בול "תבירה"

תערוכת בולים לאומית, ירושלים

 שער האריות

שער האריות נמצא בחומה המזרחית של העיר העתיקה בירושלים, מול הר הזיתים. השם שער האריות רווח רק בקרב היהודים בעת החדשה. נקרא על שם שני זוגות אריות, החקוקים באבן בשני צדי השער מבחוץ. נבנה במקום שער קדום יותר, יחד עם החומה בצדיו בתקופת התורכים, בשנת 1538, בימי הסולטן סולמי המפואר, עשרים ושלוש שנים אחרי כיבוש העיר בידי אביו סלים הראשון. חדירתם הראשונה של חילות הצנחנים אל העיר העתיקה הייתה דרך שער האריות. היה זה במלחמת ששת הימים, בשחר כ"ח באייר תשכ"ז (7 ביוני 1967) יום היסטורי גדול בתולדות ישראל.

האגדה מספרת על הסולטן התורכי שחלם על שני זוגות אריות שיטרפוהו אם לא יבנה חומה סביב עיר הקודש להגנת תושביה. כאשר הושלמה החומה, ציווה הסולטן על האומנים  לחקוק שני זוגות אריות בשער שבו התחילו בעבודה, לזכר האריות שהופיעו בחלומו והודות להם החליט לבנות את החומה הזאת. מעל שער האריות מבפנים, קבועה כתובת ערבית המספרת על בניין השער והחומה בצדיו: " ציווה לבנות החומה המבורכת הזאת, הסולטן סולימן בן סלים חאן, ינציח אללה מלכותו בתאריך 945 (לספירת המוסלמים, והיא שנת 1539-1538 לסה"נ). מתחת לכתובת הערבית חקוק באבן קישוט מגן-דוד, הדומה לזה המופיע בסמל צה"ל.

הנוצרים קוראים לשער האריות בשם שער סטיפאן. על יסוד המסורת שדרך השער  שעמד במקום הזה הוצא מתוך העיר סנט סטיפאן, קדוש נוצרי ראשון, ובשיפולי ההר סקלוהו באבנים. הערבים קוראים לשער האריות – באב סית מרים – שער גברת מרים. בימי הביניים קראו לשער , שהיה במקום שער האריות, על שם יהושפט, כי ממנו יורדת דרך אל עמק יהושפט. רבי בנימין מוטודילה ב- 1173 בקירוב, מזכירו ושער גושפט הוא שער יהושפט’. מובא גם במפות צלבניות של ירושלים מהמאה השתים-עשרה. בדורות קדומים קראו הערבים לשער האריות גם בשם: באב אלאסבאט – שער השבטים. לזכר שבטי ישראל שנהגו לעלות אל הר הבית הקרוב. בימינו ניתן שם זה לשער קרוב אליו, שדרכו נכנסים טל חצר המקדש. הצנחנים נכנסו דרכו לראשונה, אל מקום המקדש, וממנו הגיעו אל הכותל המערבי הקרוב.

 ד"ר זאב וילנאי