עפולה
עפולה, המרכז העירוני של עמק יזרעאל, שוכנת במרחק של כ- 35 ק"מ דרומית – מזרחית מחיפה. העיר, השוכנת למרגלות גבעת – המורה בתוככי עמק יזרעאל הפורה, הנה חולייה מקשרת טבעית בין שפלת החוף לבין הרי שומרון, בין הגליל התחתון לבין בקעת הירדן . עפולה היא מוקד של רשת כבישים, המתפרסים: צפון-מערב לחיפה, לטבריה; דרום-מזרח לבית שאן; דרומה לשכם ודרום מערבה למגידו ולחדרה. למרות מיקומה האסטרטגי הבולט לא התגשמו רצונה ושאיפתה של עפולה לצמוח לעיר משגשגת. שמה הופיע לראשונה על המפה כתחנת רכבת לאורך מסילת הברזל, שהניחו הטורקים בשנת 1905 ואשר קישרה את חיפה עם בית שאן (קו המסילה נסגר בשנת 1948). מסעף שתחילתו בעפולה ( ונסגר בשנת 1936) הוליך דרומה לג’נין, לשכם ולטול-כרם. בניין התחנה בן השמונים, הישן ביותר מבין מבניה של עפולה, היה אחר-כך בניין המפקדה של בסיס צבאי, ששימש את צבאות טורקיה וגרמניה במלחמת העולם הראשונה.
תולדותיה של עפולה בזמן החדש מתחילות בשנת 1925, כשביוזמת חבורה של ציוני אמריקה ("קהילת ציון") ובעידוד שלטונות המנדט הבריטיים התיישבו משפחות יהודיות אחדות על אדמת הכפר הערבי אל-פולה, שממנו נגזר שמה הנוכחי של העיר (שמו של הכפר נזכר פעמים רבות בתקופה הצלבנית וכיום שוכן שם קיבוץ מרחביה). תקוות גדולות תלו ראשוניה בהיאחזות זו, שאמורה הייתה להיות למרכז תעשייתי ולמרכז שיווק לתוצרת החקלאית של הקיבוצים ושל המושבים שבסביבה, אך כמה וכמה סיבות מנעו בעד התגשמות הצפייה הזאת. הישובים שבסביבה שאפו להיות עצמאיים ככל האפשר והעדיפו להסתייע בשירותיה של חיפה, במרחק של פחות מ- 40 דקות נסיעה.
הבעלות על האדמות המיועדות לפיתוח היוותה קושי נוסף. החלקות היו קטנות בדרך כלל, ורבות מהן אף מחולקות חלוקות-משנה או בבעלותם של נעדרים. מציאות זו הציבה מכשולים בדרך התכנון והגבילה את גידול האוכלוסייה של עפולה, שמנתה פחות מ- 2,500 נפש בפרוץ מלחמת העצמאות. לאחר קום המדינה החלה התפתחות מחודשת בעפולה. עולים חדשים החלו זורמים אליה, ויסודה של עפולה עילית, על מורדות גבעת מורה, הביא לתנופה התיישבותית, תעשייתית ומסחרית. הוקמו מרכזים מסחריים חדשים ומפעלי תעשייה, ביניהם בתי חרושת לטקסטיל ולמוצרים פלאסטיים .רוב תושבי עפולה מתפרנסים מעבודה בחקלאות, בתעשייה ובשירותים. וכן הם עוסקים גם במנהל, בחינוך, במרפאות ובבית-החולים האזורי של קופת-חולים המונה 400 מיטות.
לא נותרו עדויות רבות מעברה הרחוק של עפולה, אולם חפירות ארכיאולוגיות בשנת 1926 ובשנת 1931 חשפו שרידים של כלי-חרסינה מן האלף הרביעי לפנה"ס. במהלך חפירות מאוחרות יותר באותו האתר (בשנת 1950 ובשנת 1951) נתגלו קברים וסימנים אחרים מתקופת הנחושת המוקדמת, הבינונית והמאוחרת: 1200-3000 לפנה"ס, וכן מתקופת הברזל ( בערך 1000 לפנה"ס). מעט מזעיר נמצא מן המאות השניה עד הרביעית לספירה הנוצרית, מימצאים המעידים על נוכחות רומאית מאוחרת ונוכחות ביזנטית מוקדמת בסביבה. לא הרחק משם נתגלו עקבותיו של מבצר צלבני. מאות שנים חלפו עד ששוב תופיע שמה של עפולה על דפי ההיסטוריה; כאן הנחיל צבא נפוליון בשנת 1799 תבוסה ניצחת לצבא השולטן הטורקי.