יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל – התש"ן

 חיל התותחנים

ראשיתו של חיל התותחנים במלחמת העצמאות. היה זה המשכו של "שירות התותחנים", שאנשיו רכשו את ניסיונם בעיקר במסגרת הבריגדה היהודית בצבא הבריטי. האנשים, כמו גם התותחנים, הגיעו מארצות שונות, דבר שהקשה על הפעלת הכלים בימים הראשונים.

במאי 1948 בעיצומה של מלחמת העצמאות, הובאו לארץ תותחי השדה הראשונים – ה"נפוליונצ’יקים" , תותחי הרים צרפתיים ישנים, 65 מ"מ. הם נלקחו מיד לעמק הירדן והיוו גורם מכריע בעצירת הצבא הסורי בקרב הדגניות.

בהמשך המלחמה נרכשו תותחי "קרופ" 75 מ"מ, שביחד עם ה"נפוליונצקים" נשאו בעיקר הנטל  הארטילרי של הקרבות – בפריצה לנגב, במשטרת עיראק-סודאן, בהגנת שמי המדינה (נ"מ) וחופי הארץ.

לאחר המלחמה אורגן החיל, נרכשו כלים חדשים והוכשרו כוח אדם. עובדות אלה באו לידי ביטוי בתקופת פעולות התגמול – בהפגזת עזה ובעיקר בסיוע לחלוץ כוח חי"ר בפעולות קלקיליה 10/1956, בעקבותיו זכה קצין התותחנים שטווח את האש לעיטור מהרמטכ"ל.

בעקבות לקחי מערכת "קדש" הוחלפו רוב התותחים הנגררים, שנתקלו בקשיי עבירות, בתותחים מתנייעים – תותחי 105 מ"מ צרפתיים ובהמשך – אמריקאים.

מלחמת ששת הימים מצאה את החיל מוכן ונייד, עובדה, שניכרה בסיוע הפעיל שהושיט החיל  בכיבוש מתחם אום-כתף בסיני ובפריצה לרמת הגולן. בעקבות מלחמת ששת-הימים הוכנסו לשירות תותחי שלל רבים ושופרה הניידות. במלחמת ההתשה פעלו התותחנים לאורך קווי הפסקת האש בכל הגזרות – נגד מחבלים בגבול לבנון ובבקעת הירדן, ברמת הגולן מול הסורים ובתעלת סואץ מול כוחות מצריים גדולים.

במלחמת יום הכיפורים עשו התותחנים רבות לבלימת הסורים ברמת הגולן והשתתפו בפריצה לכיוון דמשק, כשפגזיהם נוחתים בפרברי הבירה הסורית. בחזית הדרום סייע החיל בבלימת המצרים בפריצה לגדה המערבית של הסואץ. חלקו היה חשוב במיוחד לנוכח ההגבלה בפעילות חיל האוויר וריבוי סוללות הנ"מ שם. התותחנים השמידו סוללות טילי קרקע אוויר וסייעו בכך לפעילות חיל האוויר. לאחר המלחמה בוצעה "קפיצה טכנולוגית", עם הכנסת מחשב  הירי "דוד"   מתוצרת ישראל. במבצע ליטני ובמלחמת שלום הגליל הושיטו התותחנים סיוע מדויק, קרוב ורחוק, במהירות מרבית. לאורך השנים השתתף חיל התותחנים באופן פעיל במשימות הביטחון השוטף ובהגנת יישובי הספר לאורך גבולות המדינה. חיל התותחנים – מתקדם ומודרני – הינו כיום חלק ממפקדת חילות השדה של צה"ל.

האנדרטה לחללי חיל התותחנים

האנדרטה ניצבת במושבה זיכרון יעקב. בתוך כיכר מרוצפת באבן, שנחצבה מסלעי ירושלים, נוצקו שישה גושי בטון מחוספס – סלעים מעשי ידי אדם. עיצובם ותנוחתם כשל שישה קני תותחנים, שהתכנסו יחדיו לסוללה. ששת הקנים פונים אל עבר ציר מרכזי בלתי נראה, ובכך יוצרים קבוצה פיסולית, התוחמת חלל פנימי. לפיכך, אין העולים לאנדרטה מתבוננים בה מרחוק, אלא מהלכים בתוכה, והם כחלק ממנה.

ביום חנוכת האנדרטה נקבעו על הקנים במסמרות שמותיהם של 640 חללי החיל. הם נפלו בעת שירותם בצבא הבריטי במלחמת העולם השניה, במלחמת העצמאות, במבצע "קדש" במלחמת ששת הימים, במלחמת יום הכיפורים. במבצע שלום הגליל ובין המלחמות. שמותיהם נתונים לפי מועד נפילתם. בחזית האנדרטה מופיע הפסוק: "אלה שמות הגיבורים"  (שמואל ב כג ח ). האנדרטה הוקמה על גבעה בשולי המושבה זיכרון יעקב, בשטח שנתרם על-ידי משפחת אהרונסון, שבניה נמנו עם מייסדי ארגון ניל"י. סמוך לה עתיד לקום בית התותחן. היא נמצאת במקום הרם ביותר בשטח, ועתידה להיות לב-ליבו של המכלול. יוזמיה היו הורים שכולים, המאוגדים בעמותה "נצח לתותחן", נציגים של ותיקי החיל, החברים באיגוד התותחנים, וחיל התותחנים. האדריכל אלכס שר, מוותיקי חיל התותחנים עיצב את האנדרטה, וטקס הסרת הלוט ממנה נערך ביום י’ בניסן תשמ"ז (9.4.1987).