בול חנוכת משכן הכנסת

 עם הכרזת עצמאותה של מדינת ישראל בה’ באייר תש"ח (14.5.1948) עוצב משטרה הדמוקרטי בדמותה של מועצת המדינה הזמנית. בבחירות הכלליות בינואר 1949 נתכוננה הכנסת הראשונה, ועד היום הזה שכנה הכנסת בבית זמני.

בבית הנבחרים של מדינת ישראל – הכנסת – מאה ועשרים צירים במתכונת של בית מחוקקים יחיד. בשמונה עשרה שנות קיומה חוקקה הכנסת יותר מאלף חוקים בכל שטחי החיים של האזרח והמדינה. בי"ד באלול תשכ"ו (30 באוגוסט 1966) חונכת הכנסת את בניין הקבע שלה, החובק את צלע גבעת רם במערבה של ירושלים. הגבעה נשקפת אל בקעה רחבת-ידיים שעקבות עברה של בירת ישראל משיקים בה לסאון ההווה שלה – מכאן מנזר המצלבה העתיק ומכאן מוזיאון ישראל וקריית האוניברסיטה העברית, ילדי תקומתה של מדינת ישראל. משכן הכנסת הוקם בכספי תרומתו של ג’יימס דה-רוטשילד, בנו של "הנדיב הידוע". תולדותיה של משפחה יהודית מפוארת זו מושזרות מעשים גדולים לבנין הישוב, הוא המדינה שבדרך, הקמת המשכן לכנסת, סמל מוחשי לעצמאות ישראל, היא כגולת הכותרת למפעל אדירים זה. כדברי צוואתו של התורם :"מי יתרן ויסמל משכן הכנסת בעיני כל אדם את נצח ישראל".

הבית שתכניתו הוכנה בידי האדריכל יוסף קלרוויין ואליו צורף כיועץ האדריכל דב כרמי ז"ל – משתרע על שטח של תשעים דונם: שש קומותיו  פונות לדרום ושלוש קומותיו שעל פסגת הגבעה פניהן צפונה. לפני הבניין רחבה המיועדת לאירועים ממלכתיים חגיגיים, מפגנים ומסדרים. הבית יש בו חלקים המיועדים לשימושם הבלעדי של חברי הכנסת – אולם המליאה, אולמות לוועדות שצורתם משושה, אולמות קריאה, מזנון נפרד לחברי הכנסת ואף חדרי מנוחה; ויש בו חלקים המיועדים לכלל המבקרים – יציע הקהל, מזנון וטרקלין. הטרקלין קושט במעשי פסיפס מעשה ידיו של מארק שאגאל, ועל כותל המזרח שלו יתנוסס גובלן שאגל בצרפת, גם הוא על-פי ציורו של אותו אמן. יריעת הגובלן מתארת פרשיות בתולדות ישראל ועשויה שלושה חלקים: המרכזי – גודלו עשרה מטרים על חמישה, והצדדיים – חמישה מטרים על חמישה.

על מעטפת היום הראשון הרשמית של בול "משכן הכנסת" טבוע דיוקנו של יוסף שפרינצק ז"ל, ממנהיגי המדינה והתנועה הציונית העולמית, שכיהן בתפקידו כיושב-ראש הכנסת משעת יסודה ועד פטירתו בשנת תשי"ט.