יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל
מגש הכסף
חיים ויצמן
… והארץ תשקוט. עין שמים אודמת
תעמעם לאיטה
על גבולות עשנים.
ואומה תעמוד – קרועת לב אך נושמת …-
לקבל את הנס
האחד אין שני…
היא לטקס תיכון. היא תקום למול סהר
ועמדה, טרם-יום, עוטה חג ואימה.
--אז מנגד יצאו
נערה ונער
ואט-אט יצעדו הם אל מול האומה.
לובשי חול וחגור, וכבדי נעלים,
בנתיב יעלו הם
הלוך והחרש.
לא החליפו בגדם, לא מחו עוד במים
את עקבות יום-הפרך וליל קו-האש.
עיפים עד בלי קץ, נזירים ממרגוע,
ונוטפים טללי נעורים עבריים –
דום השניים יגשו,
ואין אות אם חיים הם או אם ירויים.
אז תשאל האומה, שטופת דמע-וקסם.
ואמרה: מי אתם? והשניים שוקטים,
יענו לה: אנחנו מגש הכסף
שעליו לך ניתנה מדינת היהודים.
כך יאמרו. ונפלו לרגלה עוטפי-צל.
והשאר יסופר בתולדות ישראל.
נתן אלתרמן
פורסם לראשונה בעיתון "דבר" ו’ בטבת תש"ח (19.12.47).
מתוך תפילת "אל מלא רחמים" הנאמרת בבית הכנסת לזכר חללי מערכות ישראל:
אל מלא רחמים שוכן במרומים, המצא מנוחה נכונה על כנפי השכינה במעלות קדושים, טהורים וגיבורים, כזוהר הרקיע מאירים ומזהירים. לנשמות חיילי צבא הגנה לישראל שנפלו במלחמות ישראל, בפעולות הגנה, תגמול וביטחון, ובעת מילוי תפקידם, ולנשמות כל לוחמי המחתרות וחטיבות הלוחמים במערכות העם וכל אנשי קהיליית המודיעין והביטחון שחרפו נפשם למות על קדושת השם ובעזרת אלוהי מערכות ישראל הביאו לתקומת האומה והמדינה ולגאולת הארץ ועיר האלוהים.
התאחדות בולאי ישראל