בולי השואה והגבורה

 ביטוי "השואה והגבורה" מתייחס לחורבן שהמשטר הנאצי של גרמניה הביא על יהדות אירופה. ולזכר הגבורה והעוז שהלוחמים היהודים גילו בהתנגדותם בהתקוממותם נגד הצוררים. מזימת הנאצים לכלות את העם היהודי כולו החלה בהשמדת יהדות אירופה בכל הארצות שהיו נתונות תחת שלטונם: גרמניה ואוסטריה, פולין וליטא, לטוויה ואסטוניה, רוסיה הלבנה ואוקראינה, צ’כסלובקיה והונגריה, רומניה ובולגריה, יוון ויוגוסלביה, צרפת ואיטליה, בלגיה, הולנד, דניה, נורווגיה ופינלנד.

למעלה משישה מיליון יהודים הושמדו בארצות אלה, ביניהם , אנשי רוח ומדע, גדולי תורה והוגי דעות, מנהיגים, סופרים ואומנים. בחורבנה של יהדות אירופה באה כליה על אלפי קהילות ישראל על מוסדות התרבות ומוסדות העזרה ההדדית שלהן, על בתי כנסת ובתי מדרש מפוארים. עם אבדן כל אלה נסתם הגולל על תרבות בת אלף שנים עם אורח חיים בעל צביון מיוחד של יהדות אירופה.

אף על פי שהיהודים, הסגורים בתוך הגטאות ומחנות הריכוז, עמדו מחוסרי מגן ואמצעים מול  מכונת ההשמדה האדירה והמתוכננת של הנאצים. נמצאו ביניהם עזי נפש שלא הסכימו שיובילום כצאן לטבח. שרידי גטו ווארשה, צ’נסטוחוב, ווילנה, קראקא, בנדין, ביאליסטוק ואחרים הרימו את נס ההתקוממות נגד המפלצת הנאצית. במעט הנשק שהצליחו להשיג בגבורה כלואי הגטאות, המנותקים מן העולם החיצוני, נגד הפלוגות המיוחדות של הצבא הנאצי ועוזריו. אפילו במחנות ההשמדה  בצל תאי הגזים והמשרפות התקוממו היהודים. רבבות הצליחו להימלט ליערות ולהצטרף לפרטיזנים שנלחמו נגד הגרמנים. רבים אף ארגנו יחידות לוחמות משלהם. יהודים אחרים התחברו עם המחתרת של העמים הכבושים והמשיכו יחד אתם במאבק נגד האויב המשותף.

עם ישראל בארץ ובגולה וכל יהודי, באשר הוא שם, לא ישכח לעולם את השואה, כן לא נשכח את גיבורינו שעם נשק ביד נפלו על משמרתם בהגינם על כבוד ישראל. כ"ז בניסן נקבע ע"י הכנסת של מדינת ישראל כיום הזיכרון לשואה ולגבורה. ביום זה מתייחד העם עם זכר הקדושים והגיבורים שחרפו נפשם על קידוש שם ישראל.

 הציירים: צילה מנובי נולדה בשנת 1930. היא גמרה את בית הספר לאמנות "בצלאל". בירושלים בקבלה את פרס שץ עבור הישגיה בשטח הגרפיקה. ב- 1952 היא עברה ללונדון להשתלמות מקצועית. לפרנסתה עבדה באותה תקופה כמוכרת בבית המסחר הידוע מרקס את ספנסר שעבורו ציירה סמל מסחרי. היא גם עבדה כקריינית בתכנית העברית של שירות השידור הבריטי. משנת 1954 עד 1960 היא עבדה כגרפיקאית בניו-יורק. כיום היא מתגוררת בתל-אביב ועוסקת בגרפיקה שימושית.

חוה אורנן נולדה בצ’כסלובקיה בשנת 1930. בהיותה בת 11 הובאה יחד עם הוריה לגטו טרנזיינשטט, משם לאושויץ ולאחר מכן לברגן בלזן. היא היחידה שנשארה בחיים מכל בני משפחתה. חוה הגיעה ארצה עם עליית הנוער והתחילה ללמוד אמנות בבית הספר "בצלאל" בירושלים. בפרוץ מלחמת השחרור התגייסה לצה"ל ועם גמר שירותה המשיכה בלימודיה. כבר בתקופת לימודיה זכתה במספר תחרויות לציור. כיום היא ממשיכה בפעולתה בשטח הגרפיקה השימושית בתל-אביב.

יעקב צים  נולד בפולניה בשנת 1920. מילדותו גילה כשרון לציור ואומנם את לימודיו התיכוניים המשיך בבית ספר לאמנות הציור והפיסול. עם פלישת הגרמנים לפולניה בשנת 1939 הועסק צים במקצועו, תחילה ע"י ועד קהילת היהודים, ולאחר מכן ע"י הגרמנים. 3 שנים קשות ונוראות עברו על האמן במחנה המוות ורק בנס הוא נשאר בחיים. כשריד ממשפחתו הענפה שוחרר צים באפריל 1945 ממחנה בוכנולד, עם כבוש המקום על ידי צבאות הברית. ארבעה חודשים לאחר מכן הוא ישב כבר על ספסל הלימודים בבית הספר "בצלאל" החדש בירושלים. בשנת 1947 סיים את חוק לימודיו בהצטיינות וקיבל את פרס שולמן. מאז הועסק יעקב בגרפיקה שימושית וזכה במספר תחרויות, ביניהם: ציור שטרות כסף. מטבעות זיכרון, מדליות וסמלים.