בול 100 שנה לעיתונות העברית

 ביום שישי, ראש חודש אדר תרכ"ג (20 בפברואר 1863) הופיע בירושלים העיתון העברי הראשון בארץ בשם "הלבנון". שלושה היו עורכיו: יואל משה סלומון, יחיאל בריל ומיכל כהן. מגמת העיתון הייתה לספק ידיעות מהנעשה בארץ ישראל ולהגיב על אירועי היישוב.

אע"פ שהניסיון העיתונאי של העורכים לא היה רב, אנו מוצאים, כבר בגיליונות הראשונים של "הלבנון", את כל המדורים המקובלים: אינפורמציה, פובליצסטיקה, דברי ספרות ומדע.

העיתון העברי השני "חבצלת" הופיע בירושלים חודשים מספר אחרי "הלבנון" (י"ד מנחם אב תרכ"ג 30 ביולי 1863) ביוזמתו של ישראל ב"ק – חלוץ הדפוס העברי ואחד מראשוני החקלאים בגליל העליון. שני העיתונים היו אדוקים במסורת אולם בדעותיהם לגבי הדרכים המובילות ליישוב הארץ וחילוקי דעות  אלה גרמו לסגירת בתי הדפוס.

"הלבנון", לאחר שהופסק בחורף תרכ"ד (1964) התחיל להופיע ביוזמת עורכו בפאריס ולאחר מכן במאינץ שבגרמניה.  הופעת העיתון "חבצלת" חודשה לאחר הפסקה של שבע שנים (בסוף תר"ל 1870) ומאז נמשכה בקביעות במשך עשרות שנים בעריכתו של ישראל דב פרומקין – חתנו של ישראל ב"ק. "חבצלת" הופסקה סמוך לפרוץ מלחמת העולם הראשונה. מאז הופעתם של "הלבנון" ו"חבצלת" החלה העיתונות העברית להתרבות ולהתגוון. אליעזר בן יהודה פתח בשנות תרמ"ד – תרמ"ה (1885-1884) בהוצאת עיתונות חילונית-מודרנית ובימי העלייה השנייה החלה להופיע עיתונות פועלית וסוציאליסטית ("הפועל הצעיר" ו"האחדות" 1907, 1910). כל העיתונות הנזכרת הייתה בעיקרה שבועית. ב- 1909 החלה להופיע העיתונות היומית ביזמתם של אליעזר בן יהודה ובנו איתמר בן אב"י.

מלחמת העולם הראשונה הפסיקה התפתחות זו אולם עם סיום המלחמה נפתחה תקופה חדשה בתולדות העיתונות היומית. הופיע עיתון "הארץ" ולאחר מכן "דואר היום" וביטאון הסתדרות העובדים "דבר". בתקופה מאוחרת יותר הופיעה גם עיתונות הערב. בד בבד עם עיתונות זו הוצאו לאור כתבי עת (שבועונים, דו-שבועונים, ירחונים, רבעונים, שנתונים מאספיהם (קבצים) מוקדשים לענייני ספרות, חברה, מקצועות טכניים וכו’.

מקום נכבד תפסה העיתונות המצוירת, הבידורית וההיתולית. אף יישובים ומשקים התחילו להוציא עיתונות בדפוס ובסטנסל, מוקדשת לעניינים מקומיים. אם כיום קיימים בארץ 14 עיתונים יומיים – הרי זו תוצאה של התפתחות הדרגתית במשך מאה שנה אותה עברה העיתונות העברית. זה עשרות בשנים שארץ ישראל, עתה מדינת ישראל, משמשת מרכז העיתונות העברית בעולם כולו. האוסף הגדול ביותר של העיתונות העברית בארץ, ובייחוד מתקופתה הראשונה, נמצא ב"בית הלבנון" בתל-אביב, מיסודו של האספן השקוד מר זלמן פבזנר.

 ג. קרסל