50 שנה למוזיאון ישראל, ירושלים

מוזיאון ישראל, אשר הוקם בשנת 1965, מציין בחודש מאי 50 שנה להיווסדו. המוזיאון הוא מוסד התרבות הגדול בישראל ומן המוזיאונים המובילים בעולם. באוסף יש מאות אלפי פריטים מן התקופה הפרהיסטורית ועד ימינו, והוא המקיף ביותר בעולם בממצאים ארכאולוגיים מתקופת המקרא ומארץ הקודש. בזכות מוצגים ייחודיים המעניקים מבט רחב על היצירה האנושית המוזיאון הוא מוקד משיכה ראשון במעלה לתושבי ישראל ולתיירים. האוספים האנציקלופדיים מוצגים בשלושה אגפים:
 
האגף לארכאולוגיה ע"ש שמואל וסיידי ברונפמן מספר את סיפורה של ארץ-ישראל העתיקה, ביתם של עמים בעלי תרבויות ואמונות שונות, באמצעות חפצים יחידאיים. האגף מקשר בין רבות מהתרבויות והדתות העתיקות בעולם באמצעות תערוכות, פרסומים ומחקר.
את האגף לארכאולוגיה מייצג בול היכל הספר, 1965
היכל הספר הוא מקום משכנן של מגילות מדבר יהודה (המגילות הגנוזות), ובהן כתבי-היד המקראיים העתיקים ביותר בעולם. ההיכל, אשר נחנך גם הוא בשנת 1965, מוכר בעולם כולו בשל מבנהו האדריכלי הייחודי – כיפה לבנה בוהקת אל מול קיר שחור, פרי יצירתם של האדריכלים ארמונד ברטוס ופרדריק קיסלר.

האגף לאמנות ותרבות יהודית ע"ש ג’ק, ג’וזף ומורטון מנדל כולל אוסף מגוון ועשיר של חפצי קודש וחול מקהילות ישראל ברחבי העולם מימי-הביניים ועד ימינו, ובהם כתבי-יד נדירים, ארבעה בתי-כנסת משוחזרים, תשמישי קדושה ומצווה, אוסף מנורות חנוכה ואוסף לבוש יהודי הגדולים מסוגם בעולם, וכן חפצים הקשורים בטקסי החיים, חפצי בית ותכשיטים. 
את האגף לאמנות ותרבות יהודית מייצג בול מנורת חנוכה לבית-כנסת, מזרח אירופה, המאה ה-18
מנורת החנוכה הגדולה (110 X 104 ס"מ) ניצבת על רגל ועשויה פליז יצוק. היא נועדה לעמוד בבית-כנסת לצד ארון-הקודש, המכונה "מקדש מעט", כתזכורת למנורת בית-המקדש. מנורה מסוג זה אופיינית למרכז ולמזרח אירופה, והיא מהקדומות מסוגה ששרדו בעולם.

האגף לאמנויות ע"ש אדמונד ולילי ספרא משקף את אופיים הבין-תחומי הרחב של אוספי המוזיאון וכולל יצירות אמנות מתרבויות המערב והמזרח כאחד, המייצגות מאות שנות יצירה ומגיעות עד אמנות עכשווית. היצירות מוצגות באולמות המוזיאון, בגן האמנות ע"ש בילי רוז ובבית טיכו.

את אגף האמנויות מייצג בול אניש קאפור, היפוך העולם, ירושלים, 2010
הפסל "היפוך העולם" הוזמן מהאמן הבריטי אניש קאפור לרגל חידוש המוזיאון. צורתו מזכירה שעון חול, הוא מתנשא לגובה של יותר מחמישה מטרים ועשוי פלדת אל-חלד המתפקדת כמראה מהופכת המשקפת את סביבותיה, כך שהשמים צפים בחלקו התחתון של הפסל, ואילו הנוף האורבני הירושלמי והארכיטקטורה המודרניסטית של המוזיאון משתקפים אל על. הפסל הוא ביטוי מיוחד ומקורי לאופייה הדואלי של העיר, ל"ירושלים של מעלה" ו"ירושלים של מטה".

ג’יימס סניידר
מנכ"ל מוזיאון ישראל

תיאור הבולים, ראשי גליונות הבולים, ומעטפת היום הראשון

היכל הספר, 1965
בול - כיפת היכל הספר:
צילום © מוזיאון ישראל, ירושלים
ראש גיליון הבולים - צילום אוויר: © אלבטרוס צילום אוויר בע"מ, למוזיאון ישראל, ירושלים

מנורת חנוכה לבית-כנסת, מזרח אירופה, המאה ה-18
בול - צילום © מוזיאון ישראל, ירושלים, על-ידי אלי פוזנר
ראש גיליון הבולים - קיר חנוכיות: צילום © מוזיאון ישראל, ירושלים, על-ידי אלי פוזנר

היפוך העולם, ירושלים, אניש קאפור, 2010
בול - צילום © מוזיאון ישראל, ירושלים, על-ידי אלי פוזנר
ראש גיליון הבולים ומעטפת היום הראשון – החזית המזרחית של המוזיאון

צילום © מוזיאון ישראל, ירושלים, על-ידי Tim Hursley