בולי מוזיאון ישראל

 נמר – 0.15

פסל ברונזה של נמר כורע על כפות רגליו האחוריות, לשונו משורבבת החוצה ורגלו השמאלית מורמת. הפסל נמצא בחפירות עבדת. עבדת נוסדה ע"י הנבטים כתחנת-שיירות ליד צומת שתי דרכי המסחר העיקריות בנגב. הנמר מהווה דוגמא נוספת של אופי התרבות הנבטית – אופי יווני-מזרחי משולב – בתקופה זו.

מנורה – 0.30

ברבות בתי-הכנסיות עם חורבן בית-המקדש השני בירושלים, פשטה האמנות  בבתי -  התפילה ונודעו מאז רצפות פסיפס ועיטורי תבליט אדריכלים. תבליט מנורת האבן מעוטר רימונים ופרחים על שבעת קני המנורה. מוצאו מבית-כנסת מן המאה השנייה לסה"נ, שנחפר בקרבת טבריה.

כרוב – 0.40

תבליט שנהב של "כרוב" – דמות דמיונית בעלת גוף אריה, ראש אדם וכפים – עשוי בסגנון פניקי. תבליט זה נמצא בארבלאן-טאש שבקרבת צפון הפרת יחד עם קבוצה גדולה של שנהבים שאחד מהם נושא את שם חזאל. השנהבים עיטרו ושיבצו רהיטי עץ. הכרוב והשנהבים האחרים דומים לאלה שנמצאו בארמונות שבשומרון. (מאה ט’ לפסה"נ).

עגיל זהב – 0.55

בתמונה קצהו של עגיל זעיר שלו ראש של איבקס – עז בר בעלת קרניים כפופות לאחור. העגיל, העשוי בסגנון פרסי, נתגלה בשכבה של התקופה הפרסית באשדוד, עם חרס עברי, כלי חרס מיוון וחפצים אחרים המראים על קשרי תרבות ומסחר נרחבים של עיר נמל. דוגמאות של חפצים דומים נמצאו בקפריסין. החפירות באשדוד נערכו בשנים 1963-1962.

כותרת זעירה – 0.80

סגנון משולב מעולם הפרח והחי עיטר את כותרות העמודים שתמכו בתקרות בבירה המלכותית הגדולה של המושלים האכמניים – פרספוליס. כותרת הזהב הזעירה מן המאה החמישית לפסה"נ שימשה אולי דגם לפסלים או לאדריכלים . היא נדירה ביותר.

קרן שתייה – 1.15

ידועים קרני שתייה – או בזיכים – עשויים זהב, כסף וחרס בדמות ראשי אייל, שור, ארי וגריפון (חיה דמיונית). שמו של מלך מהשושלת האכמנית בפרס (330-550 לפסה"נ) נזכר על בזיך אחד לפחות. אמנם ניתן להציב את קרני-השתייה אך נראה כי המשקה נגמע בלגימה אחת.