יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל – התשנ"ב

 משמר הגבול (מג"ב)

ראשיתו של משמר הגבול (מג"ב) בשנת 1950. זה היה כוח קטן, שכלל כמה עשרות אנשים, ופעל כיחידה צבאית במסגרת צה"ל.

בשנת 1951 הועבר משמר הגבול מצה"ל למשטרת ישראל. היחידה גדלה, אורגנה בשלוש פלוגות, ואנשיה היו מתנדבים לשירות בתנאי קבע. רבים מאנשי היחידה היו מבני המיעוטים – דרוזים, צ’רקסים ובדווים, ושירותם המשותף עם יהודים הוא אחד ממאפייניו של משמר הגבול. למרות השתייכותו למשטרה הייתה עיקר פעילותו של משמר הגבול בעלת אופי צבאי: פעילות ביטחון שוטף לאורך גבולות ישראל עם לבנון, עם סוריה ועם ירדן; אך מעמדם כשוטרים אפשר להם לפעול גם באזורים המפורזים, שכניסת צבא אליהם נאסרה בהסכמי שביתת-הנשק. כן הוטלה על משמר הגבול האחריות לביטחון ביישובי הספר באמצעות רכזי הביטחון השוטף. ההיקף הגדול של משימות אלו חייב את הרחבת שורותיו, ובשנת 1954 אורגן משמר הגבול בגדודים, הפרוסים בבסיסי קבע לאורך הגבולות. מבסיסים אלו יצאו אנשיו לפעילות ענפה של סיורים, מארבים ומרדפים כנגד מסתננים, שבאו למטרות גניבה, ונגד "פדאיון", שחדרו כדי לרצוח .

במבצע "קדש" (1956) השתתף משמר הגבול בטיהור עזה לאחר כיבושה ובהשלטת סדר במקום, ואחר כך המשיך בפעילות הביטחון לאורך הגבולות. פעילותו הוגברה בראשית 1964, לאחר שארגון פת"ח החל בהחדרת חוליות מחבלים לביצוע פיגועים בשטח ישראל. משנת 1964 מופנים אליו גם חיילי שירות החובה בצה"ל, ורבים מהם חותמים על שירות קבע בשורותיו. לאחר מלחמת ששת הימים שוב גדל משמר הגבול, ובמשך הזמן אורגנו יחידותיו בחטיבות. נוסף לתפקידו באבטחת גבולות, הוטלה עליו האחריות לביטחון הפנים ביהודה ושומרון, ומשנת 1971 – גם ברצועת עזה. בשטחים אלו נשא מג"ב, בצד זרועות ביטחון אחרות , בעול הלחימה בטרור.

בשנת 1975 הוטלה על משטרת ישראל האחריות לביטחון הפנים במדינה. ובמסגרת היערכותה זו נועד למשמר הגבול תפקיד חשוב. הוקמו בו יחידה מיוחדת לפיזור הפגנות ויחידת עלית למלחמה בטרור (ימ"מ) . על כוחות משמר הגבול הוטלו משימות האבטחה של מתקנים חיוניים, כגון נמל התעופה בן-גוריון ונמלי חיפה, אשדוד ואילת. פלוגות של משמר הגבול הוצבו במחוזות המשטרה, ובצד "המשטרה הכחולה": פעלו בתפקידי שיטור ולחימה בפשיעה. יחידת ימ"מ הוזעקה פעמים רבות למוקדי פיגועי מיקוח, ואנשיה נטלו חלק בהשלטות  על מחבלים וחילוץ בני ערובה, בעת פיגוע האוטובוס בכביש החוף (מרס 1978) וחטיפת האוטובוס באזור דימונה ( מרס 1988). נוסף לכך היחידה גויסה ללחימה בפשיעה וללכידת עבריינים נמלטים.

במלחמת שלום הגליל השתתפו יחידות משמר הגבול בטיהור אזור דרום לבנון ממחבלים ובהחזרת החיים למסלולם. בעת שהיית צה"ל בלבנון נטל משמר הגבול חלק בשמירת הביטחון ובלחימה בטרור. בתקופה זו ספג משמר הגבול מכה קשה: עשרות מאנשיו נפגעו בעת הפיצוץ בבניין הממשל בצור (11 בנובמבר 1982) ובפיצוץ מכונית התופת בצור (4 בנובמבר 1983). מאז פרוץ המהומות ביהודה ושומרון, בעזה ובירושלים בראשית 1988, משמש משמר הגבול כחוד החנית בפעילות הביטחון השוטף בתחומים אלו, פעילות שהקנתה לחיל מקום של כבוד בעשייה הביטחונית במדינת ישראל.

יד לחללי משמר הגבול בצומת עירון

על גבעה הנטועה עצי חרוב, בכניסה המערבית לכביש נחל עירון, ניצבת האנדרטה לחללי משמר הגבול וסביבה גן. ממגרש החניה מובילה דרך אל המדרגות הרחבות, העולות לכיכר האנדרטה. משמאלה – קיר בטון ארוך ומפוסל חתחתים, עמקים, גבעות ומדבר. זהו קיר "הגבול", ובעקבותיו מגיעים אל היד. ממזרח ומדרום סוגרים על כיכר האנדרטה חמישה קירות אבן. אבני הקירות הובאו מגבולות המדינה ומבטאות את פריסת החיל בכל הארץ : בזלת שחורה מהגליל, אבני גיר מהרי ירושלים. אבני גרניט מהרי אילת. קירות אלו נראים גם לחולפים בכביש נחל עירון ממזרח למערב. בצד צפון ניצב קיר ה"פרחים", ועליו חקוק: "ונתתיך לעם הזה לחומת נחשת בצורה, ונלחמו אליך ולא יוכלו לך" (ירמיהו ט"ו כ’). כתובת זו מבטאת את ייחודה של לחימת אנשי משמר הגבול ("הכומתות הירוקות"). ליד הקיר יש מדרגות מעוצבות לטקסים ולהנחת זרים.

במקום המפגש של הקיר ה"גבול" וקיר ה"פרחים" מתנשא המרכיב העיקרי של האנדרטה – מגדל תצפית מבטון חשוף, ובלבו חדר הזיכרון. בחדר חקוקים שמותיהם של 206 חללי החיל, ובו לפיד אש תמיד לזכרם. כאן נמצא גם סמל החיל, וגרם מדרגות מוביל אל ראש מגדל התצפית. מפות נוף ממתכת, המצויות בו, מסייעות למשקיף לאתר את הסובב. בירידה ממגדל התצפית תעלות קשר: לתעלות ולעמדות, שבהם עושים חיילי משמר הגבול לילות רבים. התעלה מובילה חזרה אל הכיכר הגדולה.

יחיאל ערד תכנן ועיצב את האתר, והוא נחנך בשנת תשמ"א (1981). אנדרטה ראשונה לחללי משמר הגבול ניצבת בבסיס מג"ב ליד קיבוץ אייל שבדרום השרון. מונצחים בה 38 חללי החיל, שנפלו בשנים 1966-1952.

המעצב: יגאל גבאי נולד ב- 1961 בחולון. בין השנים 1984-1982 למד עיצוב גראפי במכללת אורט. עבד במשרדי פרסום וכמאייר בסטודיו לאיור בארה"ב. כיום הוא בעל סטודיו עצמאי לעיצוב גראפי וחבר אגודת המעצבים הגראפיים בישראל.