יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל התשמ"ה
אתר הנצחה ומוזיאון חטיבת גולני
השם "גולני" מעורר זיכרונות רבים אצל אנשים שונים, אך רובם ככולם קשורים בחטיבת החי"ר הסדירה הנושאת שם זה, מאז ימי תש"ח ועד היום. הוותיקים זוכרים שם זה עוד לפני קום המדינה – היו אלה ימי הקרבות בכפר-סאלד, בטירת-צבי, במשמר העמק, בטבריה ובסג’רה, ולאחר הכרזת העצמאות – זוכרים את הלחימה בגשר, צמח ודגניה, בג’נין ובנצרת, במשמר-הירדן ובגלבוע, עד מבצע "עובדה" שבו שוחררה אום-רשרש, היא אילת.
לצעירים יותר מזכיר שמה של חטיבת "גולני" את קרבות הבקעה, לרמת-הגולן במלחמת ששת-הימים, את הקרבות על מוצב החרמון – "העיניים של המדינה", במלחמת יום-הכיפורים ואת הקרב לכיבוש מבצר הבופור במבצע "שלום הגליל".
"גולני" הוא שם שהרבה פנים לו. אלפים רבים-רבים הלכו בדרכה של החטיבה במשך שנות קיומה. מהם שנעשו אלופים ורמטכ"לים, אך מרביתם נותרו אלמונים. למעלה מאלף לוחמים נפלו במערכות השונות. בצומת גולני, מקום שבו לחמה החטיבה במלחמת –העצמאות, הוקם אתר-הנצחה ומוזיאון המתאר ומתעד את דרך הקרבות הארוכה והקשה שלה, דרך הנמשכת והולכת מאילת ועד ביירות, לאור היום ובלילה, בגשם, ברוח, בשלג ובשרב; דרך רצופה מלחמות, מבצעים, פשיטות, מארבים, סיורים, שמירה, פעולות ביטחון שוטף ומאבק עיקש במחבלים; דרך מסולעת, מאובקת, עקובה מדם. האתר שעוצב ותוכנן בידי האדריכל יוסף אסא, מורכב משבעה מבני בטון חשוף, המזדקרים מתוך גבעה סלעית זרועת-קוצים, כפני שטח טיפוסיים ללוחמת חיל רגלים. מסביב פזורים זחל"מים וכלי-רכב ששימשו את החטיבה
בפעולותיה. שביל בטון מתפתל ומוביל במעלה הגבעה, עובר ליד האנדרטה לזכר החללים שנפלו בקרבות תש"ח. וממשיך לטפס אל עבר האתר. המבנה הראשון, מעבר הקשתות, ממחיש את מוטיב "המחרשה והשלח" – השילוב בין הלחימה לעבודת האדמה, שאפיין את ראשוני "גולני". לאחר מעבר הקשתות נחפרו שלושת הבונקרים, המכילים את התצוגה המוזיאונית. הראשון שבהם, הוא אולם "אחרי", המוקדש לסיסמת הקרב המפורסמת של צה"ל, ובו מוקרנת תוכנית אור-קולית על תולדותיה ואנשיה של חטיבת "גולני". השני, הוא אולם "אתרי-הקרב", הממחיש ומתאר, בעזרת מפה מוארת את אתרי הקרבות הרבים, שבהם לחמה החטיבה. האולם השלישי הוא אולם "יזכור" המוקדש לנופלים. באולם מצויים למעלה מאלף תיקים. בכל תיק תמונות הנופל ופרטיו האישיים. וכן חומר שניתן על-ידי המשפחה השכולה. בכל האולמות מוצבים ארונות תצוגה של כלי נשק, ציוד אישי וציוד לחימה, שהיו בשימושם של לוחמי החטיבה במשך השנים.
שלושת המבנים הבאים הם עמדת תצפית, מוצב החרמון, והעץ של גולני עם קירות הזעקה. המבקר עובר במחילות ובמנהרות, מציץ בחרכים ועולה אל משטחי התצפית. מנהרת ההתייחדות היא ארוכה וחשוכה, אך בסופה בוקע אור. כשיוצאים ממנה, דרך מחילה צרה, ניצבים לפני עץ-זית, העץ של "גולני" מאחוריו קירות הזעקה הנראים כאילו, הם בוקעים משורשיו ונושאים זעקתם למרומים, אך מסביב מתגלה רחבת הכינוסים הירוקה. אכן, דרך קרבות היא דרכה של חטיבת "גולני", אך פניה לשלום. המוזיאון הוציא לאור שורה של פרסומים המספרים, את סיפורה של חטיבת "גולני". המוזיאון מוקם על-ידי אגודת משפחות חללי "גולני" וידידי החטיבה והמועצה האזורית הגליל-התחתון, המתחזקת את האתר, שמבקרים בו אלפי אנשים בשנה. אתר ההנצחה ומוזיאון חטיבת "גולני" הוא יד לנופלים ומרכז חי למורשתה של משפחת הלוחמים, שמסירות נפשה הייתה נידבך בבניין האומה.
מוטה הר-לב
מנהל מוזיאון גולני