הצהרת כורש

בשנת 586 לפני הספירה כבש נבוכדנצר מלך בבל את ירושלים, שרף את בית המקדש והגלה רבים מתושביה של ממלכת יהודה. גלות בבל הסתיימה עם כיבוש האימפריה הבבלית על-ידי כורש, מלך פרס ומדי, שפרסם הצהרה שבה העניק ליהודים את הזכות לחזור אל יהודה ולהקים את בית המקדש בירושלים.

התיאור בתנ"ך
בשנת 539 לפני הספירה, לאחר שהצליח לאחד תחת שלטונו את ממלכות פרס ומדי, הכניע המלך כורש את האימפריה הבבלית. הוא ייסד את האימפריה הפרסית האדירה, אשר שלטה על שטחים נרחבים מהודו במזרח ועד מצרים במערב.
זמן קצר לאחר מכן, בשנת 538 לפני הספירה, פרסם המלך כורש את ההצהרה שתוכנה השתמר בספר עזרא:
וּבִשְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס...הֵעִיר ה’ אֶת רוּחַ כֹּרֶשׁ מֶלֶך ְפָּרַס וַיַּעֲבֶר קוֹל בְּכָל מַלְכוּתוֹ וְגַם בְּמִכְתָּב לֵאמֹר: כֹּה אָמַר כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס. כֹּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי ה’ אֱלֹהֵי הַשָּׁמָיִם וְהוּא פָקַד עָלַי לִבְנוֹת לוֹ בַיִת בִּירוּשָׁלַ‏ם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה. מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ יְהִי אֱלֹהָיו עִמּוֹ וְיַעַל לִירוּשָׁלַ‏ם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה וְיִבֶן אֶת בֵּית ה’ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוּא הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלָ‏ם (עזרא, פרק א’).

הגליל של כורש
רבים מחוקרי התנ"ך בעידן המודרני הטילו ספק בנוסח ההצהרה כפי שהופיע בספר עזרא. בין היתר הם טענו כי לא ייתכן שמלך פרס יפרסם הצהרה בשפה העברית, ויצהיר שפעל בשליחות אלוהי ישראל.
בחפירות ארכיאולוגיות, שנערכו בשנת 1879 בתל העתיק של העיר בבל, התגלה גליל חימר ועליו כתובת ארוכה בשפה האכדית. בכתובת זו נכללה פנייה של המלך כורש אל תושבי בבל, שבה הוא מצהיר כי פעל בשליחותו של האל הבבלי מרדוך. "אנוכי כורש מלך בבל.... מַרְדֻךְּ האדון הגדול...ברך אותי...וכוננתי להם מקדש עולמים. כינסתי את כל תושביהם והשבתי את מקום מגוריהם". ממצא ארכיאולוגי זה חיזק את הדעה שכורש גילה יחס אוהד וסובלני כלפי כל העמים שבהם שלט, וכי ההצהרה המופיעה בתנ"ך משקפת אמת היסטורית.
בגוף הבול מוצג הגליל של כורש. ברקע הבול משולבים עיטורים שעוצבו בהשראת אמנות פרסית.

התצלום באדיבות המוזיאון הבריטי © The Trustees of the British Museum

פחוות יהודה
בעקבות הצהרת כורש, שבו חלק מגולי בבל אל ירושלים, בנו את בית המקדש, והקימו מדינת חסות יהודית שנקראה בשם "יהוד מדינתא". בשובל הבול מוצג מטבע שהוטבע בפחוות יהודה במחצית המאה ה-4 לפני הספירה, בתקופת שלטון פרס. על צד הפנים של המטבע מופיע פרח השושן, ועל גב המטבע, לצד בז פרוש כנפיים, משולבת הכתובת "יהד" באותיות עבריות עתיקות.
 

המטבע מאוסף מוזיאון ישראל, ירושלים. תצלום:  מוזיאון ישראל.