שעוני שמש בארץ ישראל

תזוזת הצל, המוטל על פני הקרקע בעקבות תנועתה המדומה של השמש ברקיע, עוררה את תשומת לבו של האדם עוד מימים קדומים. תופעה זו נוצלה לצורך התכנון של שעון שמש, הכלי הראשון שאיפשר לאדם למדוד את הזמן החולף, ולקבוע את השעה המדויקת לצורכי עבודה ופולחן.

בצורתו הפשוטה ביותר מורכב שעון השמש ממוט ניצב (גנומון), המטיל את צילו על לוח שעליו סומנו קווים בחצי עיגול. עם הזמן שוכללה צורתו של שעון השמש, ופותחו דרכים לשיפור הדיוק במדידה.

התייחסות מוקדמת בספרות העולם לקיומו של שעון שמש נמצאת בתנ"ך. בספר מלכים ב’ כ, י"א, מתואר האות שהציג הנביא ישעיהו בפני המלך חזקיהו כהוכחה לאמיתות נבואתו אודות תבוסת צבא אשור: "וַיָּשֶׁב אֶת הַצֵּל בַּמַּעֲלוֹת אֲשֶׁר יָרְדָה בְּמַעֲלוֹת אָחָז אֲחֹרַנִּית עֶשֶׂר מַעֲלוֹת". לדעת החוקרים, שעון השמש המכונה בתנ"ך בשם "מעלות אחז", והוקם ככל הנראה בימיו של המלך אחז (742 -727 לפני הספירה), היה קיר בנוי אשר הטיל את צילו בשעות הבוקר על גרם מדרגות שנבנה ממערב לו.

הרובע היהודי, ירושלים

בתחילת שנות ה-70, בחפירות הארכיאולוגיות שהתקיימו בירושלים העתיקה לאחר מלחמת ששת הימים, התגלה במזרח הרובע היהודי, בין שרידי המבנה המפואר שזכה לשם "בית המידות", שעון שמש נייד עשוי אבן. גובהו של השעון כ-11 ס"מ, והתחריט המפאר את דפנותיו מעיד כי מדובר בחפץ יוקרתי ששימש בבית אמידים במאה ה-1 לספירה. בצידו העליון של לוח השנתות הקעור שולב מוט אופקי עשוי ברונזה, המכונה בלשון המשנה "מסמר של אבן שעות" (מסכת כלים יב, ה).
בבול נראה שיחזור ממוחשב של השעון, על-פי תצלום של פיני חמו.

מסגד אל ג’זאר, עכו

אחד משעוני השמש היפים ביותר בישראל נבנה בשנת 1786 בחצר מסגד אל ג’זאר בעכו. אורכו של לוח השנתות המעוטר, העשוי שיש, הוא 78 ס"מ ורוחבו 50 ס"מ. שעון שמש זה הוא מהטיפוס הקוטבי, שבו לוח השנתות מותקן בזווית של 33 מעלות ביחס לפני הקרקע, בהתאם לקו הרוחב הגיאוגרפי שבו נמצאת עכו, וראש הלוח פונה אל הקוטב. בחזית השעון מגולפת כתובת הקדשה -  "זהו שעון שמש של מסגד אל-אנוואר אל-אחמדי המוקדש לתועלת הבריות, שהוא הקדש של השר הנכבד, המפורסם והמפואר חאג’ אחמד באשא אל-ג’זאר, יגמול לו האל הסלחן. נבנה על-ידי אבראהים אל-פרדי הכורדי, בשנת 1201 להג’רה של הנביא".

בית הכנסת זהרי חמה, ירושלים

בשנת 1908 נבנה שעון שמש גדול מן הטיפוס המאונך על הקיר הדרומי של בניין בית המדרש זהרי חמה ברחוב יפו בירושלים. הוא תוכנן והוקם על-ידי משה שפירא, יהודי בן היישוב הישן ויליד שכונת מאה שערים, שלמד את מלאכת בניית שעוני שמש מאריה לייב גורדון, מחנך מלומד שפעל בירושלים באותן שנים, ומעיון בספרו של הגאון מווילנה. לוח השנתות הוא בקוטר של 5 מטרים, ומסומנים עליו קווים המציינים כל 5 דקות. המוט המטיל צל מותקן בזווית, מקביל לציר כדור הארץ. לצד שעון השמש הותקנו שני שעונים רגילים, האחד הציג את השעה האירופית והשני את "זמן ארץ ישראל".