תרומת היהודים לתרבות העולם בעת החדשה(חלק א’)

 החל מסוף המאה ה- י"ח עוברים היהודים אמניצפציה המשווה את מעמדם החוקי למעמד כל האזרחים האחרים. תהליך זה שראשיתו בצרפת שלאחר המהפכה ובארצות הברית, המשכו בארצות מערב-אירופה האחרות וסופו שהוא מגיע – עם המהפכה הרוסית – גם למזרח אירופה, מסיר בהדרגה את חומות הגטו הממשיות והרוחניות שחצצו בין היהודים לבין התרבויות של סביבתם. הכבוד והעידוד המיוחדים, שניתנו תמיד בתרבות היהודית המסורתית להשכלה וללימוד, מביאים עתה לכך שמספר גדול והולך של יהודים מביאים תרומה ממשית למדעים, לאמנויות ולחיים החברתיים והמדיניים. היהודים מתבלטים במדעים העיוניים, בפילוסופיה, במדעי החברה, במוזיקה ובספרות וחודרים בצורה בולטת גם לאמנויות שלא טופחו במסורת שלהם, כמו התאטרון והאמנויות הפלסטיות. בחיים החברתיים והמדיניים הם בולטים בכניסתם לעמדות הנהגה במפלגות המרכז הליברלי-דמוקרטי והשמאל הסוציאליסטי והקומוניסטי, מפלגות שחרתו על דגלן ונאבקו – לפחות במוצהר – למען שוויון ונגד אפליה. סדרת אישים זו אינה ממצה כמובן את הנושא. הבחירה נעשתה במגמה להדגיש את הרבגוניות המאפיינת את תרומת היהודים לתרבות הכללית.

ליאון בלום, אלזס 1872 – פאריז 1950

משורר סופר, מבקר ספרות ותאטרון שנעשה מנהיג בולט של המפלגה הסוציאליסטית הצרפתית וראש שתי ממשלות בצרפת בשנים 1936-1938. בלום היה הרוח החיה בהקמת "החזית העממית" שבה התלכדו כל זרמי השמאל בצרפת לחסימת הפאשיזם . בשנות כהונתו כראש ממשלה הונהגו רפורמות חברתיות רבות שביססו את זכויות העובדים בתחום הביטוח, החופש וההשתלמות, ושבוע העבודה צומצם על-ידי חוק ל- 40 שעות שבועיות. עם כיבוש צרפת נעצר ע"י שלטונות וישי  ועשה את שנות מלחמת העולם השנייה במחנה ריכוז גרמני. לאחר ששוחרר המחנה בידי הכוחות האמריקאים נחוג שובו על-ידי כל מתנגדי הנאצים, ובלום נתן ביטוי להזדהותו היהודית בהיענותו להצעת ויצמן להיות בהנהלת הסוכנות. פעל רבות למען הקמת מדינת ישראל ולמען עליית שארית הפליטה אליה.

פרנץ קפקא, פראג, 1924-1883

מגדולי הסופרים במאה ה- 20 ורב ההשפעה שבהם. כתב בעיקר גרמנית והיה סופר אלמוני כמעט עד לסוף שנות ה- 30 ושנות ה- 40 של המאה. הסיבה לכך היא כי מיעט לפרסם ושלוש יצירותיו הארוכות – אמריקה, המשפט, הטירה – כמו גם הרבה מסיפוריו הקצרים פורסמו רק לאחר מותו ובניגוד לצוואתו על-ידי ידידו הסופר מקס בורד. סיפוריו הראלסטיים והמסתוריים גם יחד נעשו מוקד לאין-סוף פרשנויות פילוסופיות, תאולוגיות, ופסיכולוגיות וכן גם נושא לעיבודים תאטרונים וקולנועיים ומקור השראה להשפעות וחיקויים. כל יצירותיו וחלק מיומניו ואיגרותיו תורגמו לעברית.

ג’ורג’ גרשווין, ניו-יורק, 1937-1898

המלחין האמריקאי הראשון שהשתמש בג’אז כמקור השראה מכובד. יצירותיו זכו גם מחוץ לאמריקה הם להערכת שוחרי-מוזיקה מקצועיים והן לאהבת הקהל הרחב בגדולה ובאורכה שבהן, האופרה "פורגי ובס", הרבה להשתמש בעיבוד שירים מסורתיים של השחורים בדרום ארה"ב, ואילו בכמה מיצירותיו לאולם הקונצרטים ניכרת השפעה גם של סגנונות חזנות יהודית. בין יצירותיו הידועות הנוספות – "רפסודיה בכחול" ו"אמריקני  בפאריס".

אלישבט רשל (רחל) פליקב, שוויץ 1821 – פאריז 1858

בת רוכל יהודי שהיגר משוויץ לפאריס, אומצה על-ידי מורה לזמרה מגלה-כשרונות ששמע אותה מזמרת עם אחיותיה ברחוב ונעשתה לשחקנית הגדולה ביותר של צרפת במאה ה- י"ט. בעיקר נודעה כמבצעת הדרמות של רסקין, ושל קורניי. סיירה הרבה בעולם, התפרסמה במאהביה , ובלא להינשא לאיש גידלה שני ילדים בני שני אבות שונים. הייתה אהובתו של המשורר אלפרד דה-מיסה. לאחר מותה המוקדם משחפת, הספידה הרב הראשי של פאריס בשפה העברית.  

פרופ’ מנחם ברינקר

האוניברסיטה העברית, ירושלים

 אלברט איינשטיין, אולם, גרמניה, 1879 – ניו-ג’רסי 1955

פיזיקאי, פילוסוף ומתמטיקאי, מגאוני המדע בכל הזמנים. התפרסם כיוצר תורת היחסות הפרטית והכללית, שחוללה מהפכה בהשקפות שהיו מקובלות מאז ימיו של ניוטון על חוקי המשיכה בפרט ועל מהותם של החלל והזמן בכלל. ב- 1905 פרסם סדרת מאמרים מקוריים במיוחד. באחד מהם ניתן הסבר מולקולרי לתנועת בראון, שהיא יסוד של תורת הגזים. בארבעה מאמרים נוספים הציג לראשונה את התורה שמאוחר יותר נודעה בשם תורת היחסות ועל כך קיבל את הדוקטורט. במאמר אחר הסביר את האפקט הפוטואלקטרי על סמך ההנחה שקיימים חלקיקים בדידים, פוטונים, של אור. בכך ערער את הבלעדיות של תורת הגלים כהסבר לתורת האור. עבור עבודה זו זכה ב- 1921 בפרס נובל (תורת היחסות הייתה עדיין שנויה במחלוקת באותם הימים). ב- 1907 פרסם את המשוואה הידועה E=Mc² הכורכת אנרגיה ומסה זו בזו ותרם בכך להסבר של התופעה המדהימה של רדיואקטיביות. עם עלותו של היטלר לשלטון עזב את אירופה והשתקע בארה"ב. משם פעל יחד עם חיים וייצן להגשמת הרעיון הציוני. מ- 1933 היה פרופסור למתמטיקה במכון ללימודים מתקדמים של אוניברסיטת פרינסטון בניו-ג’רסי, ארה"ב. איינשטיין פעל בעקביות לטובת ייסוד המוסדות האקדמיים הראשונים במדינה: האוניברסיטה העברית והטכניון. עץ הדקל ששתל ב- 1923 בחצר הטכניון בחיפה צומח שם עד היום. ב- 1952 אחרי מותו של חיים ויצמן, דחה הצעה לשמש כנשיאה השני של מדינת ישראל.

לב דווידוביץ לנדאו, אזרבג’אן 1980 – מוסקווה 1968

מחשובי הפיזיקאים של המאה ה- 20. עוד בהיותו סטודנט תרם תרומה חשובה לתורת הקוונטים . עבודתו המדעית הקיפה שטחים רבים בפיזיקה עיונית ביניהם: פיזיקה של טמפ’ נמוכות, פיזיקה של מצב מוצק, קרינה קוסמית ופלסמה. בשנות ה- 30 של המאה היה לנדאו חלוץ התאוריה המתמטית של "אזורים" בחומרים מגנטיים. תורת הדיאמגנטיות של אלקטרונים במתכות, הנקראת על שמו, מסבירה את תכונותיהן המגנטיות של המתכות בטמפרטורות נמוכות. מחקריו העיונים בהליום נוזלי זיכוהו בפרס נובל לפיזיקה (1962). תהילתו של לנדאו יצאה גם על כשרונו הפדגוגי, סדרת ספרים בפיזיקה עיונית שחיבר עם תלמידו ליפשיץ תורגמה לשפות רבות ובמשך שנים רבות שימשה להוראה באוניברסיטאות ידועות שם ברחבי העולם ובכללן בישראל.

פרופ’ ניצה מובשוביץ –הדר

מנהלת המוזיאון הלאומי למדע, הטכניון חיפה

ראה גם את חלקה השני של הסדרה, אשר מוקדשת לאישים הבאים: פאול ארליך, אמיל דורקהיים, נורברט וינר, רוזה לוכסמבורג, מרטיו בובר, זיגמונד פרויד.