.jpg)
הצורך של החיילים לשמור על קשר עם בני משפחותיהם בזמן מלחמה העמיד לא אחת אתגר קשה בפני שלטונות הצבא. קבלה ומשלוח של דברי דואר הוכרו כאמצעי ראשון במעלה לשמירה על מורל הלוחמים, ונעשו מאמצים גדולים להבטיח את רציפות פעולתו של הדואר הצבאי. בתקופת מלחמת העולם הראשונה התמודדו שלטונות הצבא לראשונה עם הצורך להעביר מיליוני דברי דואר לכל רחבי העולם, ואחד הפתרונות שמצאו היה פיתוח של גלויה מיוחדת ובה מסרים קצרים, מודפסים מראש, מהם יכול היה החייל לבחור את המסר המתאים לו. מספר גלויות השמורות באוסף אלכסנדר מייצגות מסרים שהעבירו חיילי הצבא הבריטי מחזית ארץ ישראל.
ב-1 ביולי 1967 הנפיק דואר איטליה סדרה בת ארבעה בולים שנועדו לקדם את השימוש במיקוד בקרב הציבור הרחב.
הרעיון הראשוני להנפקת הבולים מהווה בחלק מן המקרים נקודת התחלה של מסע מטלטל במהלכו מתקבלות החלטות הנובעות מהשקפת עולמם של הגורמים המשתתפים בקבלת ההחלטות, ומלחצים של קבוצות שונות באוכלוסייה.
.jpg)
בול שהשימוש בו הוגבל רק לצורך משלוח מכתבים בתוך גבולות המדינה המנפיקה. לרוב המדובר בבולים עליהם לא הודפס הערך הנקוב במטבע המקומי, או בבולים שהונפקו במדינות בהן על פי שיטת המטבע המקומי היה הבדל בין מטבע "קשה" ששימש למסחר בינלאומי ומטבע אחר ששימש בפנים הארץ.
מעטפה שנשלחה באי טרינידד מתעדת ניסיון של אגודת הצדקה המקומית לאסוף, במהלך מלחמת העולם הראשונה, תרומות לטובת הצלב האדום. השתלשלות העניינים הפכה פעילות זו לקוריוז בולאי.
.jpg)
.jpg)
.jpg)
