.jpg)
.jpg)
בנוסף לבתי הדואר של תורכיה, אוסטריה, צרפת ורוסיה שפעלו בעיר יפו בשלהי המאה ה-19, עמדה לרשות כותבי המכתבים בעיר דרך נוספת לשלוח את מכתביהם. הספינות שעגנו בנמל יפו נהגו לתלות מעבר לסיפון תיבה מיוחדת, בה יכלו המעוניינים בכך לשלשל את מכתביהם. הספינות שהפליגו מיפו לנמל פורט סעיד שבמצרים מסרו את המכתבים לבית הדואר המקומי, שם הוחתמו הבולים בחותמת מיוחדת. גלויה השמורה באוסף אלכסנדר מהווה דוגמה לנוהל זה.
בחודש אוגוסט 1862 הנפיקה מושבת הכתר של אנטיגואה את בול הדואר הראשון שלה. המדובר בבול בעל ערך נקוב של שישה פני שהודפס בשיטת שקע על ידי חברת פרקינס ביקון מלונדון.
תוך כדי תהליך העיצוב וההדפסה של בולי הדואר עשויים להיווצר מצבים שיגרמו לשינוי קל באחד מן הבולים המשובצים בגיליון. מצב כזה מוביל ליצירת תשנית של הבול, אשר מבחינה סטטיסטית נפוץ פחות מאשר יתר הבולים הרגילים בגיליון.
טכניקת הדפסה היוצרת אשליה של גוף תלת מימדי. ההדפסה מורכבת משתי תמונות של אותו הגוף, כל אחת בצבע שונה, המודפסות זו לצד זו בזווית מעט שונה. האפקט התלת מימדי מתקבל על ידי התבוננות בתמונה דרך משקפיים בהן כל עדשה היא בצבע שונה, כך שבכל עין מתקבל מראה שונה. טכניקה זו שימשה לראשונה ליצירת בולים בעלי מראה תלת מימדי בשנת 1956.
מעטפה שנשלחה באי טרינידד מתעדת ניסיון של אגודת הצדקה המקומית לאסוף, במהלך מלחמת העולם הראשונה, תרומות לטובת הצלב האדום. השתלשלות העניינים הפכה פעילות זו לקוריוז בולאי.
.jpg)
.jpg)
.jpg)
