לא עברו עוד שנים רבות מאז, שהשפה העברית הייתה נחשבת כלשון התנ"ך והתפילה בלבד. כיום אנו רואים עיתונים וירחונים, ספרות יפה וספרות מקצועית, כרזות וטפסים, בשפה העברית – כל זה פרי רעיונו של אליעזר בן-יהודה. אליעזר בן יהודה נולד בכ"א בטבת תרי"ח (1858), בליטא, חינוכו היה דומה לחינוכם של שאר ילדי ישראל בליטא לפני כמאה שנה. אולם זה לא סיפק אותו והוא החליט ללמוד בגימנסיה רוסית שממנה עבר למכללה בפריז. בעת לימודיו בגימנסיה פרצה מלחמת רוסיה טורקיה (1877-1878) הסיבה הייתה מרד הסרבים והרומנים בטורקיה, ששאפו לעצמאות. דבר זה השפיע מאוד על בן-יהודה, ואז נולד בו הרעיון לפעול בכיוון דומה למען עם ישראל. ובמיוחד לתחיית הלשון העברית בארץ-ישראל. אליעזר בן-יהודה היה יוצר הסגנון העברי הפשוט, ומחבר המילון העברי החדש. הוא נפטר בירושלים בשנת 1922. (מתוך העלון)
אליעזר בן-יהודה נולד בעיר לושקי בליטה. כפי שהיה נהוג במזרח אירופה, הוא למד ב"חדר" ואחרי כן המשיך את לימודיו בגמנסיה רוסית. בשנת 1878 עבר לפריז כדי ללמוד רפואה ואז גם פרסם מאמרים רבים על הרעיון של שיבת ציון והחיאת הלשון העברית. הוא חבר מלון עברי חדש שכרשו האחרון הופיע בשנת 1858 והוא ידוע כמייסד ועד הלשון- היום האקדמיה ללשון עברית. אליזר בן- יהודה נפטר בירושלים בשנת 1922.
הבול בערך נקוב של 250 פרוטה שצוייר על ידי צבי נרקיס, תל אביב, מראה את דיוקנו של אליעזר בן-יהודה. הבול דו גוני, כחול ותכלת, והודפס בשיטת פוטוליטו על נייר לא סימנים מימיים בבית הדפוס של חברת לוין אפשטיין בע"מ בת ים. גליון הדואר מכיל 20 בול עם 5 שבלי ביאור לשורת הבולים התחתונה. הניקוב- ניקוב מסרק 14. מספר הלוח 148. (מ. כהן מנהל השרות הבולאי בהודעה לציבור, חוזר 88 , 15 אוקטובר 1959)
התאחדות בולאי ישראל