.jpg)
בקיץ 1946, בעקבות העוצר הממושך שהוטל על תל אביב כחלק מאירועי "השבת השחורה", נעשה ניסיון למסד שירות דואר שיתבסס על חניכי תנועות הנוער בתל אביב. עקב התנגדות הבריטים השירות פעל תקופה קצרה בלבד, ומעט מאוד מעטפות נותרו ממנו.
סניפי הדואר פעלו במועדונים של תנועות הנוער, והעברת המכתבים לנמענים בוצעה על ידי בני נוער שרכבו על אופניים. תוויות הקרן הקיימת לישראל שימשו כבולי דואר, אשר הוחתמו בחותמת המשרדית של מועצת הנוער.
ב-7 במאי 1916 הנפיק צבא הכיבוש הבריטי באי לונג איילנד בולים לשימוש החיילים. הבולים הודפסו על מכונת כתיבה.
בול דואר הוא מסמך שווה כסף של המדינה המנפיקה, וחייב לכלול בראש ובראשונה את הערך הנקוב ואת זהות המדינה. המעצב נדרש להקפיד ולדייק ברישום פרטים אלו ולהעניק להם תשומת לב שאינה פחותה מזו שהוא מקדיש לעיצוב נושא הבול.
.jpg)
שיטת דפוס המבוססת על חימום והמסה של שרף, הנצמד אל פני הבול מעל שכבת הדיו ויוצר תבניות בולטות. שיטה זו מאפשרת להדגיש את הציור המשולב בבול, וליצור עליו קטעים מבריקים. שיטת התרמוגרפיה להדפסת בולים הופעלה לראשונה בטורקיה בשנת 1966, ומאז שולבה בהדפסת בולים רבים במדינות רבות בעולם.
מעטפה שנשלחה באי טרינידד מתעדת ניסיון של אגודת הצדקה המקומית לאסוף, במהלך מלחמת העולם הראשונה, תרומות לטובת הצלב האדום. השתלשלות העניינים הפכה פעילות זו לקוריוז בולאי.
.jpg)
.jpg)
