מחוות יהדות מרוקו לבית המלוכה - הרב שלום משאש

יהודי מרוקו ובית המלוכה

היישוב היהודי בממלכת מרוקו הוא עתיק יומין, ותולדות היהודים בה שלובים ושזורים בתולדותיה. בכל ימי גלותם הטביעו היהודים את חותמם על החיים הכלכליים, החברתיים והמדיניים של  הממלכה השריפית.
מאז שתפסה השושלת העלווית את השלטון במרוקו (במאה ה-י"ז) שירתו היהודים את חצר המלוכה ומילאו בה תפקידים שונים.
מעמדם של יהודי מרוקו וביטחונם האישי ידעו במשך הדורות עליות ומורדות. אולם, הודות ליחס הטוב של בית המלוכה, היה מצבם של יהודי מרוקו טוב יותר יחסית לפזורות אחרות. ביטוי ליחס זה נמצא בט’היר [צו מלכותי]  שנתן המלך מולאי עבד אלרחמן לסר משה מונטיפיורי בשנת  1864  שבו נכתב כך: "כל היהודים… יזכו ביחס שווה מצד מושלינו... ואנו נעניש בעזרת אללה כל מי שיעשה עוול ליהודי".
המלך חסן השני תרם רבות ליצירת התנאים, שהובילו לשיחות השלום בין ישראל למצרים. המלך הנוכחי, סידי מוחמד השישי, ממשיך את מסורת אבותיו ביחסו ליהודים. יוצאי מרוקו, באשר הם, מוקירים ומתייחסים בחום אל הארץ הזו ואל בית המלוכה שלה, על הדאגה שהם מפגינים כלפי היהודים.

הרב  שלום משאש
תרס"ט-תשס"ג (1909-2003)
הרב שלום משאש נחשב לאחד מפוסקי ההלכה החשובים, שהוציאה מקרבה יהדות מרוקו במאה העשרים, אשר פעל במרוקו ובישראל.
הרב נולד בעיר מכנאס למשפחת רבנים, ובנערותו התמסר ללימודי תלמוד והלכה בישיבת רבי יצחק אסבאג ז"ל. בשנת 1931 התמנה הרב משאש לנהל את בית-הספר "תלמוד תורה", ובו 36 כיתות לימוד. בתקופה זו אף חיבר שני ספרים, האחד: "מזרח שמש" - חידושים על "שולחן ערוך" ועל "יורה דעה", והאחר: "בית שמש" - חידושים על התלמוד והרמב"ם.
בשנת 1944 יזם הרב משאש הקמת ישיבה בשם "כתר תורה" ללימודים תורניים גבוהים ולהכשרת מנהיגות רוחנית לדור הבא. בשנת 1938 הקים  את חברת "דובב שפתי ישנים" לפרסום יצירות חכמי מרוקו הראשונים, שנותרו בכתבי-יד. במסגרת החברה נדפסו 12 ספרים. בשנת 1949 התמנה הרב משאש לדיין בקזבלנקה, ובשנת  1960 נתמנה לרב העיר ולראש אבות בתי-הדין בעיר.
בשנת 1976 הוזמן הרב שלום על-ידי הרבנים הראשיים לישראל דאז, הרב עובדיה יוסף והרב שלמה גורן, לעלות לארץ ולכהן כרבה הראשי של ירושלים.
בימי כהונתו בישראל פנו אליו רבנים ובתי-דין מהארץ ומחוצה לה, וביקשו תשובות לבעיות הלכתיות סבוכות בנושאי אישות. הרב משאש זכה להכרה ולהוקרה מצד כל החוגים ומכל עדות ישראל: חרדים, דתיים-לאומיים, מסורתיים ולא-מסורתיים. בדומה למנהגו בקזבלנקה, כך גם בירושלים, היה ביתו פתוח לפני הציבור הרחב  עד לשעות המאוחרות של הלילה.
גם בארץ המשיך הרב להדפיס את כתבי חכמי מרוקו, ואף זכה לפרסם את חיבוריו בהלכה: "תבואות שמש"; "שמש ומגן" ואת דרשותיו ב-"חם השמש". ספרי הרב משאש התקבלו בעולם הרבני, ופסקי ההלכה שלו משמשים תקדימים בבתי-הדין הרבניים.
בשנות כהונתו במרוקו, עמד הרב משאש בקשרים הדוקים עם המלך חסן השני, והמשיך לברך אותו ואת ממלכתו גם כשהתיישב בירושלים.
בי’ בניסן תשס"ג (2003) נפטר הרב משאש והוא בן 95. עשרות אלפי אנשים מכל קצות הארץ ומחוצה לה השתתפו בהלווייתו, ומקום קבורתו הפך למקום תפילה. עד יומו האחרון לא נס ליחו ולא כהתה עינו, והוא פעל ללא לאות בכתיבת פסקי-דין ותשובות בהלכה.

הרב ד"ר משה עמר