האנדרטה לחללי הנח"ל

נח"ל – ראשי תיבות של "נוער חלוצי לוחם" . הנח"ל הוקם עוד במלחמת העצמאות כגדוד במסגרת הגדנ"ע , עת גויסו נערים ונערות בני 17 כעתודה לצבא. לאחר קבלת חוק שירות בטחון בכנסת, פורסמה בנובמבר 1949 הוראת הפיקוד העליון בדבר הקמת חיל הנח"ל כמסגרת עצמאית בתוך צה"ל. דוד בן-גוריון, ראש הממשלה ושר הביטחון, אמר בעת הקמת הנח"ל: "הרעיון בייסוד הנח"ל חייב להיות בסיס חינוכי חלוצי של הצבא כולו. השירות לעם אינו זמני אלא שליחות חיים". הייחוד של הנח"ל, אשר חייליו באו מתוך תנועות הנוער החלוציות, היה השילוב בין המגל והחרב אשר מופיעים בסמלו, כלומר בין שירות צבאי ביחידות השדה לבין הכשרה והתיישבות חקלאית. תקופת השירות של החיילים והחיילות מחלקה בדרך-כלל בין אימונים צבאיים בשירות צבאי קרבי לבין הכשרה חקלאית ביישובים ותיקים והקמת היאחזויות חדשות. בשנת 1951 הוקמו היאחזויות הנח"ל הראשונות באזורי הגבול: נחל עוז סמוך לרצועת עזה, גונן סמוך לירדן על גבול סוריה, ויוטבתה סמוך לאילת. בעקבותיהן הוקמו עשרות היאחזויות לאורך הגבולות, ומרביתן נעשו מאוחר יותר ליישובים אזרחיים. במשך כל השנים מאז הקמת המדינה השתתפו חיילי הנח"ל במלחמות ישראל, בהגנה על גבולותיה ובפעולות הביטחון השוטף.

בשנת 1955 הוקם גדוד הנח"ל המוצנח כחלק מחטיבת הצנחנים. במבצע "קדש" לחם גדוד הנח"ל בקרב באכזרי במעברי המיתלה בסיני. חלקו הוצנח, כבש את א-טור והשתתף בכיבוש שארם-א-שייח. בשנות ה- 60 נטל הנח"ל חלק בפעילות השוטפת נגד ארגוני הטרור, בתקריות בגבול הסורי ובפעולות התגמול בקלקיליה ובסמוע. במלחמת ששת הימים לחמו חיילי הנח"ל בשלוש חזיתות. גדוד הנח"ל המוצנח לחם במתחמי רפיח והגיע לגדת תעלת סואץ בגזרת קנטרה. שני גדודים השתתפו בהבקעת מתחם אום-כתף בציר המרכזי שבסיני, ויחידות נח"ל אחרות השתתפו בלחימה בגזרת לטרון וברמת הגולן. הנח"לאים אנשי המילואים לחמו במסגרת חטיבת הצנחנים ששחררה את ירושלים. לאחר המלחמה נטל הנח"ל חלק במשימות ביטחון שוטף לאורך הגבולות ובפעילות מעבר לגבול, כפעולת כאראמה ו"הרמת" המכ"ם המצרי. במלחמת יום הכיפורים לחם הנח"ל בשתי החזיתות: גדוד הנח"ל המוצנח החזיק בקו המוצבים בדרום רמת הגולן, ויחד עם כוחות השריון עמד מול ההתקפה הסורית. בהמשך המלחמה השתתף הגדוד בלחימה בגדה המערבית של תעלת סואץ. בסיני החזיקו הנח"לאים בכמה מעוזים בקו התעלה, וזכורה במיוחד העמידה בגבורה של מעוז המזח עד לכניעתו. לוחמי הנח"ל ובוגריו נטלו חלק במלחמה זו ביחידות הצנחנים, השריון, התותחנים, ההנדסה והרפואה. לאחר המלחמה קוצר פרק ההכשרה החקלאית, וחיילי הנח"ל החלו לשרת גם בחיל השריון. הנח"ל עסק בפעילות המבצעית נגד ארגוני המחבלים, במבצע ליטני ובפעולות הפשיטה על יעדי המחבלים בדרום לבנון.

בשנת 1982 עם פרוץ מלחמת שלום הגליל ועקב צורך בטחוני, הוחלט כי גדודי הנח"ל יהפכו לחטיבת חי"ר לוחמת: חטיבת הנח"ל. מיד עם הקמתה נכנסה החטיבה ללחימה בלבנון, ומאז היא משולבת כחטיבה מן המניין בפעילות המבצעית של צה"ל. בשנים האחרונות לא כל חיילי הנח"ל הם חברי גרעיני ההתיישבות, וקיימים מסלולי שירות צבאיים נוספים.

כבר משנות החמישים עסק הנח"ל גם בקליטת עלייה, היה מעורב בפעולות חברתיות ובהוראת הלשון העברית בריכוזי עולים חדשים, קלט תלמידים שנשרו ממסגרות הלימוד, והתאים עבורם תוכניות לימוד מיוחדות, כבעבר כן גם היום משולבת פעילות הנח"ל בעבודה קהילתית בהתיישבות ובמערך הלוחם. 108 יישובים ובעיקר קיבוצים ומושבים ברחבי ישראל היו לפני איזרוחם היאחזויות נח"ל, אשר הוקמו כדי לחזק את ביטחון גבולות המדינה. והיוו את התשתית לקביעת גבולותיה ועיצובם. אופיו המיוחד במינו של הנח"ל ופעילותו זכו להוקרה, ובשנת 1984 קיבל הנח"ל את פרס ישראל על תרומתו המיוחדת למדינה ולחברה.

אתר ההנצחה לחללי הנח"ל

אתר ההנצחה המשולב בפארק גדול בצפונה של פרדס-חנה, מתוכנן כמערכת הכוללת אנדרטה הנצחה, בית "יד לבנים", אמפיתיאטרון ופארק. הכוונה היא שהאתר יקרב את הנח"ל ומורשתו לנוער ולציבור הרחב. הרעיון המנחה את תכנון המבנים הוא סמל הנח"ל – המגל והחרב. הגשר, המסמל את החרב, מהווה את הציר המרכזי של המבנה והוא המקשר את האנדרטה אל אולם הזיכרון שבמרכז מבנה "יד לבנים". האנדרטה, מסמלת את המגל, מעוצבת כמגדל פתוח, ובתוכה מונצחים שמות הנופלים. בראש המגדל – מרפסת תצפית לנוף ולסביבה. בחזית המגדל יש אמפיתיאטרון פתוח שקוטרו כ- 60 מטר. באולם הזיכרון מצויים תיקי הנופלים, ומוצבת מערכת הנצחה ממוחשבת, המשלבת את תיעוד הנופלים ושימור מורשתם. במבנה המרכזי ממוקמים אודיטוריום ובית כנסת. בעתיד ישולב בו מוזיאון, אשר ייתן ביטוי לרוח הנח"ל להתנדבות ולהתיישבות. הפארק יהווה בחלקו אתר הנצחה ליחידות הנח"ל – "גן הגדודים". ובחלקו ישמש אתר בילוי ונופש פעיל לציבור הרחב. את הקמת האתר יזמו העמותה להנצחת חללי הנח"ל ואגף הנוער והנח"ל באגף משרד הביטחון, מפקדת הנח"ל והמועצה המקומית פרדס-חנה, שבתחומה הוא מצוי.

עיצב את האתר האדריכל חנן הברון ז"ל.

העמותה להנצחת חללי הנח"ל