אתרים צלבניים בישראל

    בשנת 1095 הכריז האפיפיור אורבאנוס השני בוועידת הכנסייה הקתולית בקלרמון במחוז אוברן שבצרפת על מסע צלב, שתכליתו כיבוש ארץ הקודש וירושלים מידי המוסלמים.

    ב- 15 ביולי 1099, לאחר מצור של חמישה שבועות, כבשו הצלבנים את ירושלים. הם הכריזו על ממלכת ירושלים (הראשונה) , שהתקיימה עד 1187, עת נכבשה על-ידי צאלאח א-דין.

    שנים ספורות לאחר מכן נחת חיל צלבני חדש בחופי הארץ והחל במסע כיבושים. למרות שירושלים לא נכבשה – קמה ממלכת ירושלים (השנייה) שבירתה עכו. הייתה זו ממלכה מצומצמת בשטחיה, שידעה עליות ומורדות כתוצרה ממלחמות ומהסכמים. בתקופת הממלכה השנייה חזרה ירושלים להיות תחת שלטון צלבני למשך כ- 20 שנה ושימשה כבירתה. הממלוכים החלו לדחוק את הצלבנים מהארץ (1250), ובתאריך 14.8.1291 נטשו הצלבנים את אחרון מבצריהם בעתלית ועברו לקפריסין. תמה פרשה של כ- 200 שנות שלטון צלבני בארץ-ישראל.
    אחת התוצאות של מסעי הצלב הייתה הקמת מסדרי נזירים צבאיים, שהראשיים בהם: ההוספילרי, הגרמני-הטבטוני ועוד.

   המצודות והביצורים של הצלבנים
   הצלבנים הותירו בארץ-ישראל שרידים מרשימים, ובהם כנסיות וקאפלות, אך יותר מכל – שרידי אדריכלות של ערים בצורות ומבצרים.
   תורת הביצור הצלבני התפתחה על יסוד האדריכלות הצבאית הביזאנטית –מוסלמית (של הימים ההם) והארמנית. עבור הצלבנים הביצור היה כורח אסטרטגי ראשון במעלה,בהיותם מעטים שהחזיקו שטחי קרקע נרחבים. בסדרת בולים זו מופיעים ארבעה מתוך עשרות מבצרים הפזורים ברחבי ישראל.

  קיסריה
  עיר נמל מבוצרת על שפת הים התיכון, מנמליה החשובים של הארץ. החפיר למרגלות החומה המזרחית של העיר מדופן בבניית אבן משני צדדיו בשל היותו חפור לתוך דיונות שאינן יציבות. תפקידו להרחיק את כלי המצור המשוכללים מחומות העיר, ולאפשר גיחה לקרקעית החפיר דרך פתחי גיחה. בחפיר לא היו מים.
  חומותיה של קיסריה נהרסו ונבנו חליפות. על-פי דעת חופריה, הביצור הנראה כיום שייך לימיו של לואי ה-9, שבנה אותם במחצית המאה ה-13 לספירה.
  חפירות מערך הביצורים מ’ אבי יונה, א’ נגב (1964-1960). שחזור השער מעל החפיר והחומה: מ’ יפה _1964).

  עתלית
  מבצר זה נבנה לראשונה בתקופת הממלכה השנייה ב- 1918 בסיוע עולי הרגל הצלבניים, ומכאן בא לו שמו – שאטו פלרין (CHATEAU PELERIN) "מבצר הצליינים". הוא נבנה על כף סלע בולט לים. לאחר כיבוש עכו, בירת הממלכה, במאי 1291, החליטו אביריו , בני המסדר הטמפלרי, לנטוש את המבצר, ובאוגוסט 1291 הם עלו על ספינותיהם ועזבו לקפריסין. המבצר נחפר בחלקו על-ידי ס"נ ג’ונס (1935) .

  כוכב הירדן
  המבצר נקרא בלוואר BELVOIR ומובנו יפה-נוף, על שום הנוף המרהיב הנשקף ממנו. במחצית המאה ה- 12 נבנתה חווה מבוצרת שהייתה שייכת למשפחת ולוס (VELOS) הצלבנית מטבריה. היא נמכרה למסדר האבירים ההוספיטלרים ב- 1168, אשר בנו במקום את מבצרם המרכזי בצפון הארץ – מקום הצופה ושומר על צירי התחבורה המרכזית באזור. המבצר נבנה על רמה שטוחה, שאפשרה את בנייתו "על פי הספר". תכנונו ובנייתו מאששים את מהות האדריכלות הצבאית.
  ב- 1187 הטיל צאלאח  א-דין מצור על המבצר, שמגיניו עמדו בו בגבורה ונכנעו כעבור שנה וחצי. מאז נותר השממונו. בראשית המאה ה-19 הוקם עליו כפר קטן. זהו המבצר היחיד שנחפר עד כה בארץ בשלמותו. החפירה והשימור נעשו על-ידי מאיר בן-דב (1968-1966).

  מונפור
  מבצר זה נבנה בראשיתו כחווה מבוצרת בלב נחל כזיב בגליל המערבי, על צוק סלע מבודד. הוא נקרא מונפור, כלומר ההר החזק. החווה נרכשה בתקופת הממלכה השנייה על-ידי המסדר הטבטוני, והוסבה למבצר רב-רושם. הוא שימש כמרכז המסדר ולמקום מושבם של ראשיו, אליו הועברו ארכיוניהם מעכו הבירה. שמו הוסב לגרמנית "שטרקנברג", (ההר החזק). יתרונו של המבצר היה בחביונו בערוץ נחל כזיב ובניתוקו מסביבתו. הוא לא נבנה בצומת דרכים, לכן מעמדו האסטרטגי היה קטן. המבצר נחפר בחלקו על-ידי משלחת  מוזיאון המטרופוליטן בניו-יורק (1926-1925).

  בן דב , ארכיאולוג

   תיאור הבולים
   קיסריה - בבול נראים החומה המזרחית של קיסריה והחפיר שלמרגלותיה מהמאה ה-13 . בחלק התחתון של הבול נראה לוחם רגלי יורה בקשת. ליד הלוחם נראה אוהל מגורים. בשובל נראה החותם של העיר קיסריה, ועליו הביצור המזרחי ושער העיר.
   עתלית - בבול נראים המגדל הצפון-מזרחי והחפיר שלמרגלותיו. בחלק התחתון של הבול ובשובל נראים שני לוחמים בתוך שתי ספינות: בידי האחד חרב ובידי השני מגן, ועליו דמות אריה. בשובל נראה חותם טמפלרי שבו אביר הרוכב על סוס ועוזרו לצידו.
   כוכב הירדן - בבול נראה השער המערבי של המבצר הפנימי. בחלק בתחתון של הבול ובשובל נראה לוחם רגלי המחזיק בידו חרב ומגן. בשובל נראה החותם של ההוספיטלרים הירושלמים.
   מונפור – בבול נראה המבצר על שלוחת-הר מדרום לנחל כזיב. בחלק התחתון של הבול ובשובל נראית דמות של אביר רכוב על סוס. על שריון הסוס ועל הדגל נראים סמל השושן (fleur-de-lys), ובשובל נראה מגן ועליו דמות  של עייט (סמלם של ההוספיטלרים ולימים – של הטבטונים).

    מעצב הבולים : אליעזר ויסהוף.