יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל התשנ"ו
משטרת ישראל
משטרת ישראל נוסדה עם הקמת מדינת ישראל ב- ה’ באייר תש"ח, במהלך ימי מלחמת העצמאות וסיום שלטון המנד"ט הבריטי בארץ.
המפקח הכללי הראשון של משטרת ישראל היה יחזקאל סהר, הגרעין המקצועי הראשון של המשטרה היו השוטרים והקצינים ששרתו במשטרת המנדט. בשלבים הראשונים להקמתה, אימצה משטרת ישראל את דפוסי הארגון, הניהול ושיטות העבודה שהועתקו ממשטרת המנדט תוך התאמה למציאות הישראלית. המדים, למעט הדרגות והסמלים, הועתקו מאלה שהיו נהוגים במשטרת המנדט.
בשנת 1953 הוקם במסגרת המשטרה חיל "משמר הגבול" ולמפקדו מונה פנחס קופל, הקמת החיל נועדה בעיקר ללחום במסתננים ולשמור על בטחון המדינה. כבר בשנים אלו נקבע אופייה הממלכתי של משטרת ישראל, כמשטרה ארצית, לאומית, א-פוליטית, אמינה, שומרת על טוהר המידות, השוקדת על שיפור איכות החיים של אזרחי המדינה, ומהווה חלק בלתי נפרד מהקהילה אותה היא משרתת.
תפקידיה הקלאסיים של משטרת ישראל, מוגדרים בסעיף 3 לפקודות המשטרה (נוסח חדש, תשל"א – 1971). בפקודה נאמר ש"משטרת ישראל תעסוק במניעת עבירות ובגילויין, בתפיסת עבריינים ותביעתם לדין, בשמירתם הבטוחה של אסירים, ובקיום הסדר הציבורי ובטחון הנפש והרכוש".
בשנת 1974, בעקבות החלטת ממשלת ישראל להטיל את האחריות לביטחון הפנים בגבולות הקו הירוק על משטרת ישראל, הוספו משימות חדשות לחיל, הורחבו יעדיו והוקם ה"משמר האזרחי".
בראש משטרת ישראל עומד המפקח הכללי בדרגת רב-ניצב, הכפוף לשר לביטחון הפנים, ואשר מקום מושבו במטה הארצי בירושלים. המטה הארצי מורכב מ- 6 אגפים: אגף שיטור וביטחון, אגף לחקירות וללחימה בפשיעה, אגף כוח-אדם, אגף לתמיכה לוגיסטית, אגף תכנון וארגון ו"המשמר האזרחי".
יחידות המשטרה ערוכות ב- 6 מחוזות: המחוז הצפוני, מחוז תל-אביב, מחוז מרכז, המחוז הדרומי, מחוז ירושלים ומחוז שומרון ויהודה. בראש כל מחוז עומד מפקד בדרגת ניצב, הנושא באחריות מקצועית ומינהלית מלאה לכל נושאי המשטרה באזורו.
ה "משמר האזרחי" משולב כיום במשטרה ופועל לגיוס, הכשרה והפעלה של עשרות אלפי מתנדבים, העוסקים בפעולות ביטחוניות מגוונות ובתפקידים משטרתיים אחרים. משמר הגבול הינו מקצועי-מבצעי, המשולב במסגרת משטרת ישראל ומהווה את חוד החנית שלה. בחיל משרתים שוטרי קבע וחובה יהודים, דרוזים, צ’רקסים, בדווים, נוצרים ומוסלמים.
היום מונה המשטרה כ- 24,000 שוטרים המשרתים בחיל המתאים עצמו להתפתחויות המואצות בשטח, תוך שכלול ופיתוח אמצעים טכנולוגיים ומערכות מידע מגוונות, ניצול מושכל של המשאב האנושי בפיתוח יכולת הלחימה, הכושר, המבצעי, הגופני והמקצועי של השוטר הבודד.
אנדרטת "יד לשוטר"
אתר ההנצחה נמצא בבית-הספר הארצי בקרית-אתא וסמוך ל"בית מורשת (מוזיאון) משטרת ישראל". אבן הפינה לאתר הונחה ביום י"ח באלול תשמ"ח (31.8.1988) טכס חנוכת האנדרטה התקיים ב- 1.6.92. האתר תוכנן ע"י האדריכל יוסף אסא, והוא כולל אנדרטה, קירות הנצחה עם שמות הנופלים, רחבה למסדרים וטקסטים, ושטח לאמפיתיאטרון. האנדרטה הינה פסל סביבתי, המזמין את המבקר לעלות אליו ולהיות לחלק אינטגרלי מן הסביבה. האנדרטה מורכבת משני אלמנטים מונומנטליים. בנויים בטון מזויין ומצופים בטיח שיש לבן, ונישאים לגובה 17 מטרים. הם מסמלים את טוהר החוק, שעל שמירתו ואכיפתו מופקדת משטרת ישראל. סמל המשטרה מוטבע ברום האנדרטה בחזיתות החיצונית והפנימית. שתי החזיתות גם יחד מבטאות את יחסי הגומלין בין האזרחים למשטרה. על החזית החיצונית ממוקמת מרפסת תצפית עם מעקי זכוכית, הצופה אל נוף העמק. על הרחבה בסמוך לאנדרטה ממוקמים ארבעה קירות הנצחה מבטון, עליהם חרוטים שמות מאות הנופלים.
במגילת אבן הפינה לאתר ההנצחה נכתבו דברים אלו: "באתר מרכזי זה למרגלות בית-הספר הארצי לשוטרים, תעלה משטרת ישראל את זכרם של חלליה, אשר נפלו מאז ח’ באייר תש"ח. הערכים של שמירת החוק והסדר הציבורי, כבוד האדם והאזרח, הנם לב-לבה של מורשת עמיתינו, שאינם עוד עמנו. על בסיס ערכים אלה חונכו הם, ולאורם יחונכו בבית-הספר הארצי לשוטרים דורות העתיד של משטרת ישראל. נזכור את חברינו ונצעד לאור דמותם לקראת עתיד טוב יותר".