יום הזיכרון התשמ"א

 אנדרטת לוחמי בקעת הירדן

בראש שלוחה של רכס הנמצא מצפון לבקעת פצאל, ניצבת אנדרטה גדולה הבולטת למרחוק. למקום מוביל כביש המתפצל מכביש בקעת הירדן מזרחה כמה מאות מטרים מצפון למסעף הכביש המוביל למושב פצאל ולמעלה אפרים. זוהי יד ללוחמי צה"ל שחירפו נפשם ונפלו בבקעת הירדן. לא במקרה הוקמה כאן האנדרטה. היא  ניצבת במרכז "ארץ המרדפים", בתפר שבין הגזרה הצפונית והגזרה הדרומית של אזור המלחמות והמרדפים בשנים 1970-1967, וממנה תצפית טובה על נוף הבקעה.

לאחר הדיפת המחבלים מיהודה ושומרון בשלהי שנת 1967 הפכה בקעת הירדן המזרחית לבסיס העיקרי של פעולות החבלה נגד ישראל. חלקים גדולים מהאזור נשלטו בידי המחבלים ומשם הופגזו יישובי הספר ומוצבי מצה"ל. מבעד הגבול הארוך והמפותל חדרו חוליות מרצחים שביקשו להגיע אל ריכוזי האוכלוסייה הערבית שעל גב ההר ולתקוף יעדים בתחום ישראל. בתגובה הקים צה"ל מערכת הגנה משוכללת שתכליתה הייתה לחסום לחלוטין את הבקעה. קו הגבול גודר ומוקש ושולבו בו מערכות התראה אלקטרוניות, נסללו כבישים ו"דרכי טשטוש" וגילוי עקבות המחבלים, הוקמו מוצבים והיאחזויות נח"ל בנקודות שולטות ומדי לילה יצאו מארבים לקרבת נהר הירדן. האחריות להפעלת המערכת הוטלה על מפקדת "חטיבת הבקעה" שפעלה במסגרת פיקוד המרכז. החטיבה פיתחה גם שיטת לחימה מיוחדת שזכתה לשם "מרדף" שמטרתה הייתה למנוע כל אפשרות של חדירה.

לוחמי החטיבה שכללו יחידות צנחנים וחיל רגלים (סדירים ומילואים) וסיירת של הפיקוד (סיירת "חורב") דלקו בעקשנות בעקבותי המחבלים מרגע הגילוי, ולא הרפו מהם עד לאיתורם. לאחר מכן הסתערו עליהם בחירוף נפש עד שהושמדו או נכנעו. בראש המרדפים עמדו טובי המפקדים וכמה מהם וביניהם מפקד חטיבה ושני מפקדי גדודים, נפלו בקרב בהסתערם בראש חייליהם. בצד הפעילות ההגנתית בוצעו גם פעולות גמול ומנע בשטח האויב ובמסגרתן פעלו כוחות מהשריון, התותחנים וחיל האוויר. המחבלים נהדפו מבקעת הירדן ואחר כך גם ממורדות המערב של הרי הגלעד. הבקעה נרגעה בספטמבר 1970. במלחמה נהרגו כ- 1000 מחבלים וכ- 400 נשבו. כן נהרגו כמה מאות חיילי הצבא הערבי הירדני והצבא העיראקי שסייעו למחבלים.

האנדרטה מתנשאת לגובה 21 מ’ עוצבה בידי הפסל תומרקין ונחנכה ביום 28.11.72.

את הדחיפה העיקרית להקמתה נתן אלוף פיקוד המרכז דאז, אלוף רחבעם זאבי. היא עשויה משני מבנים אופקיים מבטון משוח בלבן ומבנה אנכי מפלדה שעיקרו חלקי נשק ורכב קרביים צבועים שחור, שרותכו זה לזה. אמר על כך הפסל: "בשני מרכיבים אלה רציתי להשיג, בבטון – את האיכות של מסה סטאטית – מונומנטאלית, ובפלדה – את התחושה החודרנית. ע"י הניגוד הזה הושגה העוצמה אליה שאפתי. המערך האופקי של האנדרטה הוא מכלול ארכיטקטוני המשמש בראש ובראשונה נקודת זינוק, מעין כן שילוח לזרוע הפלדה המתפרצת".

בצד מכלול הפלדה מזדקר מעין לפיד מסוגנן המרמז על השאת המשואות בראש חודש בימי קדם שאחת מנקודותיה הייתה על פסגת קרן הסבטה המתנשאת מעל האנדרטה מצפון. משמאל לאנדרטה, רשומים על לוחות שמות 189 לוחמי צה"ל שנפלו בגזרת בקעת הירדן במלחמת ששת הימים ובמלחמת ההתשה. בשנת 1978 נוספו שמות 87 חיילים שנפלו מאז חנוכת האנדרטה מרביתם בעת מילוי תפקידם. ובתוכם 54 חיילי הצנחנים וחיל האוויר שנספו באסון התרסקות בעת אימונים בליל כ"ג באייר תשל"ג.

 אריה יצחקי