם קטלוגים המרכזים רשימות של כל בולי העולם. הקטלוג יכיל לרוב תמונות של כל הבולים או חלקם, ויציג ליד כל בול מידע משלים דוגמת מועד ההנפקה, סיבת ההנפקה והערך הקטלוגי של הבול.
קיימים גם קטלוגים המאורגנים במתכונת שונה, ומתמקדים בבולים שהונפקו בנושא מסוים. קטלוגים מתמחים יציגו לרוב מידע רחב יותר על הבול, כגון תשניות שנוצרו במהלך ההדפסה, טעויות דפוס ידועות, ופריטים שנוצרו כחלק מתהלי הנפקת הבול.
בתמונה: קטלוג בולי ישראל שנערך והודפס על ידי התאחדות בולאי ישראל בשנת 2016.
חותמת, פרטית או רשמית, שהוטבעה על המעטפה לצד הבולים, ללא תפקיד דוארי. לרוב היא מוטבעת או מודפסת על מנת לקשט את המעטפה.
בתמונה: חותמת קישוט פרטית שהוטבעה על מעטפות מזכרת שהוכנו בשנת 1952 לרגל תערוכת הבולים הנודדת שהוצגה בעיר רמת גן.
פגם בנייר עליו הודפס הפריט הבולאי.
בתמונה: הדפסת נסיון לקראת הנפקת בולי סדרת דואר עברי, בה שולבה הכותרת "ארץ ישראל". בנייר עליו הודפסו הבולים יש שני קמטים בולטים.
מונח המציין חריטה בעץ (Xylos ביוונית = עץ), ובהתייחס להדפסת בולים המונח מאפיין בולים שהודפסו תוך שימוש בגלופה עשוייה עץ.
בתמונה: בול שהונפק בשנת 1854 במושבה הבריטית ויקטוריה (כיום חלק מאוסטרליה). הבול הודפס בגיליונות שהכילו 50 בולים, ולצורך כך גולפו בעץ 50 עותקים של הגלופה הבודדת, מהם הורכב לוח ההדפסה השלם. כתוצאה מכך נוצר מצב בו כל אחד מ-50 הבולים שונה מעט מן הבולים האחרים בגיליון.
אחד השלבים בתהליך יצירת הגלופה בדפוס אבן (ליתוגרפיה) כולל העברה של העיצוב שנוצר על דף נייר אל שכבת האמולסיה הרגישה לאור המרוחה על הגלופה. אם בשלב זה יש קפל בנייר ממנו מעבירים את העיצוב לגלופה, יווצר עיוות קבוע בגלופה אשר יבוא לידי ביטוי בכל הבולים שיודפסו ממנה.
בתמונה: בול שהונפק בניופאונדלנד בשנת 1910 וכולל עיוות של העיצוב שנוצר כתוצאה מקפל בנייר ההעברה ששימש ליצירת הגלופה. בהגדלה ניתן להשוות בין הקפל בחלקו השמאלי העליון של הבול הפגום ובין המראה של בול רגיל שלא הושפע מן הפגם הזה.
הקצאל, המכונה גם בשם "קורוקו הדור", הוא עוף טרופי המשמש כסמל הלאומי של גואטמאלה. דמותו של הקצאל מופיעה על רבים מהבולים הראשונים של גואטמאלה, החל משנת 1873, ובולים אלו מכונים "קצאל" על שם העוף הטרופי.
בתמונה: בול מטיפוס "קצאל" שהונפק על ידי גואטמאלה בשנת 1881.
נייר עבה ואיכותי, ברמות שונות של קשיחות, אשר שימש בעיקר להכנת הגהות במהלך העבודה על יצירת הגלופה. בנוסף, נעשה שימוש בקרטון על מנת להדפיס גלויות מבוילות וכריכות של קונטרסי בולים. בולי דואר הודפסו על קרטון רק לעיתים רחוקות.
בתמונה: צמודה של בולים שהונפקה על ידי רוסיה בשנת 1915. הבולים הודפסו על קרטון עבה על מנת שישמשו כמטבעות כסף עקב המחסור במתכת בתקופת מלחמת העולם הראשונה. בצידם האחורי של הבולים הודפס מסר המגדיר את ערכם של הבולים כאמצעי תשלום. למטה ניתן לראות את הבולים משני הצדדים.
יחד עם הבול הראשון בעולם הנפיק הדואר הבריטי גם אגרות ומעטפות שעוצבו על ידי ויליאם מלרדי (William Mulready). העיצוב הפומפוזי, שהציג את האימפריה הבריטית כמפיצת תרבות ומידע אל העמים השונים ברחבי תבל, התקבל בלעג על ידי הציבור הרחב, ועורר תופעה של הפצת קריטקטורות שהציגו את העיצוב באופן מגוחך ונלעג.
בתמונה: דוגמה לאחת הקריקטורות שנשלחו בדואר, והיה צורך להדביק עליה בול "הפני השחור" על מנת לאפשר את המשלוח. בהגדלה ניתן לראות פרט מתוך העיצוב הלעגני של מרכיבי העיצוב הרשמי.
כלי נשיפה המשמיע קול חזק, אשר שימש בעבר את נהגי מרכבות הדואר ואת הפרשים שליחי הדואר על מנת להתריע ממרחק בפני בתי הדואר ותחנות החלפת הסוסים על התקרבותם. קולה של הקרן הפך לסימן המזהה של שירות הדואר, ורבים מארגוני הדואר המודרני אימצו לעצמם את הקרן כסמל.
בתמונה: בול שהונפק בגרמניה המערבית בשנת 1972, לרגל מלאת 100 שנים למוזיאון הדואר הגרמני. בבול הוצגה קרן הדואר.
מצב בו החותמת מוטבעת בחלקה על הבול ובחלקה על המעטפה, כך שהיא מחברת בין הבול והמעטפה ומעידה כי הבול אכן נמצא במקום בו הוא הודבק במקור.
בתמונה: בול אמריקאי שהודבק על מעטפה בשנת 1881 והוחתם כך שהחותמת קושרת בין הבול והמעטפה.
כינוי לבולים שהנפיק דואר בריטניה בשנת 1911 עד 1913 ובהם מוצג ראשו של המלך ג’ורג’ החמישי על פי תצלום שצולם על ידי סטודיו וויליאם ודניאל דאוני (William & Daniel Downey). סטודיו זה, שהוקם במאה ה-19 היה אחראי לרבים מתצלומי בית המלוכה בתקופה הויקטוריאנית ובתחילת המאה ה-20.
בתמונה: בול מסוג "ראש דאוני" שהונפק בבריטניה בשנת 1912.
כינוי לבולים הראשונים שהונפקו בהאיטי בין השנים 1881 עד 1887. הבולים האלו, שעוצבו בהשראת בולי צרפת, הודפסו בפריז ומציגים את דמותה האלגורית של "חירות". הבולים שהונפקו בשנת 1881 נמכרו כשהם לא מנוקבבים, והבולים הנוספים שהונפקו בהדרגה בשנים 1882 עד 1887 נמכרו כשהם מנוקבבים. סידרה זו היא היחידה בהאיטי שעוצבה בהשראת בולי צרפת, ושאר הבולים שהונפקו לאחר מכן התמקדו בהצגת סמל המדינה ודמותו של השליט.
קיימת טענה הגורסת כי כיסוי הראש של "חירות" מסתיר בתוכו את דמותה של אשת נשיא האיטי.
בתמונה: בול מסדרת "ראש החירות" שהונפק בהאיטי בשנת 1881. למטה מוצגים בולים נוספים מן הסדרה שהונפקו בשנים מאוחרות יותר.
תופעה שהתרחשה במהלך הדפסת בולי בריטניה המוקדמים, הידועים בשם "הפני האדום", אשר גרמה להופעה של צללית לבנה של ראש המלכה על רקע כחלחל.
הדיו בה נעשה שימוש להדפסת בולי הפני האדום הכיל חומר כימי המכונה בשם אשלגן פרוציאניד. חומר זה בסביבה רטובה גרם ליצירת תהליך כימי עם הנייר עליו הודפס הבול, ולשינוי צבע הנייר לכחול בהיר. את הצבע הכחול הזה ניתן לראות בצדו האחורי של הבול, ועוצמתו מושפעת מכמות הדיו שנספגה בנייר וממידת הרטיבות של הנייר בזמן הדפסה.
מאחר ובחלקו המרכזי של הבול, שם שובץ ראש המלכה ויקטוריה, נעשה שימוש בהרבה פחות דיו, הדבר גרם לכך שבצדו האחורי של הבול החלק הזה לא הפך לכחול באותה מידה. במקרים קיצוניים בהם ההבדלים בולטים במיוחד, ניתן לראות בצדו האחורי של הבול את ראש המלכה ויקטוריה כשהוא בצבע לבן על רקע כחול.
המדובר בתופעה לא שגרתית, שברוב המקרים כלל לא גרמה להכחלה של הנייר, או גרמה להכחלה חיוורת שכמעט ואין להבחין בינה ובין הגוון הרגיל של הנייר. הופעת "ראש שנהב" בולט היא תופעה נדירה למדי.
בתמונה: דוגמה ברורה של הופעת "ראש שנהב" בצדו האחורי של בול הפני האדום. למטה ניתן להשוות בין מראה הבול מצדו הקדמי ובין ראש השנהב שמצדו האחורי.
בול זמני שהודפס בראשון לציון על מנת לשלם את דמי המשלוח בשירות הדואר המיוחד שהוביל דברי דואר מראשון לציון לתל אביב. העברת דברי הדואר נעשתה ברכב משוריין, שנסע בדרכי עפר בין הפרדסים על מנת לעקוף את הכפרים הערביים שחסמו את הדרך הראשית.
בתמונה: בול המשוריין שהודפס בראשון לציון על פי עיצוב של האמנית חוה סמואל.
כינוי לבולים שהונפקו במחצית השנייה של המאה ה-19 במספר ממושבות בריטניה, ואשר כללו את ראשה של המלכה ויקטוריה בעיצוב המבוסס על יצירתו של הצייר אלפרד אדווארד שלון (Alfred Edward Chalon).
בתמונה: בול בעיצוב "ראשי שלון" שהונפק בשנת 1882 במושבה הבריטית קווינסלנד. העיצוב של הראש גולף בהשראת יצירתו של הצייר שלון.
הטבעה של אותיות בשולי לוח ההדפסה של בולים אמריקאים שבוצעה בסוף המאה ה-19. נוהל העבודה שהונהג בשנת 1894 קבע כי בכל פעם בה יעשה שימוש בלוח ההדפסה על מנת לבצע הדפסה חוזרת של כמות נוספת מבול מסוים, יטביע המדפיס שביצע את הפעולה את ראשי התיבות של בשולי לוח ההדפסה. נוהל זה נועד לצורכי ביטחון ותיעוד, על מנת שניתן יהיה לזהות את המדפיס במקרה בו תתגלה בעיה עם ההדפסה שבוצעה.
תוצאת הפעולה הזו באה לידי ביטוי בהופעה של שורה ארוכה של אותיות חסרות פשר בשולי גיליון הבולים שהודפס מאותם לוחות הדפסה, וככל שהתרבו מספר ההדפסות החוזרות כך התארכה רשימת האותיות שהודפסו בבולים.
הנוהל שחייב את המדפיס להטביע את ראשי התיבות של שמו בשולי הגיליון בוטל בשנת 1911, אם כי חודש לזמן קצר בשנת 1920.
בתמונה: צמודה של בולים שבשוליה מופיעה שורה של אותיות המהוות את ראשי התיבות של המדפיסים שעשו שימוש בלוח ההדפסה. שורה זו עשויה להיות ארוכה מאוד, כפי שניתן לראות בדוגמה שלמטה.
רבע מתוך בול אשר עוצב מראש כך שהוא מאפשר חלוקה לארבעה חלקים שנועדו לשמש כבול נפרד. שתיים מנסיכויות גרמניה במאה התשע עשרה, מקלנבורג-שווארין (1856) ובראונשוויג (1857), הנפיקו כל אחת בול בערך נקוב כולל של גרושן אחד, אשר ניתן היה לחלק אותו לארבעה חלקים שכל אחד מהם התאים למשלוח מכתב בתעריף הנמוך ביותר.
בתמונה: רבע של בול שהונפק על ידי בראונשוויג. למטה ניתן לראות את הבולים השלמים שהונפקו על ידי מקלנבורג-שווארין (מימין) ועל ידי בראונשוויג (משמאל).
כינוי לבולים מן המניין שהונפקו על ידי ארגנטינה בשנים 1864 עד 1872, והופיעה עליהם דמותו של נשיא ארגנטינה הראשון, ברנרדינו ריבדביה (Bernardino Rivadavia).
בתמונה: בול שהונפק בארגנטינה בשנת 1864.
ביצוע תיקון בגלופה המשמשת להדפסת הבולים. במרבית המקרים לא ניתן לבצע את התיקון כך שיתאים למקור באופן מושלם, וניתן לאתר את השינוי שבוצע בבול שהודפס מן הגלופה לאחר הריטוש.
בתמונה: צמד בולים שהונפקו בבריטניה בשנת 1968, בבול התחתון מבין השניים בוצע ריטוש שנועד לתקן בעיה שהתגלתה בגלופה. בהגדלה ניתן להבחין כי בבול שעבר ריטוש (מימין) נוצרה מעין צלקת בחלקה העליון של האות C.
.jpg)
נוהג שהופעל במדינות שונות בעולם ולפיו מכתב רגיל שהתגלו בתוכו דברי ערך (כסף מזומן, תכשיטים, ושאר מוצרים העלולים להיגנב) הפך למכתב רשום ביוזמת הדואר. תשלום אגרת הרישום הפך לחוב שנגבה מן הנמען באמצעות בולי דמי דואר.
בתמונה: מכתב שנשלח מארצות הברית לישראל, ובמהלך בדיקת הצנזורה הצבאית התגלה בתוכו שטר של דולר אחד. המכתב הרגיל הפך למכתב רשום, ועל המעטפה הודבקו בולי דמי דואר בערך נקוב של 25 מיל, עלות אגרת הרישום. בכתב יד נרשם על המכתב סימן של דולר אחד, תיאור דבר הערך שהתגלה בתוכו.
שירות שהוצע על ידי רבים מארגוני הדואר בעולם, במסגרתו בוצע תיעוד ומעקב מסודר אחר העברת דבר הדואר בתחנות השונות שטיפלו בו.
על פי נהלי הדואר הוענק למכתב מספר מזהה, לרוב באמצעות הדבקת תווית רישום, שכללה בנוסף למספר הסידורי את שם בית הדואר ממנו נשלח המכתב. בשנים האחרונות הוחלפה צורת התווית כך שתכלול סימני ברקוד הניתנים לקריאה באופן ממוכן.
בתמונה: מכתב רשום שנשלח מבית הדואר בחיפה ב-16.5.1948, היום הראשון לפעילות דואר ישראל.
נוהג מקובל בין אספני בולים ובמסחר הבולאי, במסגרתו מכין האספן את רשימת הבולים והפריטים הבולאיים שהוא מעוניין לרכוש, מפיץ אותה בקרב הספקים הפוטנציאלים, וממתין להצעות לרכוש את הפריט.
בדרך כלל האספן יציין ליד כל בול את המספר המזהה שלו באחד הקטלוגים הנפוצים בעולם, ויוסיף הערות המפרטות דרישות מיוחדות בנושא מצב הפריט שהוא מוכן לרכוש.
בתמונה: מודעה בעיתון בולאי ובה פרסומת לתוכנה המסייעת למשתמש בה להכין רשימת נחוצים.
מונח המתייחס לדבר דואר שנשלח על ידי גורם ממשלתי כחלק מפעילותו. דברי דואר שכאלו זכו לעיתים להטבות שונות, דוגמת פטור מתשלום או תעריף מופחת. בחלק מן המקרים, במצבים בהם נדרשו גורמי הממשלה לשלם עבור דברי הדואר ששלחו, הונפקו עבורם על ידי הדואר בולים מיוחדים שנקראו בשם "בול רשמי".
במדינת ישראל היו תקופות בהן הורשו משרדי הממשלה לשלוח דברי דואר מבלי להדביק עליהם בולים, והיו תקופות בהן נדרשו המשרדים לבייל את דברי הדואר תוך שימוש בבולים מיוחדים שהונפקו לשם כך. בולים רשמיים אלו כונו בישראל בשם "בול שרות".
בתמונה: מכתב רשמי שנשלח על ידי פרקליט מחוז חיפה ב-28.4.1952. על המעטפה הוטבעה חותמת עם המילים "דואר רשמי", והודבקו עליה שני בולי שרות בערך נקוב כולל של 30 פרוטות (התעריף למשלוח מכתב רגיל בארץ).
שירות דואר שהופעל על ידי גורם פרטי באישור ארגון הדואר המוסמך באותו אזור. שירותי דואר אלו הנפיקו בחלק מן המקרים בולי דואר ששימשו לתשלום עבור משלוח המכתבים.
בתמונה: בול שהונפק בשנת 1918 על ידי ארגון פרטי בשם DANSK LUFTBEFORDRING KØBENHAVN - SKAGEN, אשר סיפק שירותי העברת מכתבים בדרך האוויר ברחבי דנמרק.
בולים שלא נמכרו ונותרו במחסני הדואר לאחר הוצאת אותם בולים מתוקף. במרבית המקרים נהגו רשויות הדואר להשמיד בולים אלו, אולם היו גם מקרים בהם נעשה בהם שימוש. בחלק מן המקרים החזירו רשויות הדואר את שאריות הבולים לשימוש רגיל, תוך הוספת הדפס רכב המעיד כי הבולים חזרו לתוקף. במקרים אחרים מכרו רשויות הדואר את שאריות הבולים לאספנים במחיר מופחת. כאשר הבולים נמכרו לאספנים נהגו רשויות הדואר להטביע על הבולים חותמת שפסלה אותם משימוש, או להוסיף הדפס רכב המעיד כי הבולים אינם בתוקף.
בתמונה: בול שהונפק על ידי קוסטה ריקה בשנת 1907 ונמכר לאספנים בתוספת הדפס רכב של פסים המציינים כי הבול אינו בתוקף.
תקלה שהתרחשה בשלב ביצוע פעולת הניקבוב של גיליון הבולים. תקלות בשלב זה גורמות לא אחת להיווצרות צורות משונות בגיליון הבולים, והן מבוקשות על ידי האספנים חובבי הקוריוזים. תהליכי הבקרה בבתי הדפוס נועדו לאתר את הבולים שנפגמו ולהשמיד אותם, אולם לא אחת מצליחים הבולים הפגומים לחמוק מעינו הפקוחה של המבקר ולהגיע לידי אספני הבולים.
בתמונה: תקלה במכונת הניקבוב מטיפוס "ניקבוב מסרק" גרמה לביצוע ניקבוב כפול של שורת הבולים העליונה בצמודה שהונפקה בבליז בשנת 1995.
מצב בו נעשתה שגיאה בשלב עיצוב הבול, ומחוסר תשומת לב היא לא התגלתה והבול הונפק כפי שהוא. קיימים סוגים רבים של שגיאות עיצוב, כולל שגיאות כתיב, ציון עובדות לא מדוייקות, שילוב האיור הלא נכון בבול, ושגיאות פוליטיות המתמקדות בנושאים הפוגעים ברגשות הציבור.
בתמונה: בבול שהונפק באיטליה בשנת 1957 נעשתה טעות עיצוב עובדתית. האור האדום ברמזור שולב בחלקו התחתון של הרמזור במקום בחלקו העליון.
מידע נוסף: קישור לקטלוג טעויות עיצוב
המונח שנקבע על ידי האקדמיה ללשון העברית לשגיאת עיצוב.
בתמונה: בבול, שהונפק בפולין בשנת 1961, טעה המעצב וצייר את החלב שבתוך הבקבוק הנטוי כשהוא מקביל לתחתית הבקבוק, ולא לקו האופק כמתחייב מחוקי הפיזיקה.
מידע נוסף: קישור לקטלוג טעויות עיצוב
ספח נייר המודפס בצמוד לבול הדואר ומכיל בדרך כלל מידע או איור המרחיב את תוכן הבול. במדינות רבות בעולם הודפסו מעת לעת בולים אליהם היה צמוד שובל, אולם ישראל היא המדינה היחידה בעולם המדפיסה באופן שיטתי שובל בצמוד לכל אחד מבולי הדואר שהיא מנפיקה.
בתמונה: הבולים הראשונים אליהם היה צמוד שובל הונפקו על ידי בלגיה בשנת 1893. השובל נועד לאפשר למאמינים הקתולים במדינה להנחות את הדואר שלא לטפל בדברי הדואר השייכים להם ביום ראשון, יום המנוחה הנוצרי.
ספח נייר המודפס בצמוד לבול הדואר ומכיל בדרך כלל מידע או איור המרחיב את תוכן הבול. המונח "שובר" דומה במהותו במידה רבה למונחים "שובל" ו-"ספח".
בתמונה: בול אמנות שהונפק בברית המועצות בשנת 1974. בצמוד לבול הודפס שובר המוסיף מידע אודות האמן.
תלוש שהונפק על ידי הדואר הבריטי והופץ למכירה בקרב המושבות שהיו חלק מן האימפרייה הבריטית. לקוח שביקש לשלם מראש עבור קבלת תשובה ממושבה אחרת שהייתה חלק מן האימפריה הבריטית יכול היה לרכוש את השובר בבית הדואר הקרוב לביתו, ולצרף אותו למכתב ששלח למושבה האחרת. מקבל השובר יכול היה לקבל תמורת השובר בול דואר מתאים למשלוח מכתב לארץ המקור.
תוכנית שוברי התשובה האימפריאליים פעלה במקביל לתוכנית של שוברי התשובה הבין-לאומיים שהופעלה על ידי איגוד הדואר העולמי.
בתמונה: שובר תשובה אימפריאלי שהונפק על ידי הדואר הבריטי לשימוש בתי הדואר של קנדה.
מידע נוסף: קישור לקטלוג שוברי תשובה בין-לאומיים
תלוש המונפק על ידי איגוד הדואר העולמי ומופץ למכירה באמצעות ארגוני הדואר של המדינות השונות. לקוח המעוניין לשלם מראש עבור קבלת דבר דואר ממדינה אחרת יכול לרכוש את שובר התשובה הבין-לאומי בבית הדואר קרוב לביתו, ולשלוח אותו אל הנמען בארץ אחרת. מקבל השובר יכול לגשת איתו אל בית הדואר הקרוב לביתו ולקבל תמורתו בול דואר מתאים למשלוח מכתב לארץ המקור.
בתמונה: שובר תשובה בינלאומי מן העיצוב המקורי, הידוע בשם "עיצוב רומא". השובר נמכר לציבור בבית הדואר של העיר אדלייד שבדרום אוסטרליה.
מידע נוסף: קישור לקטלוג שוברי תשובה בין-לאומיים
תלוש שהונפק על ידי הדואר הבריטי והופץ למכירה בקרב המושבות שהיו חלק מחבר העמים הבריטי. לקוח שביקש לשלם מראש עבור קבלת תשובה ממדינה אחרת שהייתה חלק מחבר העמים הבריטי יכול היה לרכוש את השובר בבית הדואר הקרוב לביתו, ולצרף אותו למכתב ששלח למדינה האחרת. מקבל השובר יכול היה לקבל תמורת השובר בול דואר מתאים למשלוח מכתב לארץ המקור.
תוכנית שוברי התשובה של חבר העמים פעלה במקביל לתוכנית של שוברי התשובה הבין-לאומיים שהופעלה על ידי איגוד הדואר העולמי.
בתמונה: שובר תשובה של חבר העמים שהונפק על ידי הדואר הבריטי לשימוש בתי הדואר של בריטניה.
מידע נוסף: קישור לקטלוג שוברי תשובה בין-לאומיים
תשנית בבול שהונפק בקנדה בשנת 1935. עקב תקלה בשלב ההדפסה נוצר כתם לבן בעיצוב הבול. הכתם יוצר את הרושם כאילו רגלו של השוטר הרכב שבורה.
בתמונה: צמד בולים שהונפקו בקנדה בשנת 1935. בבול התחתון מבין השניים נוצר כתם לבן המסתיר חלק מן הרגל של הפרש. בהגדלה ניתן להשוות בין הפרש עם הרגל השבורה (מימין) ובין הפרש השלם.
תיקונים קלים שבוצעו בכתב יד בבולים שהודפסו באופן לא מושלם עקב תקלות בשלב היצור. במרבית המקרים מדובר בהדפסה לא מושלמת של הדפס רכב, שגרמה לחלקי אותיות או לסימני פיסוק שונים שלא להופיע על הבולים, והמדפיסים בחרו לתקן את הבעיה בכתב יד.
בתמונה: בול שהונפק באירלנד בשנת 1922, תוך הוספת כיתוב באמצעות הדפס רכב. המקף שעל האות A לא הודפס ברבים מן הבולים, והמדפיסים הוסיפו אותו בכתב יד. בהגדלה ניתן להשוות בין המקף שהודפס מעל האות E בתחילת השורה השנייה ובין המקף שהתווסף בכתב יד מעל האות A בסוף השורה הראשונה.
מונח המתייחס אל הספחים שבהיקף גיליון הבולים. בישראל מקובל להדפיס על שולי הגיליון פריטי מידע שונים, דוגמת מספר הלוח, סמל הדואר, תאריך ההדפסה ומיספור שוטף. בשולי גיליונות הבולים המונפקים בחו"ל ניתן למצוא מגוון רחב יותר של פריטי מידע, דוגמת תווי בקורת, קווי בקורת לצבעים, והוראות מסוגים שונים.
בשנים האחרונות מקובל יותר ויותר לקשט את השוליים, ואף לשלב בהיקף הגיליון שוליים רחבים במיוחד ובהם עיטורים מסוגים שונים. עיצוב זה מאפשר למכור לאספנים גיליון בולים שלם, ולא להסתפק במכירת בול בודד.
עיטורים ופריטי מידע המודפסים על שולי גליון הבולים מותרים לתצוגה תחרותית, בתנאי שהם צמודים לבול אחד או יותר מבולי הגיליון.
בתמונה: צמודה מתוך גיליון בולים שהונפק בגרמניה, שם מקובל להדפיס בשולי הגיליון מידע המסכם את הערך הנקוב של הבולים ואת מספר הבולים בשורה. סיכומים אלו נועדו להקל על פקידי הדואר להפריד מתוך הגיליון את מספר הבולים הדרוש להם.
מונח המתייחס לדרך בה נהגו לנקבב את הבולים שבקצה הגיליון. על מנת לחסוך במספר פעולות הניקבוב נהגו בתי הדפוס לנקבב פעם אחת באמצע פס הביניים שבין שני תת גיליונות צמודים. כתוצאה מכך נוצרו שוליים רחבים באחד מצדי הבול.
בתמונה: בול עם שולי כנף שהונפק במלטה.
בול אשר אחת או שתיים מפאותיו נותרה ישרה ולא בוצע בה תהליך של נקבוב. תופעה זו נפוצה מאוד בבולים שנוצרו לצורך שימוש בקונטרסי בולים, אולם ניתן למצוא אותה גם בבולים ישנים שהודפסו בגיליונות רגילים. על מנת לחסוך בעלויות הייצור נהגו חלק מיצרני הבולים במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 לנקבב את הגיליונות רק בין הבולים, ולא נקבבו את השוליים החיצוניים של הגיליון. בולים עם שול ישר היו במקור בקצה הגיליון, ובבול שהיה בפינת הגיליון נותרו שתי פאות ישרות.
בתמונה: בול אמריקאי עם שול ישר בחלקו התחתון. למטה ניתן לראות צמדה של בולים בה השוליים למעלה ומשמאל נותרו ישרים, והבול הפינתי נותר עם שני שוליים ישרים.
שלושה בולים או יותר המחוברים זה בצד זה, במאונך או במאוזן.
בתמונה: שורה של שלושה עותקים מבול שהונפק באוסטרליה בשנת 1976.
צירוף בולים המקובל כפריט איסוף בקרב בולאי קנדה. המדובר בשורה אנכית בת עשרה בולים אליה צמודים שולי הגיליון הכוללים הודעת אזהרה מפני שימוש לא מורשה בבולים. צירוף זה מופיע בכל אחד מצידי הגיליון.
בולים מוחתמים מראש המונפקים על ידי דואר קנדה מיועדים לשימוש אירגונים ומוסדות שאושרו לכך מראש. הבולים נמכרים להם בהנחה ומהווים למעשה סובסידיה ממשלתית לפעילות אותם אירגונים. שימוש בבולים כאלו על ידי אנשים פרטיים מעיד למעשה על גניבה שלהם ממשרדי האירגון או המוסד שרכש אותם מן הדואר.
בקרב אספני הבולים בקנדה מקובל לאסוף שורה שלמה של בולים עם הודעת האזהרה הצמודה אליהם, גם אם שורת ההודעה קצרה יותר. נוסח ההודעה הוא :"אזהרה - לשימוש רק כפי שאושר במיוחד" (Warning - To be used only as specially authorized).
בתמונה: שתי דוגמאות לחלקי גיליון בולים מוחתמים מראש, עם הודעת האזהרה המודפסת בשולי הגיליון. ההודעה מודפסת בשתי השפות הרשמיות של קנדה, אנגלית וצרפתית.
לעיתים שני הנוסחים רשומים זה מעל זה.
ולעיתים שני הנוסחים רשומים זה לצד זה.
כינוי לסידרת בולים שהונפקו ברוסיה בשנת 1913, לרגל מלאת 300 שנים לשלטון שושלת רומנוב ברוסיה. מרבית הבולים בסדרה הציגו את דמותם של הצארים המרכזיים ששלטו לאורך התקופה הזו, ובחלק מן הערכים הגבוהים הוצגו מבני שלטון מרכזיים ברוסיה, דוגמת הקרמלין וארמון החורף.
באותה תקופה נחשבו בני משפחת המלוכה ברוסיה לקדושים, דבר שעורר תחילה בעיות לא צפויות. בעיתונות התקופה הופיעו סיפורים על פקידי דואר שסרבו להטביע חותמת על בולי הסידרה שהציגו את השליטים, כיוון שראו בכך הבעת זילזול בכבודם של המלכים הקדושים.
בתמונה: אחד מבולי הסדרה בו הוצגה דמותה של הצארינה קתרינה השנייה. למטה משובצים בולים לדוגמה עם דמותם של הצארים אלכסנדר השני, אלכסנדר השלישי, וניקולאי השני.
התארגנות של מנהלות דואר אירופאיות קטנות אשר נועדה להנפיק במשותף בולי דואר מידי שנה ולקדם את האינטרסים של המדינות החברות בהתארגנות. הקבוצה החלה לפעול בשנת 1994, והגדירה כי חברותיה צריכות להיות מנהלות דואר עצמאיות הממוקמות ביבשת אירופה, אשר לפחות ממחצית ההכנסות הבולאיות שלה מקורן מחוץ לגבולות המדינה. בשנת 2007 הנפיקו 13 מנהלות הדואר את הבול המשותף הראשון שלהן, והן מתמידות בכך כמעט מידי שנה. מדיניות האירגון היא להנפיק בולים בעלי נושא משותף, אולם עיצוב הבולים נקבע על ידי כל מנהלת דואר בנפרד.
בתמונה: בול שהונפק בשנת 2007 על ידי האי מאן, במסגרת הנושא "נופים". בבול שולבה המילה SEPAC, ראשי תיבות של שם ההתארגנות.
.jpg)
המונח מתייחס לבול שהודפס מלוח הדפסה שחוק (בשיטת דפוס שקע או בלט). לאחר הדפסה בכמויות גדולות מאד - הלוח העשוי מתכת נשחק, ובבולים המודפסים באמצעותו קשה להבחין במרכיבי העיצוב. במצב זה נוהג בית הדפוס לתקן את הקווים שנחרטו בלוח ההדפסה המקורי או להכין לוח הדפסה חדש לגמרי.
בתמונה: בול שהודפס במאוריציוס בשלב בו לוח ההדפסה נשחק מאוד.
כינוי לבולי הסדרה החמישית שהונפקה על ידי ברזיל בשנת 1866. בולים אלו היו הראשונים בהם שולב שם המדינה "ברזיל" בעיצוב הבול, והם הציגו את דמותו של דום פדרו השני, קיסר ברזיל.
הכינוי "שחור הזקן" נועד להבדיל בין בולי הסדרה הזו, בה הופיע הקיסר עם זקן שחור ומטופח, ובין בולי הסדרה השביעית שהונפקה בשנת 1877, בה הופיע הקיסר עם זקן לבן ומגודל.
בתמונה: בול מסדרת "שחור הזקן" בערך נקוב של 100 רייס. למטה ניתן להשוות בין בולי הסדרה הזו (מימין) ובין בולי הסדרה שהונפקה בשנת 1877 (משמאל).
מונח מעולם הדפוס הקשור לתהליך הכנת הגלופה בשיטת דפוס שקע. המונח מתייחס למצב בו אחד הבולים בגלופה דורש תיקון, לרוב עקב שחיקה, ויש לחרוט אותו מחדש. עובד בית הדפוס נדרש לשייף את הסימנים של ההטבעה המקורית, למלא במתכת את המקום הדורש תיקון, ולהטביע מחדש את הבול תוך שימוש בגלופה המקורית ששימשה להכנת הגלופה.
בשיטות דפוס אחרות מבוצעת פעולה דומה בטכניקות אחרות. כך למשל משמש המונח "העברה כפולה" לאפיון פעולת התיקון של לוח ההדפסה בשיטת דפוס אבן (ליתוגרפיה).
במקרים רבים פעולות אלו לא בוצעו באופן מושלם, ושרידי ההטבעה המקורית לא נמחו לחלוטין לפני ביצוע ההטבעה החדשה של הפעולה המתקנת.
התוצאה של ביצוע פעולת שיבוץ מחדש באופן לא מדוייק באה לידי ביטוי בבול המודפס, שם ניתן להבחין בקווים שמקורם בהטבעה המקורית (אשר הייתה צריכה להיות מוחלפת) לצד קווים שמקורם בהטבעה המחודשת של הבול בגלופה.
בתמונה: בול "הפני האדום" שהודפס בבריטניה החל משנת 1843. בגלופה מספר 5 בוצעה פעולה של שיבוץ מחדש, אשר הותירה סימנים ברורים של ההטבעה המקורית בבול הסופי. במילים ONE PENNY שבתחתית הבול ניתן להבחין בבירור בקווים הכפולים שמקורם במחיקה החלקית של ההטבעה המקורית.
גלופה שהורכבה בטעות כשהיא הפוכה או שכובה על הצד יחסית ליתר הגלופות המרכיבות את לוח ההדפסה השלם.
בתמונה: צמודה של בולים שהונפקו בשנת 1859 לשימוש במושבות צרפת. אחד הבולים בצמודה הורכב בטעות כשהוא שכוב על הצד יחסית ליתר הבולים. בהגדלה ניתן לראות את השורה המכילה את הבול ששובץ באופן שגוי.
שיטת הדפסה ייחודית שפותחה על ידי בית הדפוס הצרפתי "קרטור" (Cartor). בשיטה זו, המבוססת על דיו מתכתית מיוחדת, ניתן היה להדפיס שתי תמונות שונות זו על גבי זו, כך שהדמות המתגלה לעיני המתבונן משתנה בהתאם לזווית המבט.
בתמונה: בול דביק שהונפק ברוסיה בשנת 2002, חלק מסידרה שהוקדשה לערים שונות ברחבי רוסיה. הפס המתכתי ששולב בצידו הימני של הבול הודפס בשיטת "פליפ-פלופ", והכיל שתי תמונות שונות.
טכניקת דפוס המבוססת על הוספת שכבה של צבע מתכתי ייחודי לארבעת צבעי היסוד הבסיסיים. שיטה זו, שזכתה לשם המסחרי Metal-FX, איפשרה להשיג אפקטים מיוחדים ועושר של גוונים בשינויים קלים של תהליך הדפוס המקובל.
בשלב הראשון של התהליך הדפיסו על הנייר שכבה של הצבע המתכתי המיוחד, ומעליו הוסיפו את ארבעת צבעי היסוד. הצבע המתכתי שהשתקף דרך שכבות הצבע השקוף שמעליו יצר את האפקט המיוחד האופייני לשיטת דפוס זו.
החברה המסחרית שפיתחה וייצרה את הצבע המתכתי Metal-FX חדלה מלפעול בסוף שנת 2009, וייצור הצבע המיוחד הופסק.
בתמונה: בול שהונפק בשנת 2008 באיי אלנד, חלק מסדרה שהוקדשה לדגים הטיפוסיים לים הצפוני. הצבע המתכתי יצר בבול את הברק המיוחד האופייני לקשקשי הדג.
.jpg)
במקרים בהם הונפקו בולים מיוחדים שנועדו לתשלום עבור שירות מוגדר, נהגו רשויות הדואר לעיתים להקפיד על הכללים שנקבעו ולא לקבל את הבולים כאמצעי תשלום לגיטימי עבור שירות אחר. כך לדוגמה בולים שהונפקו עבור דואר אוויר או עבור דואר חבילות נפסלו לא אחת לשימוש כבולים למשלוח מכתבים רגילים.
במרבית המקרים לא הקפידו רשויות הדואר על ההפרדה הזו, ונהגו לכבד את הערך הנקוב של הבול ללא קשר למטרה עבורה הוא הונפק.
בתמונה: גלויה שנשלחה בארצות הברית כשהיא מבוילת בבול בערך נקוב של סנט אחד שנועד לדואר חבילות. הבול הוחתם בבית הדואר ב-1 במרץ 1913, אולם כאשר פקידי הדואר הבחינו שמדובר בבול חבילות הם לא הסכימו לכבד אותו, והטביעו על הגלויה חותמת בנוסח "מוחזק בהמתנה לבול" (Held for Postage). כעבור כשבוע הגיע השולח של הגלויה לבית הדואר, הדביק על הגלויה בול נוסף, רגיל, בערך נקוב של סנט אחד אשר הוחתם ב-8 במרץ 1913 והגלויה נשלחה לדרכה.
כחודש לאחר מכן, ב-28 במרץ 1913, פרסם הדואר האמריקאי הנחיות חדשות שהתירו את השימוש בבולי חבילות לצורך משלוח של דברי דואר רגילים.
פריט בולאי אשר החותמת המוטבעת עליו מעידה על מועד השימוש בפריט בדואר, ומתעדת את המועד הקדום ביותר הידוע לשימוש בפריט הבולאי בדואר. מידע זה עשוי להשתנות במידה ויתגלה פריט בולאי דומה עליו מוטבעת חותמת ממועד מוקדם יותר. שיטה זו של תיעוד השימוש הידוע המוקדם ביותר מתייחסת לרוב לפריטים לגביהם לא קיים מידע רשמי של הדואר המתעד את מועד ההדפסה או מועד ההנפקה שלהם.
בתמונה: תשנית של בול שהודפס בקפריסין בשנת 1886, ומתאפיינת בכך שהספרה "1" בצדו השמאלי של הדפס הרכב שעל הבול עבה יותר. התאריך המוטבע בחותמת שעל הבול (26.5.1886) הוא השימוש הראשון הידוע בבול עם התשנית הזו.
בשנת 1977 הנפיק דואר ישראל בול בערך נקוב של 0.75 ל"י בסדרת בולי עתודה, אולם לא הפיץ אותו בבתי הדואר במועד קבוע ולא הכין עבורו מעטפת יום ראשון. הבול שימש את השירות הבולאי ב-1.12.1977 להכנת מעטפות עם חותמת תעמולה לארגון ויצו, וזהו התאריך של השימוש הראשון הידוע בבול.
להבדיל מתשנית, העשוייה להיווצר תוך כדי תהליך ההדפסה והניקבוב של הבולים, "שינוי" הוא מונח המתייחס לפעולה שבוצעה בבול לאחר מכירתו לציבור. לרוב המונח מתייחס לפעולה מכוונת שנועדה להטעות אספנים, והיא בבחינת זיוף מוחלט, אולם לעיתים מדובר בפעולה לא מכוונת שהתרחשה עקב התנאים הלא מתאימים בהם נשמר הבול, ואשר גרמו לשינוי מצבו המקורי.
בתמונה: כריכה של ספר העוסק בדרך בה ניתן לזהות בולים שבוצעו בהם תיקונים ושינויים מכוונים.
הדפס רכב שהוטבע בקפריסין על בולי הכנסה ששימשו בשנת 1883 להתחשבנות בין בתי הדואר באי.
בשנת 1882 פיתחו פקידי הדואר בקפריסין מערכת חשבונאית אשר נועדה לאזן את ספרי החשבונות בין בית הדואר המרכזי בלרנקה ובין שאר בתי הדואר ברחבי האי. לצורך ביצוע ההתחשבנות הוכנו בולי הכנסה מיוחדים, אשר סומנו בראשי התיבות של מנהל דואר קפריסין. בשנת 1883 שולבו במערכת הזו גם בולי דואר ובולי הכנסה עליהם הוטבעה חותמת ידנית שכללה את הכיתוב "שינוי ערך דוארי" (Postal Surcharge). השימוש בבולים אלו הוחלף בתחילת שנת 1884 בבולי הכנסה שונים.
בתמונה: בול הכנסה מקפריסין עלין הוטבעה החותמת הידנית המיוחדת עם הכיתוב "שינוי ערך דוארי". הבול הוחתם בבית הדואר של לרנקה בינואר 1884.
שינוי בצבע הבול, שנוצר לאחר מכירתו לציבור, כתוצאה ממגע עם חומר כימי או כתוצאה מחשיפה ממושכת לאור חזק. בול שעבר שינוי צבע נחשב במקרים רבים כבול פגום ופסול לאיסוף.
שינוי צבע מכוון מבוצע פעמים רבות על ידי זייפנים במטרה להונות את אספני הבולים ולהפוך בול רגיל כך שיראה כתשנית נדירה ויקרה.
קיימים מקרים בהם הבול הודפס במקור בצבע שאינו יציב ושינה את צבעו בהשפעת תנאי הסביבה מבלי שתהייה כוונה להונות את אספני הבולים. מקרים אלו, המתועדים בקטלוגים המוכרים, נחשבים לתשניות צבע הראויות לאיסוף.
בתמונה: תעודת מומחה ובה חוות דעת הטוענת כי בבול שנבחן בוצע תהליך של שינוי צבע.
.jpg)
דוגמה לתשנית מוכרת כתוצאה משינוי צבע ניתן למצוא בבול שהונפק בבריטניה בשנת 1900 ושינה את צבעו מירוק לכחול בהשפעת אור השמש. למטה ניתן לראות את שלבי השינוי מן הצבע הירוק המקורי לצבע כחול-ירוק ולצבע כחול.
.jpg)
.jpg)
.jpg)
שירות מיוחד שהופעל במהלך שנות ה-80 על ידי הדואר המלכותי הבריטי, והציע להוביל חבילות ברחבי העיר לונדון רבתי בתוך 24 שעות. ניתן היה למסור את החבילה באחד מבתי הדואר, או לתאם איסוף של החבילה מבית השולח. החבילה טופלה במהלך שעות הלילה והובאה בבוקר יום המחרת אל הנמען.
בתמונה: עלון הפרסום שהופץ על ידי הדואר המלכותי ופרט את תנאי השימוש בשירות "רוכב הלילה". למטה משולבת תמונת דגם של משאית ועליה פרסומת לשירות המיוחד.
בשנת 1934 הוקם ביוזמה משותפת של ארבע חברות הרכבת הגדולות בבריטניה שירות העברת דברי דואר בדרך האוויר. עבור השירות החדש נרכשו מספר מטוסים ותוכננה רשת של קווי תעופה שקישרה את הערים הגדולות ברחבי בריטניה. השירות הפרטי פעל עד שנת 1946, מועד בו הוא הולאם על ידי ממשלת בריטניה. עבור השירות הפרטי לא הונפקו בולים מיוחדים, אולם הוכנו מספר מעטפות מקושטות לציון פתיחה של קווים חדשים.
שנה לפני הקמת השירות המשותף, יזמה אחת מחברות הרכבת (The Great Western Railway) הובלה של דברי דואר בדרך האוויר. עבור שירות זה הונפק בול דואר פרטי.
בתמונה: עיטור הצד שהודפס על מעטפת הטיסה הראשונה של שירות האוויר של חברות הרכבת. בהגדלה ניתן לראות את בול הדואר הפרטי שהונפק בשנת 1933 עבור שירות האוויר של חברת הרכבת המערבית.
שירות שהוצע לאספני הבולים על ידי סוחרי בולים שונים וכלל הבטחה לספק להם את כל הבולים החדשים שיונפקו במדינות שונות ברחבי העולם על פי הגדרת האספן. חלק מן הסוחרים התמחה בהנפקות של איזורים מוגדרים (דוגמת ארצות האימפריה הבריטית) בעוד סוחרים אחרים הציעו שירות של אספקת בולים חדשים מכל רחבי העולם.
בתמונה: דוגמה לחוזר פרסומת של סוחר אמריקאי שהציע ללקוחותיו שירות הנפקות חדשות.
שירות שהוצע לחברות עיסקיות על ידי ארגוני דואר שונים בעולם, ולפיו ניתנה אפשרות ללקוחות החברה לשלוח אליה מכתב ללא תשלום. החברה, שפנתה ללקוחותיה בהצעה עיסקית, צרפה להצעתה מעטפה אותה יכול היה הלקוח לשלוח בלי להדביק עליה בולים, והחברה המקבלת נשאה בכל עלויות המשלוח.
חברה שביקשה להצטרף לשירות זה פנתה אל הדואר, סיכמה את פרטי השירות, וקיבלה מספר רישיון אותו ציינה על המעטפה ששלחה ללקוח. כאשר חזרה המעטפה, גבה בית הדואר מן החברה את התשלום בהתאם לתנאים שסוכמו ברישיון.
בתמונה: מעטפה של שירות המענה העיסקי שהוחזרה על ידי אחד מלקוחות החברה. על המעטפה נרשמה התחייבות החברה לשלם 4 סנט עבור המשלוח, וסכום זה נגבה בבית הדואר באמצעות בולי דמי דואר.
שירות שליחים מיוחד שפעל בגרמניה המזרחית בין השנים 1955 עד 1990 וסיפק שירותי העברת מסרים בין משרדי הממשלה, המוסדות הרשמיים והחברות הממשלתיות. במהלך תקופת פעילותו הונפקו מעת לעת תוויות מיוחדות ששימשו את שולחי המסרים כבולים רשמיים באמצעותם שילמו את דמי המשלוח.
בתמונה: תווית שהונפקה במזרח גרמניה בשנת 1964. בהגדלה מוצגות תוויות שהונפקו בשנת 1956 ו-1965.
סימן מים מצוי בחלק מבולי ישראל בשמונה מצבים אפשריים: רגיל (כמודגם כאן), שכוב לימין או לשמאל, הפוך ואותם 4 מצבים בתמונת ראי.
בתמונה: במבט אל צידם האחורי של הבולים ניתן להבחין כי סימן המים הטבוע בנייר (האות A ומעליה כתר) מוטה על צדו.
בול המצוי בכמות גדולה מאוד וזמין לאספני הבולים ללא הגבלה. המדובר לרוב בבולים מן המנין שהונפקו בערך נקוב שהתאים למשלוח למכתב רגיל בארץ ושהיה בשימוש נרחב לאורך תקופה ממושכת. לרוב יהיה מחירו של בול כזה נמוך מאוד, וניתן יהיה להשיג אותו ללא קושי.
בתמונה: חבילה של בולים שכיחים ששימשו למשלוח דואר רגיל בקנדה.
כינוי לעיצוב הבולים שהנפיקה צרפת בין השנים 1876 עד 1900.
הבול, שעוצב על ידי האמן הצרפתי ז’ול אוגוסט סאגה (Jules Auguste Sage), כולל שתי דמויות אלגוריות המייצגות את "שלום" ואת "מסחר" כשהן אוחזות ידיים מעל גלובוס גדול. "שלום" מיוצג על ידי דמות נשית האוחזת בידה הימנית ענף פורח. "מסחר" מיוצג על ידי דמות גברית החובשת קסדה מכונפת ואוחזת בידה השמאלית את המטה של הרמס, שליח האלים.
הבול שימש בעיקר את צרפת, אולם נשלח גם אל חלק מן המושבות שמעבר לים, תוך הוספת שמן באמצעות הדפס רכב.
בתמונה: בול בעיצוב "שלום ומסחר" שהונפק בצרפת בשנת 1892.
שירות מיוחד שהוצע על ידי הדואר הבריטי בשיתוף חנויות הספרים בבריטניה. כחלק מן השירות ניתן היה לרכוש בחנות הספרים, יחד עם הספר, גם אריזה המתאימה למשלוח הספר בדואר, וחנות הספרים דאגה להעביר את הספר למשלוח בדואר.
בתמונה: שובר המתנה שהודפס על ידי הדואר והופץ דרך חנויות הספרים. השירות כולו שווק תחת המותג "שלח ספר" (Post-A-Book).
בול שבו אחת ה"שיניים" חסרה, כולה או בחלקה
בול שבו הניקבוב פגום נחשב לרוב כבול פסול לאיסוף. כאשר מדובר בבול נדיר או יקר במיוחד, האיסוף של בול עם שן קצרה יכול להוות פתרון זמני המאפשר להשלים את האוסף במחיר זול, כיוון שבול יקר מציאות עם שן קצרה מאבד חלק ניכר מערכו הכספי בקרב האספנים.
בתמונה: בול שהונפק בקנדה בשנת 1888. במרכז חלקו העליון של הבול אחת ה"שיניים" של הניקבוב חסרה.
נזק שנגרם לנייר של הבול עקב שחיקה, עקב ניסיון להסיר את סימני החותמת שעל הבול, או מכל סיבה אחרת. נזק זה גורם לפגיעה בערכו של הבול, וזאת בהתאם למידת השחיקה.
בתמונה: סימני שחיקה בבול שהונפק בבריטניה בשנת 1862.
שק עשוי בד עבה שלתוכו מרוקנים את המכתבים הנאספים מתיבות הדואר המותקנות ברחוב או מהמיכלים שבבתי המיון.
בנהלי העבודה של הדואר במדינות שונות נקבעו כללים לגבי הדרך בה יש לקשור אל שקי הדואר תגים מיוחדים המאפשרים מעקב אחר הטיפול בהם. תגים אלו מהווים לעיתים פריטי אספנות מבוקשים בקרב אספני תולדות הדואר, וזאת בזכות החותמות השונות המוטבעות עליהם בבתי הדואר השונים.
בתמונה: איור של דוור אנגלי המרוקן את תכולתה של תיבת דואר אל תוך שק דואר.
על פי נהלי הדואר בישראל נדרשים חיילים לציין בחזית המעטפה, בכתב יד, בהדפסה או בחותמת, את המילים "בשירות פעיל". נוסח זה מעיד כי שולח המכתב הוא חייל ופטור מתשלום דמי דואר. מילים אלו, בצירוף חותמת היחידה המשולשת המוטבעת בשלישות היחידה הצבאית, פוטרות את המכתב מדמי המשלוח.
נהלים דומים קיימים במדינות אחרות בעולם, וגם הם דורשים רישום נוסח המעיד כי המדובר בחייל בשירות פעיל לצד חותמת רשמית של היחידה הצבאית.
בתמונה: איגרת מיוחדת שהודפסה בשנת 1949 לשימוש חיילי צה"ל. בחזית האיגרת מודפסות המילים "בשירות פעיל".
תיבה הנמצאת בסניף הדואר, ובה מניחים אנשי הדואר את המכתבים השייכים לנמען ששכר את התא. פתרון זה חוסך לדוור את הצורך להגיע אל ביתו של הנמען על מנת למסור לו את דברי הדואר שקיבל.
בתמונה: בול שהונפק בממלכת עומאן בשנת 2014, חלק מסדרה המוקדשת לשירותים השונים של הדואר. הבול מציג את הנמען האוסף את המכתבים שלו מתא הדואר שבסניף הדואר.
מאז שנת 1935 משלב דואר קנדה במרבית בולי הדואר שהוא מנפיק את השנה בה הודפס הבול. הדואר נוהג לרשום את השנה בספרות זעירות ולהסתיר אותה בתוך העיצוב של הבול.
בתמונה: בול שהונפק בקנדה בשנת 1957. בהגדלה ניתן לראות את האופן בו הוסתרה השנה בעיצוב הבול מצד ימין, מתחת לזנבו של עוף המים.
כינוי לסימנים שונים, דוגמת קווים עדינים, צלבים או נקודות, המשולבות בגלופת הדפוס כסיוע מהלך הדפסת הבולים וביצוע שלבי הניקבוב והחיתוך. לרוב צריכים התווים המדריכים להיות מוסרים מן התוצר הסופי הנמכר לציבור, אך קיימים מקרים רבים בהם ניתן להבחין בהם בבול או בשוליו.
בתמונה: בול שהודפס בפרגוואי בשנת 1933. בפינה השמאלית העליונה של הבול ניתן להבחין בסימן של צלב, אשר נועד במקור לסמן את המיקום המדוייק בו יבוצע קו הניקבוב. עקב סטייה בניקבוב הבול נותר התו המדריך בתוך שטח הבול הסופי.
תוויות ביול שנכנסו לשימוש במדינות רבות במהלך שנות השמונים של המאה ה-20. דגם זה של תוויות ביול נקרא על שם חברת "פרמה" (Frama) השוויצרית, אשר יצרה את מכונות הביול ואת התוויות.
בדגם הבסיסי של תוויות פרמה הדפיסה מכונת הביול על נייר לבן דגם מורכב שכלל בנוסף לערך הנקוב גם את שם המדינה ומסגרת מעוצבת. עם הזמן הוכנסו לשימוש תוויות עליהן הודפסו מראש פרטי רקע שונים, ומכונת הביול הוסיפה את הפרטים החסרים.
בתמונה: תווית ביול מסוג "פרמה" שהוכנסה לשימוש בישראל בשנת 1988. בנוסף, מוצג להלן מבחר של תוויות ביול מסוג "פרמה" ממדינות שונות בעולם.
מונח המאפיין את התוויות שהונפקו על מנת לשלם עבור העברת דברי דואר מן האיים הקטנים שסביב בריטניה אל בתי הדואר באי המרכזי. בחלק מן המקרים אכן פעל שירות דואר פרטי שהוביל דברי דואר באופן סדיר, אולם במרבית המקרים התוויות נועדו למכירה לאספנים.
בתמונה: תווית שהונפקה עבור העברת דברי דואר מן האי לונדי שבדרום מערב אנגליה. למטה משובצות מספר דוגמאות לתוויות שהודפסו עבור האיים אנגלסי שבצפון מערב ויילס, קוקט שבצפון מזרח אנגליה, סטפה שבדרום מערב סקוטלנד, וסטרומה שבצפון מזרח סקוטלנד.
כינוי לפיסות נייר, הדומות לבולי דואר, אשר הודפסו על ידי גורמים שונים כאמצעי לאיסוף תרומות או לצורכי תעמולה. בארץ מוכרות במיוחד התוויות שהודפסו על ידי הקרן הקיימת לישראל.
המונח "תווית" מתייחס גם לשורה ארוכה של פיסות נייר המשמשות את הדואר למטרות שונות, דוגמת סימון המכתב כזכאי לטיפול מיוחד דוגמת משלוח בדואר אוויר או בדואר אקספרס.
בתמונה: סדרה בת ארבע תוויות אשר הונפקו בשנת 1959 על ידי תנועת פועלי אגודת ישראל כחלק ממבצע איסוף תרומות לקרן השמיטה. הקרן נועדה לתמוך בחקלאים שבחרו להשבית את עבודת האדמה בשנת השמיטה.
תווית שהודבקה על מכתבים שנשלחו באמצעות שירות של דואר מהיר (אקספרס). תוויות אלו הודפסו לרוב בצבעים בולטים, וזאת על מנת לאפשר לפקידי הדואר לאתר בקלות את המכתבים בהם יש לטפל באופן מיוחד.
בתמונה: תווית דואר אקספרס שהונפקה על ידי דואר ישראל בשנותיה הראשונות של המדינה. באותה עת נהגו לאיית את המילה "אכספרס".
תווית בגודל של בול המיוצרת במטרה לבחון את הציוד בבתי הדואר מבלי שיהיה צורך להשתמש בבולי דואר. בעבר שימשו תוויות הבדיקה בעיקר לצורך הכשרת עובדי הדואר, אולם ככל שגדל חלקן של של המכונות האוטומטיות בפעילות בתי הדואר, גדל גם הצורך בתוויות בדיקה מסוגים שונים בהתאם למכונות שיש לבחון.
בתמונה: תווית בדיקה שהונפקה בשנות השלושים לשימוש עובדי הדואר בבריטניה. בהגדלה ניתן לראות שורה של תוויות בדיקה דביקות המשמשות את דואר ארצות הברית.
התווית המופקת ע"י מכונה שמשחילים בה מטבעות ומנפיקה תוויות בערך נקוב לפי דרישה (לכל סוג מכונה מגבלות משלה לגבי אפשרויות בחירת עריכים). תוויות אלה משמשות כבולים לכל דבר. בקרב האספנים מקובלים כינוים לפי שמות יצרני המכונות (האוטומטים) השונים. בישראל: קלוסנדורף, פראמה, סימא וכך הלאה.
בתמונה: תווית ביול מסוג קלוסנדורף שהוכנסה לשימוש בישראל בשנת 1990.
תווית נייר המודבקת על חזית מעטפה המיועדת למשלוח בדואר אוויר. התווית נועדה לסמן עבור פקידי הדואר כי יש למיין את המעטפה אל שק הדואר המיועד למשלוח בדרך האוויר, ולא בדואר ים-יבשה. איגוד הדואר העולמי הנחה כי התווית תודפס בצבע כחול, ויופיעו עליה המילים "בדואר אוויר" בשפה הצרפתית (PAR AVION), בתוספת נוסח זה בשפה המקומית של המדינה שהדפיסה את התווית.
בתמונה: תווית דואר אוויר שהונפקה על ידי דואר ישראל. למטה ניתן לראות מספר תוויות נוספות ממדינות שונות ברחבי העולם.
בשנת 1932 הונפקה במושבה הפורטוגלית מוזמביק תווית דואר אוויר אשר נועדה להדבקה על מכתבים שנשלחו בדרך האוויר. על התווית נרשם בכתב יד המחיר של תוספת המשלוח בדרך האוויר, אולם התעריף שולם באמצעות בולי דואר רגילים.
בשנת 1937 שונו הכללים, והתעריף של המשלוח בדואר אוויר אוחד עם תעריף המשלוח הרגיל. תווית דואר האוויר שונתה כך שנוסף עליה כיתוב בצרפתית ובפורטוגלית המעיד כי הסכום שנרשם בכתב יד שולם בבית הדואר וכי אין צורך להדביק בולי דואר רגילים בנוסף לתווית דואר האוויר.
תוויות דואר אוויר שנשלחו ממוזמביק מאז שנת 1937 הוחתמו בדומה לנהוג לגבי בולי דואר רגילים, על מנת למנוע שימוש חוזר.
בתמונה: תווית דואר אוויר שהונפקה במוזמביק בשנת 1937, ושימשה לתשלום עבור משלוח המעטפה. למטה ניתן להשוות בין מעטפה שנשלחה בשנת 1936 (עם בולי דואר רגילים) ובין מעטפה שנשלחה בשנת 1937 (עם תווית דואר אוויר בלבד).
כך נראית התווית ששימשה בין השנים 1932 עד 1936.
וכך נראית התווית ששימשה החל משנת 1937 והוחתמה כבול דואר לכל דבר.
כינוי לחלק של הבול המפוצל הנשאר בידי השולח ומודבק על הקבלה הנמסרת לו בדלפק הדואר.
במצבים בהם נעשה שימוש בבול מפוצל לצורך משלוח חבילה, דוגמת הנוהג באיטליה, הפריד פקיד הדואר את שני חלקי הבול בזמן משלוח החבילה. החלק השמאלי, בו נרשם הנוסח "על החבילה" (SUL BOLLETTINO), הודבק על כרטיס המשלוח שהוצמד לחבילה, והחלק הימני, בו נרשם הנוסח "על הקבלה" (SULLA RICEVUTA), הודבק על הקבלה שנמסרה לשולח. חלק זה מכונה בשם "תווית דלפק".
בתמונה: קבלה על משלוח חבילה עליה הודבקו חצאי הבולים שנותרו בידי השולח. בהגדלה ניתן לקרא את הכיתוב "על הקבלה" שהודפס בחלק זה של הבול.
תווית דביקה שהודפסה במטרה לפרסם אירועים ציבוריים, דוגמת תערוכות. החל ממחצית המאה ה-19 נהגו אנשים להדביק את התוויות האלו על המעטפות שנשלחו בדואר, כאמצעי להפיץ את המידע על קיומם של אותם אירועים. לתוויות לא היה כל תפקיד בתהליך הטיפול במכתב, אולם השימוש הנפוץ בהן הפך אותן למחזה מוכר ונפוץ. עם הזמן הקטינה הנפקת בולי הזיכרון על ידי הדואר חלק מן הצורך בתוויות הזיכרון, אולם הן נותרו בשימוש לצורך פרסום אירועים מקומיים שלא הצדיקו הנפקת בולים על ידי המדינה.
בתמונה: תווית זיכרון שהונפקה בירושלים בשנת 1898 כאמצעי פרסום לתערוכה ולמוזיאון שתוכננו להיפתח בעיר, תוכנית שלא התממשה בסופו של דבר. למטה ניתן לראות דוגמאות לתוויות זיכרון שנועדו לפרסם תערוכות גדולות בניו זילנד (1906), סקוטלנד (1901), וניו יורק (1934).
תווית מיוחדת המנופקת בעונת החגים הנוצריים ומיועדת לאיסוף תרומות למטרות צדקה שונות. מקובל לרכוש את התווית ולהדביק אותה על המעטפה, לצד בול הדואר הרגיל.
תווית חג המולד כאמצעי לאיסוף תרומה הומצאה בשנת 1904 על ידי אינר הולבל (Einar Holboell) מדנמרק, שבחסות מנהלות הדואר של דנמרק, נורבגיה ושבדיה החל לשווק את התוויות ולקדם את השימוש בהן. בשנת 1907 הן הונפקו גם בארצות הברית, ובשנים שלאחר מכן פשט המנהג לרבות ממדינות העולם הנוצרי.
בתמונה: תווית חג המולד שהונפקה בדנמרק בשנת 1927 ועליה דמותו של אינר הולבל, הוגה הרעיון לשימוש בתווית חג המולד. בהגדלה ניתן לראות שתיים מן התוויות הראשונות שהונפקו בדנמרק בשנת 1904 ו-1906.
תווית שהודפסה כשובל לבולים שהונפקו על ידי בלגיה בין השנים 1893 עד 1914. התווית נועדה לאפשר למאמינים הקתולים במדינה להנחות את הדואר שלא לטפל בדברי הדואר השייכים להם ביום ראשון, יום השבתון הנוצרי. לקוח שרצה כי דברי הדואר שלו יטופלו בימי המנוחה פשוט תלש את התווית שהייתה צמודה לבול והדביק אותו על המעטפה ללא התווית.
בתמונה: בול שהונפק בבלגיה עם תווית יום השבתון צמודה אליו.
תווית מיוחדת שהוכנסה לשימוש על ידי רשויות הדואר בחלק ממדינות אירופה במטרה לסמן את המעטפה כדורשת טיפול מיוחד. אספן הבולים שביקש כי פקידי הדואר התייחסו אל המעטפה שהכין בתשומת לב, ויטביעו עליה חותמת ברורה ונקייה ככל אפשר, נדרש להדביק על המעטפה את התווית בצבעי ירוק-לבן ובמרכזה שני מעגלים קונצרנים המסמלים את חותמת הדואר.
בתמונה: תווית לסימון פריט לבולאים. למטה מוצגת מעטפה שנשלחה מאוסטריה באמצעות הסניף הווינאי של דואר האומות המאוחדות. האספן הדביק על המעטפה בול של האומות המאוחדות ולצידו את התווית בצבעי ירוק-לבן.
דוגמה נוספת לתווית ועליה הכיתוב "החתם בזהירות" (Sorgfaltig Stempeln), "בולי אספנים" (Sammler-Marken).
תוויות המשמשות את הדואר לסימון מכתבים רשומים או לסימון חבילות מיוצרות לרוב כשהן כוללות בתוכן את שם בית הדואר בו בוצעה הפעולה. חלק מן הציוד של בית הדואר כולל תוויות מתאימות עליהן מודפס שם בית הדואר. במקרים מיוחדים, כאשר מדובר בבית דואר חדש שטרם התארגן, או בבית דואר זמני שנפתח כחלק מאתר של תערוכה או יריד, או כאשר נגמר מלאי התוויות וטרם חידשו אותו, נאלצים פקידי הדואר לאלתר ולעשות שימוש בתוויות ריקות או בתוויות של בית דואר אחר ולשלב בהן את שם בית הדואר. שילוב שם בית הדואר יכול להיעשות בכתב יד, או באמצעות חותמת ידנית.
בתמונה: קטע ממעטפה שנשלחה מאיי קוק בה תווית הרישום שונתה באופן ידני תוך מחיקת שם בית הדואר המקורי. למטה ניתן לראות שתי דוגמאות לשימוש בתוויות רישום ריקות, באחת שלב שם בית הדואר באמצעות חותמת ובשנייה באמצעות כתב יד.
תווית, הדומה לקבלה על מסירת דואר רשום, הנמסרת ללקוח השולח מכתב רשום או חבילה ומעוניין לבטח את תכולתם. המונח V-Label מקורו בשפה הצרפתית, ומשמעותו "ערך" (Valeur). מקובל להדפיס את התווית על נייר בצבע אדום, או באותיות אדומות על נייר לבן.
בתמונה: תווית ערך שהונפקה על ידי דואר אוסטרליה בשנת 1978.
תווית ללא ערך לצורך משלוח דואר אשר הודפסה על ידי גורם פרטי, ממשלתי או מסחרי, והודבקה על המעטפה לצד בולי הדואר כאמצעי תעמולה, פרסום מסחרי, או איסוף תרומות לצורכי צדקה.
בתמונה: תווית לאיסוף תרומות עבור הקרן הקיימת אשר הודבקה על מכתב שנשלח מפתח תקווה בתקופה העות’מאנית, לצד בול פנימי של פתח תקווה ובול של הדואר האוסטרי. למטה מוצגות תוויות פרטיות שהונפקו באיטליה (לצורך איסוף תרומות לצלב האדום), בצרפת (פרסומת משנת 1924 לקידום אולימפיאדת פריז), ניו זילנד (פרסומת משנת 1906 לפרסום תערוכה בין-לאומית), ברית המועצות (תווית תעמולה למהפיכה הרוסית), גרמניה (פרסומת מסחרית לחברה לייצור קופסאות פח), שוודיה (פרסומת מסחרית ליצרן בירה), ודנמרק (תווית לאיסוף תרומות לרגל חג המולד) .
תווית דביקה המציגה את השם או הלוגו של חברה מסחרית, או מתמקדת במוצר של החברה. בתחילת המאה ה-20 תוויות אלו שימשו כאמצעי מקובל לחברות מסחריות לפרסם את עצמן, והן נהגו להדביק את התווית על המכתבים ששלחו ללקוחיתיהן, לצד בולי הדואר שנועדו לשלם עבור המשלוח. המצאת חותמות הביול, שכללו פרסומת מסחרית לצד הבול המודפס, החליפה את הצורך להדפיס ולהדביק תוויות פרסומת על המכתבים, וככל שגבר השימוש בחותמות ביול הצטמצם השימוש בתוויות.
בתמונה: תווית פרסומת שהודפסה בדנמרק ונועדה לפרסם מכשירי רדיו. למטה משובצות תווית פרסומת למרגרינה מגרמניה, ותווית פרסומת לחברת ביטוח מישראל.
.jpg)
תווית ללא ערך לצורך משלוח דואר אשר הודפסה במטרה לאסוף תרומות לצורכי צדקה. התווית הראשונה מסוג זה הודפסה באיטליה בשנת 1860 כחלק מאיסוף הכספים למימון המערכה של גריבלדי בסיציליה, ובשנת 1864 הודפסה תווית צדקה למימון אתר הזיכרון לשייקספיר בעיר סטרדפורד בבריטניה. מאז התפתחה התופעה לכל רחבי העולם.
בתמונה: תווית צדקה שהודפסה בבריטניה בשנת 1864 לאיסוף תרומות לאתר הזיכרון לשייקספיר.
תווית ועליה הדפס של צלב אלכסוני, במתכונת המזוהה עם הקדוש אנדרו. תווית זו הודפסה כחלק מדף בולים של קונטרס על מנת להשלים את מבנה הדף שנועד לכלול רק חמישה בולים. נהוג לאסוף את התווית הזו יחד עם הבול הצמוד אליה במאונך או במאוזן, או כחלק מהדף השלם של הקונטרס.
ארבע תוויות ועליהן צלב סנט אנדרו הודפסו בשנת 1850 בשורה התחתונה של הגיליונות שהונפקו על ידי אוסטריה.
בתמונה: בול צמוד לתווית צלב סנט אנדרו משנת 1902, ודף שלם את קונטרס בולים משנת 1906.
ענף איסוף בולאי המתמחה בחקר הטיפול השלם בפריט המועבר בדואר ולאוו דווקא בבול עצמו. תעריפים, נתיבי העברה, צורת גביית דמי הדואר, חותמות הכוונה, חותמות ביטול והגעה, סוגי שירות, סימונים ידניים כולל בתקופת הדואר הקדם בולאי ועוד. בהקשר הבולאי הצר אין כוונה לחקר, למשל, של צורות תיבות הדואר, תולדות הקמת בניני דואר שונים, תולדות האישים שניהלו את מנהלות הדואר, שרי הדואר וכך הלאה.
בתמונה: דף השער של המגזין לתולדות הדואר של ארץ ישראל.
המונח העברי "תטפיס" מאפיין את לוח ההדפסה היצוק ממנו מבוצעת ההדפסה בתהליך של דפוס בלט.
ניתן היה כמובן לבצע את ההדפסה ישירות מלוח ההדפסה המקורי שהורכב על ידי איש הדפוס מרכיבי מתכת בודדים, אולם במרבית המקרים העדיפו לשכפל את לוח ההדפסה המקורי ולצקת ממנו תטפיס. לצורך כך ציפו את לוח ההדפסה המקורי בחומר ששימש כתבנית יציקה, ולאחר שהוא התייבש הסירו אותו מלוח ההדפסה המקורי ויצקו לתוכו את התטפיס.
המונח האנגלי "סטריאוטיפ" והמונח הצרפתי "קלישאה" הפכו למטבעות לשון תרבותיים, המאפיינים התייחסות לבני אדם על פי תבניות מקובעות מראש או שימוש בביטויים שיגרתיים. שני הביטויים שאולים מעולם הדפוס.
בתמונה: בולים זמניים שהונפקו בשנת 1861 בכף התקווה הטובה על ידי יצרן מקומי בתקופה של מחסור בבולים. הם הודפסו תוך שימוש בתטפיס, ומכונים בלשון הבולאים "גושי העץ" (Woodblocks), בגלל חתיכות העץ עליהן הותקן התטפיס לצורך ביצוע ההדפסה.
בתמונה ניתן לראות את הדרך בה נהגו לצפות את לוח ההדפסה המקורי בחומר ששימש כתבנית יציקה. אנשי הדפוס נהגו לדקור את החומר (שכונה בשם "פלונג") במברשת קשה על מנת לוודא שלא יווצרו בועות אוויר שיפגמו ביצירת התבנית.
.jpg)
לאחר שהפלונג התמצק, הסירו אותו מלוח ההדפסה המקורי ויצקו לתוכו את המתכת שיצרה את התטפיס.
מתקן המוצב ברחובות היישוב ומאפשר לשולחי המכתבים לשלשל לתוכו את המעטפה המבוילת. תוכן תיבות הדואר נאסף על ידי אנשי הדואר ומועבר לבתי המיון להמשך טיפול.
בתמונה: בבול, שהונפק בישראל בשנת 2004 לרגל יום הבולאות, מוצגת תיבת דואר שהוצבה ברחובות ארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי.
אחד מכלי העזר המשמשים את אספני הבולים. תיבת ההזעה מסייעת בהפרדה של בולים לא משומשים שנדבקו זה לזה.
כאשר מדובר בבולים לא משומשים, רצוי שלא להשרות אותם בקערת מים כפי שמקובל לגבי בולים משומשים. השטיפה במים תגרום להמסת שכבת הדבק, ותפגע בערך הכספי של הבולים. השימוש בתיבת הזעה מאפשר לרכך את שכבת הדבק מבלי לפגוע בה.
תיבת הזעה מורכבת משכבת ספוג עבה, שבחלקו העליון יש משטח מחורר עליו מניחים את הבולים שנדבקו זה לזה. מספיגים רק את חלקו התחתון של הספוג במים, כך שלא ייווצר מגע בין המים ובין הבולים, וסוגרים את התיבה. שכבת האדים שמצטברת בחלקה העליון של התיבה מרככת את הדבק של הבולים, ומאפשרת להפריד ביניהם.
רצוי להשתמש בתיבת הזעה גם כאשר רוצים להוריד ממעטפה בולים אשר הודפסו בדיו מסיסה במים. השרייה של בולים כאלו בקערת מים עלולה לפגום בבול, בעוד השימוש בתיבת הזעה מונע את המגע בין הדיו הרגישה ובין המים.
בתמונה: דוגמה לתיבת הזעה העשוייה חומר שקוף. במבט מן הצד ניתן להבחין בשכבת הספוג העבה שבחלקה התחתון של התיבה ובמשטח המחורר עליו מניחים את הבולים, אשר מונע מגע ישיר בין הבולים ובין הספוג הרטוב.
תיבה המותקנת ליד ביתו של הנמען, ובתוכה מניח הדוור את דברי הדואר שעליו למסור.
בתמונה: בול שהונפק במקסיקו בשנת 2018 ובו ציור של דוור המניח את המכתבים שהביא בתיבת המכתבים של הנמען.
תופעה נפוצה בבולי ארצות הברית שהודפסו בשנות השישים והשבעים של המאה ה-20. ברבים מן הבולים ניתן לראות מעין הדפסה כפולה של חלק מפרטי העיצוב, הנראית כמו הילה ברקע הבול. התופעה אינה אחידה, ואינה חוזרת על עצמה בעקביות במיקום קבוע או לגבי פרט מידע קבוע בעיצוב הבול.
בשנת 1963 החלה ארצות הברית להדפיס שכבה של דיו זרחנית על חלק מן הבולים שלה, הן בולים חדשים והן בולים מן המניין שהונפקו בשנים קודמות והודפסו מחדש במהדורה נוספת. הדיו הזרחנית נועדה לאפשר למכונות המיון האוטומטיות לאתר את הבול המודבק על המעטפה. הדיו הזרחנית הודפסה בשלב האחרון של ייצור הבול, לאחר שכל יתר הצבעים כבר הודפסו. מאחר והדיו בה השתמשו באותה עת לא התייבשה מספיק מהר, קרה לעיתים מזומנות שלוח ההדפסה עם הדיו הזרחנית קלט חלק מן הצבע בגיליון אחד, והעביר אותו אל הגיליון הבא אחריו.
בתמונה: בול אמריקאי מן המניין שהונפק בשנת 1959, והודפס מחדש לאחר שנת 1963. בהגדלה ניתן לראות את ה"הילה" של צבע שחור ואדום שנוצרה מעל ההדפסה המקורית כתוצאה מהוספת הדיו הזרחנית כאשר הדיו הצבעונית בגיליון הקודם היה עדיין רטוב. דמות הרפאים הזו שנבעה מן התיוג של הבול בדיו הזרחנית הקנתה לתופעה את שמה.
תכן הוא מונח שנטבע ע"י האקדמיה ללשון עברית, ונועד לאפיין את מכלול העיצוב של הפריט הבולאי.
בתמונה: תרשים בעיפרון של בול מועדים לשמחה תשי"ב. נוצר על ידי האמן ווילי ווינד כחלק מתהליך הכנת הגלופה להדפסת הבול. בתרשים שילב המעצב את כל מרכיבי התכן, כולל האיור והכיתוב הנלווה.
בול לא חתום ועם דבק מקורי, שמצבו זהה לזה שהיה כאשר יצא מבית הדפוס.
המונח נקבע ע"י האקדמיה ללשון העברית אך לא השתרש בציבור האספנים דוברי העברית. נהוג להשתמש במונח הלועזי "מינט" (Mint).
בתמונה: תעודת מומחה המעידה כי הבול שנבחן על ידי המומחה הוא במצב מקורי.
תעודה כתובה וחתומה על ידי מומחה בתחומו המאשר כי הפריט הבולאי נבחן ונמצא תקין. בתעודה צריך שיופיעו תיאור מקיף של הפריט הבולאי, כולל תמונה שלו, בצירוף רישום מפורט של כל הפגמים הקיימים בפריט, אם התגלו כאלו.
בתמונה: תעודת מומחה שניתנה לצמדת לוח של בול דואר עברי ומאשר כי אכן מדובר בתשנית נדירה במצב תקין.
בולים ששימשו כאמצעי לקידום מסרים דתיים. בשנת 1895 הנפיקה פורטוגל סידרת בולים שהוקדשה לסנט אנתוני מפדואה, והדפיסה בצידם האחורי של הבולים את נוסח התפילה שחיבר. איטליה הנפיקה בשנת 1923 בולים שהוקדשו להפצת הדת הנוצרית, ובשנת 1926 בולים שהוקדשו לסנט פרנסיס מאסיזי. בשנים שלאחר מכן הונפקו בולים רבים מספור בכל רחבי העולם אשר הוקדשו למסרים דתיים.
בתמונה: בול שהונפק בשנת 1895 על ידי פורטוגל והציג את המסר הדתי של סנט אנתוני מפדואה. למטה ניתן לראות את תפילתו של אנתוני מפדואה אשר הודפסה בצידם האחורי של הבולים.
בולים שהונפקו על ידי איטליה בשנת 1923 ובשנת 1926 וכללו מסרים דתיים.
ידועים מקרים רבים בהם התירו רשויות הדואר להדפיס פרסומת מסחרית בצידו האחורי של הבול, או על תוויות הצמודות לבול, אולם הנפקת בולים המכילים פרסומת למוצר מסחרי בוצעה לעיתים נדירות. קוסטה ריקה הייתה המדינה הראשונה שהנפיקה בול דואר הכולל פרסומת למוצר מסחרי, כאשר בשנת 1923 היא הוסיפה הדפס רכב בדמות שק קפה על בולים קיימים. קובה הנפיקה בשנת 1937 בולים לפרסום תעשיית הסוכר של המדינה, ובשנת 1939 בולים לפרסום תעשיית הטבק. בשנת 1998 הנפיקה ברזיל בול לקידום תעשיית מיץ המנגו שלה.
בתמונה: בול שהונפק בברזיל בשנת 1998 כפרסומת לתעשיית מיץ המנגו שלה. למטה משולב בול שהונפק בקוסטה ריקה בשנת 1923 לפרסום תעשיית הקפה, ובול שהונפק בקובה בשנת 1939 לקידום תעשיית הטבק.
תערובת של בולים המיועדת למכירה כמותית אשר נאספה מן התכתובת השוטפת שנשלחה לבנקים או למוסדות פיננסיים אחרים. חלק ניכר מן המכתבים המתקבלים במוסדות שכאלו נשלחו בדואר רשום, והודבקו עליהם בולים בערכים נקובים גבוהים. מסיבה זו תערובת שמקורה במוסדות פיננסיים נחשבת לתערובת איכותית המבוקשת על ידי האספנים.
בתמונה: תערובת של בולים הכוללת ערכים נקובים גבוהים.
תערובת של בולים המיועדת למכירה כמותית אשר נאספה על ידי אירגוני צדקה למטרת איסוף כספים. חלק ניכר מן המכתבים, הנאספים לרוב מאנשים פרטיים על ידי מתנדבי אירגון הצדקה, כוללים בולים רגילים מן המניין או בולים שהונפקו לרגל החגים. מסיבה זו תערובת שמקורה במוסדות צדקה נחשבת לתערובת פחות איכותית וכוללת במרבית המקרים עותקים כפולים רבים מהבולים הנמצאים במחזור באותה עת.
בתמונה: תערובת של בולים הכוללת בעיקר בולים בערכים נקובים נמוכים ובולי חג.
תערוכת בולים בימינו היא בד"כ תחרותית - בענפי תחרות מוגדרים כמו בולאות מסורתית, נושאים, תולדות הדואר, דואר אוויר ועוד. המציגים המתחרים זוכים במדליות ותעודות לפי הערכת צוות שופטים מוסמך. בתערוכות לרוב גם יריד של סוחרי בולים ושירותים בולאיים ופעילות נוער מאורגנת.
בתמונה: מראה כללי של אולם תערוכת הבולים "ישראל 2008". במרכז האולם מרוכזים דוכני הסוחרים, ועל מרבית השטח מוצבים לוחות התצוגה בהם הותקנו האוספים.
מחיר המשלוח של דבר דואר, המותנה בדרך כלל במרכיבים דוגמת יעד המשלוח, משקל דבר הדואר, והשירותים המיוחדים הנדרשים עבורו (רישום או דחיפות המשלוח).
בתמונה: תעריפי המשלוח של דואר ישראל בשנת 1951, כפי שהודפסו על הכריכה הפנימית של קונטרס בולים אשר הונפק על ידי השירות הבולאי ב-7 בינואר 1951.
בתחילת המאה ה-20 הציעו חברות הרכבת בבריטניה שירות מיוחד להובלת מכתבים בין תחנות הרכבת. השולח יכול היה למסור את המכתב באחת מתחנות הרכבת ולבחור בין האפשרות בה המכתב יגיע אל תחנת הרכבת הדרושה, שם ימתין לנמען שיבוא ויקח אותו, או שהמכתב ימסר על ידי הנהלת הרכבת לבית הדואר הקרוב למקום מגוריו של הנמען. שירות זה היה מהיר יותר מזה של הדואר, והוא זכה לביקוש רב. הממשלה הבריטית אישרה את הפעלת השירות הזה (למרות שלדואר היה מונופול על העברת מכתבים) בתנאי שעל המכתב יודבק בול דואר בערך נקוב של פני אחד, שהיה התעריף הרגיל למשלוח מכתבים בתוך בריטניה.
חברות הרכבת הנפיקו בול פרטי בערך נקוב של 2 פני, אשר נועד לממן את עלות הבול הממשלתי ואת התעריף הנוסף שנגבה על ידי הרכבת.
השירות להובלת מכתבים בוטל בשנת 1922, ומאז התמקדו חברות הרכבת בהובלת חבילות בלבד.
בתמונה: בול פרטי בערך נקוב של 2 פני שהונפק על ידי חברת הרכבת.
חלק מן האוסף אותו בחר האספן לארגן במתכונת מוסכמת ולהציג אותו לציבור במסגרת תערוכת בולים.
בתמונה: תצוגה המתמקדת בדואר המושבות היהודיות מתוך אוסף תולדות תולדות הדואר של ארץ ישראל שבנה האספן צבי אלכסנדר. האוסף שמור במוזיאון אלכסנדר לתולדות הדואר והבולאות, וחלקו מוצג בתצוגת קבע ובתערוכות מתחלפות המתקיימות במוזיאון
חלק מלוח ההדפסה אותו ניתן היה לשלוף ולהחליף בחלק אחר אשר נתקע במקומו. שימוש בשיטה זו איפשר להדפיס בולים שונים תוך שימוש באותו לוח הדפסה. דוגמה בולטת להפעלת דרך פעולה זו מהווים הבולים הראשונים שהונפקו בהאיטי, שם הודפסה סדרה שלמה בת שישה ערכים נקובים תוך שימוש באותו לוח הדפסה, כאשר ניתן היה לשלוף מתוכו את החלק שהכיל את הערך הנקוב ולתקוע במקומו ערך נקוב שונה.
בתמונה: הבול בעל הערך הנקוב הגבוה בסדרת הבולים הראשונה שהונפקה בהאיטי בשנת 1881. למטה משובצים יתר הערכים הנקובים בסידרה.
הדפס רכב שהוטבע בשנת 1902 על בולים של איסלנד אשר הוצאו מתוקף והוחלט להחזירם לשימוש.
בחודש אוקטובר 1902 הונפקו באיסלנד בולים חדשים ועליהם דמותו של מלך דנמרק קריסטיאן ה-9. דואר איסלנד החליט להוציא מתוקף את הבולים הקיימים, והציע לציבור להחליף אותם בבולים החדשים. בדיעבד התברר לאנשי הדואר שבידי הציבור היו כמויות גדולות מאוד של בולים, ובמחסני הדואר הלכו והצטברו מאות אלפי בולים שיצאו מתוקף. מאחר וחבל היה להשמיד כמות כל כך גדולה של בולים, הוחלט להחזירם לתוקף לתקופה בת שנתיים, תוך הוספת הדפס רכב שיוגיע כי הבולים חזרו לתוקף
על הבולים הודפסה המילה האיסלנדית שמשמעותה "תקף" בצירוף השנים בהם הבולים יהיו בתוקף. הוספת הדפס הרכב בוצעה על ידי בית דפוס מקומי, ובמהלך העבודה נוצרו תשניות רבות מאוד שהפכו את הבולים האלו למקור מחקר ואיסוף בולאי.
בתמונה: בול שהוחזר לתוקף באיסלנד בשנת 1902, ועליו הדפס רכב על המילה האיסלנדית שמשמעותה "תקף" (I GILDI).
הדפס רכב שנוסף בשנת 1911 על בולי רכבת של ניקרגואה במטרה להסב אותם לשימוש כבולי דואר. פעולה זו בוצעה בתקופה בה היה במדינה מחסור חריף בבולים, והסבת בולי הרכבת נועדה לפתור את הבעיה באופן זמני. הדפסי הרכב כללו את המילים "דואר" (CORREO) ו-"תקף" (VALE) לצד הערך הנקוב החדש של הבולים.
הוספת הדפס הרכב בוצעה לעיתים בצד הקידמי של בולי הרכבת ולעיתים בצד האחורי של הבולים. ידועים גם מקרים בהם בולי רכבת שהוסבו לבולי דואר הוסבו במועד מאוחד יותר חזרה לשימוש כבולי הכנסה.
בתמונה: בול רכבת שהוסב על ידי ניקרגואה בשנת 1911 לשימוש כבול דואר, וזאת על ידי הוספת הדפס רכב מתאים על חזית הבול. למטה ניתן לראות את שני הצדדים של בול רכבת מניקרגואה שהוסב לבול דואר על ידי הדפסי רכב משני הצדדים.
מונח המתייחס למגוון הדרכים הקיימות להעברת מידע בין אנשים. במשך מאות שנים היווה מערך הדואר את אמצעי התקשורת העיקרי להעברת מידע בין אנשים שלא יכלו להיפגש פנים אל פנים. מאז מחצית המאה ה-19 פותחו בהדרגה אמצעים אחרים, דוגמת הטלגרף, הטלפון ורשת האינטרנט, שהחליפו במידה רבה את מערך שירותי הדואר.
בתמונה: שני בולים שהונפקו בהולנד בשנת 1989, ובהם מתוארת "מערכת תקשורת" בין ילדים המורכבת משתי קופסאות המחוברות בחוט מתוח.
שיטת דפוס המבוססת על חימום והמסה של שרף, הנצמד אל פני הבול מעל שכבת הדיו ויוצר תבניות בולטות. שיטה זו מאפשרת להדגיש את הציור המשולב בבול, וליצור עליו קטעים מבריקים.
שיטת התרמוגרפיה להדפסת בולים הופעלה לראשונה בטורקיה בשנת 1966, ומאז שולבה בהדפסת בולים רבים במדינות רבות בעולם.
בתמונה: בול שהודפס בטורקיה בשנת 1967. בהגדלה ניתן לראות את הקווים הבולטים והמבריקים שהודפסו בשיטת התרמוגרפיה.
ביטוי בספרדית שנועד לציין כי הערך הנקוב בבול מהווה תשלום מיוחד הנגבה בנוסף לדמי הדואר הרגילים. כיתוב זה הופיע על בולים מסוג מס דואר שהונפקו בספרד בשנים 1898 ו-1899, ונועדו לממן את הוצאות המלחמה של ספרד כנגד ארצות הברית.
בתמונה: בול "תשלום נוסף" שהונפק בספרד בשנת 1898. בהגדלה מופיע הביטוי "תשלום נוסף" (RECARGO) המשולב בתחתית הבול.
טכניקת ייצור מכנית המאפשרת לשלב בגלופת הבול דגמים סימטריים המהווים חלק מעיצוב הבול. טכניקה זו שימשה בשנת 1840 להדפסת מרכיבים מסוימים בבול הפני השחור, ומאז נעשה בה שימוש מעת לעת בהנפקת בולים שונים ברחבי העולם.
בתמונה: בול שהונפק בארצות הברית בשנת 1975. הרקע מורכב מדגם סימטרי שנוצר בטכניקה של תשליב.
שוני בין בול לבול בלוח הדפוס עצמו או בין הדפסות שונות. השינויים יכולים להיווצר בכל אחד משלבי ההנפקה, הן בשלב ההדפסה והן בשלב הניקבוב. קיימות תשניות רבות מאוד, דוגמת תשניות לוח, תשניות נייר, תשניות דבק, ניקבוב, הדפסי רכב, דפוס, זרחן, וצבע.
ההחלטה האם יש להתייחס לבול השונה כאל בול חדש, או להתייחס אליו כתשנית של הבול המקורי, אינה מבוססת על הגדרות מדוייקות, אלא תלויה בשיקול דעתו של עורך הקטלוג.
בתמונה: צמודה בת ארבעה בולים שהונפקה בפקיסטן ועליה הדפס רכב ששינה את הערך הנקוב של הבולים. כתוצאה מטעות בסדר האותיות של הדפס הרכב בבול השמאלי העליון נוצרה תשנית.
תשנית המופיעה באחד הבולים במיקום קבוע בגיליון השלם, וחוזרת על עצמה בכל גיליונות הבולים שהודפסו.
בתמונה: בול שהונפק בארץ ישראל המנדטורית בשנת 1918. בבול שבמיקום מספר 130 בגיליון קיימת תשנית שבאה לידי ביטוי בחוסר של אחת הנקודות שבין האותיות EEF בתחתית הבול.
חלק מתוך גיליון דואר הכולל מספר בולים הצמודים יחד.
בתמונה: שחזור של גיליון שלם מן הבול הראשון של הולנד. הגיליון, שכלל 100 בולים, הודפס במתכונת של ארבעה תת גיליונות של 25 בולים כל אחד. מבנה הגיליון שוחזר בעקבות מחקר מקיף של מאפייני הבולים, מאחר ולא שרד גיליון שלם מקורי מהבול הזה. למטה ניתן לראות גיליון שלם של בול שהונפק בצרפת במחצית המאה ה-20. הגיליון השלם כלל 96 בולים והוא חולק לארבעה תת-גיליונות שבכל אחד מהם 24 בולים.
