.jpg)
.jpg)
בנוסף לבתי הדואר של תורכיה, אוסטריה, צרפת ורוסיה שפעלו בעיר יפו בשלהי המאה ה-19, עמדה לרשות כותבי המכתבים בעיר דרך נוספת לשלוח את מכתביהם. הספינות שעגנו בנמל יפו נהגו לתלות מעבר לסיפון תיבה מיוחדת, בה יכלו המעוניינים בכך לשלשל את מכתביהם. הספינות שהפליגו מיפו לנמל פורט סעיד שבמצרים מסרו את המכתבים לבית הדואר המקומי, שם הוחתמו הבולים בחותמת מיוחדת. גלויה השמורה באוסף אלכסנדר מהווה דוגמה לנוהל זה.
תפקידו של המעצב שהבול הופקד בידיו לוודא כי תוכן הבול תקין, וכי הוא משקף מידע מדויק. על מנת לעשות זאת חייב המעצב לבדוק את כל העובדות הקשורות למרכיבים הכלולים בבול ולא לתקן את מה שלא מקולקל.
אלבום המשמש לאכסון בולים באופן זמני, לפני שילובם באלבום הקבוע. פריט זה מכונה גם בשם "סדרן בולים". דפי האלבום מכילים שורות של פסי נייר או פלסטיק האוחזים בבול ושומרים אותו במקומו. מרבית היצרנים מציעים למכירה אלבומים עם דפים בצבע שחור או לבן, ולרוב ישולבו דפי נייר שקופים בין הדפים באלבום.
מעטפה שנשלחה באי טרינידד מתעדת ניסיון של אגודת הצדקה המקומית לאסוף, במהלך מלחמת העולם הראשונה, תרומות לטובת הצלב האדום. השתלשלות העניינים הפכה פעילות זו לקוריוז בולאי.
.jpg)
.jpg)
.jpg)
