מוזיקה ישראלית
 

הזמר העברי מייצג מארג עדין של צלילים ותרבויות, שהולך ונשזר מתחילת המאה ה-20, ומושפע משלל הניגונים העממיים שהביאו עימם העדות השונות, נופי הארץ המתפתחת והמאורעות ההיסטוריים שליוו את המדינה מתקומתה. כך מייצג הזמר העברי, למעשה, את כור-ההיתוך הישראלי.
בשנים האחרונות נפרדנו מיוצרים נפלאים וחשובים, שהיו לכוח המכונן והמעצב של פני הזמר העברי בכל שלבי היצירה: החל מהטקסט, דרך הלחן, העיבוד, וכלה בביצוע. סדרת בולים זו מציגה שנים-עשר מהיוצרים המוכשרים, אשר בסגנונם ובקולם מייצגים את הרב-גוניות התרבותית, השוני והדמיון, במוזיקה הישראלית. יצירתם משקפת את הקשר העמוק בין השפה העברית, הארץ והעם ומזינה את המוזיקה הישראלית העכשווית, שמתפתחת ומתחדשת תדיר. 
  
זוהר ארגוב התשט"ו-התשמ"ח 1987-1955
"הפרח בגני" – "את הניחוח המתוק הפרח בגני"
גדול הזמר הים-תיכוני, שכונה "הזמיר" בשל קולו המיוחד. למרות קריירה מוזיקלית קצרה, הפך למודל לזמר מזרחי. תרומתו הגדולה לזמר העברי היא בכך שהצליח לפרוץ לתודעת הכלל, בתקופה שבה זמרים מזרחיים לא זכו להכרה ארצית. להיטיו, כמו "אלינור" ו"הפרח בגני" הפכו לקלאסיקה במוזיקה הישראלית. 

סשה ארגוב התרע"ה-התשנ"ו 1995-1914
"פנס בודד" – "היה היה פנס בודד בקצה שכונה"
פסנתרן ואחד מגדולי המלחינים הישראליים, אשר ליווה את הזמר העברי מימי קום המדינה. עיקר תרומתו בעבודה עם הלהקות הצבאיות והאזרחיות ובמוסיקה שהלחין לתאטרון. הלחין למעלה מאלף שירים, חלקם הפכו לנכסי צאן ברזל בזמר העברי. ייחודו היה ביצירת הרמוניה בין הקול למנגינה, שהפכה לסימן ההיכר של לחניו.

מאיר אריאל התש"ב-התשנ"ט 1999-1942
"שדות גולדברג" – "ילדתי שלי אל תלכי לבדך"
החל את דרכו כזמר בחבורת הזמר של קיבוץ משמרות והתפרסם כצנחן מזמר בימי מלחמת ששת הימים. בתום המלחמה התגורר בארה"ב והושפע ממוסיקת הפולק האמריקאית. תרומתו העיקרית כמשורר, כמלחין וכזמר טמונים בכתיבתו המקורית והייחודית ובאופן שבו השתמש בשפה העברית בשיריו.

יוסי בנאי התרצ"ב-התשס"ו 2006-1932
"אני וסימון ומואיז הקטן" - "היינו ילדים וזה היה מזמן"
החל את דרכו כשחקן בלהקת הנח"ל וב"הבימה". כזמר, סגנון שירתו ובחירת שיריו הושפעו רבות מהשאנסונים הצרפתיים. סגנונו הייחודי, קולו העמוק ונוכחותו הבימתית היו לסימני ההיכר שלו כשחקן, כבדרן וכזמר. שיריו ודמותו נקשרו לעיר הולדתו, ירושלים, עליה כתב שירים וסיפורים.

שושנה דמארי התרפ"ג-התשס"ו 2006-1923
"כלניות" – "כלניות אדמדמות אדמוניות"
קולה העוצמתי, אישיותה הבימתית והשירים שבציעה הפכו אותה למלכת הזמר העברי, והיא זכתה לתהילה עוד בימי טרום המדינה בעיקר בזכות השיר "כלניות". השילוב בין סגנון שירתה לטקסטים וללחנים ששרה הפך את שיריה לסמל לתרבות המתהווה בארץ, לכור ההיתוך הישראלי, לשילוב בין המזרח והמערב.

משה וילנסקי התר"ע-התשנ"ז 1997-1910
"מגדלור" – "הוא ידע שאין בחוף שום מגדלור"
פסנתרן, מנצח ואחד מגדולי המלחינים הישראליים. החל לעצב את היצירה המוזיקלית הישראלית כבר בראשית שנות ה-30’ כמנהל מוזיקלי בתיאטרון, כמלחין ללהקות הצבאיות וכמנצח על תזמורת "קול ישראל". הלחין מהיפים שבשירי הארץ וליווה את גדולי הזמר העברי.

עפרה חזה התשי"ח-התש"ס 2000-1957
"תפילה" – "תן לנו אור ושמחת נעורים"
החלה את הקריירה המוזיקלית שלה בסדנת התיאטרון של שכונת התקוו ובפסטיבל הזמר המזרחי, אך פרצה לתודעה הארצית בסוף שנות ה-70 בסרט "שלאגר" עם הלהיט "שיר הפריחה". במהרה זכתה למקום של כבוד במוסיקה הפופולארית ופרצה לקריירה בין-לאומית מצליחה בזכות כישרונה המוזיקלי, קולה הייחודי והחם והגוון האתני של שיריה.

עוזי חיטמן התשי"ב-התשס"ה 2004-1952
"אדון עולם" – "אדון עולם אשר מלך"
בין היוצרים והמבצעים הפופולאריים והמגוונים ביותר בזמר העברי. מזוהה כיוצר לילדים בשל הופעותיו בפסטיבלי ילדים, בתוכנית הטלוויזיה המיתולוגית "פרפר נחמד", אך גם כתב שירי פופ לצד שירים ים-תיכוניים, פוליטיים, חסידיים, בהם "אדון עולם", "נולדתי לשלום" ו"כאן" שייצג את ישראל באירוויזיון 1991.

אריק לביא התרפ"ז-התשס"ד 2004-1927
"שיר הקטר" - "בתחנה בבאר שבע עמד קטר"
החל את הקריירה המפוארת שלו כשחקן וכזמר שירי ארץ ישראל. עשייתו המגוונת נפרסה על כמחצית המאה וכללה מאות שירים, השתתפות במחזות זמר, הצגות, הופעות בידור וסרטים. סגנון שירתו הייחודי חיבר בין הדורות השונים ובין השפה העברית לקהל ולמוזיקה העכשווית והפך אותו לאחד מעמודי התווך של הזמר העברי.

אהוד מנור התש"א-התשס"ה 2005-1941
"אין לי ארץ אחרת" – "אין לי ארץ אחרת"
הפזמונאי הפורה ביותר בישראל, שיצירתו המגוונת כוללת תרגום מחזות וכתיבת למעלה מאלף שירים, לתיאטרון, קולנוע, ילדים, ומוזיקה פופולרית. שיריו, בהם "בשנה הבאה", "הלוואי" ו"אין לי ארץ אחרת", הפכו לנכסי צאן ברזל. שיריו הצליחו לבטא את הלך הרוח הציבורי בתקופות שונות והפכו למעין המנון לאומי.

יאיר רוזנבלום התש"ד-התשנ"ו 1996-1944
"שיר לשלום" – "לכן רק שירו שיר לשלום"
מלחין, מעבד, שמזוהה בעיקר כמנהל המוזיקלי וכמדריך של הלהקות הצבאיות וכמי שגילה כמה מגדולי הזמר העברי בתחילת דרכם. מרבית מלחניו הפכו לנכסי צאן ברזל במוזיקה הישראלית, בהם "שיר לשלום" שהפך לסמל לאחר שהושר על-ידי ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל בטרם הירצחו.

נעמי שמר התר"צ-התשס"ד 2004-1930
"ירושלים של זהב" – "ירושלים של זהב ושל נחושת ושל אור"
היוצרת המזוהה ביותר עם עולם הפזמון הישראלי שלאחר קום המדינה. כתבה והלחינה מאות מהשירים שהפכו לקלאסיקה ישראלית בעיקר בזכות השילוב המופלא שבין המילים למנגינות , ובראשם "ירושלים של זהב", "לו יהי", "חורשת האקליפטוס" ורבים אחרים, שקיבעו את מקומה כפזמונאית הלאומית.

ערן ליטוין, עורך הסדרה