בולי "נמלים עתיקים"

 נמל עכו – 0.15

נמל עכו בנוי במפרץ שטן, בקצהו הצפוני ביותר של מפרצה הגדול של ישראל. עוד בימים קדומים היה קיים פה נמל ודרכו עברו הקשרים בין ארץ-ישראל וארצות הים התיכון ואייו. בעכו נחתו לגיונות הרומאים, שיצאו ממנה לדכא את מרכזי המורדים היהודים בהרי הגליל הקרובים, בשנים 67-66 לסה"נ. גם בימי שלטון הערבים היה בה נמל חשוב וסופר ערבי נודע, אלמוקסדי – בין ירושלים, מספר כיצד הסבא שלו שהיה מהנדס, בנה נמל בעכו, ב- 880 בקירוב. בימי שלטון הצלבנים בארץ היה בעכו נמלם החשוב ביותר, במאה השתיים עשרה והשלוש עשרה. ממנה יצאו נתיבות ים אל ארצות אירופה, שבניהן השתתפו המסעות הצלבנים והתיישבו בתחומי שלטונם בארץ הקודש. בתקופה זו באו בנמלה גם יהודים מפורסמים ביניהם הרמב"ם, בשנת 1165. בקיר הנמל של ימינו משובץ  בפסיפס חדש מראה הנמל בימיו וכתובת לזכרו: "בנמל זה עלה בג’ סיוון דתתקכ"ה, החכם רבנו משה בן מימון, הנשר הגדול מבצר היהדות".

בנמל של ימינו מזח חדש שהוקם ע"י מדינת ישראל, מזרח דייגים מימי התורכים ושרידי שובר גלים ומגדלור מימי הצלבנים. במעמקי המים שרידים קדומים יותר. בשנה האחרונה התחילה האגודה לחקר ארכאולוגיה תת-ימית, בשיתוף משלחת מאנגליה, בחקירת נמלה הקדום של עכו הטמון במעמקי המים.

נמל קיסרי – 0.40

נמל קיסרי נבנה יחד עם העיר בידי הורדוס, בשנת ה- 20 לפסה"נ בקירוב, לכבודו ולשמו של אוגוסטוס קיסר רומא אוהבו. הנמל היה גדול ומפואר. יוסף בן מתתיהו (פלביוס) מספר על בונהו ומפעלו: "אך המלך לא חס הכסף ועל העמל הרב ברצותו לכבד את אוהביו, וכבש את איתני הטבע והקים במקום ההוא נמל גדול. ובירכתי הים שם מבואות עמוקים לאוניות. ואף כי טבע המקום היה לו לשטן במעשהו, נלחם עם המעצורים הקשים וגם יכול להם. הקים בנין מוצק, אשר לא עצר הים כוח להרסו" (פלביוס, מלחמות היהודים א’, כ"א, ה’-ז’).  

בנמל קיסרי נחתו הלגיונות הרומאים וממנו פלשו אל פנים הארץ והסתערו על מעוזי המורדים היהודים ויכלו להם, בשנים 70-66 לסה"נ. במשך שלטון רומי. כשקיסרי הייתה בירתו, עברו דרך הנמל הקשרים הרבים בין הארץ ובין רומא הבירה. ממנו יצאו נתיבות מים אל ארצות רבות סביב הים התיכון. רבותינו קראו לנמל – "למינה של קיסרין", הנזכרת בתלמוד ירושלמי (גיטין א’, ג’). עם חורבנה של קיסרי, גם חרב נמלה ועד היום עוד נשארו שרידיו, המעידים על גדולתו בעבר הרחוק, לאגודה לחקר ארכיאולוגיה תת-ימית תחנת צלילה בחוף קיסריה. חבריה התחילו בחקר שרידי הנמל הקדום, הטמון בחולות קרקע הים.

נמל יפו – 0.80

נמל יפו הוא מהקדומים ביותר בנמלי העולם. התפרסם כבר בתקופת המקרא, ושימש את ירושלים הבירה, המרוחקת ממנו 70 ק"מ בקירוב. אל נמל יפו הובאו ארזי הלבנון לבניין בית המקדש הראשון ב- 960 לפסה"נ בקירוב. חירם מלך צור שלח לשלמה המלך, כפי שמסופר בדברי-הימים: "אנחנו נכרת עצים מן הלבנון ככל צרכך, ונביאם לך רפסודות על ים יפו, ואתה תעלה אתם ירושלם" (דבה"י- ב ב’ ט"ו). אל נמל יפו הובאו ארזים גם לבניין בית המקדש השני, ב- 520 לפסה"נ בקירוב, כמסופר במקרא: "להביא עצי ארזים מן הלבנון אל ים יפוא" (עזרא ג’, ז’).

בנמלה של יפו עגנו בימי קדם אוניות רבות ושונות: כנעניות, מצריות, פלשתיות ואחרות. ליפו ירד יונה הנביא להימלט מלפני ה’ באחת האוניות שעגנו בנמלה, להפליג אל ארץ תרשיש הרחוקה. בדורות יותר מאוחרים, בימי מרד היהודים ברומאים היו נמל יפו וימה, שדה קרב חשוב ב- 67 לסה"נ. יהודי יפו המורדים התבצרו בספינותיהם ותקפו בים את האוניות הרומיות. בימי הביניים באו אל נמל יפו אוניות מפרשים שהביאו גם מאות עולי רגל יהודים ונוצרים, להסתופף בארץ הקודש. היו זמנים ועולי הרגל היו נאלצים לשלם מס גולגולת מיוחד לשומרים המוסלמים בנמל, בעד הרשות לדרוך על האדמה הקדושה.

בראשית התחייה הציונית ועליית הראשונים אל ארץ האבות, היה נמל יפו השער העיקרי שדרכו באו רוב העולים אל המולדת לקראת ההתיישבות בה. בשנים הבאות שימש הנמל גם את תל אביב השכנה, עד שהוקם בה נמל משלה. הנמל בחיפה, שנבנה בתקופת המנדט הבריטי, נטל את חשיבותו של נמל יפו והנמל החדש באשדוד גרם לסגירתו.

 זאב וילנאי