בול אולימפיאדת הנכים

 תנועת ספורט המשותקים נוסדה בשנת 1948 בסטוק-מנדוויל, אשר בבריטניה על-ידי פרופ’ לודביג גוטמן, פליט מגרמניה, אשר קיבל לפני שנים אחדות את התואר "סיר" ממלכת בריטניה, עבור מפעל חייו – שיקום המשותק. מאז שנת 1952 מתקיימים מדי שנה בשנה בבית החולים הגדול בסטוק-מנדוויל משחקי המשותקים ומדינתנו מיוצגת בהם על-ידי משלחתה הלאומית מאז שנת 1953, ברציפות.

בשנת 1960 התקיימו משחקים אלה לראשונה במתכונת אולימפיאדה ומחוץ לגבולות בריטניה – ברומא. כידוע, התקיימה באותה שנה אולימפיאדת רומא הגדולה, כאשר משחקי המשותקים צמודים אליה. באותה שנה נקבע, כי בעתיד יקיימו המשותקים את משחקיהם הבין-לאומיים אחת לארבע שנים בסמוך לאולימפיאדה הכללית, הן מבחינת המקום והן מבחינת המועד. בשנת 1964 התקיימו, אפוא, המשחקים האולימפיים של סטוק-מנדוויל בטוקיו ובשנת 1968 הם עמדו להיערך במקסיקו. בראשית 1966 הבהירה מקסיקו, כי לא תוכל לארח השנה את משחקי המשותקים במקביל לאולימפיאדה הגדולה. אי לכך החליטה ישראל להציע את עצמה לאירוח מפעל מיוחד זה והצעתה נתקבלה באהדה רבה בכל הגורמים המוסמכים הן בישראל והן מחוצה לה.

אולימפיאדת המשותקים השלישית, המהווה את ה- 17 במספר למשחקי סטוק-מנדוויל תתקיים אפוא, בישראל בין ה- 4 ל- 13 בנובמבר 1968. האירוע ייערך במסגרת חגיגות שנת העשרים להתחדשות עצמאות ישראל ובחסותו האדיבה של נשיא המדינה, מר זלמן שזר. לקראת האולימפיאדה, הוקמה ועדה ציבורית למען אולימפיאדת המשותקים בישראל, בראשותו של ראש הממשלה מר לוי אשכול, הנושאת באחריות הציבורית לאירוע זה. החסות הבין לאומית למשחקים אלה היא בידי הוועדה הבין-לאומית למשחקי סטוק-מנדוויל למשותקים, בראשותו של סיר לודביג גוטמן, מייסד תנועה זו. ישראל מסונפת לגורם באמצעות הועד הישראלי למשחקי סטוק-מנדוויל הבין-לאומיים למשותקים, בראשותו של מר אריה פינק, סגן ראש אגף כוח אדם במשרד הביטחון ומנהל שירותי שיקום והנצחה. הועד הישראלי מורכב מנציגי משרד הביטחון, ארגון נכי צה"ל – חלוצי הספורט למשותקים בישראל עוד מראשית שנות ה- 50 – ונכי איל"ן , איגוד ישראלי לילדים נפגעים. ועד זה מינה  מטה מיוחד, לתכנון, להכנת אולימפיאדת המשותקים בישראל ולעריכתה. בראשותו של ישראל אשל, המזכיר הכללי של איל"ן.

באולימפיאדה זו צפויים כאלף אורחים מחו"ל, נציגי כשלושים מדינות מכל חמש היבשות. ישראל הוכיחה גם בהזדמנות זו את כוח משיכתה המיוחד, בהיות מספר הבאים אליה גדול פי שלושה לערך, לעומת מספר המשתתפים עד כה באירוע זה. ענפי הספורט בהם יתחרו הם: כדורסל, שחיה, אתלטיקה קלה, סיוף, הרמת משקולות, טניס שולחו, כדורת, סנוקר, חץ וקשת. האולימפיאדה תפתח במעמד נשיא המדינה באצטדיון האוניברסיטה העברית בירושלים ביום 4 בנובמבר והיא תנעל בתל-אביב בטקס חגיגי בהשתתפותו של ראש הממשלה ב- 13 בנובמבר. בין הספורטאים נכי מלחמה רבים, אשר הוכיחו לעצמם ולאחרים מהם כוחם של רצון עז, כושר התמדה ופעילות נמרצת והשפעתם במסגרת שיקומו הגופני והנפשי של הנפגע.

משחקים אלה מסמלים באופן מוחשי את ניצחון הרוח וכוח הרצון על המגבלות הגופניות ודי אם נציץ בקצב משחק הכדורסל, בגמיאת 100 מטר במסלול מרוצי העגלות  ב…20.2 שניות ועוד. אם בראשית שנות החמישים נחשב עדיין המשותק למרותק למקום אחד – לנידון לחיים בתנועה איטית ומוגבלת ביותר - בולטת עתה פי כמה התועלת הרבה אשר הפיק ומפיק הנכה מפעילות ספורטיבית רצופה. קשה להפריז בהשפעת השיפורים האלה על מהלך חייו היומיומי של המשותק מכל בחינה שהיא, ואולימפיאדת הנכים באה, אפוא, לסכם את ההישגים הספורטיביים המצוינים ולשמש להם גולת הכותרת.  לספורט המשותקים בכלל ולאולימפיאדה בפרט כל היתרונות הידועים עד כה לספורט הבריאים, אם לא למעלה מזה.

סיסמת האולימפאידות – "מהר יותר, רחוק יותר, גבוה יותר" יפה אף לאולימפיאדה זאת, כאשר הפסקה "גבוה יותר" מתייחסת במקרה זה למישור הנפשי בעיקר.