החשמל בארץ ישראל 1991-1921

 סדרת שלושת הבולים הונפקה לרגל הפעלתה המסחרית של היחידה הראשונה בתחנת הכוח "רוטנברג", וחנוכתו של "מוליך החשמל הארצי".

בבולים שלוש תחנות כוח, המייצגות שלבים שונים בתולדות החשמל בארץ ישראל : תחנת הכוח הראשונה בתל-אביב (1923), תחנת הכוח בנהריים (1932) ותחנת הכוח רוטנברג (1991).

תחנת הכוח הראשונה, תל-אביב (1923)

ביוני 1923 נחנכה בתל אביב תחנת דיזל – גנרטורים בהספק 300 קילוואט. התחנה הייתה הראשונה במערכת ייצור החשמל ואספקתו ליישובי ארץ ישראל. הקמתה עוררה תהיות לגבי הצורך בייצור חשמל ב"תל אביב הקטנה", אולם עד מהרה החלה תל אביב מתרחבת, ומן התחנה הסתעפו קווי חשמל לרחובות החדשים ולישובים האחרים באזור, כולל יפו הערבית. שנתיים אחר כך נחנכו תחנות דומות בחיפה ובטבריה.

החשמל תרם תרומה חשובה ביותר להפיכתה של תל אביב למרכז הפעילות והמסחר של היישוב. אף שבאותן השנים כבר פעלה תחנת הכוח בנהריים, צריך היה להגדיל את כושר ייצור החשמל, ולהבטיח את אספקתו. לשם כך הוקמה תחנת הכוח רדינג א’. היא נבנתה בפאתי תל אביב, מצפון לשפך הירקון, הופעלה ב- 1938 והספקה היה 24 מגוואט.

תחנת הכוח ירדן, נהריים (1932)

בשנת 1921 ניתן לפנחס רוטנברג זיכיון בלעדי לייצור חשמל ולספקו בתחומי ארץ ישראל ועבר הירדן. במסגרת זו תוכננה תחנה חדשה הידרו-חשמלית בקרבת מפגש נהר הירדן ונהר הירמוך, בגדה המזרחית של הירדן. ב- 1927 החלה הכשרת הקרקע להקמת התחנה. רוטנברג ביקש לבסס את תחנת הכוח המוקמת על ניצול כוחם של המים להפיק אנרגיה חשמלית. ב- 1932 נחנך המפעל. שנה אחת לאחר מכן נוספה עוד יחידת ייצור, והספקה הכולל של תחנת הכוח ירדן בנהריים הגיע ל- 18 מגוואט. הקמת התחנה, מתקני העזר ושכונת העובדים בסביבתה הבטיחו במשך מספר שנים תעסוקה למאות עובדים, וסייעו ליישובים אחרים בסביבה להתבסס. החשמל שהופק מן התחנה זרם לרשת הארצית, והיישוב נהנה מחזונו של "הזקן מנהריים".

במלחמת העצמאות תרמה נהריים את חלקה בהגנת האזור, ועל כך הוענק לה אות "נס הקוממיות". ערב הכרזת המדינה פונו הנשים, הילדים ורוב הלוחמים מן המקום. קומץ מפעילים ועובדים של חברת החשמל נותרו במקום עד לפלישת צבאות ערב. ב- 14 במאי 1948 נפלה נהריים, פעילות המפעל פסקה ואנשיו נפלו בשבי.

תחנת הכוח רוטנברג, אשקלון (1991)   

לאחר נפילתה של תחנת הכוח בנהריים, התמודד משק החשמל עם צרכיה הגדלים של מדינת ישראל: קליטת גלי העלייה, פיתוח התעשייה והחקלאות, קידום המסחר והשירותים וטיפוח איכות בחיים. הספקה של כל אחת מתחנות הכוח החדשות, שהוקמו כדי לענות על הגידול בצריכה, נמדד במאות מגוואטים וכולן הופעלו בדלק נוזלי. לאחר מלחמת יום כיפור החריף הצורך בגיוון מקורות האנרגיה לייצור החשמל, ובהפחתת תלותו של משק החשמל בגורמי חוץ. בתהליך הדרגתי מומשה יוזמתה של חברת החשמל לייצר חשמל מפחם, ולקדם בארץ את התכנון ואת ייצור הציוד למשק החשמל.

בתחנת הכוח הראשונה שייצרה חשמל מפחם הייתה "מאור דוד" בחדרה. הספקה היה 1,400 מגוואט 65% מתכנונה ו- 17% מן הציוד המותקן בה נעשו בארץ.

תחנת הכוח רוטנברג – המופעלת גם היא באמצעות פחם – נקראת על שמו של פנחס רוטנברג, מייסדה של חברת החשמל ומנהלה הראשון, ועל שם אחיו, אברהם רוטנברג, ממשיך דרכו. בתחנה מותקנות שתי יחידות הייצור הגדולות במשק החשמל בארץ: 500 מגוואט – הספק כל אחת מהן. תכנון התחנה כולו "כחול לבן" , ו- 22% מן הציוד המותקן בה יוצר בישראל. התחנה הוקמה על ידי חברות בנייה מקומיות, ותרמה לתעסוקתם של מאות עובדים במשך למעלה מ- 6 שנים. בד בבד עם תגבור מערך ייצור החשמל, תוכנן "מוליך החשמל הארצי" במתח-על (400 קילו – וולט). יכולתו "להוליך" כמות אנרגיה חשמלית גדולה מתחנות הכוח אל מרכזי הצריכה הגדולים בארץ, תסייע לחברת החשמל לעמוד בתלות הגוברת בחשמל בכל תחומי החיים.

חב’ החשמל לישראל בע"מ