חנוכה
 

חג החנוכה נועד לציין את ניצחון המכבים על אויביהם, המלכים ההלניסטים מבית סלווקוס, ואת הנס שנעשה בזמן חידוש עבודת הקודש בבית המקדש בירושלים.
בשנת 167 לפני הספירה אסר המלך ההלניסטי אנטיוכוס הרביעי על התושבים היהודים של ארץ ישראל ללמוד תורה ולקיים את מצוות היהדות. מתתיהו החשמונאי ובניו הנהיגו את העם למרד כנגד השלטון האכזר, ולאחר קרבות קשים הצליחו לשחרר את ירושלים ואת בית המקדש.
בתלמוד הבבלי (מסכת שבת כא, ב) מתואר כיצד מצאו המכבים בבית המקדש רק פך אחד קטן של שמן טהור, אשר ניתן היה להדליק אתו את מנורת המקדש ליום אחד בלבד. נעשה נס והשמן הספיק לשמונה ימים, עד שהושלמה הכנת כמות נוספת של שמן טהור. לזכר הנס נקבע כי החג ימשך שמונה ימים.
בכל אחד משמונת ימי החג נהוג להדליק נרות בפתח הבית, על מנת לפרסם את הנס. עם השנים פותחו בקהילות ישראל ברחבי העולם דגמים שונים של "מנורות חנוכה", שבהן ניתן היה להדליק את שמונה הנרות. מנורות אלו נקראות בשם "חנוכייה".
לזכר נס פך השמן נהוג בחג החנוכה לאכול מאכלים מטוגנים בשמן, דוגמת הסופגנייה העשויה בצק מטוגן בשמן, שאותה נהוג למלא בריבה. כמו כן בחג נוהגים הילדים לשחק בסביבון, ולקבל "דמי חנוכה".