תחיית הימאות העברית

ספנות וימאות עברית לא התקיימו בתקופה העות’מאנית, ורק עם כיבוש הארץ בידי הבריטים השתנה המצב. החלת שלטון המנדט על הארץ הביא לפרץ של יוזמות כלכליות לצד גידול מתמיד של האוכלוסייה. מאחר שלא היו כאן תעשייה וחקלאות שיכלו לספק את צרכי התושבים ואת צרכיהם של אנשי הממשל והצבא הבריטי, גדל היבוא שהגיע מאירופה דרך הים. אניות זרות רבות הגיעו לארץ לנמלי חיפה, תל-אביב ויפו, והמטענים שונעו ליעדם במשאיות וברכבות.
הפוטנציאל הכלכלי הטמון בענף הספנות העתיר בהון ובכוח-אדם, לא נעלם מעיני אנשי עסקים ביישוב, ומשך גם את תשומת לבה של הנהגתו. במהלך עשרים השנים שבין סוף מלחמת העולם הראשונה לבין פרוץ מלחמת העולם השנייה הופעלו בארץ-ישראל מספר קווי אניות, שפעלו במזרח הים התיכון ובים השחור. בה בעת עלה הצורך בהכשרה למקצוע הימאות ונפתחו שני בתי-ספר ימיים. בירקון ובנמל חיפה פעלו תנועות נוער ימיות. כל אלה הניחו את היסוד להקמת צי הסוחר וחיל הים של מדינת-ישראל.

החלוץ, התרע"ט, יפו - התחלה
חברת הספנות אסדות וספנות חופית רכשה בשנת 1919 אניית קיטור קטנה, שנקראה החלוץ, במטרה להוביל מטענים לאורך חופי מזרח הים התיכון. אחד ממלחיה היה ירמיהו הלפרן Helpern, בנו של מיכאל הלפרן, שהעלה את רעיון הקמת ארגון השומר. מיכאל הלפרן אף הגה – כבר בימי העלייה הראשונה - תוכנית להקמת צי עברי אשר יעלה את יהדות הגולה לארץ. בפברואר 1921 טבעה החלוץ, הספינה העברית הראשונה, מול חופי ארץ-ישראל.
בשנת 1927 נכנסה לשירות בהובלת מלט ספינת מפרש ממונעת בשם גוזל בבעלות מפעל המלט נשר. בשנת 1928 פיקד עליה רב-חובל זאב הים בהפלגותיה בין נמלי מזרח הים התיכון. לאחר פרישתו מתפקיד זה, פעל זאב הים לקידום הימאות והספנות לאורך שנים רבות.

שרה א’, התרצ"ו, חיפה - הכשרה
הכשרת נוער לימאות החלה בראשית שנות ה-20 במסגרת תנועות הנוער הימיות הפועל, מכבי, אליצור ועוד. ביניהן בלטה אגודת יורדי-ים זבולון, שהכינה את חבריה להפליג על אניות סוחר. ירמיהו הלפרן, ממקימי המחלקה הימית בבית"ר, הקדים להבין את החשיבות העצומה שבהכשרת בני-נוער למקצוע הימאות. ביוזמתו נפתח בשנת 1934 בנמל צ’יוויטאווקיה שבאיטליה בית-ספי ימי עבור תלמידים יהודים. בוגריו קיבלו סרטיפיקטים לעלייה לארץ. ספינת האימונים של בית-הספר, שרה א’, הגיעה לנמל חיפה בשנת 1936 ותלמידי בית הספר על סיפונה. אירוע זה השפיע על צעירים ביישוב ללכת לבית-ספר ימי. הסוכנות היהודית הקימה בשנת 1938 בית-ספר ימי בצמוד לבית-הספר המקצועי שליד הטכניון בחיפה. לימים שירתו בוגרי שני בתי-הספר בתפקידים בכירים בחיל הים ובצי הסוחר הישראלי.

הר ציון, התרצ"ו, תל-אביב - צי סוחר
חברת ללויד ימי ארץ-ישראלי הפעילה שתי אניות מעורבות - משא ונוסעים. הן הפליגו בקו חיפה-איסטנבול-קונסטנצה, לשם יצאו פרי-הדר ומשם יבאו בין השאר עץ ובקר. על אחת מהן, הר-ציון, פיקד רב-חובל אריך הירשפלד, ימאי ותיק, שנאלץ לברוח מגרמניה הנאצית. כאחד הימאים המקצועיים, שעלו ארצה מארצות שונות בשנות ה-30, היה בין מניחי התשתית המקצועית לצי הסוחר בארץ. על סיפון הר-ציון התקיים ביוני 1937 כנס היסוד של חבל ימי לישראל, ארגון ששם לו למטרה את קידום החינוך הימי בקרב הנוער בארץ-ישראל. בין מקימיו היה המהנדס עמנואל טובים, ממייסדי זבולון, שפעל רבות לקידום הספנות בארץ-ישראל.
בקו חיפה-טריאסט הפליגה בשנים 1936-1934 אנייה לבנה והדורה. תל-אביב בבעלות ארנולד ברנשטיין, איל ספנות יהודי מהמבורג, הייתה אניית נוסעים ומטען. בקרב אנשי הצוות היו יהודים, שמצאו כך דרך להימלט מגרמניה הנאצית.

קומץ האנשים וכלי-השייט המתוארים כאן הם רק חלק קטן מפעילות אינטנסיבית למען תחיית הספנות העברית בארץ-ישראל בתקופת שלטון המנדט הבריטי.

ד"ר דניאלה רן, היסטוריונית של תולדות הספנות בארץ-ישראל ובמדינת ישראל