התאחדות בולאי ישראל | Israel Philatelic Federation
חיפוש בקטלוג
חיפוש לפי
נושא:
שנה:
קטלוג:
חפש
אומנות בשואה

 

הקדמה

אוסף האומנות של יד ושם הוא האוסף המקיף ביותר בעולם של אומנות בנושא השואה.

רוב היצירות המוצגות במוזאון לאומנות של יד ושם נוצרו בגטאות, במחנות, ביערות או במסתור. הן מתעדות את חיי היום-יום בתקופת השואה, וכן מספקות הצצה אל עולמם הפנימי של האומנים. על אף תנאי המחיה הקשים והמאבק היום-יומי לשרוד, הצליחו האומנים בתושייתם להתגבר על המחסור בחומרי ציור, ודרך ציוריהם ביטאו את עוז רוחם ורצונם לחיות. כל היצירות, מלבד מגוון סגנונותיהן ונושאיהן, הן עדוּת לרוח האדם הניצבת איתנה ומסרבת להיכנע.

 

 

מ.מ. 2275/2

יהודה בקון (צ’כוסלובקיה, 1929)

לאדם שהחזיר לי את האמונה באנושות, פראג, 1945

גואש, פחם ועיפרון על נייר

30X22.1 ס"מ

 

בקון היה בן 15 וחצי כאשר שוחרר לאחר צעדת מוות מאושוויץ למחנה מאוטהאוזן ומשם לגונסקירכן. אביו, אימו ואחותו חנה נרצחו. מחוּסר כול מצא בקון הצעיר מקלט במרכז שיקומי ליד פראג, אותו הקים פשמישל פיטר במטרה לעזור לפליטים צעירים. בציור זה, המוקדש לפשמישל פיטר, שעל פעילותו בשואה אף הוכר כחסיד אומות העולם, תיאר בקון את התהליך אותו עבר – מאופל השאול אל האור והתקווה המצפים לו בארץ ישראל. בזכות מחנכו, המצויר כדמות שופעת אור וחיוניות, יכול היה לעבור תהליך של ריפוי ושל אמון מחדש בבני אדם. בישראל למד בקון באקדמיה לאומנות בצלאל, לימד שם הדפס ואף הפך לאומן בעל שם.

 

"

 

5315

בן ציון (נוליק) שמידט (קובנה, 1926  גטו קובנה, 1944)

הפינוי, גטו קובנה, 1942

צבע מים ודיו על נייר

9.1x14 ס"מ

תרומת פנינה ואברהם תורי (אוסף תורי), ישראל

 

באוגוסט 1941, בהיותו בן 14, גורש שמידט לגטו קובנה, שם עבד בסדנה הגרפית. ב-13 ביולי 1944, בעת חיסול הגטו, נורה למוות וגופתו נשרפה.

מבין כל היצירות שצייר שמידט בגטו שרד ציור אחד בלבד, שהוסתר במרתף של בית מלאכה לשיפוצי מבנים ביחד עם עוד מסמכים המתעדים את חיי הגטו. בציור תיעד שמידט את יהודי גטו קובנה, שפונו מבתיהם בינואר 1942 בתוך זמן קצר כדי ליישב במקומם יהודים שגורשו מגרמניה. פניהם מביעות בהלה וחוסר אונים, ובגדיהם מעידים על הקור העז ששרר באותו היום.

 

 

 

 

פליקס נוסבאום ( אוסנאבריק, 1904- מחנה אושוויץ-בירקנאו, 1944)

הפליט, בריסל, 1939

שמן על בד

59.7x74.7 ס"מ

 

בציור זה, נוסבאום נותן ביטוי לחווייתו הקיומית של היהודי הגרמני שנושל מאזרחותו ומחפש מקום מחסה בעולם מנוכר שאינו מעוניין לקבלו. הפליט טומן את ראשו בין ידיו במחווה של ייאוש. לצדו שק ומקל נדודים המצביעים על היותו נע ונד בעולם מאיים המיוצג על-ידי גלובוס גדול ומוחשך המטיל צל קודר. נוסבאום עצמו, נדד ברחבי אירופה בעקבות עליית הנאצים לשלטון, לאחר שלמד אמנות בהמבורג ובברלין והשתלם ברומא. ב-1935 חיפש מקלט בבלגיה עם בת זוגו, האמנית פלקה פלאטק. במאי 1940, נעצר וגורש למחנה סן סיפריאן שבדרום צרפת. כעבור חודשים אחדים הצליח להימלט ולחזור לבריסל, שם הסתתר. ביוני 1944, נעצרו בני הזוג, גורשו למחנה מכלן וביולי שולחו בטרנספורט האחרון מבלגיה לאושוויץ-בירקנאו, שם נרצחו.

 

תודתנו ל:

אליעד מורה-רוזנברג, אוצרת ומנהלת מחלקת אמנות

אורלי אוחנה, אוצרת משנה

 

ויויאן אוריה, מנהלת אגף המוזיאונים

יפעת בכרך-רון, סגנית מנהלת אגף המוזיאונים