יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל התשנ"ג
אנדרטת חיל הרפואה
תולדות חיל הרפואה
שבועת הרופא והחובש של חיל הרפואה היא אבן-יסוד מוסרית שהתקבלה בצה"ל כולו וקובעת כי יש לעשות הכל לסייע לפצוע בשטח, ואין להפקירו בשום מחיר.
הבסיס לחיל הרפואה של צה"ל היה "השירות הרפואי" שנוסד בתקופה שקדמה להקמת המדינה. ה"שירות " עסק בעיקר בהושטת סיוע רפואי צמוד ליחידות ה"הגנה" בעת אימונים ופעולות מגן, כן סייע לעולים על הקרקע ובפעולות מחאה ומרי שכוונו כלפי השלטון הבריטי.
היקפו של "השירות הרפואי" בתקופת המנדט היה צנוע. בעת הצורך הסתייע במוסדות הרפואיים של הישוב כגון מד"א, קופת חולים ו"הדסה", בעיקר לשם אשפוז פצועים. עיקר חשיבותו הצבאית של "השירות" לעתיד לבוא הייתה נעוצה בהכשרתו ההדרגתית של סגל גדול של חובשים שעמד הכן לעת חירום.
"השירות הרפואי" הורחב עם פרוץ מלחמת העצמאות ביוזמתם של דוד בן-גוריון ושל ד"ר חיים שיבא, שלימים מונה לקצין רפואה ראשי הראשון. בהמשך נוספה לו מערכת מסועפת ובלתי תלויה של מוסדות אשפוז והחלמה שהקיפה אלפי מיטות. עם השנים הפך "השירות" לחייל אשר צבר ניסיון והתפתח בצורה משמעותית. כיום מקיף חיל הרפואה רשת של מרפאות, מיחידות השדה הלוחמות ועד מרפאות מומחים, בית הבראה צבאי ומרפאות שיניים משוכללות, שתפקידם לתת מענה הן לטיפול יום יומי בחייל, והן לטיפול רפואי ממושך יותר בעת הצורך. חיל הרפואה שוקד על שיפור הכשרתו, מציודו ותפקודו של הצוות הרפואי. זהו חיל מתקדם, בעל ידע מקצועי רב, שעסק מתחילת קיומו אף במחקר, והתמחה במספר תחומים, כגון: רפואת חירום ופיגועים המוניים, חילוץ, טיפול בכוויות, רפואת הצלילה, רפואה אווירית, רפואה מונעת ועוד.
עיקר מעייניו של החיל בשני מישורים: דאגה מתמדת לבריאותו של החייל בזמן רגיעה מחד וכוננות מתמדת למתן מענה רפואי כולל ומתקדם בזמן פיגוע או מלחמה מאידך. בתחום הדאגה לפרט תרם חיל הרפואה לביטול ההגבלה על שתיית מים בעת אימונים, לקביעת מגבלות באימונים, לצמצום נזקי מאמץ יתר ואחרים, להעלאת המודעות לשמירה על תנאי תברואה מתאימים (דבר שהקטין בצורה רבה את התחלואה במחלות מדבקות), לפיתוח תפריט שימלא אחר צרכיו הפיזיים של החייל ועוד.
בתחום הטיפול בפצוע, פועל חיל הרפואה לפי העיקרון האומר, שיש לתת בשטח את הסיוע הראשוני ההכרחי להצלת חיי הפצוע, כאשר את הטיפול המשלים יש לתת בעורף. לשם כך ערוך החיל בדרגי טיפול שונים, מהחובש בשטח ועד לפלוגות כירורגיות בעורף. באפשרותו של המערך הרפואי לטפל בכל בעיה, החל מהחייאה ועריכת ניתוחי-חירום בסמוך לשטח האש ועד לטיפולים פלסטיים ושיקום ביחידות עורפיות. כל זאת באמצעות ציוד מתקדם וצוות רפואי מיומן.
חיל הרפואה פעל ללא לאות בכל מלחמות ישראל, החל מפעולות הגמול בשנות החמישים ועד לאירועים השוטפים הקשורים בפעילות החבלנית. ל"רופא המהלך" הנלווה למבצעיהן של יחידות הצנחנים ויחידות מובחרות אחרות התווספו במרוצת הזמן צוותים גדולים, הפועלים בעזרת מסוקים ו"בתי חולים מעופפים" (שהוכיחו את כוחם בפעולת אנטבה למשל). חיל הרפואה אף הושיט סיוע הומניטרי במקרי אסון ברחבי העולם. הנכס העיקרי של החיל היה ונותר, למרות שכלולו הטכני, האדם המאומן והנאמן לתפקידו. רופאים וחובשים לרוב צוינו לשבח במהלך השנים בזכות מסירותם ודבוקתם במטרה. שבועת הרופא והחובש הצה"ליים לא הופרה, והיא באה לידי ביטוי בעת קרב ובזמן רגיעה גם יחד, תוך התחדשות מתמדת ומאמץ להבטיח את קיומה ככל שיידרש.
אתר ההנצחה לחללי חיל הרפואה
אתר ההנצחה לחללי חיל הרפואה עוצב בצורת אוהלי תאג"ד – תחנת איסוף גדודית – שהיא מרכז פעילותו של חיל הרפואה בשדה הקרב. התאג"ד משמש כיחידת הרפואה הראשונה אליה מגיע הפצוע לאחר חבישתו במקום הקרב. בתאג"ד נמשך הטיפול החיוני, הניתן ע"י חובשים ורופאים מיומנים, להצלת חיי הנפגעים במערכה ולקלת סבלם. האתר עוצב בידי הארכיטקט עקיבא לומניץ וממוקם בתוך בית החלמה צבאי, בראש גבעה נישאת על הכרמל, בכניסה לעיר חיפה. אתר ההנצחה ישמש בעתיד מוזיאון לתולדות חיל הרפואה ולתיעוד מורשת הקרב והגבורה של החייל. זאת בנוסף לתפקידו כאנדרטה זיכרון, הכוללת רחבה להתכנסויות ומסדרים, אתר לאש התמיד וקיר התייחדות עם הנופלים. במקום יפעלו גם חדרי לימוד והרצאות המצויידים במכשור אור קולי שיאפשרו ניהול פעילויות לימודיות וחינוכיות, במגמה לקיים אתר הנצחה פעיל לזכר החללים.
מפקדת רצין רפואה ראשי – ענף תורה