הדסים לבשמים
להדס משמעויות סמליות רבות. ההדס נתפרש כ"ענף עץ עבת" בציון ארבעת המינים בסוכות (ויקרא כג, מ). ההדס נזכר במנהגי קהילות היהודים השונות, לדוגמא: יש שנוהגים לברך עליו בשעת מילה וטקס פדיון הבן. בטקסי חתונה, יש שמעטרים את החתן בענפי הדסים, רוקדים לפני החתן והכלה ומנופפים בענפי ההדסים.
במוצאי השבת נערך טקס ההבדלה, ובו מבדילים בין היום השביעי לששת ימי המעשה. בטקס נאמרות ארבע ברכות: על כוס היין (ברוך פרי הגפן), על הבשמים (בורא מיני בשמים), על האור (ברוך בורא מאורי האש) וברכת הבדלה בין קידוש לחול.
לברכת הבשמים משמשים צמחים שונים, ביניהם ענף ההדס שעל שמו נקראת קופסת הבשמים. ההדסים מעוצבים בצורות שונות ורבות. הצורה הנפוצה ביותר היא המגדל. צורה זו, לעתים קרובות, היא חיקוי למגדלי הערים: דגלים מתנוססים בראשם, יש בהם שעונים, וניצבים עליהם שומרים. סיבות רבות לעיצובו המיוחד של הכלי: המגדל מסמל את ירושלים והמקדש; אפשר שצורת המגדל היא תוצאת חיקויים של מגדלי ימי הביניים, שנשמרו בהם אוצרות הבשמים מן המזרח, אפשר שמקורה בדמיון לכלי פולחן כנסייתי, יש שראו בצורה זו צורה שנועדה להבעת פסוק משיר השירים. הדסים קיימים גם בצורות אחרות ובמגוון רחב ביותר. ביניהם מיכלים לבשמים בצורות כדורים, פירות הניצבים על גבעול, ציפורים פורשות כנפיים, דגים עשויים חוליות כסף ועוד. אולם יהיו אשר יהיו הסיבות לכך – ההדס דמוי המגדל, בכל עושר צורותיו, הוא כלי יהודי מובהק לשמירת בשמים בטקס ההבדלה.
על גבי מעטפת היום הראשון ומסביב לבולי הקונטרס מופיעה מפה לשבתות ולחגים. מרכז אירופה, המאה ה- 19, רקמת חוט צמר על כותנה. השאלת בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי למוזיאון ישראל בירושלים.