צליינות לארץ הקודש (חלק ב’)
כנסיית כל השליחים,כפר נחום
בסדרת הבולים מתוארות שלוש כנסיות המייצגות את הזרמים העיקריים בנצרות – הקתולי, הפרוטסטנטי והאורתודוכסי.
עין כרם, כיום שכונה ציורית במערב ירושלים, זוהתה למן התקופה הביזנטית עם "עיר יהודה" הנזכרת בברית החדשה (לוקס א. לט). במקום זה נולד יוחנן המטביל, שבישר את בואו של ישו והטבילו בנהר הירדן. כנסיית הביקור ממוקמת במעלה הר, ונמצאת בבעלות הקתולים מן המסגד הפרנציסקני. היא נבנתה במקום המזוהה עם אתר ביתה של אלישבע, אמו של יוחנן, שם ביקרה אותה קרובת משפחתה מרים, אם ישו (לוקס א, לו-נו) בכנסייה ובסביבתה נתגלו שרידים מימי הבית הראשון והתקופות הרומית והביזנטית. האתר זוהה עם מקום הביקור במסורות שנתגבשו בתקופת הצלבנים. ואז נבנתה במקום הכנסייה הראשונה. המקום נרכש בידי הפרנציסקנים במאה ה- 17, והם שיקמוהו בשנת 1862. הכנסייה הנוכחית הוקמה בשנת 1955, לאחר חפירות ארכיאולוגיות שנערכו במקום. הכנסייה תוכננה בידי האדריכל האיטלקי הנודע אנטוניו ברלוצי, היא מעוטרת בעושר רב, ונשמרו בה שרידים קדומים. בחזית הכנסייה מצוי פסיפס מרהיב המתאר את ביקורה של מרים. ובחצר יש לוחות חרסינה שעליהם כתובות מילות תפילתה של מרים "תרומתם נפשי את ה’ …" (לוקס א’, מו-נו) בשפות שונות.
הכנסייה מצויה ממערב לעיר העתיקה, בסמוך לתחנת הרכבת, על גבעה נישאה מעל לגיא בן-הינום. היא נמצאת בבעלות הסקוטים הפרסביטריאנים – מן הפלגים האלוויניסטיים של הכנסה הפרוטסטנית. הכנסייה נקראת לזכרו של אנדרו, הוא אנדריאס, משליחי ישו, שהוא הקדוש הלאומי של הסקוטים. אבן הפינה של הכנסייה הונחה בידי הגנרל אלבני בשנת 1927, והיא מוקדשת לזכרם של החיילים שנפלו בכיבוש הארץ בידי הבריטים במלחמת העולם הראשונה. הכנסייה תוכננה בידי ק. הולידיי, משלבת מאפיינים מזרחיים ומערביים, והיא אחד מן המבנים הנאים ביותר של תקופת המנדט הבריטי בארץ. עיטוריה של הכנסייה צנועים ומינימליסטיים, וחלקם עשויים אריחי קרמיקה ארמניים. בתוך הכנסייה שמורים ניסי היחידות שלחמו בארץ במלחמת העולם הראשונה. בכנסייה מצויה גם טבלת מתכת לזכרו של רוברט ברוס מלך סקוטלנד (1326-1274) שביקש בצוואתו שלבו ייקבר בירושלים. אך לא זכה לכך. ממזרח, לרגלי הכנסייה, מצוי האתר הארכיאולוגי של כתף-הינום, שם נחשפו מערות קבורה מימי הבית הראשון, ובאחת מהן נתגלו שתי לוחיות כסף ועליהן כתובות מילות ברכת הכוהנים (במדבר ו, כד-כו).אלה הם פסוקי המקרא הקדומים ביותר הידועים לנו, שנכתבו במאה השביעית לפנה"ס.
כפר נחום שעל החוף הכנרת שימש מוקד לפעילותו של ישו בגליל, ואף "עירו של ישו"
(מתי ט, א). בכפר נחום היה ביתו של שמעון בן יונה, הוא פטרוס, אחיו של אנדריאס, שהיה דייג בכנרת ומונה בידי ישו "לרעות את צאנו". בני כפר נחום דחו את ישו ואת הטפותיו, ועל כן הוא קילל את הכפר באומרו שגורלו יהיה קשה מזה של סדום (מתי יא, כג-כד; לוקס י, טו). כנסיית כל השליחים שבכפר נחום נמצאת בבעלות הכנסייה היוונית האורתודוכסית, ממשיכתה של הנצרות מן התקופה הביזנטית. הכנסייה מצטיינת בצורתה בעלת חמש הכיפות, האופיינית לכנסיותיה של יוון. היא נבנתה על-ידי דמניאנוס, הפטריארך של ירושלים, בשנת 1932, ומוקדשת לשנים-עשר השליחים שנבחרו על-ידי ישו בסביבות כפר נחום. ליד הכנסייה נוהלו חפירות ארכיאולוגיות שבהן נחשפו שרידי כפר נחום הקדום מימי הבית השני ועד לימי שלטון הצלבנים. בחפירות נגלה מטמון של 270 מטבעות זהב מן התקופה הערבית הקדומה. משום קרבתה של הכנסייה לגבול שביתת הנשק בין ישראל לסוריה, היא הייתה נטושה למן מלחמת העצמאות ועד לאחר מלחמת ששת הימים, כשחזרו ושיקמו אותה.
מעטפת היום הראשון – חדר הסעודה האחרונה, ירושלים
החדר מצוי בקומתו השנייה של מבנה בהר-ציון, שבקומתו הראשונה מצוי לפי המסורת קברו של דוד מלך ישראל. לפי הברית החדשה נערכה הסעודה האחרונה של ישו, היא סדר הפסח, בעלייה, כלומר בקומה העליונה של בית שמיקומו המדויק לא צוין (מרקוס יד, יב-טז). מקום הסעודה זוהה באזור זה כנראה כבר מראשית הנצרות, ובשלהי המאה הרביעית נבנתה במקום כנסייה גדולה בשם "ציון הקדושה". האולם הנוכחי נבנה בימי שלטון הצלבנים במאה ה- 12, וקיבל את צורתו הנוכחית במאה ה- 15. במאה ה- 16 הפך האולם למסגד.
כיום האולם מצוי ברשות מדינת ישראל המקפידה על חופש גישה וחופש פולחן במקום לכל העדות הנוצריות.
ד"ר גבריאל ברקאי