

הדואר הגרמני שפעל בארץ ישראל בתקופה שקדמה למלחמת העולם הראשונה נחשב לארגון אמין ומסודר, העובד ביעילות לטובת לקוחותיו. הדואר הגרמני יזם פעילויות שנועדו לקצר את זמן העברת דברי הדואר, כגון מיסוד נקודות למסירת מכתבים מחוץ לבתי הדואר. סימני הדואר המוטבעים על גלויה השמורה באוסף אלכסנדר מעידים על אופן פעולתו של הדואר הגרמני.

ב-2 בספטמבר 2015 הנפיק השירות הבולאי של ישראל בול שהוקדש לציון מלאת 70 שנה לתנועת המרי העברית. בבול הוצגה אנדרטה, מעשה ידיו של מנשה קדישמן, המוקדשת לפעילות המשותפת של שלוש המחתרות בתקופה שקדמה להקמת המדינה.
כאשר מתבצעת טעות בעיצוב הבול, ומשולבים בו פריטי מידע שגויים, השירות הבולאי נדרש לתקן את הטעות ולא להנפיק בול המכיל שגיאות. לעיתים יש צורך להשמיד את הבולים שכבר הודפסו ולהדפיס מחדש בולים מתוקנים, ולעיתים ניתן להסתפק בחיתוך החלק המכיל את המידע השגוי.

בול שהונפק באופן רשמי על ידי מדינה אשר נכבשה וממשלתה נאלצה באופן זמני לשהות בגלות, מחוץ לגבולות המדינה. במספר מקרים בולים אלו הונפקו כביטוי של מחאה ותעמולה כחלק מן המאבק של הממשל הגולה לחזור לארצו, ורק במעט מקרים בולי הממשלה הגולה שימשו בפועל לצורך משלוח דואר.

מעטפה שנשלחה באי טרינידד מתעדת ניסיון של אגודת הצדקה המקומית לאסוף, במהלך מלחמת העולם הראשונה, תרומות לטובת הצלב האדום. השתלשלות העניינים הפכה פעילות זו לקוריוז בולאי.