ישראל וגיברלטר שוכנות בשני הקצוות של הים התיכון, גיברלטר במערב (בקצה הדרום-מערבי של חצי האי האיברי ושל אירופה) וישראל במזרח.

תנועה ימית התנהלה בין ארץ ישראל לבין גיברלטר מאז תקופת התנ"ך.

גיברלטר נמסרה לידי בריטניה בשנת 1713 בעקבות הסכם אוטרכט, ובשנת 1830 היא הוכרזה כחלק מהכתר הבריטי.

היהודים הראשונים הגיעו למבצר גיברלטר במאה ה-14 בעקבות גירוש ספרד. הם נהנו מהגישה הסובלנית ששררה בקהילה המקומית המאוחדת כלפי דתות ותרבויות שונות.

ראש השרים הראשון של גיברלטר, סר יהושע חסן, היה יהודי ממוצא טורקי וכיהן במשך שתי קדנציות (מ-1964 עד 1969 ושוב מ-1972 עד 1987). חסן עמד בראש תנועת ה) AACR-האיגוד לקידום זכויות האדם בגיברלטר), ונחשב למייסד הפוליטיקה בגיברלטר והפוליטיקאי המשמעותי ביותר של חצי האי במחצית השנייה של המאה ה-20.

אוכלוסיית גיברלטר מונה כיום כ-29,000 תושבים, מתוכם כ-680 יהודים. הקהילה היהודית היא בעלת אופי ספרדי בעיקרה, והיא הושפעה ממסורות אנגליות ומרוקאיות.

בני הקהילה עובדים במקצועות חופשיים, הקשורים בעיקר למעמדה של גיברלטר כמרכז בין-לאומי למסחר וכמקלט מס. בגיברלטר ארבעה בתי כנסת ושלושה בתי ספר יהודיים, כולל "תלמוד תורה" שנוסד לפני למעלה ממאה שנה ומפוקח על ידי השלטון המקומי. גיברלטר מקיימת אירועי התרמה שנתיים למען ישראל ומייבאת מוצרים רבים מתוצרת ישראל, בעיקר מאכלים ומשקאות.

כמושבת כתר בריטית גיברלטר איננה עצמאית מבחינה פוליטית, לכן יחסיה הפוליטיים מתקיימים מכוח היחסים שבין ישראל לבריטניה. ישראל מיוצגת בגיברלטר על ידי קונסול של כבוד, ושרים ישראליים רבים מבקרים בה.

ישראל, השוכנת בצידו המזרחי של הים התיכון, וגיברלטר, הנמצאת במערבו, ממחישות מן הבחינה הגאוגרפית את הפסוק "כרחוק מזרח ממערב" (תהילים קג, יב). בהשראת פסוק זה כתב המשורר רבי יהודה הלוי את המשפט "ליבי במזרח ואנוכי בסוף מערב", וביטא בכך את הקשר הנפשי העמוק שלו לארץ ישראל הרחוקה ואת כמיהתו לגבור על הריחוק הפיזי. רגש דתי עמוק זה הוא המגשר גם כיום בין התושבים בשני קצוות הים התיכון.

בספרי הברית החדשה מסופר כי בכפר הקטן נצרת שבגליל התגוררה לפני כאלפיים שנה נערה צעירה בשם מרים. יום אחד הופיע בביתה מלאך אלוהים ובישר לה כי היא עתידה להרות וללדת תינוק, שייקרא בשם ישוע ואשר יושיע את בני האדם. מעל השרידים ההיסטוריים, שהנוצרים מזהים בהם את ביתה של מרים, הוקמה "כנסיית הבשורה". זו אחת הכנסיות החשובות ביותר בעולם, והיא מהווה משאת נפש לנוצרים קתוליים רבים תושבי גיברלטר.

מאז ראשית המאה ה-18, מועד בו הפכה גיברלטר למושבת כתר בריטית, הותר ליהודים להתיישב במקום לראשונה מאז גירוש ספרד. הסובלנות שגילו שליטי המושבה כלפי היהודים אפשרה להם לגבש קהילה יהודית, למנות רב ולבנות בית כנסת ראשון. בשנת 1781 הוקם בגיברלטר בית כנסת נוסף בשם "נפוצות יהודה", המבטא בפאר שלו את חוזקה של הקהילה היהודית שפרחה ושגשגה תחת השלטון הידידותי.

* תצלום בית הכנסת – באדיבות מר סטפן פררה, דואר גיברלטר