המנורה – מהמקדש לסמל מדינת ישראל
בעת הנדודים של בני ישראל במדבר שימשה מנורת הזהב בת שבעת הקנים כאחד מכלי הקודש במשכן. מנורה זו, שהוצבה על ידי שלמה המלך בבית המקדש בירושלים, נבזזה על ידי נבוכדנצר מלך בבל בזמן חורבן בית המקדש הראשון. המנורה החדשה, שהכין זרובבל בזמן הבנייה של בית המקדש השני, נשדדה על ידי המלך אנטיוכוס הרביעי והוחלפה במנורת זהב שהתקינו המלכים החשמונאיים.
המנורה בת שבעת הקנים הייתה הבולטת ביותר מבין כלי הקודש, וכבר בזמן המקדש הפכה דמותה לסמל. סמל זה הוטבע במטבע המלך החשמונאי מתתיהו אנטיגונוס (1), נחרט על קירות בתי הכוהנים בירושלים, ושולב כתבליט בכלי אבן שונים.
בית כנסת מגדלה
בשנת 2009 נערכו חפירות ארכאולוגיות ביישוב מגדלה שלחוף הכנרת, ונחשפו חורבותיו של בית כנסת עתיק מתקופת בית המקדש השני. בתוך אולם בית הכנסת התגלתה אבן מעוטרת, ששימשה ככל הנראה דוכן לקריאת ספר התורה, ועליה תבליט מרשים של מנורת המקדש לצד שני כדי שמן (2).
שער טיטוס, רומא
בקֶשת טיטוס, שהוקמה ברומא לאחר דיכוי המרד הגדול וחורבן בית המקדש השני, משולב תבליט המתאר את מסע הניצחון של החיילים הרומיים הנושאים כשלל את מנורת המקדש, סמל ממלכת יהודה המובסת (3) גם היהודים עצמם ראו במנורה סמל רב חשיבות, שאותו שילבו במגוון גדול של אתרים. בין הדוגמות הרבות שהתגלו ניתן לציין את האיור ברצפת הפסיפס של בית הכנסת בנירים (4), חריטה בקיר מערות הקבורה בבית שערים, מנורת אבן מבית הכנסת של חמת טבריה (5) ואיורים מספרים שונים ובהם גם מנורה מתוך דף מעוטר, ספרד, סוף המאה ה-15 (6).
מדינת ישראל
במהלך השנים דחקו סמלים אחרים, דוגמת לוחות הברית ומגן דוד, את מעמדה של המנורה כסמל היהודי המובהק, אולם עם ההתעוררות הלאומית של העם היהודי בשלהי המאה ה-19 חזרה דמותה של המנורה והודגשה כסמל רב משמעות של מסורת ותחייה. מגמה זו בלטה מאוד בעבודות האומנות של בית הספר "בצלאל" בירושלים, שתלמידיו עיצבו מגוון רחב של מנורות בסגנון חדשני. כמו כן גדוד "הראשון ליהודה", שהוקם בסוף 1919 והיה הגוף הצבאי הראשון שמאפייניו עבריים בלבד, בחר לשלב את המנורה כסמל היחידה.
זמן קצר לאחר הקמת מדינת ישראל נבחנו הצעות שונות לעיצוב סמל המדינה. מרבית ההצעות כללו בתוכן את סמל המנורה, ולאחר שורה של דיונים הוחלט לפנות אל האחים הגרפיקאים גבריאל ומקסים שמיר לעיצוב הסמל. על פי הצעת השר דוד רמז נקבע כי דמות המנורה שתשולב בסמל המדינה תתבסס על התבליט שבקשת טיטוס. האיור שסימל בעבר את חורבן המדינה היהודית ישקף מעתה את תקומתה של מדינת ישראל וחזרת העם מן הגלות לארצו.
שני ענפי הזית שבסמל המדינה נועדו להביע מסר של שלום. שילוב שני המרכיבים ביחד קושר את סמל מדינת ישראל אל חזונו של הנביא זכריה ד, ב-ג: "וְהִנֵּה מְנוֹרַת זָהָב כֻּלָּהּ... וּשְׁנַיִם זֵיתִים עָלֶיהָ", ומדגיש את זהות המנורה שבסמל עם זו שניצבה בעבר בבית המקדש.
מוצגים
1 – © מוזאון ישראל, ירושלים, מידד סוכובולוסקי
2 – רשות העתיקות, יעל יולוביץ
3 – שחזור השער, בית התפוצות, תל אביב
4 – רשות העתיקות, שלום לוי
5 – © מוזאון ישראל, ירושלים, יורם להמן
6 – © מוזאון ישראל ירושלים, אלי פוזנר
7 - בית ספר בצלאל, ירושלים
8. גדוד הראשון ליהודה