לצד בתי הדואר הטורקי שנפתחו ברחבי ארץ ישראל במהלך התקופה העות’מאנית, פעלו גם בתי דואר זרים שהוקמו בחסות קונסולרית על ידי מעצמות אירופה השונות. עיקר פעילות בתי הדואר הזרים התבססה על קיומם של קווי הספנות אשר פקדו את נמלי ארץ ישראל, והובילו את דברי הדואר לאירופה.
פעילות הדואר הזר נעשתה על אפם ועל חמתם של השלטונות הטורקיים, אשר ראו בהם לא רק מתחרים עסקיים שנגסו בהכנסות האוצר הטורקי, אלא גם מקור לפגיעה בגאווה הלאומית של האימפרייה העות’מאנית.
בחסות המעצמות הזרות הפעילו גם המושבות היהודיות שירותי דואר משלימים אשר קישרו בין המושבות ובין הערים הגדולות בהן פעלו בתי הדואר הזרים. בחלק מן המושבות הונפקו בולים והוטבעו חותמות אשר העידו על ביצוע התשלום בגין העברת המכתב לבית הדואר הסמוך.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ניצלו השלטונות העות’מאניים את ההזדמנות והורו על הפסקת פעילותם של בתי הדואר הזרים. מכאן ועד תום המלחמה נותבו כל דברי הדואר של התושבים בארץ ישראל אך ורק באמצעות הדואר הטורקי.
המידע וצילומי הפריטים מבוססים ברובם על אוסף צבי אלכסנדר ז"ל, השמור במוזיאון אלכסנדר לתולדות הדואר והבולאות בתל אביב.